אששששששששששששששששששש,אח..

 

פעם מגיע יהודי ספרדי שומר תורה ומצוות לשמיים, משהו משהו.
- "אווו, ברוך בואך! אתה ישר לגן עדן. יאלה! לך תשתזף מזיו השכינה".
הספרדי שלנו שמח, מבסוט הכי בעולם. טוב, נכנס בשער פנימה,
פתאום נשפכת עליו חבית מים רותחים מלמעלה. מזה רותחים? אש. אש מוות.
- "אהההההה! אמרו לי גן עדן פה, מזה המים הרותחים האלה?!".
פתאום הוא שומע מהשמיים קול מרושע מצחקק עונה לו בחזרה:
"כלי שני לא מבשל, הא?! חה חה חה"... 


 

נו, הבדיחה הסתיימה. תצחקו. נוווווווווווו. 
אויש, יבשנים. או שבעצם... P:
 
קיצור, יש כלל בהלכות שבת - "כלי ראשון מבשל".

כלומר: כלי שהיה על האש (או על הפלטה) בשבת, מבשל.
כלי שני = הכלי שנשפך אליו מתוך הכלי הראשון,
כבר לא מבשל. (חוץ מדברים בודדים)

 
=======
 
פעם חשבתי על זה. בעז"ה עוד יגיעו ימים שאהיה נשוי,
ובעז"ה גם יהיו לי ילדים. לחנך אותם, איך? פשוט מה הקסם,
איפה הכפתור שעליו לוחצים עליו בשביל להקנות יראת שמיים אמיתית?
חד משמעית, לא הייתה לי תשובה. איך אפשר בדור שלנו,
לחנך את הצאצאים שלנו להיות דבוקים במסורת שלנו.
 
התשובה היא? חוזרים למעלה.
כלי ראשון, כלי שעמד על האש, כלי שהתחמם, כלי ר-ו-ת-ח =
מבשל. יש בכוחו לבשל - לתת מהחום שלו - לאחרים.
כלי שני, כלי "חפיף" כזה, כלי שלא עמד על האש, כלי פ-ו-ש-ר =
לא מבשל. אין בכוחו להעביר מהחום שלו, לאחרים.
ככה - בדיוק אנחנו, בחיים שלנו.
 
דברנו פעם שעברה על זה שאנחנו "קיצוניים". מקפידים על ההלכה.
באמת, מה כ"כ חשוב בלקיים את ההלכה ממש כמו שה' רוצה?
אז חוץ מזה ש - "חצי אמת", זה לא חצי אמת - אלא 'שקר שלם',
יש עוד עניין גדול בהקפדה על ההלכה, בקיצוניות שלנו בקיום ההלכה. 
והוא - מי שרוצה לזכות לגדל דור של "אוהבי ה' יראי אלוקים אנשי אמת זרע
קודש בה' דבקים" - חייב, אבל פשוט חייב גם הוא, ל-ד-ב-ו-ק בה'.
אנחנו חייבים להיות 'כלי ראשון', חמים, רותחים, "אש" - בהלכה,
בשביל שנוכל בעז"ה "לבשל" את ילדנו ביראת שמיים, בישול של אמת.
אם חלילה נהיה "פושרים" בקיום מצוות ה', מקיימים מה שבא לנו,
מקיימים רק פה ושם, מחפפים ת'כלס בהלכה - 
לא נוכל "לבשל" את ילדנו בישול של קדושה. גם אם נרצה, נבכה,
לא יעזור כלום. כלי שני, כלי פושר, כלי שלא עמד על ה-א-שלא מבשל.
 
 
====
 
אתם יודעים, שמעיפים טיל - אם בהתחלה הייתה סטייה קטנה של כמה ס"מ בודדים,
אח"כ, במטרה - הסטייה תהיה בכמה מאות או אלפי מטרים.
אבל אצלנו, המצב יותר חמור. לא מדובר "אחרי כמה קילומטרים",
אלא ממש בדור הבא, שלנו. אם הסטייה אצלנו מהתורה תהיה ב - "קצת", "חפיף",
אזי הצאצאים, הדור הבא שלנו - שממש קרוב לבוא - פתאום לא נבין איך הוא יצא ככה, ה' ירחם.
אגב, אם מישהו חושב שאני אומר את הדברים על סמך הדמיון, אז רק שידע שאני
אומר את הדברים היום, אחרי שבתקופה האחרונה ראיתי את האמת הזו מקרוב. 
 
אם אתה היום 'דתי לייט' - ואגב, שיהיה ברור, דתי לייט זה לא אחד שמחלל שבת,
אלא זה יכול להיות בהחלט כל אחד מאתינו. האלה שלא יודעים בגרוש הלכות שבת,
האלה שיש להן ידידות חופשי כאילו אין הקב"ה, וגם למי שלא מפריע שיש לו טלויזיה בבית 
או אינטרנט פתוח - אז נחזור: אם אתה היום 'דתי לייט',
הדור הבא שלך, כבר "דתיים עם כיפה שקופה", הנכדים שלך, כבר חילונים.
אם את היום לובשת קצר ולא כואב לך שאת נופלת - תדעי, ההתלבטות של הנכדה
שלך לא תהיה בין "חצאית מטאטא או חצאית קצרה" או "חולצה קצרה או אחרי המרפק",
אלא שלה תהיה תהיה - 
מכנסיים קצרות, או ---  וואלה אני לא יודע אם ב - "מודה" יהיה ללבוש בגדים בכלל...
אם אתה היום אחי לא פותח גמרא כי "לא מתחבר" או "לא בא לי", הילד שלך כבר ירבוץ מול הנט 24/7, 
והנכד? לא תכיר אותו בכלל. "מסיבה עם החבר'ה", או סבא זקן - ברור בדיוק מה הוא יבחר. 
 
ו - אני רוצה להדגיש. 
זה לא משנה כמה חום ואהבה נתן לילדים שלנו שישמרו באמת להיות דתיים כמו שצריך -
הילדים לא סובלים, שונאים, מתעבים - סתירות פנימיות.
 
להיות עם כיפה על הראש, ועם אינטרנט פתוח בבית - זו סתירה, פנימית, חזקה.
להיות עם חצאית, שבלב מסתובב לך בחור צעיר חבר שלך - זו סתירה, פנימית, חזקה.
להקרא "דתי" ולקרוא "ידיעות אחרונות" - זו סתירה, פנימית, חזקה.
ללמוד באולפנה, שאת בקיאה בתוכנית 'האח הגדול' - זו סתירה, פנימית, חזקה.
 
אם אנחנו היום נהיה מלאי "סתירה פנימית",
גם אנחנו מובטחים לקבל כמה סתירות בהמשך החיים, אמיתיות. כואבות, מאוד.
 
-----
 
אשה צעירה, אחרי שנולד לה הילד הראשון, שאלה את אחד החכמים,
מתי להתחיל לחנך את הילד שלה. ענה לה אותו חכם -
"לפני עשרים שנה"...
 
 
ההשתדלות היחידה שלנו בשביל לגדל בעז"ה דור מקיים רצון ה' באמת,
היא רק - להיות "אששש" בקיום מצוות, עכשיו. להיות קיצוני, להקפיד מאוד על התורה.
רק כך בעז"ה נזכה לקבל נחת כהורים, נחת כאנשים, נחת כבני אדם.
חיים טובים, אמיתיים, הכי בריאים ומהנים שבעולם.
 
 
 
שווה להדפיס ולקרוא ליד המדורה ממש,
להרגיש את החום - בנשמה.




אשמח מי שיכול להקפיץ את הקטע,
נזכה בעז"ה עוד כמה חבר'ה להתקרב.









 
 
 
 
 
 
תודה רבה! =) שבוע טוב!~מישי~אחרונה

ול"ג בעומר שמח!

לפי דעתכם:שמיניסט באמ"ש
האם צריך להקים תנועת נוער בגרעין שנכנס לתוחמת הצפונית ב"רצועת עזה"?
הנחשון יוצא לטיולים עם כל הסניף?אנונימי (פותח)
תלוירעות שרהאחרונה

בנטיעות וכזה נראה לי שכן

במחנה יש משהו נפרד

אני צריכה פעולה פיגוזית על תפילהאחי אהוביה

יש למישו אולי?

קצת יותר פרטים, גברת תותחיתימח שם עראפת

לאיזה גיל, איזה חלק שקשור לתפילה?

אשמח גם..אנונימי (2)

כיתה ד..

על החשיבות של להתפלל מנחה בסניף..

אצלנו אחרי המפקד כל שבט מתפלל לבד והרבה חניכות לא ככ שותפות במקרה הטוב יושבות בשקט במקרה הרע גם מדברות ואז יוצא שמי שמתפללת כביכול מפסידה כי היא לא בענינים.

רוצה פעולה מפוצצת כזאתי על תפילה ולמה חשוב שיגרה אותם להתפלל..

לכיתה ואחי אהוביה

חלק ממערך בת מצוה

באמת להעביר להם את ההרגשה שתפילה זה לא עול, זה לא עוד משימה מעיקה שצריך לסמן עליה וי.. 

צ'אט ג'יפיטיזיויק

להלן מערך שיעור של חצי שעה בנושא תפילה, המיועד לנוער דתי בכיתה ו' ומחולק לשלושה חלקים של 10 דקות כל אחד. המערך מותאם לגיל ולרקע הדתי של התלמידים, תוך שימוש בשפה פשוטה ופעילויות קצרות וממוקדות:

חלק ראשון: פתיחה והיכרות עם הנושא (10 דקות)

מטרה: לעורר עניין ולחבר את התלמידים לנושא התפילה.  

דקה 1-2: שאלה פותחת  

שאל את התלמידים: "מה אתם מרגישים כשאתם מתפללים? משהו מיוחד או אולי משהו שקשה לכם בזה?"  

תן ל-2-3 תלמידים לשתף בקצרה (30 שניות לכל אחד).

דקה 3-5: סיפור קצר  

ספר סיפור קצר על חנה מהתנ"ך (שמואל א', פרק א'): "חנה התפללה בלב שלם לבקש בן, והתפילה שלה הייתה כל כך חזקה שהיא ממש דיברה עם ה' כמו עם חבר."  

שאל: "מה אתם חושבים שהפך את התפילה שלה למיוחדת?"

דקה 6-10: דיון קצר  

שאל: "למה לדעתכם חשוב להתפלל? מה זה נותן לנו?"  

עודד תשובות כמו: קשר עם ה', שקט בלב, תחושת תמיכה.

חלק שני: הבנת התפילה דרך פעילות (10 דקות)

מטרה: להמחיש את המשמעות של התפילה בצורה חווייתית.  

דקה 1-2: הסבר קצר  

אמור בצורה פשוטה: "תפילה היא כמו שיחה עם ה'. לפעמים אנחנו מבקשים, לפעמים מודים, ולפעמים סתם רוצים להרגיש קרובים."

דקה 3-8: פעילות קבוצתית  

חלק את הכיתה ל-3 קבוצות קטנות.  

תן לכל קבוצה משימה:  

קבוצה 1: כתבו 3 דברים שהייתם מבקשים בתפילה.  

קבוצה 2: כתבו 3 דברים שהייתם מודים עליהם.  

קבוצה 3: כתבו 3 דברים שמרגישים לכם קרובים ללב בתפילה (למשל: שיר, מילה או רגע).

כל קבוצה מקבלת דף ועט, ויש להם 5 דקות לעבוד יחד.

דקה 9-10: שיתוף מהיר  

נציג מכל קבוצה משתף בקצרה (30 שניות לקבוצה).

חלק שלישי: סיכום וחיבור אישי (10 דקות)

מטרה: לעזור לתלמידים לקחת את הנושא איתם ליום-יום.  

דקה 1-3: דבר תורה קצר  

אמור: "בתפילה אנחנו לא רק מדברים, אלא גם מקשיבים. כמו שכתוב בתהילים 'קרבת אלוקים לי טוב' – כשאנחנו מתפללים, אנחנו מתקרבים לה'."

דקה 4-7: פעילות אישית  

תן לכל תלמיד דף קטן וכתוב עליו: "כתבו משפט אחד שהייתם רוצים להגיד לה' בתפילה שלכם היום."  

תן להם 2-3 דקות לכתוב בשקט.

דקה 8-10: סיום מעודד  

אמור: "כל תפילה חשובה, גם אם היא קצרה או פשוטה. נסו השבוע להתפלל משהו קטן מהלב שלכם."  

סיים בשאלה: "מי רוצה לשתף את המשפט שלו?" (רשות, לא חובה).

הערות למנחה:

שמור על אווירה קלילה ומכבדת.  

התאם את הקצב לפי התגובות של התלמידים – אם חלק אחד מתארך, קצר את הבא.  

הבא דף ועטים לפעילויות.

אם זה בשבת קודש תעביר בעל פה.

בהצלחה!

חמוד אבלאנונימי (2)

מחפשת יותר פעולה עם משחקים שבסוף מתקשרים לענין התפילה פחות דיונים ושאלות

צריך משו עם נשמה 😉אחי אהוביה
כן ברור אבלאנונימי (2)

מנסיון כל הדיונים וכו לא ככ פועל הם צריכות לזוז חח

לאלא התגובה שכתבתי היתה לזו של @זיויקאחי אהוביה

אני ממש מסכימה איתך..

אה הבנתייאנונימי (2)
טוב אז אם את מוצאת משו אני אשמח שתעדכניאחי אהוביה
סגורראנונימי (2)
מה את מחפשת?אנונימי (2)

לאיזה כיתה?

 

לגמריזיויק
יש לי כמה חומריםאנוני-מי?
אז אני אשמחאחי אהוביהאחרונה
מכירים סניף בנע בירושלים שמחפש מדריכת חוץ?תורת חיים בעiז

חברה שלי מחפשת וכדאי גם סניף שהוא נורמלי ולא עכשיו ממש חילוני (סניף מעורב זה ממש אחלה)

מדשיותאנונימי (פותח)

טוב נושא קשוח אז ככה..

בתחילת ההדרכה היה לי ולמדשית שלי(נקרא לה א )בעיה עם עוד מדשית שלנו(נקרא לה ב) (אנחנו רביעיה). היה קשוח ממש. מלא אנשים התערבו בזה (הקומונרית, מהנוער ובכללי כל הצוות וכו)אומרת דוגרי הרבה מזה זה אני ומדשית א הגזמנו וחיפשנו אותה מלא ממש וכל דבר שעשתה הערנו לה ודווקא מדשית ב היתה בהקשבה וכיבדה ממש וממש השתדלה לשנות(מה שאני משה לב בדיעבד עכישו אז סתם הייתי חמה עליה ברמות לאיודעת להסביר למה). 

אחרי התערבות ודיבור הבעיה נפתרה(לפחות ככה אני ראיתי אתזה.) ביקשתי סליחה ושמנו את הדברים מאחורה.

עכשיו שמתי לב שמדשית א כל הזמן מעירה/ מחפשת את מדשית ב כאילו על סתם דברים היא איחרה טיפה כי אבא שלה במילואים ועזרה קצת בבית והיא עשתה פרצוף ואמרה לי אחכ שזה לא ניראה לה ובכללי על כל דבר היא מעירה מעקמת אף וכו.

עכשיו יש לי התלבטות אם להעיר לה ולהגיד לה כאילו היה מריבה את צודקת אבל שמנו תדברים מאחורינו תני לה קצת להוכיח את עצמה לא כל הזמן להסתכל בזכוכית מגדלת על מה שהיא עושה. או להתעלם ולראות מה יקרה ואולי להגיד לקומונרית

קיצור מקווה שיצא מובן מה אומרים?

תשחרר. לא בידיים שלךמשה
בכלל. אנרגיה של אנשים אחרים לא בשליטה שלך,סשום צורה. רק התגובות שלך.
כן אבלאנונימי (פותח)אחרונה

בסוף עכשיו לא כ"כ מרגישים את זה אבל אם זה ימשך זה יגיע למצב שהיה לפני כן שלא דיברנו המדריכות מלבד מי מכינה את הפעולה. מצב שבטוח לא רוצות להגיע אליו. אף אחת.

סיפור אהבה בסניף | עלילתי קצרElad Mukades

מצרף סרט קצר שעשינו, מסוקרן לשמוע תגובות ומחשבות שלכם עליו

 

במשפט - יוני המדריך, חותך את הקשר עם סיגל מבני עקיבא, בשם התחזקותו הרוחנית, אך מגלה שההתמודדות רק מתחילה. 

סניף בלי מבנהתורת חיים בעiז

מה עושים בחודש ארגון? לגבי צביעת קירות

צובעים על בדיםadvfb
אנחנו צבענו פעם על דיקטים, אפשר גם אולי במקלטהחנוניתאחרונה
קלסר הדרכה ונחשוןאוריהש

רעיונות לקטעים/משפטים לקלסר הדרכה?

וכמובן רעיונות למה להכניס לבפנים (חוץ מהכנת פעולה, רעיונות לערבים וכו)

 

ואשמח גם לקטעים ולמה להכניס לקלסר של נחשון (קטעים על עשיה וכו)

 

תודה רבה!

אולי יעניין אותך