אבל, מה לעשות, לא מתאים לה לכתוב על מתנחלים בימינו , 

א'- כי כמו שאמרת, היא לא יודעת עלינו כמעט כלום!

וב'- היא כותבת בשפה של פתח תקווה של שנות השבעים, לא של התנחלויות של שנות האלפיים,

נגיד בקטע שהוא מציע לה נישואין, הוא מושיט לה יד והיא אומרת לו שאסור אז הוא אומר לה "הוי שטייה" , מותר כי התארסנו , מי מדבר ככה ?!?! זה הזוי, וגם היא כתבה שמותר לגעת אחרי שמתארסים, אבל לא בדקה אם זה נכון ...

קיצ'ר, באמת כל הכבוד על הניסיון, אבל שתחזור לסגנון הקודם שלה, למה שמתאים לה

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

בת ישראל וציון,

אם נפגעת מכך שאמרתי שאחיי בני ה- 13, 14 נהנו מהספר-

אני מתנצלת ברבים!

כתבתי אצ זה בלי לחשוב, ואני מבקשת סליחה אם נעלבת מזה.

הוא באמת ספר קצת דפוק...

שכל הספרים שלה נגמרים בקיטשיות זה לא נכון בכלל!! עטרות, אורי, שחר, רועי, כל אלה לא נגמרים בקיטשיות בכלל!!

ו.. עוד משו: בקשר לאורי ולאליפים יש משהו במה שאתה אומר אבל אתה היסתכלת רק על הדברים של החבר והחברה (חוץ מזה שרוני באליפים בכלל לא הכי מקובל.. גם אורי לא ממש, חלק ממש שונאים אותו..) חוץ מהקטעים האלה זה בכלל לא דומה. חוצמזה שגם ב"חברות" ו"רגעי האור" הם ממש דומים בשניהם יש מוסקטריות....

אה.. והיא הסופרת הכי טובה שיש!!!

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

היא לא יודעת כלום על הדתיים!!! זה היה מגוחך הקטע עם היד.

אבל מבחינת העלילה יחסית נהניתי לקרוא מה הבנות האלה עושות למרות שאני לא מאוד מסכימה איתן.

ועטרות ספר מדהים!!! הספר היחיד שבכיתי בו אי פעם!

ולגבי שאר ספריה את אורי ממש אהבתי והסוף שלו בכלל לא כזה קיטשי אבל הוא מרגיז כי הוא לא מובן (היא קוראת את המכתב, מתפללת עליו ואז מה? הוא מת, חי מה קורה לו???)

את רועי לא מי יודע מה כי הוא כולו כמעט על אהבה

את אליפים אהבתי מאוד כי זה נראה לי מאוד משקף בני נוער בימינו

מצטערת שאני אומרת את זה. אבל הוא באמת נורא.

הוא לא כתוב ברמה גבוהה, העלילה לא מעניינת,הוא קיטשי מדי..

אני בסה"כ מאוד אוהבת את הספרים שלה אבל הוא נוראי..

שמתי לב שיש בסגנון כתיבה שלה משו מאוד מעצבן.היא לא סומכת על האינטילגנציה שלנו. מפרטת כל משפט לפסקה שלמה. בגלל זה הספרים שלה ארוכים בדרך כלל. כמו למשלת בני ערובה- הוא ארוך והפסקאות שם ארוכות ממש. את הספר הזה קראתי בערך משפט ראשון בכל פסקה והבנתי אותו..

אבל בסך הכל היא סופרת טובה והעלילות שלה גם טובות.. 

והספר חביב, אבל לא משקף בכללל!!!

(אילה ושלומית הם בנותדודות של חברה טובה שלי.. והשלישית שהיתה איתם זו אחות שלה..)

ומבחינת זה שהוא כאילו מדבר עלינו> הוא אדיוטי... כי היא כתבה ספר חביב, אבל כמעט לא קשור אלינו...

וזה שהיא היתה חייבת לחתן אותה בסוף>> קשקוש מקושקשש!! אני שונאת את זה שהיא חייבת לסיים ת'ספר בקיטש בכוח...

ולדעתי הספר הכי טוב שלה הוא 'שחר'. ספר מדהיייםםם!! (הסוף דיי מאוד צפוי.. וקצת עיצבן אותי.. אבל ספר מהמממםם!!!)

באופן כללי הספרים שלה טובים.. אבל זה לא משו.. חבל.. 

משעמם מוות.

כמו שאמרת היא לא באמת יודעת על דתיים ומתנחלים, וזה ממש עיוות אותם והציג אותם באופן כ"כ לא נכון.
בכללי שאר הספרים שלה הם סבבה, כולם אכן קטשיים.
לפעמים הם קיטשיים מידי, אבל אני אוהבת את זה

אבל כן סדרה ועוד חלק מסדרה שעסקה בזה

וגם הרצאה בנושא

זה נושא שחשוב לי להעמיק בו לשמוע אנשים שחוו וחווים

סיטואציה של ספרים שמורה אצלי לפאן ולא לדברים מורכבים

אז פחות

בלי לתרגל בדיבור לא תתקדם לשום מקום וגם לא תדע מה הרמה האמיתית שלך

בכל פרק יש עוצר מילים

אבל הוא משני לקטעי דו-שיח

פרקטיים שמגיעים מייד לאחריו

וזה כבר משהו הנקודה היא

שקשה לחבר את הנקודות ללא

דו שיח אמיתי או פרקטיקת שטח

למשל ללכת בשוק הערבי

ולנהל משא ומתן עם הסוחרים

או דיבור בקבוצה או בחבורה

חכן גם שאלתי אם יש פה עוד מישהו

שמעוניין ללמוד ערבית או שאסתפק

בללמד את הילד הזה בחווה שלא הולך

לבית ספר חחח 😅😅

מבוגרים שיודעים אידיש ובכלל.....אוהבת ללמוד שפות,

אפילו יוונית, רוסית וכו', אבל לאחרונה מרגישה שקודם

כל ללמוד את השפה שלנו, היהודית.

נשמע פחות אטרקטיבי אבל אמיתי ונכון יותר.

ערבית אני שונאת. שפה מכוערת.

כשלומדים שפה כלשהי, חרף המטענים הרגשיים, מגלים את היופי שלה. בין אם מדובר בערבית או בגרמנית.

הראשונה - היא כן מכוערת בעיני. גרונית כזו, לא נעימה.....

חושבת שיש שפות שגם בלי להבין אותן, הצליל שלהן נעים לאוזן -

הן רכות כאלה, זורמות....

הספרדית הדרום אמריקאית, גם הפרסית, נראה לי...

לא נעימות לאוזני השפות הגרוניות, או הקצרות-קטועות (סינית למשל)

מדברת על הצליל, לא על העושר הלשוני וכו'.

גם השפות הסקנדינביות, למרות שדומות לגרמנית (חוץ מהפינית) -

רכות ונעימות יותר מגרמנית. בעיני, כלומר, באוזני, לפחות.

לא יודעת איך אנחנו נשמעים, גם לא הכי רכים נראה לי....

בשם בסמה.

כנראה היא קפצה לי, כי פה בבית יש לי ילדים שמנסים ללמוד ערבית🤭 (אני אישית לא מסוגלת לשמוע את השפה הזו, אף שמבינה שחשוב ללמוד אותה)

בכל אופן, הבן שלי לומד ערבית מסבא שלו, יליד עירק.

נשמע שהכי טוב לחפש דובר ערבית (יהודי!) ואיתו לה אמן על מה שלמדת...

אני מציע לך להאזין המון לרדיו ולשמוע את השפה הערבית גם אם אתה לא מבין הכל באותו רגע. אתה תתרגל לניב ולמבטא ובהמשך כשתכיר את המילים תתחיל גם להבין.

גם ככה הכל שם אותו דבר, שנאת יהודים ומדינה פלסטינית

אם אתה מחפש לתרגל דיבור בערבית, בדיוק בשביל זה פיתחתי בוט AI שמאפשר לנהל שיחות בערבית מדוברת (פלסטינית־עירונית).

אפשר לדבר עם דמויות שונות בסיטואציות מהחיים, כמו קניות בשוק או שיחה עם חבר, והבוט גם יודע לתקן טעויות ולעזור להשתפר.

היתרון הוא שאפשר לתרגל מתי שרוצים, בלי להיות תלויים בפרטנר לשיחה.

אם מעניין אותך, אשמח לשלוח לך קישור להתנסות 🙂

אחרי בת-שאול ברחתי כל עוד רוחי בי.

אחרת אני שוב אתמכר. לא ולא אדוני.

אחזור רק בעוד זמן ואשלים בבינג'.

הוא אכן סופר מרענן ומקורי. אמנם לפעמים הוא קצת הולך לקצה הגרפי של כל מיני זוועות, אבל בסך הכל מרתק ומוצלח ומפתיע.

יש לך רק 20 ומשהו פרקים של הסיפור החדש להשלים

אני מבין שהוא לא פיתח בסוף את ליה, אה?

אבל ממתי אני הדוברת שלו? לך תראה בעצמך מה הוא כתב היום

שלושה פרקים רק עליה, שהיא נוסעת לצפון למצוא להקה. וגם הוא הודיע שכמראה היא תהיה הדמות הראשית בספר הבא.

אין פרק היום, אז בינתיים קבלו תמונה של ליה שמחכה כבר לספר הבא שיוקדש לה - "מלכת הערוב"

לחסוך לאנשים שפחות אוהבים אימה ופעולה וכאלה...

לא קוראת ספרות ישראלית. משום מה לא נראית לי טובה. וגם לא נקייה. כאילו בלי זה,

הספר לא ייקרא.

קראתי את אהרן אפלפלד (אני מתכוונת לסופר שכותב על השואה);

כותב טוב לדעתי, אבל מה, מדכא....

ספרי אימה - לא מספיק מה שקורה מסביב? במציאות שלנו? זו לא אימה מספקת?

אבל אולי סוג כזה של ספרות דווקא משחרר קצת. כמו ספרי מתח וכאלה.

אגב מי שאוהב ספרים העוסקים בבעלי חיים (אני חוזרת לנושא האהוב עלי בכפייתיות...)

אז:

ג'יימס הריוט. וטרינר אנגלי בשנות לפני ובזמן מלחמת העולם השנייה, בבריטניה.

לא קשור למלחמה בכלל (מלבד ספר אחד שבו גוייס לצבא בפרוץ מלחמת העולם)

מתוק. אנושי. חוש הומור. מקסים. צפון אנגליה, עם הנוף החורפי הצרוב הקשה

שלה, כשהוא מתבוסס בשלג כדי להגיע לאיזו רפת, והאיכר לא מבין בכלל על מה

ולמה ההתנשפות..... למי שרוצה מצב רוח טוב ופרצי צחוק....מומלץ!

לא יודעת איזה איך היה כוטרינר אבל כסופר, מוכשר מאוד. הוא התפרסם

מאוד בזכות ספריו וזוכרת שהודיעו על מותו גם בחדשות.

יש סופר אימה אמריקאי בשם קינג. רק מקריאת תמצית מינימלית

של ספר שלו, אוחזת בי צמרמורת ונטייה לבדוק מתחת לארון

אם יש שם משהו, ולמחרת כולי עצבנית. פחד.

אישית אני לא מתחבר לז'אנר של אימה וחיות, אבל למה לזלזל בסגנון הספרותי שאנשים אחרים אוהבים????

פשוט תמהתי; הרי זה מפחיד!

דרך פעולה ודרמה, וכלה באימה ופלצות... אני אישית לא אוהב "אימה" כז'אנר, אבל כן את איך שמשה רט כותב אתזה..

וגם להזדהות עם הפחדים הכי עמוקים וקמאיים שלהם... לכן בדר"כ אנשים שהם אולטרא פילוסופיים ורציונליים לא מתחברים למיתולוגיות וכדו'...

אכן, ספרות ישראלית הרבה פעמים, (יותר מידי) לא לטעמי מבחינת רמה. קללות, גסות, תיאורים גרפיים יותר מידי, ופריצות...

את משה רט ספציפית, את מכירה? אתחיל ואקדים הוא דתי. אמשיך דרך זה שיש לו הסמכה לרבנות, ונסיים בזה שהוא פילוסוף אם זה משמח מישהו (פילוסוף גרוע וסופר נהדר לענ"ד).

לגבי הז'אנר: אנשים אוהבים ספרים, סרטים שהם מוצאים בהם את עצמם, את היום יום שלהם. את השאיפות שלהם. ו,כן גם את הפחדים שלהם... אם את לא מתחברת, אז באמת אני שמח שציינתי את כל שציינתי - חסכתי לך לבדוק אותו...

ההתחלה והחלפתי בחנות לספר אחר. זה מתחיל כמו כל ספר מתח, עם רצח וכאלה.

במה זה שונה בעצם? מה הנהייה אחרי הספרים האלה? אולי לא הבנתי. אולי המגיבים

כאן לא קראו ספרי מתח. באמת אני תוהה. לא בציניות.

אינני אוהבת ספר מתח שהקשר היחידי שלהם לרוח ישראל סבא הוא

מדי פעם "בעזרת השם" או תפילת מנחה....סליחה. את ספריה לא

מכירה, אולי אני טועה לגביה, בגלל ההתרשמות הראשונה שלי.

אמרו לי פעם שזה מדע דימיוני; מההתחלה של הספר, זה לא נראה

לי כך.

אולי זה לשון הרע מה שכתבתי. אני צריכה לעשות תשובה, לא יכולתי להתאפק

כי ציפיתי למשהו אחר לחלוטין. סליחה.

תודה!

שיש בהן גם ספרים באנגלית.

ויש גם חנות שיש בה רק או בעיקר ספרים באנגלית, שנקראת sefer and sefel כמדומני. הייתי שם פעם אחת לפני שנים, אז לא יודעת להסביר לך איך מגיעים. רק זוכרת שזה באחד הרחובות הפנימיים באזור רחוב הלל...

כמו ש @מתואמת כתבה

יש את דני ספרים, שיש להם הרבה יד שניה וגם באנגלית

הולצר ספרים

שתי החנויות האלה נמצאות בין הדוידקה ליפו מרכז

ועוד חנות אחת ששכחתי את שמה אבל בטוחה שגם שם יש ספרים באנגלית- נמצאת בין הרכבת הקלה של יפו מרכז לעיריה. פעם מצאתי שם ספר נדיר

לשנים יש אחלה אתר

בסיפור חוזר כל הספרים ב20

בסמניה זה אנשים פרטיים לאנשים פרטיים כך שכל ספר הוא במחיר אחר