בערך היא מתחילה את החיים! אז מה היא תעשה? תשחק קלאס לבד?

לעומת בנים שמתחילים את החיים אחרי צבא והכל, בערך בגיל 24+

כפרה עלייך - זו תכלית חיינו!

לבנות בית ומקום משכן לקב"ה ע"י זוגיות תקינה וטהורה!

ואני תוהה הפוך-

למה כולם הופכים את זה ללחץ כשכולם באיחור היסטרי ברצון ובמימוש!

פשוט רוצות להתחתן על מנת לממש את הצד הנשי שלהן ע"י חיבור לאיש שלהן וע"י הקמת משפחה, וזה לא חייב להיות מקושר דווקא ללחץ אלא לרצון. וכמו תמיד- כל אחד ועניינו- אם מישהי מרגישה שזה מוקדם מידי בשבילה ושזה גדול עליה עדיין ושהיא רוצה להספיק לחוות דברים שקשה לחוות אותם כשנשואים (שנת מדרשה, טיול כלשהו וכדו')- לדעתי עליה לפרגן לעצמה את הזמן הזה, א-ב-ל לא בהגזמה כי לעניות דעתי- ככל שהזמן עובר קשה יותר למצוא את החצי השני....

שאלו אותי את השאלה הזאת מלא פעמים!!!!(התחלתי לצאת בגיל 19...)

ובד"כ אני עונה שזה לא שקמתי בוקר אחד ופתאום אני רוצה להתחתן... זה תלוי בכמה סיבות: 1) ההורים שלי התחתנו מוקדם וגדלתי על זה וחונכתי על זה ואני מסכימה עם זה!

          2) אני אוהבת לקרוא ויצא לי לקרוא ספרים בנושא של נישואים...חינוך ילדים... בניית בית...וכל המשתמע...וזה תפס אותי...

          3) בן אדם מגיע לשלב בחיים שהוא מרגיש חוסר מסויים... שהוא רוצה להיות שלם, שהוא רוצה להתקדם בחיים, שהוא רוצה לעלות מדרגה...כל אחד מגיע לשלב הזה בזמן שונה...בד"כ בנות מגיעות לשלב הזה יותר מוקדם מבנים...הן מתבגרות יותר מהר...

זה בעיקרון מה שאני עונה... כמובן שיש עוד דברים קטנים ויותר אישיים...

בהצלחה!!!!

ולמקומות שיותר נוח לבד

יצאתי עם משהו...היינו חברים חצי שנה בערך....עכשיו הוא בישיבה ואני בשירות והוא רוצה לעשות עוד שנה בישיבה ואח"כ להתגייס לשנה ו4 ואז לצאת למכי"ים (שזה עוד 4 חודשים) ורק אח"כ להתחתן...וזה קשה לי הטירוף...כי אני מרגישה מוכנה ומרגישה שזה הוא (וגם הוא) אבל הוא לא מוכן לפני הצבא....

אויי...תודה לכלך המגיבים.

חוץ מזה שתוכניות לפעמים משתנות, הרבה פעמים בחורי ישיבה משתנים.

הוא כבר יודע שהוא רוצה לעשות מכי"ם?

מי אמר שבכלל יזמנו אותו...

נראה לי שיש כאן קצת מגדלים באוויר.

יש הבדל ענק בין בחורה שחיה את חייה- ויום אחד מתעוררת לנושא הזה

לבין מישי שכבר חצי שנה בערך חברה של מישו- ובררו שהחיים\ מוח\ לב\ רצון  שלה הולכים לכיוון הזה.....

אני חושבת שאתם צריכים לחשוב על זה יותר

עד כמה הוא גם מרגיש ממש ש-את -זה זה.

ולמה- הוא רוצה להתחתן רק אחרי צבא?

ממש ממש שיסביר ויפרט לך מאיפה זה בא לו ככה?

ועוד שאלה- מה את מתכוונת לעשות בחיים שלך?

נשמע שיש לו המון תוכניות ללמוד לשרת לעשות

ואת? באמצע שירות- מה הלאה?

בכל אופן- בין שתתחתני ובין שתתחתני מאוחר יותר- תשיגי לך חיים ותתחילי להיות עסוקה ומלאה

("נישואין זה מצב צבירה ולא עיסוק מרכזי")

ולא צריך עוד 4 חודשים.

עד כמה שאני יודע- קרבי מצריך עוד 4 חודש, לפחות, אם אתה יוצא למ"כים מוקדם.

או שני הקרוב, או שני הבא.

וכמו שאמרתי לפקידת מיטב- צבא של מטומטמים!

*צבא קדוש של מטומטמים.

יש הבדל אם פגשת אותו או לא. למרוח קשר- לא שייך.

בטח אם אתם מרגישים ויודעים שזה זה אז זה עוד יותר קשה להמתין.

אני מסכימה עם ארמי שאומר תחכי או תחתכי

במקרה של תחכי, הייתי הולכת על חיתוך הקשר לתקופה, או אש נמוכה כמה שניתן,

אי אפשר להשאיר קשר "על נמוך" בגילאים האלה 3 שנים

הקשר מטבעו רוצה לפרוץ קדימה, להתקדם, לעלות מדרגה.....

במקרה של תחתכי- המלצה לא פשוטה, מוכרת עד כאב....

בכל מקרה קחי בחשבון שיש מצב שבעוד שנתיים וחצי הוא לא יהיה מי שהכרת ורצית

שנה בישיבה ושנה וחצי בצבא מעצבות ומשנות מאד....

בהצלחה מתוקה, לכי עם הלב שלך!

שלאישה טב למיטב תן דו מי למיטב ארמלו.

אבל בכול מקרה יש כמה אופנים

1. זה ציוי שה' ציווה לכן אנחנו רוצים לקיים אותו כמה שיותר בזריזות.

2. יש לכול אדם במיוחד לבנות חוסר ורצון להתחתן!

3. במיוחד לבנות יש רצון בלתת (זה לא שאין לבנים פשוט לבנות זה יותר מודגש)

והנתינה הכי גדולה זה לבעל ולידים...

4. וזה נכון גם לבנים וגם לבנות שככול שצעירים יותר קל להתרגל למסגרות כמו נישואין ויותר קל להתרגל לאנשים חדשים כי ככול שמתבגרים קשה להתרגל לחיים משותפים...

שוב זה מה שאני רואה... לא כולם מסכימים עם נשואין צעירים כ"כ...

שיהיה בהצלחה בהמשך!!

הרב שלי באולפנה לוחץ עלי להתחתן כמה שיותר מוקדם או אפילו להתחיל לצאת בשמינית!!!!!!!!!!!!!!

לא באמת זה לא מפריעה וגם לא אמור כי הוא בן מה לוחץ עליו...........

ובנות ככל שהזמן עובר אז פחות יש להם סיכויים למצוא עם פיתאום אחרי הצבא הוא יבין שזה לא מתאים לו

אז לו זה לא באמת משנה הוא יהיה בן 24\25 מה זה משנה הוא יכל לצאת גם עם בנות בנות 18

והיא היא בת 24 יכלה לצאת עם בחורים בני 18???? לא ככל שהזמן גדל כך המבחר קטן............

לכן או להיתחתן או לתחוך..........

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי