יש לנו בסניף שבט שזקוק דחוף להדרכה, אין מדריכות שיכולות להיכנס כי השבט שניכנס שנה הבאה הן שנה מעל השבט שזקוק להדרכה.
רוצים לחפש מדריכות חוץ, אבל הסניף שלנו גרועה בליקלוט מדריכות חוץ (פוגע לא מפרגן וכו...).
אני כבר הייתי מדריכה ויצאתי בתחילת השנה (חנוכה...) אני מתלבטת אם להציע את עצמי...
ממש מתחשק לי כי זה שבט נחמד, אני מתגעגעת להדרכה (שרופה שכמוני, ברגע שיצאתי מההדרכה נכנסתי לריכוז חב"ב...)
אבל, וזה האבל הגדול אם זה לא יתנגש לי בלימודים... בכל זאת שמינית...
אשמח לעצות...
כי זה בדיוק המצב בו הייתי.
עזבתי את ההדרכה שבועיים לפני חודש אירגון,
בידיעה שאני נכנס לשבט הגדול.
כמו במקרה שלך, זה היה בגלל שלא היו מדריכים,
-בקיצור - זה בדיוק אותו מקרה-
והדבר שאני הכי שמח עליו בעולם היה שנכנסתי אליהם.
ההדרכה עם השבט הקודם הייתה מדהימה אבל זו התנסות
שונה וקשירת קשרים כל כך מדהימים.
הם כבר גדולים, אתה ממש יכול לדבר איתם על החיים שלהם
כי אתה מבין אותם.
אתה רואה את השינויים בחיים שלהם ות'כלס - אתה ממש אוהב אותם.
(אתה בגלל שזה אני, הבנתי שאת מישהי ולא מישהו)
בקיצור - הדבר הכי טוב שעשיתי השנה היה להיכנס אליהם להדרכה ולהדריך אותם.
באמת.
את מוזמנת לפנות באישי אם את רוצה לשאול שאלות.
(כמו איך אני אסתדר עם צוות שכולו שישיסטים>< וכדו')
יש גם את העניין עם הצוות. כי את יותר בוגרת ומנוסה מהם- ואז מצד אחד זה יכול להיות יתרון, כי את יותר יודעת מה הולך בסניף ואיך דברים צריכים להראות, ויכולה יותר לעזור.
מצד שני- זאת ההזדמנות שלהם להדריך ולהתנסות, וזה הגיל שלהם. וחוץ מהעובדה שאת תקועה בין חבר'ה שהם לא בגיל שלך, זה יכול ל'הרוס' להם את ההזדמנות לחוות את כל מה שעוברים בהדרכה.
את שביעיסטית, נכון?
אני עכשיו עכשיו מסיימת שמינית ואני עדיין מדריכה, ויש לזה צדדים לכאן ולכאן.
מצד אחד- אם צריך- ואת עדיין עם כוחות לזה- לכי על זה. ההדרכה נותנת המון, ובשמינית את כבר יותר בוגרת ויכולה לתת לחניכות הרבה יותר.
לימודים לא צריכים להדאיג אותך- כי בשמינית הם לא תופסים כ"כ הרבה מקום.. אולי קצת בתק' של הבגרויות חורף.
מצד שני- ותחשבי טוב-טוב על זה- בשמינית הראש כבר נמצא במקום אחר לגמרי- את מחפשת שירות, יש הכתרה, כל האווירה של הסיום- וההדרכה פשוט תקועה שם. וכן- היא ממש תקועה, והרבה פעמים את בכלל לא בראש לזה- ואז חבל עלייך ועל השבט שנדפק.
עוד דבר- בשמינית הרבה דברים מקבלים פרופורציות אחרות, וגם החשיבות של ההדרכה יכולה קצת לרדת בעינייך, ואז חבל שסתם תעשי את זה..
אז תשקלי את העניין טוב טוב- תראי אם יש לך כוחות ואת באמת מסוגלת לעמוד בזה, וזה לא ידפוק לך את השמינית- שחבל, כי זאת שנה מאוד משמעותית.
אם את הולכת על זה- אשרייך! ומלא ב"הצלחה! כל המדריכים השמיניסטים הם הכי שווים. 
אם לא- אל תרגישי לא נעים. זה מובן לגמרי.
המון ב"הצלחה!
ומוזמנת להתייעץ במסר/כאן אם את רוצה.
אני שבעיסטית, וכבר שנכנסתי היה לי ברור שאני נשארת לשמינית..
עכשיו, כשזה ממש קרוב אני יודעת פי מאה בוואות שאני נשארת עוד שנה ושזה נכון.
החניכות שלי באמצע תהליך באמת. ואין שום מצב שאני עוזבת אותם.
ב. אני מרגישה שאני ממש בשיא של ההדרכה, שיש לי עוד המון מה לתרום
ג. אולי זה קצת גאוותני, אבל הסניף שלי באמת צריך אותי, ואני לא חושבת שהסניף שלי ימצא מדריכים אחרים
ד. כ"כ כיף לי בהדרכה! ההדרכה באמת נותנת לי אושר וכיף וסיפוק ואין... אין על ההדרכה!!
ה. גם בתקופה הזאת שבאמת אין לי הרבה זמן לחניכות שלי לפעולות וכו', חניכות שלי ממש מבינות את הלחץ.. כי הם יודעות שכשאני לא לחוצה אז אני ממש משקיעה בשבילם
שזה כיף שהחניכים באמת מבינים את מה שיש מעבר..
אבל--
א. שנה הבאה באמת השמינית זה ראש אחר וזה קשה יותר, וממש מסתכלים על החיים מזווית אחרת
ב. אני מפחדת שבמהלך השנה םתאום החשק יעלם לי (ח"ו ח"ו!! טפו טפו טפו) ופתאום לא יהיה לי כוח להדריך.. למרות שזה לא נראה לי יקרה כי אני פשוט מאוהבת (!!!) בסניף שלי..
ג. בע"ה שנה הבאה פותחים לנו פרויקט של "פסיכומטרי בשמינית" שזה עוד יותר לחץ מהבגרויות..!! אז אני ממש מפחדת..
עדיין ברור לי מאוד מאוד שאני נשארת!
זה תלוי בהרגשה שלך, תשבי עם עצמך ותראי עד כמה כוח יהיה לך שנה הבאה ועד כמה שאת חושבת שאת בשיא של התרומה..
אם את כבר בדעיכה- עדיף שלא כי השבט שלך יידפק.. אבל סתם ככה- לכי על זה, הדרכה נותנת המון וזה כיף מהחיים! (
(לגבי להסתדר עם צוות של שישיסטים- לי זה די סבבה.. אני בקשר טוב עם הצוות וזה יכול להיות צחוקים להיות בתור זקנת השבט.. חח)
סליחה על החפירות, היה לי דחף לחפור =]
הצוות שיכנס זה חניכות שלי לשעבר....
את ההדרכה הקודמת עזבתי אחרי שנתיים פלוס כי היתה לי תקופה עם מלא בלגנים שלא מהעולם הזה.... (אל תשאלו, התשובה עצובה...) ופיתאום אחרי פורים הרגשתי שההדרכה חסרה לי הרגשתי שאני לא נותת מעצמי ושאני שקועה בעצמי...
בקיצור לאחר כל החפירות אני ממש רוצה להדריך אבל מפחדת שכמו שאמרתם שמינית זה ראש אחר ועומסבצורה שונה....
בנטיעות וכזה נראה לי שכן
במחנה יש משהו נפרד
יש למישו אולי?
לאיזה גיל, איזה חלק שקשור לתפילה?
חלק ממערך בת מצוה
באמת להעביר להם את ההרגשה שתפילה זה לא עול, זה לא עוד משימה מעיקה שצריך לסמן עליה וי..
להלן מערך שיעור של חצי שעה בנושא תפילה, המיועד לנוער דתי בכיתה ו' ומחולק לשלושה חלקים של 10 דקות כל אחד. המערך מותאם לגיל ולרקע הדתי של התלמידים, תוך שימוש בשפה פשוטה ופעילויות קצרות וממוקדות:
חלק ראשון: פתיחה והיכרות עם הנושא (10 דקות)
מטרה: לעורר עניין ולחבר את התלמידים לנושא התפילה.
דקה 1-2: שאלה פותחת
שאל את התלמידים: "מה אתם מרגישים כשאתם מתפללים? משהו מיוחד או אולי משהו שקשה לכם בזה?"
תן ל-2-3 תלמידים לשתף בקצרה (30 שניות לכל אחד).
דקה 3-5: סיפור קצר
ספר סיפור קצר על חנה מהתנ"ך (שמואל א', פרק א'): "חנה התפללה בלב שלם לבקש בן, והתפילה שלה הייתה כל כך חזקה שהיא ממש דיברה עם ה' כמו עם חבר."
שאל: "מה אתם חושבים שהפך את התפילה שלה למיוחדת?"
דקה 6-10: דיון קצר
שאל: "למה לדעתכם חשוב להתפלל? מה זה נותן לנו?"
עודד תשובות כמו: קשר עם ה', שקט בלב, תחושת תמיכה.
חלק שני: הבנת התפילה דרך פעילות (10 דקות)
מטרה: להמחיש את המשמעות של התפילה בצורה חווייתית.
דקה 1-2: הסבר קצר
אמור בצורה פשוטה: "תפילה היא כמו שיחה עם ה'. לפעמים אנחנו מבקשים, לפעמים מודים, ולפעמים סתם רוצים להרגיש קרובים."
דקה 3-8: פעילות קבוצתית
חלק את הכיתה ל-3 קבוצות קטנות.
תן לכל קבוצה משימה:
קבוצה 1: כתבו 3 דברים שהייתם מבקשים בתפילה.
קבוצה 2: כתבו 3 דברים שהייתם מודים עליהם.
קבוצה 3: כתבו 3 דברים שמרגישים לכם קרובים ללב בתפילה (למשל: שיר, מילה או רגע).
כל קבוצה מקבלת דף ועט, ויש להם 5 דקות לעבוד יחד.
דקה 9-10: שיתוף מהיר
נציג מכל קבוצה משתף בקצרה (30 שניות לקבוצה).
חלק שלישי: סיכום וחיבור אישי (10 דקות)
מטרה: לעזור לתלמידים לקחת את הנושא איתם ליום-יום.
דקה 1-3: דבר תורה קצר
אמור: "בתפילה אנחנו לא רק מדברים, אלא גם מקשיבים. כמו שכתוב בתהילים 'קרבת אלוקים לי טוב' – כשאנחנו מתפללים, אנחנו מתקרבים לה'."
דקה 4-7: פעילות אישית
תן לכל תלמיד דף קטן וכתוב עליו: "כתבו משפט אחד שהייתם רוצים להגיד לה' בתפילה שלכם היום."
תן להם 2-3 דקות לכתוב בשקט.
דקה 8-10: סיום מעודד
אמור: "כל תפילה חשובה, גם אם היא קצרה או פשוטה. נסו השבוע להתפלל משהו קטן מהלב שלכם."
סיים בשאלה: "מי רוצה לשתף את המשפט שלו?" (רשות, לא חובה).
הערות למנחה:
שמור על אווירה קלילה ומכבדת.
התאם את הקצב לפי התגובות של התלמידים – אם חלק אחד מתארך, קצר את הבא.
הבא דף ועטים לפעילויות.
אם זה בשבת קודש תעביר בעל פה.
בהצלחה!
אני ממש מסכימה איתך..
אחי אהוביהאחי אהוביהאחרונהחברה שלי מחפשת וכדאי גם סניף שהוא נורמלי ולא עכשיו ממש חילוני (סניף מעורב זה ממש אחלה)
טוב נושא קשוח אז ככה..
בתחילת ההדרכה היה לי ולמדשית שלי(נקרא לה א )בעיה עם עוד מדשית שלנו(נקרא לה ב) (אנחנו רביעיה). היה קשוח ממש. מלא אנשים התערבו בזה (הקומונרית, מהנוער ובכללי כל הצוות וכו)אומרת דוגרי הרבה מזה זה אני ומדשית א הגזמנו וחיפשנו אותה מלא ממש וכל דבר שעשתה הערנו לה ודווקא מדשית ב היתה בהקשבה וכיבדה ממש וממש השתדלה לשנות(מה שאני משה לב בדיעבד עכישו אז סתם הייתי חמה עליה ברמות לאיודעת להסביר למה).
אחרי התערבות ודיבור הבעיה נפתרה(לפחות ככה אני ראיתי אתזה.) ביקשתי סליחה ושמנו את הדברים מאחורה.
עכשיו שמתי לב שמדשית א כל הזמן מעירה/ מחפשת את מדשית ב כאילו על סתם דברים היא איחרה טיפה כי אבא שלה במילואים ועזרה קצת בבית והיא עשתה פרצוף ואמרה לי אחכ שזה לא ניראה לה ובכללי על כל דבר היא מעירה מעקמת אף וכו.
עכשיו יש לי התלבטות אם להעיר לה ולהגיד לה כאילו היה מריבה את צודקת אבל שמנו תדברים מאחורינו תני לה קצת להוכיח את עצמה לא כל הזמן להסתכל בזכוכית מגדלת על מה שהיא עושה. או להתעלם ולראות מה יקרה ואולי להגיד לקומונרית
קיצור מקווה שיצא מובן מה אומרים?
מצרף סרט קצר שעשינו, מסוקרן לשמוע תגובות ומחשבות שלכם עליו
במשפט - יוני המדריך, חותך את הקשר עם סיגל מבני עקיבא, בשם התחזקותו הרוחנית, אך מגלה שההתמודדות רק מתחילה.
מה עושים בחודש ארגון? לגבי צביעת קירות
רעיונות לקטעים/משפטים לקלסר הדרכה?
וכמובן רעיונות למה להכניס לבפנים (חוץ מהכנת פעולה, רעיונות לערבים וכו)
ואשמח גם לקטעים ולמה להכניס לקלסר של נחשון (קטעים על עשיה וכו)
תודה רבה!
