נראה לי שקוראים לו ברכת חנה שיש בו את כל התפילות לזוג (בעיקר לאשה) מלפני החתונה,במהלךההיריון בברית בלידה תפילות על הילדים על הבעל בקברות צדיקיםוכו'.

שעד היום משמש אותי בשמחה...

ואני יודעת על חברה שהם הכינו שלט לדלת של הזוג הצעיר, והכינו צעדים בתוך הבית ועוד כל מני קישקושים חמודים ומצחיקים...

ועוד גיסה שקיבלה מהאחים מייבש כביסה...

הכל תלוי אם את רוצהה משהו שימושי או משהו בשביל האווירה וחמוד...

ש"ח.

קערות, קרש חיתוך, לקקן (מרית) מקלף, פותחן וכו'...

סט ספרים

צרור דיסקים

שלי ושל בעלי קנו לנו לוח מעוצב כזה וכל אחד רשם לנו ברכה עם תמונות של כולנו ביחד

זה היה שיא היפה

והגדולים שבהם קנו לנו בית מזוזה יפיפיה.

לראשונה ראיתי אצל הוריי, ולאחר כמה שנים קניתי לביתי.

אני נהנית מהם מאוד, הם אטומים לאוויר, שומרים על טריות ומארגנים את ארון המצרכים (הקץ לשקיות הניילון ולאטבים הסוגרים).

אני מתכוונת למארגני המקום או לאובלים שלהם. תיכנסי דרך האתר שלהם.

פשוט מצרך חובה בכל בית.

וכאשר מתחתנים כבר כואב הלב להוציא סכומים גבוהים על כלים שכאלו.

אלמנטים להידור שולחן שבת (מפית חלות/ חובקי מפיות/ מעמד לברכונים/ מפיון, מחזיק לבקבוק יין וכד')

מערכת סטריאו,

טוסטר אובן,

ישמשו אותה שנים,

מצתרפת לחוברת מתכונים ,אפשר להכין משהו מאוד יפה עם שילוב של הקדשות,סיפורי ילדות ותמונות

או מעבד מזון-משהו שיעזור לה ולא בטוח שהיא תפרגן אותו לעצמה לבד.

מזל טוב

אם את רוצה מתנה שווה, תני מתנה שאף אחד אחר לא קונה והיא שימושית ואולי גם משהו שזוג צעיר לא ירשה לעצמו לקנות:

הסיר מאד שימושי, כי אפשר לבשל ביצים יום יום או אפילו לשבת/לאורחים בכמות בשימוש בכוסית מדידה לפי מספר הביצים ומידת הקושי (רכה/קשה/בינונית). מונע את עגמת הנפש מבישול ביצה מעט מדי/יותר מדי, או בישול יתר עד שהמים מתאדים והביצה קופצת לתקרה ומותירה כתם מכוער (כפי שקרה לנו לפני כמה שנים, עד המצאתי בחור שיצבע את התקרה של המטבח). החברה: אלקטרו חנן. לא מוכרים בכל חנות, אז אפשר להתקשר לחברה ולשאול איפה אפשר לקנות בעיר...

סיר לאידוי אורז- מסייע להכנת אורז אחד אחד בקלות.

מחבת מפוצלת להכנת פנקייקס. מחבת להכנת בלינצ'ס.

אפשר גם לתת שובר קניה לחנות של רשת במחירים סבירים, כמו ששת. כך אחרי החתונה הזוג יכול לנצל את השובר לקניית מקלף, סכין מטבח ועוד- מתנות שאף אחד לא קונה להם.

אולי אפשר לעצב להם את החדר שיגיעו אליו אחרי,בנרות ,פרחים..ולהשאיר להם שם איזה תמונה\קישוט לבית שהכנת בעצמך...

אפשר להביא לה גם ספר מדריך לקשירת מטפחות עם כמה מטפחות

אפשר במגנוליה למצוא תכשיטים מאוד יפים במחיר סביר.

אפשר לארגן לה לחתונה איזה מצגת או הפתעה אחרת.

אפשר להביא לה כל מיני פינוקים ליום החתונה או המקווה (ממתקים עטופים בחן,חמאת גוף,קוסמטיקה..העיקר היחס האישי)

אם את רוצה מתנה יותר רוחנית-ספרים,ממליצה אל הספר -הבית היהודי וספר תפילות וסגולות,אנחנו קיבלנו ספר קטן אם המלצה ללמוד יחד כל יום קטע,לא ממש עשינו את זה כל יום בעוונותינו אבל נחמד לעשות את זה לפעמים.

אגב בעניינים של טעם,כמו צלחות או וילונות.. אולי עדיף לשאול אם היא מעדיפה לבחור לעצמה(לקח לנו שנים עד שסוף סוף נשברו כל הצלחות מהחתונה ויכולנו לקנות לפי טעמנו

הרבה מזל טוב

זה עולה בערך 150 ש"ח . אפשר להגיד לזוג הצעיר שיגידו לכם מתץי הם רוצים

(אפילו חודש או יותר אחרי החתונה) ואתם תשכרו להם. זה שיא השווה!!

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....