יש כמה דברים שלא הסכמתי איתם בגישה שלכם, אני כותבת הכל בזהירות כי אני באמת לא מכירה לעומק את ה"שיטה" שלכם, אבל ממה שהתרשמתי-

דבר ראשון, ממה שהבנתי, אתה טוען שמה שחשוב זה חיבור רגשי "שיהיה כיף ונעים ביחד", לענ"ד זה לא מספיק.

משפחה זה לא רק "כיף ונעים", צריך דרך משותפת, אידיאלים משותפים, השקפת עולם דומה ואפילו פערי גיל סבירים. כל אותם דברים שאתה מגדיר כ"רשימת מכולת" (במובן השלילי שלה), הם בסיס בשביל לבנות משהו משותף. מה הקשר בין "כיף ונעים" לחינוך ילדים למשל?

כמובן שגם החיבור הרגשי חשוב, אבל לדעתי (המבוססת על מה שלמדתי במהלך השנים מרבנים/יות שונים) א"א להסתפק בו. ובשביל ההקצנה- כיף ונעים יכול להיות לי גם עם בחור חילוני שאמצא איתו שפה משותפת ואולי הוא גם יכול לענות על הצרכים הרגשיים שלי, אבל ברור שזה לא אומר שאנחנו מתאימים להקים משפחה יחד.

דבר שני, אתה מוכיח את הצלחתכם במס' הזוגות שנישאו בעזרתכם. כמובן שכל זוג שנישא זה מבורך, אבל

חתונה היא לא יעד סופי, היא רק התחלה. היעד הוא זוגיות טובה לאורך שנים של הזוגות הללו, ושם נמדדת ההצלחה.

את כמובן מוזמנת לא להסכים

אבל ברוך ד' הר הבית בידינו, ועם ההצלחות קשה להתווכח 

כמובן שחתונה היא רק התחלה,

ולמיטב ידיעתי הארגון היחיד בארץ שלא רק "דואג" לחתן אלא גם מעניק כלים והדרכה נכונה להצלחה הוא בית הספרלזוגיות

אני מזמין אותך לשאול את הרבנים והרבניות השונות שלך מה הם חושבים על מה שכתוב שם, אני כמעט משוכנע שאם הם נשואים הם יסכימו לכל מילה...

אגב, המילה "צריך" שחוזרת בדברים שלך, מצריכה הבהרה.

מי אמר שצריך? על בסיס מה את אומרת זאת?

 בשורות טובות 

שבוע טוב

שלום אליסף ול קצת אוחרת 

לא ממש הבחנתי בשאלות אבל אם ביקשת אתחס ביתר בהירות 

ראשית, במחילה ובאמת בלי רצון לפגוע או להתגאות- אחד הדברים הכי מצחיקים ועצובים בתחום הזה הוא שיש יותר מדי רווקים ש"מבינים בו". עם כל הכבוד, ויש כבוד, כל עוד לא התחתנת בעצמך או לפחות חיתנת 3 זוגות כתוצאה מהדרכה שלך- הדעות שלך הם בחזקת השערה שעדיין לא הוכחה 

שנית, אם יש מישהו שמוכן להתחתן בצורה אחרת כלומר בלי שכיפף לו בפגשות- מוזמן, אני לא מכיר מישהו זה. שלישית, המחשבות של "מה יהיה בעתיד עם חינוך הילדים" הם לא בידינו ולא תפקידנו. אנחנו מתפללים שד' יעזור לצלוח את החתונה, ולאחר מכן את ההריונות ואת הלידות ואת כל מה שיעבור בדרך, ובעזרת ד' יעבור\

אחרי כל זה יהיה לכם כבר מספיק יכולת שיחה והתמודדות עם כל אתגר בדרככם, ויהיו... 

כך אני עונה לאלו שפוסלים היום קשרים בגלל שבעוד 7 שנים תהיה דילמה לאן לשלוח את הילד לביה"ס...

ובשפה חריפה יותר- "האם כבר סגרתם היכן תיקברו בגיל 120...."

כמו שכתבתי (בזהירות רבה כמו ששמת לב) זה ממה ששמעתי ולא מרב אחד או שניים.

לא אמרתי שלא צריך כיף, אמרתי שלדעתי זה לא מספיק.

ואני כן חושבת שרצוי לחשוב "מה יהיה", אמנם אכן דברים יכולים להשתנות או אפילו בטוח ישתנו, אבל  להתעלם מבעיות שעלולת לצוץ בגלל פערים כאלה ואחרים מתוך הנחה ש"ה' יעזור" ?!

מלבד הרגשות הקב"ה נתן לנו שכל, שממה שידוע לי, אמור להוביל את האדם בדרכו באופן משמעותי יותר מאשר הרגשות, להתעלם ממנו ולסמוך על הקב"ה שיעזור אח"כ- לדעתי זו חצי השתדלות.

אני שואלת בשיא הרצינות- אם ה' הפגיש בייני לבין בחור מסורתי (שומר כשרות, מניח לפעמים תפילין, לא נוסע בשבת), כיף לנו ביחד, יש  לנו שפה משותפת, זה מספיק בשביל להקים משפחה?

לגבי נישואין עם בחור מסורתי אם זו שאלה מעשית אשמח לומר את דעתי 

בדרך כלל זוהי שאלה תאורטית 

מנסיון של רבים ממשתתפי התכניות שלי- לפסול בגלל רקע דתי זה הפסד

כל כך הרבה שינוים מתרוחשים בנושא זה בימינו- חזרה בשאלה/חרה בתשובה וכו'...

'רקע דתי זה הפסד'?

"תנו רבנן: לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם, שאם מת או גולה - מובטח לו שבניו תלמידי חכמים, ואל ישא בת עם הארץ, שאם מת או גולה - בניו עמי הארץ."

לפחות לפי מה שאני למדתי, דווקא על רמה דתית חשוב מאוד שלא להתפשר. במיוחד בגלל חינוך הילדים העתידי. וזה הסיבה שהגמרא מביאה- שאם ימות לו"ע יהיה מי שיחנך את הילדים כדרכו ובעז"ה יהיו תלמידי חכמים. הרי אנחנו מכירים את העצה החרושה- "לא לצפות שיהיו שינויים אחרי החתונה". אז נכון, שינוים דתיים בהכרח יקרו אבל לפחות כשמתחילים קרוב יש לקוות שיגמרו קרוב.

מעבר לכך, מסכימה שצריך לקצץ את רשימת המכולת- להשאיר בה רק את הדברים החשובים. דברים שבלעדיהם- זה לא יהיה הבית שלי. 

בהצלחה!

אני לא יודע מה למדת ואצל איזה רב

אינני יודע מה הכוונה להתפשר ומה כוונה לא להתפשר

גם איני יודע מה זה אומר בגלל חינוך הילדים העתידי 

כמובן גם לי יש מה ללמוד, ואשתדל לחשוב שוב לעומק , אך אני מעלה את הגיגיי ואשמח לשמוע את דעתכם

 קשה מאד לחשוב שחזל התכוונו שעלינו לקחת החלטות היום על בסיס ספקולציה עתידית של ספק ספיקא 

שהרי דברי חזל בכל מקום מבוססים על הודאות והחוזק של ודאי לעומת ספק ואין ספק מוציא מידי ודאי

כלומר שיש לאדם בחורה שטוב לו איתה והוא רוצה להתחתן איתה, והוא יבוא אל חכמינו להתיעץ ויגידו לו להישאר רווק ולהמשיך להיכשל בכל מה שכרוך בזה רק בגלל שאולי הוא ימות ואולי הילדים שלו יתחתנו אצל החותן שלו ואולי החותן שלו לא יחנך אותם כמו שהוא היה מחנך אותם....

נשמע הזוי לחלוטין....

לא כן?

ובכלל - אפילו אם בפלפולי פלפולים ניקח את המינימום ההכרחי מהגמרא הזאת - אדם יר"ש צריך להתחתן עם בחורה שהיא גם כזאת. 

בנוסף: אצטט אותך רגע:

"כלומר שיש לאדם בחורה שטוב לו איתה והוא רוצה להתחתן איתה..."

תגובה:

אנחנו לא אומרים תפגש עם מישהי ואז תתאהבו ואז תבדוק ותראה שהיא לא מספיק יר"ש בשבילך. פשוט תצא עם כזאת מראש. למה להסתבך?

לפי מה שאני מבין - באותה תקופה היו תלמידי חכמים ועמי ארצות - והיה הבדל די רציני בהרבה תחומים בניהם. אבל לא בטוח שההיתה ירידה לרזולוציה יותר נמוכה למשל תלמידי בית שמאי ובית הלל התחתנו ביניהם.

אם נשווה - לדעתי הכוונה שננסה להתחתן עם מישהי ששיכת לאותו זרם אבל לא בהכרח להיכנס לרזולוציה יותר מידי קרובה.

מעבר לכך לדעתי היום קימת תופעה של נידות דתית\חברתית בחברה - כלומר אנשים משנים יותר בקלות מפעם את מצבם הדתי חברתי - באותה תקופה אדם היה די דומה למשפחה ממנה בא וחי חיים די דומים. ואילו בדורות האחרונים ישנו מעבר יותר גדול ושינווים יותר גדולים - אנשים חוזרים בתשובה או מצטרפים לקהילה שונה... לכן לדעתי חשוב כמובן הבסיס אבל לא תמיד שווה לרדת יותר מידי לרזולוציות נמוכות. 

סתם כמה חלוקות של מעמד הלכתי בחברה החזלית שעלו לי לראש בשניה- ויש יותר

החברה שלהם היתה לא פחות מורכבתמהחברה הדתית שלנו

מה הרעיון מאחורי הדרכת חזל להנשא לבני\בנות ת"ח?

נראה בעיני שזה מעבר לחשש איך בן\ת הזוג ימשיכו לנהל לבדם ל"ע את המשפחה

אלא איזה חיים יהיו לזוג ולבית בזמן הנישואין

נישואין זה כיף

חבלי שיהיה בסיס של חברים טובים וכיף להיות ביחד בזוגיות- כן- על זה יפול ויקום קשר שידוכין

אבל יש לנישואין עוד מרכיב חשוב-

לבנות בית נאמן בישראל

המשפחה היא יחידת היסוד שבונה את עמ"י- וממילא זו יחידת-משימה

לא במובן הקשה של המושג משימה- אלא פשוט- למשפחה יש מהות של עבודת השם כבית.

ולכן- גם בקשר שידוכי צריך להיות הכנה לקראת המרכיבים האלו- לקראת עבודה חינוכית משותפת של הילדים, לקראת בניה אישית-זוגית של בני הזוג,  וגם- חינוך של "הילד הקטן שבתוכי".

סתם הערה לדבר שלי אישית הפריע-

אתה כתבת לעיל: " שלום אליסףא .... ראשית, במחילה ובאמת בלי רצון לפגוע או להתגאות- אחד הדברים הכי מצחיקים ועצובים בתחום הזה הוא שיש יותר מדי רווקים ש"מבינים בו". עם כל הכבוד, ויש כבוד, כל עוד לא התחתנת בעצמך או לפחות חיתנת 3 זוגות כתוצאה מהדרכה שלך- הדעות שלך הם בחזקת השערה שעדיין לא הוכחה"

(סתם מידע- אליסףא נשוי ואבל לילדה- וכפי הידוע לי יד לו ולאשתו בשדכנות ב"ה)

האם אתה לא מכיר את המושג- לב יודע צרת נפשו? שלעיתים האדם יודע בתוכו מה התשובה רק אין לו אומץ לומר אותה?

ומנגד אתה כותב- "כמובן גם לי יש מה ללמוד, ואשתדל לחשוב שוב לעומק , אך אני מעלה את הגיגיי ואשמח לשמוע את דעתכם"

ועל זה נתונה הערכתי

לגבי נישואין עם בחור מסורתי או חילוני-

אולי לחברה שאתה מסתובב בה זה שאלה תיאורטית-

אבל להרבה אנשים זו שאלה ממשית של ממש.

וגם לתאוריה שבתשובה עליה- יש נפקא-מינות על שידוכין בין דוסים "רגילים"

אני לא מכיר את השיטה מעבר לכתבה אבל עם הבסיס אני לפחות מסכים.

לדעתי חיבור רגשי זה אומר שהצרכים הרגשיים שלי מתמלאים ע"י בן הזוג - לדוגמה רוב האנשים צריכים הערכה ליכולות שלהם אבל כל אחד ברמה שונה. אם לאדם מסוים זה מאוד חשוב חשוב שלפני הכל ימצא מישהי שתפרגן לו כי במידה ולא כל הזמן יהיה בינהם מתחים על הרקע הזה. לעומת זאת אם תהיה מישהי שתפרגן לו - הוא יהיה מוכן לוותר על הרבה דברים ולעשות בשבילה הרבה.

לגבי "רשימת המכולת" - את חושבת שזה הבסיס ומשם ממשיכים הלאה -  לדעתי הבסיס הוא הצרכים הרגשיים ואם הם מתמלאים פתאום רואים שאפשר להתגמש עם הרבה דברים. דבר נוסף "רשימת מכולת" היא דבר די טכני במהותו וכמו שאוריאל אומר לפעמים אין קשר בינה לבין מה שמחפשים. אני אתן כמה דוגמאות:

• שירות צבאי - שירתתי ביחדה קרבית ובאופן טבעי אני יותר מתחבר לאנשים בעלי עבר דומה אבל עדין לא מצאתי שום קשר בין שירות צבאי לזוגיות.
• ישיבה\ מדרשה\ מקום לימודים - היו פה בזמן האחרון כל מיני שירשורים על מה זה אומר על אדם אם הוא למד בהסדר \ היא למדה במדרשה \ תואר במקום דתי ועוד - יושב בחור בסוף ישיבה תיכונית ואומר לעצמו אני יכול להתגייס רגיל\ מכינה\ הסדר - בעיקרון אם הבחור רוצה להתחיל לימודים אקדמאים אחרי השרות בד"כ שירות בהסדר לא יעלה לו בדחיית הלימודים ביותר משנה אבל ישדרג את עצמו חברתית. לכן ישנם אנשים שלא מתאים להם ולא כ"כ מנצלים את הזמן שכדי לשדרג את עצמם מבחינה חברתית מוכנים להשקיע שנה (וגם זה לא תמיד) ובתמורה מקבלים שירות צבאי יותר קל. כנ"ל קיים גם במקומות לימוד. לגבי רוב החברה בישבות למשל שכן לומדים לדעתי ניתן לראות את התכונות הטובות שהם רכשו בישיבה בהרבה תחומים אחרים בלי קשר לישיבה ולהחליט לפי זה.

היו רק לצורך מילוי צרכים רגשיים, אולי זו אכן הדרך, אבל ככל הידוע לי הם גם מעבר לכך ול"מעבר" לא תמיד מספיק חיבור רגשי.

אולי "רשימת המכולת" שציינת היא אכן טכנית, אבל לא דיברתי על צבא/ישיבה וכו', אלא רמה רוחנית דומה פחות או יותר, השקפת עולם,  מטרות- זה "טכני" בעייניך?

כלומר זוגיות לא יכולה להיות רק רגשית מכיוון שצריך את הכול!!!

מה הקשר עם חברים הוא אך ורק רגשי??? ברור שלא!!

חבר אם אין לכם מחנה משותף מסויים(נגיד תנועת נוער , צבא, ישיבה או בנות ש"ל, אולפנא וכו' וכו')

אז בזוגיות שלא יהיה משהו מחבר?? 

וזוגיות זה לא רק בעל ואישה הם צריכים להיות גם חברים כאלה שכאשר לא מסכימים 

ויכול להיות שהם לא יסכימו על הכול זה לא יהיה איזה סרט רע כי הכול אצלם הוא רגשי... לכן כשאהבה יורדת אז גם כול היחס יורד...

אם הם יכבדו את הדעה של השני הם ינסו לדבר ולהגיע לפשרות...

ומברך על העשייה! בעז"ה הבית ספר הזה יעלה ויצליח!

אני חושב שהבנתם קצת לא נכון את המטרה שלו ומה שכתוב בכתבה.

מה שאנשים כיום חושבים זה שרק אם הבחור/ה עולים על כל הדרישות אז יופי הוא/היא הזיווג שלי! 

וקצת קשה לזה לקרות בגלל שלמצוא אדם שעונה על כל הדרישות זה קשה.

ואנשים שוכחים שמה שחשוב והעיקרי בקשר זה מה שקורה אחרי החתונה, אחרי 20 שנה ואחרי 40 שנה ויותר.

והעיקרי זה בניית הקשר שהקשר לא יכול להבנות לבד אלא ששני בני הזוג בונים אותו יחד,

ואת הקשר אפשר לבנות גם אם הבחור/ה לא עונה על כל הדרישות (למשל בניין נבנה מאפס הוא לא נבנה לבד) 

ויוצא מכאן שהרשימת מכולת היא לא כ"כ חשובה ולא רק על פיה אפשר להתחתן!

צריך לחולל שינוי מהותי בדרך ואז בעז"ה הדרך תתקצר ויהיה פחות כאבי ראש ותסכולים!

אוריאל תגיד אם כיוונתי לדעתך עם מה שכתבתי!     (מצטער על הניסוח הקשה)

בהצלחה!

פשוט זה לא מה שהבנתי מהראיון שלו.

ניסחת היטב את דעתי....

אני שמח ליווכח שכולם מסכימים לכך...

של להוריד תרשימת מקולת

כיי אישית הרשימת מקולת חוסמת אותי מלזרום ולנסות אם אנשים שהם לא לפי איך שחלמתי. יש אני אנטי ובאה בראש שהוא לא בראש שלי ולא נותנת לבנאדם הזדמנות.

וגם מסכימה שהכי חשוב הכיף.כי ברגע שלא כיף לך אם בן אדם שום דבר טוב לא יצמח גם לא ילדים טובים.

ושכיף עם בן אדם זה מצמיח אותך ואותו

וגם למשל אם מפריע לי רמה דתית של בחור מסוים אז יהיה לי קשה להעריך אותו ואת דעותיו מאוד ומימילא החיבור ביננו לא ימשך

ב"ה

אבל ממה ששמעתי, הזדהתי עם האמירות שלכם.

חובה(!!!!!!!!) 'רשימת מכולת' אבל לא מאוד מפורטת, אלא יותר כוללנית... בן אדם חייב לדעת פחות או יותר מה הוא מחפש ומאיזה כיוון....

בהצלחה לכולם בעזהי"ת!

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי