שמוליק. כפרעליך! אני תוהה אם אני צריכה לבקש עבורך הרשאת ניהול..

נוער הגבעות

של מישהו בשם צביאל שפר..

שלא היו בבני עקיבא, אביא את הקטע שעליו מבוסס הקטע הנ"ל (או יותר נכון: שהקטע הנ"ל הוא פרפרזה עליו):

אמא אני הולך (לביריה!)

אמא, אני הולך! אמא, אני הולך! אל תנסי לעצרני, כי הולך אלך!

רב לי לחבק ידיים! נקראתי ואני הולך!

רואה אני אותך מזילה דמעה, מוחה עיניים בשולי סינור, כי תלית את מבחר תקוותיך, לילות ללא שינה הקדשת, סעדתיני, גידלתיני, טיפחתיני, וקיווית כי אשיב לך כגמולך...

מבין אני ללבך, אך המציאות אכזרית היא, לא תדע רחם:

מיליוני הנשחטים רבבות צמאי המולדת

אולי יישאו את עיניהם המצפות בדומי

ואיך אשא אליהם את עיני, אם לצו עיניהם הכלות לא אשמע ?!

זה צו הדורות הנישא אלי במבטם התובע,

איך אישאר לשבת שאנן ושליו בצל קורת בית חם ואם אוהבת אם הם יתהלכו עירומים ויחפים, קופאים בכפור ושלג?

אל תנסי לעצרני ב"כבד את אביך ואת אמך".

קדוש הצו, אך צו האומה, צו הדור הכמה לגאולה – קדוש ממנו...

אומרת את כך: "רבים הם – ילכו אחרים"! לא, אמא, הן ידעת יפה כי מעטים נשארנו,

ועל שכם כל אחד מוטלים תפקידים של שלושה תפקיד קדוש ויקר הימנו:

לבנות מולדת לעם רווי וסחוף, מעונה ורצוץ, בגופו ובנפשו, להכין מקלט לשרידים אחרונים,

אלה אודים מוצלים מאש, שארית הניצולים מהשרפה הגדולה אשר שרף ה'...

ואין להשתמט מן המשימה, ואין לברוח מן המערכה

כי יקר כל אחד במערכה הגדולה, הכבדה, מערכת עם הנאבק על חירותו ומולדתו:

אמא, אני הולך, אל תנסי לעצרני, כי הלוך אלך, נסי להבינני, אמא, אמציני אל לבך, תניני ואציצה

אל תהום עיניך, ודלה מתוכן כוח ועוז לימים יבואו-ואלך!!!

(יאיר אהרוני חבר גרעין ו' של בני עקיבא, היה מרכז סניף ירושלים).

ואני אצרף שיר מדהים..

שנכתב לשמאלנים.

(המילים למטה לכל המבואסים מרימון)

מילים ולחן: אבי בניון

בשם החופש אתה חופשי לשלול ממני את החופש שלי
בשם ההיגיון אתה סבור שאין מקום למילה משלי
בשם הכוח אתה חלש ולא מוכן עוד להתמודד עם דבר
בשם הרוח אתה נרגש אך ורק ממה שכל כך מוחש

בשם הזמן אני אומר לך שאין עוד זמן
עד שנלך מכאן אם לא נלמד להסתדר
בשם השם אני אומר לך אנחנו כאן
וזה בלב שלך אם רק תרצה להתבונן
אני צועק לך ומתחנן תפקח עיניים קצת להתבונן

בתוך התופת אני עומד ולא יכול עוד לתפוס את עצמי
הלב נשבר לי רוצה לצעוק אבל אתה עומד מרחוק

אבל קצת החיים בסרט..

יאללה, צריך קצת גבולות בחיים!

אחרי החתימה - גלנט בשיא החוצפה סירב לבצע את מה שנחתם, בטענות שאי אפשר לפגוע בשיקול הדעת של המפקד והושגה פשרה שאם הפינוי משיקולים בטחוניים - זה נשאר בסמכות אלוף הפיקוד. לכן בצו ההרס של בית ענות, הוא כתב את הטענה האבסורדית ש: "המקום פוגע בשלום תושבי האזור".

אם כל הטפשים בהתיישבות האידיאולוגית שמצביעים ליכוד, היו מצביעים לצה"ד, היתה ממשלת ימין בראשות נתניהו אותו דבר- אבל ההתישבות היתה באמת בידי סמוטריץ'.

לכתובת: chalaphagvaot@gmail.com

והעשבים גדלים. זה אחד הדברים היפים בחורף.

אפילו הטחב הירוק שגדל בין המדרכות אחרי הגשמים יפה בחורף.  (אגב רואים שהנבטים בתמונה העליונה הם דו פסיגיים)

יש שם ישיבה 24/7..

עליות מאורגנות המוניות, זה בדר"כ רק כשיש איזו סכנה גדולה שמסתמנת...