מה הבעיה?

|מרוקאית|

כל עדה והסגנון שלה..

בקשר לאבא- עצוב לשמוע שהוא לא אוהב ספרדים למה השנאה הזאת?

לעניין עצמו אם הוא משלם מכיסו זאת זכותו להחליט אם תהיה חינה או לא למרות שאבא שאוהב את הילד שלו ישתדל לעשות הכל כן גם לעשות חינה של מזרחיים (ה' ישמור) ואם זה מכספם של הזוג שיעשו ולא חייבים להקשיב להורים (אפשר להתחשב בהם אבל תעשו מה שמשמח אתכם).

זה לא אשמת הילד..

ואכן לא מחייב לעשות חינה..

זה רק מנהג!!

[אגב זה מנהג נשי בעיקר.. הגברים לא חייבים להיות שותפים בטקס..]

אם רוצים לשמח את שני הצדדים אפשר בסוף האירוסין -בקטנה כזה..

לא אירוע מיוחד בפני עצמו..וגם לא הזנחת הטקס..

ולא אמרתי שזה אשמת הילד פשוט אמרתי שזה כואב שיש שנאה כזאת סתמית... 

ככל הידוע לי- טירפולטאים ועירקים לא עושים חינה,

אבל לא לפי זה בוחרים כלה...

כשתגיעו בע"ה לגשר, תעברו אותו

(אם זה מצד אבא- שיתפשר

ואם זה מצד הכלה- שתוותר,

ואפשר גם לעשות פשרה...)

גם בלי חינה יש על מה להתפשר ולדון,

אל תדאג

בס"ד

שרבוב (סליחה שאני לא יודע את שמך הפרטי)- מסתבר שכנראה טריפולטאים כן עושים חינה ובאמת שאני קרוב מאוד לגשר ויש מצב שמדובר בימים ספורים אז אני כן בלחץ!

כמובן  שבוחרים כלה לפי מידות אופי וכו' ולא על פי חינה כי מבחינתיי אין בעיה לעשות חינה אך אני לא מוכן שיהיו השלכות מסומיים (והקשר באמת משפיע על המשפ' שלי... ) ויכול להיות שיהיו השלכות נוספות ממושכות אם החינה תתקיים ובעניין להתפשר, כרגע זה לא נראה באופק והכל תלוי באבא שלי, בלעדיו אני לא יכול להתקדם הלאה!

הכלה וגם אמא שלה לא מוכנה כרגע לוותר בגלל שזה מנהג למרות שהיא מודעות לבעיה.

לאיזה פשרה אפשר להגיע (אני לא יודע מזה חינה...)?

אלירז ושדרותי- מדובר במשהו שמושרש מילדותו שאי אפשר לשנות  (אני מנסה לעבוד על זה שאני ובאמת שזה לא אפשרי) ואני לא אכנס לבעיה!!!  ובאמת שכל השינאה והפילוג זה דבר נוראי ועצוב ואם גם לי הייתה ח"ו שינאה, לא הייתי נכנס לקשר מסוג כזה מלכתחילה, וכבר בהתחלה הייתי מודע למה שמחכה לי בדרך ולא פרשתי למרות שכל הזמן יש קשיים כי יש לנו יעד משותף שאליו אנו רוצה להגיע בעזרת ה'.

אתם לא יודעים עד כמה הנושא מורכב, מסובך ורגיש!

שדרותי- הבנתי ממנה שכל עניין החינה יוצא מכיסם של הורי החתן וכנראה זה מה שיהיה במקרה שלי.

 לדעת פשרה לא תהיה עם ח"ו לא נגיע למצב שעל זה יקום ויפול השידוך וזה יהיה נוראי אם נגיע למצב כזה.

בעזרת ה' שתהיה חינה, אני יעדיף שזה יהיה משהו בקטנה בסוף האירוסין.

לכל זוג יש את הקשיים שלו.. מי שלא זה קושי העדות- זה קושי במנטאליות  או באופי של המשפחות או במשו אחר....

יש לך פה נושא מורכב- הבדלי עדות שאבא שלך לא מקבל

היום- זה מתבטא בחינה

מחר- זה יתבטא במשו אחר

מה הפיתרון?

כבוד

כבוד כבוד כבוד

לכל אחד מישראל

לא להכריח מישו לעשו משו שהוא לא רוצה- ולא להכריח מישו לוותר לע משו שהוא כן רוצה

במשך הזמן אבא שלך ילמד איזה כלה מקסימה ואיזה משפחה נהדרת הם- ויקבל אותם בשמחה

בחינה-

שיעשו חינה של נשים- ואביך יהיה פטור

הצעתי פתרון שאמור להיות מפשר בין הצדדים..

[ראה בתגובותיי הקודמות]

ואני יודעת בדיוק עד כמה זה נושא מורכב ורגיש..

בהצלחה.

הטריפוליטאים עושים חינה ....

תבדוק עם הארוסה אם ההורים שלה רוצים לעשות חינה ?

במידה וכן פשוט תגיד להורים שלך שזאת חוויה נחמדה 

וגם סוג של היכרות עם המשפחה של הארוסה 

נ.ב תגיד לו שסוף סוף הוא יתחיל להנות מאוכל טוב חחח ( צוחק ורציני )

קח בקלות ואל תילחץ כי מרגישים אותך והכי חשוב אל תסביר יותר מדי 

בפשטות כי זה נורמלי אצל עדות המזרח 

בס"ד

צדיקה אחותך-  ברגע שנתחתן יהיה לנו יותר קל להתמודד עם הדעות של אבא שלי ובאמת שהאנטי לא מתקבל אצלי ואני לא יוכל לשנות את אבא אבל צריך למצוא פיתרון בקשר לחינה כי על זה יקום השידוך!!

הוא יודע באיזה אוצר מדובר ואנחנו לא רוצים לוותר על החינה, הבעייה היא שהתכשיטים תמרוקים וכו' מגיעים לאלפי שקלים ואת זה לנו וזאת הבעייה.

אפחד לא מכריח את השני, אנו רוצים להתגמש ולמצוא פתרון אבל הצד שלה לא מוכן!

היא דורשת שהחינה תהיה באירוסין.

צפוני- ההורים של החברה רוצים לעשות כי זה מנהג אצלם ולכן עם לא מוכנים להתגמש- להתפשר על כלום.

מדובר בהוצאות של אלפי שקלים ואין לנו את זה!!!!!

כמה תכשיטים, תמרוקים וכו' צריך לקנות?

לאבא שלי יש משו אנטי נגד עדות אחרות ונגד המנהגים שלהם וזה לא יעזור עם אני אגיד לו שזה חוויה וכו'.

ברור לי שזה חוויה ולא היינו בחוויה כזאת בחיים אבל במקרה הזה, זה לא ישפיע כלום.

פרמדיק צבאי-  אנחנו רוצים להתחתן ולהקים בית בעז"ה אבל בלי להתגמש בנושא הכספי של החינה או לקנות קצת דברים, זה לא ילך !!

יש מצב לעבוד קצת רציני בתקופה הזו ולהשיג כסף עבור כל השטיקים של החינה?

אגב לא צריך להגזים בתמרוקים והתכשיטים..

אני מאתי פה לפחות 3 נושאים לדיון

א עדות וקבל המנהגים של הזולת באהבה וכבוד

ב אירוע שצד אחד רוצה בו אבל לצד השני אין רצוך\יכולת לשלם חצי- שלאה כספית

ג החינה עצמה (יוצא מכל הנל)

אגב-

ארוסתך\ חברתך לא "דורשת" כלום

היא רוצה מאוד מאוד- ואתה רוצה להיענות לרצון שלה -שהוא גם רצונך- שיהיה לה טוב

תקשיב לה

תבין מה היא רוצה- מה מפריע לה

כעיקרון אצלינו נהוג שהצד של הכלה משלם על החינה והצד של החתן משלם על השבת חתן

אצלינו אמא שלי התעקשה גם על מסיבת אירוסין והיא שילמה גם אותה

כעיקרון המשפחה הספרדית הממוצעת מכסה את עלות האירוע-

מתנות יקרות ושוות,

בכל מקרה, אצלינו נהגו שהמשפחה של הכלה מביאים לה סלסלות תמרוקים

(קיבלתי קרמים ל7 שנים ואיפור לתחפושות של הילדים עד שיבה...)

ההורים של בעלי- צרפתים- התעקשו על טבעת יהלום (שאיבדתי מזמן) לאירוסין,

ולחינה הם קנו לי סט תכשיטים מהמם מכסף אבל לא מאד יקר

בימינו יש המון חנויות שאפשר לקנות סטים יפים מאד במחירים סבירים 300-400,

לא חייב ללכת על תכשיטי זהב טהור,

עוד דבר שאם הם מתעקשים על יהלום - אפשר לקנות טבעת זהב עם זרקון דמוי יהלום:

ולסיפור שהיה- חצי שנה אחרי שהתחתנו, אבד לי היהלום.

לא ביקשנו תעודה אחריות- לא ידענו שיש דבר כזה.

חזרנו לחנות שם קנינו והוא אמר לי- איפה התעודה?

כשאמרתי שאין לי הוא אמר שאם היה לי הוא היה חייב לשבץ לי יהלום חדש חינם,

כיוון שאין לי הוא הציע לשבץ יהלום ולהתחלק בהוצאה חצי חצי- (800 השתתפות)

או לשבץ זרקון. שיבצנו זרקון

בכל מקום שהלכתי החמיאו לי על היהלום היפה, היו ששיחקו אותה ממש מביני עניין,

אותי זה הצחיק חבל"ז אבל מה אכפת לי?

חינ"ה = ראשי תיבות: חלה, נידה, הדלקת הנר. 3 המצוות שהכלה מקבלת עליה בנישואיה וזה מתחיל כמובן בטבילה שמתקיימת יום לפני החופה. וגם מלשון נשיאת חן, מציאת חן, של החתן והכלה זה בעיני זו. מקור המנהג קדוש וטהור ויסודתו בהררי קודש. לא מבטלים סתם ככה מנהג, כי מנהג ישראל דין הוא. ועוד כזה מנהג שבא לחזק את הבית היהודי.

חשוב שאביך ידע את כל זה. אולי הרתיעה שלו נובעת מהרושם המוטעה שקיבל על החינה ממה שקורה היום בארץ: לא נשאר הרבה מהמנהג היפה והטהור, ויש בעיקר המון הוצאות ראוותניות, לבוש לא צנוע, ריקודים מעורבים, רעש וצילצולים. אה, וכמובן, זה היה מיועד רק לנשים! או אפשרות נוספת בחלק מהקהילות - בהפרדה מלאה. בעיקרון החינה היא חגיגה נשית טהורה, תרתי משמע. כך או כך, זה לא נתון לשיקול דעתו כלל וכלל. כמו שלא יתייעצו איתו באיזה מקווה ללכת לטבול ועם איזה רופאת נשים להתייעץ לפני החתונה, אם בכלל.

אתר כיפה

http://www.kipa.co.il/ask/show/18276-%D7%98%D7%A7%D7%A1-%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%94

חינה טוניסאית

http://www.amit4u.net/newsarticle/10683,1291,23694.aspx

חינה מרוקאית

http://www.reader.co.il/article/24664/%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%9B%D7%9C-%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%90%D7%AA%D7%9D-%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%92%D7%A2%D7%AA

בס"ד

אלירז- לא ברור אם הבעייה בכסף (שאין לנו) או אם הטקס עצמו.

אין לי אפשרות לעבוד אבל אם הכן מדובר בכסף בלבד יש לי פיתרון ואם מדובר בטקס עצמו לא יהיה קל לשכנע אבל כרגע זה נראה שהבעייה בכסף ובטקס.

אנחנו מבררים בנתיים מזה הטקס ומה אפשר לעשות עם כמות המתנות.

החברה אמרה לי שמדובר ב 3-4 אלף שזה פווווול!!!!

עד איזה סכום כסף את חושב שצריך להשקיע?

צדיקה אחותך-  כתבת בדיוק את שלושת הבעיות.

אני מקשיב לה והיא רוצה בצדק גמור את החינה ואני מבין אותה למה היא לא מוכנה לוותר!

אנחנו מנסים לעשות את המקסימום אבל היא לא מוכנה להתגמש או ללכת לקראת אפילו כאשר יהיה הטקס וזה אחרי שאנחנו מדברים על התגמשות!! .

מה שהיא לא מבינה שאין לנו תקציב ואבא נגד המנהג הזה ולמרות שחפרנו בנושא מכל הכיוונים היא לא הבינה מה הבעייה שלנו.    העניין העצוב זה שאם ח"ו כוח השכנוע של המשפ' שלי לא יצליח מבחינתה זה לבטל את השידוך למרות ההפיכת העולמות וכל מה שאנחנו עוברים בבית ובעצם אפשר להגיד שהיא מעדיפה לפרק את השידוך מאשר לא לעשות את המנהג למרות שיש רגשות בנינו ופה היא תפסיד גם טקס וגם חתונה ואני לא נכנס להשלכות, לכאבים ולשברים שיהיו כתוצאה מכך שלא כ"כ אכפת לה מזה.

היו לנו כמה חינות במשפחה המצומצמת, ולא כולן היו זהות.

אצל אחיותי הגדולות (לפני כ- 20 שנה) החינה היה אירוע גדול (ומאוד שמח!),

הורי היו אחראיים לחלוטין לכל הארגון וההוצאות הכספיות

- והם החליטו על סדר הגודל  של הארוע. אך צריך לזכור שלא היתה מסיבת אירוסין גדולה, אלא רק הכרות של המשפחות לארוחת ערב משותפת.

כיוון שהם טריפולטאים טובים אז הכל היה בשפע גדול, זה מאוד יפה בעיני.

אך אני בחתונתי -בחרתי לא לעשות חינה כי רציתי לחסוך להם בהוצאות. הם קצת התאכזבו, אבל הצליחו לבזבז את הכסף בהצלחה בשבת חתן  (בעלי יתום).

מה שכן- נהוג שהחתן מביא לכלה מתנה, יכול להיות שמיד יתחילו רינונים על גודל המתנה ושוויה(תלוי בטיפוסים), אך זה לא עובדה שצריכה לבלבל אותך, כי אלו הן תגובות של אנשים קטנים שמחפשים ריגושים.

ועכשיו לסיפור נוסף- שבוע שעבר אחייניתי היקרה התארסה, ולאחר המנה העיקרית היה טקס חינה יפה, החתן והכלה ישבו בעזרת נשים (הגברים הציצו) וכל הנשים הגיעו עם הסלסלאות המתוקות ורקדו, הם הזמינו מישהי בתשלום שהביאה את התלבושות ואת התפאורה וזה היה רק חלק קטן מכל הערב.

לדעתי זהו שילוב יפה וגם חיסכון של שני האירועים יחד. אם כי זה היה במרחק של חודש מהחתונה ולא כמו המנהג המקורי בשבוע החתונה עצמו.

הם ספרדים אסליים וחרדים (מרוקאי וטריפולטאית ובכל זאת לא דייקו לחלוטין)

מכל החינות שאני השתתפתי בהן זה לא היה רק לנשים אלא הטקס הוא במכוון לחתן ולכלה ביחד,

שתהיה להם ברכה ושפע. וזה חל במקור יומיים-שלושה לפני החתונה .

וגם אמי סיפרה לי שעוד בגלות זה היה כך באותה המתכונת (לחתן ולכלה יחד)

וגם אצל כמה חברות תימניות ודתיות ממשפחות שורשיות.

עניין החינה, ואז להסביר לה מה אתה הבנת על איך שזה אמור להתנהל..

במיוחד העניין שחינה זה בעיקר על הורי הכלה, אלא אם כן גם הורי החתן מעוניינים במשהו גדול..

ובעיקרון, חינה לא חייבת להיות משהו ענק- אפשר בהחלט לקיים אותה בבית הכלה, עם כל חברותיה וקרובות משפחתה, בלי מיליון מתנות, ועם תלבושות שמשאילים והרבה מוזיקה ושמחה..

בגלל דבר כזה לא נפרדים..! וכל העניין הזה של טלפון שבור ביניכם בנושא, ממש לא מועיל..

אתה מתאר כאן מצב של ניגוד רצונות חזק ביניכם. מצב כזה הוא מבאס מאוד, אבל אפשר להפוך אותו למנוף ענק להתקדמות. 

אני לא יודעת עד כמה בדייטים היתה לכם הזדמנות לבדוק איך אתם מקבלים החלטות ביחד. אז הנה, הגיעה ההזדמנות. 

גם אחרי שתתחתנו יהיו לכם חילוקי דעות. אין זוג שמסכים על כל דבר. השאלה היא איך תתמודדו איתם. הדרך שבה אתם מתמודדים עכשיו היא, כנראה, זו שבה תלכו גם כשתהיו נשואים. הדרך הזו מתאימה לך? אתה מרגיש שהדיאלוג ביניכם בריא? שאתם מבינים אחד את השני ומשתדלים ללכת אחד לקראת השני? אתה מרגיש שבדרך הזו אתה רוצה ליישב מחלוקות עם אשתך? 

שיהיה ברור - גם אם התשובה היא לא, זה לא אומר שצריך לרוץ להפרד. יש דברים שאפשר לשנות. 

אני יכולה לומר שמה שהכי קידם את הקשר ביני לבין מי שהיום הוא האיש שלי, זו העובדה ששיתפנו אחד את השני בתחושות שלנו לגבי הקשר, גם אם הן לא היו תמיד פשוטות, והתמודדנו איתן ביחד. 

אני מרגישה שאתם במצב על נפיצות גבוהה- ואתה זקוק להנחיה יותר רחבה ממה שיש בפורום

לך לרב שלך או לדוד או מישו- ותתיעץ איתו !!

זה סיפתח לכל החיים שלכם בחיד-

"קשה באירוסין קל בחתונה"

ראיתי הרבה חינות בימיי הקצרים!!!

סלח לי- שמשפחת הכלה תצא מהסרט שלה..

אם הכלה ומשפחתה לא רוצים אפילו להתפשר זה נראה שלא רוצים (הכלה\ אמא הכלה) באמת להתאחד..הם אולי מעדיפים ספרדי כמוהם - כי אי אפשר לדרוש את השלמות למי שאפילו לא יודע ולא מכיר חינה..

קודם כל אני חייב לציין שה"ווארט" על החינה נחמד, וכידוע התורה באמת לא בחלה באימוץ מנהגי עמים אחרים תוך מתן טעם חיובי להם (ועי' רמב"ם מו"נ ח"ג פמ"ו), אבל יש להעמיד דברים על דיוקם.

החינה (תעתיק נכון: חנאא', ערבית: حناء, עברית: חִנא, בלעז: HENNA. בויקיפדיה הערבית מופיעה הגרסה حنة, צורה פחות נפוצה ככה"נ) היא צמח ממנו מפיקים מין שרק אדום (עפ"י מילון איילון-שנער) המשמש גם לבציעת השער (עפ"י מילון א' שרוני).

אצל נשות המזרח, לא רק היהודיות, יש טקס הנקרא "יום אלחנאא'" (גרסה אחרת: "לילת אלחנאא'") שבו מעטרים את ידי הכלה וחברותיה בחומר המופק מצמח החנאא'.

אז אולי זאת קצת סטייה מהנושא, אך לא מזיק לדעת.

לילה שלפני החתונה- כשהכלה חוזרת מהמקווה לבית שלה ..

ובקשר לחינה - לא הייתי לחוצה על זה בכלל אך כיון שהמשפחה רצתה, עשינו את זה לנשים בלבד יום לפני החתונה (אחרי המקווה), דוקא מאד נהנתי.

והצעתי האישית היא, יש כ"כ הרבה דברים שונים בין העדות, תזרמו עם זה אל תעשו סיפור מכל דבר קטן, לא בריא..

בס"ד

כדאי שתתיעץ עם מישהו שמכיר אותך/אתכם ואולי גם עדיף שיכיר את אופי האירוע..

נשמע שבגלל שהזמן והמצב לחוצים זה מטריד ומלחיץ אותך[-אחד הדברים היותר הגיוניים,תכל'ס..] ונראלי שלמרות הכוונות הטובות של כל המגיבים זה יכול להלחיץ ולבלבל יותר מאשר לכוון אם לא תשב לסדר את זה,והכי קל עם אדם מנוסה שמכיר אותך..

מזל טוב,תתפלל עלינו;)

מניסיוני דוקא אשכנזים ששונאים ספרדים אוהבים ערבים, אין לי מושג למה.

אולם, בד"כ הם גם חילונים, כך ש... אולי אצלך זה קצת שונה.

אשמח לתשובה

לא פשוט להתחתן עם כלה שלא מוצאת חן בעיני אביך, ושווה לשקול בכובד ראש מחירים ורווחים.

אביך לא בהכרח "שונא ספרדים" אולי הוא פשוט מפחד מהפערים התרבותיים ואפשר לדבר איתו ולהקשיב גם לקול שלו

כי לפעמים נדמה לנו שההורים לא מבינים או סתם "גזעניים" וזו בכלל לא הסיבה האמיתית.

אכן זוגיות היא לא דבר של מה בכך ואם אפשר לצמצם מראש פערים וקונפליקטים כדאי לשמוע בזה גם את ההורים בעלי הנסיון.

לגופו של עניין - אם היא מתעקשת ואמא שלה מתעקשת, זה אומר הרבה על בעיות שעלולות לצוץ בעתיד.

אבא שלך לא רוצה בשום אופן, היא ואמא שלה לא מוותרות בשום אופן וזה רק הארוע הראשון.

אם תרצה תגובה ארוכה יותר תכתוב, או לחילופין אשמח לעזור בטלפון, בכל מקרה יש לי הרבה נסיון בתחום, ואשמח לייעץ ולשקף את כל הצדדים והמורכבויות.

אשמח שתיגשי למשרדי עמ"נ להציג תעודות הסמכה ביעוץ זוגי - לפני שאת מתחילה לקשקש לאנשים במוח

תודה

סתם הערה-

מתחתנים על הבעל- לא עם אבא שלו

"על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו- ודבק באשתו" ממש!!

עכשיו עם כל אישה שאני ארצה להתחתן וההורים שלי יעקמו את האף אז אני אומר ביי.

מה פתאום? מה אנחנו מתחתנים עם ההורים שלנו?

צריך להתבגר ולקבל החלטות לבד זה החיים שלנו ולא של הורנו (עם כל כבודם ויש להם כבוד)

אלירז: בקצב הזה אפשר להיות רווקים לעולמי עד ח"ו.

בכל מקרה אני חושב שהמשפחה של הכלה תעשה את החינה ואם הורי החתן לא רוצים לבוא שלא יבואו 

אף אחד לא מכריח אותם! וחבל לריב על זה!

למה אתם מסלפים את דבריה??

היא רק הציגה את המורכבות ואמרה שלהורים יש הרבה נסיון לפעמים

וכדאי לשמוע מה יש להם לומר..

לא חסרים גם המקרים בהם הורים הזהירו את הילד

ולא אהבו את בן הזוג מסיבות מוצדקות שהתבררו רק אח"כ!!

לא אמרנו עכשיו להתחתן על פי החלטת ההורים בלבד!

יש איזונים.. וצריך להבחין בדקויות עם שכל ולב מבין!

היא צודקת מאוד שנראה ממה שהצטייר כאן

שגם בהמשך יצוצו הרבה בעיות דומות

משהו לא מבורר עד הסוף..

משהו תקוע.

בלי קשר לפתרון הנקודתי של עניין החינה!

ריבונו של עולם..מה היא כבר אמרה?

אח"כ אני נחשבת דרמתית...פפפ

לכל קשר יש את הבעיות שלו.

והבעיה הזאת לא שונה משאר הבעיות! 

ואין מה לעשות ככה זה החיים,

מה אז בגלל שיש בעיות לא נתחתן! 

תסלחו לי אבל זה לא נשמע הגיוני!

קודם כל יש לי תעודת הסמכה בייעוץ זוגי ונסיון של 15 שנה בטיפול בפרט ובמשפחה.

בנוסף, נסיון של 12 שנים בשדכנות וב"ה הצלחות בשידוכים.

הצעתי את עצמי בהתנדבות למרות שאני מקבלת בתשלום זוגות לייעוץ זוגי. 

זה תחום חשוב עבורי מאד.

לא המלצתי לבטל שידוך רק הצגתי מורכבות, אי אפשר להמליץ ביטול דרך "פורום", מבלי להכיר את כל הפרטים.

אגב- מתגובותייך אני מבינה שאת לא נשואה, כשמתחתנים לא מתנתקים מההורים.

לא הולכים רק לפי רצון האבא אבל נישואים זה לא "משחק ילדים", כשמקבלים החלטה צריך להבין את כל המשמעויות העומדות מאחורי החלטה זו.

את לא יכולה על דפי הפורום להכניס משפטים כאלה... את זה את צריכה לומר לפותח השרשור במסר"ש..

צריך להקשיב להורים וצריך לשמוע אותם...

אבל לא בהכרח לקחת את כל מה שהם אומרים...

נכון, "דבק באישתו"- אבל בסופו של דבר הורים רוצים את הטוב בשביל הילד שלהם (כל אחד לפי עניינו...)

והם "רואים" את הקשר מבחוץ... ולכן לפעמים יש להם תובנות והבנות שלנו אין...

ויפעת.. סתם ככה... ה"עצבנית התוקפנית" נשואה....

וכשמתחתנים לא מתנתקים מההורים- אבל יש אפשרות לבחור מה לנתק מהם ומה לא....

ברוכה הבאה לפורום

יהי רצון שתעדכני את הכרטיס האישי שלך עמ"נ שנוכל לדעת מי את ומאיזה ניסיון או הסמכה את מדברת

יהי רצון שתשתפשפי יותר במרחב הוירטואלי

>>-ותביני שמשפט כמו "או לחילופין אשמח לעזור בטלפון, בכל מקרה יש לי הרבה נסיון בתחום, ואשמח לייעץ ולשקף את כל הצדדים והמורכבויות."

הוא בהחלט משפט מחשיד ומעורר חשש

ממתי מזמינים לעבור לטלפון- ככה בלי להכיר ובלי לדעת?

וניסיון וידע הוא דבר שדורש הוכחה- לא לכל מי שטוען לידע- אכן יש אותו- וברשת קשה לברר ולאמת דברים כאלו

אגב- אני נשואה נשתיים

(ופריט טריוויה- בעלי הוא המכונה admin)

חינה עיקר המנהג הוא מריחת העיסה על היד כסמל  למזל תכשיטים ריקודים וכו' זה דברים נילווים הכל מנהג נאה אך לא הכרחי , ההוצאות נהוג שיהיו על הורי הכלה ,

שמעתי על משפחות שעשו מסיבת אירוסין  כרגיל ובסוף אותו יום נשארו לטקס קצר וסימלי של החינה , גם כך נותנים באותו יום תכשיטים ויש כיבוד

תהנו בלי לחץ בהצלחה

היות והמיועדת עצמה לא מוכנה להתגמש בעניין המנהג...אם קראתי נכון את תגובותיך , והבנתי את הנקרא.

זה מעיד על האישיות , ואם היא תגיע למצב שתוותר עליך ולא על החינה..זה אומר דרשני..

וצריך לחשוב מה יהיה הלאה בהמשך החיים המשותפים...

זו החלטה הרת גורל...אני חושבת שכדאי ללכת ולהיוועץ בדעת תורה של רב...

כולם אמרו לך תחשוב פעמיים בגלל שהבחורה מעדיפה את החינה ולא אותך.

לענ"ד זה שטויות.

היא לא מעדיפה את החינה, אבל היא כן רוצה בעל שיהיה קשוב לרצונות שלה לחלומות שלה ויבין אותה.

ואם אינך כזה, אז בהחלט הייתי ממליצה לה לחשוב פעמיים, לא על החינה, עלייך.

אני התחתנתי לפני 3 חודשים, ובעלי מעדה שממש לא מקובל שמה חינה
מעבר לכך הם גם שיא הצפונבונים ואצלנו חינה זה שיא הרעש והצלצולים..

אמרו לך שחינה של 3-4 אלף יקרה?

אצלי החינה עלתה 20 אלף (ואני לא מגזימה, ההפך אמי מסתירה הרבה דברים שהיא שילמה לענ"ד)

ועשיתי מאמץ כביר להוריד להוריי הוצאות.

חיפשתי קייטריניג הכי זול שיכול להיות, אלא שבאזור שלנו אין פחות מ80 שקל מנה
אמא שלי הביאה עוגיות מרוקאיות מיוחדות משדרות (ואנחנו גרים בצפון, כשהוריי של בעלי עשו את המאמץ להביא אותם, והם מירושלים)
הטקס עצמו יקר לא מעט, התלבושות, המתנות מסביב.
(רק הש"ס שאתה מקבל בחינה עולה 3 אלף ד"א)

אחרי החתונה ודגש על אחרי החתונה בעלי סיפר לי שהסיפור הזה ממש הציק לו
הוא לא האמין שאנחנו באמת הולכים להוציא כ"כ הרבה הוצאות שכאלה
אבל הוא לא שיתף אותי, הוא ידע שזה החלום שלי, הוא ידע שזה רצון הוריי
והוא קיבל זאת לגמריי.
אך את אמו הוא כן שיתף, והיא אמרה לו 'חמוד שלי אל תתערב להם, זה מנטליות שונה, זה חתונה גם שלהם, תן להם את זה" והיא אכן הרגיעה אותו.

השבת חתן שהיתה מאוד מכובדת ויפה עלתה לא יותר מ6 אלף כי זה בירושלים האוכל יותר זול, הדירות יותר זולות.

אני יודעת שזכיתי בחם וחמה מדהימים, אבל מעל הכל בעלי הוא מדהים.

כי הוא מאוד לא אוהב ולא מתאים לחינה הגרנדיוזית שהיתה לנו, אבל הוא זרם
וכמו שאני התלבשתי מלאכותי גם הוא זרם.
וזה 'ושמח את אשתו אשר לקח'.

אך יש לי עוד סיפור קטן לפני שנתיים ביטלתי וורט

לא על חינה שהיה לי ברור שההורים של הבחור לא היו רוצים והיו משגעים אותי על זה

אלא על הבחור והוריו, ששמעו שהוא מתחתן עם ספרדיה והתחילו לעשות סנקציות נוראיות.
פעם הוא אמר לי ' תגידי לאבא שלך שבחתונה לא יקנה חליפה של ספרדים כאלה שיקנה שחורה יפה'

כן עד לשמה הם הגיעו.

אבל עם הוריו הייתי שורדת, מה שגרם לי להכריע ולהחליט לבטל הכל בכל מכל

זה הבחור, שהלך אחרי הוריו ולא אחריו אשתו לעתיד.

אני חושבת שזה מה שהכלה שלך רואה עכשיו

הורים שאוהבים קצת לשלוט לא אוהבים ספרדים ולא רק זה שההורים פגומים (וסלח לי על הביטוי הבוטה אבל הוא אמת) גם הילד שלהם זורם איתם. ומחליט שחינה לא מתאימה לו.

כשלאישה שלך זה יכול להיות חלום ילדות ורצון חד פעמי שיכול להתמשש לה.

שהמחיר של האירוע ממש לא יקר לחינה. (לא בגלל החינה שלי, כי אני הייתי בכמה עשרות בהמון אזורים בארץ)
והכי קשה לה, שהבעל שלה אטום לרגשות שלה.

על זה, אני מבינה למה היא רוצה להפיל את הכל.

– בנוגע ללבוש אל תלבש משהו שלא היית לובש ביום־יום.

– בנוגע למה כן זה תלוי בבחורה ובנישה שלה יש כאלה שאוהבות לוק גלופות בלנדסטון ג'ינס יש כאלה שאוהבות יותר סולידי.

– לפיכך אם נפל הכותל האבנים והמקום של שניהם.

– לפיכך יש שתי גישות אפשריות, אחת פשוט תביא את עצמך השנייה תביא משהו נייטרלי סולידי לא שלוחי לא מאיים. אבל באמת נראה לי שאין בזה נכון או לא־נכון.

– בהחלט תבחר משהו נוח שלא יהיה לך חם או שתצטרך להתגרד כל־הזמן.

– לגבי מיקום קח אותה לציון ריש לקיש המקום הכי נידח במדינה כנראה.

– או לסרט טוב (הייתי ממליץ על "שואה" אבל תפנו לפחות תשע וחצי שעות)

סתם מה שאני הייתי מציע לך זה מקום נייטרלי שבו לשניכם יש אפשרות לבטא את עצמכם ולהתרכז אחד בשני. נניח בית קפה מסעדה קלילה טיילת פיקניק פארק יפה. שיהיה נוח לשבת וקצת להסתובב (אבל לא יותר מדי כי זה לא הכי נוח לדבר ולהתרכז בהליכה).

– לגבי טלפונים אני לא יודע מה זה אם אני צריך משהו ממישהו אני שולח לו מכתב בדואר.

– לגבי אוטובוסים נראה לי מספיק ללוות אותה לתחנה ודי מה עכשיו תשבו/תעמדו awkwardly חצי שעה באיזו תחנה כשיש שם אנשים (וגם אם אין).

תרומות בביט

אל תבוא עם חולצת גלופה בדייטים ראשונים גם לא בחול המועד, תבוא מכובד יחסית.

מיקום- עדיף בחוץ (במיוחד אם זה פעם ראשונה שלך) כדאי ליד מקלט אבל.

תלווה אותה לתחנה ולגבי לחכות תציע ואם היא תסרב אז לא צריך.

כדאי שתשתף אותה שזה פגישה ראשונה שלך, זה יוריד ממך מתח והיא תהיה פחות שיפוטית אם תעשה טעויות (:

בהצלחה!

וכדאי להביא שתייה.

בקבוקים נפרדים.

פשוט להביא את הגרסה הטובה ביותר של עצמך

ושיהיה בהצלחה🙌

אם יש עוד טיפים להוריד לחץ וכו' יתקבלו ביותר משמחה

ולגבי אותו הערב/יום אחרי - הבנתי שנהוג לשלוח הודעה/להתקשר לגבי הפעם הבאה או משהו כזה

מישהו יכול לפרט?😅

תזכור שגם היא לחוצה כי לא רק אתה נבחן אלא גם היא.(:

וה' מזווג זיווגים תשליך עליו, תכניס לך לראש שאתה בסה"כ עושה את ההשתדלות שה' ציווה עליך. אתה עושה מצווה. עם אפילו קצת מסירות נפש. וזהו תשליך לה'.

וזה מרגיע כי כרגע גם לא מצופה שתדע מי זאת אלא פשוט תכירו

עדיין אין מחוייבות משמעותית שתגרום ללחץ.

המחוייבות היא בעיקר לכבד ולבוא בטוב ;)

ויש אווירה של מתח שהיא מאוד טבעית, כי לא יודעים ב"ה מה קורה במחשבות של כל אחד. וגם לורח זמן לעכל, לא לנסות בכוח להגיד ישר שמתאים או שלא מתאים אלא לתת זמן. גם זמן אחרי הדייט לעכל, איך אתה מרגיש ומה אתה חושב.

לגבי ההודעה/טלפון יום אחרי - תחשוב שאתה בצד שלה, במידה והלך טוב - אתה תרצה להיות באוויר ולא לדעת לאיפה זה הולך? כמובן שלא.

בעיני, יותר הגיוני לשלוח הודעה לפני בשלב הזה כדי לרכך את העניין. עדיין יכולה להיות התרגשות.

להביא כיבוד (בקבוק שתיה- חדש כמובן, וחבילת עוגיות)

לגבי ליווי להציע ולראות מה אומרת

לגבי מיקום - לדעתי בפגישה ראשונה לרוב נוח בחוץ. אני כבר רגילה שלרוב לפני דייט ראשון בחור שאת אותי איפה נוח לי  להיפגש.

למחרת לשלוח הודעה מתי נוח לדבר ואז לפי השעה שתגיד להתקשר.

בהצלחה!

בעיקרון ממש ניסיתי לקבוע לאחרי פסח אבל לצערי לא התאפשר

מנסים לעבוד עם מה שיש לנו

היה נחמד ואתם רוצים להמשיך

השיחה לפני הפגישה מטרתה לקבוע יום וזמן לפגישה 

בדרך כלל אנשים אוהבים שמתעניינים בהם, בקטע אנושי פשוט שלהתעניין כי עומד מולי בנאדם.. כמו גם כחלק מההיכרות.

לגלות ולעורר סקרנות זה דבר טוב. 

משפחה תחביבים חתולים היפואלרגניים

לא חולצות גלופה לפני דייט רביעי

בפסח להביא שתיה בקבוק חדש וכוסות חדפ

להציע ליווי

היכרות טבעית ולא ראיון

תהיה נעים ואכפתי כמובן לא הצגה אלא שככה כל אדם צריך להיות...

אני בעד הכלל שאומר שאין כללים אפשר לזרום רק לא לעשות דברים משונים...

משונה זה הרבה פעמים לא רק המעשה אלא האופן שבו הוא נעשה...

והעיקר ליהנות...זה עיקר העניין בפעמים הראשונות ליצור חיבור, נעימות בצורה הכי פשוטה...

ואפשר גם לדבר על דברים רציניים אבל הכל לפי הענין זה גם חלק מהנעימות...

בהצלחה צדיק!

תזכור שאתה בא לפגוש מישהי נחמדה ככה"נ, שלחוצה יותר ממך. תחשוב על לייצר לה חוויה נעימה.

אם אתה כבר בזה, תנסה לנתב את ה"יראה" ליראת הרוממות מהמעמד, בדיקה של התאמה לבניית בית בישראל, זה מרגש.

קודם כל, בהצלחה רבה!

תתחיל מתפילה. ככה פשוט. שב במקום שקט ותגיד לאבא שאתה רוצה להקים לכבודו בית, שאתה מכיר בכך שאתה לא יכול לבד ואתה מבקש ממנו עזרה. ספר לו מה חשוב לך, ספר את הפחדים והחששות, שתף בחוסר הוודאות.

מלבד החשיבות העצומה של תפילה, אמונה וביטחון, זה יוצר סדר, מה אני יודע, מה אני בטוח ובמה אני מהסס.

אתה גם יכול לשבת ולכתוב את הדברים.

ועכשיו לעולם הפגישות.

תחשוב על זה. יש מישהי, נשמה, שאתה אוהב, משתוקק. 

מתחיל מהתחלה.

כמה מחשבות ודברים שעזרו לי

קודם כל, בהצלחה רבה!

תתחיל מתפילה. ככה פשוט. שב במקום שקט ותגיד לאבא שאתה רוצה להקים לכבודו בית, שאתה מכיר בכך שאתה לא יכול לבד ואתה מבקש ממנו עזרה. ספר לו מה חשוב לך, ספר את הפחדים והחששות, שתף בחוסר הוודאות. תבקש שיעזור לך שלא תבייש ולא תתבייש, לא תפגע ולא תיפגע. שיעזור לך לעשות סדר בראש.

מלבד החשיבות העצומה של תפילה, אמונה וביטחון, זה יוצר סדר, מה אני יודע, מה אני בטוח ובמה אני מהסס.

אתה גם יכול לשבת ולכתוב את הדברים.

ועכשיו לעולם הפגישות.

תחשוב על זה. יש מישהי, נשמה, שאתה אוהב, משתוקק. זה החצי הראשון שלך. אתה מכיר אותה מעולה אבל אתה לא יודע באיזה גוף היא, לא מכיר את התכונות הארציות שלה, וייתכן שזה לוקח זמן.

אז מה אתה עושה?

כמו שאמרו חכמים.

אתה מחפש את אבידתך.

מנסה לשחזר את הקשר הנשמתי לקשר בין גופים הנושאים את הנשמות בעולם הזה ומגלים אותן.

אתה לא מגיע לדייט ראשון מתוך מחשב 'אולי זו אשתי', ואז לחוץ כל הזמן לא לעשות טעויות. אתה מגיע להכיר בת ישראל נחמדה (פתאום הרבנים מרשים חברה). כמובן שהמטרה היא למצוא את אשתך, אבל תקליל את הלחץ, תבוא להכיר, אם לא יועיל-לא יזיק, לפחות בפגישות ראשונות.

ועכשיו מבחינה טכנית.

קודם כל, אין בזה תורה מסיני. תהיה אתה, מקווה שאתה אדם טוב...

בטלפון לפני אתה מציג את עצמך (היא יודעת שאתה צריך להתקשר), מוודא שנוח לה לדבר כרגע (כן, רגישות ותשומת לב זה תמיד חשוב, גם מחוץ לעולם הדייטים) מתאמים שעה ומקום, מתי נוח לה, איפה נח לה, כדאי לחשוב מראש על מקומות בסביבתה (לא רחוק מידי מהבית, אבל גם לא איפה שכל החברות שלה), אפשר להתייעץ עם חברים, אם היא לא תציע (מה שכנראה יקרה) תשאל אם פה מתאים או שם מתאים. תחשוב על מקומות שיהיו נוחים, שירותים בסביבה, מקלט קרוב, מקום פרטי *יחסית* לשבת, ומתאים למזג האוויר בשעת הפגישה. אם זה בסגנון שלכם-בית קפה וכדומה גם מתאים לחלק מהאנשים.

על הדייט עצמו. כמובן שיש פחדים. איך אני מעביר שעה וחצי-שעתיים עם מישהו שאני לא מכיר, ועוד בחורה?

אז ככה.

היא לא נושכת.

אמירה פופוליסטית מאד.

אני יודע.

אבל שמעת עליה דברים טובים בבירורים. כנראה שהיא נחמדה סך הכל.

כנראה שלא תראה את כל הנחמדות שסיפרו לך עליה מייד. לוקח זמן להיפתח.

אתה פוגש אותה, פונה אליה, מוודא שזו היא ומציג את עצמך (לאשר לה שזה אתה). כדי למנוע אי נעימויות ולתת לשניכם ביטחון שאתם לא מייצרים עכשיו פאדיחה שתסופר שנים קדימה/סיפור רומנטי על זוג שנפגש בטעות. אני מכיר כמה כאלה, זה מספיק.

אתה מספר על עצמך ומתעניין בה. טכני, איפה גדלת ומה עשית, מסלול החיים, ישיבה, צבא לא להתחיל מור"קים מהצבא אם זו לא כל ישותך. לו"ז כללי, משפחה, קצת על ההורים, קצת על האחים (אצל דוסים עם 4,000 אחים לכל אחד כבר העברת מלא זמן). מה מוביל אותך בחיים (אידאלים, לא שיעור באורות הקודש ג', נקודות שחשובות לך), תכניות לשנים הקרובות (ישיבה/צבא/לימודים/עבודה בחנות כפתורים) מה אתה רוצה לעשות בחיים (אפילו כיוון. אם יש). נושאים נוספים, עבודה, לימודים, סביבה חברתית, משפחה מורחבת, תחביבים, טיולים ושאר ירקות, מסגרות, מעשים ועניינים.

היא מדברת על החיים שלה. תהיה קשוב, אבל תוך כדי 'ומתוך כך' אתה יכול למצוא נושאי שיחה נוספים. כמובן, בלי לחתוך אותה.

תן גם לה לשאול שאלות כמובן.

כמובן הכל בצורה מתעניינת. אתה סקרן להכיר אותה, הרי שמעת כל כך הרבה טוב עליה מהחברה שבמשך רבע שעה סיפרה כמה היא כך וכך, ואתה רוצה להכיר את זומשכל זה סופר עליה, נשמע שהיא אדם טוב.

אתה לא חייב לעבור על כל הנושאים, פשוט לשוחח, להכיר את האדם שמולך.

זו אינה שיחת שיווק. אתה לא עסוק בלמכור את עצמך, אז אתה לא מתחיל לספר כמה אתה מוצלח בלהקפיץ בקבוק זכוכית 748 מ"ל על האוזן או שאר עניינים, בדיוק כמו שהיא לא מנסה למכור את עצמה תמורת שלשה גמלים.

זה גם לא מבחן או ראיון עבודה. אתה לא בודק אם היא מספקת.את הצרכים שלך/יודעת.לבדל קוסקוס בדיוק כמו אמא. אין שיפוטיות. באת לשמוע ולהתעניין, וכן לתת לה לשמוע עליך ולהתעניין בך.

פשוט מדברים ומכירים.

במהלך הפגישה אתה לא עסוק במחשבות 'מתאימה/לא מתאימה'. אתה פשוט מכיר בן אדם. תחשוב שנתקעתם יחד באוטובוס מאילת לקרית שמונה.

יהיה לזה זמן אחרי הפגישה.

ראיתי פה בעבר (אולי כשהייתי במצבך) שמישהו הגדיר את נושא הלבוש כ'מכובד לא חגיגי שלך' ואהבתי את ההגדרה. בחול המועד אפשר קצת יותר חגיגי, לא נראה לי גלופה אם זו אינה כל ישותך.

במהלך הדיבורים תפתח את הבקבוק שהבאת איתך (חדש כמובן), תמזוג לכוסוץ חד"פ בשביל שניכם. היא לא תעשה את זה לבד. היא גם לא תאכל מהעוגיות אם לא תפתח ותאכל בעצמך (וכולי האי ואולי). אתה לא בארוחת צהריים.

לגבי פסח, יש פה נקודה עדינה אם מה אוכלים, שים לב שאתה מביא משהו שהיא לא תגיד עליו (או תשתוק עליו) 'המנהג שלנו לא לאכול קטניות/לפתית/שרויה/עגבניות לא מקולפות/כשרות פלונית או אלמונית בפסח. משהו עם בד"צ עד"ח כנראה יהיה בסדר)

תזכור שהיא גם לחוצה. כתבו פה למעלה שהיא לחוצה יוצר ממך. אם זו לא פעם ראשונה/שנייה שלה לא בטוח, אבל בכל מקרה היא לחוצה, מתביישת כנראה, תהיה עדין וקשוב לצרכים שלה. אם אתם בחוץ והיא רוצה להיכנס לקניון לדוגמא, ייתכן וקר לה/היא צריכה שירותים. תשומת לב. זה לא הזמן להיות 'סייר' וללכת כל הדייט, או לרוץ מרתון. בקצב שלה.

כשאתה רוצה לסיים אתה מציע לה להתקדם לכיוון תחנת האטובוס/הרכב וכדומה, ומתחילים ללכת. אתה יכול להציע לה לחכות איתה לאוטובוס, זה לא קריטי, כל עוד אתה לא זורק אותה באיזה חור או באמצע הלילה.

אפשר לסכם לפני שנפרדים 'אז נדבר מחר בבוקר?', אם זה היה בבוקר אז אפשר גם בערב, אבל לפעמים לא יזיק לישון על זה לילה. אפשר גם לסיים בסתם 'אז נדבר' ובבוקר לשלוח לה הודעה מתי נוח לה לדבר. בכל מקרה, לא למרוח. בטח לא להיעלם. תחשוב עליה. היא מצפה לתשובה. היא במתח. כמוך, היא מפחדת מהטלפון הזה אבל רוצה להיות אחריו.

אתה לא מתקשר כשאתה מתלבט אם אתה רוצה להיפגש שוב. זה לא אומר שאתה לא מתקשר, ממש לא, אלא שאתה מחליט. אתה לא צריך להחליט שזו אשתך, אלא שאתה סקרן להיפגש שוב. זה הכל.

לא הצלחת להחליט? צריך עוד קצת זמן? אין בעיה. תעדכן אותה. אתה לא משאיר אותה באוויר, מתנדנדת כעלה ניסף, כעגונה באלמנות חיות. כן, הדימוי הזה רציני. היא תקועה, לא יודעת מה לעשות עם עצמה, היא תפוסה, לא יודעת מה לעשות עם הרגשות שלה, עיכוב כזה הוא ממש עינוי הדין. מי שלא מבין את זה שלא יתחיל לצאת בכלל.

קולמוסים ומקלדות רבות כבר נשברו על השאלה מה עושים אם מתלבטים, אני לא רוצה להיכנס לדיון. אומר רק שדעתי האישית היא שאם לא הרגשת סיבה מוחלטת לא להמשיך (התברר בפגישה שהיא חרשת-עיוורת-אילמת-טטרנית וגידמת ב4 גפיים וראש, או פחות מזה, מה שאתה מרגיש), שווה לתת צ'אנס נוסף. קח בחשבון שבהתחלה יש ביישנות וקשה להביא את עצמך (בדיוק כמו שלך קשה, ויותר מזה לבנות ישראל הצנועות, שביישניות הן. גם אם החברה אמרה שהיא לא ביישנית, לפגוש גבר זר זה שונה).

יש שיחלקו עלי, רבים עם נסיון רב (זה ייתרון? לא נכנס). מה נראה לך. בסוף לפגישה אתה צריך להגיע לא מתוך אילוץ כמי שנגזר גורלו, אלא מתוך רצון. רק כך אפשר להתקדם.

בשיחה, כמו בשיחה הראשונה, תוודא שנוח לה לדבר עכשיו (גם אם תיאמתם מראש שעה. אולי אחותה/חברתה לידה עכשיו). תשאל בקצרה מה שלומה ותעבור לעניין שלשמו הכנסתם- לומר שהיה לך טוב/נחמד/מה שהיה לך, ואתה תשמח/כמהה/רוצה/לא רוצה בשום אופן להיפגש שוב, וכמובן לשאול מה היא חושבת.

אם אתה לא רוצה, אתה לא צריך להביא לה שהפזילה שלה מפריעה לך או שהפריע לך שהיא לעסה מסטיק כל הפגישה. פשוט לא הרגיש לך מתאים. אם זה משהו שאתה חושב שהיא יכולה לשפר וכדאי שתיזהר ממנו כשתפגש עם בחורים אחרים, אתה יכול להעביר לה בעדינות מסר דרך השדכן.

אם לא מתאים לה, היא לא חייבת לך הסברים, אם זה לא היה קשר חזק וארוך. פשוט לא, לא צריך להיפגע מזה.

כמובן, אם נגמר, אתה לא זורק וממשיך. אתה מקדיש רגע וחושב לאיזה חבר היא יכולה להתאים. אולי עוד יצא משהו מהפגישה שלכם. לא, זו לא פאדיחה. זו מצווה גדולה.

אם היא אתם מעוניינים להיפגש שוב, אתם צריכים לסכם שוב על זמן ומקום, לדבר ולדבר, מצטרף נושא שיחה חשוב- מה איך היה לה ביום/יומיים/שלשה מאז הפגישה הקודמת.

ודו"ק ואכמ"ל.

אז ככה, הרבה אמרו לי ללבוש בגדים שהם 'אני' ושנוחים לי, בדר"כ אני הולך עם חולצות גלופה, אז בגלל שזה חול המועד חולצת לבנה של הישיבה זה סבבה?

בחול המועד, אני מצפה שבן אדם ילבש את מה שהוא לובש בחול המועד.

לא בחול המועד, יש ציפייה ללבוש מכובד. תלוי גיל ושלב בחיים, חולצות גלופה לא נחשבות מכבדות - אבל אם אתה מרגיש שזה כל זהותך, לא הייתי אומרים לך לשנות. מה שכן, אולי זה כן השלב בחיים לעבור משלב 'נוער' שבו מקובל ללכת עם גלופה, לשלב 'מבוגר' שבו זה לא מקובל (באירועים רשמיים).

מיקום - בפנים? בחוץ? מקום מבודד? עם עוד אנשים?

מה שהיא ואתה מעדיפים. בעקבות המצב הבטחוני - הייתי דואגת למקלט\ממ"ד נגיש. לגבי עוד אנשים - בהחלט. יש עניין הלכתי של ייחוד, אבל גם מעבר לזה - לא נפגשים בפינה אפילה שמבודדת מהציבור. כדאי לדעתי להיפגשת במקום שבו נוח לשניכם, שתרגישו בנוח להקשיב ולדבר - כלומר לא רועש מידי. אבל גם לא שקט מידי. לא מרכזי מידי, כי אתם רוצים להתמקד אחד בשני ולא בחבר שלך מהתיכון שבדיוק עובר בסביבה.

וטלפון יום אחרי? זה דבר שעדיין עושים?

חובה! לדעתי, חובה עליך ליצור קשר איתה בתוך 24 שעות, ואנחנו מדברים על ערב חג. בהנחה שלא היה משהו קטסטרופלי, או שאתם ממש לא בכיוון, אמור להיות דייט שני. ולכן, בתור אתה, הייתי שולחת הודעה למחרת בבוקר, שמביעה את הרצון לדבר, אבל עם ההבנה שערב חג יכול להיות לחוץ - ולשאול אם יש לה זמן לשיחה קצרה בערב חג או במוצאי חג. אם היא לא זמינה לשיחה - אז להתכתב.

אה, ולצערי אני נטול רכב, לחכות איתה אח''כ לאוטובוס?

תציע לה. 

בסופו של דבר זוגיות זה תקשורת, ויש בנות שיעריכו את זה וירצו, ויש כאלו שזה דווקא ירתיע אותן, או שחושבות שזה שלב מוקדם מידי בקשר לדבר כזה.

באופן כללי, אל תניח דברים - אלא תשאל אותה להעדפותיה.

בעיני, הכי טוב לדבר -

לשתף שזה הדייט הראשון שלך. להגיד שאתה חושש. שאתה לא יודעים מה אמורים לעשות ועל מה אמורים לדבר. בעצם לדבר על החששות האלה. זה נראה לי מקום טוב להתחיל ממנו. לשאול אותה אם גם היא חוששת.

בניגוד למה שאחרים אמרו, אני לא אוהבת חקירות שב"כ בדייטים. מה אכפת לי כמה אחים יש לו ומה הם עושים? איך זה עוזר לי להכיר אותו? בעיני דייט ראשון זה לפתוח צוהר לעולם של השני. לראות אם הוא מקשיב, אם הוא פתוח לדעות אחרות, מה מעניין אותו, מה הוא עושה עם הזמן שלו - הרי בסופו של דבר אנחנו מספרים על עצמינו - מה ואיך אנחנו בוחרים לספר. האם הוא מתעניין בי ובעולם שלי? הוא מראה כבוד והערכה כלפיי?

כל בנאדם הוא עולם ומלואו, ואפשר לנהל שיחה מרתקת - אבל לא תמיד זה קורה. לפעמים הדברים קצת יותר קשים ומורכבים, ויכול להיות צריך עוד זמן, ולכן לדעתי נכון לצאת מינימום לדייט נוסף.

בהצלחה!

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.