עד יומיים נחשב לתקופת זמן סבירה שעליו להתקשר. (אלא אם כן מדובר בסופ"ש, ואז מחכים לאחרי שבת, למוצ"ש או ראשון בערב). 

אבל בעיקרון - להירגע, עם כמות לחץ שכזו כל הקשר והיכולת לקיים קשר נמצא בסכנה, את (ואתם) לא אמורים ללכת על גחלים או שברי זכוכית, אלא ברוגע, לתת מקום אחד לשני, ומתוך רוגע וביטחון ושמחה פנימית לבוא לקשר. 

עצם הלחץ שלך - עלול להרתיע אותו.

גם את יכולה להתקשר- אומנם זה בעיקר תלוי אופי, ואני לא מכיר אותך או אותו, אבל אין שום רע שתתקשרי או שתשלחי הודעה. 

ברוגע, לכי תמצאי תעסוקה ודברים לעשות ושכחי ממנו לבינתיים - החיים נמשכים.

בהצלחה!   

מי המציא את הכלל הטיפשי הזה?!

בנים!! תלמדו.

1. מרגע שקיבלתם את מס' העלמה תאותו בטובכם ותשלחו לה הודעה "מתי נוח לך שאתקשר?" 

2. אם היא נתנה לכם זמן- תשתדלו באמת להתקשר אליה ולא שעתיים אח"כ. (ואם נבצר מכם- שלחו לה הודעה)

3. לאחר פגישה ראשונה- עד 24 שעות השתדלו להרים טל'\הודעה\משהו שתדע שאתם עודכם בחיים!

4. בכללי- לא למרוח טלפונים. זה משגע את רוב הבנות, ואת החברות שלהן שנאלצות לעודד אותן ולתמוך בהן בשעותיהן הקשות.. (או לגרום להן להתקשר אליכם ואז אתם מרגישים שתפסו לכם את המקום וזורקים רותן ומפספסים את זיווגכם ..)

כן, עד יומיים זה נחשב לסביר ובסדר. 

זה אומר שלא מודדים דקות או שעות - בסה"כ יום-יומיים לאחר פגישה מדברים. 

במקום לעודד "משגע בחורות רבות"  "בשעותיהן הקשות" תרגיעי אותם, לא רק שזה לא תורם לאף אחד, הרבה נזק יוצא מזה. 

ותשאירי את כל "החוקים ונורמות" לבני הזוג שיעשו מה שמתאים להם לפי האופי והסביבה החברתית שהם גדלו בה. 

לא לספור 24 שעות, כמות של הודעות סמס או התנהגות נאותה. בסה"כ לא לדחות את זה ולהתקשר לשיחת סיכום נחמדה.

עולם חסד ייבנה, ואת פה עם גבורה שבגבורה מעמידה דקויות על דקויות שטובות למדע מדוייק או ליטאים, וממש לא לבני אדם. 

בעיקר לגבי שיחה ראשונה..

מהרגע שאנחנו נותנות את המספר רובנו (לפחות ממה שאני שומעת מסביבי)  נמצאות בתודעת

" הוא צריך להתקשר כל רגע" ואם הרגע הזה נמרח ונמשך זה עושה לנו בעע בבטן!! כמו שקולה אמרה- לא מסובך לשלוח הודעה:מתי נוח לך? ואני חושבת שזה גם יקל על הבחור. באמת שאני לא מבינה למה זה צריך לקחת יומים??

בשבילנו לא!

אני לפחות מצפה שבחור שיוצא איתי

או שיתקשר באותו הערב

או יום למחרת.

בן אדם שמתקשר יומיים אחרי,

זה מראה לי על זלזול,

אלה אם כן הסיבה מוצדקת

ואז אני יקבל אותה בהבנה.

בנות זה עם רגיש,

תתנהג אליהן ברגישות

יש להן מליון ואחד סרטים בראש

אחרי הפגישה.

בפרט בפעם הראשונה!

אתם לא ימכירים אותה אותה עדיין!

אפילו סמיילי מסכימה איתי! ימות המשיח!!

וברוך, יא גבר, ממך ציפיתי ליותר רגישות ומחשבה! טרום פגישה זה עדיין לא מקום שאפשר לדעת מי ומה נמצא מולך! ובד"כ גם לא אחרי פגישה אחת. 

ואין מה לעשות- אתם הגברים צריכים להבין שיש דברים שאתם לא מבינים..

אז נכון- עדיף בהחלט שהבחורה תהיה רגועה. אבל מה לעשות- זה לא בשליטתה..

ואפילו אני- שידועה בציבור כבחורה רגועה למי ושיכלית להפליא שלא מתרגשת בקלות- מצאתי את עצמי אובדת עיצות מול בחור מסוים שסירב להתקשר ומשומה בלי שזה היה ברור אפילו לי למה- זה בילגן לי. (בסוף התקשרתי אליו. ויזמתי, ודחפתי. ובסוף הוא זרק אותי כי הייתי "אגרסיבית")

1. לא דיברתי כאן על עצמי אלא על התנהגות חברתית של המגזר. מה שאני או רוצה להיות לא קשור כלל למה שיש לדרוש מהחברה.

2. הבנה של גברים זו אמירה מהותנית.

3. "זה לא בשליטתה" - אז למה כל בחורות העולם כן שולטות בזה למעט כמה בחורות דתיות מהמגזר הדוסי?

אז מה? כמו שיש בחור שיזרוק אותך על אגרסיביות, יהיה בחור שיאהב דווקא את זה. המדד אינו מה שאת חושבת שהחברה חושבת שאת חושבת, המדד הוא את, כל עוד את בריאה בנפשך. 

ברוך הגבר!

1. ברור שאנחנו מדברים פה על התנהגות חברתית ולא על פרטית! ככלל, כחברה- אנחנו צריכים חנך את הגברים להתקשר ואת הגברות להירגע. 

2. "אמירה מהותנית"? בשעות כאלה קשה לי עם ניסוחים.. אנא הסבר נמק ופרט..

3. כל בחורות העולם שולטות בזה? מאיפה לך? אתה מכיר את כללי החיזור בעולם? צר לי לומר לך שרוב הכללים של הדוסים לקוחים מכללי חיזור שמקורם בכלל מתקופת הביניים (שאז התחיל בכלל העניין שבו אנשים התחילו להתערב בסוגית מי יהיה בן הזוג..)

כן, אני מכיר. הרי הדיון היה על מציאות. מקסימום תחלקי על המציאות אם את מכירה אחרת.

מהותני זה שיוך של תכונות נפשיות על בסיס הבדלים ביולוגיים. - במקרה הטוב זה מביא להכללות איומות ובמקרה הרע להפנמה של תפקידים. ברוכים הבאים לעולם של סוכני חיברות. 

פעם הרב אבינר בסגנון שלו אמר את זה יפה, ילד צריך אימא ואבא, וההורים צריכים לגלם את האימא והאבא כל אחד לפי האופי שלו קצת אימא וקצת אבא. 

1. כשאני מנסה לנסח כללים חברתיים- כדי לשמור על חברה תקינה ושאנשים לא יפגעו אחד בשני אני חייבת להתייחס להבדלים הביולוגים ולנגזרות שלהם. 

2. במקרה הרע להפנמה של תפקידים?!  ברוך! אישה צריכה להיות אישה וגבר צריך להיות גבר!!!

וצר לי, אבל אני לא מסכימה בכלל עם הר' אבינר. ילד צריך אמא-אישה-אישה ואבא-גבר-גבר. והרבה מהבעיות שיש לנו היום זה בגלל שיש המון טישטושי תפקידים. הגברים נשיים, הנשים גבריות, הילדים בוגרים והמבוגרים ילדותיים וכו'..

וסתם,

כששאלו את אחשלי איך הארוס שלי הוא ענה "קולה נראת בת על ידו" וזה כ"כ נכון! פתאום אני נהיית בת, וזה הדבר הכי נכון בעולם! ואת זה אני אומרת כמישהי שהיתה גברית. 

וכן, בת זה גם אומר שאני נכנסת למצבי רוח מוזרים שאפילו אני לא מצליחה להבין אותם.. 

ההבדלים בדעות שלנו שונות מידי מכדי שנוכל לקבל את הצדדים אחד של השני. 

המחלוקת פה היא על מציאות, נפש האדם, וחברה ותרבות. ולכן נשאיר את זה שם. 

ולכן במקום להתעסק בצד התיאורטי נגלוש למסקנה. 

אני כבחור אפגש עם בחורות שעוברות שלב נפשי קשה באותן השעות שאחרי הפגישה הראשונה ובכלל (וכמו שצדיקה העירה אולי גם אשתי תהיה כזו) - ולכן זה דורש ממני התאמה לזה בלי קשר לדעותיי על החברה.

ואילו את כבחורה תיפגשי עם בחורים (את לא) או אנשים ששונים ממך בחברה ותרבות (אף אם תגדירי את זה שינויים שנובעים ממגדר) ולא תוכלי להתפנק ולהיות בלחץ וסערת רגשות, אלא תצטרכי גם את להתגמש ולנסות להבין את התרבות שלהם ולפעול בהתאם.

והתקווה היא ששני אנשים שבריאים בנפשם יוכלו ללמוד איך לספק את הצרכים של האחר, ולהיות שם עבורם בלי קשר לדעות ושאר דברים.  

אני מסכימה.

ולחלוטין.

 |ימות המשיח|

עד כמה שזה משמח ההודעה שב24 שעות שאחרי הדייט גם אם אתם לא יכולים להתקשר ואתם רק מראים שאתם בחיים....

זה ממש עושה את זה

מסכימה עם כל מילה!!!! וברוךש- לעולם לא תבין... ככה זה בנות!!!!!!!!!!!! קבלו את זה כעובדה!!!!!

בנות הן עם לחוץ לחוץ לחוץ!!! (ברובן) ואם תגיד להן להרגע הן רק נלחצות יותר!

זה שבחור לא מתקשר זה מלחץ כי ישר אנחנו מתחילות לחשוב... אז למה הוא לא מתקשר??

אולי הוא לא רוצה להתקשר... אולי הוא לא מעוניין והמחשבות מתחילות לרוץ על טייס אוטומטי...

אז ברוך זה לא יעזור שתגיד... מה הלחץ?? אז הוא יתקשר יותר מאוחר.. זאת מחשבה של גבר!!! כי מה זה משנה בכלל?? אבל לבחורה זה משנה!!!!

כי רק בחור לכול לנסוע לאיזה שבוע בלי להודיע לאף אחד.

רק גברים יכולים לומר מה הבעיה...כי להם זה הרבה פחות מציק!!!!!!

אבל בנות לא!!!!!! בנות חייבות להיות בטוחות שהכול נמצא במקום..שהן יודעת לאן הולך הקשר... בקיצור בנות צריכות יציבות!!!!

(ברור שזאת הכללה גסה אבל בעיקרון זה ככה...)

שהסברת את דברי בצורה כ"כ יפה!!

רבש"ע מה יש לכן ......

הוא לא צילצל הוא לא חזר .....

הוא גבר שצבולבל ולא יודע מה לעשות כי ....

 יכול להיות שהוא מפחד להתקשר כי הוא הרגיש שלא רצית ?

והרי זה לא נכון אז תסמסי משהו תעשי צלצול 

יש מושג במכירות שאומר "מקסימום יגידו כן" 

עדיף לדעת מה קורה מאשר להרגיש תלויה באמצע ...

מסכימה איתך שהבנות גם צריכות ליזום ... אבל- בעיקרון הגבר צריך להוביל !!!!! זה משגע שהבנים לא 'ממלאים' את תפקידם כמו שצריך.... מנסיון קשה בעבר.......!!!!!!!!

בחרתי את המילים שלי בקפידה. 

אני יודע שיש אובססיה חזקה מאוד בתוך הציבור שלנו, במיוחד במה שמתקרא "דוסים" שבהן ההתנהגות של הבחורות הוא כזה. מהיכרותי המצב שונה לחלוטין בפלחים אחרים של הציבור וכמובן של האוכלוסייה. 

כך גם ידעתי שברגע שאכתוב את הדברים פה בפורום הם יתקבלו בהתנגדות, ואילו כאשר ראיתי את התגובה של קולה היה ברור שנשמע הנהוני הסכמה מקיר לקיר, בכל זאת לפורום סגנון. 

ואולם, משום שמדובר בעניין שיש לו חשיבות רבה ולא מעט השלכות, ראיתי צורך לעורר את אותם אנשים שמקפידים עליו. אילו היו מתנהגות כך כל בנות העולם, ניחא. אבל כאשר מדובר רק בפלח מסויים בתוך הציבור הדתי, אז יש מקום להרהר אחריו, לחקור ולהשוות.

ואני חושב שמדובר בעוול. הרי אתן הבנות יודעות בדיוק מה הבחורה עוברת באותן שעות, ואם כל הכבוד זה גם לא מסתיים שם. והבחורים שפוגשים את זה נוטים להירתע ולחשוב שיש משהו לא יציב אצל הבחורה. שלא לדבר על מה שזה עושה לזוגיות עצמה. 

מהיכרותי וניסיוני מדובר בקוץ בשלב ההתחלה שהינו שלב רגיש במיוחד וחבל על דאבדין.

אם הבחורה תרגע היא לא תבריח את הבחור, והיא לא תכניס את עצמה למצב נוראי שכזה.

להיות בקשר דורש בגרות נפשית וההעדר שלו כאן בולט לרעה והתירוץ "מגדר" מהווה תירוץ עצוב שלא מטיב עם אף אחד. 

דברים אלו מצטרפים למה ש1245 אמרה. יש לצאת מהמקובעות שבודדים הם המחזיקים בהם. המהותנות, השיוך של תכונות על בסיס הבדלים ביולוגיים לא תבנה עולם, במקרה הטוב זה יביא להכללות נוראיות מהסוג הזה ובמקרה הרע זה יביא את הנשים להפנמה של גורמים חיצוניים להם. 

ולכן הבסיס לקשר טוב צריך להיות תכונות בריאות של מידות ואישיות, להיות אדם בוגר. ועל זה להלביש את להיות אתה ולהביא את עצמך לקשר. בני זוג צריכים לעשות מה שטוב בשבילם, מה שעובד בשבילם וזה הדבר היחידי שקובע או חשוב. 

זה כמו להחליט בצורה שרירותית שרק גברים יהיו במטבח בגלל  שידוע שגברים שבשלנים טובים יותר. זוהי שטות. 

בני הזוג יחליטו לפי מי שהם ומה שמתאים להם מי יהיה במטבח וכמה, אם בכלל. ובלי קשר מי יהיה או מה יהיה זה אותם תכונות של בגרות שמעידות בקול רם שהזוג יסתדר כי הוא בוגר. 

לכן אמרתי בתגובה הראשונה שלי שהדבר החשוב הוא העיקרון. "אבל בעיקרון - להירגע, עם כמות לחץ שכזו כל הקשר והיכולת לקיים קשר נמצא בסכנה, את (ואתם) לא אמורים ללכת על גחלים או שברי זכוכית, אלא ברוגע, לתת מקום אחד לשני, ומתוך רוגע וביטחון ושמחה פנימית לבוא לקשר. " וזה הדבר החשוב והוא תלוי בכל אחד ואחת. גם אם כל העולם ינהג אחרת, אם אתם תהיו רגועים, בטוחים ובוגרים, אז אתם נותנים לקשר שלכם סיכוי טוב יותר, ואתם הוגנים עם עצמכם ועם בן הזוג. וכמובן וכמובן שתרגישו טוב יותר.

נורא קל להתפתות ולרחם על עצמנו אבל המגמה כאן היא שונה. המגמה כאן היא לתקן ולעזור ולפעמים צריכים להיות אכזריים בכדי להציל את האדם.  

1245 אין לך מה להשתגע יש כל מיני סוגים של בחורים שם, תמצאי אחד שמתאים לך. 

שרון, אף על המציאות שאת מתארת אני הרבה יותר מחולק. כל שכן שאני לא מתכוון לעודד את הקיום של זה במקומות שבהם הדבר קיים. לא, לא כל הבחורות הן לחוצות והדבר תלוי בסביבה שלהם, מי סוכן החיברות שלהם, יש לך אחריות לא קטנה לחוויות של חברות שלך, אז תעזרי להם באמת, לא בסוף בניחום, אלא הרבה לפני בכדי שלא יגיעו למצב של ניחום.  

יש פה כמה נק' בסיסיות שאני ממש ממש חולקת עלייך!

א. סיגנון של פורום\ אוכלוסיה- אחלה. סבבה.

אבל זה מי שאנחנו ועם זה אנחנו חיים- ויש לכל מיני אנשים אחרים נורמות אחרות- שיהיה להם במזל- וזה לא מחייב אותי

ב. שלב ההתחלה הוא רגיש

הוא יותר מרגיש- כי אין "זוג" שיכולים לעשות עבודה משותפת- יש פה מפגש של שני זרים

ש"רוקדים" אחד מסביב לשני בגישוש, בבחינה,  ברמת-רגישות-גבוהה לאתר כל ניואנס

אין פה מה לומר -שהזוג יחליט מה טוב לו- אין עדיין זוג פה!!

לכן בדיוק יש כללים ומוסכמות חברתיות- לעשות סדר, להוריד במשו את התיסבוכות שעלולות להיות

ג. מיגדר- או- להיות אדם בוגר

לדעתך אדם בוגר הוא מי שמשךיט שכל על רגש- בכל מצב

הבעיה היא- שזה רק סוג טיפוס מסויים

יש טיפוס אחר- ש "דעתן קלה- ודמעתן מצויה- ואונאתן קרובה!!!!"

זה אופי בוגר לחלוטין! אבל -שונה.

ד. נגזרת של זה- לנשים הרבה יותר חשוב הנושאים של בית וכולי- מרגישות יותר קיומיות בנושא הזה

(הוכחה: כנס בניין שלם- כמה גברים כמה נשים? מספרים. תבדקו)

איזה באמת מרגישה שמשו זז לה בחיים-

אם בעלה לא מתקשר הביתה וכבר מאוחר, אם הוא תקוע בפקק והיא לא יודעת מזה, אם הבטריה שלו התרוקנה בלי אזהרה מוקדמת

תתכונן כבר מעכשיו- יהיו לך 100 שנים כאלו!!!

אז להתקשר יום אחרי דייט- זה בקטנה ממש, רק סיפתח!

ה. אני אסיים בסיפור קוריוזי מעט - (סיפרתי אותו פעם כבר.. נראה מי זוכר )

בהיותי רווקה גרתי עם שותפות בדירה בקרית שמונה (עקב לימודינו, סיפור...)

ערב אחד חברה של שותפה שלי מתקשרת- לבכות לה- הוא לא התקשר עדיין... כבר עברו שלושה ימים מהדייט... מה קורה?

ושותפה שלי- מספרת לי את זה....

אילו הבחור היה יודע שהמחדל שלו- עבר מהבחורה- לחברה שלה- לחברה שלה...

שהסיפור ככה חצה את המדינה.....

אילו היה יודע הבחור  שהכתוב מכתיב עליו

אילו הבחור היה יודע שזה הזיכרון הראשון שלהם כזוג- הוא ריחם עלי, מנע ממני יום של מתח מיותר - וככה כל ימינו הוא עוטף אותי בחסד

צדיקה כפי שאמרת.

1. שימי לב למה זה גורם אצל הבחורות, ולהשלכות על הקשר.

2. שימי לב שזה לא נהוג אלא בפלח מסויים וקטן באוכלוסייה - מה שמבהיר לנו שזה לא תורה מסיני - אלא תלוי בנו. 

אז כמובן שכל מי שמגיע מאותו פלח בוכה וצווח. 

וכל אחת תספר מהחוויות הנוראיות שלה.

אז למה לא לעשות את הצעד הנוסף ולהבין שיש פה בעיה, בעיה שנגרמת מנורמה, נורמה שלא בהכרח חיובית ותורמת. כל בחורה שמקבלת את הנורמה גוזרת על עצמה ועל חברותיה את אותו סיפור בדיוק, פגיעה עצמית ופגיעה בקשר.

 ובכלל, היחס הזה לקשר ולזוגיות בכלל - כן גם אובססיביות של אנשים נשואים, מה לדעתך זה מעולל?

במצבים קשים יש צורך באיש מקצוע, במקרה הסביר - לשנות נורמה וצורת חשיבה. 

דבר ראשון- צדיקה, מצטרפת לכל דברייך! מילה במילה! העם איתך

שנית- ברוך, יש לך טעות אחת קטנה, קטנטנה- זה לא נובע  מנורמה. זה מולד. 

מה לעשות הקב"ה ברא את הנשים עם אופי מסוים.

אחת הנק שהכי חזקות אצל נשים- זה נק' הקשר, התקשורת. לכן נשים נקשרות יותר מהר ויותר חזק, ולכן הן נפגעות יותר.

עוד נק' זה הירידה לפרטים והדמיון. בת שמקבלת פרטים על בחור בלי רצונה היא כבר "טסה" בראש מי, מה, כמה, איך וכו'.. מה לעשות, ככה נטצרנו ואם יש לך טענות- לך ליצרן.

אז נכון שיש בנות שפחות כאלו (וגם זה- תלוי מאד במצברוח ובעוד מיליון דברים אחרים..) ויש שיותר. וזה לא קשור לרמה דתית- רואים שאתה לא רואה קומדיות רומנטיות, גם שם תוכל למצוא מישהי בקריזה כי הוא לקח את מס' הטל' שלה ולא התקשר..

שוב, בפעם הרביעית. תשימי לב שזה נורמה שמונהגת רק בציבור הדתי בקרב הדוסיות (ויש לזה סיבות)

הדבר לא מופיע בציבור החרדי או החילוני. גם לא במדינות אחרות או תרבויות אחרות. 

לא רק שההיסק שלך מהותני לחלוטין, אבל הוא גם לא עומד למבחן המציאות. 

זאת נורמה נומאלית. 

אם קובעים כללים בהם הגבר הוא זה שמחזר- אז נותנים לו דד ליין ע"פ נפש האישה הכללית. ונפש האישה הכללית היא רגישה, והיא נקשרת, והיא מדמיינת. 

ואני מדברת על נפש האישה בכל מקום שהוא! 

אני לא יודעת אם למדת על הניורולוגיה, הפיזיולוגיה והפסיכולוגיה של האישה ועד כמה. אבל אותי כאישה זה עניין, אז למדתי קצת, ודיברתי קצת עם כאלו שלמדו המון. 

הדבר לא מופיע בציבור החרדי? טעות! שם יש כללים ברורים מאד. בירורים. קביעת פגישה. 24 שעות לשני הצדדים לתת תשובה לשדכן. (ואם אני טועה שיתקנו אותי החבר'ה מהמגזר..)

ובציבור החילוני? גם יש כללים. וכמו שברור שם שהבן משלם- ככה גם ברור שהוא מתקשר תוך יום. ואם לא זה עילה לזרוק. אז ברור ששמה הדברים שונים וגמישים יותר. 

(רק להזכירך- היתה פעם פרסומת עם שתי אחיות\חברות שיושבות ומצפות לטל' מהבחור, כשאחת מנסה להרגיע את השניה.. חילונית לחלוטין)

סימן שהוא רציני,

אם הוא מתקשר לסלולרי- עזבי, תזרקי אותו.." 

עכשיו את רואה למה זה לא טוב?

כי אז אומרים לך שבזק יותר טוב מסלולארי!

זה למה אסור לבנות לחכות שבן הזוג יתקשר אליהן!

|קובע עובדה|

אבל הן שונות- וזו הנקודה. 

אם את היוצרת- אז יש לך אחריות. 

וכל דבר שקובעים צריכים לבדוק טוב טוב ותמיד האם הוא טוב ותורם. 

את מנסה לטעון שזה הדבר הכי טבעי שמותאם לנפשות האדם, טענה נוראית שלא רק שתביא עליך את הסוציולוגיים וחבריהם, אלא בעיקר תביא להרבה בחורות בציבור כאב לב וסוף לקשר. אבל תוכלי להתנחם בכך שבחורות הפורום יתמכו בך בפה מלא, הרי הם עברו את הכאב לב..

נמאס לי.

לכל הבנות- אין מה לעשות, קבלו את הגברים כמו שהם ואל תזרקו אותם על חוסר רגישות, זה לא אשמתם שריבוש"ע ברא אותם ככה...

לכל הבנים- בחיאת ראבק! תאמינו לי שאני האחרונה שמקשיבה לכללים כלשהם, אבל תנסו ללמוד מה זה אישה ואיך המוח שלה פועל. 

(יא יצאתי פמיניסטית.. אז רק נוסיף עוד הערה לבנות- אל תדברו פולנית!! אנשים לא יודעים לקרא מחשבות.. ואל תתפלאי אם תגידי לו להשאיר אותך לבד בחושך בקור והוא יעשה את זה למרות שאת בכלל התכוונת הפוך..)(<- לא קשור לשרשור, אבל סתם דבר שחשוב תמיד לומר..)

תשיבי אותו מול קומדיות רומנטיות,

ואז אולי הוא יבין וגם זה בספק

כי הוא גבר וחושב אחרת מאיתנו!

לא נראה לי שנוכל אי פעם לשכנע גבר

בדבר הזה, זה דברים מאוד עמוקים

אין הרבה גברים שיכולים להבין את זה.

אז פשוט צריך ללכת לפי הנורמות

ואנחנו לא נחטוף קריזה.

את צודקת יחד עם זאת חבל על הרגשות והעצבים פשוט לשלוח sms

ויתרה מזאת לשאול מה הוא חושב 

אם היה לך קשה בעבר אז קל וחומר להבין שחבל ... smsעולה רק 44 אגורות

חחחחח

אני דווקא לא מסכים עם זה.

מה זה המשפט שכתבת פה?

זה משגע שהבנים לא 'ממלאים' את תפקידם כמו שצריך

מה פשרו? מי בדיוק נתן לבנים את התפקיד הזה? |מיואש|

וחוץ מזה, מי הודיע לבנים על זה שהם "קיבלו" (או יותר נכון הפילו עליהם) את התפקיד?

לא כולם קוראים בפורום ויכולים ללמוד את זה מכאן. שזה לא נוח לבנות.

ו.. למה שהבן יצטרך לרחם על הבת שהיא לחוצה? בעיה שלה. לא שלא אכפת לי ממנה, ח"ו! אבל מזה עד כדי כך שאני צריך להתקשר דווקא ביום הראשון בשביל שהיא לא תהיה לחוצה? זה נראה לי ממש ממש מוגזם.

ב"ה

לא נראה לי שזה משהו שהבחורה צריכה ליזום את השיחה הזו.

אמנם לא באופן כמו: שהיא תציע לו נישואין, אבל זה יותר מלהציע מקום מפגש.

באמת שיותר נקי שהוא יתקשר.

ואצל בנות זה שונה.

לא בטוחה עד כמה זה הלכתי, אבלתחשוב על שיחת טלפון בצורה כזו.

יש בזה משהו פחות צנוע. אז כבר עדיף לחכות.

ולחכות.

אם יומים זה הרבה או קצת, לא יודעת. אבל עדיף שהשיחה הזו תהוא מהצד שלו. גם רמיזות זה לפעמים פיל בחנות חרסינה שמשאיר טבחעות אצבות על הספל כדי שיזהו אותו.

לא הבנתי מה הבעיה שבת תתקשר, אם היא לחוצה- שתתקשר! כמו שהנשי יצאו מהמטבח ב2000 שנים האחרונות, שיצאו מהקיפאון.. 

שבת שלום! חיים ארוכים, שפע ברכה וכל טוב!

אני עוד במטבח.. לא יודעת מה איתך..

ואני עוד מכינה עוגות+ עוגיות ו... עושה כלים כמו שאומר הפתגם 2 רצפות מהכיור... מעמד האישה

אלא אם כן את מתעקשת לשבת בתוך הכיור..

תני כיף.. גם אני עושה פה גיחות להגיב בין מגש למגש..

אהוד!! אל תיגע!!

שכועסת נורא על כך שאני אוהב לבשל, ואין לי בעייה לרחוץ כלים, ויוצא שאני במטבח יתר ממנה...

דר"א, רק כדי להמשיך בבדיחה, שמה של התנועה לשחרור האישה במרוקו, הוא: "יאללה לכי....".

אני אביא כאן את כל המשפחה להוכיח...

עם הוויסקי שדלף פנימה...

[איזה כפכוף אני הולכת לחטוף עכשיו.. ]

לא כפכוף, אבל איך תסתדרי כשתצאי עוד רבע שעה מהבית, בלי הגז מדמיע שלך?
|הופ נעלם|

זה מה שאני עושה... שיחשב מה שיחשב, אני עושה מה שהלב שלי אומר לי! יש מצבים בחיים שלנו שצריך לעשות בלי יותר מדי מחשבות מה יגידו!!! 

זה באמת מקום לרחף בו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?

ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.

אין כמו מילים על נייר כתוב

תתן לעט להוביל 

בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה

מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר

איזה, בהצלחה רבה

ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.

אתה מדהים בכל מקרה

לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"

אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

בערך איך שאתה מתמודד עם החיים

או שזה זר לך

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

עם הזמן זה צריך להתאזן לדעתי ושהאישה גם תתפוס פיקוד לפעמים ותביא רעיונות טובים, לפחות זו הזוגיות אליה אני מכוון.

אם אתם כבר יוצאים תקופה, אפשר קצת לבחון את הקשר. לבדוק שהיא מעריכה את המאמצים שלך עד כה, ושהיא מחוברת לקשר, חשוב שלא תיקח אותך כמובן מאליו..

אתה יכול להוריד טיפה מהגז, לראות איך היא תגיב.

לא לכתוב איזה יומיים ולחכות לראות: האם היא מתעניינת? חושבת עליך? מצפה לדייט הבא?

לא ממקום נידי שלך, שאתה מחכה לאישור שלה.. אתה לא זקוק לה. רק תן לה להיות מושקעת יותר בקשר בניכם.

אם היא אכן בעניין ולא סתם זורמת כי למה לא, אז היא תגיב ותתעניין.

ויותר מזה, לא רק שההשקעה שלה תעיד על רצון חיובי, אלא ההירתמות שלה לקשר היא שתעורר יותר חיבור ואהבה מצידה!

אנחנו כבני אדם אוהבים את מה שאנו מטפחים. וגם יודעים להעריך יותר את מה שבא במאמץ על פני מתנת חינם..

היא תעריך יותר כשתבין שאתה כגבר לא מובן מאליו בחיה.. אתה מישהו שראוי לרצות אותו.

כל זה במידה שאתה אכן רוצה לפתח את הקשר הזה הלאה. אבל אם אתה לא מתלהב כל כך אז זאת נקודה אחרת..

מה שכן, ברגע שתפעל ככה גם קשר מנומנם יכול להתעורר מחדש. גם מצידך.

אני אוסיף שיש הבדלי אופי בין בחורות, יש כאלו שמצפות שיחזרו סביבם הרבה, וכאלה שמההתחלה מסורות לעניין.

כדאי לחשוב על זה טוב, מיהי ובאיזה שלב אתם בקשר. האם הגיע הזמן לערב אותה יותר או להמשיך עוד במתכונת הזו..

קרה לי בעבר שלא חישבתי נכון את המצב ובחנתי מוקדם מדי את הבחורה.. היא לא ממש הבינה למה ניתקתי מגע. מבחינתה היא נהנתה בקשר וציפתה שאמשיך לקחת את המושכות.

בקיצור צריך רגישות והטיימינג חשוב. אבל זה בהחלט צעד שיכול להקפיץ קדימה קשר תקוע

זוגיות, היא, ובכן, משהו זוגי.

זה אמור להיות אינטרס של שנינו להיפגש.

אני לא מצפה שהוא יקבע עבורי איפה ומתי נפגשים. ("אם" מבחינתי כן תלוי בו, כי אם הוא לא מעוניין אין טעם שניפגש).

בעיני זה צריך להיות קביעה משותפת, שבאה מתוך שיח של שני הצדדים.

לגבי השיחות בין לבין - אם זה מפריע לך שאתה שולח ראשון - דבר איתה על זה! ככה יוצרים קשר של קרבה - מדברים ומשתפים (גם) על הדברים שפחות נעימים לנו.

כמובן שיש דרך וצורה לעשות את זה, ברגישות. לשתף אותה שאתה מרגיש שאתה יוזם כל דבר, ושזה לא המקום שהיית רוצה בקשר. ותשאל אותה איך היא מרגישה עם זה, ואיך היא רואה את הקשר.

זה הזדמנות לצלול לעומק גדול יותר. יכול להיות שהיא רואה את הדברים אחרת לגמרי, שהיא מגיעה מתרבות\מנטליות שונה לחלוטין, ואולי תופתע לשמוע מה היא מרגישה ומה היא חושבת על הקשר.

אם קשה לו לשלוח הודעה

יאללה בכיינים

בוא נשים את הדברים על השולחן אתה חייב לשלוח הודעה אחרי הדייט ראשון 

ככה לפחות בכל שלב הדייטים.

לגבי הפגישות איפה לעשות זה צריך להיות משותף דברו בניכם תגיעו בכיף למה שבא לכם .

לפני שתגיד לה מה אתה מעדיף שאל אותה "איך את עם זה שאני תמיד קובע ויוזם?" תראה מה זה בשבילה, תן לה לפרש את זה.

אם זה קשה לך מבחינה כזו או אחרת או שאתה תשמח למוערבות שלה, אתה יכול גם לשתף.. ככה זה נראה לי בזוגיות.

נ.ב - 

העולם אומר שנשים אוהבות שמחמאים להן.. אפשר לפתוח בכמה מילים טובות ;)

הניסוח: איך את עם זה שאני תמיד קובע ויוזם.

נשמה אתה רושם לאישה לא לגבר אתה זוכר את זה?

(זה עקיצה המשפט שלך 

מה עם עדינות?

וגם למה להיכנס לזה מראש

אם אפשר להגיד מה בא לך 

תגיד פשוט בצורה נכונה: " ואי את יודעת ממש עושה לי טוב לקבל ממך הודעה 

או 

"שאת משתפת איפה את רוצה להיפגש .. " 

ככה פשוט

אלא כדי להבין את המקום שלה. זה צריך להיות בשיחה ולא בהודעה, עם האינטונציה הנכונה והתעניינת כנה, להבין מאיזה מקום זה מגיע מבחינתה. (אישית לא חושבת שיש בעיה לומר קודם מה חסר לו ולא חושבת שיש בעיה קודם לשאול מה דעתה, רק רציתי לומר איך הבנתי את ההודעה)

אך ניסוח אחר שיותר טוב הוא יכול להשאל.

"זה כיף שאת זורמת עם הרעיונות והדברים שאני מביא, תודה לך היית רוצה להביא דברים והעלות רעיונות בעצמך? איך את מרגישה ביחס למה שאני מביא וליוזמות שלי?"

זה יותר טוב?

בהחלט לא טוב אם זה נשמע עקיצה. לא עלה על דעתי.. 

וכן, לא התכוונתי לאותם מילים.. אולי בגלל שאני אוהב קצת להתבטא בצורה צינית וזה מה שיצא חח

כאילו, אני כתבתי את זה בלי פילטרים, כי רק רציתי להעביר את המסר בצורה ברורה.

כמובן שצריך לשאול בצורה נעימה וחמודה.

תודה על החידוד

ואם אתה מרגיש שהדייטים שלכם -באמת- סבבה ויש פידבק ממש ממש טוב ממנה בזמן הדייטים,

אז לא הייתי מתעסק במי יוזם הודעה ראשון ומי יוזם לאן הולכים ומתי, לפחות לא בחודשים הקרובים.

אם כיף לה ככה, וכל עוד היא מתנהגת אליך יפה בדייטים וומשדרת שהיא בעניין לגמרי, אז זה דבר טוב.  אין טעם לנסות לשנות משהו כרגע.

זה בסה"כ חודש. אתה בונה את הבסיס כרגע. אח"כ תוכל לבקש ממנה מה שתרצה וכשיש בסיס, זה לא יפריע לה בכלל. הסבלנות במקרה הזה משתלמת.

אבל אם הדייטים עצמם גם לא משהו.

אז זו הבעיה העיקרית כאן ועדיף שתברר כאן יותר. תנסה לגשש מה היא חושבת עד עכשיו על הקשר..וכו'...

ושם תדע יותר אם באמת אכפת לה או לא ואם תבין שאכפת לה, שם תנסה להכניס לפחות את שליחת ההודעה (הייתי משחרר לגמרי את נושא מי מחליט איפה ומתי נפגשים).

בהצלחה.

שווה לתת לה גם להתאמץ על הקשר (כשמתאמצים ויש ניגוד מסוים זה מראה לה שאתה לא 'מובן מאליו' בעולם שלה, וזה מקנה למציאות שלך איתה, ולזמן הזה כשאתם בפועל ביחד, יותר ערך). אפשר להעלות את זה באופן מילולי כמו שהציעו, אבל אני חושב שכדאי להיות חכם ולגרום שזה יעלה מצידה. לא ב'פאסיב-אגרסיב' אלא בכנות. ברור שיש זמנים שברגעל אתה לא זמין לשוחח/להתכתב/להפגש עם חברים - וכרגע היא לא אמורה להיות מאוד שונה מהגדר הזה (מבחינת הזמינות שלך).

אז תעשה בחכמה, בלי לנסות להפוך את היוצרות, אבל לפעמים לתת לה לקחת אחריות וכו'.