טם טדדם.....חבר'ה מי שפותח עולם קטן בשבת- פרסמו את הסיפור של "חוויה מתקנת"!
מגיע לו שכוייח עצום על הכתיבה, הרעיון, הביצוע וכל העזרה!
ושתהיה שבת שלום!
מאחלים, כל אנשי לנ"ו. 
{צדיקה אחותך: פרסומת כזאת מותר?
}
טם טדדם.....חבר'ה מי שפותח עולם קטן בשבת- פרסמו את הסיפור של "חוויה מתקנת"!
מגיע לו שכוייח עצום על הכתיבה, הרעיון, הביצוע וכל העזרה!
ושתהיה שבת שלום!
מאחלים, כל אנשי לנ"ו. 
{צדיקה אחותך: פרסומת כזאת מותר?
}
והוא קרא לעצמו חמודוילי!!
אוי גדול!!!





ואם הוא למד את זה מעצמו את באה להגיד פה שזה אותו אחד???
הסיפור בעולם קטן מופיע תחת השם "חמודוילי"
וככל הנראה זה לא השם שלו...
ומה החפירה עכשיו על מאיפה הוא למד?
הבנאדם כתב..חאלאס
זקני הפורום הם לא האנשים שמשפיעים עליו!
או על מישהו כאן..
אומנם אני מקבלת עולם קטן למייל. אבל עוד לא הסתכלתי..













מועדון מעריצים...



בשבת נשב בנחת לקרוא... 
בשבת מהמייל... ![]()
במוצאי שבת- לקרוא ישירות מהדפוס
שחור עג"ב נייר
והם הוציאו את הסיפור לגמרי מההקשר שלו!!
הרסו את כל הרעיון שזה משל!!!
חוויה- כבר פירגנו לך כשכתבת את הסיפור המקורי
יש גבול כמה אפשר לפרגן 
העיין השניה 
תודה תודה תודה!!!!
וואו!
(כן זה אני, מסמיק
)
אנשים פרגנתם עד השמיים!! 
אוף
, עולם קטן פשוט עשו "גזור" "גזור" "גזור"!!!
הם הורידו את השורה האחרונה!!!
את שורת המחץ...
וקיצרו חלקים מהתוכן...
ולא נתנו קרדיט לאלא שעזרו...
ו... אוף! 
הם שינו דברים פה ושם..
אבל השיא זה שהם הורידו את המשפט סיום!!
(הדגשתי אותו בסיפור שצרפתי פה...)
שלחתי להם מייל, ואלי כדי שעוד אנשים ישלחו להם?
הם ממש יצאו חצופים, ואם הייתי מעדיף שלא יפרסמו?
מילא, בלי קרדיט לשאר הגולשים, אולי הם לא נותנים יותר מקרדיט אחד...
אבל מי הרשה להם לצנזר אותי?
תכלס? לא הייתי מפרסם בלי השורה האחרונה....

שניסע?
את עומדת בטרמפיאדה, השמש בדיוק התחילה לקבל גוונים של שקיעה,
הכל שקט מסביב, את עם התיק על כתף אחת אין רכבים על הכביש אבל לעצמך את חושבת
"לפחות אני לא לבד פה, יש עוד כמה בנות, בעז"ה עוד רגע טרמפ ועפתי מפה..."
אבל מה? רכב אחרי רכב שורקים על פני הטרמפיאדה דקות עוברות וכלום, יבש מת...
את השלב הבא כולם מכירים, השלב שבו מתחילים לחפש סימני ישועה,
מנסים לראות מי נוהג ברכב כדי לקבל כיוון על הסיכויים שהוא יעצור,
את רוב הנהגים את מוציאה ידי חובה בתירוץ הקבוע, "הוא חילוני, ברור שהוא לא יעצור בכלל",
חלקם נפסלים בעצבים "מה? אתה חרדי אז יש לך פטור מלעצור?!"
למרות שבלב פנימה את יודעת שאין טעם שהם יעצרו, גם ככה אין סיכוי שהם יהיו בכיוון שלך,
עדיף ככה... הזמן עובר בעצלתיים ועם כל רכב שחולף חולפת מחשבה, "הוא בדיוק ריחף",
"הוא בטח ממהר לשיעור, זה לצורך מצווה", "הוא בכלל ערבי מזל שהוא לא עצר לי!!"
אף רכב שלא עוצר לא באמת מפריע לך,
לכולם את מוצאת תירוצים והצדקות שבזכותם את "מרשה" להם לא לעצור,
אבל אם יעבור רכב "משלנו" ריק או רכב עם סרט כתום? ויעז לא לעצור?
וואי וואי!! חבל לו על הזמן!! במקום את הורגת אותו!
"מה? איך הוא בכלל יכל לחשוב על לא לעצור?!
הוא הרי משלנו... עאלק משלנו, גם כן כל הבנים האלה..."
והשמש שלך כבר מתחילה לשקוע, מתי?! מתי הוא יגיע?
עד כאן הכל עוד נסבל,
נכון את עוד כאן אבל לפחות לא עצרו לאף אחת, צרת גברים נחמת נשים...
סופסוף עוצר מישהו! חמוד-חייכן, "אני מגיע לאריאל, לאן את צריכה?"
מה? אוך, אבל הוא כזה חמוד! למה הוא לא בכיוון שלי? אפילו לא קרוב...
מישהי אחרת צריכה לאריאל ותוך שניה היא עולה, טוב, אם הוא לא בכיוון שלי לפחות לה יהיה טוב!!
עוד אחד עוצר, "מצפה יריחו", ממש לא בכיוון שלך, אבל רגע! הוא בדיוק בשביל חברה שלך!
מדהים! בדיוק עד הבית שלה והם אפילו שכנים! איך הם לא תיאמו את זה לבד?
ממש סייעתא דישמיא! ולחשוב שאם לא היית אומרת מילה חברה שלך הייתה נשארת עוד שעה...
פשוט מדהים איך שה' מסובב את העולם הזה, "הרבה שליחים לו למקום"...
עוד אחד עוצר בחריקה, ממהר-לחוץ, "לאן? לשם?! מה? לא! לא מגיע."
אפילו לא אמר שלום, הזויי... אבל עם אחד כזה לחוץ לא היית עולה גם אם הוא היה בכיוון,
אחרי הכל זה לא רק עניין של התאמה טופוגרפית "על הנייר", את מחפשת קצת יותר מזה...
השמש מתחילה לגעת בקצות ההרים ועוד אלף עוצרים,
הם לא בשבילך ואחת אחת בחורות אחרות עולות,
אבל את לא כועסת או נפגעת, אחרי הכל "זה רצון ה', ב"ה שטוב להן..."
אבל אז הוא עצר, רק ממה שאת רואה את כבר יודעת שזה הוא,
הדגם, שנת היצור, המדבקות על הרכב, אפילו הבלאגן בספסל האחורי מושלם בעינייך,
שלא לדבר על הספר בכיסא שלידו, פשוט מושלם!!!
וואו שניה אחת! את לא היחידה בכיוון שלו, יש עוד מישהי..
והחמוד שלך בחצי חיוך כובש "מצטער, מקום אחד..."
אז מי תעלה? את או ההיא? מה? לוותר עליו? עכשיו?
עד שהוא בא? ממש מה שהיית צריכה...
אבל אתן שתיים!!! ואז בלי לשאול היא עולה לרכב ונוסעת אל עבר מה שנשאר מהשקיעה,
מהשקיעה שלך...
איך? איך הוא יכל לברוח לי? וכבר הייתי עם יד על הדלת.. ה'... למממה???
שלא היה עוצר! אבל לעצור-לחייך-להיות חמוד ואז להתחפף ועוד עם טרמפיסטית אחרת!!
והקולות בראש שלך חלוקים "שיהיה להם ב"הצלחה", "מי צריך אותם!! שימותו!!
שתהיה להם נסיעה רעה!! בטח עוד 40 ק"מ הוא זורק אותה ועוצר לאחרת,
עזבי הוא בטח מחבל בתחפושת של דוס..."
אבל הקולות לא גוברים על הכאב, על הפגיעה. "מילא שלא היה עוצר, אבל למה הוא עשה לי את זה?
אולי אני לא בסדר? אולי הוא ראה את התיק הענק שאני סוחבת איתי ולא רצה את הבלאגן באוטו?"
את מורידה את התיק מהכתף ותוך שניות קורסת עליו לריצפה למה? למה הוא היה כזה רע אלי?
כן את עדיין בטרמפיאדה, אבל ב"ה לא איבדת את האמונה..
השמש עוד לא שקעה ואת לא נותנת לכאב ולייאוש להתנחל אצלך בלב..
ואת יודעת שגם שלך עוד יבוא ,
ככה זה עם האביר- על סוס לבן פשוט לוקח יותר זמן...
קרדיט!!
לעיין השניה על השאלה,
לגלוק17 על ההתגרות
ולו.א. על העזרה והסיומת
(אתה יודע למה אני מתכוונת...)
והתודה מגיעה לך! החוייה מתקנת גם מתקנת!! עד הסוף...
|גם פה התעצבנו שחתכו את המשפט האחרון, ודאגו להשלים למי שרק היה בסביבה....
|
האמת אני בכלל לא בטוח אם הפורומים פה עדיין פעילים😂
אבל ככה, ביום שני הבעל"ט דייט ראשון בחיים ואני חייב טיפה עזרה
לא מצפה שתגידו לי בדיוק מה לעשות, בסוף העניין הוא להיות אני, אבל קצת...
אז ככה, הרבה אמרו לי ללבוש בגדים שהם 'אני' ושנוחים לי, בדר"כ אני הולך עם חולצות גלופה, אז בגלל שזה חול המועד חולצת לבנה של הישיבה זה סבבה?
מיקום - בפנים? בחוץ? מקום מבודד? עם עוד אנשים?
וטלפון יום אחרי? זה דבר שעדיין עושים?
אה, ולצערי אני נטול רכב, לחכות איתה אח''כ לאוטובוס?
תודה מראש לכולם!!
באיזה שהוא שלב זה היה ברור, אז הודענו להורים (האמת אבא של אשתי איחל משהו, שיצא ש'אה, זה ברור שמתחתנים? בעצם למה לא')
נשואים מעל עשרים שנה, תופס?
בתור בחורה שיוצאת לדייטים, אני שמה לב שבאמת מפריע לי מראה חיצוני של רוב הבחורים.
ואיכשהו אני פוסלת את רובם בגלל המראה החיצוני, מצד אחד יש את המשפחה שמייעצת לי לתת צ'אנס ולראות אולי בדייט עצמו לא יפריע לי המראה,
מהצד השני החברות מייעצות לי "תסתכלי במראה ותעלי סטנדרטים"
ואני עצמי לא יודעת מה להחליט, כי אין לי בעיה לחכות בשביל הבחור המושלם, אבל מהצד השני לא רוצה לפספס את הרכבת ולהגיע לגיל מבוגר...
(ולא, אני לא מחפשת את הדוגמן האולטימטיבי, אבל כן בחור שנראה סבבה)
מה אומרים?...
עוד סירוב ועוד התעלמות עוד היעלמות ועוד "גוסטינג".
"מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה"
ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.
אין מה לעשות יש אנשים שמקשים
מורידים את הרמה בשביל כולם.
אין נאמנות.
מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.
בבוקר והנה היא נעלמה.
אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..
אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...
התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...
ואז גיליתי שיש שם לדבר הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...
הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו
לומר פשוט שלא מתאים?
עולים תחושות בדייטים עצמם
עולים תחושות בין דייט לדייט
מה דעתכם המקום שצריך לתת לסוגי התחושות?
מה זה יכול לומר שיש פער בין התחושות בדייטים לתחושות בין הדייטים (לכאן או לכאן)?
שיש פער זה לא אמור להיות ככה..
אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר
בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני
יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..
כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק
כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..
והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .
זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה
ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..
לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה
בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.
אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.
וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.
ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,
שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה
לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר
מחפש שםוהגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,
לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..
לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן
כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים
ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא
ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות
הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)
בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם.
בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב...
השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.
ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון 
להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.
שלום לחברות הפורום היקרות!
כן, זה רק לנשים.
הייתי פעם פה...
עברתי לפני 10 שנים מסע של גירושין
וחג הפסח היה מורכב עבורי באותו זמן.
ב"ה בסוף זכיתי ליציאת מצרים
וקריעת ים סוף
והתחתנתי ב"ה
(לולא המסלול הזה - לא הייתי יודעת שבעלי הוא מה שאני צריכה)
ובסוף - הפכתי לאמא בחול המועד פסח!
כתבתי ספרון על המסע
מילים שה' שלח לי להתמודד
וקיבצתי לקובץ מתנה עבורכן.

מקווה שישמח ויחזק!
20260331102053.pdf (תלחצי על זה)
נרשמתי לשדכנית ואחרי תקופה שהרגשתי ממנה תחושה לא טובה היא אמרה לי שכרגע היא לא מתכננת להשקיע בחיפוש בשבילי. איך אתם הייתם מגיבים לזה?
(אציין שעבר זמן ואני עדיין בהלם מהתגובה)
אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...
לק"י
אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.
(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).
אתה מספר שיש סיבה טובה,
אנחנו לא יודעים מהי.
סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.
למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה.
אבל אם הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה.
לק"י
נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.
אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.
אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.
אני בהלם!!
אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.
אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.
שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.
שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.
והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,
אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.
אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.
בהצלחה.
@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?
אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש
אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד
מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.
אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.
אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.
רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..
אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא
אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה
סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן
אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.
ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).
אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.
אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -
שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.
אם אין לה סיבה ..
תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב
אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור
והיא לא ראויה להיחשף בציבור
זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.
בטח לא אם שילמת מראש.
לק"י
ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.
(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).
הניסוח אכן די פוגע...
ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)
את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)
והאוסידי היה ידוע לשדכן.
הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל
ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.
לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.
ומאושרים. ואשרי השדכן!
אבל אלרגית לחתולים (אמיתי).
מה עושים.
זה זמני
בשם הבחורה
טיפות של אורב. אינם באים בחשבון
ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

מצד אחד, עוגן משפחתי הוא דבר ששומר על אורח חיים יציב, גם בעניין הדתי.. זה הגיוני לחלוטין.
מצד שני, החלטה של אדם לשמור על אורח חיים דתי ועל חיבור לקב"ה לכאורה לא אמורה להיות תלויה במה יקרה או לא יקרה לו. אם הוא יתחתן או לא.
הרהורים בנושא..
ת'אמת שהנושא יותר קשור ב"דתיות" מאשר "רווקות".
דתיות לפעמים נתפסת מאוד טכנית או תלוית הקשר, לכן מובן שאם אדם ממשיך להיות רווק בגיל מבוגר יותר שהגיוני שהוא יהיה פחות דתי.
לעומת זאת, התמסרות לדת, שוב היא לא תלוית הקשר. גם בשלום גם במלחמה, גם באתגר כזה גם באתגר אחר - יש סיבה לשנות את החוזה מול הקב"ה? זה לא הגיוני.
השוני הוא יותר הסטטוס, פחות התכלס של השגרה והמצב הזוגי (כלומר- יש פער תהומי בין לחיות בזוגיות ובאותו הבית ולנהל חיים משותפים- אך ללא נישואין, לבין דתי שאינו נשוי וגם אינו בזוגיות)
לשאלתך הראשונה- לפחות לגבי שמירת נגיעה אני חושבת שיש בזה קושי גדול יותר. לא מחייב כמובן שרווק בגיל מבוגר יותר יפסיק לשמור נגיעה או יחפף או משהו, אבל זה קשה יותר.
בדיוק דיברנו על זה כמה חברות (נשואות ולא נשואות). חברה (שכרגע רווקה) בהרהורים על להפסיק לשמור נגיעה. תקח את אותה חברה, אם היתה מתחתנת בגיל 21-22 היא ככל הנראה היתה שומרת נגיעה כהלכה עד החתונה וכו. תקח אותה היום ויש לה הרהורים. למה? כי קשה, הכמיהה למגע טבעית, וככל שהיא קיימת יותר שנים בלי שיש לה מקום (טרם התחתנה)- זה קשה יותר.
הגיוני? כן.
האם זה בהכרח אומר פחות להקפיד? לא.