או כל פעם שאתה מרגיש צורך פשוט תגיד לעצמך אני לא נכנס או שיותר טוב תכבה את המחשב ברגע שאתה מרגיש שאתה הולך לעשות את זה.

וכמובן הכי חשוב תלמד אולי את ההלכות הקשורות ותתפלל לי אישית זה עזר

 תימנע מפעמים שיש לך יותר אפשרות להיכנס לאתרים אלו. (נגיד אם אתה יודע שההורים לא בבית בערב אז תיקבע לך משו על השעה הזאת).

וגם תוכל לשים לך ב"מועדפים" אתרים נורמלים שמענינים אותך ורק אליהם תיכנס.

והכי חשוב- תתפלל לה' שיעזור לך!!

בהצלחה! 

בס"ד

זה עדיף.

אבל לפני הכל- יפה מאד מאד על הרצון!! כל הכבוד שהגעת להחלטה שאתה לא רוצה את זה יותר! זה ממש לא דבר מובן מאליו.

יש לי מה להמליץ, אבל שתבין למה אני הולכת ישר ל"דרכים כאלה"....-הקדמה קצרה:

אתה אומר שאתה לא רוצה את זה, נכון? ובכל זאת אתה לא מצליח להפסיק.. אז איך זה יכול להיות??... אז, לדעתי, ברגע שהיצר מתחיל לפעול קשה מאד מאד (אם לא כמעט בלתי אפשרי(כמעט)) לגבור עליו, בייחוד אם עברו כבר כמה פעמים שאפשרנו לו לנצח (כי אז המוח מתחיל לתת תירוצים כגון "במילא עשינו את זה,לא? אז מה זה משנה עם נעשה את זה עוד פעם אחת?.......")

המלחמה עם היצר היא הכי קשה, ולכן אני חושבת שכדאי להכנס לשלב מוקדם יותר במלחמה. אסביר את כוונתי: אם אתה רוצה עיצות מה לעשות ברגע שהיצר עולה-זה אפשרי, אבל זה ממש ממש קשה. עדיף למנוע את הדברים החיצוניים (לפחות בתור שלב ראשון), שהם לדוגמא:

* לא להיות על המחשב בשעות לילה מאוחרות שהיצר עובד חזק יותר

* להיות בחדר שבכל רגע מישהו יכול להכנס אליו

* לבקש מההורים לשים חסימה!!! (אתה יכול להגיד שקופצות לך פרסומות לא צנועות וכאלה..)

* להגדיר מראש כמה זמן אתה הולך להיות במחשב ולאן אתה הולך להכנס

דברים כאלה...

לדעתי זה השלב הראשון שבא בתור "חירום מיידי" ,-אחר כך יש דברים נוספים שאפשר וכדאי לעשות..

לא הייתי רץ לכיוון של אינטרנט רימון, גם בגלל הבושה שבלהודות בדבר, בגלל חוסר היכולת הטכנית (אולי) של ההורים אם אחד מהם עובד במקצוע הזה, כמו גם בגלל שאפשר לעקוף אותו.

תתמודד בעצמך. תשקיע בעצמך, תחפש את נקודות החטא ותמצא תעסוקה יעילה במקומם, לך להתנדב, לך לחברים, תלמד משהו ותשקעי בו.

תשמור דיני "ייחוד" עם המחשב או מוקדי החטא האחרים שלך (אני מנחש שיש עוד) לפחות באופן זמני.

בהצלחה !

אין בושה בלהודות שלעתים קופצת לך פרסומת לא צנועה בעליל ושאתה רוצה לחסום אותה... אם אתה אומר את זה, אתה לא חייב להודות שאה נכנס לאתרים לא צנועים.

עצם זה שאתה מכיר בחטא ורוצה להפסיק זה דבר גדול! 

שכבר יש לך שכר עליו! 

אתה חייב להמשיך להילחם למרות שיהיו נפילות וזה לא קל.

צריך לדעת שהנפילות באות לדרבן אותנו. אנחנו לא סתם נופלים.

אם נפלנו ז"א שאנו צריכים להוסיף השתדלות ואף פעם לא להתייאש!

ייאוש לא תורם שום דבר במלחמה הזאת!

וכמובן להתפלל ולא לדאוג, מאמציך בסוף יניבו פירות בעז"ה! 
 

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t357901

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...