לצורך נוחות בלבד השאלה מנוסחת בלשון זכר אך מפנית לבנים ובנות כאחד:
אם המדוייטת שלך הייתה מספרת לך שהיא הולכת לפסיכולוגית (לא על רקע נפשי אלא לשם בירור עצמי בלבד), איך היית מגיב ומקבל את זה? מה היה יחסך ומה היה יחס משפחתך וסביבתך בעניין?
אנא ענו בכנות.
-שאלה שעלתה בדיון עם חברה שלי על הסטיגמות בציבור הדתי לאומי-
אסור להגיע ישר למסקנות.
לכן קודם כול הייתי מפתח איתה שיחה, למה היא צריכה ללכת לפסיכולוגית
ולא לנסות לברר לבד על עצמה. (תאוריה שלי: אדם הוא הפסיכולוג הכי טוב של
עצמו). ואם היא לא הצליחה לברר על עצמה אז אין בעיה שתלך לפסיכולוגית.
דבר שני: אותי לא מעניין כ"כ מה המשפחה/החברה חושבות עליה.
ולא הייתי פוסל אותה ע"פ זה!
ובלי סטיגמות בבקשה
הייתי מרצה של רוג'רס באוניברסיטה העברית, בפקולטה לנפש האדם
(תודה על התיקון)!
של עצמו מפני שיש כאלו שצריכים עזרה לברור תהליכים פנימיים ומודעו תאול יבגלל כל מיני דברי םשהם עברו בחיים. אול יהם מבינים את המניע אך למצוא את ה פ י ת ר ו ן (לא חכמה "רק" לאתר הבעיה, גם אם זה השלב הראשו ןוההכרחי) "אין חבוש מתיר עצמו מבית אסורים" ואם את/ה מרצה מי כמוך יודע/ת שיש המון מקרי םשאנשים עוברים בחיים ובד"כ אדם "רגיל "לא עובר(אול יניתוק מהורים בגי לצעיר או כל מיני דברים שכולנו שמענו)
שרוצים לעזור לעצמם בעיניני ביטחון עצמי, או פחדים מסוימים או כל דבר , בדברים מאוד אנושיים שהם צריכים עזרה (למשל התגברו תעל פחד קהל )הולכים לפסיכולוג. כדי לעזור לעצמם. זה מקובל ודווקא בקרב אנשים אינטליגנטים. צריך להעריך זאת. לא צריך לחשוב על מקרה מאוווווווווד קיצוני כאיל והיא הולכת כדי ,לדוגמא, להתגבר על נטיות לאלימות קשה או משהו כזה. לא צריך להרחיק לכת
א. אני לא מרצה זה סתם היה חוש הומור (מה לעשות שאני לא מצחיק).
ב. ח"ו אני לא אמרתי שללכת לפסיכולוג זה דבר פסול,
כל המטרה של הפסיכולוג זה לעזור לבן אדם שלא מצליח להבין את עצמו,
לפתח אצלו את היכולת הזאת, ועל ידי כך האדם יוכל להיות הפסיכולוג של עצמו,
אבל בגדול האדם הוא הפסיכולוג הכי טוב של עצמו! (כמו שאמר רוג'רס)!
אבל בגלל שראיתי ת'הודעות שלך בפורום שרות לאומי
התחלתי לפקפק בדבר היותך מרצה...(בגלל הגיל, אל תבין לא נכון)
אדם גם משוחד כלפי עצמו, כדברי הגמרא "אדם קרוב אצל עצמו", "אין אדם משים עצמו רשע" וכו'.
ויש לאדם הורים משפחה חברים וכדומה, שיכולים מאוד לעזור לו.
באו נזכור, שלא לכולם לצערי, יש את זה.
יש בחורות שלא מסתדרות עם אמא שלהן, ולכן הן נזקקות לפעמים לפנייה לגורמים אחרים.
לא לפסול עד שלא בודקים- "הדק היטב, היטב הדק".
הולכים לפסיכולוג, זה דבר מאוד אופנתי היום, אבל לפסול בחורה על דבר כזה?!
כמובן, שצריך להכיר טוב ולהבין מאיפה זה נובע.
לדעתי רוב האנשים באיזשהי תקופה בחיים מרגישים שהם ממש צריכים יעוץ ועזרה ויש שפונים לרב יש למכר ויש לפסיכולוג ויש שמדחיקים ושוכחים,כל אחד עם מה שמתאים ועוזר לו
החיים מורכבים ומבלבלים ככה שזה הכי נורמלי .
כמובן שצריך לברר אם זה לא משהו מחלה או משהו תמידי שאז זה יותר מורכב
יצאתי עם בנות ולאחר זמן הן סיפרו לי על כל מיני בעיות (לאו דווקא בתחום שציינו כאן, אם כי הדברים קשורים).
במקרים מסויימים בדיעבד הבנתי שלא חשבתי מספיק לעומק על כל ההשלכות של בעיות אלה.
מסקנה - חייבים בירור רציני
ואני כותבת את זה באמת בצער, כי אם רק אנשים היו מבינים את המהות של העניין וכמה זה יכול לתרום לכל אחד ואחת מאיתנו לאיכות חיים, להבנה עצמית, לקשרים עם קולגות וכמובן כמובן לזוגיות ולבניית בית בישראל...הרבה עוגמות נפש היו נחסכות...
כל מקרה צריך להבחן לגופו - ולעומק.
התעלמות גורפת מביאה לידי תוצאות קשות - עובדה - קרה לי.
מפתיע לגלות שאם נערוך בירור רציני- כל אוחד ואחת שאנחנו מכירים סובב שריטות כלשהן
יש דרך אחת לברר ולברר עד שנעגלה שריטות מסוג זעה ונגיד ש"לא"
ויש דרך נוספת שאומרת לברר באופן בסיסי ולסמוך על ד' שיתן את הכוח להתמודד עם מה שיתגלה...
המציאות הוכיחה לי אחרת
מי שאין לו שריטות יכול לשעמם לגמרי...
כל השאלה- איזה שריטות. (לפחות לדעתי)
להגיד לך שאני אדם נורמטיבי? אני לא.
אבל ישנם דברים שלפעמים עוברים גבול.
לייעוץ בעניני שלום-בית, זוגיות והמון חינוך ילדים? מי שכבר נשוי יודע הכל אוטומטית מהחתונה? החיים מזמנים אתגרים וכדאי לקבל עצות טובות. לא תמיד אדם מסתדר בעצמו. זה כ ל כ ך רווח היום סדנאות למודעו תעצמית, לחינוך ילדים ולזוגיות, כ"כ רווח כפטריות אחר הגשם רואי םפירסומים לסדנאות ולקורסים. כווווולם מביני םכיום שמי שחכם- עוזר לעצמ וכשהוא צריך עזרה. וכמובן, מאשנים ירא ישמיים ויודעי תורה ומקצוענים. ויש המון מדרשת הרובע ,מרצים דתיים ידועי שם. לפעמי ם יש מקרים שילדים צריכי םפסיכולוג להתמודדו תעם בעיות של מחלות שונות חלילה (קשה לו בחברה לפעמים) דימוי עצמי, בעיותץ רגשיות. למה לא לפרוח? לפעמים פתרו ןקושי רגשי (חרדה, דימוי עצמי וכו') גורם לסבל נפשי, למניעות ולחסימות חברתיות להתחבר לשמוח עם אנשים. ואחרי טיפול טוב משליח טוב, בס"ד אפשר ל פ ר ו ח, להצליח בס"ד. זה משנה את ה ח י י ם. רק' קראי בעלונים, שבועונים, עיתוני פרסום ותראי כמ ה סדנאותמודעות עצמית ועניני משפחה יש יש כיום שמות חדשניים "קאוצ'ינג וכו)וחלקר מהקורסים מציעים הכשרה להיות מדריך בעצמך. חלק למודרכים וחלק למדריכים. זה לא כמו פסיכולוג?(פסיכולוג זה פרטי,)דווקא מוכשרים רוצים להצליח עוד יותר ועוזרים לעצמם. לא תאמיני מי הולך לטיפולי םרגשיים. זה ישנה לך את כל הסטיגמה. רק קראי לפסיכולוג "יועץ"
י
אלא ברור כיוון, השקפה, מידות קצת מחבר קרוב(שאכפת לו מהשואל ויענה בכנות) זה הכרחי וחובה לעשות. זו האחריות. מי הכיר ביניהם? אול יהוא אמור לדעת, לא?או שהוא הפנה למישהו שיודע
ומשונים במהלך החיים.
יצאתי עם כמה בנות, שאצל כל אחת מהן היה סיפור לא פשוט, או חויה מאוד טראומטית (או איפלו כמה כאלה) בחיים.
בחלק מהמקרים הקשר נכשל בגלל הדברים האלה.
אני לא פסלתי בגלל זה - המשכתי לבנות את הקשר... אבל צצו בעיות אחרות שבדיעבד, אחרי שהקשר הסתיים, הבנתי מה המקור שלהן
מקרים קשים שיפתרו לחלוטין אני מקוה כולל טראומות ילדות שאחרי הטיפול הבן אדם יהיה חדש ויוכל לבנות קשר טוב ובריא בע"ה. בלי קשר לזה שיש לו לב טוב ולא משנה מה עבר בחייו שלא באשמתו
כתבתי לך תגובה כאילו שאתה "מגיבה".
את רואה - לכל אחד יש שריטהרוחקטנהאבל השריטה שלי בגבול הטעם הטוב
שמקושי רגשי אנושי(שיכול להיות דווקא רווח כמו חוסר ביטחון עצמיח ברמות שונות) כדאי להיעזר באיש מקצוע .למה לסבול? (נכון שיש אנשים שניחנו שיכולת עצמית של מודעות ואמפטיה אפילו מבל יללמוד ,יש יחידי סגולה והם מקורבים לאדם שמבקש ויכולים לעזור לו )אך לפעמים צריך איש מקצוע. אול יבחורה שיש לה קושי בביטחון עצמי אך יכולה להיות מורה מעולה ,לדוג', אם תצלייח להתגבר ולכן היא הולכת כבר כמה חודשים. מה, אתה חושב שתהליך רגשי זה עניין של שבועיים? מה פרוש "באופן קבוע"? אפילו לא כתבת שאחד התנאי םהוא מטרת המפגים ציינת רק את משך הזמן. זה לא הגיוני
תפקידו לטפל ולעזור,
החיים שלנו מורכבים אז לפעמים צריך עזרה
אין שום דבר רע בפסיכולוג.
לצערי פגשתי בחיי רופאים יותר גרועים
הייתי מקבלת את זה בסבבה
וזה מראה לי על מודעות עצמית ובגרות
הלוואי ויכולתי לפתור כל בעיה אצל פסיכולוג.
רק שאסור למדוייט להיות יותר מסובך רגשית ממני
כי זה פשוט לא ילך 
בכלל הציבור הדתי מלא בסטיגמות
זה לא ויכוח זה עובדה נורא מצערת ומזעזעת!
על זה אני בוכה יום יום
שאנחנו בתור ציבור דתי
כל כך ממהר לשים סטיגמות
במקום לקבל אחד את השני.
השאלה היא לא על פסיכולוג
אלא על מה נחשב חריג בציבור הדתי
לצערי היום יותר מידי דברים שוליים
נחשבים לחריג.
זה סטיגמה של העולם!!
תפסיקו את ההלקאה העצמית הזו..
זה לא הופך את זה ליותר טוב...
אולי כדאי שגם נפסיק להסתכל כל הזמן אם גם אחרים לוקים באותם פגמים כמונו?
לבדוק אם אחרים עושים את אותן טעויות בשביל שנוכל לומר:"טוב, אם גם הם עושים את זה אז זה בסדר" זה לדעתי לא פחות גרוע מהלקאה עצמית...
אבל ברור שמשנה מה בדיוק הנסיבות
שאם יפתרו, הבן אדם יכול לפרוח ולמה שיסבול סתם. אפילו למשל, ילדה שפעם ננטשה ומאז יש לה חרדת נטישה אפילו כבחורה.(לאו דווקא חרדה "כבדה") אז היא מקסימה עם לב טוב ואינטליגנטית ויש לה מודעות גבוהה והיא רוצה לעזור לעצמה. או עניני ביטחון עצמי נמוך ,שגם זה רווח. כיום יש מודעות. פעם היתה סטיגמה פסיכולוג. מי שהולך אליו ,כאיל ו"פסיכי". כיום האנשים הכי מוכשרים ומצליחנים ובעיקר ב"חברה הגבוהה", מבחינה כלכלית,(טוב, ובודאי יש להם אפשרות מימון ,ב"ה) הולכים לייעוצים . מה עם עניני זוגיות ,שלום בית וחינוך ילדים. מה, אנחנו כבר יודעים הכל? למה לא לקבל עצות טובות? ברוח התורה כמובן. מאנשים יראי שמיים ומקצועיים
ונסי
- חברה פה כתבו "איך פסיכולוג מכיר בנ"א יותר מאשר הוא עצמו"? זה לא להכיר יותר טוב, זה לתת פרספקטיבה על המציאות.
ואני אגיד משהו יותר חריף- לו הייתי נפגשת עם בנ"א שאין לו איזה מישה להתייעץ איתו- רב,פסיכולוג,דמות חכמה עם ניסיון- הייתי חושבת פעמיים.
בנ"א לא יכול לטפל בעצמו ולסמוך רק על עצמו- הוא חייב עוד מישהו מבחוץ, עם ניסיון בחיים.
ה' יתברך!
ואני אצא ברסלבית לאללה-
אבל הטיפולים זה התבודדות!
והוא עונה, ומקשיב, ומכיר אותנו הכי מקרוב.
ומציל אותנו מהשטויות שאנחנו עושים לעצמנו
ומכיל אותנו לא משנה כמה ומתי
אוהב ועוזר בכל דבר!
וואאאייי!!!!!
איזה מתוק הוא!
לפעמים..
אנחנו לא מחוברים מספיק לעצמנו
בשביל שנוכל לדבר איתו ישירות ולפתור את הבעיה לבד.
ואז אנחנו צריכים שליחים בעולם הזה
שנקראים 'פסיכולוגים'
שיעזרו לנו עם הניתוק העצמי שלנו
או עם הכאב שבלב.
בסה"כ- רוב האנשים שהולכים לפסיכולוגים - זה לא באמת בגלל בעיה חמורה נפשית כלשהיא.
צריך לברר כל עניין לגופו.
[אגב- פסיכיאטר למשל- זה כבר משהו אחר.]
מבלי לומר לי שמה) שהיתה צריכה עזרה רגשית (היא היתה לחוצה ולא חייכנית וכו' וכו'. הפריעה לה הנקודה הזו באישיות)הלכה לסדנה שהעביר קבוצתיתי הרב ארז משה דורון שיחיה, וזה ממש עזר לה לשפר הנקודה הזו. היא אמרה לאחותי(לא מכירה החברה אך אחותי העידה) שזה ממש שינה לה החיים לטובה. היא כיום פתוחה יותר ושמחה ורגועה .השתנתה לטובה. אין לי ספק שרוח הסדנה שלו היא ברסלבית. נפלא. קראתי ספרי םשלו. אך עובדה שהיא קיבלה עזרה מקצועית ולא בעצמה. מניין לך מה הבעיה שלה ומה דרגת ה"חומרה" והקושי.?!?!?! אולי לך יש כישרון טבעי או שלך אין הבעיה שלה, לא?! כל אחד הוא אישיות בפני עצמה. אול ייש דברי םשמאוד מפריעים לאנשים בעקבו תאופי או דברים שחוו או שניהם יחד והם צריכים עזרה מיקצועית וזה בכלל לא סותר את כל הסיעתא דשמייא שהזכרת. ללא ספקהכלבעזרת הקב"ה אך אדם עושה השתדלות טבעית כמו "ורפא ירפא" .ניתנ הרשות לרופא לרפא.(המטפל היועץ צריך להיות ירא שמיים וע"פ התורה ויש המון כלאו ב"ה ) מה דעתך?
אז ודאי שלא מול ה' יתברך.
ולכן צריך מישהו חיצוני שיעזור לנו.
אחת. שתיים. שלוש.
נחמד והכל, אבל שום דבר לא זז.
שומע ומספק נתונים יבשים.
לימודים, שירות, משפחה, תחביבים.
סיפורים, סיפורים, סיפורים.
התמונה מתחילה להתבהר.
יש פוטנציאל.
יש היכרות.
אבל אין קשר.
בשביל קשר צריך לדבר, לא רק לקשקש.
אבל בשביל לדבר-צריך לדבר.
ובשביל לדבר צריך להיפתח.
ואני לא יודע לעשות את זה.
שאלות מנחות מצידה היו עוזרות.
אבל היא מחכה.
ואני מבין אותה.
גם לא מציב מולה שאלות בומבסטיות.
לא נעים.
הרי אנחנו לא קשורים.
רק מכירים.
אז מה הלאה?
איך מתקדמים מכאן?
חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?
אבל.
א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.
ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.
הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).
תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר
נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.
השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה.
אין אמת אחת
יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?
אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין
אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ
יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..
זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות
תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח
זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל
הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..
לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד
ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .
אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות
שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה
היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים
בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים
זה גורם לבחורה להיפתח
לדעתכם, האם יש לרמת הצניעות והשמירה של בני הזוג השפעה על איכות הזוגיות שלהם?
היא גזירת מלך.
ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים
לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו
כי זה מעבר למוסר טבעי
לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.
ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]
למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה
אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲
מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל
אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה
שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.
לא נדלקו אורות מיוחדים.
לא חשבתי שזה זה.
לא הרגשתי שאני מכירה אותו עידן ועידנים.
עוד אחד, זר, שהחיים שלו משיקים לשלי.
משיקים, כי הוא לא בדיוק הטייפקאסט של מי שיצאתי איתו עד עכשיו. אבל לא היה משהו אחר רלוונטי באופק, אז למה לא לנסות משהו קצת אחר?
עוד דייט ראשון. ושני. ושלישי.
וזה עדיין לא השתנה.
טוב, לא באמת ציפיתי למשהו אחר.
כן, התקרבנו. כן, יצרנו מרחב של כנות. של הקשבה. של כבוד לשוני ביננו. ויש שוני. ויש פערים.
אבל לא רע. אפילו נחמד.
ועוד דייט.
ועוד אחד.
וזה מתחיל להיות רציני, ואני רואה שאני לא שם. לא במקום שהוא נמצא. מסרבת לקבל את זה שיש כאן צעד שצריך לעשות אותו - או לחדול.
פונה לאשת מקצוע. ולעוד אחת. ולעוד אחת. ולעוד אחד. ולעוד אחת. ולעוד אחת. חלקם עזרו יותר, חלקם פחות.
עוברת תהליך עם עצמי, ומולו.
ומחליטה ללכת על זה. לבחור בו כשותף שלי.
מה אני באה להגיד לכם?
לא נפלה עליי איזשהו משהו פתאום. זה בהחלט היה דומה לקשרים רבים אחרים. אבל עבדנו יחד. ועשינו תהליך משמעותי, לבד וביחד. ובחרנו.
כשהוא הגיע, לא הרגשתי בשום צורה שזה זה, שזה שונה מקשרים אחרים.
האם הוא מושלם (ברור שאני לא מושלמת..)? האם הקשר שלנו מושלם? לא. אבל יש בו הרבה כנות ואותנטיות, וזה נראה לי בסיס טוב לצמיחה.
מה עוד?
תיזהרו במה שאתם אומרים. כן, הוא גם נמצא כאן. (וגם אחרים שיצאתי איתם). תחשבו טוב טוב לפני שאתם מפרסמים משהו עם דברים שיכולים לזהות אדם ספציפי - ייתכן שהוא או היא קוראים כאן.
ובשולי הדברים,
אני רוצה להודות לאנשים כאן, שמלווים אותי במסע שלי בשנים האחרונות. הפורום עזר לי בהיבטים רבים, בקשרים רבים, ואני מודה לכם. חושבת שיש לנו הרבה מה ללמוד אחד מהשני, מנקודות מבט אחרות וכו'.
ב"ה אני ממשיכה לפרק הבא במסע החיים, אבל אולי עוד תמצאו אותי פה מידי פעם..
מאחלת לכולם כאן להגיע לזוגיות טובה ומצמיחה, בקצב ובדרך שמתאימים להם.
(איך מגיעים לשם? מה זה זוגיות כזו? יש לכם תובנה, מחשבה וכו' בעניין - אשמח לקרוא כאן).
המון מזל טוב אם הבנתי נכון
ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.
קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.
תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.
מזל טוב🎉🎊
תזרוק אתה את השכל מהחלון
ויהיו כאלה שישתמשו בשכל
מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)
ככה הקב"ה ברא בעולמו
למה?
תזרוק ת'שכל ;)
אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.
השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.
גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.
ובנימה אופטימית זו
וכו'
לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.
תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.
בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)
הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!
מזל טוב גדול
שתזכו להקים בית נאמן בישראל
מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה
מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה
בהערכה גדולה!
התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה
ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..
האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..
אז נשארו רק השטויות.
משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...
משהו שולי × 2
אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)
בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁
מזל טוב ענקי!
שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️
איזה טוב ה' ❤️🏠🩷
תודה על השיתוף הכנה
מלמד דברים חשובים..
שתזכו לבנין עדי עד!
הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..
אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)
ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.
איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.
ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.
ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.
שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.
מזל טוב
נשמע ששניכם מיוחדים.
איזה יופי
יש למה שכתבת רוח נעימה.
של יישוב הדעת.
מסדר את הראש
זה יכול לעזור לך הרבה.
האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,
ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק
הרבה אושר ועושר!
לך מתאים לשאר
כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו
ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .
זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .
אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .
ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך
בלי קשר לתוצאה
תודה על השיתוף
היו לי כמה דייטים בחיי עם אנשים שונים -
רובם היו ב"ה נחמדים וטובים. אבל מידי פעם קרה שמי שנפגשתי איתו - נראה שמשהו התפספס מהפן של המודעות לחיצוניות ולגוף. ולי לא היה נעים להגיד שזה (כמובן תלוי כמה הדבר היה קיצוני) היה סיבה מרכזית בשבילי לא לרצות להמשיך.
ותהיתי לעצמי - מי שלא למד את זה בגיל ההתבגרות (ולא ברור לי מי מלמד שם - משפחה? חברים בפנימייה?), מתי משלים את הפער?
לכן חשוב לי להביא את זה כאן - יש אנשים שמוכנים להקים זוגיות ומשפחה, אבל נראה שהם דילגו על שלב בדרך לשם.
לא כולם, לא הרוב, אבל קיים. בעיני, אם יש לכם חבר כזה - זה חסד גדול להאיר לו ולעזור לו בנדון.
זה הטקסט שהתפרסם היום:
בואו נדבר על הפיל שבחדר, או יותר נכון, על הריח שבחדר:
יש איזה קטע במגזר שלנו, נטייה לחשוב שאם אנחנו בחורים עמוקים, רוחניים ומלאים במידות טובות, אז הצד הפיזי ובפרט ההיגיינה הבסיסית , הוא משהו שולי שאפשר להחליק עליו.
ואל תשאלו אותי אם לומדים את הדברים האלו בכיתה י"ב או כמה לומדים ואם בכלל.
וואלה, לא יודע.
העניין הוא שיש בחורים שבטוחים שאם הם סיימו עכשיו מסכת קידושין, הזיעה שלהם מריחה כמו מי ורדים.
אז זהו, שלא.
אבל ממש ממש לא.
לפני שניגש לפרקטיקה, קחו קצת מדע:
מחקרים כבר מזמן מוכיחים שיש קשר אקוטי וקריטי בין חוש הריח לבין תהליך הבחירה הזוגית בין שני המינים.
מדובר במנגנון ביולוגי טהור:
חוש הריח משדר למוח מסרים שקובעים בתוך שניות אם יש כאן פוטנציאל למשיכה או אינסטינקט של בריחה.
אז עם כל הכבוד ללב הטוב שלך ולכוונות הטהורות, אם המעטפת החיצונית לא משדרת ניקיון, הדרך לחופה מתארכת משמעותית:
כדי לעשות לכם סדר, ריכזתי 10 כללי ברזל פשוטים לגבר, רגע לפני שהוא יוצא לדייט:
1.תסתכל במראה.
צעד ראשון ובסיסי.
רגע לפני שאתה טורק את הדלת ויוצא מהבית, פשוט תעיף מבט.
אז מה אתה אומר?
אתה אוהב את מה שאתה רואה?
פחות?
השיער מסודר?
כי זה בערך הדבר הקרוב ביותר למה שהבחורה שאתה הולך להיפגש איתה הולכת לראות.
כן כן, ברור שהיא תראה קודם את הנשמה שלך.
אבל אתה יודע...בכל זאת יש גם את העניין של ההשתדלות והוא מתחיל ממש כאן.
2. איך הריח שלך?
עזוב אותך עכשיו מהדימוי המצחיק של עולם הכלבים, אבל ברצינות... פשוט תיסגר על הריח שלך.
אל תנחש, תבדוק.
תסתכל אם אין לך כתמי זיעה. אמיתי. זה אחד מהדברים הדוחים ביותר שיש.
כלומר גם אם אתה מתכוון להטביע את הבחורה בכתבי הרב שג"ר ולבזוק עליהם קצת הרב זקס מלמעלה, ברגע שהיא תבחין בכתמי הזיעה האלו, הקשב שלה ישאיר לך פתק:
'הלכתי ותיכף אשוב' וכנראה שבזה הרגע הדייט שלכם נגמר באופן רשמי.
כיף הא? אז פשוט, תדאג להימנע מכתמי זיעה.
ואם כבר אתה מרגיש שמתחילים להיווצר לך כאלו תוך כדי דייט כי אתה נכנס פתאום למתח או ווט אבר, תשמור על הידיים שלך לעצמך.
בכלל, תמיד טוב שכל עוד אתה לא בטוח בקריאת המפה ובכוונות שלה, תשמור על הידיים שלך לעצמך.
3. אם יש ספק – אין ספק.
תמיד טוב להשפריץ לתוך הפה משהו שנותן ריח טוב, כולל מסטיק.
בחיים אל תוותרו על מסטיק בדרך לדייט.
זה לא מעניין עכשיו אם זה הולך להיות בטעם מנטה אוכמניות או אפרסק ביישן.
פשוט תהיה במודעות לריח שיוצא לך מהפה. תמיד.
4.שים דיאודורנט.
חובה. קו אדום. אי אפשר לזוז בלי זה.
כיפה יש לך?
גם ציצית?
אחלה.
תכניס גם את הדיאודורנט לסיפור.
5.תחשוב מראש איך אתה הולך להופיע מול הצד השני.
גלינג גילינג.
אנחנו בישראל.
לא שבדיה.
לא קנדה.
ישראל.
ואם חם עכשיו בחוץ אז תביא חולצה נוספת בתיק.
אם אתם הולכים להיפגש בבית קפה, תדאג להגיע קודם:
תיכנס לשירותים.
תחליף חולצה.
תשטוף את מה שאתה צריך לשטוף ותבוא אליה רענן.
6. אל תיצמד ואל תפלוש למרחב הפרטי של הבחורה.
מעבר לסיבות הברורות שבאמת אין צורך להרחיב בהן מטעמים מובנים, יש גם את עניין הריח.
אם אתה לא סגור במאת האחוזים על איך שהבחורה חווה אותך באותו רגע, פשוט תשמור מרחק.
7. עיקרון ההדדיות.
תחשוב שכמו שאתה רוצה שיהיה לך נעים להסתכל עליה, ככה גם תדאג שיהיה לה נעים להסתכל עליך. מאוד פשוט.
אין שום סיבה הגיונית שבעולם שבחורה תשרוף שעה וחצי על הכנה לדייט וברור יגיע אליה היישר מתפילת מנחה בשטיבעלך של איצקוביץ' כי בעצם הדייט הזה מבחינתו הוא על הדרך ובמקום להשקיע קצת בהופעה שלו הוא עסק בבניין עולם.
'בין אדם לחברו' חשוב לא פחות ואם ביאסת וציערת את הבחורה, טוב, אני לא הדובר של אלוהים אבל, כנראה שיסתכלו על הדברים החשובים שעשית בצורה סקפטית יותר במקום בצורה שקיווית שיסתכלו עליהם.
8.מותר לך גם להשקיע בבגדים.
אתה לא חייב להוציא חצי משכורת על מותגים, אבל אם בא לך לעוף, תדע שיש חנויות שמוכרות את המותגים השווים ביותר ('טומי', 'ראלף לורן', 'גאנט', 'אמריקן איגל' ועוד) ממש בזול יחסית.
לא תאמין איך בחירת בגדים נכונה יכולה לשנות את כל הלוק שלך מבחוץ.
9. המסר שמאחורי הלבוש.
תזכור שמעבר להופעה הנעימה, כשבחור מגיע לדייט מושקע, הוא בעצם משדר אמירה ברורה לבחורה:
'השקעתי עבור הדייט הזה! אני יודע שגם את השקעת ואני מעריך את ההשקעה והזמן שלך ולכן גם אני על זה'.
10.זהירות, 'מביכים'.
כשאתה אוכל כל מיני דברים בדייט, תדאג מראש שלא יישארו לך סימנים של 'מביכים' (מביכים למי שחי בלה-לה-לנד ולא ממש יודע, אלו הדברים האלו שנתקעים לכם בין השיניים והם... פשוט מביכים).
קיצר, בחורים!
הגיע הזמן לצאת מהעולמות של האופנים וחיות הקודש ולנחות בעולם הדיאודורנטים והאפטרשייבים.
או אם תרצו לסכם את הכול במשפט אחד:
"ניחוח טוב הוא שפה ללא מילים, העוטפת את הנוכחות בקסם ומדברת ישירות אל הלב."
כן, גם אל הלב של הבחורה שאמורה לשבת הערב, ממש מולך.
(אבינועם הרש, נראה לי שבעקבות הפרסום הזה)
לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?
ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?
למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?
איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏
בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?
הלוואי הייתי שומע את זה אז
אתם צריכים ללמוד איך להיישיר מבט
בשיחה עם בחורה? בחברותא? בשולחן שבת כשאתה מדבר עם אחותך? סתם בהליכה ברחוב?
אני אמנם לא מיישיר מבט
אבל אני שם לב שאני חריג בזה..
שאר הגברים שאני מכיר נורמלים בהיבט הזה.
לכן הפנייה לגברים כאילו שאת תופעה הפתיעה אותי..
"מוטב שתסתכל עליה ולא תחשוב עליה, מאשר שלא תסתכל עליה ותחשוב עליה בלי הרף"
זו שאלה שכדאי להרחיב יותר מה מטרתה.
בינתיים זה נשמע מהחלל הפנוי..
אני ואשתי מגיעים ממקום יחסית פתוח וליברלי והתחלנו לצאת בגיל צעיר
במהלך התקופה הזו הייתי מחמיא לה הרבה (וגם מהצד שלה היא החמיאה)
על דברים פנימיים (חכמה, רגישה, …) אבל גם חיצוניים (למשל יופי, היא באמת יפהפיה)
מה נהוג אצלכם? מה אתם חושבים בנושא?
שאלה יחסית כללית שואל מתוך סקרנות
למי אתה מכוון את השאלה?
לחרדים?
לחרד"לים?
למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?
למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?
(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)
אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה.
משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.
על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.
משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות).
לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא
זה אחרת וזה מקובל.
גם אחרי החתונה ;)
מממ חיצוניות לקראת אירוסין
פנימיות כשהולך טוב
זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו
חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת
האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?
נשמח אם תשתף
