אז כנראה שאתם מאוד שונים, וזה עלול לייבש אותך.

ואני אומר זאת מנסיון רב.

ומכאב שלא כולם אידיאליסטים, למרות כל החינוך שמשתדלים לתת לנו.

נאלצתי בעבר לסיים קשר מאוד עמוק שהכל היה בו מושלם- חוץ מהנק' הזאת שפשוט לא הניחה לי.

אז חשבתי שאני מגזימה (בגלל התגובות של אנשים ושל הבחור בעיקר), אבל הזמן עשה את שלו ונהייתי שלימה והתבררה אצלי נק' חשובה.

לי חשוב בחור שיהיה עם עיניים לכלל, שחי למען משהו ומישהו, שרוצה לתת מעצמו לאחר.

אני חושבת שחוץ מהעניין המוסרי שעומדי מאחורי זה, זה ממש עניין רוחני- הקב"ה נותן לברואיו, ואנו רוצים להידמות אליו, רוצים לתת חזרה לברואים שלו, זה נובע מתוך אהבה גמורה לה' יתברך, זה בדיוק העומק של מידת החסד. נתינה ללא גבולות המובילה לאהבה, ואהבה המובילה לנתינה.

מסכימה עם שנאמר כאן, באיזשהו מקום התגובה המתאימה היא- "בחור טוב, אבל לא בשבילי".

אני בעיקר אומרת שאת מכירה את עצמך, יודעת מה את רוצה ומה את מחפשת, יודעת מה מתאים לך ומה לא.

ועל סמך זה את יכולה לקבוע איך כדאי לך להמשיך מכאן.

יש דברים שאפשר לשנות, יש תפיסות שאפשר לעבוד עליהם. 

זה כמו שאפשר לבנות בית תורני עם אדם שהוא פחות תורני, את יכולה לנתב את היישום ההלכתי שלכם, ויכולה לדאוג שהכל יתנהל לפי ההלכה- ולאחת זה יהיה מעולה, כי הוא נותן לה לנתב איך שהיא רוצה וזהו. ולאחת זה לא יהיה טוב, כי היא רוצה שהוא יוביל ושהוא יחד איתה ירצה לעשות גם מעצמו. ולא רק ללכת אחריה.

יכול להיות שהוא יהיה מוכן לבוא איתך לעיר מעורבת או לגור בגבעה או לנסוע לכמה שנים שליחות. אבל אם מה שאת מחפשת זה אדם שגם מצד עצמו יש לו את המקום הזה, את צריכה לבדוק איך את מתמודדת עם הנתונים בשטח.

זכרי, אפשר לעבוד על דברים, אפשר לעורר דברים שנמצאים חבויים בתוך האדם, אבל אי אפשר לשנות את הבנאדם.

דברי איתו, הסבירי לו כמה זה חשוב לך. תראי מה תהיה תגובתו. 

בפועל הוא מתאר הרבה בני אדם, רוב בני האדם לא עושים דברים משמעותיים ברמת המאקרו, אלא במקום האישי שלהם הם מנסים לעזור לעמ''י. תראי איך הוא ברמת המיקרו. ובמיוחד- תראי מה כן האידיאלים שלו! מה הוא כן היה רוצה, לא רק למה הוא לא מתחבר. 

ב''הצלחה!

ולעומת זאת בבתי המדרש עדיין יש נתק גלותי מסוים בין עולם הרוח לחיי המעשה בפועל מחוץ לישיבה עם כמה דיבורים אידאלים שיהיו, אפילו מעצם זה שסגורים שנים בפנימיה, כך שהרבה "תורניים" שלומדים שנים רבות בישיבה , עם זה שהם באמת מתעלים באישיותם, האופק האידאליסטי יכול דווקא להצטמצם למרחב הקרוב יותר.

למעשה אולי כדאי לשקול התאמה דווקא בגלל איזון מתאים בין בית לנתינה החוצה ויחד תגיעו לעמק השווה

יש בנים רבים אידיאליסטים!

גם בישיבות ובכוללים ובכל מקום תורני.

ודווקא מי שלומד הרבה "אמונה" הרב קוק וכדומה, לא יכול שלא להיות מוצף באידיאליים.

ומה לעשות שרוב הבנות, לא למדו חצי ממה שבחור ישיבה רציני למד באמונה.

אז אולי האידיאליים שלהם באים מהבטן?

אולי הן בכלל מקדמות את האידיליים של בודה?!

אני לדוגמא, בחורה תורנית מאוד, אבל גם בלי אידאלים בצורה מעשית.

התחתנתי עם בחור גם תורני שגם לא ממש אידאל באופן המעשי, אבל יותר קצת יותר ממני.

השאלה פה עד כמה זה עקרוני אצלך ממש, אני חושבת שגם אם הבחור שיצאת איתו הוא לא אידאל באופן המעשי, בטח ברמת הדרך הוא בטוח מאמין בזה.

צריך לזכור- שלא כולם מתאים להם החיים המעשיים של חיי אידאל, לא כולם יכולים להרגיש כל שניה את עם ישראל, ויש לכך עוד הרבה סיבות שגורמים לא לחיות בחיי אידאלים מעשיים.

הרבה בנים וגם בנות וגם בישיבות וגם במדרשות, יכולים להיות תורניים מאוד אבל לא פועלים בשטח, גם לא בארץ ישראל וגם לא בעם ישראל- בגרעינים.

חיי אידאלים זה חיים קשים שבאמת לא מתאימים לכולם, ולא כולם מוכנים לקחת על עצמם את העניין הזה, וזה מאוד חשוב לזכור.

רק אמרתי שבנות יותר ויש לזה גם סיבות. הן יותר מחוברות לרבדי נשמה ורגש ולא כבנים שיותר שכל וראציונל.

[על חוה לא נאמר שגורשה מגן עדן.. אבל זה כבר נושא אחר]

ולגבי לימודי אמונה והרב קוק אתה בהחלט צודק ובדיוק מאותו מקום אני מדבר גם על עצמי [ולכן אני גם מכיר את ההבדל לעומת השנים שהייתי יותר "הילכתי"] וזה מה שנותן את האידאלים בעיקר, אצל הבנים התורניים, להבדיל מהעמקה אין סופית בפלפול וכד' שפחות מביאה לשם.

במדע אולי יקראו לחלוקה הזו "מח ימין" - יותר אינטואיטיבי, אמוני וכד' לעומת "מח שמאל" הלוגי, ראציונאלי וכד' המאפיין יותר את הצד הגברי..

דווקא בגלל ההבחנה שלך, אני רואה את הדברים הפוך!

החיבור הנשי לאינטואיציה, לרגש ולאומנות - הוא בדיוק הופכו של האידיאליזם.

האידיאל - מנותק מהמעשה, הוא חי בדמיונות ובעקרונות ומוליך את המצוי בו בחוזק יד.

אין בו הקשבה, הפנמה והכלה. הוא דבר במטרה, ובמחירים כבדים.

האידיאליסט לא ייתן למציאות לבלבל אותו. הוא ייעצב כבר את המציאות כפי שהיא צריכה להיות, באידיאל!

בעבר הציוני-האידיאליסטי חיילים לא בכו בלוויות של חבריהם לנשק. להראות גבורה. הם מתו על קדושת השם העם והארץ - הם צריכים להוות סמל, ולא חולשה... תראה לי נשים שהיו מסוגלות, או בכלל רוצות לעשות כך...

די להביט בבגדיהן, ובמנטליות של החלוצות בראשית הציונות, כדי להבין מדוע אידיאליזם הוא דווקא גברי מאוד.

צבאיות, כוחנות, מגויסות - לא בדיוק תכונות נשיות... לפחות לא בזיהוי המקובל...

אחת מאלף שמסוגלות ופועלות ככה..

יש לי בעיה קטנה אחת.

אידיאליזם מבחינתך זה רק א"י, מלחמות ומוות?

כי מימוש אידיאליזם זה גם חינוך ילדים, תפילה, הוספת קדושה ואור...

וזה מקום מאוד מאוד נשי!!

אידיאליזם לא שייך למגדריות!

לנשים או גברים.

הוא שייך לאדם באשר הוא אדם!

ולנקודת הדיון כאן-

מי שלא פועל עבור האידיאלים שלו.. הם לא שווים הרבה.

חינוך ילדים ותפילה - אם הם מגיעים מתוך אידאל ומימושו הם מוציאים את כל הטעם והיופי שבהם.

חינוך אידאליסטי דומה יותר לאילוף ולעיצוב 'דמות'. עייני ערך, חינוך קיבוצי בבית-ילדים והשרידות שלו..

תפילה - אם אדם מתפלל כי הוא מאמין שבזה הוא מגשים אידיאל נשגב, זה טפל. אדם מתפלל כי חסר לו, וכי הוא רוצה שה' יעזור לו. או כי הוא רוצה להודות לה'. זה שהתפילה היא חובה הלכתית לא הופכת אותה לאידיאל, אלא מעצבת את התפילה כהרגל של אדם לחיות בהכרה של נוכחות ופנייה מתמדת אל הא-ל.

הוספת קדושה - יותר מדי סיסמא בשבילי. לא יודע מה זה...  אבל המשפט: "להוסיף קדושה מתוך אידיאל" נשמע לי חלול כמעט כמו: "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה".

אידיאליזם קשור להנחה שבשביל לעשות דברים שאני מאמין בהם אני מוכרח שכל שאר העולם גם יאמין בהם ויחשוב שאין אפשרות אחרת. הוא קשור לקשיחות, לאי-יכולת לראות מורכבות, ולאלימות. ולהנחה - שהכול תלוי לגמרי במעשה ובמימושו. לא לשווא האידיאליזם צמח ופרח דווקא במקומות בהם היה חילון (אירופה, ולא אסיה, או אפריקה...), ומחסור במשמעות אחרת שתמלא את הקיום...

החינוך הדתי לאומי הוא אידיאליסטי. אני מודע לכך. לכן כתבתי את מה שכתבתי בהודעה השנייה. אני גם לא מאמין שהודעה בפורום יכולה לשנות את הנחות יסוד שלך, המזהות אידיאל=תורה=אמת, לעומת אי-אידיאליזם=חילוניות=שקר. 

אבל, הודעה יכולה לפתוח כיוון מחשבה.... 

אני לא ממש מצליחה להבין מה אתה מנסה לומר כנראה..

למה אתה רואה באידיאל משהו נוקשה כ"כ?

זה לא נכון ולא קורה במציאות!!

"סיסמאות" נולדו מתוך משהו שאנשים באמת האמינו בו ויש בהן הרבה.

ותפילה זה לא שחרית, מנחה, ערבית!

זה תפילה מעומק הלב בכל עת ובכל שעה- שהקב"ה יבנה את בית המקדש!

שישכין שלום ביננו!

שיפתור לנו את כל הבעיות עם ארץ ישראל..

שיחזיר את כל עמ"י בתשובה!

וכו' וכו' וכו'

וכן- אני מזהה אידיאליזם אמיתי ומבוסס - רק עם תורה!

כי בניגוד למה שאתה אמרת-

אידיאליזם לא פרח במקומות של חילוניות

אלא הוא הגיע יד ביד עם התורה! שהיא המכוונת לעולם אידיאלי ומתוקן.

אני מזמין אותך לעיין בדברים הבאים:

הערכים: אידיאולגיה, קץ האידיאולוגיה, ופוסט מודרניזם בויקיפדיה.

וכן בפרק המבוא של הספר: "ובתורתו יהגה: לימוד גמרא כבקשת אלוקים" - הרב שג"ר.

התפילות שאני מכיר מהסידור רוויות בדמעות. כך דוד המלך בספר תהילים ונפשו האישית השבורה. כך רוב התפילות שמוזכרות במקורותינו, וכך התפללו סבא וסבתא שלי. סימני הקריאה והסיסמאות לא מופיעים בסידור שלי... שמות של חולים, ותפילות אישיות דווקא מופיעים...

תנסי 'לפתוח' את  ההצהרות שלך: למשל, מה יקרה כשייבנה בית-המקדש. האם זה יעשה טוב לעולם? באיזה מובן? האם אנחנו רוצים להביא קורבנות? במקום תפילה? החפץ לה' בעולה וזבחים? מהם אותם 'כל הבעיות' של עם ישראל? ומה הפיתרון שהיית רוצה שיהיה להם? לא לפחד מהשאלות האלו, ולראות בהן חולשה. ההיפך הוא הנכון. השאלות האלו הן הסיכוי שלנו להפוך את היהדות והאמונה שלנו לדבר כנה וממשי בעולם...   

הקשר בין אידיאולוגיה לתורה נעשה רק במאה האחרונה ע"י הציבור הדתי-לאומי. בתיווך הרב קוק זצ"ל.

האידיאליזם פרח בדיוק במקומות החילוניים. שוב, עייני בויקיפדיה.

רק בעולם מנוכר, וחסר אמון בכוחה של המשפחה והקהילה לעצב משמעות - האדם מחפש אידיאולוגיות חזקות וחובקות כל להיאחז בהן. אדם שטוב לו עם היהדות שלו לא זקוק להפוך אותה לנלחמת בכל מה שנראה לו שונה ממנו....

שבוע טוב

כנראה שאכלנו אותה..

כי היא ממש לא אבסולוטית.

(אני אישית מכירה כמה חברי ויקיפדיה..

והמידע שהם נותנים בחלק מהמושגים שאני מכירה ממש מקרוב- שגוי בחלקו)

--------------------

[כשהתכוונתי שגם אני מאלו שלא בוכות וכו'- דיברתי על מצבים שבהם צריך לשמור על ארשת כזו, ולהיות חזקים לטובת המשפחה, והקרובים אליך (שה' לא ינסה אף אחד!).... ולא בכל השאר..

דווקא נראה לי ויעידו חברי הפורום שאני אדם בעל עודף רגש.. ]

גילוי נאות:

הסיסמאות מופיעות נהדר בסידור שלך- והגיעו עוד הרבה לפני התיווך של הרב קוק..

"השיבה שופטינו כבראשונה" - אידיאל הצדק.

"מקבץ נדחי עמו ישראל" - עמ"י בארצו..

"שים שלום טובה וברכה" - אידיאל השלום.

כל ברכה מייצגת משהו אחר..

(אין לי כוח לרשום 19 שורות..)

בכלל כל התורה ועבודת המידות שהיו לפני הרב קוק

קוראות ומכוונות לאידיאל העליון - שהוא -

למצות את הטוב ביותר מהאדם הקטן הפרטי. מכוחותיו, ממרצו, מהתנהגותו.

מה שיעשה את העולם כולו למקום טוב יותר..

מה זה אם לא הרמוניה ואידילה טהורה!?

(ולגבי המשפט האחרון שלך.. העולם לצערינו עוד מנוכר.. וצריך להפוך אותו למקום טוב יותר.. אנחנו עוד לא בגאולה השלימה.מה לעשות?!.)

חבל שאתה רואה אידיאלים רק כמלחמה..

זו נקודת ההסתכלות המוטעית לענ"ד ושממנה נובע ההבדל בדעותינו.

אידיאל זה יופי ומשמעות לחיים..

ובתור יהודי- יש לך ייעוד כזה אם תרצה ואם לא.

ואם אתה לא מייצג את העמדה שלך (!!) אז בבקשה ממך - אין לנו למה להמשיך את הדיון.

אני מתדיינת רק עם אנשים שחושבים ומאמינים במה שהם אומרים

ולא כאלו שנהנים תמיד לייצג צד אחר בדיון [גם אם זה כדי להראות לאחרים נקודת מחשבה אחרת..]

האמת, שההודעה שלי לא כ"כ מופנה לבעלת השרשור, אבל חשובה בעיניי.

אם זה נראה כניצלו"ש ותו לא - יש מי שימחק...

הציבור היחיד בישראל שמשתמש בביטוי אידיאל, וללא הרף הוא הציונות הדתית.

החינוך הדתי רווי בטרמינולוגיה אידאליסטית ומבחינתו תורה=חיים אידאליסטיים=חשיבה על הכלל וכו' וכו'

נושאי הדגל האידיאליסטי הם כמובן תנועות הנוער.

ב'הארד קור' של הציונות הדתית החינוך הוא אידאליסטי ממש. 

תורת הרב קוק מתווכת באמצעות ישיבות בעלות אמירה ודרך המכוונת רבות לתת הדרכה מעשית לחיי הכלל וכו' וכו'

וכאן - העניין האישי.

על עצמי וסביבתי לדבר ידעתי. אדם שאוהב ומקיים תורה ומצוות ואיננו אידאליסט - מזוהה אצלי כעצמאי ובעל אישיות יחידאית. לא קל לבנות זהות מאמינה לא אידאליסטית כאשר לראשך כיפה סרוגה. אדם שמרגיש שחייו לא מלאים תודעת שליחות ומבט כללי לרוב מחליק בקלות או לחיים חילוניים, או לחיים חרדיים.

החרדיות לא חיה במבט אידיאליסטי. המבט הוא לא על 'ערכים' ואידאליים אלא על מימוש של פרקטיקה יהודית. נאמנות למסורת ולשייכות הקהילתית, תודעת 'נושאי הלפיד', זיקה הרואה עצמה מסורתית מאוד למקורות וליהדות. החילוניות הישראלית - אין צורך להמחיש עד כמה איננה אידאליסטית, באופן כללי.

אפשר גם להסביר מאיפה זה מגיע. אבל זה לא כבר מרחיק לכת.

רק אשוב ואומר:

א. זיקה משמעותית לאמונה וליהדות איננה כרוכה באידיאליזם. עיינו ערך - החברה החרדית.

ב. אני לא אידיאליסט

ג. לדעתי, הקמת משפחה ואידיאליזם לא הולכים טוב יחד... המילים האהובות ביותר בטרמינולוגיה האיד' הן: "חשוב". ו"אמת", ו"עקרוני". אם אדם מתחתן וחי עם אישה כי זה 'חשוב'... בזגיות המרכיבים החשובים הם הרבה יותר: הכלה הדדית, הקשבה, מציאת חן הדדית, יכולת התפשרות, בניית אמון ואינטימיות. המבט המשותף כלפי יעד ואמונה מסוימים בהחלט תורם גם הוא את שלו. אמנם, הוא איננו אידאליסטי נערי, אלא, מתורגם לחלום אישי עדין יותר. לא בכדי, האידאליסטיות מופיעה בעיקר בגיל הנערות, ועם ההתבגרות בחיי הנשואים/ רווקות מאוחרת, רוב האנשים הופכים אידאליסטיים פחות, ומופנמים יותר...

חיים לא אידאליסטיים משמעם הרבה פעמים - חיים מורכבים ומופנמים יותר. ובוגרים יותר. לכל אדם יש אנרגיות רבות. אדם לא אידאליסט, ומאמין, איננו חלש - הוא מופנם. בוגר. הוא עשוי להיות עמוק. ומעניין יותר. מתאימים יותר לזוגיות - כבר אמרתי?!...

הכותב הינו רווק.

הוא ישמח להכיר בחורה שהמילים האלו נוגעות בה...

והוא קצת מטומטם להיות ישיר כל-כך. אבל אוהב לקפוץ למים..

אפשר גם להיות תורניים לכתחילה בצורה פרקטית בלי אידאלים, שאנשים מתבגרים הם מתחילים להבין שכל הסיסמאות של אידאלים שהם למדו בישיבה, לא צריכות לחייב אותם בהמשך דרכם התורנית בחיים.

אני תוהה מה יהא על חינוך הילדים..?

אגרת הרמב"ן:

וֶהֱוֵי זָהִיר לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה תָּמִיד, אֲשֶׁר תּוּכַל לְקַיְּמָהּ.

וְכַאֲשֶׁר תָּקוּם מִן הַסֵּפֶר – תְּחַפֵּשֹ בַּאֲשֶׁר לָמַדְתָּ אִם יֵשׁ בּוֹ דָבָר אֲשֶׁר תּוּכַל לְקַיְּמוֹ.

וּתְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשֶֹיךָ בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, וּבָזֶה יִהְיוּ כָּל יָמֶיךָ בִּתְשׁוּבָה.

הלימוד הרוחני שלנו נמדד בעולם המעשה!

סורי על הבוטות-

הייתי מעיפה בחור כזה על טיל!

יכול להיות שבגיל צעיר זה יותר מדבר לאנשים הדיבורים על אידאלים, שאנשים מתבגרים הם מבינים שהמציאות יותר מורכבת! כפי שכתבו פה אין שום קשר בין חיים תורניים ושלמים המקפידים קלה כבחמורה לבין אידאלים! הדיבורים על אידאלים זה דבר נכון כשלעצמו, אבל צריך לדעת שלא כל אחד מתאים ומתחבר להיות פעיל באופן מעשי!

אין שום קשר לחינוך הילדים, ישנם הרבה הורים תורניים בלי אידאלים שהצליחו בחינוך הילדים, בהרבה יותר מכל אלו שדיברו על זה כל היום וכל הלילה.

צריך להבין לדוגמא- שלא כולם צריכים לגור או בגבעה או בגרעין תורני! או לא כולם צריכים להתעסק בחינוך, וכמובן למחוק את המשוואה שתורניות=אידאלים

אבל לדבר על האידיאל כאילו הוא רק משהו שרחוק מאיתנו?

בלי שום הבנה שאנחנו צריכים לפעול למענו גם בתפילה ובמחשבה?!

זה חתיכת בעיה בעבודת ה' ובמידות!

ולכן הם הצליחו בחינוך הילדים. כי הם פועלים למען מה שהם מאמינים בו!!

אידיאלים לא מתמצים רק בצורת גבעה או גרעין תורני- אני יודעת.

אבל הם מתבטאים בכל מה שאנחנו עושים.

אם בחור לא מבין שהוא לומד תורה ובונה בית לא רק בשביל עצמו אלא בהסתכלות כללית הוא מרים את כל עמ"י בדרגה - חבל מאוד.

לא נראה לי שזה קשור לגיל ולמציאות מורכבת.

כולנו יודעים שמימוש אידיאלים זה דבר לא פשוט בתוך שגרה שוחקת

לכן אני לא מדברת על עשייה גדולה

אלא על מחשבות ותפילות בנושא!!

על אמונה בכך..

מה שאני הרגשתי מתוך מה שכתבה פותחת השרשור-

זה חוסר אכפתיות ועומק בכל הדיבורים הגבוהים על אידיליה ואמונה.

וכמו שנאמר - היטב חרה לי..

אני מתכוונת שלא כולם צריכים להתעסק באופן מעשי בדברים של כלל

קיבלתי לא פעם הצעות - בנות עם קו המחשבה דומה מאוד לזה. במקרים אחרים גיליתי אחרי כמה פגישות שגם כאן מדובר באותו דבר - רק שהבחורה מתקשה לחיות את הדיכוטומיה הזאת ולכן קשה לה גם לבטא את זה.

התשובה שלי הייתה די ברורה - לא.

זאת לא נקודה שניתן להתפשר עליה

@intuscrepidam מתנדב למשימה? 😜

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי