מה הבעיה?

|מרוקאית|

כל עדה והסגנון שלה..

בקשר לאבא- עצוב לשמוע שהוא לא אוהב ספרדים למה השנאה הזאת?

לעניין עצמו אם הוא משלם מכיסו זאת זכותו להחליט אם תהיה חינה או לא למרות שאבא שאוהב את הילד שלו ישתדל לעשות הכל כן גם לעשות חינה של מזרחיים (ה' ישמור) ואם זה מכספם של הזוג שיעשו ולא חייבים להקשיב להורים (אפשר להתחשב בהם אבל תעשו מה שמשמח אתכם).

זה לא אשמת הילד..

ואכן לא מחייב לעשות חינה..

זה רק מנהג!!

[אגב זה מנהג נשי בעיקר.. הגברים לא חייבים להיות שותפים בטקס..]

אם רוצים לשמח את שני הצדדים אפשר בסוף האירוסין -בקטנה כזה..

לא אירוע מיוחד בפני עצמו..וגם לא הזנחת הטקס..

ולא אמרתי שזה אשמת הילד פשוט אמרתי שזה כואב שיש שנאה כזאת סתמית... 

ככל הידוע לי- טירפולטאים ועירקים לא עושים חינה,

אבל לא לפי זה בוחרים כלה...

כשתגיעו בע"ה לגשר, תעברו אותו

(אם זה מצד אבא- שיתפשר

ואם זה מצד הכלה- שתוותר,

ואפשר גם לעשות פשרה...)

גם בלי חינה יש על מה להתפשר ולדון,

אל תדאג

בס"ד

שרבוב (סליחה שאני לא יודע את שמך הפרטי)- מסתבר שכנראה טריפולטאים כן עושים חינה ובאמת שאני קרוב מאוד לגשר ויש מצב שמדובר בימים ספורים אז אני כן בלחץ!

כמובן  שבוחרים כלה לפי מידות אופי וכו' ולא על פי חינה כי מבחינתיי אין בעיה לעשות חינה אך אני לא מוכן שיהיו השלכות מסומיים (והקשר באמת משפיע על המשפ' שלי... ) ויכול להיות שיהיו השלכות נוספות ממושכות אם החינה תתקיים ובעניין להתפשר, כרגע זה לא נראה באופק והכל תלוי באבא שלי, בלעדיו אני לא יכול להתקדם הלאה!

הכלה וגם אמא שלה לא מוכנה כרגע לוותר בגלל שזה מנהג למרות שהיא מודעות לבעיה.

לאיזה פשרה אפשר להגיע (אני לא יודע מזה חינה...)?

אלירז ושדרותי- מדובר במשהו שמושרש מילדותו שאי אפשר לשנות  (אני מנסה לעבוד על זה שאני ובאמת שזה לא אפשרי) ואני לא אכנס לבעיה!!!  ובאמת שכל השינאה והפילוג זה דבר נוראי ועצוב ואם גם לי הייתה ח"ו שינאה, לא הייתי נכנס לקשר מסוג כזה מלכתחילה, וכבר בהתחלה הייתי מודע למה שמחכה לי בדרך ולא פרשתי למרות שכל הזמן יש קשיים כי יש לנו יעד משותף שאליו אנו רוצה להגיע בעזרת ה'.

אתם לא יודעים עד כמה הנושא מורכב, מסובך ורגיש!

שדרותי- הבנתי ממנה שכל עניין החינה יוצא מכיסם של הורי החתן וכנראה זה מה שיהיה במקרה שלי.

 לדעת פשרה לא תהיה עם ח"ו לא נגיע למצב שעל זה יקום ויפול השידוך וזה יהיה נוראי אם נגיע למצב כזה.

בעזרת ה' שתהיה חינה, אני יעדיף שזה יהיה משהו בקטנה בסוף האירוסין.

לכל זוג יש את הקשיים שלו.. מי שלא זה קושי העדות- זה קושי במנטאליות  או באופי של המשפחות או במשו אחר....

יש לך פה נושא מורכב- הבדלי עדות שאבא שלך לא מקבל

היום- זה מתבטא בחינה

מחר- זה יתבטא במשו אחר

מה הפיתרון?

כבוד

כבוד כבוד כבוד

לכל אחד מישראל

לא להכריח מישו לעשו משו שהוא לא רוצה- ולא להכריח מישו לוותר לע משו שהוא כן רוצה

במשך הזמן אבא שלך ילמד איזה כלה מקסימה ואיזה משפחה נהדרת הם- ויקבל אותם בשמחה

בחינה-

שיעשו חינה של נשים- ואביך יהיה פטור

הצעתי פתרון שאמור להיות מפשר בין הצדדים..

[ראה בתגובותיי הקודמות]

ואני יודעת בדיוק עד כמה זה נושא מורכב ורגיש..

בהצלחה.

הטריפוליטאים עושים חינה ....

תבדוק עם הארוסה אם ההורים שלה רוצים לעשות חינה ?

במידה וכן פשוט תגיד להורים שלך שזאת חוויה נחמדה 

וגם סוג של היכרות עם המשפחה של הארוסה 

נ.ב תגיד לו שסוף סוף הוא יתחיל להנות מאוכל טוב חחח ( צוחק ורציני )

קח בקלות ואל תילחץ כי מרגישים אותך והכי חשוב אל תסביר יותר מדי 

בפשטות כי זה נורמלי אצל עדות המזרח 

בס"ד

צדיקה אחותך-  ברגע שנתחתן יהיה לנו יותר קל להתמודד עם הדעות של אבא שלי ובאמת שהאנטי לא מתקבל אצלי ואני לא יוכל לשנות את אבא אבל צריך למצוא פיתרון בקשר לחינה כי על זה יקום השידוך!!

הוא יודע באיזה אוצר מדובר ואנחנו לא רוצים לוותר על החינה, הבעייה היא שהתכשיטים תמרוקים וכו' מגיעים לאלפי שקלים ואת זה לנו וזאת הבעייה.

אפחד לא מכריח את השני, אנו רוצים להתגמש ולמצוא פתרון אבל הצד שלה לא מוכן!

היא דורשת שהחינה תהיה באירוסין.

צפוני- ההורים של החברה רוצים לעשות כי זה מנהג אצלם ולכן עם לא מוכנים להתגמש- להתפשר על כלום.

מדובר בהוצאות של אלפי שקלים ואין לנו את זה!!!!!

כמה תכשיטים, תמרוקים וכו' צריך לקנות?

לאבא שלי יש משו אנטי נגד עדות אחרות ונגד המנהגים שלהם וזה לא יעזור עם אני אגיד לו שזה חוויה וכו'.

ברור לי שזה חוויה ולא היינו בחוויה כזאת בחיים אבל במקרה הזה, זה לא ישפיע כלום.

פרמדיק צבאי-  אנחנו רוצים להתחתן ולהקים בית בעז"ה אבל בלי להתגמש בנושא הכספי של החינה או לקנות קצת דברים, זה לא ילך !!

יש מצב לעבוד קצת רציני בתקופה הזו ולהשיג כסף עבור כל השטיקים של החינה?

אגב לא צריך להגזים בתמרוקים והתכשיטים..

אני מאתי פה לפחות 3 נושאים לדיון

א עדות וקבל המנהגים של הזולת באהבה וכבוד

ב אירוע שצד אחד רוצה בו אבל לצד השני אין רצוך\יכולת לשלם חצי- שלאה כספית

ג החינה עצמה (יוצא מכל הנל)

אגב-

ארוסתך\ חברתך לא "דורשת" כלום

היא רוצה מאוד מאוד- ואתה רוצה להיענות לרצון שלה -שהוא גם רצונך- שיהיה לה טוב

תקשיב לה

תבין מה היא רוצה- מה מפריע לה

כעיקרון אצלינו נהוג שהצד של הכלה משלם על החינה והצד של החתן משלם על השבת חתן

אצלינו אמא שלי התעקשה גם על מסיבת אירוסין והיא שילמה גם אותה

כעיקרון המשפחה הספרדית הממוצעת מכסה את עלות האירוע-

מתנות יקרות ושוות,

בכל מקרה, אצלינו נהגו שהמשפחה של הכלה מביאים לה סלסלות תמרוקים

(קיבלתי קרמים ל7 שנים ואיפור לתחפושות של הילדים עד שיבה...)

ההורים של בעלי- צרפתים- התעקשו על טבעת יהלום (שאיבדתי מזמן) לאירוסין,

ולחינה הם קנו לי סט תכשיטים מהמם מכסף אבל לא מאד יקר

בימינו יש המון חנויות שאפשר לקנות סטים יפים מאד במחירים סבירים 300-400,

לא חייב ללכת על תכשיטי זהב טהור,

עוד דבר שאם הם מתעקשים על יהלום - אפשר לקנות טבעת זהב עם זרקון דמוי יהלום:

ולסיפור שהיה- חצי שנה אחרי שהתחתנו, אבד לי היהלום.

לא ביקשנו תעודה אחריות- לא ידענו שיש דבר כזה.

חזרנו לחנות שם קנינו והוא אמר לי- איפה התעודה?

כשאמרתי שאין לי הוא אמר שאם היה לי הוא היה חייב לשבץ לי יהלום חדש חינם,

כיוון שאין לי הוא הציע לשבץ יהלום ולהתחלק בהוצאה חצי חצי- (800 השתתפות)

או לשבץ זרקון. שיבצנו זרקון

בכל מקום שהלכתי החמיאו לי על היהלום היפה, היו ששיחקו אותה ממש מביני עניין,

אותי זה הצחיק חבל"ז אבל מה אכפת לי?

חינ"ה = ראשי תיבות: חלה, נידה, הדלקת הנר. 3 המצוות שהכלה מקבלת עליה בנישואיה וזה מתחיל כמובן בטבילה שמתקיימת יום לפני החופה. וגם מלשון נשיאת חן, מציאת חן, של החתן והכלה זה בעיני זו. מקור המנהג קדוש וטהור ויסודתו בהררי קודש. לא מבטלים סתם ככה מנהג, כי מנהג ישראל דין הוא. ועוד כזה מנהג שבא לחזק את הבית היהודי.

חשוב שאביך ידע את כל זה. אולי הרתיעה שלו נובעת מהרושם המוטעה שקיבל על החינה ממה שקורה היום בארץ: לא נשאר הרבה מהמנהג היפה והטהור, ויש בעיקר המון הוצאות ראוותניות, לבוש לא צנוע, ריקודים מעורבים, רעש וצילצולים. אה, וכמובן, זה היה מיועד רק לנשים! או אפשרות נוספת בחלק מהקהילות - בהפרדה מלאה. בעיקרון החינה היא חגיגה נשית טהורה, תרתי משמע. כך או כך, זה לא נתון לשיקול דעתו כלל וכלל. כמו שלא יתייעצו איתו באיזה מקווה ללכת לטבול ועם איזה רופאת נשים להתייעץ לפני החתונה, אם בכלל.

אתר כיפה

http://www.kipa.co.il/ask/show/18276-%D7%98%D7%A7%D7%A1-%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%94

חינה טוניסאית

http://www.amit4u.net/newsarticle/10683,1291,23694.aspx

חינה מרוקאית

http://www.reader.co.il/article/24664/%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%9B%D7%9C-%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%90%D7%AA%D7%9D-%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%92%D7%A2%D7%AA

בס"ד

אלירז- לא ברור אם הבעייה בכסף (שאין לנו) או אם הטקס עצמו.

אין לי אפשרות לעבוד אבל אם הכן מדובר בכסף בלבד יש לי פיתרון ואם מדובר בטקס עצמו לא יהיה קל לשכנע אבל כרגע זה נראה שהבעייה בכסף ובטקס.

אנחנו מבררים בנתיים מזה הטקס ומה אפשר לעשות עם כמות המתנות.

החברה אמרה לי שמדובר ב 3-4 אלף שזה פווווול!!!!

עד איזה סכום כסף את חושב שצריך להשקיע?

צדיקה אחותך-  כתבת בדיוק את שלושת הבעיות.

אני מקשיב לה והיא רוצה בצדק גמור את החינה ואני מבין אותה למה היא לא מוכנה לוותר!

אנחנו מנסים לעשות את המקסימום אבל היא לא מוכנה להתגמש או ללכת לקראת אפילו כאשר יהיה הטקס וזה אחרי שאנחנו מדברים על התגמשות!! .

מה שהיא לא מבינה שאין לנו תקציב ואבא נגד המנהג הזה ולמרות שחפרנו בנושא מכל הכיוונים היא לא הבינה מה הבעייה שלנו.    העניין העצוב זה שאם ח"ו כוח השכנוע של המשפ' שלי לא יצליח מבחינתה זה לבטל את השידוך למרות ההפיכת העולמות וכל מה שאנחנו עוברים בבית ובעצם אפשר להגיד שהיא מעדיפה לפרק את השידוך מאשר לא לעשות את המנהג למרות שיש רגשות בנינו ופה היא תפסיד גם טקס וגם חתונה ואני לא נכנס להשלכות, לכאבים ולשברים שיהיו כתוצאה מכך שלא כ"כ אכפת לה מזה.

היו לנו כמה חינות במשפחה המצומצמת, ולא כולן היו זהות.

אצל אחיותי הגדולות (לפני כ- 20 שנה) החינה היה אירוע גדול (ומאוד שמח!),

הורי היו אחראיים לחלוטין לכל הארגון וההוצאות הכספיות

- והם החליטו על סדר הגודל  של הארוע. אך צריך לזכור שלא היתה מסיבת אירוסין גדולה, אלא רק הכרות של המשפחות לארוחת ערב משותפת.

כיוון שהם טריפולטאים טובים אז הכל היה בשפע גדול, זה מאוד יפה בעיני.

אך אני בחתונתי -בחרתי לא לעשות חינה כי רציתי לחסוך להם בהוצאות. הם קצת התאכזבו, אבל הצליחו לבזבז את הכסף בהצלחה בשבת חתן  (בעלי יתום).

מה שכן- נהוג שהחתן מביא לכלה מתנה, יכול להיות שמיד יתחילו רינונים על גודל המתנה ושוויה(תלוי בטיפוסים), אך זה לא עובדה שצריכה לבלבל אותך, כי אלו הן תגובות של אנשים קטנים שמחפשים ריגושים.

ועכשיו לסיפור נוסף- שבוע שעבר אחייניתי היקרה התארסה, ולאחר המנה העיקרית היה טקס חינה יפה, החתן והכלה ישבו בעזרת נשים (הגברים הציצו) וכל הנשים הגיעו עם הסלסלאות המתוקות ורקדו, הם הזמינו מישהי בתשלום שהביאה את התלבושות ואת התפאורה וזה היה רק חלק קטן מכל הערב.

לדעתי זהו שילוב יפה וגם חיסכון של שני האירועים יחד. אם כי זה היה במרחק של חודש מהחתונה ולא כמו המנהג המקורי בשבוע החתונה עצמו.

הם ספרדים אסליים וחרדים (מרוקאי וטריפולטאית ובכל זאת לא דייקו לחלוטין)

מכל החינות שאני השתתפתי בהן זה לא היה רק לנשים אלא הטקס הוא במכוון לחתן ולכלה ביחד,

שתהיה להם ברכה ושפע. וזה חל במקור יומיים-שלושה לפני החתונה .

וגם אמי סיפרה לי שעוד בגלות זה היה כך באותה המתכונת (לחתן ולכלה יחד)

וגם אצל כמה חברות תימניות ודתיות ממשפחות שורשיות.

עניין החינה, ואז להסביר לה מה אתה הבנת על איך שזה אמור להתנהל..

במיוחד העניין שחינה זה בעיקר על הורי הכלה, אלא אם כן גם הורי החתן מעוניינים במשהו גדול..

ובעיקרון, חינה לא חייבת להיות משהו ענק- אפשר בהחלט לקיים אותה בבית הכלה, עם כל חברותיה וקרובות משפחתה, בלי מיליון מתנות, ועם תלבושות שמשאילים והרבה מוזיקה ושמחה..

בגלל דבר כזה לא נפרדים..! וכל העניין הזה של טלפון שבור ביניכם בנושא, ממש לא מועיל..

אתה מתאר כאן מצב של ניגוד רצונות חזק ביניכם. מצב כזה הוא מבאס מאוד, אבל אפשר להפוך אותו למנוף ענק להתקדמות. 

אני לא יודעת עד כמה בדייטים היתה לכם הזדמנות לבדוק איך אתם מקבלים החלטות ביחד. אז הנה, הגיעה ההזדמנות. 

גם אחרי שתתחתנו יהיו לכם חילוקי דעות. אין זוג שמסכים על כל דבר. השאלה היא איך תתמודדו איתם. הדרך שבה אתם מתמודדים עכשיו היא, כנראה, זו שבה תלכו גם כשתהיו נשואים. הדרך הזו מתאימה לך? אתה מרגיש שהדיאלוג ביניכם בריא? שאתם מבינים אחד את השני ומשתדלים ללכת אחד לקראת השני? אתה מרגיש שבדרך הזו אתה רוצה ליישב מחלוקות עם אשתך? 

שיהיה ברור - גם אם התשובה היא לא, זה לא אומר שצריך לרוץ להפרד. יש דברים שאפשר לשנות. 

אני יכולה לומר שמה שהכי קידם את הקשר ביני לבין מי שהיום הוא האיש שלי, זו העובדה ששיתפנו אחד את השני בתחושות שלנו לגבי הקשר, גם אם הן לא היו תמיד פשוטות, והתמודדנו איתן ביחד. 

אני מרגישה שאתם במצב על נפיצות גבוהה- ואתה זקוק להנחיה יותר רחבה ממה שיש בפורום

לך לרב שלך או לדוד או מישו- ותתיעץ איתו !!

זה סיפתח לכל החיים שלכם בחיד-

"קשה באירוסין קל בחתונה"

ראיתי הרבה חינות בימיי הקצרים!!!

סלח לי- שמשפחת הכלה תצא מהסרט שלה..

אם הכלה ומשפחתה לא רוצים אפילו להתפשר זה נראה שלא רוצים (הכלה\ אמא הכלה) באמת להתאחד..הם אולי מעדיפים ספרדי כמוהם - כי אי אפשר לדרוש את השלמות למי שאפילו לא יודע ולא מכיר חינה..

קודם כל אני חייב לציין שה"ווארט" על החינה נחמד, וכידוע התורה באמת לא בחלה באימוץ מנהגי עמים אחרים תוך מתן טעם חיובי להם (ועי' רמב"ם מו"נ ח"ג פמ"ו), אבל יש להעמיד דברים על דיוקם.

החינה (תעתיק נכון: חנאא', ערבית: حناء, עברית: חִנא, בלעז: HENNA. בויקיפדיה הערבית מופיעה הגרסה حنة, צורה פחות נפוצה ככה"נ) היא צמח ממנו מפיקים מין שרק אדום (עפ"י מילון איילון-שנער) המשמש גם לבציעת השער (עפ"י מילון א' שרוני).

אצל נשות המזרח, לא רק היהודיות, יש טקס הנקרא "יום אלחנאא'" (גרסה אחרת: "לילת אלחנאא'") שבו מעטרים את ידי הכלה וחברותיה בחומר המופק מצמח החנאא'.

אז אולי זאת קצת סטייה מהנושא, אך לא מזיק לדעת.

לילה שלפני החתונה- כשהכלה חוזרת מהמקווה לבית שלה ..

ובקשר לחינה - לא הייתי לחוצה על זה בכלל אך כיון שהמשפחה רצתה, עשינו את זה לנשים בלבד יום לפני החתונה (אחרי המקווה), דוקא מאד נהנתי.

והצעתי האישית היא, יש כ"כ הרבה דברים שונים בין העדות, תזרמו עם זה אל תעשו סיפור מכל דבר קטן, לא בריא..

בס"ד

כדאי שתתיעץ עם מישהו שמכיר אותך/אתכם ואולי גם עדיף שיכיר את אופי האירוע..

נשמע שבגלל שהזמן והמצב לחוצים זה מטריד ומלחיץ אותך[-אחד הדברים היותר הגיוניים,תכל'ס..] ונראלי שלמרות הכוונות הטובות של כל המגיבים זה יכול להלחיץ ולבלבל יותר מאשר לכוון אם לא תשב לסדר את זה,והכי קל עם אדם מנוסה שמכיר אותך..

מזל טוב,תתפלל עלינו;)

מניסיוני דוקא אשכנזים ששונאים ספרדים אוהבים ערבים, אין לי מושג למה.

אולם, בד"כ הם גם חילונים, כך ש... אולי אצלך זה קצת שונה.

אשמח לתשובה

לא פשוט להתחתן עם כלה שלא מוצאת חן בעיני אביך, ושווה לשקול בכובד ראש מחירים ורווחים.

אביך לא בהכרח "שונא ספרדים" אולי הוא פשוט מפחד מהפערים התרבותיים ואפשר לדבר איתו ולהקשיב גם לקול שלו

כי לפעמים נדמה לנו שההורים לא מבינים או סתם "גזעניים" וזו בכלל לא הסיבה האמיתית.

אכן זוגיות היא לא דבר של מה בכך ואם אפשר לצמצם מראש פערים וקונפליקטים כדאי לשמוע בזה גם את ההורים בעלי הנסיון.

לגופו של עניין - אם היא מתעקשת ואמא שלה מתעקשת, זה אומר הרבה על בעיות שעלולות לצוץ בעתיד.

אבא שלך לא רוצה בשום אופן, היא ואמא שלה לא מוותרות בשום אופן וזה רק הארוע הראשון.

אם תרצה תגובה ארוכה יותר תכתוב, או לחילופין אשמח לעזור בטלפון, בכל מקרה יש לי הרבה נסיון בתחום, ואשמח לייעץ ולשקף את כל הצדדים והמורכבויות.

אשמח שתיגשי למשרדי עמ"נ להציג תעודות הסמכה ביעוץ זוגי - לפני שאת מתחילה לקשקש לאנשים במוח

תודה

סתם הערה-

מתחתנים על הבעל- לא עם אבא שלו

"על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו- ודבק באשתו" ממש!!

עכשיו עם כל אישה שאני ארצה להתחתן וההורים שלי יעקמו את האף אז אני אומר ביי.

מה פתאום? מה אנחנו מתחתנים עם ההורים שלנו?

צריך להתבגר ולקבל החלטות לבד זה החיים שלנו ולא של הורנו (עם כל כבודם ויש להם כבוד)

אלירז: בקצב הזה אפשר להיות רווקים לעולמי עד ח"ו.

בכל מקרה אני חושב שהמשפחה של הכלה תעשה את החינה ואם הורי החתן לא רוצים לבוא שלא יבואו 

אף אחד לא מכריח אותם! וחבל לריב על זה!

למה אתם מסלפים את דבריה??

היא רק הציגה את המורכבות ואמרה שלהורים יש הרבה נסיון לפעמים

וכדאי לשמוע מה יש להם לומר..

לא חסרים גם המקרים בהם הורים הזהירו את הילד

ולא אהבו את בן הזוג מסיבות מוצדקות שהתבררו רק אח"כ!!

לא אמרנו עכשיו להתחתן על פי החלטת ההורים בלבד!

יש איזונים.. וצריך להבחין בדקויות עם שכל ולב מבין!

היא צודקת מאוד שנראה ממה שהצטייר כאן

שגם בהמשך יצוצו הרבה בעיות דומות

משהו לא מבורר עד הסוף..

משהו תקוע.

בלי קשר לפתרון הנקודתי של עניין החינה!

ריבונו של עולם..מה היא כבר אמרה?

אח"כ אני נחשבת דרמתית...פפפ

לכל קשר יש את הבעיות שלו.

והבעיה הזאת לא שונה משאר הבעיות! 

ואין מה לעשות ככה זה החיים,

מה אז בגלל שיש בעיות לא נתחתן! 

תסלחו לי אבל זה לא נשמע הגיוני!

קודם כל יש לי תעודת הסמכה בייעוץ זוגי ונסיון של 15 שנה בטיפול בפרט ובמשפחה.

בנוסף, נסיון של 12 שנים בשדכנות וב"ה הצלחות בשידוכים.

הצעתי את עצמי בהתנדבות למרות שאני מקבלת בתשלום זוגות לייעוץ זוגי. 

זה תחום חשוב עבורי מאד.

לא המלצתי לבטל שידוך רק הצגתי מורכבות, אי אפשר להמליץ ביטול דרך "פורום", מבלי להכיר את כל הפרטים.

אגב- מתגובותייך אני מבינה שאת לא נשואה, כשמתחתנים לא מתנתקים מההורים.

לא הולכים רק לפי רצון האבא אבל נישואים זה לא "משחק ילדים", כשמקבלים החלטה צריך להבין את כל המשמעויות העומדות מאחורי החלטה זו.

את לא יכולה על דפי הפורום להכניס משפטים כאלה... את זה את צריכה לומר לפותח השרשור במסר"ש..

צריך להקשיב להורים וצריך לשמוע אותם...

אבל לא בהכרח לקחת את כל מה שהם אומרים...

נכון, "דבק באישתו"- אבל בסופו של דבר הורים רוצים את הטוב בשביל הילד שלהם (כל אחד לפי עניינו...)

והם "רואים" את הקשר מבחוץ... ולכן לפעמים יש להם תובנות והבנות שלנו אין...

ויפעת.. סתם ככה... ה"עצבנית התוקפנית" נשואה....

וכשמתחתנים לא מתנתקים מההורים- אבל יש אפשרות לבחור מה לנתק מהם ומה לא....

ברוכה הבאה לפורום

יהי רצון שתעדכני את הכרטיס האישי שלך עמ"נ שנוכל לדעת מי את ומאיזה ניסיון או הסמכה את מדברת

יהי רצון שתשתפשפי יותר במרחב הוירטואלי

>>-ותביני שמשפט כמו "או לחילופין אשמח לעזור בטלפון, בכל מקרה יש לי הרבה נסיון בתחום, ואשמח לייעץ ולשקף את כל הצדדים והמורכבויות."

הוא בהחלט משפט מחשיד ומעורר חשש

ממתי מזמינים לעבור לטלפון- ככה בלי להכיר ובלי לדעת?

וניסיון וידע הוא דבר שדורש הוכחה- לא לכל מי שטוען לידע- אכן יש אותו- וברשת קשה לברר ולאמת דברים כאלו

אגב- אני נשואה נשתיים

(ופריט טריוויה- בעלי הוא המכונה admin)

חינה עיקר המנהג הוא מריחת העיסה על היד כסמל  למזל תכשיטים ריקודים וכו' זה דברים נילווים הכל מנהג נאה אך לא הכרחי , ההוצאות נהוג שיהיו על הורי הכלה ,

שמעתי על משפחות שעשו מסיבת אירוסין  כרגיל ובסוף אותו יום נשארו לטקס קצר וסימלי של החינה , גם כך נותנים באותו יום תכשיטים ויש כיבוד

תהנו בלי לחץ בהצלחה

היות והמיועדת עצמה לא מוכנה להתגמש בעניין המנהג...אם קראתי נכון את תגובותיך , והבנתי את הנקרא.

זה מעיד על האישיות , ואם היא תגיע למצב שתוותר עליך ולא על החינה..זה אומר דרשני..

וצריך לחשוב מה יהיה הלאה בהמשך החיים המשותפים...

זו החלטה הרת גורל...אני חושבת שכדאי ללכת ולהיוועץ בדעת תורה של רב...

כולם אמרו לך תחשוב פעמיים בגלל שהבחורה מעדיפה את החינה ולא אותך.

לענ"ד זה שטויות.

היא לא מעדיפה את החינה, אבל היא כן רוצה בעל שיהיה קשוב לרצונות שלה לחלומות שלה ויבין אותה.

ואם אינך כזה, אז בהחלט הייתי ממליצה לה לחשוב פעמיים, לא על החינה, עלייך.

אני התחתנתי לפני 3 חודשים, ובעלי מעדה שממש לא מקובל שמה חינה
מעבר לכך הם גם שיא הצפונבונים ואצלנו חינה זה שיא הרעש והצלצולים..

אמרו לך שחינה של 3-4 אלף יקרה?

אצלי החינה עלתה 20 אלף (ואני לא מגזימה, ההפך אמי מסתירה הרבה דברים שהיא שילמה לענ"ד)

ועשיתי מאמץ כביר להוריד להוריי הוצאות.

חיפשתי קייטריניג הכי זול שיכול להיות, אלא שבאזור שלנו אין פחות מ80 שקל מנה
אמא שלי הביאה עוגיות מרוקאיות מיוחדות משדרות (ואנחנו גרים בצפון, כשהוריי של בעלי עשו את המאמץ להביא אותם, והם מירושלים)
הטקס עצמו יקר לא מעט, התלבושות, המתנות מסביב.
(רק הש"ס שאתה מקבל בחינה עולה 3 אלף ד"א)

אחרי החתונה ודגש על אחרי החתונה בעלי סיפר לי שהסיפור הזה ממש הציק לו
הוא לא האמין שאנחנו באמת הולכים להוציא כ"כ הרבה הוצאות שכאלה
אבל הוא לא שיתף אותי, הוא ידע שזה החלום שלי, הוא ידע שזה רצון הוריי
והוא קיבל זאת לגמריי.
אך את אמו הוא כן שיתף, והיא אמרה לו 'חמוד שלי אל תתערב להם, זה מנטליות שונה, זה חתונה גם שלהם, תן להם את זה" והיא אכן הרגיעה אותו.

השבת חתן שהיתה מאוד מכובדת ויפה עלתה לא יותר מ6 אלף כי זה בירושלים האוכל יותר זול, הדירות יותר זולות.

אני יודעת שזכיתי בחם וחמה מדהימים, אבל מעל הכל בעלי הוא מדהים.

כי הוא מאוד לא אוהב ולא מתאים לחינה הגרנדיוזית שהיתה לנו, אבל הוא זרם
וכמו שאני התלבשתי מלאכותי גם הוא זרם.
וזה 'ושמח את אשתו אשר לקח'.

אך יש לי עוד סיפור קטן לפני שנתיים ביטלתי וורט

לא על חינה שהיה לי ברור שההורים של הבחור לא היו רוצים והיו משגעים אותי על זה

אלא על הבחור והוריו, ששמעו שהוא מתחתן עם ספרדיה והתחילו לעשות סנקציות נוראיות.
פעם הוא אמר לי ' תגידי לאבא שלך שבחתונה לא יקנה חליפה של ספרדים כאלה שיקנה שחורה יפה'

כן עד לשמה הם הגיעו.

אבל עם הוריו הייתי שורדת, מה שגרם לי להכריע ולהחליט לבטל הכל בכל מכל

זה הבחור, שהלך אחרי הוריו ולא אחריו אשתו לעתיד.

אני חושבת שזה מה שהכלה שלך רואה עכשיו

הורים שאוהבים קצת לשלוט לא אוהבים ספרדים ולא רק זה שההורים פגומים (וסלח לי על הביטוי הבוטה אבל הוא אמת) גם הילד שלהם זורם איתם. ומחליט שחינה לא מתאימה לו.

כשלאישה שלך זה יכול להיות חלום ילדות ורצון חד פעמי שיכול להתמשש לה.

שהמחיר של האירוע ממש לא יקר לחינה. (לא בגלל החינה שלי, כי אני הייתי בכמה עשרות בהמון אזורים בארץ)
והכי קשה לה, שהבעל שלה אטום לרגשות שלה.

על זה, אני מבינה למה היא רוצה להפיל את הכל.

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.

שאתה מרגיש שאתה יותר מדי משקיע וזה לא הדדי. אני טועה?

לא יצא לצאת עם בחורה שאחרי דייט שני שלישי הבחורה מעצמה שלחה הודעה בלי ששלחתי לה.

אולי אני המוזר?

אבל בזמנו, בטח שהיה תקשורת דו כיוונית גם מבחינת יוזמה. וכשאין, זה לגמרי חשוד בתור היא לא מתלהבת אבל "עושה מה שצריך".

יש הבדל ממש גדול בין התרבות כיום של הודעות וואטסאפ

לבין הודעות בש.א בפורום או סמס

אני יוצא כמה שנים ב"ה ולא יודע איך זה אצל בנות..

אחרי 3-4 דייטים, אז אפשר לעשות סוג של שיחת חתך (לא כמו בצבא, אבל יש קווים מקבילים ;) ) שבה בהם עושים תיאום ציפיות.

קודם כל אתה משתף איך אתה מרגיש ביחס לקשר ואז - 

איך את מרגישה ביחס לקשר?

במידה והכל טוב, אז שואל -

איך מפה ממשיכים?

ולאו דווקא שהיא תענה תשובות ברורות, אלא שניכם בונים את זה ביחד.

בגלל שבכל זאת מדובר במישהי מסוג בת, ובקשר קשר שמכוון להקמת בית בישראל, זה קצת שונה מתיאום ציפיות במערכות יחסים אחרות, וגם על זה כדאי לתת את הדעת. 

אני מאמינה שהבסיס לזוגיות תקינה זה תקשורת תקינה.

מפריע לך שהיא לא יוזמת?

תגיד לה את זה.

מצפה שגם היא תתקשר\תשלח הודעה מיוזמתה - תגיד לה את זה.

סביר להניח שיש לכם ציפיות שונות, עמדות שונות על המקום בקשר.

צריך לנהל את השיחה הזאת בחכמה, לא כביקורת על איך שהיא היתה עד כה, אלא -

עד כה היה לי טוב וחיובי, ואני רוצה לקדם את הקשר הזה עוד קצת - ומתוך המקום הזה לדבר. לבדוק אם גם היא נמצאת במקום הזה בכלל, אם גם היא רוצה להצמיח את הקשר, ולבדוק איך כל אחד מכם יכול לעשות את זה.

בהצלחה!

כשמגיעים הכי למטה -משם אפשר רק לעלות...  

אחי היקר!

לכל אחד יש סיכוי! 

חזק ואחוז עצמך!

כוון עצמך אל מי שאמר - והיה העולם!
בסך הכל הוא יכול והוא בטוח דאג לך כבר...

רק עוד קצת סבלנות...

הישועה כבר מעבר לפינה...

אתה יודע כמה פעמים גיליתי שיש תחתית יותר עמוקה ממה שהייתי?

וברצינות:

התחתית היא לא מציאות אובייקטיבית, של נקודה ספציפית שממנה אפשר רק לעלות.

לרוב בן-אדם יתחיל לעלות, בנקודה שהוא יבין ויפנים שהוא האחראי הבלעדי על האושר שלו ולא לתלות את האושר שלו בגורמים אחרים (כמו מציאת בת-זוג).

בונוס, כשזה יקרה הוא גם ימצא מישהי שמתאימה לאדם מאושר ולא מישהי שמתאימה לאדם מיואש.

תראה, כל כך הרבה שמרימים את ידיהם, עד שזה נראה כמו מוראלים בסניף😉

תהיה חזק בויה. שוק השידוכים קשוח מאוד אבל היעד הנכסף שווה את כל הסבל בדרך.

עוד כמה הרמות והורדות ידיים ותזכה להרים למישהי יד ולהשחיל בה טבעת

אני לא מחפש עזרה, תמיכה או עצה כאן. אני פשוט רוצה להבין איך אפשר להשתיק את הקול הקטן והמכאיב שעדיין מנסה וללמוד להמשיך בחיים בלי תקווה בכלל.

לא יודע למה אלוהים ברא ככה את העולם ולמה כל כך כואב, אבל עד שלא תפצח את זה אתה תגלה שאי אפשר להשתיק את הקול הזה, חרף הבזיונות והכאב. עד שלא תעז ללמוד את חוקי המשחק - החוקיות האכזרית של העולם תמשיך לטגן אותך.

"ודווקא כשרואים את האופק הלב נשבר מן המרחק

כאן לומדים איך לאהוב את זה

ואני עובד בזה

עד שהפחד בי יצחק"

כתב את זה רותם בר אור, אדם שהחיים כנראה פירקו לו את הצורה והוא לומד מחדש את חוקי המשחק

Short קצר ויפה שלו בנושא:

בהצלחה!

אם הציפיות מעמיסות מדי עדיף לוותר עליהן. 

וזה סוג של אתחול. אח"כ מפתחים תקווה טובה עם איזון נכון.

גם לקוות וגם לאזן את זה עם עומסים

ציפיות למשו גבוה יכולים להפריע, אבל זה לא חייב להעסיק אותנו 

אין מצב שאתה מרים ידיים אחי!!

אם אין לך דאודורנט טוב..

אתה לא מרים ידיים, אחי!!

בגללכם הייתי צריך לכתוב את הבדיחה המטופשת הזו.

הכרת הטוב.
להעריך את הקיים.
לא לקחת אותו כמובן מאליו.

עכשיו, יש לך 2 דרכים.
הדרך הארוכה 
תצטרך להגיע לכזו תחתית,
שגם אם תראה פרח ברחוב או תעשה הליכה קצרה בפארק ביום עם שמש טובה,
 הדופמין שלך, התחושה הנעימה, הריגוש,  יעלה כמו שחקן כדורגל שמבקיע גול בדקה 90 מול 50,000 צופים.

או הדרך הקצרה
זה שתתחיל ממחר בבוקר, שינוי בסיסי, סיבוב פרסה, בעזרת צעדים קטנים מאוד,
על מנת שתהיה מאושר ושמח בחלקך, גם במצב הקיים. וברור שזה אפשרי כי מיליונים בעולם עוברים ועושים את זה.

עכשיו למשהו יותר מעשי.
תעשה ניסוי.
נניח אתה בתקופה שאתה לא שולט במחשבות ומרגיש ריקנות. אין לך חשק לכלום. 
תתקין אפלקציה עם מד צעדים.

תתחיל לשים לב כמה אתה זז כל יום.
אם למשל אתה  זז 5000 צעדים ביום ועדיין רצות מחשבות לא נעימות,
אז תנסה לזוז 10,000.
ואם זה לא מספיק אז 25,000 צעדים ביום. פשוט תתחיל ללכת עם מוסיקה נעימה או פודקאסט שמדבר על נושא קליל מאוד.

דבר אחד בטוח :
כשעייפים  ממאמץ בריא במהלך היום, אז  בסוף היום, אין זמן לחשוב על הרמת ידיים נפשית,
פשוט רוצים לנוח בכיף והכל רגוע מאוד.  זה מדע בסיסי ופשוט. 
לאנשים עסוקים אין זמן למחשבות האלה.
אין לך במה להתעסק ? תמצא משימות קטנות ופשוטות שלא דורשות מאמץ מחשבתי ותסיים אותם.

למה חשוב שתעשה השתדלות ללמוד את הדרך הקצרה ?
כי גם אחרי  שתמצא זוגיות יש אתגרים חדשים שגורמים לבן אדם להתעייף וצריך ללמוד איך להתמודד טוב יותר בתקופות האלה.
עדיף כמה שיותר מוקדם.

בהצלחה.

זה לא בהכרח מה שיקרה בפועל כמובן.

אם 5-6 פגישות, אז אם זה לא עולה בראשונה, גג בשניה- לא הייתי ממשיכה.

אם 3-4 חודשים- הייתי מחכה שבועיים- שלושה, עם 2-3 פגישות בשבוע

אם שנה- הייתי מחכה חודש-חודשיים.

תחשוב על עצמך איך אתה מרגיש כשאתה חושב על להיפגש איתה. משהו מעיק לך? טוב לך?

אם היית צריך להיות איתה עכשיו יום שלם. כמה מהר היית ממצה את העניין?

אתה מסוגל להיפתח איתה ולשתף אותה בדברים אישיים? רוצה בזה?

הייתי מעביר איתה יום שלם כי היא מעניינת, יש לה אנרגיות, ונחמד איתה סה"כ. מה שבטוח לא מעיק.

לגבי פתיחות אני פתוח עם הרבה אנשים, אז לא מרגיש שזה משהו מיוחד לספר לה דברים אישיים

אם תוך כמה מפגשים לא מתפתח משהו אחר, ביי.

מבחינת מראה, אתה מתחבר אליה? משהו מפריע?

יש משיכה כלשהי גם אם קטנה? 

דברתם על איפה עומד הקשר? אתה יודע איך היא מרגישה?

לנסות להגיע לקומה הבאה..

יותר לשתף לעומק וברגש.. לספר גם על חולשות, התלבטויות בעבר ובהווה..

וגם להביא אנרגיה אחרת ביניכם..

לאסוף אותה. /ללוות לתחנה

לשאול  אותה מה יעשה לה טוב ויפתח אותה יותר..

להחמיא (ברמה המתאימה)

לארגן פקל/מבשלים יחד משהו שאוהבת. וכו'

דבר זה יכול לאט לאט לפתח את הרגש.

בנוסף, ליצור מפגשים חוויתיים יחד ולא רק ישיבה וכד', אלא ממש דייטים חווייתיים,

לשוחח על חלומות, שאיפות,

וגם על קשיים או כאבים,

זה יכול יותר לחבר.

ובתוך הפגישה עצמה - להיות רק בה.

לא לנסות לחשוב ולנתח תוך כדי הפגישה,

אלא לשהות

להיות ברגע

בנוכחות

ולאחר ובין לבין הפגישה אפשר לחשוב על כך בצורה תחומה ומסודרת.

וגם לא למהר ולרוץ לשום מקום מחד

ומאידך לא סתם "למרוח" אם מבינים בוודאות שלמה שזה לא זה (באופן כללי, לא כהתבטאות לכאן או לכאן על המקרה הספציפי כמובן).

אבל כן, נתינת הזמן גם היא חשובה

והמקום ללב להיפתח

בטח אם יש לו או היו לו מחסומים או כוויות מהעבר

בטח אם הוא נפגע ורוצה לשמור על עצמו חזק

וגם אם לא - עצם הזמן, ההיכרות, העמקת ההיכרות, היצירה של התנאים להשביל להרגיש יציבות בתוך הקשר, רגש בתוך הקשר, ביטחון בתוך הקשר, שייכות בתוך הקשר - אלו דברים שבונים ונבנים ולא באים ב"פוף".

וכמובן הרבה תפילה לקב"ה שיכוון אותך גם תוך כדי וגם בכלל להחלטות הכי נכונות וטובות.

המון ברכה והצלחה ב"ה

דיברתי על נושאים יותר אישיים?

התקדמתם קצת בשיח?

אבל אצלי במבחן התוצאה זה לא עבד כך..

היו בנות שפגשתי והתפתח רגש מהר..

אבל כשפגשתי את אשתי, במשך חודש וחצי זה היה כמו שתיארת.

נעים, נחמד, מעניין וכו', אבל ללא התפתחות של רגשות.

בשלב הזה שנינו המשכנו, רק מפני שלא מצאנו סיבה מספיק טובה להפסיק.

אחרי חודש וחצי החלטנו שאנחנו הולכים לסדנא אצל מישהי שתעזור לנו לפתח את הרגשות.

שבועיים לאחר הסדנא כבר התארסנו (עם הרבה רגש אחד אל השניה).

מה עוזר לייצר רגש מאפס?

לי זה תמיד היה נראה שזה או שיש רגש או שאין. אי אפשר לייצר רגש.

נפגשתי עם אחת 10 פעמים, ועדיין לא היה שום רגש, למרות ששאר הדברים התאימו. שאלתי איזו יועצת בתחום מה לעשות, היא אמרה שאם רגש לא התפתח אחרי זמן כזה, כנראה גם שלא יתפתח ואין טעם להמשיך.

אם אין רגש, כנראה שגם אין משיכה, לא?

נניח שפיתחת רגש כלפיה, מה עם המשיכה? זה גם יכול להתפתח?

ובכלל, כמה זמן מחזיק הרגש שפיתחתם בסדנא? זו מניפולציה שצריך לתחזק כל כמה זמן?

כרגע מה שעולה לי לראש:

עשיית מעשים למען האחר,

חשיפה של נושאים רגישים,

צבירת חווייות משותפות

ויש כמובן עוד..

הסדנא מתחילה בהיכרות,

היא מנסה לאתר את חסם הרגש בקשר, ולתת כלים לזוג להתגבר על החסם.

כשהיא מזהה דפוסים לא טובים, היא גם יכולה לעזור לזוג להיפרד.

אני הגעתי אליה עם 2 בנות.

עם הראשונה הרגש היה לא הדדי (היא הייתה עם רגשות ואני לא).

היא הצליחה לשבור לי מחסום, התפתח לי רגש אבל הוא לא היה יציב.

בהמשך,יחד איתה הבנתי שבת-הזוג 'חונקת' אותי, והיא עזרה לי להיפרד ממנה (כי בת הזוג לחצה עליי להמשיך וזה לא היה לי פשוט).

עם אשתי,

היא נתנה לנו כלים שעזרו לנו להיחשף יותר זה בפני זו.

וגם המליצה לנו לצאת לטייל, להצטלם יחד ולצבור חוויות משותפות.

לגבי אי התפתחות רגש לאחר כ-10 פגישות.

אני מסכים שזה כנראה לא יקרה מעצמו, אבל מניסיון אישי זה יכול לקרות עם עזרה (כפי שהיה אצלנו).

לגבי משיכה, אם אין משהו שממש גורם לדחיה, אז זה יכול לקרות.

אצלנו המשיכה התפתחה יחד עם הרגש.

לגבי כמה זמן זה מחזיק מעמד..

עם הראשונה, זה אכן לא היה יציב.

עם אשתי זה מחזיק כבר כמה שנים ללא צורך בעזרה מאז.

רגש לא מחזיק אם יש שגרה יומיומית שוחקת, אז מדי פעם יוצאים לדייטים, טיולים, חופשות וכד'.

(כל זוג עם מה שטוב לו והתדירות שהוא צריך) 

מה שעולה מכאן שעבדתם על חסימה רגשית. זאת אומרת, הרגש הפוטנציאלי קיים רק שהוא חסום ולכן לא מופיע בפועל.

אבל ייתכן שבאמת אין שום רגש וזה לא עניין של חסימה. צריך פשוט לעבוד בהנחה שיש חסימה רגשית, ואם זה לא עזר אז כנראה שאין שום רגש פוטנציאלי.

הבנתי נכון?

רק אחדד שאם יש התאמה שכלית, *הערכה הדדית, דיבור נעים ואין דחיה מבחינת הנראות.

אז הסבירות לחסם רגשי היא מאד מאד גבוהה.

*לגבי הראשונה שהזכרתי לעיל, לקראת סוף הקשר היא אמרה לי שהיא מרגישה שאני לא מספיק מעריך אותה, עד אז לא שמתי-לב לזה, אבל כשהיא אמרה את זה פתאום הבנתי שזה נכון..

שווה להתייעץ עם איש מקצוע.

זה נשמע לי שאלה שיא הטריוויאלית.

ואולי איש מקצוע זה יהיה מאמן לחתונה.. איזה אנשי מקצוע עוסקים בזה?

לא הייתי ממליץ להכליל

האם אתה יכול להכיר בחורות נוספות בקלות ? כאלה שסיכוי סביר שתהיה התלהבות כמו שהיתה לך כבר.

אם כן, אז כנראה עדיף לך להמשיך הלאה.

אם לא, אז שווה לבדוק לעומק אם יש משהו לעשות כדי להתניע את הקליק. ברוב המקרים יש מה להתניע.

הרי אם זו היתה הבחורה היחידה בעולם, היית מתנהג אחרת. זה על אותו סרגל.

החלק הקריטי הוא שאין לך משהו שאתה לא אוהב אצלה וזה רק נייטרלי כזה. כל עוד נייטרלי אז הכל פתוח ולפעמים גם משתלם יותר,

כמו תבשיל טוב על אש נמוכה.

בהצלחה.

גם רעב נובע מפעילות מוחית בעקבות מחסור באוכל. אחרת היינו שוכחים לאכול...

זה לא מוריד מחשיבות וחווית האכילה

התאהבות היא טובה וחשובה, בלעדיה היינו בודדים ומרוחקים.. זה מוסיף רגש וחיבור לאדם שאליו אנו רוצים להתקרב. 

התאהבות אבל היא דינמית, שיכולה להתעורר בשלבים שונים בקשר והיכרות.

 כנראה שלרוב היא לא תתעורר בדייט ראשון בו אנו יותר לחוצים ובוחנים אחד את השני. לכן כדאי לתת לזה קצת זמן ולראות אם מתפתח משהו 

כי בהקשר הזה העולם מתווך לנו דרך הפרשנות שלנו. אין פה עניין אובייקטיבי של אמת או שקר. יש מישהו שיהיה לך חיבור טבעי אליו ולמישהי אחרת לא יהיה, ולהיפך.

בנוסף לכך, המצע שעליו אנחנו מתנהלים זה המוח שלנו, נרצה או לא. אם למישהו יש לדוג' חסימה כלשהי, הוא לא יכול להגיד לעצמו "תתעלם ממנה, זו רק פרשנות שלך למציאות" וזה יפתר, כי המוח שלו מתנהל לפי החסימה גם בלי שירצה. ואפילו אם הוא כל הזמן יקדיש תשומת לב ויבדוק אם הוא מתנהל לפי החסימה או לפי מה שנכון, זה עדיין לא ישנה את המבנה הפיזיולגי שנוצר במוח שלו שיוצר את החסימה, וזה ישפיע על הרצון שלו. צריך "לחווט" מחדש את המוח.. ועם עבודה זה אפשרי. רק צריך קצת ללמוד איך המוח עובד כדי לעשות את זה בצורה הכי מהירה יעילה.

ולעצם העניין- חיבור יכול להיות טבעי ומיידי אבל גם יכול להיבנות עם הזמן. אם חושבים שזה חייב להיות כבר בהתחלה יכולה להיווצר במוח חסימה שתמנע מהחיבור לקרות גם בקשר שהוא כן היה יכול לקרות בו.

וגם יאוש יוצר דפוסים לא טובים במוח.. אז כדאי נסות לחשוב טוב

אהבה אמיתית זה דבר שנבנה עם הזמן והנתינה והקבלה וכל מה שזוג חווים

אבל את כל זה אין מספיק בהתחלה

וזה קשה או אפילו בלתי אפשרי לעבור את כל הדרך הזאת עד לשם בלי שיש לך כלום שמניע אותך

אז לכן הקב"ה ברא לנו את ההורמונים...שיתנו לנו את הכוחות בדרך להגיע לאהבה אמיתית

לגבי התהיה - אפשר לדמות את זה למצת ברכב. 

כדי שהרכב יתניע זה ניצוץ קטן שידלק ויפעיל את כל המערכת.

הניצוץ הזה הוא ההתאהבות.

זאת אולי תחושה שיטחית בתחילת קשר

אך בקשר יציב, וק"ו קשר ממוסד, התאבהות יכולה להיות ביטוי לאהבת אמת כלפי בן/בת הזוג.

דבר שני די כבר עם האין 

יש הכל גם גברים יציבים 

אם מצידך, אז זה מזעזע שאתה כותב את זה. רוצה להוריד כי היא לא יפה בעיניך? עניין שלך. אבל לכתוב שבגלל שהיא מכוערת היא רווקה, זה לא לעניין.

אם מצידה, זה עדיין לא בסדר שאתה כותב ככה על עצמך.

(וסליחה על ההבדל בין איך אני מגיבה כשזה קשור לבנות או לבנים. פשוט יופי זה משהו מולד ושאפשר טיפה לשחק איתו עם איפור וכדומה, אבל כמה תפילות אתה מתפלל ביום זו לגמרי בחירה שלך, וזה פשוט אומר שאתם לא באותו מקום ולא מתאימים)

ויש הרבה מאד בחורות יפות שהן רווקות, וגברים יציבים שהם רווקים. וכמובן מכוערות וגברים לא יציבים שנשואים. אז לא להכליל.

ואל תדאג, בע"ה שלך תגיע בקרוב🙏 המושלמת שלך☺️

אנחנו מדברים על המקרה הסטנדרטי. 

ואני מבינה שעל השאר אתה מסכים איתי, אם לא הגבת על זה?

בכל מקרה לא מדברים ככה לא על הצד השני ולא על עצמך.

בואו נוריד לרמת הפרקטיקה..

אני אתחיל

די לאיפור

מוזמנים להמשיך

אנשים עוד לפני שהם קולטים מראה חיצוני הם קולטים עם איזו אנרגיה הגעת לפגישה. מכיוון שאנחנו לא באמת מצליחים להגדיר "אנרגיה" (למרות שהגוף קולט אותה נהדר) אז אנחנו אומרים דברים אחרים.

למשל "היא מכוערת"  או "לא היה לי חיבור איתה" או "אני מרגיש לא נעים לידו". זה הכל שמות של אותו דבר. הצד השני לא עשה שום דבר רע במודע אבל אנחנו לא רוצים להיות שם. אז אנחנו צריכים להסביר לעצמנו משהו אחר.

רק לא הצלחתי להבין איך זה קשור ליופי כל כך, אם מישהי יפה בעיניי אז היא יפה ואם לא אז לא, בלי קשר לאנרגיה שלה, יכולה להיות מישהי עם אנרגיה וואו אבל לא כזאת יפה-נכון שפה יש כאלו שיגדירו אותה כיפה כי היה להם כיף איתה וכו על זה אתה מדבר?

וכל השמות האחרים שלה. של אנשים שנותנים לתחושה הזו שמות אחרים.

אבל יש הבדל בין "היא יפה" שהכוונה שהיא באמת יפה בעיניי לבין להגיד שהיא יפה כי אני לא יודע איך לתאר שכיף לי איתה..לא חושב שיש בחור שיתאר ככה מישהי אבל איני מכיר ויודע כל אז יכול להיות שאנוכי טועה.

ולכן, וכו.

אבל גברים יציבים, לא חושב שזה כל כך נכון…