עד יומיים נחשב לתקופת זמן סבירה שעליו להתקשר. (אלא אם כן מדובר בסופ"ש, ואז מחכים לאחרי שבת, למוצ"ש או ראשון בערב). 

אבל בעיקרון - להירגע, עם כמות לחץ שכזו כל הקשר והיכולת לקיים קשר נמצא בסכנה, את (ואתם) לא אמורים ללכת על גחלים או שברי זכוכית, אלא ברוגע, לתת מקום אחד לשני, ומתוך רוגע וביטחון ושמחה פנימית לבוא לקשר. 

עצם הלחץ שלך - עלול להרתיע אותו.

גם את יכולה להתקשר- אומנם זה בעיקר תלוי אופי, ואני לא מכיר אותך או אותו, אבל אין שום רע שתתקשרי או שתשלחי הודעה. 

ברוגע, לכי תמצאי תעסוקה ודברים לעשות ושכחי ממנו לבינתיים - החיים נמשכים.

בהצלחה!   

מי המציא את הכלל הטיפשי הזה?!

בנים!! תלמדו.

1. מרגע שקיבלתם את מס' העלמה תאותו בטובכם ותשלחו לה הודעה "מתי נוח לך שאתקשר?" 

2. אם היא נתנה לכם זמן- תשתדלו באמת להתקשר אליה ולא שעתיים אח"כ. (ואם נבצר מכם- שלחו לה הודעה)

3. לאחר פגישה ראשונה- עד 24 שעות השתדלו להרים טל'\הודעה\משהו שתדע שאתם עודכם בחיים!

4. בכללי- לא למרוח טלפונים. זה משגע את רוב הבנות, ואת החברות שלהן שנאלצות לעודד אותן ולתמוך בהן בשעותיהן הקשות.. (או לגרום להן להתקשר אליכם ואז אתם מרגישים שתפסו לכם את המקום וזורקים רותן ומפספסים את זיווגכם ..)

כן, עד יומיים זה נחשב לסביר ובסדר. 

זה אומר שלא מודדים דקות או שעות - בסה"כ יום-יומיים לאחר פגישה מדברים. 

במקום לעודד "משגע בחורות רבות"  "בשעותיהן הקשות" תרגיעי אותם, לא רק שזה לא תורם לאף אחד, הרבה נזק יוצא מזה. 

ותשאירי את כל "החוקים ונורמות" לבני הזוג שיעשו מה שמתאים להם לפי האופי והסביבה החברתית שהם גדלו בה. 

לא לספור 24 שעות, כמות של הודעות סמס או התנהגות נאותה. בסה"כ לא לדחות את זה ולהתקשר לשיחת סיכום נחמדה.

עולם חסד ייבנה, ואת פה עם גבורה שבגבורה מעמידה דקויות על דקויות שטובות למדע מדוייק או ליטאים, וממש לא לבני אדם. 

בעיקר לגבי שיחה ראשונה..

מהרגע שאנחנו נותנות את המספר רובנו (לפחות ממה שאני שומעת מסביבי)  נמצאות בתודעת

" הוא צריך להתקשר כל רגע" ואם הרגע הזה נמרח ונמשך זה עושה לנו בעע בבטן!! כמו שקולה אמרה- לא מסובך לשלוח הודעה:מתי נוח לך? ואני חושבת שזה גם יקל על הבחור. באמת שאני לא מבינה למה זה צריך לקחת יומים??

בשבילנו לא!

אני לפחות מצפה שבחור שיוצא איתי

או שיתקשר באותו הערב

או יום למחרת.

בן אדם שמתקשר יומיים אחרי,

זה מראה לי על זלזול,

אלה אם כן הסיבה מוצדקת

ואז אני יקבל אותה בהבנה.

בנות זה עם רגיש,

תתנהג אליהן ברגישות

יש להן מליון ואחד סרטים בראש

אחרי הפגישה.

בפרט בפעם הראשונה!

אתם לא ימכירים אותה אותה עדיין!

אפילו סמיילי מסכימה איתי! ימות המשיח!!

וברוך, יא גבר, ממך ציפיתי ליותר רגישות ומחשבה! טרום פגישה זה עדיין לא מקום שאפשר לדעת מי ומה נמצא מולך! ובד"כ גם לא אחרי פגישה אחת. 

ואין מה לעשות- אתם הגברים צריכים להבין שיש דברים שאתם לא מבינים..

אז נכון- עדיף בהחלט שהבחורה תהיה רגועה. אבל מה לעשות- זה לא בשליטתה..

ואפילו אני- שידועה בציבור כבחורה רגועה למי ושיכלית להפליא שלא מתרגשת בקלות- מצאתי את עצמי אובדת עיצות מול בחור מסוים שסירב להתקשר ומשומה בלי שזה היה ברור אפילו לי למה- זה בילגן לי. (בסוף התקשרתי אליו. ויזמתי, ודחפתי. ובסוף הוא זרק אותי כי הייתי "אגרסיבית")

1. לא דיברתי כאן על עצמי אלא על התנהגות חברתית של המגזר. מה שאני או רוצה להיות לא קשור כלל למה שיש לדרוש מהחברה.

2. הבנה של גברים זו אמירה מהותנית.

3. "זה לא בשליטתה" - אז למה כל בחורות העולם כן שולטות בזה למעט כמה בחורות דתיות מהמגזר הדוסי?

אז מה? כמו שיש בחור שיזרוק אותך על אגרסיביות, יהיה בחור שיאהב דווקא את זה. המדד אינו מה שאת חושבת שהחברה חושבת שאת חושבת, המדד הוא את, כל עוד את בריאה בנפשך. 

ברוך הגבר!

1. ברור שאנחנו מדברים פה על התנהגות חברתית ולא על פרטית! ככלל, כחברה- אנחנו צריכים חנך את הגברים להתקשר ואת הגברות להירגע. 

2. "אמירה מהותנית"? בשעות כאלה קשה לי עם ניסוחים.. אנא הסבר נמק ופרט..

3. כל בחורות העולם שולטות בזה? מאיפה לך? אתה מכיר את כללי החיזור בעולם? צר לי לומר לך שרוב הכללים של הדוסים לקוחים מכללי חיזור שמקורם בכלל מתקופת הביניים (שאז התחיל בכלל העניין שבו אנשים התחילו להתערב בסוגית מי יהיה בן הזוג..)

כן, אני מכיר. הרי הדיון היה על מציאות. מקסימום תחלקי על המציאות אם את מכירה אחרת.

מהותני זה שיוך של תכונות נפשיות על בסיס הבדלים ביולוגיים. - במקרה הטוב זה מביא להכללות איומות ובמקרה הרע להפנמה של תפקידים. ברוכים הבאים לעולם של סוכני חיברות. 

פעם הרב אבינר בסגנון שלו אמר את זה יפה, ילד צריך אימא ואבא, וההורים צריכים לגלם את האימא והאבא כל אחד לפי האופי שלו קצת אימא וקצת אבא. 

1. כשאני מנסה לנסח כללים חברתיים- כדי לשמור על חברה תקינה ושאנשים לא יפגעו אחד בשני אני חייבת להתייחס להבדלים הביולוגים ולנגזרות שלהם. 

2. במקרה הרע להפנמה של תפקידים?!  ברוך! אישה צריכה להיות אישה וגבר צריך להיות גבר!!!

וצר לי, אבל אני לא מסכימה בכלל עם הר' אבינר. ילד צריך אמא-אישה-אישה ואבא-גבר-גבר. והרבה מהבעיות שיש לנו היום זה בגלל שיש המון טישטושי תפקידים. הגברים נשיים, הנשים גבריות, הילדים בוגרים והמבוגרים ילדותיים וכו'..

וסתם,

כששאלו את אחשלי איך הארוס שלי הוא ענה "קולה נראת בת על ידו" וזה כ"כ נכון! פתאום אני נהיית בת, וזה הדבר הכי נכון בעולם! ואת זה אני אומרת כמישהי שהיתה גברית. 

וכן, בת זה גם אומר שאני נכנסת למצבי רוח מוזרים שאפילו אני לא מצליחה להבין אותם.. 

ההבדלים בדעות שלנו שונות מידי מכדי שנוכל לקבל את הצדדים אחד של השני. 

המחלוקת פה היא על מציאות, נפש האדם, וחברה ותרבות. ולכן נשאיר את זה שם. 

ולכן במקום להתעסק בצד התיאורטי נגלוש למסקנה. 

אני כבחור אפגש עם בחורות שעוברות שלב נפשי קשה באותן השעות שאחרי הפגישה הראשונה ובכלל (וכמו שצדיקה העירה אולי גם אשתי תהיה כזו) - ולכן זה דורש ממני התאמה לזה בלי קשר לדעותיי על החברה.

ואילו את כבחורה תיפגשי עם בחורים (את לא) או אנשים ששונים ממך בחברה ותרבות (אף אם תגדירי את זה שינויים שנובעים ממגדר) ולא תוכלי להתפנק ולהיות בלחץ וסערת רגשות, אלא תצטרכי גם את להתגמש ולנסות להבין את התרבות שלהם ולפעול בהתאם.

והתקווה היא ששני אנשים שבריאים בנפשם יוכלו ללמוד איך לספק את הצרכים של האחר, ולהיות שם עבורם בלי קשר לדעות ושאר דברים.  

אני מסכימה.

ולחלוטין.

 |ימות המשיח|

עד כמה שזה משמח ההודעה שב24 שעות שאחרי הדייט גם אם אתם לא יכולים להתקשר ואתם רק מראים שאתם בחיים....

זה ממש עושה את זה

מסכימה עם כל מילה!!!! וברוךש- לעולם לא תבין... ככה זה בנות!!!!!!!!!!!! קבלו את זה כעובדה!!!!!

בנות הן עם לחוץ לחוץ לחוץ!!! (ברובן) ואם תגיד להן להרגע הן רק נלחצות יותר!

זה שבחור לא מתקשר זה מלחץ כי ישר אנחנו מתחילות לחשוב... אז למה הוא לא מתקשר??

אולי הוא לא רוצה להתקשר... אולי הוא לא מעוניין והמחשבות מתחילות לרוץ על טייס אוטומטי...

אז ברוך זה לא יעזור שתגיד... מה הלחץ?? אז הוא יתקשר יותר מאוחר.. זאת מחשבה של גבר!!! כי מה זה משנה בכלל?? אבל לבחורה זה משנה!!!!

כי רק בחור לכול לנסוע לאיזה שבוע בלי להודיע לאף אחד.

רק גברים יכולים לומר מה הבעיה...כי להם זה הרבה פחות מציק!!!!!!

אבל בנות לא!!!!!! בנות חייבות להיות בטוחות שהכול נמצא במקום..שהן יודעת לאן הולך הקשר... בקיצור בנות צריכות יציבות!!!!

(ברור שזאת הכללה גסה אבל בעיקרון זה ככה...)

שהסברת את דברי בצורה כ"כ יפה!!

רבש"ע מה יש לכן ......

הוא לא צילצל הוא לא חזר .....

הוא גבר שצבולבל ולא יודע מה לעשות כי ....

 יכול להיות שהוא מפחד להתקשר כי הוא הרגיש שלא רצית ?

והרי זה לא נכון אז תסמסי משהו תעשי צלצול 

יש מושג במכירות שאומר "מקסימום יגידו כן" 

עדיף לדעת מה קורה מאשר להרגיש תלויה באמצע ...

מסכימה איתך שהבנות גם צריכות ליזום ... אבל- בעיקרון הגבר צריך להוביל !!!!! זה משגע שהבנים לא 'ממלאים' את תפקידם כמו שצריך.... מנסיון קשה בעבר.......!!!!!!!!

בחרתי את המילים שלי בקפידה. 

אני יודע שיש אובססיה חזקה מאוד בתוך הציבור שלנו, במיוחד במה שמתקרא "דוסים" שבהן ההתנהגות של הבחורות הוא כזה. מהיכרותי המצב שונה לחלוטין בפלחים אחרים של הציבור וכמובן של האוכלוסייה. 

כך גם ידעתי שברגע שאכתוב את הדברים פה בפורום הם יתקבלו בהתנגדות, ואילו כאשר ראיתי את התגובה של קולה היה ברור שנשמע הנהוני הסכמה מקיר לקיר, בכל זאת לפורום סגנון. 

ואולם, משום שמדובר בעניין שיש לו חשיבות רבה ולא מעט השלכות, ראיתי צורך לעורר את אותם אנשים שמקפידים עליו. אילו היו מתנהגות כך כל בנות העולם, ניחא. אבל כאשר מדובר רק בפלח מסויים בתוך הציבור הדתי, אז יש מקום להרהר אחריו, לחקור ולהשוות.

ואני חושב שמדובר בעוול. הרי אתן הבנות יודעות בדיוק מה הבחורה עוברת באותן שעות, ואם כל הכבוד זה גם לא מסתיים שם. והבחורים שפוגשים את זה נוטים להירתע ולחשוב שיש משהו לא יציב אצל הבחורה. שלא לדבר על מה שזה עושה לזוגיות עצמה. 

מהיכרותי וניסיוני מדובר בקוץ בשלב ההתחלה שהינו שלב רגיש במיוחד וחבל על דאבדין.

אם הבחורה תרגע היא לא תבריח את הבחור, והיא לא תכניס את עצמה למצב נוראי שכזה.

להיות בקשר דורש בגרות נפשית וההעדר שלו כאן בולט לרעה והתירוץ "מגדר" מהווה תירוץ עצוב שלא מטיב עם אף אחד. 

דברים אלו מצטרפים למה ש1245 אמרה. יש לצאת מהמקובעות שבודדים הם המחזיקים בהם. המהותנות, השיוך של תכונות על בסיס הבדלים ביולוגיים לא תבנה עולם, במקרה הטוב זה יביא להכללות נוראיות מהסוג הזה ובמקרה הרע זה יביא את הנשים להפנמה של גורמים חיצוניים להם. 

ולכן הבסיס לקשר טוב צריך להיות תכונות בריאות של מידות ואישיות, להיות אדם בוגר. ועל זה להלביש את להיות אתה ולהביא את עצמך לקשר. בני זוג צריכים לעשות מה שטוב בשבילם, מה שעובד בשבילם וזה הדבר היחידי שקובע או חשוב. 

זה כמו להחליט בצורה שרירותית שרק גברים יהיו במטבח בגלל  שידוע שגברים שבשלנים טובים יותר. זוהי שטות. 

בני הזוג יחליטו לפי מי שהם ומה שמתאים להם מי יהיה במטבח וכמה, אם בכלל. ובלי קשר מי יהיה או מה יהיה זה אותם תכונות של בגרות שמעידות בקול רם שהזוג יסתדר כי הוא בוגר. 

לכן אמרתי בתגובה הראשונה שלי שהדבר החשוב הוא העיקרון. "אבל בעיקרון - להירגע, עם כמות לחץ שכזו כל הקשר והיכולת לקיים קשר נמצא בסכנה, את (ואתם) לא אמורים ללכת על גחלים או שברי זכוכית, אלא ברוגע, לתת מקום אחד לשני, ומתוך רוגע וביטחון ושמחה פנימית לבוא לקשר. " וזה הדבר החשוב והוא תלוי בכל אחד ואחת. גם אם כל העולם ינהג אחרת, אם אתם תהיו רגועים, בטוחים ובוגרים, אז אתם נותנים לקשר שלכם סיכוי טוב יותר, ואתם הוגנים עם עצמכם ועם בן הזוג. וכמובן וכמובן שתרגישו טוב יותר.

נורא קל להתפתות ולרחם על עצמנו אבל המגמה כאן היא שונה. המגמה כאן היא לתקן ולעזור ולפעמים צריכים להיות אכזריים בכדי להציל את האדם.  

1245 אין לך מה להשתגע יש כל מיני סוגים של בחורים שם, תמצאי אחד שמתאים לך. 

שרון, אף על המציאות שאת מתארת אני הרבה יותר מחולק. כל שכן שאני לא מתכוון לעודד את הקיום של זה במקומות שבהם הדבר קיים. לא, לא כל הבחורות הן לחוצות והדבר תלוי בסביבה שלהם, מי סוכן החיברות שלהם, יש לך אחריות לא קטנה לחוויות של חברות שלך, אז תעזרי להם באמת, לא בסוף בניחום, אלא הרבה לפני בכדי שלא יגיעו למצב של ניחום.  

יש פה כמה נק' בסיסיות שאני ממש ממש חולקת עלייך!

א. סיגנון של פורום\ אוכלוסיה- אחלה. סבבה.

אבל זה מי שאנחנו ועם זה אנחנו חיים- ויש לכל מיני אנשים אחרים נורמות אחרות- שיהיה להם במזל- וזה לא מחייב אותי

ב. שלב ההתחלה הוא רגיש

הוא יותר מרגיש- כי אין "זוג" שיכולים לעשות עבודה משותפת- יש פה מפגש של שני זרים

ש"רוקדים" אחד מסביב לשני בגישוש, בבחינה,  ברמת-רגישות-גבוהה לאתר כל ניואנס

אין פה מה לומר -שהזוג יחליט מה טוב לו- אין עדיין זוג פה!!

לכן בדיוק יש כללים ומוסכמות חברתיות- לעשות סדר, להוריד במשו את התיסבוכות שעלולות להיות

ג. מיגדר- או- להיות אדם בוגר

לדעתך אדם בוגר הוא מי שמשךיט שכל על רגש- בכל מצב

הבעיה היא- שזה רק סוג טיפוס מסויים

יש טיפוס אחר- ש "דעתן קלה- ודמעתן מצויה- ואונאתן קרובה!!!!"

זה אופי בוגר לחלוטין! אבל -שונה.

ד. נגזרת של זה- לנשים הרבה יותר חשוב הנושאים של בית וכולי- מרגישות יותר קיומיות בנושא הזה

(הוכחה: כנס בניין שלם- כמה גברים כמה נשים? מספרים. תבדקו)

איזה באמת מרגישה שמשו זז לה בחיים-

אם בעלה לא מתקשר הביתה וכבר מאוחר, אם הוא תקוע בפקק והיא לא יודעת מזה, אם הבטריה שלו התרוקנה בלי אזהרה מוקדמת

תתכונן כבר מעכשיו- יהיו לך 100 שנים כאלו!!!

אז להתקשר יום אחרי דייט- זה בקטנה ממש, רק סיפתח!

ה. אני אסיים בסיפור קוריוזי מעט - (סיפרתי אותו פעם כבר.. נראה מי זוכר )

בהיותי רווקה גרתי עם שותפות בדירה בקרית שמונה (עקב לימודינו, סיפור...)

ערב אחד חברה של שותפה שלי מתקשרת- לבכות לה- הוא לא התקשר עדיין... כבר עברו שלושה ימים מהדייט... מה קורה?

ושותפה שלי- מספרת לי את זה....

אילו הבחור היה יודע שהמחדל שלו- עבר מהבחורה- לחברה שלה- לחברה שלה...

שהסיפור ככה חצה את המדינה.....

אילו היה יודע הבחור  שהכתוב מכתיב עליו

אילו הבחור היה יודע שזה הזיכרון הראשון שלהם כזוג- הוא ריחם עלי, מנע ממני יום של מתח מיותר - וככה כל ימינו הוא עוטף אותי בחסד

צדיקה כפי שאמרת.

1. שימי לב למה זה גורם אצל הבחורות, ולהשלכות על הקשר.

2. שימי לב שזה לא נהוג אלא בפלח מסויים וקטן באוכלוסייה - מה שמבהיר לנו שזה לא תורה מסיני - אלא תלוי בנו. 

אז כמובן שכל מי שמגיע מאותו פלח בוכה וצווח. 

וכל אחת תספר מהחוויות הנוראיות שלה.

אז למה לא לעשות את הצעד הנוסף ולהבין שיש פה בעיה, בעיה שנגרמת מנורמה, נורמה שלא בהכרח חיובית ותורמת. כל בחורה שמקבלת את הנורמה גוזרת על עצמה ועל חברותיה את אותו סיפור בדיוק, פגיעה עצמית ופגיעה בקשר.

 ובכלל, היחס הזה לקשר ולזוגיות בכלל - כן גם אובססיביות של אנשים נשואים, מה לדעתך זה מעולל?

במצבים קשים יש צורך באיש מקצוע, במקרה הסביר - לשנות נורמה וצורת חשיבה. 

דבר ראשון- צדיקה, מצטרפת לכל דברייך! מילה במילה! העם איתך

שנית- ברוך, יש לך טעות אחת קטנה, קטנטנה- זה לא נובע  מנורמה. זה מולד. 

מה לעשות הקב"ה ברא את הנשים עם אופי מסוים.

אחת הנק שהכי חזקות אצל נשים- זה נק' הקשר, התקשורת. לכן נשים נקשרות יותר מהר ויותר חזק, ולכן הן נפגעות יותר.

עוד נק' זה הירידה לפרטים והדמיון. בת שמקבלת פרטים על בחור בלי רצונה היא כבר "טסה" בראש מי, מה, כמה, איך וכו'.. מה לעשות, ככה נטצרנו ואם יש לך טענות- לך ליצרן.

אז נכון שיש בנות שפחות כאלו (וגם זה- תלוי מאד במצברוח ובעוד מיליון דברים אחרים..) ויש שיותר. וזה לא קשור לרמה דתית- רואים שאתה לא רואה קומדיות רומנטיות, גם שם תוכל למצוא מישהי בקריזה כי הוא לקח את מס' הטל' שלה ולא התקשר..

שוב, בפעם הרביעית. תשימי לב שזה נורמה שמונהגת רק בציבור הדתי בקרב הדוסיות (ויש לזה סיבות)

הדבר לא מופיע בציבור החרדי או החילוני. גם לא במדינות אחרות או תרבויות אחרות. 

לא רק שההיסק שלך מהותני לחלוטין, אבל הוא גם לא עומד למבחן המציאות. 

זאת נורמה נומאלית. 

אם קובעים כללים בהם הגבר הוא זה שמחזר- אז נותנים לו דד ליין ע"פ נפש האישה הכללית. ונפש האישה הכללית היא רגישה, והיא נקשרת, והיא מדמיינת. 

ואני מדברת על נפש האישה בכל מקום שהוא! 

אני לא יודעת אם למדת על הניורולוגיה, הפיזיולוגיה והפסיכולוגיה של האישה ועד כמה. אבל אותי כאישה זה עניין, אז למדתי קצת, ודיברתי קצת עם כאלו שלמדו המון. 

הדבר לא מופיע בציבור החרדי? טעות! שם יש כללים ברורים מאד. בירורים. קביעת פגישה. 24 שעות לשני הצדדים לתת תשובה לשדכן. (ואם אני טועה שיתקנו אותי החבר'ה מהמגזר..)

ובציבור החילוני? גם יש כללים. וכמו שברור שם שהבן משלם- ככה גם ברור שהוא מתקשר תוך יום. ואם לא זה עילה לזרוק. אז ברור ששמה הדברים שונים וגמישים יותר. 

(רק להזכירך- היתה פעם פרסומת עם שתי אחיות\חברות שיושבות ומצפות לטל' מהבחור, כשאחת מנסה להרגיע את השניה.. חילונית לחלוטין)

סימן שהוא רציני,

אם הוא מתקשר לסלולרי- עזבי, תזרקי אותו.." 

עכשיו את רואה למה זה לא טוב?

כי אז אומרים לך שבזק יותר טוב מסלולארי!

זה למה אסור לבנות לחכות שבן הזוג יתקשר אליהן!

|קובע עובדה|

אבל הן שונות- וזו הנקודה. 

אם את היוצרת- אז יש לך אחריות. 

וכל דבר שקובעים צריכים לבדוק טוב טוב ותמיד האם הוא טוב ותורם. 

את מנסה לטעון שזה הדבר הכי טבעי שמותאם לנפשות האדם, טענה נוראית שלא רק שתביא עליך את הסוציולוגיים וחבריהם, אלא בעיקר תביא להרבה בחורות בציבור כאב לב וסוף לקשר. אבל תוכלי להתנחם בכך שבחורות הפורום יתמכו בך בפה מלא, הרי הם עברו את הכאב לב..

נמאס לי.

לכל הבנות- אין מה לעשות, קבלו את הגברים כמו שהם ואל תזרקו אותם על חוסר רגישות, זה לא אשמתם שריבוש"ע ברא אותם ככה...

לכל הבנים- בחיאת ראבק! תאמינו לי שאני האחרונה שמקשיבה לכללים כלשהם, אבל תנסו ללמוד מה זה אישה ואיך המוח שלה פועל. 

(יא יצאתי פמיניסטית.. אז רק נוסיף עוד הערה לבנות- אל תדברו פולנית!! אנשים לא יודעים לקרא מחשבות.. ואל תתפלאי אם תגידי לו להשאיר אותך לבד בחושך בקור והוא יעשה את זה למרות שאת בכלל התכוונת הפוך..)(<- לא קשור לשרשור, אבל סתם דבר שחשוב תמיד לומר..)

תשיבי אותו מול קומדיות רומנטיות,

ואז אולי הוא יבין וגם זה בספק

כי הוא גבר וחושב אחרת מאיתנו!

לא נראה לי שנוכל אי פעם לשכנע גבר

בדבר הזה, זה דברים מאוד עמוקים

אין הרבה גברים שיכולים להבין את זה.

אז פשוט צריך ללכת לפי הנורמות

ואנחנו לא נחטוף קריזה.

את צודקת יחד עם זאת חבל על הרגשות והעצבים פשוט לשלוח sms

ויתרה מזאת לשאול מה הוא חושב 

אם היה לך קשה בעבר אז קל וחומר להבין שחבל ... smsעולה רק 44 אגורות

חחחחח

אני דווקא לא מסכים עם זה.

מה זה המשפט שכתבת פה?

זה משגע שהבנים לא 'ממלאים' את תפקידם כמו שצריך

מה פשרו? מי בדיוק נתן לבנים את התפקיד הזה? |מיואש|

וחוץ מזה, מי הודיע לבנים על זה שהם "קיבלו" (או יותר נכון הפילו עליהם) את התפקיד?

לא כולם קוראים בפורום ויכולים ללמוד את זה מכאן. שזה לא נוח לבנות.

ו.. למה שהבן יצטרך לרחם על הבת שהיא לחוצה? בעיה שלה. לא שלא אכפת לי ממנה, ח"ו! אבל מזה עד כדי כך שאני צריך להתקשר דווקא ביום הראשון בשביל שהיא לא תהיה לחוצה? זה נראה לי ממש ממש מוגזם.

ב"ה

לא נראה לי שזה משהו שהבחורה צריכה ליזום את השיחה הזו.

אמנם לא באופן כמו: שהיא תציע לו נישואין, אבל זה יותר מלהציע מקום מפגש.

באמת שיותר נקי שהוא יתקשר.

ואצל בנות זה שונה.

לא בטוחה עד כמה זה הלכתי, אבלתחשוב על שיחת טלפון בצורה כזו.

יש בזה משהו פחות צנוע. אז כבר עדיף לחכות.

ולחכות.

אם יומים זה הרבה או קצת, לא יודעת. אבל עדיף שהשיחה הזו תהוא מהצד שלו. גם רמיזות זה לפעמים פיל בחנות חרסינה שמשאיר טבחעות אצבות על הספל כדי שיזהו אותו.

לא הבנתי מה הבעיה שבת תתקשר, אם היא לחוצה- שתתקשר! כמו שהנשי יצאו מהמטבח ב2000 שנים האחרונות, שיצאו מהקיפאון.. 

שבת שלום! חיים ארוכים, שפע ברכה וכל טוב!

אני עוד במטבח.. לא יודעת מה איתך..

ואני עוד מכינה עוגות+ עוגיות ו... עושה כלים כמו שאומר הפתגם 2 רצפות מהכיור... מעמד האישה

אלא אם כן את מתעקשת לשבת בתוך הכיור..

תני כיף.. גם אני עושה פה גיחות להגיב בין מגש למגש..

אהוד!! אל תיגע!!

שכועסת נורא על כך שאני אוהב לבשל, ואין לי בעייה לרחוץ כלים, ויוצא שאני במטבח יתר ממנה...

דר"א, רק כדי להמשיך בבדיחה, שמה של התנועה לשחרור האישה במרוקו, הוא: "יאללה לכי....".

אני אביא כאן את כל המשפחה להוכיח...

עם הוויסקי שדלף פנימה...

[איזה כפכוף אני הולכת לחטוף עכשיו.. ]

לא כפכוף, אבל איך תסתדרי כשתצאי עוד רבע שעה מהבית, בלי הגז מדמיע שלך?
|הופ נעלם|

זה מה שאני עושה... שיחשב מה שיחשב, אני עושה מה שהלב שלי אומר לי! יש מצבים בחיים שלנו שצריך לעשות בלי יותר מדי מחשבות מה יגידו!!! 

תקשורת טובה והערצה זה לא היינו הך.

כלומר, יכול להיות "קליק" מהרגע הראשון, ושיחות כיפיות, אבל לוקח קצת יותר זמן למצוא את הנקודות המיוחדות בו ולהעריך אותן.

( ככה לפחות היה אצלינו... מהדייט הראשון היה זורם וכיפי אבל להבין מי הוא וכמה הוא מיוחד זה משהו שכל הזמן מתפתח, ועם השנים, ככל שמכירים יותר ונחשפים ליותר סיטואציה יש יותר הזדמנויות להעריך ולהעריץ)

ובאמת מה שגרם לי להחליט להתחתן זה ממש לא הערצה, אלא תקשורת טובה ומוכנות להשתפר כל הזמן.

מה שכן מסכימה שלא צריך להתפשר ולהתחתן עם מישהו שלא טוב איתו, ברור שלא...

ה"פשרה" שכן אפשרית לדעתי, זה חסרונות מסויימים שמבאסים אבל החלטה שלמה ומודעת שעדיין זה שווה את זה 

כי היה את הקליק, היה כיף להיות ביחד ולדבר שעות...

פשוט נראה לי שאז לא בדיוק ידעתי לומר מה אני מעריכה/ מעריצה ( כן היו כמה דברים, אבל זה משהו שמאוד התפתח עם השנים, לעומת הקליק של התקשורת שב"ה היה ונשאר)

למצוא חן ככה שמעתי מהרב רונן טמיר שליטא , זה למצוא את החן, - את הנקודה הטובה שמאירה בשני.

תוספת שלי -איך אני מוצא אותה, את הנקודה טובה בשני ?  שתי אפשרויות:

1.  על ידי שאני מוצא/תת בעצמי את אותו דבר

2. או שאני חסר/ה אותו ולכן יודע/ת לזהות את הטוב הזה, ולהעריך אותו אצל השני.

כשאני מוצא את הנקודה המאירה לי באמת, ואני מעריך את השני בזכות אותה נקודה של טוב שנשאר תמיד, ומתמקד/ת בנקודת אור הזאת, קל להתמיד בעין טובה,בהערכה הולכת וגוברת  כלפי השני (כי אנחנו מוצאים סיטואציות שונות במעברי החיים, שאותה נקודה משתקפת בהם והנקודה  הזו מאירה תמידית אצלו)

ככה אני לא חושבת שייתעורר  צורך  לשנות את השני , כי כמו שאני מצאתי את החן שלו , את הנקודה הטובה שלו שגרמה לי להעריך אותו תמידית בזכותהּ, ככה הוא מעריך אותי על הנקודה הטובה שלי, והיא (בדר"כ) גוברת על רצון שלו לשנות אותי.

בכלל , אין מצב של מחשבה לשנות את השני בנישואין. מה שרואים עכשיו, בפגישות, מה שמקבלים עכשיו -  זה מה יש.  זאת החבילה, "זאת הכלה". לרוב , נקודות שנמצאות בדייטים, נראה אותן (בקטן או בגדול) במשך חיי הנישואין. הבחירה איך להגיב אליהן קשורה להתמקדות בנקודה הטובה , בעין טובה שלנו כלפי בן הזוג.

למה אין מצב לשנות את השני?

א. זה הוא - זה טבעו/ מזגו הראשוני, המקורי.         כל רצון שלי לשנות -  משדר לו - "אני לא מקבל אותך כמו שאתה/ לא מכבד אותך על בחירתך בדרך שאתה הולך בה"  ולרוב זה מתקבל לא נעים (בצדק) אצל השני ו/או גורם לפגיעות מיותרות בין שני הצדדים.

ב. שינוי יכול להתבצע בכמה תנאים:

1. התנאי הראשון הוא רצון פנימי של האדם עצמו להשתנות. הנביעה הפנימית תהיה זרז לשינוי.

2. התנאי השני הוא לדעת ששינוי זה מהלך,  תהליך שאורך זמן מסויים, קצב מסויים, כולל עליות ומורדות וצריך להבין, לכבד, ולקבל את זה .

3. אם כבר קורה שינוי- להבחין, להתמקד על הטוב שבתהליך, לתת משוב בצורת מחמאות/ מילים שמביעות הכרה במאמץ , הערכה כנה כלפי השני.

בעיניי, הנקודה הראשונית  של מציאת- חן בשני חייבת להיות בדייטים  מכיון שבהמשך חיי הנישואין, ההתמקדות בטוב תמשוך ותרבה עוד ועוד טוב שמתבטא בצורות שונות של תקשורת טובה ובתחושה טובה וכנה של קשר של נעימות ואהבה הדדית, אחד כלפי השני  .

את יכולה לראות טוב רנדומלי תמיד, בכל אדם. אני התכוונתי לנקודה טובה במי שאת יוצאת איתו ספציפית, ובוחנת אפשרות של קשר רציני.

אף אחד לא מתחתן בשביל לשנות את הבן סוג, או מתפשר עליו רק כי הוא ברירת מחדל.

ואם מתחתנים בצורה כזו- לפעמים פשוט  אי אפשר  לעבוד כי אין בסיס ראשוני, וזה ישפיע על הנישואין במוקדם או במאוחר.

נ.ב מה דאת חושבת תשובה מכובסת, קודם כל עבדו עליה ובררו מילים. דבר שני היא מבוססת על חיי נישואין אמיתיים בהחלט. 

בחירה שלך איך להתבונן בה.

ואם הייתי יודעת שכך את חושבת- הייתה נחסכת לי רבע שעה של כתיבה ועריכה

על תקשורת או על מציאת חן.

אבל הן ממש לא טועות.

רוב האנשים שנשואים ובאושר, לא התחתנו עם תקשורת מושלמת. אלא עם תקשורת יחסית בסדר, לא מושלמת, מציאת חן בסיסית טובה, לא בהכרח פרפרים ואהבה עמוקה.

לא מתחתנים עם מוצר מוגמר, להיפך, החתונה היא רק תחילת המסע, עד כדי כך שכמעט כל הנשואים לא זוכרים מי ומה הם היו לפני החתונה.
 

התקשורת תשתפר אם תעבדו עליה, אהבה תגדל ככל שתשקיעו בה.

החתונה היא לא שיא ההתאהבות ומשם האהבה והכיף דועכים (אצל הרבה זוגות לא מוצלחים זה ככה)

להפך, החתונה היא בסיס מספיק טוב (ממש ממש לא מושלם) שממנו משתפרים יחד.

התקשורת שלנו אחרי יותר מעשור לא דומה בכלל בכלל לתקשורת שלנו בדייטים.

הפרמטר הכי חשוב בעיניי זה מציאת חן/משיכה ולדעת שיש עם מי לעבוד.

משם החיים יובילו אתכם לאן שיובילו.

שכל מי שרוצה אותך את לא רוצה אותו, שהגברים שאת יוצאת איתם לא מושלמים אבל סבירים, ושכל פעם הקשר נופל על משהו אחר ולפעמים די שולי, באמת כדאי לשאול את עצמך למה זה קורה.

דעתי היא שמתחתנים כי צריך משפחה, לא כי רוצים למצוא חצי שני. סה"כ השני עם מידות טובות? יש צורת הומור דומה? ערכים דומים? אז מתחתנים. תמיד יהיו יותר טובים, תמיד יהיו כאלה עם תקשורת יותר טובה, תמיד יהיו יותר יפים ותמיד יהיו כאלה עם יותר כסף. או במילים אחרות: החתונה היא אמצעי להקמת משפחה, לא המטרה.

וכן, זה נשמע לא רומנטי, ואפילו קצת מאכזב. אבל אלו החיים.

ובואי תשמעי עוד משהו: לא נעים לי להשוות: אבל אני מאד אוהב את הכלב שלי. ומה מיוחד בכלב שלי? כלום. כל כלב אחר שהיה נראה מספיק חמוד שהיו מביאים לי במקומו היה יכול להחליף אותו. ולמה היום זה הכלב היחיד בעולם שאם הוא חולה זה הורס לי את המצב רוח? כי הוא הפך להיות הכלב שלי, שבמשך יותר משנה אני מוציא אותו לטיולים, משחק איתו ומטפל בו.

מי שחושבים או חושבות שהם מיוחדים - שיצאו מהסרט, ומהר. מה שהופך אותך למיוחד בעיני אשתך היא העובדה שיום יום היא רואה את הפרצוף שלך ושאתה מביא יותר תועלת מנזק. לא משנה עם מי תחיי, כשתחיי איתו הרבה שנים והיחסים ביניכם יהיו סך הכל טובים, את לא תרצי שהוא יעלם לך מהנוף.

לכן, הבחור 80% בסדר 20% נסבל? אפשר ללכת על זה. אף אחד לא יוכל להבטיח לך שיהיה מושלם, בכל מערכת יחסים יש אלמנט של סיכון. לעומת זאת, הדבר היחיד שבטוח זה שאם מחכים למשהו מושלם - זה 100% להשאר לבד.

א. מה מונע ממך לקרוא את המשך התגובה? אולי בכל זאת יש שם משהו שיתן לך נקודת מבט אחרת.
 

ב. הקביעה שלך שזה לא נכון בעיני נשמעת מדי נחרצת. יש בפורום (לא רק בשרשור הזה) הודעות שכתבת שמעלות את האפשרות שאכן יש פה דפוס מסויים. זה לא מוכיח, אבל לדעתי בהחלט יכול לערער על הקביעה שלך.

וזה מאוד עצוב ..

לגבי צורת הומור דומה זה נשמע לי מעל ומעבר הלוואי

אני כל-כך שמחה שלא התחתנתי בגיל 21 שעד עכשיו אני אומרת תודה לה' על זה .

כי אם הייתי מתחתנת הייתי עצובה ..

לא מתחתנים כי אין ברירה מחריד בעיניי 

לי זה לא מתאים.

לגבי דפוס חוזר של הודעות ..

הופה אתה יכול להגיד מי אתה .. אני דיברתי על השרשור הזה לא ביקשתי שתהיה פסיכולוג

להתחתן כי מצאת מישהו שיש התאמה מספקת, גם אם היא לא מושלמת - זו המציאות.

עכשיו, את רוצה לדון רק על השרשור הזה? סבבה. אפילו בשרשור שפתחת יש כמה דגלים אדומים.

השאלה אם את מבקשת עצות פרקטיות, גם אם לא יהיה לך נוח לקרוא אותן, או שאת מבקשת תיקוף להחלטות ולרגשות שלך. 

וודאי שצריכה להיות ציפייה, הערכה ותקשורת טובה בין בני הזוג.

השאלה היא באיזה רמה. אדם שמטבעו נוטה פחות להעריך לא צריך להעריץ בצורה מטורפת, כי זה לא הוא.

מצד שני, יש היבטים שניתן לעבוד עליהם כדי לשפר את מה שציינת, לדוגמה עבודה משותפת על תקשורת, פיתוח של עין טובה. אבל בסופו של זה מתחיל מהרצון הזוגי להקים בית חדש אחד עם השנייה.

ממש מסכימה עם זה ..

אני גם מאמינה בעבודה שהיא ביחד אבל עד גבול מסוים אם זה מכווץ אותי פחות .. אם זה תהליך של למידה , הכרת הרצונות אחד של השניה , הקשבה אז כן

אביר נאה על סוס לבן לא יהיה לעולם, במציאות.

האדם שמולך, כמו גם את מולו, תמיד יהיה עם פגמים מסוגים שונים. אפילו אם אלה פגמים רק בגלל שאני אוהב מגבת ישרה ולה לא אכפת.

השאלה היא האם האדם שמולנו זה אדם שאנחנו מאמינים שנוכל לפתור איתו קונפליקטים שיבואו.

וברור לי שאת תיעלבי ותתקפי וכו' אבל המשפט האחרון שלך על עצמך הוא משהו שמאוד מורגש באופן כללי מהפוסטים והתגובות שלך בהקשר של זוגיות: את רוצה לשנות את האחר או לא לפגוש אותו בכלל. או שהוא מתיישר או שהוא מחוק. יש הרבה נוקשות בסיפור שלך.

זה טוב? זה רע? זה לא נורא? לא יודע, זו עובדה.

כי לפי מה שאתה רושם כן

אני מדברת על אנשים שלא הרגשתי שיש עומק רגשי אם זה בשיח איתם .. אין את המעבר .

כמו שיש אנשים שנתקעים על מציאת חן / כימיה מראה .. לי חשוב שיהיה הבנה .. שיח שזה כן יבוא בעומק רגשי מסוים

לא צריך להתחתן עם כל אחד. צריך להתחתן עם אחד מתאים , כדאי שנקודות ההשקה יהיו דומות. בפועל- עבודה וקניות מבוססות על רצונות ומחשבות עמוקות, זה לא סותר העמקת קשר חברי שמגלה זוויות נוספות אחד על השני... 

עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך כ"ה בתמוז תשפ"ו 13:39

אהבת אמת.  

כשבבסיס אוהבים באמת ויש עין טובה אחד על השני (על נקודה טובה תמידית, מציאת חן שלא משתנית עם הזמן!) ואנחנו יחד ושותפים נאמנים אחד לשני,  יותר קל להתמודד עם מאורעות החיים שלא תמיד פשוטים וקלים (כל זוג יש לו את העניינים שלו להתמודד, החכמה היא לנהל את ההתמודדות כך שהיא תהיה קלה לעבודה כמה שאפשר)

ולפתח אותו  עוד גם בתור זוג בחיי הנישואין. 

אני רואה שזו בעיה שחוזרת בפורום, או שזו אותה בחורה יפהפיה מלפני כמה חודשים ששוב חזרה.

אולי אני צריך להשכיר את שירותיי לטפל בבחורים כאלה.

זה משהו בסגנון הדתי

לא מדברים חופשי עם בני המין השני כי אני דתי ומה יחשבו עלי וזה

ומצד שני מגיעים למצב שממש מציקים ומטרידים את הצד השני אם הוא לא מעוניין

וכל העניין הזה רגיש - איך להגיב לזה ומה זה עלול לגרום וכו

אני אומרת שבן אדם צריך להיות ממוקד וברור אם כן- כן, אם לא - שחרר . ומיד.

יש מישהי אחרת שמחכה לך .

זה מרגיז ממש.

אני בחיים לא הייתי במצב כזה שראיתי מישהו ורציתי ויחלתי ב"ה, נראה לי סיוט להיות במצב כזה.

אם כן הייתי ברור שבמצב כזה צריך להיות ענייניים מכובדים ותכליתיים. המצב המרוח והמציק - מציק.

אבל תשתדלי לעבור לידו בשקט להתרחק להיכנס בכניסה אחרת

מה שנקרא למזער מפגשים לאפס

להעביר מסר דרך צד שלישי?

חברה שאת סומכת עליה, שתבהיר לו שאת לא בעניין.

הוא מציק לך

תהיי לא נחמדה

לא חייבים לצעוק

אפשר להיות קרירים

לא לשתף פעולה עם שיחות

אם הוא מתיישב ליד

למצוא סיבה סתמית וללכת

ובאופן כללי לא כדאי להיות נחמדים לכולם

רק למי שראוי

לא משנה גברים/ נשים

ככה גם אנשים יודעים לכבד גבולות ולהיות נעימים 

את מתארת את עצמך כאדם נעים ונחמד בכללי.

זה שמולו קשה לך, זה יותר מנורה אדומה שזה לא תקין מצידו. אין ספק שגם הוא מרגיש את זה ואם כן לדעתי זה כבר חצה את הקווים והפך להטרדה שקטה.

אני חושב שבעומק העניין זה באמת הבעיה פה, שאת מרגישה שזו הטרדה, מצד שני לא נעים לך לצעוק, לחתוך, לעמוד על שלך, כי הוא לא עשה כלום...

בשורה התחתונה: את חווה הטרדה על מלא.

דבר ראשון תכירי בזה, חשוב לשים את זה על השולחן.

איך ממשיכים מפה, הרי כל מה שאת מנסה לחתוך הוא כאילו לא מבין... לא יודע אם שייך לבנות על זה שהוא יבין בסוף. כי הוא מבין... מבין טוב, אבל ממשיך.

לדעתי יש מצב שהוא ממשיך כי מבחינתו אין בזה שום בעיה.

וכאן יש קונפליקט - הוא מבחינתו לא עושה מעשה פסול, מבחינתך כן.

עצתי מלב יהודי אוהב היא שתקשיחי עמדות כלפי כל גבר שאת לא בתהליך של היתכנות לשידוך מולו.

ייתכן מאוד שהוא רואה את היחס היותר מרגיל [כיפי.. כלשונך] מול כל חבריו לצוות, והוא לא מבין במה הוא שונה מהם, וגם למה מה שהוא עושה מולך שונה מהדרך שבה את מתנהגת עם כולם.

מצוי מאוד במקרים כאלו שהבת לא מודעת אפילו איזה אנרגיות היא משחררת/ איזה אנרגיות משתחררים ממנה לבחוץ.

אני בטוח לגמרי שאת אפילו לא מבינה כמה ההתנהלות שלך מושכת מבטים ותשומת לב. את לא תוכלי להרגיש את זה בחיים, אבל תהיי בטוחה שמבחינתם הלכת רחוק.

מי יודע, אולי אותו אדם הוא תמרור אזהרה בשבילך, סוג של מראה, רק בשבילך, למענך, לטובתך, שלא תלכי לאיבוד.

אני לא אומר לשנות את ההתנהלות לחלוטין, אלא לנסות לראות את התמונה הכללית מנקודת המבט שלהם.

לדעתי, אותו אדם הוא מראה בשבילך איך סביבך בעבודה תופסת את מערכת היחסים ביניכם. תבדקי, אם באמת תמצאי שנכונים דבריי, כדאי מאוד שתחשבי מסלול מחדש.

רק בשבילך. כדי שלך יהיה טוב.

אני ממש לא מסכים עם חלק מהתגובות הפייסניות שהועלו פה, תלכי מדלת אחרת וכו', את לא אמורה להתנצל, להתחיל לחיות בבריחה. זו בעייתו הבלעדית.

כאמור, את מצידך מסוגלת לשפר את איכות החיים שלך גם מהבחינה הזו.

בהצלחה 

צריך להגיד בצורה ברורה. ואולי הכי טוב שזה יהיה דרך גורם שלישי..

הן המומחיות ההכי גדולות בזה.

בחיי כמה שאני מתגעגע לסבתות מהעבודה שלי.. יותר מכולם

הייתי חושבת דקה 2 כמו עכשיו

והייתי אומרת שזה קשוח

ובסוף עונה שנראה לי הדמות שאני הכי אוהבת בתנך היא

או תמר או יואב

תמר אשתו/כלתו של יהודה כי היא פעלה בחכמה ובצניעות והצליחה להשיג את מה שהגיע לה מלכתחילה היא הייתה אישה חכמה

ויואב שר צבאו של דוד כי היה נאמנות מוחלטת לדוד המלך כן גם שזה שהוא פעל בלי לשאול אותו והרג כמה וכמה אנשים רק כי לא יכל לסבול את חוסר הכבוד לדוד ולמלכות.

וכמובן שהייתי עונה טיפה יותר בהרחבה ואולי מילים אחרות אבל כן 2 אלה בטוח

אגב למה?

מה זה מגלה לך?

מסקרן 

לעבד־מלך הכושי.

אף־אחד לא יודע מי אתה, מאיפה באת, מה הסיפור שלך, בנסיבות אחרות היו שופטים אותך שאתה ככה וככה ובאת ממקום כזה וכזה מבלי בכלל לדבר איתך,

אבל בסוף אתה היחיד שעושה את המעשה הגדול.

כל העולם בעבר האחד- ואברהם בעבר השני מול כולם לא מפחד לבחור נכון.

או רחל אימנו על ויתור נאצל

לא יודעת מה הייתי שולפת בשלוף

חוץ מהשם שלך. והגיל, והמספר במשקפיים. ולמה בחרת ללמוד דווקא ביו-כימיה, איסטלציה וגיל הרך. וגם אם היית זברה באיזה צבע של משחת נעליים היית קוראת לילד הקטן-חמוד-נושך שנולד לדוב-גריזלי-מחמד של פינגווין השמירה שלך.

ואולי גם ל'התנשאי לי'.

אבל חוץ מאלו, בנחת.

ועכשיו ברצינות.

בנחת.

את לא במבחן.

דייט זה לא מבחן.

זו הזדמנות להכיר אנשים נחמדים.

מקסימום יצא מזה משהו טוב.

או טוב מאד מאד מאד.

אני מבין, ומכיר, וחושש, את החשש משתיקה.

אני חושב שזה נכון בעיקר בשתיקה של אין נושא.

וגם זה בסדר, לא נעים אבל גם לא נורא.

אך יש שתיקות טובות.

שתיקה של יחד זה נהדר.

אין מילים ולא צריך מילים.

הלוואי שנזכה.

שתיקה של זמן חשיבה היא מצויינת.

היא מייצרת קשר אמיתי.

קשר עם רוגע.

זה לא פסיכומטרי.

לא למהר לענות.

היא מייצרת כנות.

חשבתי באמת על השאלה שלך, והשתדלתי להביא את עצמי כמה שיותר מדויקת.

דייט זה לא בית משפט. אז לא שופטים. לא את, מקווה שם לא הוא.

בטח שזה לא כיתת יורים. אז לא יורים תשובות. אם לא יורים אז גם לא צריך לדרוך מראש. לא צריך לחפש את כל רשימות השאלות האפשריות באינטרנט ולחשוב בבית מה אני עונה.

(אולי גם לא צריך להכין שאלות? נקודה למחשבה. זה נועד למנוע את השתיקות המביכות של חוסר בנושא. כדאי להכין נושאים אבל חשוב גם לזרום ולהתגלגל. נשמע שהוא הכין שאלה מראש, תראי איך סיבך אותך. אגב, הנה עוד נושא שיחה)

תשובה לדוגמא:

'וואו. שאלה יפה. צריכה לחשוב, תן לי רגע. __שתיקה (זמן נהדר בשבילו לגרד את האוזן. הוא חיכה לזה הרבה. זהו, הוא סיים לגרד, עוד רגע שלא יחשוב שחיכית לגירוד שלו. עכשיו)__. אני לא זוכרת את כל התנ"ך בעל פה, אבל ממה שעלה לי כרגע נראה לי שהכי התחברתי לפרנך, אבא של אליצפן, נשיא מטה זבולון בתקופת הכיבוש וההתנחלות. קודם כל מאד התחברתי לשם. בנוסף, אני מעריכה אותו על שהצליח לגדל בן לתפארת בתוך מציאות מורכבת שכזו. אני חושבת שאקרא על שמו את כל 18 הילדים שיהיו לנו, ואולי אבקש גם ממך לשנות את השם'

אם את שולטת ב'חומר', אולי אפשר עוד להעמיק בצד שלו. 'גם פלוני אלמוני מייצג לדעתי את התכונות עליהן הצבעת בירמיהו. למה התחברת יותר אל ירמיהו?'

בהצלחה.

אבל האם יודעים שאיזבל היתה איכשהו קשורה לחתונות?!

בא נשמע אתכם.

חזל אומרים שלא נרקבו הכפות יידים והרגליים שלה בגלל שזכתה לשמח חתן וכלה

כן חתול זמני, מצופה ממך להגיב בפאנצ' על 'למה' היונק😉

ועכשיו ברצינות. נשמח (איזה כיף לכתוב את דעתי בלשון רבים) לשמוע וללמוד.

סומכים עליך גם לגבי הצעד הבא ;)

סתם חחח

יאללה בקרוב בעז"ה 🥳