אז אולי נרים את הדיון הזה לנקודה מעניינת-

האם צריך להפריד בין הסופר ובין דעותיו? דונו.

כי גם הוא לא מנסה ולא יכול להפריד בינו ובין יצירתו, ואותו סופר שעליו נפתח השרשור אפילו לא רוצה להסתיר את דעותיו.

כל מה שאדם יוצר ובונה, בין אם מדובר באמנות לסוגיה, ואפילו בפרשנות כאילו סובייקטיבית- מושפע באופן ישיר מאותו אדם, פשוט מפני שהוא אדם..

ב"מישהו לרוץ איתו" לא מצאתי רמז לדעות של הסופר וזה גם ספר מעולה. מה, שנחרים אותו?

כמו "ג'ינג'י מבולבל ועכור מבט מגוש עציון" לדוגמא

אבל זה באמת לא מורגש.

השמאלנית, שהיא דמות לא הכי נעימה.

לענ"ד ניתן לעשות הפרדה בין הסופר לספר, אני אוהב דווקא שירים, עם טיפה התבוננות בשירי אביב גפן(לדוגמא: המכתב, סוף העולם, אור הירח) ניתן לגלות שמעבר לדעותיו הדוחות, הוא אדם חכם-גאון, בעל כתיבה מדהימה המעלה נושאים חשובים ל'דיון'.

ולכן את ספריו של א.ב. יהושוע לא הצלחתי לקרוא...(גם לא ניסיתי...) מרוב סלידה לאיש ודעותיו... גם את ספריו של עמוס עוז אינני קוראת, לאחר שקראתי ספר אחד שלו, סיפור על אהבה וחושך, והתאוריה שלי התממשה ובגדול.

דויד גרוסמן מצליח בחלק מספריו לדלג מעל דעותיו הפוליטיות, אבל בספרו האחרון אשה בורחת מבשורה, הוא מביא אותן שם בגדול, אם כי לא בשנאה.

בכל מקרה, החלטתי שיש סופרים, שלא אקרא את ספריהם ויהי מה, בשל האדם שהם.

גם בעיניי זה לא "אפשר או לא אפשר" להפריד בין יוצר ליצירה,

אלא עניין של הרגשה, ואני מרגישה שאני צריכה לאהוב את כל המכלול של הספר מראשית התהוותו כדי להיות מסוגלת לקרוא אותו, (ואפילו, אולי אני מוזרה, שהספר יאהב אותי), ולכן אני חייבת לאהוד את מי שכתב אותו, חוץ מאשר אם מתחשק לי במקרה לקרוא את הפרוטוקולים של זקני ציון מתוך סקרנות, אבל לרוב אני רוצה להזדהות ולהתמכר לספר עד הסוף.

בין סופר לדעותיו-

אם סופר כותב ספר, הוא מכניס את כל כולו ואת נשמתו לתוכו- ומן הסתם את דעותיו.

אבל אני לא חושבת שלא צריך לקרוא בגלל זה את ספריו, (אא"כ הם כופרים, וזה כבר תלוי אדם ודעה) זה שלא נקרא את הספר של הסופר השמאלני לא יצא מכך שום דבר. זה דווקא יכול להרחיב דעת ואופקים (וגם בגדר "דע את האויב")

ספר שאני לא אקרא בגלל דעת הסופר-

קראתי את "מלכים ג'" של יוכי ברנדס- שמכריכה לכריכה כולו סילופים וכפירה- את שאר ספריה אני בהחלט לא אקרא!

דווקא בגלל ואת הכתיבה הפוליטית.

נכון שזה יכול לבלבל, אבל זה גם נותן מבט בוגר וביקורתי יותר על הדעות שלי, הופך אותן למושכלות יותר.

מספריו הפוליטיים של גרוסמן (ממש, חוץ מאישה בורחת מבשורה) קראתי שניים, וקראתי גם ספרים של גדי טאוב.

זה מבחינתי גם ביקורת עצמית וגם דע את האויב.

ההנאה שלי מהספרים האחרים של גרוסמן לא נפגמה.

בגלל זה אני לא מהססת לקרוא/ לשמוע דעות אחרות, ובמיוחד כשמדובר בספרים.

קראתי לאחרונה כמה ספרים שעוסקים בנצרות, אבל אם את שומרת על עמדה יציבה, ויודעת שהכל שם הבל, אז לא תוותרי בגלל זה לקרוא את הספר, וידע כללי במושגים שלהם אף פעם לא מזיק.

ובנוגע לפוליטיקה, לפעמים להקשיב לדעה המנוגדת תגרום לך לבחון שוב את דעותיך ועמדותיך, תחדד את השקפתך, או שאפילו תגרום לך לשנות אותה. וזה לא רע.

צריך רק לשמור על תדר ביקורתי- להאזין/לקרוא ולבחון. לא לבלוע הכל.

שתכניהם אינם ראויים!

השאלה היא האם גם בספר שהתכנים שלו אינם במובהק כפרניים וכד', צצה עמדת והשקפת הסופר.

ברור שאסור לקרוא ספרים שיש בהם כפירה!

לכן לדוגמה התייחסתי לספריו של א.ב. יהושוע, שככל הידוע לי אינם מכילים כפירה, כי אם את דעותיו השמאלניות

אותן מעצבן אולי לקרוא, אבל לא אסור.

הדוגמה של מלכים א' למשל,  (לא קראתי, אין לי מושג מהו, אבל הבנתי שהוא בעייתי), זוהי דוגמה לספר בעייתי לא בגלל הסופר! אלא בגלל התכנים שבו! השאלה היא לגבי ספרים נוספים של יוכי ברנדס, האם גם שם מגיחה השקפתה הכפרנית וגם, האם זה מפריע לכם לקרוא ספרים אחרים שלה, בגלל שאתם יודעים שהיא כתבה כזה ספר.

דג זהב, ספרים על נצרות אגב מאד בעייתים בגלל שנצרות נחשבת לע"ז (שילוש) ולפי הרמב"ם אסור לקרוא על ע"ז שעדיין קיימת. (הבנתי שאת מתכוונת לספר 'קתדרלה ליד הים' לא קראתי אותו, אבל אני משערת שהוא אינו ספר אודות הנצרות וסממניה/השקפותיה, אלא כרקע לסיפור, האם כך?)

על התורה של אלישע בן אבויה -

תוכו אכל קליפתו זרק. 

מעניין אם יש גם דוגמאות להיפך? שדברים נפסלו בגלל כותביהם? 

ירושלמית-

לגבי יוכי ברנדס- אני אישית לא רוצה לקרוא עוד ספרים שלה, ואני חושבת שיש לה עוד כמה על סיפורי התנ"ך. לדעתי, כשניגשים ללמוד על אבותינו צריך לעשות זאת דרך פרשנותם של  חז"לנו ולא דרכה- יש לה דרך משלה לפרש (ולסלף) את מעשיהם.

ואני כן חושבת שהבעיתיות כאן היא הסופר! הרי הסופרת מסלפת את דברי התנ"ך!

ולכן אני לא אקרא עוד ספר שלה, בל"נ.

הספר "הקתדרלה ליד הים" איזו עוסק בנצרות כנושא, אבל מתקיימים בו דיאלוגים בין נוצרי ליהודי, ומוזכרות שם תפילות נוצריות וכו'. אני לא יודעת להגדיר בדיוק איזה חלק הנצרות לוקחת בספר אבל לא הייתי אומרת ששזה ספר על ע"ז שאסור לקרוא. אבל שכל אחד יחליט.

אני אישית אוהבת את התקופה ואת האוירה, והרבה ספרים כאלה ידברו גם על עניינים שבנצרות.

ולשירק-

תוכלי לפרט בבקשה עוד על התורה של בן אבויה?

היה תלמיד חכם שיצא לתרבות רעה,

ורבי מאיר המשיך ללמוד את תורתו ואמרו על זה כמשל: רימון מצא, תוכו אכל וקליפתו זרק.

צריך להיות רבי מאיר

ישנה משנה במסכת אבות שהתנא שאומר אותה הוא- אלישע בן אבויה

בפוליטיקה מקומית.

במיוחד אם הוא מתנהג כמו בהמה כדוגמת א.ב. יהושוע.

אז אני לא אקרא ככלל את עמוס עוז,א.ב. יהושוע,רם אורן.

דוד גרוסמן עם דעות מגעילות,אבל הוא מעט יותר אנושי-אז אם אני שומעת המלצה ממש טובה על אחד מספריו,אני אקרא.

לפעמים עדיף ספר מתורגם (למרות שזה עצוב לומר)

לדעתי יש הבדל עצום בין "לקרוא" ו"לקנות"

יש ספרים שאני רוצה לעודד את היוצרים שלהם (כל הספרות היהודית המתחדשת לסוגיה) ואותם אני אשתדל לקנות אם ביכולתי - גם אם אני יכולה לשאול אותם ממישהו

ובכיוון ההפוך - ספרים שהדעות של כותביהם מנוגדות לחלוטין לדעותיי (ואני לא מדברת על דבר שולי אלא על דברים משמעותיים) אני לא אקנה בשום פנים ואופן! אם לקרוא או לא עוד לא החלטתי - והאמת שגם לא הזדמן לי..

אתם פשוט חפרנים!! תפסיקו כבר לחפור על כל נושא אפשרי.

משעמם לכם בחיים??

ישנם אנשים שונים בעלי תחומי עניין שונים, אז אנא, הנח לאנשים להתעסק בדברים שמענייני אותם.

זה כמו חרם האומנים על אריאל.

לדעתם העיר אריאל לא צריכה להיות קיימת במדינת ישראל והם לא מסכימים להופיע במקום שסותר את האידיאלים שלהם.

מה הבעיה לקרוא ספר עם דעות שונות משלך.

את הדעה שלך אתה יודע אז דווקא ללמוד דברים חדשים זה חשוב וצריך.

כל זה בקשר לדעות פוליטיות או דרך חיים אבל נצרות אסור לקרוא כי אסור מהתורה.

לא התכוונתי לפגוע באף אחד, וסליחה שכתבתי כ"כ בוטה..

תקראו מה שאתם רוצים, כמו שאני אקרא מה שאני רוצה.

זה טוב ואפילו חשוב להוסיף ידע, אבל לא לחפור יותר מדי..

סתם היתי בכריז.

זה פורום לדיונים, והמושג חפירה ממש לא יתקבל כאן. כל דיון הוא מקובל ולגיטימי.

כאילו, התחלתי לקרוא, ממש בעמודים הראשונים, ונראה אמנם מחוספס אבל מלבב.

סיימתי זה עתה את "חתול נודד וחברים" ולהערכתי הוא פשוט יפני מדי לקרוא הישראלי. והאמת גם לא כזה מרשים כמו הספר הראשון.

נמר השלג של צ'ינגיס אייטמטוב קצת מסובך לקריאה, לא מדהים ברמה הטכנית כמו והיום איננו כלה, אבל אדיר. לא 100% גלאט אבל בגבול המאופק. מאוד מדכא בהסתכלות הכוללת.

שירה: חוץ מהידועים, ממליץ על דוד פוגל. גם אהבתי את "זמירות ירוקות" של זרובבל גלעד, נדמה לי שתאהבי.

גם די עצוב. אבל שווה. 

לא מכירה את החתול....

אייטמטוב - שמעתי שלא ישווה להיום איננו כלה. אנסה, בלי נדר.

דוד פוגל - משורר שואה, אא"ל (אם איני טועה). נכון?

אני אוהבת את זלדה, מבלי להבין מרגישים ש ז ו   שירה!

אולי את יהודה עמיחי (ממה שקצת קראתי. חוששת קצת מהחילוניות שלו....)

אנסה אולי בעז"ה את חלפי וזרובבל גלעדי גם.

מהו הספר הראשון של חתול נודד...?

קרא, לענ"ד, את חכמת (או מתנת, לא זוכרת, כתבתי ברשימה) היפני; מאוד פשוט במובן החיובי ויפה. יש בו משהו שמעבר.

גם גן הפרחים הלבנים, יפני, מלחמת העולם השניה, מנקודת ראות יפנית. ספר טוב. לענ"ד

סודוקו רוצה לחיות- ילדה שנפגעה בפצצה האטומית על יוון. יפה מאוד ועצוב. מה שמוזר זה שהכותב הוא....גרמני. לא יודעים

כנראה מי הוא. נכנס ונתן את מה שכתב וזהו. נדמה לי.

גיט שעבאס לכולם!

יחסי אליו הוא קצת אמביוולנטי. ממש אהבתי אותו כשקראתי אותו. גם ברמה הטכנית, זה הרגיש שהוא כתוב מצוין וייחודי. העלילה היא קצת צפרדע מתבשלת כזה והחלק הכי טוב בעלילה אני חושב הוא מתי הצפרדע (הקורא) קולטת שהיא מתבשלת. בכיתי לא מעט. ואז ברטרוספקט, הרגיש קצת קיטש. אבל אם זה עובד, זה עובד. אגב, יצא לזה גם סרט – נקי לחתולין, קיטש עוד יותר מהספר, די קלאמזי אבל יש פסקול של הזמרת קוטרינגו שזה נחמד מאוד.

כן דוד פוגל משורר שואה וגם נספה בשואה. שירים מאוד, מאוד כבדים. אבל יפים.

זלדה מהממת. למרות שלא לכל ממש התחברתי. יש לה סגנון כזה מחובר, אנושי ואותנטי, יחד עם העדינות הדתית.

אולי זו סנוביות. (יש בזה משהו....), אבל מהמעט שקראתי, לא התרשמתי במיוחד. 

כן נהניתי מפסיעות (?) בחול של אורנה....(?)

 על מה הספר?

גיט שעבאס!

כנראה שאני שייך לפורום אנשים רגישים

לא קראתי את הספר

ורגישות זו תכונה טובה

עם כל אווזי הבר

היא ניסתה ללמד גיאורפיה כך, נכון? צריכה אולי לנסות שוב.

החלפתי בספריה את הסיפור שלא נגמר - אבל הוא כתוב כולו ב...ירוק!

מבינה את המחבר, אבל קשה לקרוא כך!

וזכור בתור ספר חמוד שאהבתי

לגבי הסיפור שאינו נגמר – חלקו כתוב באדום!

וזה חלק מהעניין, זה ספר ישן וחמוד מהזמן שבו סופרים היו מאוד יצירתיים

נדמה לי שניסיתי, אנסה חנות אחרת. זכי למצוות!

של דני ספרים, מרח' יפו, או גלריה לספרות רח' ש"ץ (מקינג ג'ורג) או סיפור חוזר ברח' שמואל הנגיד, ליד רח' בצלאל

או בבניין כלל - 2 חנויות - אחת קומת קרקע ליד רח' יפו והשניה כשסובבים את הבניין לרח' אגריפס - יש גם אחת

בכל אופן, פעם היתה.

גם ברחבה למעלה מהמשביר לצרכן הישן (היכן שהיה), יש חנות ספרים יד שניה.

ויש שם הכל, לא רק חצי ספר

טוב אז הנה קישורים לחלק מהספרים | ערוץ 7 

אני רוצה את התרגום המקורי של 'גילי בר הלל', זה תרגום איכותי שאפשר לקרוא איתו את הספר.

התרגום שיש שם לספר 7 זה 'תרגום מעריצים', משהו חלטורה כזה.

מתוך ההפיכה - פועה שטיינר (הרב מן ההר - בתו, נראה לי). הרובע היהודי לפני ובזמן שנפל לידי הערבים. אמיתי.

קתרין מנספילד, סיפורים. מצויין. בריטית.

למי שאוהב בעלי חיים:

-כל הספרים של ג'יימס הריוט. אמיתי. וטרינר בריטי. מקסים, רגיש ומשעשע.

-ג'ראלד דארל, חברברי הסוונה ; היער השיכור  - מסע צייד בעלי חיים, חלקם נדירים מאוד,לגני חיות בעולם.  רק שני הספרים האלה.

-חיות הבר אשר אהבתי. יפה.

-בית ברנ....(לא זוכרת) - תומאס מאן. גרמני. סופר מצוין.

-מאדאם בובארי - פלובר. צרפתי.

-לטובת הילד - בריטי.

-יד באפילה - אידה נודל. מסורבת עלייה. איזו אישה אמיצה! סיביר.

-יש סדרה של סיפורים של עמים שונים. לא פולקלור. סיפורי סופרים. משהו!

-מחפשים את אמא - קוריאה הדרומית.

-פצוע קל - אמיתי. אבי תמר.  מלחמת ששת הימים, אם איני טועה. ספר טוב.

-הביתה או החזרה הביתה - אמיתי. חייל שנפצע אנושות בראשו. השיקום שלו. מדהים.

-שרופה - אמיתי. בחורה ערביה מהגדה. רק לבעלי עצבים חזקים.

-ליל הבדולח. אמיתי. ההסטוריון היהודי מרטין גילברט.

-כחש. בן הכט. עיתונאי יהודי אמריקאי שסיקר את משפט קסטנר. לענ"ד - ספר חובה.

 - ספרים של הרב חיים סבטו. אהבתי את :תיאום כוונות" - מלחמת יום כיפור.

- אהרן מגד או אפלפלד, מחילה, לא זוכרת. סופר טוב. נוגע בשואה.

-נפשות מתות. גוגול. רוסי. סופר טוב.

-האיש שלא נכנע. אמיתי. ר' ננס. סיביר.  אחרי הספר הזה חשים (אני ), הערצה, השתאות, התפעלות וגם...חולשת דעת. לא יאומן.

-להיות יהודי. על הרב יצחק זילבר זצ"ל. סיביר.     "     "      "     "   "

 -מתנת המספרים - יוקו אוגאווה.  ספר יפני קטן,  יפהפה. יש קשר לאיזו נוסחה מתמטית. לא הבנתי את המתמטיקה, אבל הספר...משהו. היא סופרת מוערכת בכל העולם (AI) . ספרים נוספים באנגלית.

מן הרשימה? בכלל, מעניין אתכם? אם לא, שלחו אותה חזרה!

תודה....

יש המלצה לחנות טובה באזור ירושלים לקנות?

אם זה יד שניה בכלל טוב...

מוצ"ש.  הבאתי חנויות אחדות.

ושכחתי את השם האמיתי.

- המינגווי

-טולסטוי

- תומאס הארדי -יריד ההבלים. בריטי

קראתי את "והיום איננו כלה"

 נראה לי שאקרא את התפסן בשדה השיפון בהמשך

+ לבדו ימות אדם

רק שלא אשכח

אותך. אינדיורניס - ממליצה; כח החיות של האדם. המאבק להישאר בחיים ולשרוד. מאוד מיוחד.

לך לך בני - קראתי כחמש פעמים ומן הסתם אקרא עוד.... זה ספר הרפתקאות אם אפשר לקרוא

לו כך.....מדהים. לא מחנות ריכוז לא מחנות השמדה. סיביר. יש גם תיאור של מלחמה, מיוחד

למחבר. כדאי.

שבת שלום ומבורך לך ולכולם!!!!

כן אכזרי אבל גם מלא חמלה ותקווה נראה לי

מה לגבי הסיפור שאינו נגמר?

עזבי הכל ורוצי ברגע זה לחנות הספרים הקרובה

מומלץ בחום וגם נקי (למיטב זכרוני)

בהחלט עדיפה ספריה.

התפסן בשדה השיפון לקחתי

למרות שאני מעדיף לכתוב תפשן

בוא נראה

יעני אחלה ספר (לדעתי)