מלבד העובדה שזה "טיפשי כבר מעכשיו להצמיד אותה לכל האלקטרוניקה", כמו שציינת בתבונה.

למה שלא תשקיעי את הכסף בספר איכותי, כמו "הספר הראשון שלי", בדיסקים טובים לילדים או בלגו איכותי?

תדברי איתה - תעשירי לה את השפה.  ויש הרבה משחקים "ממשיים", עם תוצאות ממשיות, עגלות, בובות, פאזלים, קוביות, ספרונים וכו' - ולא שלוחצים על כפתור וקורה משהו... יש גם קלטות טובות.  לענ"ד, ילד צריך להתרגל איך עובד העולם המוחשי לפני שהוא מפעיל את ה"כאילו" הוירטואלי...

כי אני חושבת שזה דווקא כן טוב לתת להם להתעסק עם האלקטרוניקה.

בעידן של ימינו, כישורי מחשב חיוניים לא פחות מכישורי קריאה, ובדיוק כפי שאני מאפשרת לבן שלי להתחיל לקרוא ברגע שהוא חפץ ומתעניין בכך, כך אני אני נותנת לו מחשב (בהגבלה כמובן). וכשבן השלוש שלי היום כבר כמעט ויודע להתקין ווינדוס בעצמו, ותיקן באחרונה מכשיר MP4 מקולקל שהיה לו על תקן צעצוע (ואח"כ קילקל אותו שוב כשזרק אותו יותר מידי פעמים על הריצפה) וכאלו דברים, ברור לי שהכישורים האלו יהיו לו שימושים ביותר בעתיד הקרוב והרחוק.

ודווקא לקטנטנים יש למחשב הרבה מה להציע.

פיתוח של מוטריקה, קשר יד-עין, התאמות, צבעים, אותיות, שפה, צלילים

מה שכן גם אני חושבת שזה בזבוז. המקלדת עם התוכנות השונות מגיעה לכמה מאות שקלים, כשאפשר להשיג שפע של לומדות להורדה או באינטרנט, חינמיות או כמעט חינמיות, שמשחקים בהם עם המקלדת הרגילה של המחשב או בעזרת העכבר.

לא מצאתי אתר טוב בשיטוטי ברשת...

ושם פשוט נכנסו ל'מרכז התוכנות' ומצאתי כמה משחקים מועילים. (זיכרון צלילים, משחקים אותיות, פאזלים ועוד)

אבל אני אתר אחד שאני זוכרת שהיינו משתמשים בו,  http://www.myfirsthomepage.co.il/ktantanim.htm

לא הכל שם טוב וחינוכי, יש שם גם דברים טיפשיים. אבל מצאנו שם לא מעט, והוא גם הוביל לאתרים אחרים עם משחקים טובים.

וכיום כשהילד שלי משחק במחשב, אני לא מגבילה אותו דווקא למשחקים החינוכיים יותר, אלא נותנת לו לבחור לבד (בהגבלות מסוימות) וראיתי שהוא משחק בשמחה בהחלט גם במשחקים הטובים.

עוד איזה שנה וחצי תוכלי לתת לה לשחק  בדברים פשוטים עם העכבר.

נראה לי סתם ביזבוז מקלדת מיוחדת וכל זה.

אלא אם שואלים אותך: "מה להביא במתנה?" ואין לך רעיון אחר

אצלנו נהנים מהמחשב הרגיל באותו הגיל שמתחילים להתעניין בקומפי, ככה שאין לו ערך מוסף. יש אתרים טובים גם לפעוטות קטנים, ואין תועלת מיוחדת במקלדת של קומפי. הם צ'יק צ'ק קולטים את הקטע עם העכבר וגם עם המקלדת. יש להם מוטיבציה גבוהה להגיע לשליטה במחשב! בסך הכל אני לא חושבת שזה רע. זה העולם שלהם, אחרי הכל, אם נרצה בכך או לא. כמובן שכן כדאי לווסת, אבל אתם עוד לא שם

מבלים זמן רב על המחשב.

אם זה בגלל הלימודים שלנו ואם זו העבודה.

והיא מחקה אותנו, מתיישבת מול, מתקתקת על המקלדת ומזיזה את העכבר.

האם לא כדאי בגלל זה להושיב אותה מול משהו שילמד אותה במקום להעביר את הזמן בלחקות את אבא ואמא?

והייתי מעוניינת לשמועעל אתרים באינטרנט לגיל הזה, חוץ מקומפדיה, גלים וגוב לא מצאתי משהו ובטח שלא לגיל שנה ומעלה.

תודה רבה!!

זאת באמת בעיה. כאשר ילד היה רואה את ההורים שלו עסוקים בדברים "מוחשיים", היה מחקה אותם: אמא מכבסת, מגהצת, מכינה אוכל...  אבא שעובד בגינה, לומד, אפילו נוהג.  הילד היה רואה דבר שתוצאתו או אווירתו היא "טבעית" למעשה שנעשה.  

כאשר אנו מזיזים את ה"עכבר"  של המחשב התזוזה שכתוצאה איננה פיזית. זה לא דבר שדוחף דבר, אלא תוצאה וירטואלית. כך גם כתיבה במקלדת ביחס לכתיבה בעיפרון.  קודם כתבו אותיות במכשיר כתיבה, אח"כ מכונת כתיבה וכעת במקלדת.  בתודעה ובהרגל שלנו, ברור שהמקלדת היא "קיצור דרך" לכתיבה ביד. הדור החדש שגדל, עלול "לדלג" על השלב הזה. שבעיניו הוירטואלי יהיה ה"טבעי".  אז נכון שאנחנו גם מדליקים חשמל במתג ולא נאנחים לרווחה שסוף סוף לא צריך להדליק את המדורה או מנורת הנפט... אבל אי אפשר להשוות בין הפעולות החד פעמיות האלה לשהות הממושכת על יד המחשב. לענ"ד הדילוג הזה הוא בעייתי בהתפתחות של הילד.

אמנם אפשר לומר, שיראה לפחות שיש במחשב "עולם ומלואו", אך יתכן שזו בדיוק הבעיה: קודם כל שיראה שבעולם יש עולם ומלואו.. גם ברור לי שמבחינה מוחית ההתפתחות שבאה כתוצאה מהכתיבה ביד ומה שהיא משדרת אל המוח - כלל איננה מה שבא מהלחיצה הקלה על מקשי המקלדת..

הקיצור, דעתי העניה היא שכמה שהילד יראה את ההורים שלו בפעילות/לימוד מחוץ למחשב - ובוודאי התעסקות איתו - כן ייטב.

כשילד גדל - אפשר יותר להסביר לו: זה שייך לעבודה של אבא. הוא כותב מאמרים, הוא מסכם מה שלמד, הוא קורא משהו שכתבו על... ילד מבין שיש כאן משהו תכני, פונקציונאלי, לזמן שצריכים - ולא משהו שחיים סביבו. וגם עם זה - הדברים אינם פשוטים..

זו לא "הלכה פסוקה" אלא דברים שחשבתי, וחומר למחשבה ולהתבוננות.

מה רע בלשבת ולחקות את אבא ואמא? למה היא צריכה לפתח בזמן הזה כל מיני כישורים? מה, גם כשהיא מאכילה את הבובה שלה  או לוקחת מברשת שיניים ו"מצחצחת" זה נראה לך כמו "להעביר את הזמן", שעדיף לנצל אותו לדברים מועילים יותר?

אני מסכימה עם הדברים החכמים שכתב ד., ובפרט עם המשפט דעתי העניה היא שכמה שהילד יראה את ההורים שלו בפעילות/לימוד מחוץ למחשב - ובוודאי התעסקות איתו - כן ייטב.

ומוסיפה: אני מעדיפה להרגיל את הילדים שלי להתעסקות עם המחשב כמה שפחות. אני גם לא מראה להם סרטים מהאינטרנט כמו אסי וטוביה, כדי לא להרגיל אותם לכך שזו אפשרות קיימת. ובע"ה, בקרוב מאוד נתנתק כדי שהמושג אינטרנט ייצא מהבית.

גם אם השימוש במחשב הוא בלתי נמנע, אני לא דואגת - הם ידביקו את הפער מהר מאוד ברגע שיצטרכו. זו לא מיומנות כמו מוזיקה, מוטוריקה, שפה או קריאה, שכדאי לפתח מוקדם ככל האפשר.

בכל אופן, אם ילד רואה את ההורים ורוצה גם, אז בגיל הרך נתתי להקליד אותיות במחשב וגם לשחק עם הצייר.

הילדים בכלל לא מתעסקים במחשב.

אני גם גדלתי בלי מחשב והיום אלופה הם נראים לי כאלה גלמים כשהם יושבים מול המסך והעינים מתרוצצות מצד לצד.. מה שכן, לאמא זה מאד קל לתקוע אותם מול מסך  - זה בטוח!

לא המקלדת עצמה, ולא התוכנות הנלוות.

http://www.poissonrouge.com/

ולאור תגובותיכם החלטנו להימנע מקניית המשחק דווקא בגלל שיכול להיווצר כאן עניין של הרגל מגונה מעט של התמכרות לישיבה מול מחשב ובזבוז זמן טוטאלי לכשתגדלנה.

ד. תודה רבה, בהחלט העלי לי מס' נקודות למחשבה שמתבטאים בעוד נקודות שונות בחיי בנותינו בכל מה שקשור לדוגמא האישית.

בכלל נראה לי שאצמצם את שעות פעולותי על המחשב לשעות הלילה מהאוחרות.

אבדוק את האתרים שניתנו כאן, בכל זאת, ניתוק מוחלט מהמחשב לא נראה לי שיקרה..

ואגב, הישיבה הממושכת של ילדים בגילאים שונים - ולא רק ילדים - היא באמת יוצרת התמכרות שמורגשת ממש בראש.   זו באמת חכמה גדולה, ליצור מצב, אצל מי שמעונין בכלל בשימוש ילדיו במחשב, שמחשב הוא משהו ש"משתמשים בו" ונהנים ממנו חלק מוגדר מהזמן, אבל אנחנו עצמאים ממנו. יש לנו הרבה מה לעשות - ואחד מהדברים הוא המחשב. מגיל מסוים ילדים יכולים להבין את זה, יכולים להבחין שסתם "מתקתקים" עליו וכו' - ולהבין שאנו קוצבים יחד איתם, ביחס  נעים ובהחלטיות, זמן למחשב, באיזכור הסיבה. כמובן, יש הבדלים בין ילד לילד ונסיבות וכו'..

אפשר לקנות ספר אלקטרוני שבו לוחצים על ציור והמכשיר משמיע את שם העצם (בעוד שנה תוכלי לקנות ספר שמלמדת אותיות או מספרים). תבדקי בחנויות צעצועים. היתרון הוא בקשר שהיא תעשה בין לחיצה על ציור לבין המילה שנאמרת וזו התחלה של אלקטרוניקה ויחד עם זאת לא ממכר ולא נותן אפשרות לשבת ולבהות באפס מעשה במסך.

היום לא ממליצים להושיב ילדים קטנים מעבר לזמן מסויים מול מחשב/וידאו כי הציורים המרצדים גורמים לחוסר ריכוז.

היה לנו והילדים מאוד נהנו.

חבל,שנה שעברה הנחנו ליד הפח.(הילדים גדלו...)

את דעתם מתוך שיקול דעת ולא כ"עדר"..  ואני בהחלט מחזיק בדעתי וגם נימקתי אותה.

אז את יכולה לנסח, "אני יוצאת נגד דעת הרוב כאן"... מותר לך כמובן..

ולא כל דבר שהילדים נהנים אומר שהוא נכון.

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

תפני לעורך דין.

לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.