זה יעשה לך רק רע בנשמה...

נ.ב.

על סמך מה ההתאהבות.. אולי אתה לא באמת מכיר ויכול לשכנע ת'עצמך שאלו דמיונות..

אני כבר מבין שזה נגמר, אני גם כבר מבין שהיא לא משרוש נשמתי... 

ולא אהבה ממבט ראשון, כל המידות שחיפשתי באישה כל ההנהגות הכל היה בא

זה מרסק את הלב!

לי באמת הייתה את ההתלבטות הזאת..

והיום אני מודה לה' שהלכתי

ובתור אחת שאפילו לא הייתה בחתונה שלו...

למרות שהוזמנתי אישית ואפילו החתן טילפן ביום החתונה עצמו..

אני יודעת שעשיתי טוב שלא הלכתי..

לראות אותו אח"כ עם אשתו היה מספיק כואב גם ככה..

[זה היה מזמן חברים. לא לדאוג..]

אך לא הזיווג משמיים. לקב"ה יש סיבות נוספות יותר מאל ושנראו תלנו .זה לא רק "מה שחיפשנו". היא מצאה את הזיווג משמיים. מאחלת לך מכל הלב שתמצא בקרוב ובקלות ותשמח ואז זה יעבור לך. (יכולה להבין את ההרגשה אך אתה חייב להשליט את השכל והאמונה זה ביחד)היא אינה הזיווג שלך

שאתה יודע שמישהיא שאהבת התחתנה!!! אז נכון שאתם לא התחתנתם אבל היא מאושרת וזה מה שחשוב ובטח שתשצצפף במשחתה אני הולך להזמין לךק מהאקסיות שלי לחתונה שלי את אלה שנשארו ידידות שלי!! ואני חושב שזה דבר מושלם שאקסית מתחתנת ושיהיה לה טוב אז תלך לשמח אותם!

בהחלט יכולהיות שהתאהבות תהיה רגשנות פרטית ולא רגישות לאחר.

חשוב לשים לב לדברים האלו..

אהבה רגשית לאחר יכולה לגלוש לרגשנות פרטית.

תכלס אם אתה אוהב אותה (ולא את האהבה אותה) ומבין וכו' - אז אולי אתה אמור להיות באמת שמח כפי שכתב מטורפי

מישהוא שאהבת מתחתן אז צריך לשמוח בשבילו ברציני !!!!

אבל אני לא יודעת במה הייתה מלווה הפרידה

ואיך זה נגמר..

[אצלי זה היה מכוער וכואב..וזה מערבב את הכל, ומדגיש את הבדידות
נכון, אמרתי שלא ילך - מתוך אגואיסטיות מוחלטת]

הרגש והשכל הם לשירות הנשמה. לא הפוך עבד כי ימלוך ושפחה כי תירש גבירתה..

בס"ד לק"י.

בעצם, אני לא מבינה למה היא בכלל הזמינה אותך, אלא אם כן אתה קשור אליה משפחתית

בכל מקרה,

אל תלך כי זה לא קשור לחיים.

אבל בתכלס,

הייתי הולכת, כי לפעמים טוב לאדם לראות את המציאות מכה בו, זה מעורר אותו, ומחדיר לשכל ולרגש להשלים עם העובדה שניצבת מולו.

הקשר ושהתאהבת בה וכ'ו.. ותוכל ללכת לחתונה בלי סערת רגשות, אלה תלך בשביל לשמח חתן וכלה-

אז תלך.. אבל אם הנושא עדיין ממש בוער בך, אולי כדאי לא ללכת..

שיהיה בעז"ה החלטה נכונה! ושמחות אצל כולנו!!!!

זה מאחוריך זה נגמר תכניס לך את זה לראש טוב טוב

אין לך שום שייכות אליה..

היא כמו עץ ואבן מבחינתך זה פשוט לא!!!

אבל זה טוב טוב מאוד ואתה עוד תזכה להבין את זה.. האישה שלך מחכה לך מי שה' זימן בדיוק בשבילך 

עברנו את זה כולנו..

תדע שה' מכין לך טוב גמור ופשוט מאוד רק קצת ניסיונות בדרך...

כל מיני הסתרות שצריך לעבור..

תעבור אותם בשמחה..

בהצלחה! 

אם היא שלחה לך הזמנה אז אל תלך!!!! זה פשוט לא שייך!!!  אני בכלל לא מבינה למה הבחורה הזמינה אותך...מה אין לה לב? היא לא מבינה עניין? או אולי היא לא יודעת מה המצב... בכל מקרה אני לא רואה מצב בו אזמין בחור שיצאתי איתו לחתונה שלי!!!גם אם היה לנו קשר טוב שנגמר בטוב... זה פשוט לא לעניין, לא קשור ולא שייך...

אם לא היא הזמינה אותך אלא ההזמנה הגיע ממקור אחר אז תחשוב את הייתרונות מול החסרונות שבדבר, ומה תהייה ההשפעה עלייך...אם טובה או רעה...

המלצה ממני: תגיע להחלטה לפני יום החתונה, אחרת בו ביום יכול להיות שההחלטה לא תהיה בלב שלם וחבל!

בהצלחה אסוס!

ב. כללית - הכל מהשמיים. אם בסוף זה לא "הלך" לך - כנראה שמשהו לא היה מתאים למרות שב"נתונים" נראה לך שהכל התאים למה שאתה מחפש. עצם זה שמבחינתה זה לא היה כך, מראה שמשהו לא היה שייך; רק שהצד השני הבחין בכך ראשון..  

לכן, כדאי לתפוס היכן היתה הנקודה שזה באמת לא היה מתאים ולקחת אותה כצד המכריע בענין זה, ועדיף שזה מתברר "לפני" מאשר אחרי.

בעז"ה זה יעזור לך להשתחרר מהענין; תסיח את הדעת מזה [לא חתונה, לא שבע ברכות, לא התענינות "מה קורה"..] ותמצא מי שגם נתוניה מתאימים לך וגם אישית שניכם מרגישים מתאימים זה לזה.  

אז גם תבין בעז"ה למפרע למה זה כך. 

לפעמים גם יכולים לתפוס למפרע איזו נקודה שאני רוצה חידדה אצלי ההיכרות הזו, ומה לא היה ונוסף אצל המתאימה.

תשתחרר, תשמח, תחפש, תצליח... 

לא ללכת בשום אופן ?

ראשית, עיין מה שכתבתי בהמשך - זו "מטרת העל" עכשיו. להשתחרר מזה ולבנות מחדש. האם אתה חושב שאם תלך זה יעזור לך להשתחרר מזה או להיפך - יצער, יביא לחשוב על זה וכד'?  "ימשוך" את הזמן עד למהלך חדש או יקצר אותו?

דבר שני, אני דנתי לפי הכותרת שכתבת: חבר יקר ואהוב, אתה שואל אם ללכת לחתונה של מישהי שאתה מגדיר את עצמך "מאוהב בה"..  נו, אני שואל אותך: הבחורה עומדת להיהפך באותו ערב לאשת-איש. מקודשת לבעלה ואסורה על כל העולם. זה נאה שברגעים הראשונים (או בכלל..) להימצאותה בעולם כאשה נשואה, אתה תהיה נוכח שם "מאוהב בה"?....   

אם היית מגדיר שפעם חשבת שזה כך - ועכשיו אתה סתם מוקיר אותה, יודע ומרגיש שזה לא היה שייך, וסתם שמח בשמחתה - אז אולי היה מקום לדון; גם לא בטוח. אבל אני מבין ממך שזה לא כך.

ולמה תצער את עצמך לשווא?

לכן התמקדתי בעניי בעיקר בהמשך: דע והאמן שזה לא היה שלך וה' ימציא לך את מי שכן.

כעת ראיתי שכתבת לעיל  (לרות) שאתה מבין שזה נגמר ושזה לא משורש נשמתך.  ברוך ה'. כעת השאלה אם אתה רק מבין או גם לגמרי מרגיש כך.  מהכותרת הבנתי שלא בדיוק (לא כתבת "לחתונה של מישהי שפעם...") - ולכן, אם הגעת להבנה כה נאה למה לך לסכן לעורר משהו לא נעים מחדש.

ואם לא הבנתי נכון למה התכוונת - יכול לקרות גם דבר כזה..

בס"ד

זה סתם צובט את הלב ומעלה הכל מחדש ומכניס מחשבות לא רצויות.

גם לבעלי הייתה אחת שהייתה "דלוקה" עליו ואם הייתי רואה אותה בחתונה הייתי די מתעצבנת.......

יאללה, היה ונגמר.

בעזרת ה' תגיע לך האחת והמיוחדת שלך.

ובכלל, *לא בהתייחסות ספיציפית למקרה הנ"ל*, מה המנהג המוזר להזמין אקסי\ות לחתונה???

האמת שהפעם הראשונה ששמעתי על דבר כזה היה כשאבא שלי הזמין את אמא שלי לחתונה שלו,

והיא בתורה הזמינה אותו לשלה...

לא שהם הגיעו, אבל עצם ההזמנה הייתה לשם הכבוד.

אבל אם לא היו נשואים או שמכירים גם חוץ מזה, למה שיזמינו באמת? לא נראה לי שייך.

ואם אכן מצאה מי שמצאה את הסיבה להזמין, תמצא אתה את סיבותיך למה זה שייך/לא שייך להגיע.

מצד אחד, אם היה קשר משמעותי, זה סתם יעורר את מה שלא כדאי,

ואם הקשר היה פחות חזק ומשמעותי, זה קשור להגיע?

בחירות טובות!

וב"הצלחה!

למה ללכת?

למה לא ללכת?

אם תפרט יותר את ההתלבטות לכל הפחות לעצמך יהיה קל יותר להגיע להחלטה נכונה.

קח נייר וכלי כתיבה ותרשום, אני מעריך שכאשר תסיים תהיה לך תשובה ברורה.

לדעתי, אתה היחיד שיכול לתת מענה להתלבטות זו.

שלפי התגובות שלך פה,

מרגיש לי שאתה מאד נוטה לצד שאומר כן ללכת.

דע, שבסופו של דבר זאת החלטה שלך, ואתה מן הסתם תעשה

בדיקה של יתרונות מול חסרונות, ותומכים נגד שוללים,

ותבחן את כל השיקולים לכאן ולכאן, ובסוף תחליט ממילא מה שתחליט. כי זאת ההתלבטות שלך..

ואולי באת לכאן לשמוע חיזוק למה שכבר גיבשת לעצמך..

אבל,

המלצתי האישית היא-  שלא תלך...

אמנם מעולם לא הייתי בסיטואציה שכזאת,

אבל, נראה לי שבכ"ז זה לא מתאים.

מהסיבות שאמרו כאן לפני, 

ואוסיף גם שלעני"ד- לך זה לא יעשה טוב,

כי אתה לא נמצא במצב שהאהבה מאחוריך, אלא אתה בתוך זה..

[ככה כתבת בכותרת לפחות...]

אז אולי זה יגרום לך לעוד יותר בלבול..

שיהיה בהצלחה,

ויהיה רצון שמה שלא תעשה- בסוף יסתדר הכל על הצד הטוב ביותר בע"ה, ושנשמע ר-ק בשורות טובות!!

(וואו,
כתבתי, בלי עין הרע.... הרבה....)

את יודעת לפרש את מה שכתבתי שאני נוטה לצד שאומר ללכת.. ונראלי שזה מה שאני יעשה

תודה על היעוץ

אל תכניס את עצמך לנסיון בזה. ותבקש מהקב"ה כל יום בכוונה רבה: ואל תביאינו לא לידי נסיון...

וואלה לא חשבתי שאני מכניס את עצמי לנסיון קשה! תודה אחי..

 מה אתה מחפש להעניש את עצמך?

תשב ותסבול שם ותאכל את עצמך? 

חוץ מזה אולי חלילה תעבור על לא תחמוד...

מה אתה צריך את כל זה

אתה יודע למה?

כי היא לא אשתך ואז אתה יודע לאיזה סרטים היית אתה והיא נכנסים בגלל זה?

תגיד לה תודה על ההזמנה ותשמח בשמחתם, זה יעזור לך לעקל את זה.

ועוד דבר, יכול להות שאם לא תגיע, אז היא תיכנס לסרטים בגללך, וגם יכול להיות שתוך כדי הנישואין היה להם בילבולים מטורפים בגלל שהיא לא תדע מה דעתך עך נישואיה. לכן בכל אופן תגיד לה תודה על ההזמנה ושאתה שמח בשמחתה.

וכמובן, אל תשכח מתנה..
 

ולא אי נוכחותו תעסיק אותה..  וגם על המתנה אפשר לוותר.

כמובן, הדברים שכתבת בהתחלה נכונים בהחלט. היא לא אשתו, סוף, נקודה, לא עניינו לדאוג שמא יהיו לה "סרטים" (ולא יהיו בעז"ה), וגם מתנות יהיו לה מספיק בלעדיו.

שימשיך לחפש מי אשתו באמת.

אם מישהו היה מאוהב באשתך לעתיד, עד כמה היית באמת רוצה אותו בחתונה כשהיא כל כך יפה ומקושטת, ואתה לוקח את מי שהוא מאוהב בה??? 

אתה באמת ובתמים יכול לומר שתוכל ללכת לשם במצפון נקי שאתה כבר לא חושב עליה ורק שמח בשמחת החתן?

אם המצפון שלך היה נקי ובאמת לא היית חושב עליה בכלל, לא היית צריך להתיעץ פה ולהזכיר שהתאהבת בה.

אתה בטוח שגם מבחינת הכלה זה בסדר???

מדובר במצב מאוד טעון בעיקר לך.

שאלה ראשונה האם היא יודעת מכך.אם לא תלך על תקן מוזמן כמו כולם.(אם אתה מסוגל לכך).

ואם היא יודעת מכך השאלה איך מתמרנים ומוציאים את הערמונים מהאש(הרגשית)  מבלי להיפגע ולפגוע.

במצב זה היא אמורה לדעת את רגשותיך ולפעול בהתאם ואתה אמור להבין את מצבה ולא להוסיף לה סימני שאלה ובלבול.

אם היא בכל זאת התקשרה ושלחה הזמנה ייתכן שהיא חשה כלפיך הערכה וכבוד כאחד מהשורה (המכובדת בפני עצמה) ולא מעבר לכך ואז הכדור עובר אליך האם לכבד וכיצד לכבד את ההזמנה.במקרה מעין זה גם העדרות עשויה להיות התייחסות מכובדת ואם תוסיף מכתב קצרצר של ברכות בנוסף למתנה היא תבין ותקטלג אותך בזכרון טוב.

אז שניכם יוצאים טוב היא חשה מחוייבות והזמינה ואתה חשת מחוייבות בדרך אחרת וכבדת אותה כפי שהמצב הסבוך והעדין איפשר,ובזכות זאת תחיש את נישואיך בע"ה.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

השפעה חיובית;)

כתבת בפורום הנכון?

אל תתייאש. בע"ה שלך תבוא כמה שיותר מהר🙏

אוח ישע למתולתל ואני יש דודא אליך 

סליחה @הרמוניה 

בגדת ככה בשירי נשמה? (כן, ככה אני קוראת למזרחית😛) 

אהה אליסיה משהו מה שמה

כן?

נהייתי קצת אובססיבי לשירים שלה ולאחרונה התחלתי לשמוע את כל האלבומים שלה מהעבר, אפילו נרשמתי לTIDAL רק בשבילה.

היא ממש מיוחדת. למען האמת זה בעיקר בגלל הפרסונה... יש לה לב טוב והפרסום לא גרם לה לאבד את זה.

האמת שמאז הנערות לא שמעתי מזרחית קלאסית רק מזרח חסידי חח .. האייל גולן זה היה יותר נוסטלגיה בשבילי אז שמעתי תקופה מסוימת.

מה שאני שומע עכשיו זה בעיקר את אליסיה וחסידי קלאסי. (חח רק אני מסוגל לעשות את השילובים האלה 🤣🤣)

לבריאות

למה, זה הגיוני. אתה גם: יהודי, גם ישראלי, גם מזרחי, גם בן אדם בעולם, גם ילד לשעבר, גם .... הרבה זהויות.

TIDAL זה כמו ספוטייפי רק באיכות גבוהה יותר ...HiFi .. אני משלם רק 20 ומשהו שקל בחודש..

אשכול פריקה חושפני ופוטוגני לא יעזור לך לשחזר את הכבוד האבוד שלך. יש דברים שקשה מאוד לתקן. אפילו הייתי אומר ביזיון...

אני אחזור לי למוזיקה החביבה עלי ואתענג על החברה שאני מארח לעצמי

יום אחד גם אתה תחזור בתשובה

🍿

זה לא יפה אם את אומרת שמזרחית= שירי עגבים...

יש הרבה שירי עגבים וגם סתם שירים מטומטמים שהם לא מזרחיים

ולצערנו רוב המוזיקה היום (בין הפופ הרגיל ובין הפופ המזרחי) היא מטומטמת. בזכותה אתה מעריך יותר מוזיקה איכותית ונהנה ממנה...

השוני שיש בין הפופ המזרחי של היום לבין ימי תחילת ואמצע הז'אנר הזה- לפני עשרים שלושים שנה, בולט מאוד. כבר אין זכר היום למוזיקה שהיו עושים אז.
 

אבל גם היום מדי פעם יש הבלחות, אפילו מדהימות.

נניח פאר טסי הוא מאוד מוכשר, ומי שיסתכל מהצד לא יכול להבין איך מי שכתב והלחין את "מה יהיה מחר" מבזבז את הכשרון שלו על שירים טיפשיים.

אבל שמה הדור נמצא. תרבות רדודה ואנשים שנמצאים בבוץ רגשי, שצמאים לצאת משם ולהגיע לעומקים רגשיים ולקשר אמיתי, אבל הרבה פעמים לא באמת יודעים מה זה כי הם לא חוו את זה או לא מאמינים שיגיעו לזה.

השיר הראשון חסום לי🤭 והשני לא

נכון