בעזהי"ת

[אפשר לתרץ את זה בזה שאנחנו התנועה הקטנה והצעירה מבין השלוש; וכמו שילד עם אחים גדולים תמיד ישווה ת'צמו לאחים, אבל האחים הגדולים לעולם לא ישוו ת'צמם לאח הקטן.]

למה אין לנו גאוות יחידה. (כתבתי 'לנו'?)

אני חושב שהפעילות בתנועות נוער לא הכי מתאימה לנוער של אריאל, מי יותר ומי פחות. ברמת המעשה, ההבדל בין אריאל לבני עקיבא הוא בעיקר פלח אחר באוכלוסייה הדתית, גם אם יש חריגים לא מעטים.

לנוער של פלח האוכלוסייה הזה צורת תנועת הנוער של היום פשוט לא מתאימה. לחלקם זה בזבוז זמן, לחלק אחר זה ביטול תורה וחלק אחר פשוט מסרב לשתף פעולה עם מסגרת שכזאת.

אם מישהו היה מממן לי מחקר, הייתי בוחן את כל סניפי אריאל כדי להוכיח את צדקת דברי בפועל. ההשערה שלי שככל שמדובר בציבור יותר 'דוסי' (במובן החברתי, לא במובן של קיום מצוות), תנועת הנוער מוצאת פחות מקום. לדעתי הקטנה, באמת אין לה מקום במקומות כאלו.

והערה בשוליים: גם תנועות בני עקיבא, הצופים והנוער העובד והלומד מתמודדות עם אותם קשיים, אלא שלהם יש עבר וישנה מסגרת קיימת, כך שההתמודדות היא קלה יותר.

בצלב"א.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t361889#4391486

למדריך שכותב את זה אין מה לחפש בתנועת נוער מהסוג הישן. הוא נמצא במקום אחר, אולי טוב יותר ואולי טוב פחות. מה שבטוח, כל עוד תנועת אריאל בנים תמשיך לנסות להיות תנועת נוער ככל התנועות, היא תתקשה עד מאד להתקדם מעלה ולהיות משמעותית.

בס"ד

אני חושבת שאתה תופס לא נכון את התנועות נוער.

אני חושבת שכמעט כל אחד צריך מסגרת כזו...

למשל אנימכירה משיהו דוס ברמות היה מת ללכת לתנועת נוער בישוב שלו  אלא מה שהוא כל היום לומד אין לו זמן.

זה 'ביטול תורה' הורים שלו לא מרשים.

את האמת כואב לי עליו.

אני חשובת שיש פה תפיסה לא נכונה, במסגרת תנועת נוער אתה מתחנך אבל בסוג אחר: אפשר לעשות חסד, להתרים, להנות גם מפעולה שטותית כי זה משחרר, זה המקום להתבטא מבחינת הכשרונות למשל בפזמונסניף יש מקום לחבר'ה שמוכשרים בנגינה להתבטא וכאלה שטובים בכתיבה וכאלה שסתם נהנים לעשות שטויות על הבמה.

מי קבע שזה רע?

אני לא באמת חושבים שכל הפלח הדוסי שאת המדבר עליו באמת יכול לשבת ימים שלמים ולא לעשות כלום חוץ מללמוד לשיטתך אפשר לסגור את התנועה!

בעזהי"ת

באמת כן יכול מבחינה טכנית לשבת ימים שלמים וללמוד.

מחלוקת חכמים מה גדול, תלמוד או מעשה. והמסקנה היא שגדול תלמוד שמביא לידי מעשה.

אולי אינלי זכות להביע דעה בנושא של לימוד תורה, כי בסה"כ אני בת, שלא ב'מת למדה גמרא אי פעם- אבל אני לא בטוחה שיש עניין דווקא 'לשבת ימים שלמים וללמוד', מבחינה רוחנית וגם מבחינה נפשית.

1. מבחינה רוחנית- למי שיגיד ש'ילמד עכשיו כל זמן שהוא יכול, ויעשה אח"כ- יש לו עוד חיים שלמים'- כולנו יודעים שאין זמן שיש בו אנרגיות כ"כ עצומות לעשיה, כוח כ"כ גדול, כמו בגיל הזה, חב"ב כזה. אנ'לא ממעיטה חלילה [!!!] בלימוד תורה, אבל תלמוד שמביא לידי מעשה. תנועת נוער, בעיקר התנועה שלנו, זה מסגרת מצויינת ממש!! לממש את הנלמד ולהגיע לידי מעשה.

2. מבחינה נפשית- אדם שחי כל ימיו בבית המדרש, עלול לשכוח בטעות מידות בסיסיות. שלא ישתמע מדברי חלילה; ברור שהתורה היא זאת שמקנה את המידות הטובות בנפש האדם, וכו' וכו'. אבל, אדם שכל חייו רואה רק את הספרים, יישאר ברמה נמוכה מאוד מבחינת יחסי אנוש, תקשורת בינאישית, וכאלה כי עם כל הכבוד, חברותא זה לא ממש שחנ"ש.. ואולי כל זמן שהוא באמת רק עם הספרים הוא לא צריך כ"כ את הדברים האלה, אבל בעתיד הוא ירצה להתחתן, ולא בטוחה שמישי תסתדר עם מתבודד תימהוני שכזה. שוב, תנועת נוער בכללי זה בדיוק המקום לפתח כישורים חברתיים ולעבוד על יחסי אנוש- וכמובן שעדיף לעשות את זה בתנועה שכולה מכווננת לתורה, כמו למשל התנועה שלנו.

אי לכך ובהתאם לזאת, ברור לי שפעילות בתנועת נוער, ובעיקר בשלנו, חשובה ממש גם ל'נוער הדוס' יותר. כן, גם במתכונת הנוכחית, וכמובן שאפשר לשפר עוד.

להגיד שהבעיה של תנועת אריאל היא חוסר הרלונטיות שבה זה כל כך מנותק

את כאילו לא מבין את התפקיד של התנועה התותחית שלנו

אני מסכים איתך שכל עוד תנועת אריאל תנסה להיות כמו תנועות אחרות היא תפסיד מכך

וזאת בדיוק הנקודה! יש לנו מקום מיוחד בחברה הדתית

אנחנו לא סתם מקום להעביר את הזמן כמו שנהיה מתנועות אחרות

אנחנו פה בשביל לתת מקום לחבר'ה שאם לא הסניף היה להם באמת ביטול תורה

פעולה באריאל (לפחות באידיאל) זה פעולה שמאדירה ותורמת ללומד התורה (או הלומדת) ועושה את התורה שלו לתורת חיים לא תורה שנשארת בבית המדרש אלא תורה במשחק עם החברים ביחסים בינאישיים וגם בערבי כיף

אם ככה אז מה הבעיה שלנו? -לדעתי זה עניין ככלי של דוסים אנחנו ענווים מידי ביישנים מדי

אנחנו לא מספיק גאים במה שאנחנו עושים

‏קצת הכרה בערך עצמנו תביא אותנו להובלה והנהגה בדיוק מהסוג שאנחנו מייחלים לו....

מי שיש לו מודעות לערך עצמו, בד"כ גם יתגאה במה שהו.. לא?

תלוי מה אתה שווה. אולי אתה מודע לעצמך, אבל אתה לא שווה כלום, ואז אין במה להתגאות ואין גאוות יחידה. קפיש?

במקרה שלנו, נראה לי שאנחנו כן שווים משהו.. ויש הרבה במה להתגאות.

צודקת שזה לא מחייב, התכוונתי למקרה הספציפי שעליו דיברנו ושהרבה פעמים זה כן בא ביחד.

שבת שלום! 

בס"ד

כי תנועת אריאל רוצה להרים דגל גדול מאד של מסר עצום של תורה ללא פשרות ונחנו תכלס סוג מסוים של ארגון טרור..

וחניכינו -בניגוד לחניכי תנועות אחרות ,באים לסניף כי הם מאמינים\חונכו על אמונת האידיאלים של אריאל,רובם המוחץ..

וזהו...כי אנחנו לא עוד תנועה שקמה ותיפול.

בס"ד

אוהב אותו בכל ליבי

אנחנו מרימים אדאלים של חיים, אמת, אמונה, תורת, אלוקות-  הרבה מילים ענקיות

טרור?!

דווקא זאת ההגדרה?

אבל אני יכול להמציא סיבות למה אם תרצה.

אני סתם נכנס לפורומים נטושים וכותב בהם משהו.

אגב מסתבר שהפורום הזה אפילו מופיע בתפריט הפורומים אז כנראה הוא דווקא פעיל כביכול...

מתקשרים לתנועה יש בטוח מספר בגוגל

😜

מחפשים מבנה שלא אכפת לו שיצבעו עליו (אנחנו צבענו על איזה מחסן של בית כנסת ששימש לנו גם כחדר ציוד של הסניף....), הכי טוב לדוגמא מבנה שטרם צבעו אותו והוא עוד בבנייה ואז יש סיכוי גבוה שייתנו לצבוע. אפשר לנסות לדבר עם העירייה/מועצה ולצבוע ארונות חשמל או קירות בעיר (יש קירות בעיר שלנו שאיזה ארגון של נוער צבע אותם).

בהצלחה רבה

מאוד

ישיבה קטנה? ישיבה גבוהה? מה זה "מקום כמו ישיבה"? 

בהנחה שהתכוונת למסגרת לימודית כלשהי, אז מה חשוב לך שיהיה שם?

מבחינת סגנון  דתי/חרדי, מה חשוב לך?

איפה אתה מרגיש שאתה עומד מבחינת הרצינות שלך? כלומר - בהנחה שאתה מתכוון למסגרת לימודית, יש מסגרות שמיועדות לאנשים שלא כל כך יש להם כח ללמוד, ורוצים יותר מקום עם אווירה טובה אבל מחובר לקדושה, ויש מסגרות שמיועדות לאנשים שרוצים ללמוד בכל הכח...