נעים להכיר- מדריכת שבט ניצנים

אני בתקופת המתכונות בגרויות וממש בקושי אני עושה פעולה פעם בחודש 

הייתי בטוחה שחניכות שלי לא מרוצות (בלשון המעטה) ואז הלכתי עם חניכה אחת, ואז היא עושה לי כזה- וואי!איזה כיף שאתן עושות פעולה! אנו יודעות שזה קשה לכן- אז תודה רבה!!!

רציתי לזלול אותה!

יש לי חניכה קצת אממ... איך אומרים- נהנית להתלונן, ואז בל"ג בעומר באמצע היא אומר- זה הל"ג בעומר הכי דפוק שהיה לי בחיים! (כמובן שאמרתי לה שתנסה להנות והכל תלוי בנקודת מבטה וזה....אבל... ספגתי לחוצלת תנועה) ואז בסוף הערב- אחרי שהמנגל נכבה ועשינו נקניקיות על האש כמו מרשמלו ועוד דברים מטומטמים היא אומרת לי- וואי זה פשוט אחד הל"ג בעומר שהכי נהנתי בו-!!! וזו חניכה שאני והמדשית שלי עובדות עליה המון שתנסה לשנות גישה- ווואו! ל"ג בעומר מיצה את תפקידו אחרי המשפט הזה!

לא עולים לי עוד סיפורים זלילים אם יהיו עוד- אשתדל לכתוב

הן בשבט ניצנים.... והכי קרועות בסניף!!

בשבת האחרונה אחת החניכות שואלת במשך שירת ההימנון : " מי כתב א ההימנון של בנ"ע??"

וחניכה אחרת בשיא הטבעיות עונהלה -הרב בני נכטיילר...

הייתי על הריצפה!!

אחר כך הסברתי להן שהרב נריה זצ"ל הוא שכתב את מילות ההימנון...

יש לי חניכה יצורה ממש- יבחודש אירגון אחד עשיתי איתה הסכם 'שביתת נשק' (לא מקשקשים על קירות שהם לא שלך, לא להפריע, לא לשפוך מים- אתם יודעים... הדברים הריגילים)

ואז בסוף, חשבתי מה יגרום לה לעמוד בהסכם, בלי לחשוב פעמיים, שתינו ירקנו על היד, ולחצנו ידים

ד.א ההסכם עמד להמון המון זמן!!!!!!

פעם במסגרת פעולה הם היום צריכים לעשות את הדבר הכי מפדח שהם יכולים ..

אז חניך שלי דפק בדלת של איזה בית, ביקש ביצה, הביאו לו ביצה,

ומול הפרצוף שלהם הוא שבר אותה על הראש ... !! חחח .. שרוט !

אחריי שעזבתי את ההדרכה ועברתי לשבט אחר,

ממש פחדתי שהם ישנאו אותי וכל ההשקעה ומה שנתתי

ילך. (לא עזבתי כי לא היה טוב, עזבתי כי הדרכתי אותם שנתיים והיה צריך מדריך לשבט אחר)

חצי שנה אחריי שעזבתי אותם, שלא תגידו שאני בקשר רציף ממש.

הייתי חייב לתת מקום למדריכים החדשים ולכן התרחקתי דיי הרבה.

אני חוזר הבייתה אחריי פעולה ממש נחמדה ומסיבת הפתעה שהחניכים

(החדשים) עשו לי.

אני מגיע הביתה ועולה לחדר שלי בתמימות ורואה מלא מלא מלא בלונים

חתומים בידיי השמות, עם ברכות מצחיקות כמו "שתזכור תמיד מי החניך הכי תותח

ומי הקבוצה הכי טובה (מנצ'סטר יונייטד)" או "שתעלה בסולם הממתקים"

זה היה אחד הרגעים המרגשים יותר שהיו לי.

והייתה שם קופסא מלאה בשוקולדים שונים עם פתק "לא שוכחים את כל הימי הולדת והשוקולודים

שלכם"  ומכתב מכולם.,כי כשהיינו בהדרכה, בכל יום הולדת היינו מביאים לביה"ס של החניך מכתב עם שוקולד.

אז, זהו. אם הייתה תחורת כלשהיא - ניצחתי.

יצא ארוך, אז נוותר על השניD:

הלוואי עלי! (באמת...)

אייאיי.. החניכות שלי.. שיהיו בריאותת..חח.. אני חולה עליהן!

חח.. בשבת שעברה..

הם החליטו שאני והמד"שית שלי התארסנו.. כל אחת עם אחד המד"שים שלנו

חח.. אמרנו להם שעקב זה שהתארסנו יצאנו מההדרכה ואים שבת הבאה סניף.. ובאמת אין.. הם לא פה שבת

סיפור חניכים מנקודת המבט של החניכה...

בריקודגלים במגדל העמק חברות שלי שפכו למדריכה שלי מים על החצאית, ואז הן אמרו לכולם ללכת ולשאול אותה אם ברח לה... זה די לא נחמד אבל היה מצחיק!

כל שבת אני עושה סבב חניכות לפני המפקד ולוקחת אותם לסניף. יום שבת אחד כהרגלי הלכתי לאסוף את החניכות, היו איתי כבר שתיים, התחלנו להתקרב לבניין של חניכה שלי אחת הפיציות שממש מקפידה להגיע כל הזמן, ואני מתחילה לשמוע צרחות מהבניין, ככל שיותר התקרבתי לבניין התחלתי לקלוט שהצרחות מגיעות בהדירה של חניכה שלי.

החניכות שהיו איתי אמרו לי שזה אבא של אותה חניכה והוא כל הזמן צורח עליה, ושהוא אדם ממש עצבני וכ"ו. בקיצור עמדנו שם כמה דקות ולא ידעתי מה לעשות.. לקרוא לחניכה, ללכת מהמקום בידיעה שיש מצב שהוא מכה אותה.. בקיצור סרט. וכל השכונה עומדת בחוץ ושומעת איך הוא צורח על כולם. 

אחרי כמה דקות שאני עומדת שם, האבא של הילדה כנראה קלט אותי עומדת בחוץ ומחכה.. והוא פשוט התחיל לקלל אותי ולצרוח עליי, שהוא שונא אותי ושהבת שלו בחיים לא תלך לבני עקיבא יותר, ושהוא לא רוצה לראות אותי בחיים, והחניכה מתחננת בפניו שיפסיק לקלל אותי והוא בו זמנית צורח גם עליה.

לא רציתי להוסיף שמן למדורה אז פשוט לקחתי את החניכות והלכתי משם.

במוצא"ש חזרתי הביתה כולי מזועזעת, לא ידעתי מה לעשות.. ואז אמא של החניכה מתקשרת אליי, היא סיפרה לי על המצב בבית, שהאבא התחיל לשתות וכ"ו..והיא אמרה לי שהחניכה לא הפסיקה לבכות כל השבת, ושהיא ממש מתביישת ממני,

והיא ביקשה ממני לבוא אליה כשהוא הולך לעבודה בעשר בלילה לדבר עם הבת שלה כי היא ממש מתביישת.

כמובן שהסכמתי, מהר הכנתי לה מכתב וכתבתי לה שאין לה מה להתבייש ושהיא יוכלה לדבר איתי על הכל  ושאני אוהבת אותה וכ"ו, קניתי לה קליק והתכוונתי ללכת לבית. אחרי כמה זמן אמא שלה הקשרה ואמרה שאני לא יבוא כי אבא שלה בסוף לא הולך, בכל זאת התעקשתי ללכת להביא לה את המכתב ובאמת הלכתי אליה והיא כולה בכתה לי וחבקה אותי וכ"ו, ואמא שלה אמרתה לי שבנ"ע ממש משמעותי בשביל הילדה ושהוא המקום היחידי שנותן לה קצת נחת ושהיא ממש שמחה שיש מקום כזה שמציל לה את הילדה.

למה אני מספרת את זה? לא רק בגלל שפתחתם שרשור על סיפורים של חניכים, אלא בשביל שנבין כמה בנ"ע והדרכה בכלל יכול לשנות חים של בן אדם, וכמה מדריך יכול להיות כ"כ קריטי לחיים של החניכים שלו!

שנזכה..

כשהחניכים היו בשבט נבטים, הגענו המד"ש שלי ואני למפקד והיו בערך 2 חניכים (מתוך 8.. =) ) .. קיצר לא הבנו איפה החניכים.. ופתאום באמצע המפקד מגיעים כל החניכים שלנו עם בלונים וצלחות עם עוגות וחטיפים!! הם החליטו לעשות למד"ש ולי ח-ת-ו-נ-ה.. =)) חחח הם היו חמודים..

בפעולת פרידה הלכתי איתם למעיין, הכנו ספגטי בשטח וכו' היה ממש כיף! 

כשחילקתי את הצ'ופרים בסוף אז אחת החניכות אומרת לי "יוו את מדהימה!!" חח והיא בכיתה ד'.. =) 

אני מדריכת ניצנים, שנה שעברה היה איתי אחד שלא כ"כ היה בסניף והוא עזב בחופש

בחודש אירגון השנה, כשנכנס אלי מד"ש חדש, החניכים שלי החליטו שאנחנו מתחתנים ודאגו להזכיר לנו את זה כל הזמן..

אחרי איזה חודש-חודשיים בערך, גם חברה שלי נכנסו להדרכה, וכל פעם הם חיתנו את המד"ש שלי עם משהי אחרת, פעם איתי וחברה שלי הייתה גרושה שלו, ופעם היא הייתה איתו ואני גרושה שלו..

לפני ל"ג בעומר, נפגשתי עם החניכים, לראות מה הם הכינו (נתנו להכין להכין כל מיני פיעליות למדורה) ורק אני הייתי וחברה שלי התקשרה והחניכים לא התעניינו בה ומה אני אומרת לה, אח"כ גם המד"ש שלי התקשר, ופתאום כל החניכים עלי: "מה את אומרת לו?" וכו' ואז אמרתי לו שנפגש כבר כי צריך להכין דברים שלושתינו ביחד ואז החניכים שלי החליטו שאנחנו מתחתנים ואמרו לי שהם מתחננים לנו חתונה בל"ג בעומר, רק שהם עדיין לא החליטו מי יתחתן איתו, חברה שלי או אני..

בסוף הם חיתנו אותי (ואמרו לחברה שלי שהיא כבר גרושה שלו), הם הביאו לו כוס חד"פ עטופה בנייר כסף לשבור (הוא שבת ביד..) והם הביאו לנו מתנה- כופסת נעלייים עם סרט מתנה ובפניים היה צ'ק שהם כתבו לבד (הם כתבו 600 ש"ח בערך, אז אמרתי להם בצחוק- למה רק 600?? הייתם נותנים כבר לפחות 1000.. ) וגם חיתול וסינר ואמרו שזה לילדים שלנו.. הם שיא החמודים!!!

וואי! זה ארוך.. לונורא..

פעם הן הלכו אחרי במשך שעה ושרו לי שירי חתונה... לצערי הרב, אחד המדריכים עבר ליד.... והם אימצו אותו כחתן בשבילי... זה היה נוראי ולא מצחיק בכלל....

זה היה באיזה יום שהיינו כמה שעות ביחד בסוף היום רק רציתי ללכת לישון הן התישו אותי כ"כ....

חחח יש לי בצוות מישו שאנחחנו חברים ממש טובים, פעם אחת החניכות שלי חשבו שאנחנו עומדים להיות חברים או עומדים להתחתן, לא כ"כ הבנתי מה.. הן הוציאו מטאטאים ומגבים מהסניף ורצו אחריו בכל הישובב, כי הן חשבו שאנחנו נתחתן ונלך לגור רחוק רחוק P  

אבל היא עוד לא החליטה עם מי - היא מתלבטת בין 2 מדריכים..

כל מסע פסח היא חפרה לי ולמד"שית שלי, שכל אחת מאיתנו תתחתן עם אחד מהם.

הפאדיחה היא - שהיא חפרה גם ל-2 המדריכים האלה...

נראה לי שעד היום היא עוד לא החליטה מי מתאימה למי 

נראה לי שבנ"ע היא התנועה הכי בל"חית בעולם!! גם חניכים וגם מדריכים (ובעיקר מדריכות..).

חיתנו את המדריכות שלנו..

החלטנו שאחת החתן ואחת הכלה.. (לא זוכרת מי היתה מה..) ועשינו להם שבת 7 ברכות וכלמיני שטויות שכאלה.. זה היה מצחיק ואדיוטי... 

אבל אנחנו השבט היחיד שבאמת הצליח ! D: ... 

חח - באמת , היו לי שתי מדריכים- בן ובת, בשבט הרוא"ה, והם התחתנו !! חמודים ! 

בנטיעות וכזה נראה לי שכן

במחנה יש משהו נפרד

לאיזה גיל, איזה חלק שקשור לתפילה?

כיתה ד..

על החשיבות של להתפלל מנחה בסניף..

אצלנו אחרי המפקד כל שבט מתפלל לבד והרבה חניכות לא ככ שותפות במקרה הטוב יושבות בשקט במקרה הרע גם מדברות ואז יוצא שמי שמתפללת כביכול מפסידה כי היא לא בענינים.

רוצה פעולה מפוצצת כזאתי על תפילה ולמה חשוב שיגרה אותם להתפלל..

חלק ממערך בת מצוה

באמת להעביר להם את ההרגשה שתפילה זה לא עול, זה לא עוד משימה מעיקה שצריך לסמן עליה וי.. 

להלן מערך שיעור של חצי שעה בנושא תפילה, המיועד לנוער דתי בכיתה ו' ומחולק לשלושה חלקים של 10 דקות כל אחד. המערך מותאם לגיל ולרקע הדתי של התלמידים, תוך שימוש בשפה פשוטה ופעילויות קצרות וממוקדות:

חלק ראשון: פתיחה והיכרות עם הנושא (10 דקות)

מטרה: לעורר עניין ולחבר את התלמידים לנושא התפילה.  

דקה 1-2: שאלה פותחת  

שאל את התלמידים: "מה אתם מרגישים כשאתם מתפללים? משהו מיוחד או אולי משהו שקשה לכם בזה?"  

תן ל-2-3 תלמידים לשתף בקצרה (30 שניות לכל אחד).

דקה 3-5: סיפור קצר  

ספר סיפור קצר על חנה מהתנ"ך (שמואל א', פרק א'): "חנה התפללה בלב שלם לבקש בן, והתפילה שלה הייתה כל כך חזקה שהיא ממש דיברה עם ה' כמו עם חבר."  

שאל: "מה אתם חושבים שהפך את התפילה שלה למיוחדת?"

דקה 6-10: דיון קצר  

שאל: "למה לדעתכם חשוב להתפלל? מה זה נותן לנו?"  

עודד תשובות כמו: קשר עם ה', שקט בלב, תחושת תמיכה.

חלק שני: הבנת התפילה דרך פעילות (10 דקות)

מטרה: להמחיש את המשמעות של התפילה בצורה חווייתית.  

דקה 1-2: הסבר קצר  

אמור בצורה פשוטה: "תפילה היא כמו שיחה עם ה'. לפעמים אנחנו מבקשים, לפעמים מודים, ולפעמים סתם רוצים להרגיש קרובים."

דקה 3-8: פעילות קבוצתית  

חלק את הכיתה ל-3 קבוצות קטנות.  

תן לכל קבוצה משימה:  

קבוצה 1: כתבו 3 דברים שהייתם מבקשים בתפילה.  

קבוצה 2: כתבו 3 דברים שהייתם מודים עליהם.  

קבוצה 3: כתבו 3 דברים שמרגישים לכם קרובים ללב בתפילה (למשל: שיר, מילה או רגע).

כל קבוצה מקבלת דף ועט, ויש להם 5 דקות לעבוד יחד.

דקה 9-10: שיתוף מהיר  

נציג מכל קבוצה משתף בקצרה (30 שניות לקבוצה).

חלק שלישי: סיכום וחיבור אישי (10 דקות)

מטרה: לעזור לתלמידים לקחת את הנושא איתם ליום-יום.  

דקה 1-3: דבר תורה קצר  

אמור: "בתפילה אנחנו לא רק מדברים, אלא גם מקשיבים. כמו שכתוב בתהילים 'קרבת אלוקים לי טוב' – כשאנחנו מתפללים, אנחנו מתקרבים לה'."

דקה 4-7: פעילות אישית  

תן לכל תלמיד דף קטן וכתוב עליו: "כתבו משפט אחד שהייתם רוצים להגיד לה' בתפילה שלכם היום."  

תן להם 2-3 דקות לכתוב בשקט.

דקה 8-10: סיום מעודד  

אמור: "כל תפילה חשובה, גם אם היא קצרה או פשוטה. נסו השבוע להתפלל משהו קטן מהלב שלכם."  

סיים בשאלה: "מי רוצה לשתף את המשפט שלו?" (רשות, לא חובה).

הערות למנחה:

שמור על אווירה קלילה ומכבדת.  

התאם את הקצב לפי התגובות של התלמידים – אם חלק אחד מתארך, קצר את הבא.  

הבא דף ועטים לפעילויות.

אם זה בשבת קודש תעביר בעל פה.

בהצלחה!

מחפשת יותר פעולה עם משחקים שבסוף מתקשרים לענין התפילה פחות דיונים ושאלות

מנסיון כל הדיונים וכו לא ככ פועל הם צריכות לזוז חח

אני ממש מסכימה איתך..

לאיזה כיתה?

בסוף עכשיו לא כ"כ מרגישים את זה אבל אם זה ימשך זה יגיע למצב שהיה לפני כן שלא דיברנו המדריכות מלבד מי מכינה את הפעולה. מצב שבטוח לא רוצות להגיע אליו. אף אחת.