אני מתפללת באחת מישיבותינו הקדושות בארץ.... ודמעות בעייני.... "הריעו לה' כל הארץ פצחו ורננו וזמרו".... רבש"ע!!!!! וזמרו?! אני כ"כ מרגישה בודדה!! לזמר?! פתאום נזכרתי בשיעור ששמעתי לפני ר"ה לפניי שנתיים על דיון בין כנסת ישראל לרבש"ע:
"מיד ילך הקב"ה אצלה ויאמר בתי כל כעס זה למה? אומרת לפניו רבש"ע ולא בדין אכעוס שהגלתנו בין האומות וקללתני קללות רעות ולקיתי עד שנעשו פני כשולי קדרה ובכל זאת קדשתי את שמך הגדול! אומר לה הקב"ה כנגד זכויות שעשית חובות עליך שעברת על מה שכתוב בתורה... אמרה לפניו רבש"ע כיון שהגלתני בין האומות בדין הוא שלא אשמור שבת ואקיים המצוות שלך! ואמר לה בתי הגיע זמנך להגאל". (ילקוט שמעוני על ישעיהו מ')
ואני חושבת: רבש"ע !!!! כיוון שגרמת לי להיות בודדה בדיון הוא שאהיה עצובה!!! איך אני יכולה לזמר?! איך הרב אמר בשיעור: במצב כזה של גלות כל נטילת ידיים היא חידוש!!!
ואני חושבת: כל מצווה שאני עושה במצב הזה היא חידוש עצום!!!!!!! היא עושה רעש בעולמות עליונים.....
ואני ממשיכה בתפילה "התעוררי מעפר קומי..." , "עורי עורי שיר דברי..."
אויייייי שבת קודשינו....... כמה מחשבות בשבת קודש אחת?!
(אני יודעת שיש עוד צדדים לעניין... ואפשר להסתכל עליו בכיוונים שונים... זה הכיוון שה' זיכני להגיע אליו בעש"ק).
שנזכה לגאולה שלימה בקרוב בעזהי"ת!!




