כי כידוע בזיווגים יש עניני השגחה יותר מהרגיל והקב"ה בעצמו מזווג זיווגים

ומה גם שכאן עסקינן באדם עצמו, באישיות, בחיים וכו' וזה לא הכי קל, לעומת נכס "חיצוני" מוגדר יהיה אשר יהיה..

בכולופן יש מה ללמוד מזה

 בימים עברו הציבור הדתי לאומי היה הרבה פחות "דוס", וכל פנייה לשדכן הייתה מין "חרדיות" מפחידה כזאת.

ובכלל הקשר בין בנות ובנים היה נפוץ ורחב הרבה יותר.

היה ברור שרוקדים ביחד בתנועות נוער...

כיום ישנו ציבור הרבה יותר תורני, וגם גדול פי כמה, אבל הרתיעה והחובבנות עדיין נשארו- ושדכנים זו עדיין מילה גסה.

אז צריך להתעורר- ולהבין שברוך ד' אנחנו יותר תורניים ויותר חזקים.

ונכון, צריך לחשוב איך ומה, אבל זה צריך להיות יותר נגיש יותק מקצועי ורציני.

והכרויות אקראיות דווקא כן ובאחוזים גבוהים יותר, תלוי באיזה ציבור.

וכן, זה קשור בהחלט לכך שבדורות קודמים היו הרבה יותר פעילויות מעורבות שעודדו ואיפשרו הכרות, הפעילויות בוטלו אבל התחליפים לא הוכנסו לשימוש מהשיקולים שהזכרת.

אתה צריך לתת יותר קרדיט למקצוע.....

הוא היה חשוד בשיקולים זרים 

ע"ע פורם 'לא כלה' שרבו ככולו יוצאי בני עקיבא המעורבת ומה לעשות לא זה הפתרון למציאהה..

תיסבוכים, קשרים רעים...  יצאו מזה ,כן .

הערבוב לא הוא הפתרון!

שבת שלום!

עד שלימדו אותי על איזה תווים ללחוץ- אני שוכחת.....  

כמו אמצעים לחיפוש דירות, רכבים וכאלו..

וזה בדיוק מה שאני מנסה להמחיש!

שבשידוכים-

הממכר עוסק בבניאדם!

ולכן לא שייך להשוות בין זה לקניית רכב או דירה..

זה עסק פי 1,000,000 יותר רגיש!

ולא לצאת בדרך של ניסוי וטעיה עם כל מי שמישהו חשב שיכול להתאים- בלי לברר, בלי לבדוק התאמה מראש ובלי לחשוב על זה.

לא חבל על הזמן?

על האנרגיה הנפשית?

מה רע להיעזר במישהו שמסנן עבורך מראש את מי שמתאים ויכול להפחית למינימום את פגישות הסרק?

שהסיפור (איך הכירו אבא ואמא/ סבא וסבתא) לספר לדורות הבאים יהיה פחות דרמטי??.......

כאילו שצריך לסנן "כמויות" כאלו של הצעות..

זה אומר שכל רווק צריך משרד שידוכים מאחוריו..

כמה זה רלוונטי?

חוצמיזה -אין הרבה סחורה טובה בשוק..

ואז יש הצעות (לא צריכים כמות, מספיק האחד!!)

ואז ההצעות קרובות ככל הניתן למה שאת מחפשת.

ולגבי טיב סחורה- נעלבתי בשם 50 האחוזים האחרים שבפורום.......

ואיך הגעת לחשבון שכל רווק צריך משרד?? יש שדכניות שע"פ נתונים שמסרו להם- יכולות לעשות הצלבות מתאימות.

אם לא כולם יהססו לתת את פרטיהם- סביר להניח שההיצע יהיה גדול- ויוכלו להתאים יותר זוגות!!

היא לא רגילה לציניות המיואשת של חלק מהרווקים

אבל יש פה הצעה נהדרת לחתימה של כל חברי הפורום- "גם אני מ50% הסחורה הטובה של הפורום"

(רק נאי לא אשים את זה.. .כי אני נלקחתי כבר!! |זורחת|)

אבל לסמוך על הדודה האחים החברות

זה גם מאוד לא מקצועי- מסכימה?

הבעיה שלצערי הרבה בנות (ומן הסתם גם בנים) מחפשים לבד!!

מי שהיא לא במדרשה או בסביבה תומכת אחרת, וההורים שלה אפילו רק קצת בכיוון שונה משלה

זה משאיר אותה לבד (או מקסימום עם החברות - שבמקרה הטוב הן נשואות טריות ובמקרה הפחות טוב הן טובעות יחד איתה בביצה.....)

ואז תוהים למה יש כ"כ הרבה רווקות...

וגם שדכנים לרוב הם אנשים שלא תמיד הם יודעים לסנן... הם לא למדו איזה משהו כדי להיות שדכן... 

אני מסכים איתך שצריך להתיחס לחיפוש בן\בת זוג בצורה מקצועית.

הבעיה לדעתי היא שכמו בתחום המתווכים\ חברות השמה ישנם בתחום אנשים מקצועים וישנם פחות.

איך לדעתך ניתן לזהות שדכן\ית מקצועי\ת?

דרך אגב לדעתי יש יתרון משמעותי להעזר בנוסף בחברים ומכרים כי היתרון שלהם זה שהם מכירים את האדם לעומת מישהו חיצוני שעושה התמאה בעיקר ע"י נתונים חיצונים.

לדוגמה כדי לנסות לקבוע כיוון תורני של בחור - שדכן בעיקר יתמקד בנתונים כמו אם ובאיזה מקומות הוא למד. ואילו חבר יכול להכיר גם את היחס שלו ללימוד, מידת התמדה ועוד.

דרך אגב בנושא חיפוש עבודה - היום נוטים לתת יותר דגש לקשרים אישיים ולרשתות חברתיות. מהניסיון האישי שלי למקום העבודה הנוכחי הגעתי דרך קשר אישי (מישהו שעבד איתי והכיר את היכולות שלי - לא פרוטקציה), כנ"ל קבלתי כמה הצעות לעבודות\פרויקטים בעקבות היכרות אישית או פעילות ברשתות חברתיות (למשל פורמים מקצועים). כך שגם בנושא הכרויות לדעתי יש מקום להעזר בחברים וברשתות חברתיות. 

או שי לך הרבה שידוכים שהיא סגרה וגם אז לאו דווקא

כי לכל זוג יש כמה שדכניות שקצת פגעו/עצבנו/איכזו אותו בהתייחסותם ובעבודתם

למרות שבהרבה מקרים אחרים הם הצליחו

מה שפותחת השרשור אמרה זה שכדאי להעזר בגורם מקצועי - אני מסכים איתה אבל שואל איך אפשר לדעת מי מקצועי?

לדעתי שדכנית לא מקצועית שתשלח לפגישות לא מתאימות רק תאריך את התהליך - בדיוק כמו שלא הייתי הולך למתווך אוחברת השמה לא מתאימים..

אני חושבת שזה עניין של גישה.

אם אתה מסביר את כוונותיך טוב, משתף פעולה,

מוכן לספר אחרי הפגישות מה היה טוב ומה לא,

מה הפריע ומה דווקא מצא חן בעיניך למרות שזה לא זה

זוכר לצלצל ולהודות למרות שהקשר לא הצליח

זוכר שגם השדכנית היא בן אדם- עסוק יותר או פחות,

יודע שהיא לא מייצרת הצעות ושאתה לא המשודך היחיד

היא פה בשבילך ובוודאי רוצה בטובתך

וגם אם היא פגעה, אל תטרוק בפניה את הדלת (או הטלפון)

ותתמודד כמו אדם בוגר,

ככלות הכל- זה יקרה לך גם בזוגיות וזה הזמן להתאמן על הכישורים הבין-אישיים שלך..

ואז יש לך סיכוי

פותחת  השרשור מנסה לשכנע רווקים להעזר בשדכנים.

הבעיה היא איך לזהות מי שדכן מקצועי ומי לא?

אני מסכים איתה שתמיד כדאי להעזר באדם מקצועי (בתחום הזה שדכנים מקצועים).

מה שהסברת זה איך אמור להתנהג מי שנעזר בשדכן ואני מסכים איתך שמי שלא מתנהג כך יהיה לשדכן קשה לעזור לו. הבעיה היא שאם רווק פונה למישהו לא מקצועי לא יעזור מה שהוא יעשה השדכן לא יקדם אותו יותר מאפשריות אחרות.

אני אדגים:

נניח שרווק פונה אליך ומשתף פעולה כמו שכתבת  אני מאמין שתוכלי לעזור לו ולכוון אותו לפגישות מתאימות, לצורך העניין נניח שאני שלא מבין בתחום מחליט להיות שדכן - לא יעזור לאותו רווק כמה שהוא ישתף פעולה כי אני לא אדע לשאול את השאלות הנכונות ולהכווין אותו ולכן סיכוי ההצלחה שלי נמוכים.

לדעתי אחד הגורמים לזה שאנשים לא פונים לשדכנים זה שיותר מידי אנשים נכוו עם שדכנים לא מקצועים. 

אני חושב שיעזור מאוד אם את או מישהו מהתחום יכתוב איך אפשר לזהות שמדובר במישהו מקצועי..

אני מתנדבת בשידוכים בישפ"ה כבר 3.5 שנים,

לא זכיתי לשדך אף זוג,

אבל זכיתי ללוות הרבה זוגות לחופה, ביעוץ, בהקשבה, בעשיית סדר במחשבות וסדרי עדיפויות.

האם שדכן מקצועי ומוצלח בעיניך הוא רק זה שזכה לחתן זוג

או שמא, הדרך לחופה היא היא המוקש?

לא להיפרד על שטויות, לעשות עבודה ולמצות כל קשר?

האם הבעיה היא רק חוסר בהצעות?

אני לא סבורה.

אישית אני יכולה להעיד שכשמישהו נדבק בחיידק השדכנות

הוא משתדל להשתלם בנושא, לקרוא ספרות ומחקרים,

להשתתף בהרצאות וסדנאות בנושא

להשתכלל וללמוד איך להיות יותר מקצועי ויעיל

בישפה עושים 5-6 השתלמויות שונות בשנה בנושא לכלל השדכניות.

אכן, עצות ממישהו רווק, מהחבר'ה הן הרבה פעמים עצות אחיתופל והן מחבלות ומזיקות

אבל לאו דווקא, לעיתים רווק יכול לייעץ או להציע משהו מהשרוול- שיצליח

לצורך העניין לדעתי שדכן מקצועי תלוי בצורת העבודה והידע המקצועי ולא במידת ההצלחה. להפיך לדעתי שדכן מקצועי צריך לדעת גם מה לא להציע ולפעמים גם חוסר הצלחה זה הצלחה. ולכן לדעתי את מקצועית בתחום.

למען הרקורד לא מדובר בנושא אישי (אני ב"ה נשוי) אלא יותר בנושא שכואב לי מתוך מה שני רואה שעובר על חברים\קרובים. העניין הוא שאני מסכים עם פותחת השרשור (וכנראה איתך) שיש  חשיבות להעזר באנשי מקצוע וכמו שאמרת פגשתי  מקרים של הפרדות על שטיות שלווי קצועי היה עוזר. העניין הוא שמצד שני ישנם גם מקרים של שדכנים לא מקצועים שלפעמים גורמים לנזק.

לדעתי חלק חשוב מהמקצוע זה קידום הקשר ויעוץ ולא רק המפגש הראשוני, יותר מזה לדעתי כיום ישנם יותר אפשריות להכיר אבל מה שחסר יותר זה הכלים המקצועים לקידום הקשר (אפשר לראות שישנם רווקים שעברו עשרות פגישות - כלומר ההיכרות היא פחות הבעיה והבעיה היא יותר בכיוון של קידום הקשר ). 

לדעתי מה שגורם לאנשים לא לפנות לשדכנים היא חוסר האפשרות להבחין בין שדכן מקצוע ללא מקצועי במיוחד בקטע של קידום הקשר כלומר נניח שיש לאדם ספקות הוא צריך לדעת שהשדכן מבין במה שהוא אומר והוא יכול לסמוך עליו.

לדעתי לצורך קידום הנושא היה עוזר אם את (או מישהו אחר) היית מסבירה איך אפשר לזהות שמדובר בשדכן מקצועי ולזרום איתו מתוך ידיעה שהוא עוזר.

שדכן אמיתי לא ינסה לדחוף מתחת לחופה זוג שלא מתאים ולא מרגיש שזה הצעד שנכון לו,

צריך להקשיב ולבחון כל מקרה לגופו,

למשל הרבה פעמים זוגות צעירים נשואים מייעצים לרווקים להיפרד,

במקום לפקוח להם את העיניים לזווית ראיה חדשה,

לדרך התמודדות- שהרי בכל חיי נישואין יש את ההתמודדות שלהם

למשל: חברה שאומרת- אם הוא אמר לך XXX  בפגישה זה מראה שהוא חסר רגישות

ובינינו מי רוצה להתחתן עם  בחור חסר רגישות?

אם הוא רוצה ללמוד תורה- אז אולי הוא לא מבין שנטל הפרנסה הוא עליו,

אם הוא לא ליווה אותך אז הוא לא קשוב לצרכייך,

ובכל מקרה, אם מתבוננים ומחפשים טוב, בד"כ אפשר ללמד זכות,

וגם אפשר לקחת בחשבון את הכלל- כל הפוסל במומו פוסל

כל משהו שלילי שאתה רואה בשני קיים גם אצלך,

ואז הרבה יותר קל ללמד זכות, כי על עצמינו אנחנו להיות סנגורים מוצלחים....

שוב, אני מניחה שזה עניין של כימיה בין שדכן למשודך וגם אני לא מתאימה לכל אחד...

בדו שיח בינינו אני ניסיתי להבין איך לזהות שדכן מקצועי ואחרי 3 תשובות שלך עדין אין לי תשובה - כלומר קשה לזהות אם שדכן הוא מקצועי או לא.

אני אנסה להדגים כדי להסביר את הבעיה - נניח שבחור מחפש בת זוג עומדים לפניו כמה אפשריות לפנות לחברים, לחפש באתר שידוכים ובין השאר לפנות לשדכן - לדעתי אם היה אפשר לדעת שמדובר במישהו מקצועי אז הבחירה הכי טובה היא להשקיע את רוב הכוחות אצל השדכן, אבל הבחור לא יודע איך לזהות אם השדכן מקצועי ולכן הוא לא יכול לסמוך עליו בעניים עצמות ולכן היכרות דרך שדכן היא רק אחד מהדרכים להכיר ולא הטובה שבהם. נמשיך הלאה אותו בחור פגש בחורה ויש לו התלבטות מסוימת הוא יכול להעלות שאלה פה בפורום, להתיעץ עם חברים או לפנות לשדכן - אם היה ידוע לו שמדובר בשדכן מקצועי לא היה כאן ספק למי לפנות אבל ברגע שאין לבחור את האפשרות הזאת יתכן והוא יעדיף את האפשריות האחרות.

תארי לך למשל שכדי לעסוק ברפואה לא היה צריך רישיון והמדינה לא היתה נותנת רשיונות - האם היית יכולה לסמוך על רופא?

מעבר לכך לדעתי כן יש דרך מסוימת לדעת אם אדם הוא מקצועי וזה לראות אם הוא מקשיב לך ואם הוא מבין את הצרכים שלך.

מתלוננים כאן שאין מספיק הצעות, ומאשימים בכך אתץהחברים שהתחתנו ואת הדודים והשכנים.

הלו??

לשדכנית יש מאגר שמות, מסוננים פחות או יותר לפי הקריטריונים שאתם מחפשים

(ולא בסגנון נדלקתי עליו באוטובוס, או ראיתי אותו בחתונה, אין לי מושג מיהו, מהו, מתאים לי, קשור אלי, משדר בראש שלי, תואם מבחינה שכלית/ דתית/ ערכית , חוץ מזה שהוא חמוד חיצונית בעיני.....)

ומטרתה לספק לכם את ההצעות שאין באופן טבעי, כמה שיותר מתאימים למה שאתם רוצים-

ולזרז תהליכים!!

כמובן שמצפים שהיא תהיה ישרה, אמינה, אחראית.

נחמד יהיה אם היא גם תוכל לעזור בהתלבטויות וכד', לכוון ולתמוך-

אך עיקר העניין הוא-

לתת הצעות!!! הצעות כמה שפחות הזויות!!!  הצעות שיש סיכוי שיצא מהן משהו!!!

את צודקת שאם לאדם אין הצעות אז שדכנית תוכל לתת לו ואפילו בד"כ די טובות.

העניין הוא שלדעתי הבעיה היא העקרית כיום היא פחות חוסר הצעות אלא ההתמודדות ובנייה של קשר - כדי שקשר יצליח צריכים שלני הצדדים יהיה רצון להשקיע בו - הרעיון של שדכנית שמזרימה הצעות הוא די מנוגד  לזה - כלומר אם אני רווק ואני מקבל את הרושם שיש לשדכנית הרבה הצעות - אין לי סיבה להשקיע אם נראה לי שיש דברים שלא מתאימים - אולי היא ההצעה הבאה יותר תתאים.

בנוסף לדעתי הקריטריונים שאדם מגדיר הרבה פעמים מהוים חסם לתהליך ולא משהו שמקצר אותו - לדעתי כשאדם מחפש בת זוג הוא מחפש אדם שימלא צרכים מסוימים אצלו את הצרכים האלה בד"כ אנחנו יודעים להגדיר פחות או יותר, אבל בד"כ כששואלים אדם מה הוא מחפש מצפים לתשובה יותר פרקטית - כמו  רמה דתית\ השכלה  (אפשר להגדיר שהצרכים הם הבעיה והגדרות חיפוש הם הפיתרון). העניין הוא שלדעתי הרבה פעמים בתרגום בין הצרכים  לפתרון אנחנו מפספסים ואז מקבלים מישהי שעונה על ההגדרות אבל לא ממלאת את הצרכים. לדעתי דווקא בבעיה הזאת ישנו יתרון לשדכנית מקצועית.

הבעיה היא שאת מדברת על שדכנית כספקית הצעות - וכל עוד זה היחס (בעיקר מצד הרווקים\רווקות) אין סיבה שרווק\ה שבעי אכזבות ישקיעו בקשר דרך שדכנית יותר מאשר צורת היכרות אחרת ואז כמובן שהסיכוי להצלחה יורד מה שמזין את חוסר האמון בשדכנים וחוזר חלילה.

לדעתי כדי לקדם את הנושא צריך לשבור את מעגל הקסמים הזה.

שחבר/ה יש לו על הראש אולי עוד 5/6 חברים(נגיד... בממוצע...) מה שלשדכן יש לפחות 20/30 אנשים על הראש...

ככה שקשה לדעת עם הוא זוכר מי אני בדיוק ומה רוצני מבן/בת זוג...

כמובן שהרבה פחות נעים להזכיר לו שאני כאן....ושלא ישכח אותי....

חבר מקסימום חפרת לו זה לא נורא הוא מבין אותך ובאמת ינסה לחשוב...

הוא כבר יודע מה אתה צריך ומה הסגנון פחות או יותר...

כמובן שהצעות מחברים יש פחות אם בכלל...

הרי חברים שהם רווקים/ות גם הם בחברה נפרדת אז קשה להם גם בעצם להכיר בחורים/ות...

ואם הם נשואים אז בכלל קשה להם כי הם עסוקים עד מעל הראש!

בקיצור... כמה ששדכן הוא מקצועי זה לא כמו מתווך דירות כי מתווך דירות הוא מכיר יותר דירות והוא מתמצא בשטח.. אבל בעניין אנשים זה שיש לו כמות גדולה יותר של אנשים לא אומר שהוא מכיר אותם ויודע מה רצונם!!!

* למחשבה...

לדעתי כדאי לשאול שדכן בפעם הראשונה (או בפעם הבאה שמדברים) מתי  לפנות אליו (באיזה תדירות ואיזה שעות) ומה חשוב לו לדעת - עדידפ כתבה למעלה קצת על זה. 

לדעתי היתרון הגדול של שדכן (בהנחה שהוא מקצועי) הוא זה שאפשר לברר איתו מה מחפשים ואיך להתמודד עם בעיות בקשר. הניסיון שלו לדעתי הוא יותר גדול כי הוא פגש יותר מקרים לעומת זה שהוא מכיר אתכם פחות טוב מחברים.

בכל אופן מסכים איתך שכמות יותר גדולה של אנשים לא אומרת שהוא מכיר ויודע מה מתאים לך - בשביל זה צריך ניסיון עם אותו שדכן ואם רואים שהוא לא בכיוון אז פונים לאפשרויות אחרות.

לכן יש רשימות מסודרות,

בישפה יש רישום מדוייק של כל מה שביקשת או לא ,

וניתן לערוך ולשנות

ואני לא עם 20/30 על הראש אלא עם ה-8-10 שלי, שלהם אני מחפשת עד הקליעה למטרה,

ואם הם מתקשרים ומשתפים פעולה אז זה יותר קל

והם מעסיקים אותי הרבה יותר ממה שנדמה לך,

ולכן אני לא מקבלת חבר'ה נוספים,

כדי שהיחס שהחבר'ה שלי מקבלים יהיה מקסימלי

פותחת השרשור צודקת - שיש פה הרבה מאוד אחריות שרובצת על כתבי הרווקים, שלא בהכרח מנוצל. 

כולם זוכרים את אברהם שרצה שידוך לבנו, ושלח את עבדו לחו"ל בשביל למצוא בחורה מתאימה. אומנם זה לא הוגן, כי היה שם הכוונה אלוקית ישירה, אבל מה שאנחנו כן רואים, זה שהגיע העת, אברהם "לוקח אחריות" ופועל. 

ועתה להרכין ראש לרגע, על כמות הנורמות שנכנסו לציבור ופוגעים ברווקים. אם זה משום "שצריך אמונה" ובעזרת תפילה החתן או כלה כבר יבואו, שהרי 40 יום קודם.. 

ואולי הבחורה בכלל לא צריכה לעשות דבר, שהרי בעל האבידה מחזר..

וטעמי הצניעות, שלא כולם בהכרח נכונים, כל שכן באיסורים הגורפים, שיוצרים נורמות שאסור להכיר בחורה במרחב הציבורי ולפי יוזמה אישית. כן כן יש מקרים שניתן לערב גוף שלישי, אבל כאשר אין?

ומה לגבי בחורה שנמצאת במכללה לבנות בלבד- ובאמת שאין לה שום הצעה - מה לה?

ומה לגבי בחור שנמצא בישיבה, ולא שומע שום הצעה כלל שרלוונטית (מי לא מכיר את הבייני"ש הממוצע שאומר שהוא אינו כמו "הישיבה שלו")

ולאחרונה לאחר שבחנתי את כמות החתונות שיוצאות מארגוני השדכנות והיכרויות הגדולים ומוכרים בציבור, איני חושב שמהם תבוא התשובה, לפחות לא במתכונת הנוכחית. 

ואם כך, אז מה?

אולי זה דרך של מיוחדים, אבל לאחר שכל הדברים החיצוניים כשלו, הגיע הזמן שאדם ייקח אחריות על עצמו. הדבר הראשון הוא להפנים שהאחריות היא שלו, ולאחר מכן לא לראות בזה פגם או בושה, אלא דבר נהדר, כן כן הוא רוצה להתחתן, וכן הוא מחפש ופתוח לשמוע הצעות, ולא רק זה, הוא פונה מיוזמתו האישית לכל אדם ערכי בחיים שלו, אם זה חברים ומשפחה (אוטומאטי) מורים, רבנים, שכנים, ומסביר להם בצורה יפה, רגועה ועמוקה מה הוא מחפש. 

כי חברים צריכים לחזור להיות חברים, והם ישמחו את החתן וכלה הרבה יותר - אם הם יפגישו ביניהם קודם. 

והמשפחה צריכה לחזור להיות משפחה, ולתפוס את מקומה הראוי לה כעוטפת ומכוונת את האדם בחום ואהבה ועזרה נפשית ופיזית, ובעת הנכונה גם הגב בשידוכים. אם זה בחינוך מבית על זוגיות ומשפחה, ואם זה חיפוש שידוך מתאים לאח או בת.

לא להבין לא נכון, איני פוסל כל שיטה, אם אתם מכירים שדכן טוב שאתם סומכים עליו ושמוכיח הצלחה - פנו אליו. ואם הוא טוב בזה, וזה גם המקצוע שלו, אז שלמו לו בצורה יפה, בכדי שיוכל לפרנס את עצמו, להתמלא במוטיבציה, ולבכך לשדך זוגות רבים. 

הצלחה ובשורות טובות

לדעתי יש יותר הזדמניות הכרויות מתאימות דרך חברים\משפחהמדרך שדכנים.

אני אתן הקבלה מחיפוש עבודה - ישנם הרבה חברות השמה וגם אין בעיה של תשלום כי על כל השמה מוצלחת מקבלים כסף.

בפועל הרבה חברות מסתמכות בגיוסים שלהם יותר על שיטת חבר מביא חבר וקשרים אישים ופחות על שיטות מיון.

הסיבה לכך היא פשוטה ישנם תכונות שחשובות אבל קשה למדוד אותם כמו יכולת לימוד עצמית, אחריות, עבודת צוות ועוד - ציונים או מבחנים לא כ"כ יכולים למדוד את התכונות האלה ולכן חברות מעדיפים לגייס בשיטת חבר מביא חבר.

סתם דוגמה אישית - את העבודה הנכוחית שלי מצאתי בעזרת קשר אישי (מישהו שעבר איתי בעבר והמליץ), סה"כ גם הרבה הזדמנויות מקצועיות (הצעות עבודה, פרויקטים קטנים) הגיעו אלי דרך היכרות אישית או אתרים מקצועים.

גם אם תפנה לכל העולם ואשתו, ותעמוד עם שלט ברחובות, בכלל לא בטוח שתקבל הצעות.

נכון, צריך לפעול, ולתור אחר הצעות.

אבל קודם כל צריך לשדר בגרות, צריך לשדר יכולת וגיבוש עצמי של אדם שרוצה להיות נשוי.

ולצערי יש הרבה בחורים ילדותיים, שרוצים להתחתן, ומה לעשות שקשה להציע להם.

מאידך, יש לבחורות המון סטיגמות טיפשיות, "קרבי", "חזק", "שרירן", וכו'.

בעיני הבעיה העיקרית היא- שלא מכשירים בחורים ובחורות להבין מה הם רוצים.

מי שיודע מה הוא רוצה- בסוף ימצא.

מי שלא יודע- לא ימצא וגם לא יקבל הצעות.

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.

היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.

מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.

כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

גם יש הקרנה, מבלי שנרצה, מהעולם החילוני והגויי; הכל מותר, אפשר להתחתן אפשר גם שלא,

נכון שזה נשמע לא טוב, אבל אין ספק שיש הקרנה והשלכות גם עלינו.

שמה לב, שהבחורים במיוחד חוששים להתחתן. אולי פחד מאחריות, מהעול - היום יש כל

כך הרבה דברים שיכולים "למלא"; מה שפעם לא היה. אפשר לגור לבד ולחוות חיים

מלאים ומספקים.  איני יודעת אם יש תודעה של להוליד ילדים, יהודים, שימשיכו

את עבודת השם.

אצל הבחורות, זה טבעי יותר, מתבקש י ותר. הרי הגברים מצווים, לא הנשים

ואולי יש להם יותר י צר הרע בכיוון של לא למהר להינשא.

וגם יש הרבה בנות. חלקן דעתניות; למדו, חושבות, מעורות.

אולי זה גם מרתיע את הבחור הממוצע.

יש אולי סיבות נוספות. שכל אחד יחשוב פנימה לעצמו ואפילו

יכתוב לעצמו. בכנות; למה אני לא ממהר/ת להתחתן? להתיישב?

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

הרמב"ם שם רק אומר שהתורה ציוותה את עם ישראל לעלות עוד דרגה ולהתקדש (תרתי משמע), ולא לבטא צרכים גופניים בלי להתקדש ולהינשא גם כשהם פנויים ואין בגידה.

(גם איתו אני לא מסכים כי אמנם הגויים לא חייבים בגדרי צניעות הלכתיים כמונו אבל זה לא אומר שזו גזירת מלך. זו קריאת כיוון, ומי שחכם יקח אותה).

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

כמעט כל התגובות הם או ברור שכן או ברור שלא..

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין

אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח

זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..

לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .

אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים

בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח

תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.

בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה

אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.

עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

קשר שמבוסס על כנות, הוא קשר מושלם!

כך האהבה תתפתח, לאט לאט והכי בטוח שיש.

בהצלחה רבה!!

מזל טוב!!!

היית ממליצה לבוא מנקודת מבט כזאת גם לבת 20?

רעות רוט- 'בדרך הכלה' <info@reutrot.co.il‏>

למי אתה מכוון את השאלה?

לחרדים?

לחרד"לים?

למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?

למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?

(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)

אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה. 

משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.  

על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.

משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות). 

לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא

זה אחרת וזה מקובל.

@נחלת ברור לי, לכן סיימתי בכך שזו לא הלכה פסוקה ושיש שיחלקו וכו' 

גם אחרי החתונה ;)

מממ חיצוניות לקראת אירוסין

פנימיות כשהולך טוב

זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו

חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת

האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?

נשמח אם תשתף

לא הבנת את הקונספט של המקום אחי 

מזה הסקרנות הזו המיותרת הזו