החופש נגמר בא' אלול, מה שמשאיר בערך שלושה שבועות לכל ההכנות והמחנות, שזה כלום. אני לא יודעת איזה שבט את מדריכה, אבל אם תסתכלי על הלוח תראי שפשוט אין מקום אחר לשים את זה.. [חוץ מההכנה של יובל].

וזה לא בשבוע שחל בו - ככה שיש כאלה שפחות מחמירים.

נכון, זה לא מה שאמור להיות, אבל אין ברירה כנראה.

עכשיו האתגר שלכם זה ליצור אווירה מתאימה.

מזה אין זמן?!מה זה שאין בררה?! מה ההכנה למחנה היא קודש?! והיא יותר חשובה מכמה ימים בודדים שקבעו לנו בשנה כדי שננסה קצת להתחבר לאבלות על ביה"ק? זה נראלי שקצת נשחקנו. כאילו מה יקרה אם לא נצא להכנה? נכון זה באסה והכל, אבל נראלי שיותר באסה שבית המקדש נחרב. ובא לא נעבוד על עצמנו ונודה בזה שבמחנה (וגם בהכנה אליו) אין ולא תהיה אוירה של תשעת הימים. די קשה ליצור אוירה כזאת גם כשנמצאים בבית אז עוד יותר במחנה... אני מקווה שלא פגעתי חלילה במישהו זו לא היתה הכוונה. סורי על החפירה...

הוא שכן שלי

בע"ה

ומה נדפק לבנ"ע שעושים סיירים על פסטיבל הכלייזמרים בצפת??!?!?!

שהנהלת בנ"ע מודעת לכל מה שאמרת ומסכימה איתך לגמרי,

אבל ההכנה חייבת להתקיים בשביל שהמחנה יתקיים [מבחינת בטיחות, אני חושבת]. כנראה שלפני תשעת הימים א"א לעשות אותה.

מה אתם מציעים לעשות? לבטל את המחנות? [לא שזה ריאלי עכשיו, אבל נניח בפעם הבאה שזה יקרה..]

אני אף פעם לא יצאתי להכנה, ולא אצא, אבל ממה ששמעתי מחברות שלי שהיו שם- ההכנה, זו הזדמנות

לדבר עם הבנים בלי שהחניכים יראו (לבנות שבשביל המצפון לא יעשו את זה ליד החניכים..),

לדעתי לא צריך הכנה! המדשית שלי הייתה בהכנות, ולא שמתי לב שזה עזר לנו להיות יותר בטוחות

וזה... כאילו כולם זורמים עם כולם במסלולים, וזה לא שונה כ"כ מהמסעות שבהם אין הכנות...

אולי צריך שהקומונריות יצאו להכנות... אבל לדעתי המחנות מהווים בעיה הן בקטע  של 9 הימים והן

בקטע של בנים- בנות...

אני ממש מסכימה איתך בקטע של הבנים- בנות בהכנה למחנה ולא הכנסתי את זה כי לא הייתי בטוחה שזה קשור. אבל אם כבר הזכרת את זה יש לי ניסיון לא מוצלח עם הקטע הזה של ההכנה למחנה... וגם המדשית שלי הייתה בהכנה למחנה(אחרי שהיא אמרה לי לא לצאת כדי שאני לא יחפור להם יותר מידי על הנפרד...) ולא ראיתי שזו היתה כזאת הצלה..   

ברור שבנ"ע חושבים על כל זה, השאלה היא אם הם חושבים על זה בצורה הנכונה...

נחזור שוב ללונה פארק שביום שישי. כן, תסתכלו בלוח, ואין אפשרות לעשות את זה ביום אחר.

זה מה שאומרים, נכון?

אז אולי בעצם נשאל- למה?

מה הבעיה לעשות על הקיטנה? קצת קשה? הרבה יותר קשה לעשות ביום שישי, מה שדופק את כל הסניפים הרחוקים.

גם כאן במחנות- מה יקרה אם יעשו על הלימודים? זה לא שבנ"ע אף פעם לא עושים על הלימודים כלום...

או שיעשו על הקיטנות..

שלא היה זמן למחנות, בנ"ע עשו כמה מחנות ביחד באותו מקום.

אנחנו בתור נצנים (או מעלות, אני לא בטוח), ישנו בעין זיתים, ובינתיים מעפילים (שהיו שם לפנינו ואחרינו) הלכו לגיחה.

ובלילה אח"כ גם אנחנו יצאנו לגיחה, למרות שהיה לנו רק 2 לילות...

אז היה בלגן, וקצת מבאס, אבל אפשר להסתדר!

אני לא אומרת אם זה נכון מתי שהיא מתקיימת.. אבל מכאן ועד להגיד שההכנה לא חשובה והיא רק למטרת מפגש בנים- בנות הדרך ארוכה.. 

בתור מדריכה לשעבר וקומונרית לעתיד, אני ממש רואה חשיבות בהכנה למחנה..

ככה אתה יכול להגיד לחניכים מה בדיוק הולך להיות, לעודד אותם, לא להיות מופתעים כשמודיעים לך על פעילות כלשהי, להכיר את המסלול.. 

זה חשוב!

אבל ממש אין צורך שכ-ל המדריכים יצטרפו, ומי שחושב שכן-

לדעתי קצת עובד על עצמו.

לא יקרה כלום אם רק הקומונרית תצא. להיפך, כך נוכל למנוע מעצמנו

קטעים מיותרים של בנים-בנות...

למה שקומונרית תצא להכנה של 5 מחנות?! 

וגם, היא במילא לא יוצאת לכל המחנות.. אז מה זה עוזר שהיא יוצאת להכנה שלהם? 

מה שאמרת לא הגיוני בעליל.

אבל עדיין- ההכנות לדעתי סתם מיותרות..

איך במסעות אנחנו מסתדרים מצויין בלעדיהן?

ואצלינו שולחים מדריך אחד (חובה!) להכנה ואם ממש רוצים אז 2..

באמת באמ תמוזר שההכנה יוצאת בתשעת הימים, אבל כמו שרואים עדיף שזה יהיה הכנה ולא מחנה..

במסעות זה טירוף אחד גדול ומתמשך, בדיוק בגלל שאין לך מושג לאן הולכים, מתי, עוד כמה זמן המסלול, עד כמה הוא קשה, ומי החובש!

כשאתה מגיע למחנה ויודע איפה אתה נמצא ומי נגד מי, ולא עסוק כל הזמן בחיפושים, השערות וסתם לחץ נפשי בגלל הבלאגן - יש לך יותר מקום ופנאי להכניס תוכן משמעותי למחנה.

להיות עם החניכים עם כל הלב, ולא להתרכז במסלול הלא-מוכר.

ההכנה היא גם זמן בשבילך - להתמלא בעצמך ולהבין את מלוא תפקידך לפני המחנה.

בבנ"ע טוענים שרואים הבדל עצום בין המדריכים שהיו בהכנה לבין אלה שלא,

ושאפילו מעדיפים לעזור לאלה שהם כבר מכירים...

אחרי הכל - ההכנה היא פשוט חובה של משרד החינוך.

שהם ללא הכנות. כנ"ל כל חברותיי..

אני לא מבינה מאיפה הבאת את זה שאם אני לא יוצאת להכנה- אני נחשבת פחות טובה, ולא אכפת לי שבנ"ע אומרים- הם לא מכירים אותי...

הם מכירים את הכאב ראש שיש להם כשאף אחד לא יודע מה לעשות, ובא אליהם בתלונות.

לא יודע מה לעשות? למה לא באת? הסברנו בהכנה...

ואם את אישית טוענת ש"לי זה לא קורה" ואת אף פעם לא שואלת ולא מתלוננת. אני מצטער שבנ"ע לא באו לכל מדריך ושאלו אותו אישית האם הוא מהמעט שלא שואלים, או מהרוב שמשגעים את בנ"ע..

אם אין הכנה, אנו לא יודעים מה צריך לעשות (מאיפה נדע לאן ממשיך המסלול מפה..., איפה מחלקים אוכל, מי הסניפים שאיתנו, איזה פעילויות לעשות, איפה הכי נוח לעצור למשחק באמצע המסלול..)

ברור שחייבים את זה ובאמת רואים עלמדריך אם הוא היה הכנה או לא...

ד"א לפי דעתי... ההכנה הרבה יותר כיפית מאשר המחנה עצמו...

פשוט להיות חניך לכמה ימים ולהתלונן, להתבכיין, לעשות ת'מוות למדריכים, להתייבש....

ולהיות קצת ראש קטן...

לדעתי...

שאמרתי שאם את לא יוצאת להכנה את לא טובה...

את טובה, ומקסימה ונחמדה -

אבל ההכנה תעזור לך להפוך את המחנה למשמעותי יותר מסתם טיול מבולגן.

את האמת שגם אותי זה די הפתיע ,

אבל רק אצלנו שבט שהמדריכים לא יצאו להכנה ,

השבט עצמו לא יכול לצאת ?

אין את העניין שעל כל כמה חניכים צריך מדריך ? (15 בערך ?)

התיר את זה בגלל שזה פיקוח נפש.. יכול להיות שלמדריכים זה לא עושה הרבה אבל בטוח הצוות הטכני, תצוות יער, רכזים מגלים בהכנה הרבה בעיות בטיחות שמסכנות ת'חניכים במחנה עצמו. ובהכנה הם מגלים אותם ופותרים. וככה הניכים חוזרים שלמים הביתה...

דברים כמו- *בצד הדרך יש בור שצריך להזהיר את החניכים

*אסור ללכת בפנייה הזו כי משם מגיעים לעוספיא 

*קר פה מאוד בלילה, צריך להגיד לחניכים לבא עם סוודר

*האוכל זוועה, צריך לארגן אוכל מהסניף

*השיפוע של ההר הזה תופסת את הגב ואי אפשר להמשיך את המסלול אחרי שישנים עליו, צריך לדבר עם הצוות של היער שימצאו פתרון.

הדברים האלה^^ מאוד נפוצים, וחייבים להיערך אליהם, 

אם מדריך יודע, שהשבט שלו לא יכול בלי שינה בלילה של 12 שעות, הוא יכול להחליט שהוא לא ילך לארוחת בוקר כי הפעילות של הלילה יותר חשובה לו.

וכפי שהבנתם, אני חסידה של ההכנה למחנה, ואני לא חושבת שיש צורך לבטלו...

בנטיעות וכזה נראה לי שכן

במחנה יש משהו נפרד

לאיזה גיל, איזה חלק שקשור לתפילה?

כיתה ד..

על החשיבות של להתפלל מנחה בסניף..

אצלנו אחרי המפקד כל שבט מתפלל לבד והרבה חניכות לא ככ שותפות במקרה הטוב יושבות בשקט במקרה הרע גם מדברות ואז יוצא שמי שמתפללת כביכול מפסידה כי היא לא בענינים.

רוצה פעולה מפוצצת כזאתי על תפילה ולמה חשוב שיגרה אותם להתפלל..

חלק ממערך בת מצוה

באמת להעביר להם את ההרגשה שתפילה זה לא עול, זה לא עוד משימה מעיקה שצריך לסמן עליה וי.. 

להלן מערך שיעור של חצי שעה בנושא תפילה, המיועד לנוער דתי בכיתה ו' ומחולק לשלושה חלקים של 10 דקות כל אחד. המערך מותאם לגיל ולרקע הדתי של התלמידים, תוך שימוש בשפה פשוטה ופעילויות קצרות וממוקדות:

חלק ראשון: פתיחה והיכרות עם הנושא (10 דקות)

מטרה: לעורר עניין ולחבר את התלמידים לנושא התפילה.  

דקה 1-2: שאלה פותחת  

שאל את התלמידים: "מה אתם מרגישים כשאתם מתפללים? משהו מיוחד או אולי משהו שקשה לכם בזה?"  

תן ל-2-3 תלמידים לשתף בקצרה (30 שניות לכל אחד).

דקה 3-5: סיפור קצר  

ספר סיפור קצר על חנה מהתנ"ך (שמואל א', פרק א'): "חנה התפללה בלב שלם לבקש בן, והתפילה שלה הייתה כל כך חזקה שהיא ממש דיברה עם ה' כמו עם חבר."  

שאל: "מה אתם חושבים שהפך את התפילה שלה למיוחדת?"

דקה 6-10: דיון קצר  

שאל: "למה לדעתכם חשוב להתפלל? מה זה נותן לנו?"  

עודד תשובות כמו: קשר עם ה', שקט בלב, תחושת תמיכה.

חלק שני: הבנת התפילה דרך פעילות (10 דקות)

מטרה: להמחיש את המשמעות של התפילה בצורה חווייתית.  

דקה 1-2: הסבר קצר  

אמור בצורה פשוטה: "תפילה היא כמו שיחה עם ה'. לפעמים אנחנו מבקשים, לפעמים מודים, ולפעמים סתם רוצים להרגיש קרובים."

דקה 3-8: פעילות קבוצתית  

חלק את הכיתה ל-3 קבוצות קטנות.  

תן לכל קבוצה משימה:  

קבוצה 1: כתבו 3 דברים שהייתם מבקשים בתפילה.  

קבוצה 2: כתבו 3 דברים שהייתם מודים עליהם.  

קבוצה 3: כתבו 3 דברים שמרגישים לכם קרובים ללב בתפילה (למשל: שיר, מילה או רגע).

כל קבוצה מקבלת דף ועט, ויש להם 5 דקות לעבוד יחד.

דקה 9-10: שיתוף מהיר  

נציג מכל קבוצה משתף בקצרה (30 שניות לקבוצה).

חלק שלישי: סיכום וחיבור אישי (10 דקות)

מטרה: לעזור לתלמידים לקחת את הנושא איתם ליום-יום.  

דקה 1-3: דבר תורה קצר  

אמור: "בתפילה אנחנו לא רק מדברים, אלא גם מקשיבים. כמו שכתוב בתהילים 'קרבת אלוקים לי טוב' – כשאנחנו מתפללים, אנחנו מתקרבים לה'."

דקה 4-7: פעילות אישית  

תן לכל תלמיד דף קטן וכתוב עליו: "כתבו משפט אחד שהייתם רוצים להגיד לה' בתפילה שלכם היום."  

תן להם 2-3 דקות לכתוב בשקט.

דקה 8-10: סיום מעודד  

אמור: "כל תפילה חשובה, גם אם היא קצרה או פשוטה. נסו השבוע להתפלל משהו קטן מהלב שלכם."  

סיים בשאלה: "מי רוצה לשתף את המשפט שלו?" (רשות, לא חובה).

הערות למנחה:

שמור על אווירה קלילה ומכבדת.  

התאם את הקצב לפי התגובות של התלמידים – אם חלק אחד מתארך, קצר את הבא.  

הבא דף ועטים לפעילויות.

אם זה בשבת קודש תעביר בעל פה.

בהצלחה!

מחפשת יותר פעולה עם משחקים שבסוף מתקשרים לענין התפילה פחות דיונים ושאלות

מנסיון כל הדיונים וכו לא ככ פועל הם צריכות לזוז חח

אני ממש מסכימה איתך..

לאיזה כיתה?

בסוף עכשיו לא כ"כ מרגישים את זה אבל אם זה ימשך זה יגיע למצב שהיה לפני כן שלא דיברנו המדריכות מלבד מי מכינה את הפעולה. מצב שבטוח לא רוצות להגיע אליו. אף אחת.