כי כידוע בזיווגים יש עניני השגחה יותר מהרגיל והקב"ה בעצמו מזווג זיווגים

ומה גם שכאן עסקינן באדם עצמו, באישיות, בחיים וכו' וזה לא הכי קל, לעומת נכס "חיצוני" מוגדר יהיה אשר יהיה..

בכולופן יש מה ללמוד מזה

 בימים עברו הציבור הדתי לאומי היה הרבה פחות "דוס", וכל פנייה לשדכן הייתה מין "חרדיות" מפחידה כזאת.

ובכלל הקשר בין בנות ובנים היה נפוץ ורחב הרבה יותר.

היה ברור שרוקדים ביחד בתנועות נוער...

כיום ישנו ציבור הרבה יותר תורני, וגם גדול פי כמה, אבל הרתיעה והחובבנות עדיין נשארו- ושדכנים זו עדיין מילה גסה.

אז צריך להתעורר- ולהבין שברוך ד' אנחנו יותר תורניים ויותר חזקים.

ונכון, צריך לחשוב איך ומה, אבל זה צריך להיות יותר נגיש יותק מקצועי ורציני.

והכרויות אקראיות דווקא כן ובאחוזים גבוהים יותר, תלוי באיזה ציבור.

וכן, זה קשור בהחלט לכך שבדורות קודמים היו הרבה יותר פעילויות מעורבות שעודדו ואיפשרו הכרות, הפעילויות בוטלו אבל התחליפים לא הוכנסו לשימוש מהשיקולים שהזכרת.

אתה צריך לתת יותר קרדיט למקצוע.....

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

ע"ע פורם 'לא כלה' שרבו ככולו יוצאי בני עקיבא המעורבת ומה לעשות לא זה הפתרון למציאהה..

תיסבוכים, קשרים רעים...  יצאו מזה ,כן .

הערבוב לא הוא הפתרון!

שבת שלום!

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

כמו אמצעים לחיפוש דירות, רכבים וכאלו..

וזה בדיוק מה שאני מנסה להמחיש!

שבשידוכים-

הממכר עוסק בבניאדם!

ולכן לא שייך להשוות בין זה לקניית רכב או דירה..

זה עסק פי 1,000,000 יותר רגיש!

ולא לצאת בדרך של ניסוי וטעיה עם כל מי שמישהו חשב שיכול להתאים- בלי לברר, בלי לבדוק התאמה מראש ובלי לחשוב על זה.

לא חבל על הזמן?

על האנרגיה הנפשית?

מה רע להיעזר במישהו שמסנן עבורך מראש את מי שמתאים ויכול להפחית למינימום את פגישות הסרק?

שהסיפור (איך הכירו אבא ואמא/ סבא וסבתא) לספר לדורות הבאים יהיה פחות דרמטי??.......

כאילו שצריך לסנן "כמויות" כאלו של הצעות..

זה אומר שכל רווק צריך משרד שידוכים מאחוריו..

כמה זה רלוונטי?

חוצמיזה -אין הרבה סחורה טובה בשוק..

ואז יש הצעות (לא צריכים כמות, מספיק האחד!!)

ואז ההצעות קרובות ככל הניתן למה שאת מחפשת.

ולגבי טיב סחורה- נעלבתי בשם 50 האחוזים האחרים שבפורום.......

ואיך הגעת לחשבון שכל רווק צריך משרד?? יש שדכניות שע"פ נתונים שמסרו להם- יכולות לעשות הצלבות מתאימות.

אם לא כולם יהססו לתת את פרטיהם- סביר להניח שההיצע יהיה גדול- ויוכלו להתאים יותר זוגות!!

היא לא רגילה לציניות המיואשת של חלק מהרווקים

אבל יש פה הצעה נהדרת לחתימה של כל חברי הפורום- "גם אני מ50% הסחורה הטובה של הפורום"

(רק נאי לא אשים את זה.. .כי אני נלקחתי כבר!! |זורחת|)

אבל לסמוך על הדודה האחים החברות

זה גם מאוד לא מקצועי- מסכימה?

הבעיה שלצערי הרבה בנות (ומן הסתם גם בנים) מחפשים לבד!!

מי שהיא לא במדרשה או בסביבה תומכת אחרת, וההורים שלה אפילו רק קצת בכיוון שונה משלה

זה משאיר אותה לבד (או מקסימום עם החברות - שבמקרה הטוב הן נשואות טריות ובמקרה הפחות טוב הן טובעות יחד איתה בביצה.....)

ואז תוהים למה יש כ"כ הרבה רווקות...

וגם שדכנים לרוב הם אנשים שלא תמיד הם יודעים לסנן... הם לא למדו איזה משהו כדי להיות שדכן... 

אני מסכים איתך שצריך להתיחס לחיפוש בן\בת זוג בצורה מקצועית.

הבעיה לדעתי היא שכמו בתחום המתווכים\ חברות השמה ישנם בתחום אנשים מקצועים וישנם פחות.

איך לדעתך ניתן לזהות שדכן\ית מקצועי\ת?

דרך אגב לדעתי יש יתרון משמעותי להעזר בנוסף בחברים ומכרים כי היתרון שלהם זה שהם מכירים את האדם לעומת מישהו חיצוני שעושה התמאה בעיקר ע"י נתונים חיצונים.

לדוגמה כדי לנסות לקבוע כיוון תורני של בחור - שדכן בעיקר יתמקד בנתונים כמו אם ובאיזה מקומות הוא למד. ואילו חבר יכול להכיר גם את היחס שלו ללימוד, מידת התמדה ועוד.

דרך אגב בנושא חיפוש עבודה - היום נוטים לתת יותר דגש לקשרים אישיים ולרשתות חברתיות. מהניסיון האישי שלי למקום העבודה הנוכחי הגעתי דרך קשר אישי (מישהו שעבד איתי והכיר את היכולות שלי - לא פרוטקציה), כנ"ל קבלתי כמה הצעות לעבודות\פרויקטים בעקבות היכרות אישית או פעילות ברשתות חברתיות (למשל פורמים מקצועים). כך שגם בנושא הכרויות לדעתי יש מקום להעזר בחברים וברשתות חברתיות. 

או שי לך הרבה שידוכים שהיא סגרה וגם אז לאו דווקא

כי לכל זוג יש כמה שדכניות שקצת פגעו/עצבנו/איכזו אותו בהתייחסותם ובעבודתם

למרות שבהרבה מקרים אחרים הם הצליחו

מה שפותחת השרשור אמרה זה שכדאי להעזר בגורם מקצועי - אני מסכים איתה אבל שואל איך אפשר לדעת מי מקצועי?

לדעתי שדכנית לא מקצועית שתשלח לפגישות לא מתאימות רק תאריך את התהליך - בדיוק כמו שלא הייתי הולך למתווך אוחברת השמה לא מתאימים..

אני חושבת שזה עניין של גישה.

אם אתה מסביר את כוונותיך טוב, משתף פעולה,

מוכן לספר אחרי הפגישות מה היה טוב ומה לא,

מה הפריע ומה דווקא מצא חן בעיניך למרות שזה לא זה

זוכר לצלצל ולהודות למרות שהקשר לא הצליח

זוכר שגם השדכנית היא בן אדם- עסוק יותר או פחות,

יודע שהיא לא מייצרת הצעות ושאתה לא המשודך היחיד

היא פה בשבילך ובוודאי רוצה בטובתך

וגם אם היא פגעה, אל תטרוק בפניה את הדלת (או הטלפון)

ותתמודד כמו אדם בוגר,

ככלות הכל- זה יקרה לך גם בזוגיות וזה הזמן להתאמן על הכישורים הבין-אישיים שלך..

ואז יש לך סיכוי

פותחת  השרשור מנסה לשכנע רווקים להעזר בשדכנים.

הבעיה היא איך לזהות מי שדכן מקצועי ומי לא?

אני מסכים איתה שתמיד כדאי להעזר באדם מקצועי (בתחום הזה שדכנים מקצועים).

מה שהסברת זה איך אמור להתנהג מי שנעזר בשדכן ואני מסכים איתך שמי שלא מתנהג כך יהיה לשדכן קשה לעזור לו. הבעיה היא שאם רווק פונה למישהו לא מקצועי לא יעזור מה שהוא יעשה השדכן לא יקדם אותו יותר מאפשריות אחרות.

אני אדגים:

נניח שרווק פונה אליך ומשתף פעולה כמו שכתבת  אני מאמין שתוכלי לעזור לו ולכוון אותו לפגישות מתאימות, לצורך העניין נניח שאני שלא מבין בתחום מחליט להיות שדכן - לא יעזור לאותו רווק כמה שהוא ישתף פעולה כי אני לא אדע לשאול את השאלות הנכונות ולהכווין אותו ולכן סיכוי ההצלחה שלי נמוכים.

לדעתי אחד הגורמים לזה שאנשים לא פונים לשדכנים זה שיותר מידי אנשים נכוו עם שדכנים לא מקצועים. 

אני חושב שיעזור מאוד אם את או מישהו מהתחום יכתוב איך אפשר לזהות שמדובר במישהו מקצועי..

אני מתנדבת בשידוכים בישפ"ה כבר 3.5 שנים,

לא זכיתי לשדך אף זוג,

אבל זכיתי ללוות הרבה זוגות לחופה, ביעוץ, בהקשבה, בעשיית סדר במחשבות וסדרי עדיפויות.

האם שדכן מקצועי ומוצלח בעיניך הוא רק זה שזכה לחתן זוג

או שמא, הדרך לחופה היא היא המוקש?

לא להיפרד על שטויות, לעשות עבודה ולמצות כל קשר?

האם הבעיה היא רק חוסר בהצעות?

אני לא סבורה.

אישית אני יכולה להעיד שכשמישהו נדבק בחיידק השדכנות

הוא משתדל להשתלם בנושא, לקרוא ספרות ומחקרים,

להשתתף בהרצאות וסדנאות בנושא

להשתכלל וללמוד איך להיות יותר מקצועי ויעיל

בישפה עושים 5-6 השתלמויות שונות בשנה בנושא לכלל השדכניות.

אכן, עצות ממישהו רווק, מהחבר'ה הן הרבה פעמים עצות אחיתופל והן מחבלות ומזיקות

אבל לאו דווקא, לעיתים רווק יכול לייעץ או להציע משהו מהשרוול- שיצליח

לצורך העניין לדעתי שדכן מקצועי תלוי בצורת העבודה והידע המקצועי ולא במידת ההצלחה. להפיך לדעתי שדכן מקצועי צריך לדעת גם מה לא להציע ולפעמים גם חוסר הצלחה זה הצלחה. ולכן לדעתי את מקצועית בתחום.

למען הרקורד לא מדובר בנושא אישי (אני ב"ה נשוי) אלא יותר בנושא שכואב לי מתוך מה שני רואה שעובר על חברים\קרובים. העניין הוא שאני מסכים עם פותחת השרשור (וכנראה איתך) שיש  חשיבות להעזר באנשי מקצוע וכמו שאמרת פגשתי  מקרים של הפרדות על שטיות שלווי קצועי היה עוזר. העניין הוא שמצד שני ישנם גם מקרים של שדכנים לא מקצועים שלפעמים גורמים לנזק.

לדעתי חלק חשוב מהמקצוע זה קידום הקשר ויעוץ ולא רק המפגש הראשוני, יותר מזה לדעתי כיום ישנם יותר אפשריות להכיר אבל מה שחסר יותר זה הכלים המקצועים לקידום הקשר (אפשר לראות שישנם רווקים שעברו עשרות פגישות - כלומר ההיכרות היא פחות הבעיה והבעיה היא יותר בכיוון של קידום הקשר ). 

לדעתי מה שגורם לאנשים לא לפנות לשדכנים היא חוסר האפשרות להבחין בין שדכן מקצוע ללא מקצועי במיוחד בקטע של קידום הקשר כלומר נניח שיש לאדם ספקות הוא צריך לדעת שהשדכן מבין במה שהוא אומר והוא יכול לסמוך עליו.

לדעתי לצורך קידום הנושא היה עוזר אם את (או מישהו אחר) היית מסבירה איך אפשר לזהות שמדובר בשדכן מקצועי ולזרום איתו מתוך ידיעה שהוא עוזר.

שדכן אמיתי לא ינסה לדחוף מתחת לחופה זוג שלא מתאים ולא מרגיש שזה הצעד שנכון לו,

צריך להקשיב ולבחון כל מקרה לגופו,

למשל הרבה פעמים זוגות צעירים נשואים מייעצים לרווקים להיפרד,

במקום לפקוח להם את העיניים לזווית ראיה חדשה,

לדרך התמודדות- שהרי בכל חיי נישואין יש את ההתמודדות שלהם

למשל: חברה שאומרת- אם הוא אמר לך XXX  בפגישה זה מראה שהוא חסר רגישות

ובינינו מי רוצה להתחתן עם  בחור חסר רגישות?

אם הוא רוצה ללמוד תורה- אז אולי הוא לא מבין שנטל הפרנסה הוא עליו,

אם הוא לא ליווה אותך אז הוא לא קשוב לצרכייך,

ובכל מקרה, אם מתבוננים ומחפשים טוב, בד"כ אפשר ללמד זכות,

וגם אפשר לקחת בחשבון את הכלל- כל הפוסל במומו פוסל

כל משהו שלילי שאתה רואה בשני קיים גם אצלך,

ואז הרבה יותר קל ללמד זכות, כי על עצמינו אנחנו להיות סנגורים מוצלחים....

שוב, אני מניחה שזה עניין של כימיה בין שדכן למשודך וגם אני לא מתאימה לכל אחד...

בדו שיח בינינו אני ניסיתי להבין איך לזהות שדכן מקצועי ואחרי 3 תשובות שלך עדין אין לי תשובה - כלומר קשה לזהות אם שדכן הוא מקצועי או לא.

אני אנסה להדגים כדי להסביר את הבעיה - נניח שבחור מחפש בת זוג עומדים לפניו כמה אפשריות לפנות לחברים, לחפש באתר שידוכים ובין השאר לפנות לשדכן - לדעתי אם היה אפשר לדעת שמדובר במישהו מקצועי אז הבחירה הכי טובה היא להשקיע את רוב הכוחות אצל השדכן, אבל הבחור לא יודע איך לזהות אם השדכן מקצועי ולכן הוא לא יכול לסמוך עליו בעניים עצמות ולכן היכרות דרך שדכן היא רק אחד מהדרכים להכיר ולא הטובה שבהם. נמשיך הלאה אותו בחור פגש בחורה ויש לו התלבטות מסוימת הוא יכול להעלות שאלה פה בפורום, להתיעץ עם חברים או לפנות לשדכן - אם היה ידוע לו שמדובר בשדכן מקצועי לא היה כאן ספק למי לפנות אבל ברגע שאין לבחור את האפשרות הזאת יתכן והוא יעדיף את האפשריות האחרות.

תארי לך למשל שכדי לעסוק ברפואה לא היה צריך רישיון והמדינה לא היתה נותנת רשיונות - האם היית יכולה לסמוך על רופא?

מעבר לכך לדעתי כן יש דרך מסוימת לדעת אם אדם הוא מקצועי וזה לראות אם הוא מקשיב לך ואם הוא מבין את הצרכים שלך.

מתלוננים כאן שאין מספיק הצעות, ומאשימים בכך אתץהחברים שהתחתנו ואת הדודים והשכנים.

הלו??

לשדכנית יש מאגר שמות, מסוננים פחות או יותר לפי הקריטריונים שאתם מחפשים

(ולא בסגנון נדלקתי עליו באוטובוס, או ראיתי אותו בחתונה, אין לי מושג מיהו, מהו, מתאים לי, קשור אלי, משדר בראש שלי, תואם מבחינה שכלית/ דתית/ ערכית , חוץ מזה שהוא חמוד חיצונית בעיני.....)

ומטרתה לספק לכם את ההצעות שאין באופן טבעי, כמה שיותר מתאימים למה שאתם רוצים-

ולזרז תהליכים!!

כמובן שמצפים שהיא תהיה ישרה, אמינה, אחראית.

נחמד יהיה אם היא גם תוכל לעזור בהתלבטויות וכד', לכוון ולתמוך-

אך עיקר העניין הוא-

לתת הצעות!!! הצעות כמה שפחות הזויות!!!  הצעות שיש סיכוי שיצא מהן משהו!!!

את צודקת שאם לאדם אין הצעות אז שדכנית תוכל לתת לו ואפילו בד"כ די טובות.

העניין הוא שלדעתי הבעיה היא העקרית כיום היא פחות חוסר הצעות אלא ההתמודדות ובנייה של קשר - כדי שקשר יצליח צריכים שלני הצדדים יהיה רצון להשקיע בו - הרעיון של שדכנית שמזרימה הצעות הוא די מנוגד  לזה - כלומר אם אני רווק ואני מקבל את הרושם שיש לשדכנית הרבה הצעות - אין לי סיבה להשקיע אם נראה לי שיש דברים שלא מתאימים - אולי היא ההצעה הבאה יותר תתאים.

בנוסף לדעתי הקריטריונים שאדם מגדיר הרבה פעמים מהוים חסם לתהליך ולא משהו שמקצר אותו - לדעתי כשאדם מחפש בת זוג הוא מחפש אדם שימלא צרכים מסוימים אצלו את הצרכים האלה בד"כ אנחנו יודעים להגדיר פחות או יותר, אבל בד"כ כששואלים אדם מה הוא מחפש מצפים לתשובה יותר פרקטית - כמו  רמה דתית\ השכלה  (אפשר להגדיר שהצרכים הם הבעיה והגדרות חיפוש הם הפיתרון). העניין הוא שלדעתי הרבה פעמים בתרגום בין הצרכים  לפתרון אנחנו מפספסים ואז מקבלים מישהי שעונה על ההגדרות אבל לא ממלאת את הצרכים. לדעתי דווקא בבעיה הזאת ישנו יתרון לשדכנית מקצועית.

הבעיה היא שאת מדברת על שדכנית כספקית הצעות - וכל עוד זה היחס (בעיקר מצד הרווקים\רווקות) אין סיבה שרווק\ה שבעי אכזבות ישקיעו בקשר דרך שדכנית יותר מאשר צורת היכרות אחרת ואז כמובן שהסיכוי להצלחה יורד מה שמזין את חוסר האמון בשדכנים וחוזר חלילה.

לדעתי כדי לקדם את הנושא צריך לשבור את מעגל הקסמים הזה.

שחבר/ה יש לו על הראש אולי עוד 5/6 חברים(נגיד... בממוצע...) מה שלשדכן יש לפחות 20/30 אנשים על הראש...

ככה שקשה לדעת עם הוא זוכר מי אני בדיוק ומה רוצני מבן/בת זוג...

כמובן שהרבה פחות נעים להזכיר לו שאני כאן....ושלא ישכח אותי....

חבר מקסימום חפרת לו זה לא נורא הוא מבין אותך ובאמת ינסה לחשוב...

הוא כבר יודע מה אתה צריך ומה הסגנון פחות או יותר...

כמובן שהצעות מחברים יש פחות אם בכלל...

הרי חברים שהם רווקים/ות גם הם בחברה נפרדת אז קשה להם גם בעצם להכיר בחורים/ות...

ואם הם נשואים אז בכלל קשה להם כי הם עסוקים עד מעל הראש!

בקיצור... כמה ששדכן הוא מקצועי זה לא כמו מתווך דירות כי מתווך דירות הוא מכיר יותר דירות והוא מתמצא בשטח.. אבל בעניין אנשים זה שיש לו כמות גדולה יותר של אנשים לא אומר שהוא מכיר אותם ויודע מה רצונם!!!

* למחשבה...

לדעתי כדאי לשאול שדכן בפעם הראשונה (או בפעם הבאה שמדברים) מתי  לפנות אליו (באיזה תדירות ואיזה שעות) ומה חשוב לו לדעת - עדידפ כתבה למעלה קצת על זה. 

לדעתי היתרון הגדול של שדכן (בהנחה שהוא מקצועי) הוא זה שאפשר לברר איתו מה מחפשים ואיך להתמודד עם בעיות בקשר. הניסיון שלו לדעתי הוא יותר גדול כי הוא פגש יותר מקרים לעומת זה שהוא מכיר אתכם פחות טוב מחברים.

בכל אופן מסכים איתך שכמות יותר גדולה של אנשים לא אומרת שהוא מכיר ויודע מה מתאים לך - בשביל זה צריך ניסיון עם אותו שדכן ואם רואים שהוא לא בכיוון אז פונים לאפשרויות אחרות.

לכן יש רשימות מסודרות,

בישפה יש רישום מדוייק של כל מה שביקשת או לא ,

וניתן לערוך ולשנות

ואני לא עם 20/30 על הראש אלא עם ה-8-10 שלי, שלהם אני מחפשת עד הקליעה למטרה,

ואם הם מתקשרים ומשתפים פעולה אז זה יותר קל

והם מעסיקים אותי הרבה יותר ממה שנדמה לך,

ולכן אני לא מקבלת חבר'ה נוספים,

כדי שהיחס שהחבר'ה שלי מקבלים יהיה מקסימלי

פותחת השרשור צודקת - שיש פה הרבה מאוד אחריות שרובצת על כתבי הרווקים, שלא בהכרח מנוצל. 

כולם זוכרים את אברהם שרצה שידוך לבנו, ושלח את עבדו לחו"ל בשביל למצוא בחורה מתאימה. אומנם זה לא הוגן, כי היה שם הכוונה אלוקית ישירה, אבל מה שאנחנו כן רואים, זה שהגיע העת, אברהם "לוקח אחריות" ופועל. 

ועתה להרכין ראש לרגע, על כמות הנורמות שנכנסו לציבור ופוגעים ברווקים. אם זה משום "שצריך אמונה" ובעזרת תפילה החתן או כלה כבר יבואו, שהרי 40 יום קודם.. 

ואולי הבחורה בכלל לא צריכה לעשות דבר, שהרי בעל האבידה מחזר..

וטעמי הצניעות, שלא כולם בהכרח נכונים, כל שכן באיסורים הגורפים, שיוצרים נורמות שאסור להכיר בחורה במרחב הציבורי ולפי יוזמה אישית. כן כן יש מקרים שניתן לערב גוף שלישי, אבל כאשר אין?

ומה לגבי בחורה שנמצאת במכללה לבנות בלבד- ובאמת שאין לה שום הצעה - מה לה?

ומה לגבי בחור שנמצא בישיבה, ולא שומע שום הצעה כלל שרלוונטית (מי לא מכיר את הבייני"ש הממוצע שאומר שהוא אינו כמו "הישיבה שלו")

ולאחרונה לאחר שבחנתי את כמות החתונות שיוצאות מארגוני השדכנות והיכרויות הגדולים ומוכרים בציבור, איני חושב שמהם תבוא התשובה, לפחות לא במתכונת הנוכחית. 

ואם כך, אז מה?

אולי זה דרך של מיוחדים, אבל לאחר שכל הדברים החיצוניים כשלו, הגיע הזמן שאדם ייקח אחריות על עצמו. הדבר הראשון הוא להפנים שהאחריות היא שלו, ולאחר מכן לא לראות בזה פגם או בושה, אלא דבר נהדר, כן כן הוא רוצה להתחתן, וכן הוא מחפש ופתוח לשמוע הצעות, ולא רק זה, הוא פונה מיוזמתו האישית לכל אדם ערכי בחיים שלו, אם זה חברים ומשפחה (אוטומאטי) מורים, רבנים, שכנים, ומסביר להם בצורה יפה, רגועה ועמוקה מה הוא מחפש. 

כי חברים צריכים לחזור להיות חברים, והם ישמחו את החתן וכלה הרבה יותר - אם הם יפגישו ביניהם קודם. 

והמשפחה צריכה לחזור להיות משפחה, ולתפוס את מקומה הראוי לה כעוטפת ומכוונת את האדם בחום ואהבה ועזרה נפשית ופיזית, ובעת הנכונה גם הגב בשידוכים. אם זה בחינוך מבית על זוגיות ומשפחה, ואם זה חיפוש שידוך מתאים לאח או בת.

לא להבין לא נכון, איני פוסל כל שיטה, אם אתם מכירים שדכן טוב שאתם סומכים עליו ושמוכיח הצלחה - פנו אליו. ואם הוא טוב בזה, וזה גם המקצוע שלו, אז שלמו לו בצורה יפה, בכדי שיוכל לפרנס את עצמו, להתמלא במוטיבציה, ולבכך לשדך זוגות רבים. 

הצלחה ובשורות טובות

לדעתי יש יותר הזדמניות הכרויות מתאימות דרך חברים\משפחהמדרך שדכנים.

אני אתן הקבלה מחיפוש עבודה - ישנם הרבה חברות השמה וגם אין בעיה של תשלום כי על כל השמה מוצלחת מקבלים כסף.

בפועל הרבה חברות מסתמכות בגיוסים שלהם יותר על שיטת חבר מביא חבר וקשרים אישים ופחות על שיטות מיון.

הסיבה לכך היא פשוטה ישנם תכונות שחשובות אבל קשה למדוד אותם כמו יכולת לימוד עצמית, אחריות, עבודת צוות ועוד - ציונים או מבחנים לא כ"כ יכולים למדוד את התכונות האלה ולכן חברות מעדיפים לגייס בשיטת חבר מביא חבר.

סתם דוגמה אישית - את העבודה הנכוחית שלי מצאתי בעזרת קשר אישי (מישהו שעבר איתי בעבר והמליץ), סה"כ גם הרבה הזדמנויות מקצועיות (הצעות עבודה, פרויקטים קטנים) הגיעו אלי דרך היכרות אישית או אתרים מקצועים.

גם אם תפנה לכל העולם ואשתו, ותעמוד עם שלט ברחובות, בכלל לא בטוח שתקבל הצעות.

נכון, צריך לפעול, ולתור אחר הצעות.

אבל קודם כל צריך לשדר בגרות, צריך לשדר יכולת וגיבוש עצמי של אדם שרוצה להיות נשוי.

ולצערי יש הרבה בחורים ילדותיים, שרוצים להתחתן, ומה לעשות שקשה להציע להם.

מאידך, יש לבחורות המון סטיגמות טיפשיות, "קרבי", "חזק", "שרירן", וכו'.

בעיני הבעיה העיקרית היא- שלא מכשירים בחורים ובחורות להבין מה הם רוצים.

מי שיודע מה הוא רוצה- בסוף ימצא.

מי שלא יודע- לא ימצא וגם לא יקבל הצעות.

בשביל זה יש את הפגישה

שואלים מה שלום הצד השני ומתי ואיפה נפגשים

זה מאוד תלוי בצד השני..

פצל"פ כתב שבשביל זה יש את הפגישה.. נכון.

ועדיין יש משהו יותר כיף וזורם בשיחה שהיא יותר מכמה דקות טכניות.

הכלל שלי הוא ברגע שהבן אדם מעניין: השיחה מעניינת.

לשאול מה שלומה, מה היא עשתה היום ועל זה מתפתחים קצת.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצרה, שבו רק מתאמים פגישה.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצת יותר מעמיקה.

אי אפשר לדעת מראש מה הצד השני מצפה.

לכן לדעתי, נכון לשאול - ולהשאיר את הדלת פתוחה.

וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -

לשאול על ההעדפות של הצד השני.

על מה לא הייתי מדברת -

שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.

אקטואליה.

דברים שקורים בעולם.

למה?

בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?

מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -

ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?

שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.

אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??

בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.

אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.

אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?

אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?

משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.

בעיקר - לא לבוא עם רשימת שאלות מוכנה.

אם זה נשמע קשה, מורכב, מסובך -

אפשר להתאמן על בני משפחה\חברים.

בהצלחה!

בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.

הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.

ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.

דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.

אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו

בהצלחה בחיפוש

שם גם שדכנים שמשדכים מסורתיים. (התגובה בראש הפורום של "מדריך עדכני לפורום שלנ"ו" ושם בקישור "רשימת שדכנים מתעדכנת")

אני רואה שם ברשימה נגיד את השדכניות רחל בן דוד וחבצלת מורי ונאווה תמר, תסכלי יש שם מספרי טלפון.

(ונראה לי גם באתר שליש גן עדן יש).

בהצלחה רבה

א. הפלטפורמה פה לא נועדה לזה

ב. רוב האנשים פה כנראה לא מסורתיים

ג. איפה כן? אתרים, אפליקציות, שדכנים, אירועי פו"פ וכו'...

בהצלחה!

אולי @מוקי_2020 יכול לסייע

אם מישהו רואה ומרגיש בנוח והוא נזהר בהתאם, למה לא?

אם אתה מחפש משהו מסוים, הגיוני ללכת למקום שבו סביר להניח שתמצא אותו.

אתרי הכרויות, אפליקציות, מפגשי פו"פ - מיועדים לזה.

האתר הזה לא מיועד להכרויות, אבל בהחלט יש לא מעט זוגות שהכירו פה.

אבל

כמה מהם הם מסורתיים?

עדיף ללכת למקום שבו מטרת ההיכרות היא "קשרים רציניים" כפי שהיא רצתה, ומסתובבים שם יותר אנשים מהזרם שאותו היא מחפשת.

זה מגדיל את הסיכויים למצוא מישהו עם פוטנציאל התאמה גבוה יותר.

לצורך העניין,

מי שמחפש עבודה בהייטק - כנראה לא ימצא אותה באמצעות שיטוט ברחוב, ואמליץ לו להירשם ללינקדאין. מי שמחפש לעבוד כמוכר בחנות, דווקא הגיוני שימצא בדרך הזו, ולא אמליץ לא להירשם ללינקדאין למען מציאת עבודה.

השאלה היא מה אתה מחפש ואיפה סביר שקשר כזה יווצר.

א. היא מחפשת מישהו מסורתי - פחות הגיוני שיקרה כאן.

ב. זכור לי שהיו פה שרשורי הכרויות כאלה ואחרים, ואולי כדאי להזכיר שאפשר לפנות למנהלי הפורום כצד ג' - אבל כניק חדש, לא סביר שיש כאן מישהו ספציפי שמעניין אותה - כי אנשים לא מציגים את עצמם פה כמו שהם היו מציגים את עצמם באתר הכרויות.

אז לא נראה לי נכון להפיח בה תקוות שווא שפה זה מקום עם סיכויים גבוהים בשבילה.

אני חושבת שקודם כול צריך להפריד בין הקושי שמייצרות הנסיבות לבין קושי שנובע מהקשר עצמו.

חודשיים שבהם נפגשים פעם בשבועיים הם לא חודשיים של היכרות כמו בקשר שבו נפגשים פעמיים בשבוע.

קשר בתנאים מורכבים מצריך יצירתיות וגמישות משני הצדדים. אפשר לייצר חוויות משותפות גם מרחוק, בשיחות וידאו, משחקים משותפים, ואולי גם למצוא הזדמנויות לנסוע אליו ולהיפגש מעבר ליציאות הרגילות.

חשוב גם לשים לב שההתקדמות הרגשית ( וגם הטכנית) לא נשענת בעיקר על שיחות טלפון, כי קרבה שנוצרת משיחות ארוכות לא תמיד משקפת את עומק ההיכרות במציאות.

וכשכבר נפגשים, צריך להבין את המגבלות של שני הצדדים. הוא מגיע מותש פיזית ונפשית מהצבא, אבל גם עבורה ההמתנה וההתמודדות עם המרחק אינן פשוטות. כדאי להתאים את הציפיות מהמפגשים למציאות הזו.

לא כל מחשבה, חשש או התלבטות צריכים להפוך לשיחה זוגית. בשביל זה כדאי שיהיו אנשים נוספים שאפשר להתייעץ איתם, שאפשר לעבד איתם מחשבות בלי להעמיס הכול על הצד השני.

ובעיקר, לא כל שיחה צריכה להיות עמוקה ולא כל דייט צריך להסתיים במסקנות. צריך להשאיר מקום גם לצחוק, ליהנות ופשוט להיות יחד. בטח באינטנסיביות כזו של קשר.

ביטחון בקשר לא מחייב ודאות לגבי סופו וגם לא ממש אפשר להיות מושקעים כל כולך בקשר אם סדר הפעולות מתהפך. הוא יכול להיבנות גם מתוך התחושה שיש מספיק טוב כדי לרצות להמשיך להכיר. לא צריך לצפות שהקשר יהיה כולו שמחה ונטול ספקות, אבל כן חשוב שהספקות לא יתפסו את רוב המקום. כי אם כל הזמן עסוקים בלברר האם טוב לנו יחד, לא משאירים מספיק מקום לחוויות שיאפשרו לנו באמת לדעת את זה. חלק משמעותי מהבירור הוא לא רק לדבר על הקשר, אלא גם לחוות אותו.

בהצלחה לזוג ושיחזור לשלום בעזרת ד'.

אעביר להם.

אשמח לעוד תגובות...

עם מישהו או מישהי שמתעסקים בל'קראת זוגיות',

לא כל כך יודעת איך זה נקרא היום,

אבל זוכרת שיש הדרכה לקראת, לייעוץ והכוונה וכל זה.

תודה 🩷

צאו להליכה

לכו לעשות קניות

לכי איתו לקנות טלפון/מחשב

לך איתה לקנות משהו שהיא אוהבת

לכו ביחד אפילו לתחנת דלק וניפוח צמיגים.

לא יושבים על ספסל ומדברים.

אבל הפוך. זה מה שגורם לקשר להיות לא מספיק נקי ונעים.

כי הם מדברים על דברים מעיקים גם, כמו התלבטויות בקשר וכזה,

וזה לא במקום של דייטים רישמיים ולכל אין את ההכנה למפגש בינהם כמו לדייט ואין את הניסיון לדבר בצורה ספציפית שץעשה אוירה נעימה וכזה.

וזה טבעי, כי באמת השלב הוא שהקשר כבר לא דייטים רישמי, ולכן השאלה היא איך שם שומרים על הקשר מרגש ונעים ולא מייצר מועקה.

בעולם החילוני יש לא מעט רעיונות לאיך לשדרג דייטים. התוכן הזה לא מתאים לפה לפורום אבל אם זה שייך אני יכול לשלוח לינקים לא רעים בכלל לרעיונות.

יצא לי לשלוח לא מעט חומרים כאלה לגברים ברמות הקפדה דתיות שונות אחרי אזהרה מתאימה. כולם הפיקו תועלת. אבל אני בטח לא עושה את זה לפני קבלת רשות ואני לא חושב שזה מתאים לפה.

בדיוק הזכרת לי מישהו שביקש ממני אתמול ולא הספקתי לשלוח לו בגלל הלחץ של העבודה והבחירות אתמול.

אז הנה זה קרה. וזה בסדר שלאנשים אחרים זה לא מתאים.

קלילות זה אופי.

אני זוכרת מדוייט שכל דייט איתו היה נורא כבד, עמוק וכבד, התחרפנו בכל נושא, חזרתי עם מועקה למרות שעל פניו הכל התאים.

משהו בחיבור של שנינו (גם לי יש צד כבד) יצר תסבוכת מכל דבר קטן.

אם אחרים צדדים אחרים שלי גם יוצאים.

החיים לא כאלה כבדים בטח לא בגיל הזה.

אם כל דייט יוצר מועקה, אולי כדאי להעלות את השאלה האם זה מתאים ברגש ולא על הדף.

ועוד עצה

אולי שלא ידברו על התלבטויות בקשר ופשוט ינכחו בקשר?

לסכם שלא מדברים על זה מספר דייטים ושכל אחד ימצא מישהו אחר לפרוק לו על ההתלבטות בזמן הזה.

הם גם מאד יודעים להנות יחד.

כשהם כן מצליחים לעבור את המוזיקה הם ממש נהנים יחד.

רק שכל הקשר בשיחות למשך שבועיים מייצר שמעלים נושאים כבדים לשיחה, וגם שעיפים מותשים נפשית ופיזית כשהן נפגשים כבר.

והם באמת מבינים שהחיים לא אמורים להיות כבדים,

רק לא מבינים איך לשנות את זה.

לא לשתף אחד את השני בלבטים מחשבות?

לשים לב על מה מדברים? זה לא מייצר קשר פלסטיקי?

גם ההבנה שהתלבטות על הקשר עדיף לספר למורה/מתווכת/ חברה ולא לבן זוג, נותנת תחושה קצת של קשר לא מספיק פתוח וכנה. לא?

וממש תודה על התגובה 🩷

לא נראה לי שנכון להעלות כל התלבטות כל הזמן.

זאת תקופה של רכבת הרים והרבה רגשות וחששות

אם נשתף כל רגש חולף זה יכול ליצור בלבול וחוסר ביטחון אחד אצל השניה.

אולי לסכם זמן של כמה דייטים להנאה בלי חפירה על הנושא.

זה לא אומר להסתיר, זה אומר לשתף מאוחר יותר כשהדעה מגובשת.

בזוגיות אחרי חתונה זה שונה, יש כבר ביטחון בקשר ושיתופים של רגשות לא מערערים את הביטחון.

אעביר להם.

ממש שמחה על כל תגובה פה.

כי אני מרגישה שממש אין לי מושג בנושא כי לא הייתי שם,

ואין להם יותר מידי עם מי להתייעץ מעבר אלי.

לפעמים גברים חושבים שכנות מחייבת לשתף בכל ספק והתלבטות, אבל חשוב להבחין בין פתיחות בריאה לשיתוף יתר.

התלבטויות הן חלק טבעי מהיכרות, אך לא כל ספק צריך להעלות מול הבחורה. לפעמים נכון לקחת זמן עם עצמך להבין מה מפריע ולהתייעץ עם אדם שאתה מעריך.

היה גבר שמאוד הערכתי שידע לומר לי ,אני צריך קצת זמן עם עצמי, וחזר אליי אחרי שעיבד את הדברים. בעיניי זו בגרות ואחריות רגשית.

לעומת זאת גבר אחר שגם היה כמה אבל אובר שיתוף חוזר של :רוצה, לא רוצה, מתלבט" עלול לערער את תחושת הביטחון של הבחורה בקשר!

המסר הוא לא להסתיר רגשות או להימנע מכנות. להפך, כנות היא בסיס לקשר בריא. אבל יש הבדל בין לשתף את הצד השני באמת שלך, לבין להפוך אותו לשותף לכל סערה פנימית שעוברת עליך... ולזרוק את זה עליו.

בעיניי, גבריות בוגרת היא לדעת להיות כן ופגיע, ובו בזמן לגלות אחריות רגשית ושיקול דעת לגבי מה משתפים, מתי ואיך.

לא מעט קשרים עלולים להסתיים דווקא בגלל התנהלות כזו, ולא בהכרח בגלל חוסר התאמה. שימו לב לזה.

תאמת שאצלם זה דווקא הבחורה שיותר מעלה הכל מאשר הבחור.

הוא מדבר איתי ומעלה הרבה מולי ומשתדל מולה פחות. אבל היא כל התלבטות מעלה בפניו.

אעביר להם את דעתך.

תודה!

זה הגיוני

אישה מטבעה יותר משתפת .. הדעה שלה גמישה יותר .

בסוף, תחושת ביטחון היא דבר בסיסי בקשר.

ולא צריך להרגיש באופן כרוני התשה

אין עניין לייצר שמחה בכוח כשהיא לא קיימת גם אם בהתחלה היה מאוד טוב.

אם כשהם נפגשים אין תחושת הקלה ורוגע, זה משהו שצריך לתת עליו את הדעת.

ואם יש אפשרות לקחת קצת הפסקה מהמילואים לטובת הדייטים, אני חושבת שזה יכול לעשות טוב ולאפשר לבחון את הקשר בצורה רגועה יותר.

מסיים עוד חצי שנה.

הם מאד יודעים לשמוח ולבנות יחד,

רק שהרבה פעמים זה לוקח להם זמן כי קודם יש מועקות ורק אחרי זה נרגעים ושמחים.

מרגיש לי קצת שהיא מחפשת אצלו ביטחון מעבר לרגיל, משהו שעובר כבר לתלות קצת אולי.

איפה הגבול?

אני חושבת שחשוב לא למהר לפרש את הצורך שלה בביטחון כתלות. לקבל תחושת ביטחון מהבחור שאיתו היא בונה קשר זה צורך בסיסי וטבעי(:

לפעמים אנשים חושבים שנשים מחפשות בעיקר ביטחון חומרי אבל בעיניי, מה שאישה באמת מחפשת הוא קודם כל יחס יציבות אכפתיות ותחושה שיש לה על מי להישען.

במקום לשאול אם היא זקוקה ליותר מדי ביטחון, הייתי שואלת מה עוד לא ניסינו לעשות כדי שהיא כן תרגיש בטוחה בקשר?

אולי לדבר איתה יותר, ובעיקר להקשיב לה באמת. לא רק הקשבה פסיבית, אלא הקשבה פעילה, מתוך רצון להבין את עולמה הפנימי.

אפשר לשאול מאה שאלות שלא נוגעות בנקודה, ואפשר לשאול שאלה אחת מדויקת שפותחת את הלב.

והשאלה החשובה בעיניי היא: מה פותח לה את הלב? 🩵

זה באמת מאד מורכב.

כי יש כביכול חורים בדרך של בנית הקשר. ושיחת טלפון לא יכולות להחליף נוכחות אנושית.

מה שהייתי מציעה זה לדבר על זה- כלומר על מה שאת שואלת אותנו, שישטחו אחד בפני השני את עצם המורכבות הזו. שיחה כזו כנה, של לפגוש את האמת של המציאות יכולה דוקא לייצר העמקה בקשר וקירבה. וגם אם לא - זאת האמת ומאמינה שכדאי לפגוש אותה. ביחד.זה חשוב.

ועוד משהו לא כדאי לתת לזה כותרת של מועקה, אלא זו התמודדות מאתגרת, כי באמת גם המציאות של המילואים והמלחמה הקיומית היא מאתגרת בלי קשר, ואין דרך יותר יפה להציג את זה. זה אמיתי.

שיקבלו את השמחה כל אחד לחוד ושניהם ביחד- מכך שהם עושים את התנועה הנכונה, פוגשים מבררים משוחחים, מסכימים להרגיש לחשוב לתקשר את כל מה שעובר... בלי הלקאה עצמית. אדרבה הם הם הגיבורים שמתמודדים ושואפים לבניית בית בתוך כל הכאוס. ועוד דבר- אולי אחרי שיחה כזו ילכו שניהם לכותל להתפלל על זה... שיכניסו את רבונו של עולם איתם... שיעלו את הכאב לתפילה ... וההליכה הזו ביחד לשם ההתכווננות הזו היא תנועה נכונה במאמצים..

אני מקווה שכל אלו יכולים להרפות את המתיחות ולהוסיף נינוחות. העיקר לא להיאבק עם המצב. אלא לפגוש אותו בענווה ולהתמודד. בשכל ישר ברגש ישר בישרות.

הייתי מציעה אולי שילכו כזוג לשוחח עם רב מסוים או דמות רוחנית שתחבר אותם לאמונה ולרצון השם בנקודה הזו, לגודל, שתתן מאור פנים, הארה של תורה , שתתן כוחות להמשיך ולבחון את הקשר.. בנחת...ותסייע ב"ה לנקות מהמרחב את מה ש"מיותר"..

מקווה שהובנתי

בהצלחה

אפשר ל משיך לצאת, קשר טוב קשה לייצר ככה. שיורידו את מימד הזמן והלחץ. ויתנו לזמן לעשות את שלו. לפי מה שאת מתארת זה יכול לקחת הרבה זמן. אם טוב להם ככה. שיהיה. לא להילחץ.

אם זה קשר שחשוב ויקר להם,

והם מוכנים לעשות עבודה כדי לממש את הפוטנציאל -

לדעתי נכון לפנות לאיש מקצוע,

אחד (או אחת) עם ניסיון,

בדגש על קשרים וצבא

שידריך אותם וייתן להם כלים.

לדעתי אין לזה תחליף.

כן, להוציא על זה כסף.

וזה לא זול.

אבל אם זה חשוב להם -

זה יכול להביא את הקשר הזה לרמות אחרות.

(אני כותבת את הדברים כמישהי שעברה מסע, כתבתי על זה מעט כאן:

פגשתי מישהו. - לקראת נישואין וזוגיות

וכדאי אולי גם לקרוא את התגובה הזאת בשרשור ההוא: להלן דבריו: - לקראת נישואין וזוגיות

לא כ"כ רוצה לשתף בבמה ציבורית זו את הדרך שלנו, אבל אולי באישי אוכל לפרט יותר.)

אין לי משהו חכם לומר

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

בחיים שלנו יש הרבה הזדמנויות,

ולא תמיד אנחנו מזהים אותם בזמן אמת,

או פועלים כפי שהיינו רוצים באידיאל.

את העבר אנחנו לא יכולים לשנות.

אנחנו יכולים לשנות את נקודת ההסתכלות שלנו על העבר.

היתה סיבה שלא אמרת לה אז שאתה אוהב אותה, נכון? שקלת, והחלטת שלא.

אבל מעבר לזה, הקטע בזוגיות, זה שיש בה שני אנשים.

וכשאחד הצדדים מעוניין, והשני לא -

זה מבאס, זה כואב, זה עצוב.

היה כאן פוטנציאל, והוא איננו.

איך מתמודדים?

לפי חמשת שלבי האבל.

מההודעה שכתבת נראה שכבר עברת כמה שלבים בתהליך.

אם אתה מרגיש שאתה שוקע בזה כבר זמן,

ולא מצליח להשתחרר מהתחושות הקשות, ממה היה קורה אילו, מחוסר יכולת להיפתח לקשרים אחרים -

זה הזמן בעיני לפנות לאיש מקצוע.

ויש ב"ה הרבה מאוד בחורות טובות ומקסימות, ואני מקווה שתמצא אחת שהבחירה תהיה הדדית, שתוכלו לצמוח ולהתקדם יחד.

לכן אני בספק ביחס למשמעות של אמירה כזאת ביחס לשלב בו פותח השרשור נמצא.

העמידה מול הכאב, היא קודם כל השהיה איתו ורק אח"כ לדעת איפה זה בשלב וכו'

והוא לא האדם היחיד שחווה דבר כזה,

אבל יש כלים ודרכים להתמודד, זה לא סוף העולם.

הידיעה שיש בכלל שלבים, שיש אפשרות לצמוח מתוך משבר, זה חיזוק בעיני.

כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.

(שזה בערך מה שעשית עכשיו)

אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

תיקח את החברים או המשפחה תחלק אותם כל אחד או 2 ביום אחר.

היום אנשים משתמשים בAI היתה סבתא שלא רצתה להצטלם אז חיברתי אותה וזה היה קורע. והם אהבו ממש

א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא

ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני

ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף

ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה

ה. תלוי באיזה תחום:

• פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.

  • כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי

• פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.

• פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד

א. לא, לא אוהב להתווכח

ב. עד גבול מסוים, מותר שתהיינה דעות ולא אוהב לריב סביב זה

ג. לא ממש, ב' וג' בתנאי שזה לא משהו שתופש אצלם את כל היום והשיח

ד. לא מעניין אותי כל־כך

ה. כל פער שלא נוגע למרחב הבין־אישי, או למרחב ההלכתי, לא רלוונטי. בשני אלה, כל עניין לגופו.

הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.

והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).

האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.

א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.

ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.

ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.

אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.

יום נעים

האפיקורסים המומרים נקראים זדים בלשון חכמים,

ועליהם נכתבה התפילה בשמונה עשרה מכניע זדים,

הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.

במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.

יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.

דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.

ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!

ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...

ואם בחרת להתחתן עם שמאלני אז הבעיה אצלך.

זה כבר לא מובן מאליו

א. אם מרגישה שיש לי השפעה עליו - אני אנסה לשכנע.

ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו

ג. כן

ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי

ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי

לא בגלל עצם המפלגה, אלא מברר מה מוביל אותו לבחור במפלגה הזו. זה יכול להיות שורש פגום מאוד שגם יכתיב את אורחות חייו. אולי בלבול ותעייה במה צריך להיות עבודת ה'. או מה חשוב בחיים. או האם עובדים מהשכל או מהרגש. או עד כמה הוא מושפע מחיצוניות. יש עמוק בפנים המון גורמים שיכולים להיות מקולקלים מאוד. וזה לא נדיר בכלל. אדם שמצביע למפלגה באמת איומה, יכול להיות אדם שכל חייו הולכים להיות טעות אחת גדולה. עם אדם כזה לא הייתי מקים את ביתי. אבל זה כמובן דורש בירור וייעוץ, לא שליפה מהמותן

כמו כל פער, השאלה היא אינדיבידואלית. אני אדם דייקן ולא הייתי מסתדר יום אחד עם מאחרת כרונית, אבל יש לי חבר דייקן שכן מסתדר. השאלה כמה קריטי לכם הפער הזה

ר' שרשור תובנות:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

וזה פחות או יותר מה שרציתי להגיד כאן.

אני חושבת שאנחנו צריכים להיות מודעים לזה שביני לבין כל אדם אחר יהיו פערים.

פער פוליטי ייתכן, אבל גם סביר להניח שיהיו דברים שאולי פחות מדוברים, ואפשר לחשוב על מיליון דברים יומיומיים ופשוטים כמו מה שהדגמת, וגם על דברים גדולים יותר, כמו גישות רוחניות והלכתיות.

והשאלה היא איך אנחנו - הכוונה היא למי שיוצאים איתו כרגע - מתמודדים עם פערים.

האם אני מסוגלת לכבד את דעתו של האחר, לא להסכים איתה, ובכל זאת לרצות בזוגיות הזאת?

מתי כן ומתי לא? האם אני מרגישה את ההפך - כאשר הוא לא מסכים איתי, הוא הוא מסוגל להבין\להעריך\לכבד ולא להסכים ולרצות להמשיך?

איך הוא מציג את הטיעונים שלו, ואיך הוא מתייחס לשלי?

האם הוא מנסה לכפות עליי את דעתו?

האם זה משהו שיש לו השלכות גם על חינוך ילדים?

מה שאני מנסה להגיד -

בכל קשר יהיו פערים.

כדאי לדעתי לא לברוח מהם, אלא להתמודד איתם, ולראות איך אתם מבחינה זוגית מתמודדים איתם.

הכוונה היא לא לחפש מישהו ששונה ממך במאה אחוז, לא לחפש דווקא את השוני, אלא מתוך הנחה שיצאתם עם מישהו שיש בינכם פוטנציאל כלשהו שבגללו הסכמתם לצאת - גם שם יהיו פערים.

בחיים לא הייתי יוצאת עם מישהו שמאלני קיצוני ..

אמרת 180

אבל אם הוא מצביע לבנט בסדר שיהיה מה נעשה

זה יצור הרבה התנגשויות בחינוך הילדים ובערכים שעליהם מקימים את הבית

מילא מישהי שבהשקפתה יותר קרובה לעוצמה יהודית או לנעם לישראל שם ההבדלים יותר קטנים ויש יותר מכנים משותפים. אבל שהיא מגיעה לגמרי מגישה אחרת? ממש לא אין הרבה מכנים משותפים. ויהיו יכולות להווצר הרבה מחלוקות

אתה רואה את זה בתור אידיאה כללית שמתפרטת למעשה בצורה מאוד מסויימת.

הרבה אוהבים את ארץ ישראל באופן כללי, ופחות רואים איך האהבה שלהם מתפרטת ביחס לערכים אחרים.

גם הרב עובדיה זצ"ל אהב את ארץ ישראל לא פחות ומסר שיעור במרכז הרב על כך שעקרונית על פי דין תורה אפשר למסור חלקים מא"י תמורת שלום.

לכן כל הדיון הפוליטי הוא לא בהכרח ערכי במובן הכללי אלא במובן יותר פרטני שהרבה מאוד אנשים פשוטים שלא גדלו ביו"ש או שכן גדלו ביו"ש רואים את זה.

עד פה..

מי שרוצה לחלק שטחים לא נסתדר

אני דווקא כן אסתדר, אבל זה בסדר גמור, כל אחד הגבולות האדומים שלו.

אולי בעיניהם זה דומה להשקפה אחרת,

זה שמישהו בוחר מסיבות אידיאולוגיות להימנע ממוצרים מן החי וכו'.

יש צמחונים שחשוב להם להקים בית צמחוני ולחנך הלאה את ילדיהם,

ויש כאלו שמוכנים להרים בית שאיננו צמחוני, אך מכבד את בחירתו.

אישית זה לא משהו שפסלתי עליו - אבל זכור לי מקרה שמישהו שתריע בפני מראש שהוא צמחוני.

מי יודע, אולי היה לו קשר לפני זה שנפל סביב הסוגיה הזו, ולכן הוא רצה לוודא שמי שהוא יוצא איתה מסוגלת להכיל ולכבד את זה.

אני שאלתי אותו אם הוא צופה שביתו העתידי יהיה כזה - כלומר, האם הוא מצפה ממני להיות צמחונית ולגדל ככה ילדים,

והוא אמר שלא, אז יצאנו.

אני הכרתי את מי שאני יוצא איתה עכשיו דרך אפליקציה,וזו ההכרות הכי טובה שהיתה לי יותר מכל היכרות ששדכנים שידכו לי

כל האמצעים כשרים, אנחנו עושים את כל ההשתדלות והקב"ה מכוון לכל אחד את מה שמגיע לו בדרך הנכונה לו

אני אותנטי ככל שאני יכול להיות אבל במסגרת של עבודה בית מכולת לישון זה לא שקורה משהו מעצמו.

במקרה אני קצת מתפרנס מזה אז אני מכיר איך זה פועל. וזה נכון שרוב האפליקציות מיועדות להתפרנס מכם ולא לגרום לכם להצליח. יחד עם עוד כמה דברים בפנים שהופכים את המקומות האלה לאיומים ונוראים לרוב הגברים ולדעתי גם לאחוז גבוה מהנשים.

סתם להשוואה, היחס במקומות כמו טינדר זה 1 ל3. כלומר 3 גברים על כל אישה.

מילים. כולל מילים בטקסט עצמו.

וכך קל יותר במקום לעבור אחד אחד.

לכתוב מילות מפתח.

נגיד מישהי מחפשת בחור חכם, אמפתי, אסרטיבי ומסודר.

אז היא יכולה לכתוב את זה וזה יתן לה את אלו שזה מופיע אצלם, במקום לעבור על קריאה של אלף בחורים.

אולי גם ב7 ברכות יש, לא זוכר

לא הייתי נתפסת לתכונות אותו בנאדם ניסח בכרטיס של עצמו..לרוב הניסוחים הם חזרתיים ולא מעידים על משהוא

אני לא מדבר על : "בחור מקסים, תורני, ואכפתי" או כל תיאור נדוש.

אלא תיאורים ספציפים שמדברים על סוג האופי הספציפי.

אני מקפיד לכתוב על עצמי את האופי הספציפי שלי בצורה קצרה וממצה ופחות ל"שווק" את עצמי.

כי רק ככה מי שבאמת מחפשת אופי כמו שלי תמצא אותי ולא סתם אהיה מוצף בהצעות לא רלוונטיות, וכן ההפך. וגם בשביל להקל על הצד השני וגם ליידע אם אני הוא המציע.

והאמת ככה מצאתי את מי שאני יוצא איתה כרגע, כתבתי מילות חיפוש על אופי ספציפי וזה נתן לי, ואכן יש לה את האופי הזה, ויש לנו קשר מעולה כרגע (בין השאר כי שנינו באופי הזה וזה מה שחיפשנו בצד השני) במקום לעבור ולקרוא אלף בנות ולהיות מותש מקריאה (שחלקה באמת "שיווקית" ורק בפנים בין השורות מובלע תיאור האופי הייחודי).

בכל מקרה גם אם לא מסתמכים על זה, זה כלי להתחיל דרכו.

אבל לא כולם כמוך, ויכול להיות שככה מישהוא יפספס דווקא את בחירת ליבו

אבל זה מסוג הדברים שפשוט בודקים בפגישות עצמן, לא הייתי מסתמכת על מה שכתוב/לא כתוב.

יש אנשים שהבעה בכתב זה לא הצד החזק שלהם או סתם לא משקיעים בכרטיסים שלהם

אבל יש אנשים שנרשמים לאתרי היכרויות בלי להשקיע הרבה בכרטיס..שוב, או אנשים שלא מתחברים לכתיבה של הדברים ומעדיפים לפרט בפרטי או בשיחה.

אני אפספס אותם. מסכים, זה פספוס של שני הצדדים.

אבל לפחות ארוויח את אלה שידעו לכתוב טוב

אפשר יותר להנות ממנה.

מי שזה לא מתאים לא אז לא מתאים אבל לא מבין את הצורך למה את זה בצורה כוללת

למשל, אני לא כמוך. אני פחות מצליח בהיכרות טבעית ויותר מצליח בהיכרות מלאכותית דרך אפליקציות או שדכנים. זה לא דבר רע בכלל. זה גם לא טוב. זה ניטרלי.

בהצלחה לכולם ולכל אחד בדרך שלו

נפגשנו דרך אתר היכרויות (של הידברות) אחרי 10 שנות דייטים, התחתנו ואנחנו עם 4 ילדים ב"ה.

אחרי שנפגשנו מהאתר גילינו שכבר הציעו את ההצעה בעבר שני שדכנים

לבחור או לבחורה שלא נפגשים ביום-יום שלהם עם בנו המין השני ובנוסף לזה הם גם ביישניים ולא כאלה שהאופי שלהם מודגש לעיני כול?

בעלי ואני הכרנו בעזרת ארגון שדכנות (שכינה ביניהם, מעניין אם זה עדיין קיים). בדרך אחרת לא היינו יכולים להכיר.

אחי ואשתו הכירו באפליקציית היכרויות (לא זוכרת את שמה כרגע). הם אולי יכלו להכיר בעוד דרכים, אבל למה לא לנסות גם את הדרך הזו?

בקיצור, זה אישי מאוד. לכל אחד מתאים משהו אחר...

כמו בעבר, פנים מול פנים מבלי שישפטו אותו בקשר למניעים שלו, אז דברים היו אחרת. אבל אפליקציות של היכרויות מנקזות לתוכן את כל אלה שממילא אין להם מה להציע ופונים לכל אחת באשר היא. גם "בחוץ" וגם באפליקציה מסתכלים עליך בחשדנות (בעיקר על המראה שלך כמדד לרצון לקשר) ולרוב לא תקבל תגובה. ככה שזה לא גרם לנזק משמעותי. הרחוב נשאר נקי מכל אלה שלא יודעים מה הם מחפשים ונהנים מהריגוש.