אתם גם מחכים שהחבר/ הבנדוד/ השכן ימצא לכם אותה ב"פוקס"- ויגיש על מגש של כסף את האחת (הדירה/ המשרה)והיחידה??
אני משערת שבמקרה הזה עושים את חובת ההשתדלות, ולא מחכים לאיזה נס אקראי שימצא לכם אותה, אלא עושים בירורים יסודיים, הולכים למתווך/ לאנשים שמתעסקים בתחום/ מחפשים בעיתונים/ שואלים את המבינים/ בודקים היטב את נתוני הפתיחה- ואז ניגשים לעניין.
למה כשמדובר במציאת האחד והיחיד, שאמור ללוות אתכם בהמשך כל חייכם-
הגישה היא כ"כ חובבנית?
לא יסודית?
בדרך של ניסוי וטעיה מתישה ומיותרת??
הרגשה שזה נורא "בל"חי" לפנות לשדכן (ואתה חייב להיות כבר מבוגר, מה פתאום שמישהי צעירה ואטרקטיבית בת 20 תפנה לדבר כזה? מה היא דפוקה?? )
נכון שיש הרבה שדכנים לא משהו- אבל גם מתווכי דירות יש כאלה, אנשי חברת כח אדם ונותני שירות אחרים- ומה לעשות?
אנחנו משתמשים בשורותיהם, ומחפשים את הטוב ביותר.
גילוי נאות: אינני שדכנית, לא הייתי כזו ונראה לי שגם לא אהיה במאה השנים הקרובות.
כותבת בכאב כשאני רואה את התסכול כאן של מחפשי החצי השני,
שמתישים את עצמם ומוציאים את כל האנרגיה, וכבר בגיל 20 וקצת מרגישים מותשים ומיואשים, מנתינת פול גז בניוטרל......
(חובשת קסדה על הראש ממטר האבנים שאני הולכת לחטוף כאן...) (בורחת)





