אז אולי נרים את הדיון הזה לנקודה מעניינת-

האם צריך להפריד בין הסופר ובין דעותיו? דונו.

כי גם הוא לא מנסה ולא יכול להפריד בינו ובין יצירתו, ואותו סופר שעליו נפתח השרשור אפילו לא רוצה להסתיר את דעותיו.

כל מה שאדם יוצר ובונה, בין אם מדובר באמנות לסוגיה, ואפילו בפרשנות כאילו סובייקטיבית- מושפע באופן ישיר מאותו אדם, פשוט מפני שהוא אדם..

ב"מישהו לרוץ איתו" לא מצאתי רמז לדעות של הסופר וזה גם ספר מעולה. מה, שנחרים אותו?

כמו "ג'ינג'י מבולבל ועכור מבט מגוש עציון" לדוגמא

אבל זה באמת לא מורגש.

השמאלנית, שהיא דמות לא הכי נעימה.

לענ"ד ניתן לעשות הפרדה בין הסופר לספר, אני אוהב דווקא שירים, עם טיפה התבוננות בשירי אביב גפן(לדוגמא: המכתב, סוף העולם, אור הירח) ניתן לגלות שמעבר לדעותיו הדוחות, הוא אדם חכם-גאון, בעל כתיבה מדהימה המעלה נושאים חשובים ל'דיון'.

ולכן את ספריו של א.ב. יהושוע לא הצלחתי לקרוא...(גם לא ניסיתי...) מרוב סלידה לאיש ודעותיו... גם את ספריו של עמוס עוז אינני קוראת, לאחר שקראתי ספר אחד שלו, סיפור על אהבה וחושך, והתאוריה שלי התממשה ובגדול.

דויד גרוסמן מצליח בחלק מספריו לדלג מעל דעותיו הפוליטיות, אבל בספרו האחרון אשה בורחת מבשורה, הוא מביא אותן שם בגדול, אם כי לא בשנאה.

בכל מקרה, החלטתי שיש סופרים, שלא אקרא את ספריהם ויהי מה, בשל האדם שהם.

גם בעיניי זה לא "אפשר או לא אפשר" להפריד בין יוצר ליצירה,

אלא עניין של הרגשה, ואני מרגישה שאני צריכה לאהוב את כל המכלול של הספר מראשית התהוותו כדי להיות מסוגלת לקרוא אותו, (ואפילו, אולי אני מוזרה, שהספר יאהב אותי), ולכן אני חייבת לאהוד את מי שכתב אותו, חוץ מאשר אם מתחשק לי במקרה לקרוא את הפרוטוקולים של זקני ציון מתוך סקרנות, אבל לרוב אני רוצה להזדהות ולהתמכר לספר עד הסוף.

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

ספר שאני לא אקרא בגלל דעת הסופר-

קראתי את "מלכים ג'" של יוכי ברנדס- שמכריכה לכריכה כולו סילופים וכפירה- את שאר ספריה אני בהחלט לא אקרא!

דווקא בגלל ואת הכתיבה הפוליטית.

נכון שזה יכול לבלבל, אבל זה גם נותן מבט בוגר וביקורתי יותר על הדעות שלי, הופך אותן למושכלות יותר.

מספריו הפוליטיים של גרוסמן (ממש, חוץ מאישה בורחת מבשורה) קראתי שניים, וקראתי גם ספרים של גדי טאוב.

זה מבחינתי גם ביקורת עצמית וגם דע את האויב.

ההנאה שלי מהספרים האחרים של גרוסמן לא נפגמה.

בגלל זה אני לא מהססת לקרוא/ לשמוע דעות אחרות, ובמיוחד כשמדובר בספרים.

קראתי לאחרונה כמה ספרים שעוסקים בנצרות, אבל אם את שומרת על עמדה יציבה, ויודעת שהכל שם הבל, אז לא תוותרי בגלל זה לקרוא את הספר, וידע כללי במושגים שלהם אף פעם לא מזיק.

ובנוגע לפוליטיקה, לפעמים להקשיב לדעה המנוגדת תגרום לך לבחון שוב את דעותיך ועמדותיך, תחדד את השקפתך, או שאפילו תגרום לך לשנות אותה. וזה לא רע.

צריך רק לשמור על תדר ביקורתי- להאזין/לקרוא ולבחון. לא לבלוע הכל.

שתכניהם אינם ראויים!

השאלה היא האם גם בספר שהתכנים שלו אינם במובהק כפרניים וכד', צצה עמדת והשקפת הסופר.

ברור שאסור לקרוא ספרים שיש בהם כפירה!

לכן לדוגמה התייחסתי לספריו של א.ב. יהושוע, שככל הידוע לי אינם מכילים כפירה, כי אם את דעותיו השמאלניות

אותן מעצבן אולי לקרוא, אבל לא אסור.

הדוגמה של מלכים א' למשל,  (לא קראתי, אין לי מושג מהו, אבל הבנתי שהוא בעייתי), זוהי דוגמה לספר בעייתי לא בגלל הסופר! אלא בגלל התכנים שבו! השאלה היא לגבי ספרים נוספים של יוכי ברנדס, האם גם שם מגיחה השקפתה הכפרנית וגם, האם זה מפריע לכם לקרוא ספרים אחרים שלה, בגלל שאתם יודעים שהיא כתבה כזה ספר.

דג זהב, ספרים על נצרות אגב מאד בעייתים בגלל שנצרות נחשבת לע"ז (שילוש) ולפי הרמב"ם אסור לקרוא על ע"ז שעדיין קיימת. (הבנתי שאת מתכוונת לספר 'קתדרלה ליד הים' לא קראתי אותו, אבל אני משערת שהוא אינו ספר אודות הנצרות וסממניה/השקפותיה, אלא כרקע לסיפור, האם כך?)

על התורה של אלישע בן אבויה -

תוכו אכל קליפתו זרק. 

מעניין אם יש גם דוגמאות להיפך? שדברים נפסלו בגלל כותביהם? 

ירושלמית-

לגבי יוכי ברנדס- אני אישית לא רוצה לקרוא עוד ספרים שלה, ואני חושבת שיש לה עוד כמה על סיפורי התנ"ך. לדעתי, כשניגשים ללמוד על אבותינו צריך לעשות זאת דרך פרשנותם של  חז"לנו ולא דרכה- יש לה דרך משלה לפרש (ולסלף) את מעשיהם.

ואני כן חושבת שהבעיתיות כאן היא הסופר! הרי הסופרת מסלפת את דברי התנ"ך!

ולכן אני לא אקרא עוד ספר שלה, בל"נ.

הספר "הקתדרלה ליד הים" איזו עוסק בנצרות כנושא, אבל מתקיימים בו דיאלוגים בין נוצרי ליהודי, ומוזכרות שם תפילות נוצריות וכו'. אני לא יודעת להגדיר בדיוק איזה חלק הנצרות לוקחת בספר אבל לא הייתי אומרת ששזה ספר על ע"ז שאסור לקרוא. אבל שכל אחד יחליט.

אני אישית אוהבת את התקופה ואת האוירה, והרבה ספרים כאלה ידברו גם על עניינים שבנצרות.

ולשירק-

תוכלי לפרט בבקשה עוד על התורה של בן אבויה?

היה תלמיד חכם שיצא לתרבות רעה,

ורבי מאיר המשיך ללמוד את תורתו ואמרו על זה כמשל: רימון מצא, תוכו אכל וקליפתו זרק.

צריך להיות רבי מאיר

ישנה משנה במסכת אבות שהתנא שאומר אותה הוא- אלישע בן אבויה

בפוליטיקה מקומית.

במיוחד אם הוא מתנהג כמו בהמה כדוגמת א.ב. יהושוע.

אז אני לא אקרא ככלל את עמוס עוז,א.ב. יהושוע,רם אורן.

דוד גרוסמן עם דעות מגעילות,אבל הוא מעט יותר אנושי-אז אם אני שומעת המלצה ממש טובה על אחד מספריו,אני אקרא.

לפעמים עדיף ספר מתורגם (למרות שזה עצוב לומר)

לדעתי יש הבדל עצום בין "לקרוא" ו"לקנות"

יש ספרים שאני רוצה לעודד את היוצרים שלהם (כל הספרות היהודית המתחדשת לסוגיה) ואותם אני אשתדל לקנות אם ביכולתי - גם אם אני יכולה לשאול אותם ממישהו

ובכיוון ההפוך - ספרים שהדעות של כותביהם מנוגדות לחלוטין לדעותיי (ואני לא מדברת על דבר שולי אלא על דברים משמעותיים) אני לא אקנה בשום פנים ואופן! אם לקרוא או לא עוד לא החלטתי - והאמת שגם לא הזדמן לי..

אתם פשוט חפרנים!! תפסיקו כבר לחפור על כל נושא אפשרי.

משעמם לכם בחיים??

ישנם אנשים שונים בעלי תחומי עניין שונים, אז אנא, הנח לאנשים להתעסק בדברים שמענייני אותם.

זה כמו חרם האומנים על אריאל.

לדעתם העיר אריאל לא צריכה להיות קיימת במדינת ישראל והם לא מסכימים להופיע במקום שסותר את האידיאלים שלהם.

מה הבעיה לקרוא ספר עם דעות שונות משלך.

את הדעה שלך אתה יודע אז דווקא ללמוד דברים חדשים זה חשוב וצריך.

כל זה בקשר לדעות פוליטיות או דרך חיים אבל נצרות אסור לקרוא כי אסור מהתורה.

לא התכוונתי לפגוע באף אחד, וסליחה שכתבתי כ"כ בוטה..

תקראו מה שאתם רוצים, כמו שאני אקרא מה שאני רוצה.

זה טוב ואפילו חשוב להוסיף ידע, אבל לא לחפור יותר מדי..

סתם היתי בכריז.

זה פורום לדיונים, והמושג חפירה ממש לא יתקבל כאן. כל דיון הוא מקובל ולגיטימי.

בלי לתרגל בדיבור לא תתקדם לשום מקום וגם לא תדע מה הרמה האמיתית שלך

בכל פרק יש עוצר מילים

אבל הוא משני לקטעי דו-שיח

פרקטיים שמגיעים מייד לאחריו

וזה כבר משהו הנקודה היא

שקשה לחבר את הנקודות ללא

דו שיח אמיתי או פרקטיקת שטח

למשל ללכת בשוק הערבי

ולנהל משא ומתן עם הסוחרים

או דיבור בקבוצה או בחבורה

חכן גם שאלתי אם יש פה עוד מישהו

שמעוניין ללמוד ערבית או שאסתפק

בללמד את הילד הזה בחווה שלא הולך

לבית ספר חחח 😅😅

מבוגרים שיודעים אידיש ובכלל.....אוהבת ללמוד שפות,

אפילו יוונית, רוסית וכו', אבל לאחרונה מרגישה שקודם

כל ללמוד את השפה שלנו, היהודית.

נשמע פחות אטרקטיבי אבל אמיתי ונכון יותר.

ערבית אני שונאת. שפה מכוערת.

כשלומדים שפה כלשהי, חרף המטענים הרגשיים, מגלים את היופי שלה. בין אם מדובר בערבית או בגרמנית.

הראשונה - היא כן מכוערת בעיני. גרונית כזו, לא נעימה.....

חושבת שיש שפות שגם בלי להבין אותן, הצליל שלהן נעים לאוזן -

הן רכות כאלה, זורמות....

הספרדית הדרום אמריקאית, גם הפרסית, נראה לי...

לא נעימות לאוזני השפות הגרוניות, או הקצרות-קטועות (סינית למשל)

מדברת על הצליל, לא על העושר הלשוני וכו'.

גם השפות הסקנדינביות, למרות שדומות לגרמנית (חוץ מהפינית) -

רכות ונעימות יותר מגרמנית. בעיני, כלומר, באוזני, לפחות.

לא יודעת איך אנחנו נשמעים, גם לא הכי רכים נראה לי....

בשם בסמה.

כנראה היא קפצה לי, כי פה בבית יש לי ילדים שמנסים ללמוד ערבית🤭 (אני אישית לא מסוגלת לשמוע את השפה הזו, אף שמבינה שחשוב ללמוד אותה)

בכל אופן, הבן שלי לומד ערבית מסבא שלו, יליד עירק.

נשמע שהכי טוב לחפש דובר ערבית (יהודי!) ואיתו לה אמן על מה שלמדת...

אני מציע לך להאזין המון לרדיו ולשמוע את השפה הערבית גם אם אתה לא מבין הכל באותו רגע. אתה תתרגל לניב ולמבטא ובהמשך כשתכיר את המילים תתחיל גם להבין.

גם ככה הכל שם אותו דבר, שנאת יהודים ומדינה פלסטינית

אם אתה מחפש לתרגל דיבור בערבית, בדיוק בשביל זה פיתחתי בוט AI שמאפשר לנהל שיחות בערבית מדוברת (פלסטינית־עירונית).

אפשר לדבר עם דמויות שונות בסיטואציות מהחיים, כמו קניות בשוק או שיחה עם חבר, והבוט גם יודע לתקן טעויות ולעזור להשתפר.

היתרון הוא שאפשר לתרגל מתי שרוצים, בלי להיות תלויים בפרטנר לשיחה.

אם מעניין אותך, אשמח לשלוח לך קישור להתנסות 🙂

אחרי בת-שאול ברחתי כל עוד רוחי בי.

אחרת אני שוב אתמכר. לא ולא אדוני.

אחזור רק בעוד זמן ואשלים בבינג'.

הוא אכן סופר מרענן ומקורי. אמנם לפעמים הוא קצת הולך לקצה הגרפי של כל מיני זוועות, אבל בסך הכל מרתק ומוצלח ומפתיע.

יש לך רק 20 ומשהו פרקים של הסיפור החדש להשלים

אני מבין שהוא לא פיתח בסוף את ליה, אה?

אבל ממתי אני הדוברת שלו? לך תראה בעצמך מה הוא כתב היום

שלושה פרקים רק עליה, שהיא נוסעת לצפון למצוא להקה. וגם הוא הודיע שכמראה היא תהיה הדמות הראשית בספר הבא.

אין פרק היום, אז בינתיים קבלו תמונה של ליה שמחכה כבר לספר הבא שיוקדש לה - "מלכת הערוב"

לחסוך לאנשים שפחות אוהבים אימה ופעולה וכאלה...

לא קוראת ספרות ישראלית. משום מה לא נראית לי טובה. וגם לא נקייה. כאילו בלי זה,

הספר לא ייקרא.

קראתי את אהרן אפלפלד (אני מתכוונת לסופר שכותב על השואה);

כותב טוב לדעתי, אבל מה, מדכא....

ספרי אימה - לא מספיק מה שקורה מסביב? במציאות שלנו? זו לא אימה מספקת?

אבל אולי סוג כזה של ספרות דווקא משחרר קצת. כמו ספרי מתח וכאלה.

אגב מי שאוהב ספרים העוסקים בבעלי חיים (אני חוזרת לנושא האהוב עלי בכפייתיות...)

אז:

ג'יימס הריוט. וטרינר אנגלי בשנות לפני ובזמן מלחמת העולם השנייה, בבריטניה.

לא קשור למלחמה בכלל (מלבד ספר אחד שבו גוייס לצבא בפרוץ מלחמת העולם)

מתוק. אנושי. חוש הומור. מקסים. צפון אנגליה, עם הנוף החורפי הצרוב הקשה

שלה, כשהוא מתבוסס בשלג כדי להגיע לאיזו רפת, והאיכר לא מבין בכלל על מה

ולמה ההתנשפות..... למי שרוצה מצב רוח טוב ופרצי צחוק....מומלץ!

לא יודעת איזה איך היה כוטרינר אבל כסופר, מוכשר מאוד. הוא התפרסם

מאוד בזכות ספריו וזוכרת שהודיעו על מותו גם בחדשות.

יש סופר אימה אמריקאי בשם קינג. רק מקריאת תמצית מינימלית

של ספר שלו, אוחזת בי צמרמורת ונטייה לבדוק מתחת לארון

אם יש שם משהו, ולמחרת כולי עצבנית. פחד.

אישית אני לא מתחבר לז'אנר של אימה וחיות, אבל למה לזלזל בסגנון הספרותי שאנשים אחרים אוהבים????

פשוט תמהתי; הרי זה מפחיד!

דרך פעולה ודרמה, וכלה באימה ופלצות... אני אישית לא אוהב "אימה" כז'אנר, אבל כן את איך שמשה רט כותב אתזה..

וגם להזדהות עם הפחדים הכי עמוקים וקמאיים שלהם... לכן בדר"כ אנשים שהם אולטרא פילוסופיים ורציונליים לא מתחברים למיתולוגיות וכדו'...

אכן, ספרות ישראלית הרבה פעמים, (יותר מידי) לא לטעמי מבחינת רמה. קללות, גסות, תיאורים גרפיים יותר מידי, ופריצות...

את משה רט ספציפית, את מכירה? אתחיל ואקדים הוא דתי. אמשיך דרך זה שיש לו הסמכה לרבנות, ונסיים בזה שהוא פילוסוף אם זה משמח מישהו (פילוסוף גרוע וסופר נהדר לענ"ד).

לגבי הז'אנר: אנשים אוהבים ספרים, סרטים שהם מוצאים בהם את עצמם, את היום יום שלהם. את השאיפות שלהם. ו,כן גם את הפחדים שלהם... אם את לא מתחברת, אז באמת אני שמח שציינתי את כל שציינתי - חסכתי לך לבדוק אותו...

ההתחלה והחלפתי בחנות לספר אחר. זה מתחיל כמו כל ספר מתח, עם רצח וכאלה.

במה זה שונה בעצם? מה הנהייה אחרי הספרים האלה? אולי לא הבנתי. אולי המגיבים

כאן לא קראו ספרי מתח. באמת אני תוהה. לא בציניות.

אינני אוהבת ספר מתח שהקשר היחידי שלהם לרוח ישראל סבא הוא

מדי פעם "בעזרת השם" או תפילת מנחה....סליחה. את ספריה לא

מכירה, אולי אני טועה לגביה, בגלל ההתרשמות הראשונה שלי.

אמרו לי פעם שזה מדע דימיוני; מההתחלה של הספר, זה לא נראה

לי כך.

אולי זה לשון הרע מה שכתבתי. אני צריכה לעשות תשובה, לא יכולתי להתאפק

כי ציפיתי למשהו אחר לחלוטין. סליחה.

תודה!

שיש בהן גם ספרים באנגלית.

ויש גם חנות שיש בה רק או בעיקר ספרים באנגלית, שנקראת sefer and sefel כמדומני. הייתי שם פעם אחת לפני שנים, אז לא יודעת להסביר לך איך מגיעים. רק זוכרת שזה באחד הרחובות הפנימיים באזור רחוב הלל...

כמו ש @מתואמת כתבה

יש את דני ספרים, שיש להם הרבה יד שניה וגם באנגלית

הולצר ספרים

שתי החנויות האלה נמצאות בין הדוידקה ליפו מרכז

ועוד חנות אחת ששכחתי את שמה אבל בטוחה שגם שם יש ספרים באנגלית- נמצאת בין הרכבת הקלה של יפו מרכז לעיריה. פעם מצאתי שם ספר נדיר

לשנים יש אחלה אתר

בסיפור חוזר כל הספרים ב20

בסמניה זה אנשים פרטיים לאנשים פרטיים כך שכל ספר הוא במחיר אחר