ותזכרי שהכוח של אישה הוא גם בלדחוף לתורה..

לא לגרום לו לעשות מה שנוגד את הטבע שלו

אלא לגרום לו להתגדל בעבודת ה' שנכונה וטובה לו..

מזל טוב!!

למה כמות שעות זו או אחרת שהוא לומד מגדירה את רמתו הדתית? העיקר הוא שתורתו תהיה קבע ומלאכתו ארעי, דהיינו שמרכז חייו באיכות יהיו בתורה, ולאו דווקא בכמות

הוא היה אומררבי חנניה בן דוסא) 
כל שמעשיו מרובין מחכמתו, חכמתו מתקיימת. 
וכל שחכמתו מרבה ממעשיו, אין חכמתו מתקיימת: 

הוא היה אומר: (רבי אלעזר בן עזריה)
כל שחכמתו מרבה ממעשיו, למה הוא דומה, לאילן שענפיו מרובין ושרשיו מעטין, 
והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו. 
שנאמר (ירמיה יז), והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבוא טוב ושכן חררים במדבר 
ארץ מלחה ולא תשב. 
אבל כל שמעשיו מרובין מחכמתו, למה הוא דומה, לאילן שענפיו מעטין ושורשיו מרובין, שאפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזין אותו ממקומו. 
שנאמר (שם), והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו ולא יראה כי יבא חם, 
והיה עלהו רענן, ובשנת בצרת לא ידאג, ולא ימיש מעשות פרי: 

לימוד תורה "כל היום" לא בהכרח מעלה גדולה!

אם יש לו מעשים טובים ואתם מתאימים שיהיה בעז"ה בהצלחה!

אפשר לענות לה 2 תשובות שונות בתכלית:

1. שזה מסוג הדברים שנכון לקבל עליהם החלטה לפני שיוצאים לעולם הדייטים. שאלות כמו אופי ושאיפה עתידית לבית שאת רוצה להקים זה  דברים יחסית בסיסיים שצריכים להיות מגובשים.
   לא צריך לסגור אופציות אבל צריך לדעת באופן כללי מה היעד ומה השאיפה, על השלכותיה. למשל: אברך יאלץ אותך לעבוד קשה ולחיות בצמצום, עובד הייטק יחזור מאוחר הביתה וכן עוד. זה לא שאפשר לתכנן כל דבר אבל אפשר לקבל כיוון בסיסי.
    
2. לומדים (כך אני מקווה, למעט חריגים) לא ממשיכים ללמוד, אלא יוצאים לעבודה בשלב מסויים של חייהם, כלומר עוברים לצד ה"פועל ועושה".
   השאלה מה היחס האמור להיות למי שמסיבות שונות אינם רוצים או אינם מעוניינים להיות תלמידי ישירה, בה-בעת שהם מקפידים ושומרים על ההלכה, היא שאלה רחבה שלהרבה בנות כנראה יש התלבטויות לגביה.
   
   
   וגם
3. כמו תמיד - לשאול בעיקר על הבן אדם, ופחות על הסביבה שלו, הישיבה שלו, או כל סממן אחר. אנשים מושפעים מסביבה בדרכים שונות ומתנהגים באופן שונה. לא הייתי פוסל (למשל) בגלל שX לומד/ת בישיבה או מדרשה ספציפית.
   להתייחס לבן אדם כבן אדם, ואם צריך גם להתייעץ עליו עם מי שנראה לך קרוב ומתאים

בהצלחה !

בס"ד

לעיתים כשיוצרים תמונה יותר מדי מדוייקת של הרצוי מאבדים מהיכולת לבחון דברים אחרים ממה שדמיינו באופן הוגן וזה תוקע. כמו שחשוב להיות מודעים לרצוי, צריך לבחון כל דבר לגופו ולראות באותה תמונה רק אופציה שנראית מתאימה אך יכול להיות ובשונה ממה שחשבנו נגלה שדווקא אופי אחר יכול להתאים לא פחות ואולי אף יותר.

יש הרבה דרכים בעבודת ד' ולכל אחד יש את המקום המיוחד שלו ע"פ תפקידו בעולם, צריך להגדיל ראש ולא להכניס אנשים לתבניות אחידות. ציפיות זה מצויין אבל צריך לקרקע אותן ולבחון אותן ביחס למציאות. תקשיבי לעצמך ולמה שמתאים לך ותבדקי עם עצמך איפה את ביחס לדברים אבל במקביל תנסי להתנתק ממה שלכאורה ברור לך ותנסי לבחון גם מגישה שונה.

ב"הצלחה!!

וגם "רמת דתית" חיצונית רחוקה מלבטא מה באמת קורה בפנים. במיוחד בדור המורכב שלנו..

מה שכן חשוב זה יותר הרמה הרוחנית שבאמת מתבטאת לאו דווקא במעשים

ובזה יש מקרים שיש התאמה שבן זוג אחד יותר על הקרקע דווקא.

ויש מקרים שה"רוחני" יותר ישאר בודד ברבדים היותר עליונים שלו.

אמנם אני נזהרת מלענות תשובה נחרצת בלי להכיר את המצב

אבל נתקלתי בסיטואציה הזאת והתלבטתי בה ימים ולילות...

בסוף החלטתי לחתוך ואני לא מתחרטת לרגע.

צריך לשים לב שיש הבדל בין רמת דוסיות (אם אפשר בכלל למדוד דבר כזה..) לבין כמה שעות הוא לומד ביום.

אם הוא היה בחור תורני שהתורה חשובה לו והוא מיישם אותה ומחבר אותה לחיים שלו, יש שאיפות ואידיאלים תורניים לא היה אכפת לי אם הוא לא מתחבר ללשבת ללמוד כל היום.

אבל אפילו אם הוא לומד כל היום בישיבה (ובטח אם הוא לא..) אבל התורה שהוא לומד מנותקת מהחיים שלו ואת לא מרגישה שזה חלק ממנו לי אישית זה היה מאוד מפריע.

שוב- מה שלדעתי צריך לבדוק זה לא כמה שעות הוא לומד ביום אלא מה היחס שלו לתורה שהוא לומד ועד כמה היא מתבטאת בחייים שלו. בחור תורני באמת את תרגישי את זה מייד גם אם לא נמצא בישיבה..

בהצלחה רבה!

ההתאמה הדתית חייבת להיות לפני כמעט כל שאר ההתאמות.

ולא, אין כזה דבר שהוא יבטיח להיות דוס וביני"ש.

אם השוני הדתי בולט (בעיניך לפחות) - הייתי אומר להעביר אותו הלאה לחברה שלך.

בגלות היה אפשר רק לשבת וללמוד תורה ולהמציא עוד ועוד הלכות

בא"י מי יכשול לפעול במציאות מתוך תפיסה תורנית הרי שהוא אוצר ממש !

"ולא המדרש הוא העיקר אלא המעשה. ותדע לך שהשתיקה טובה שאפילו המדרש והדרש והדיבור בתורה שאין לך מדה טובה הימנה, אין עיקר קיבול השכר אלא בשביל המעשה, והדורש ואינו מקיים, נוח לו אם היה שותק ולא היה דורש"

"וכבר נמנו פעם אחת בבית עלית ערים בלוד ואמרו מי גדול התלמוד או המעשה, רבי טרפון אומר גדול הוא המעשה, רבי עקיבא אומר גדול הוא התלמוד, נמנו וגמרו גדול הוא התלמוד שמביא לידי מעשה."

אלא שמשאלתך לא ברור מה ההגדרה שלה כאן..

מצד אחד: "הרמה הדתית זה לא מה שרצית לקבל",

מצד שני: "זאת אומרת, אם ציפית..." וכו'.

אך יכול להיות אדם עם רמה דתית טובה, אפילו שהוא "עושה יותר מאשר לומד", אך בעל מידות טובות, מדקדק במצוות, קובע עיתים לתורה (ואלו באמת דברים חשובים ומשמעותיים)..

כלומר, לא חייב להיות שמה שא תיארת זה לא "בעל רמה דתית טובה".. את זה את אמורה לדעת מתוך היכרותך.

אכן, השאיפה שיהיה בעל שלומד תורה היא שאיפה יפה ונאצלה - וכל אחת צריכה להחליט מה חשוב לה יותר.

אך, כנ"ל, זה לא בהכרח מקביל למושג של "רמה דתית".

וכמובן, גם "לב זהב" והתאמת אופי - אינם דברים שאפשר לזלזל בהם..

בקיצור, זה כמובן חוזר בסוף אלייך...  את זאת שצריכה לראות מה רמתו הדתית - יראת שמיים, שייכות לתורה, מידות טובות, זהירות במצוות..  ואם אכן הוא בעל רמה דתית ראויה - את גם זו שתצטרכי להחליט מה עדיף לך: ההתאמה שאת חשה, או ה"תבנית" של אופן העיסוק עליו חשבת מראש.

בהצלחה רבה.

גם אני רציתי תלמיד חכם, בייניש, כוללניק, הסדרניק, לפחות מכיניסט, משהו. אבל ה' זימן לי איש טוב, גומל חסדים, עשה צבא סדיר רגיל, אפילו לא קרבי ולא קצין, למד בישיבה תיכונית מקצועית, לא מהכי הכי. וכל מה שידעתי עליו לגבי עיסוק בתורה זה שהוא לומד בקביעות דף יומי. בשבת. זהו.

אבל ראיתי לפני איש טוב, טוב מאוד, עם ראש זהב, ידי זהב והכי חשוב - לב זהב. והבנתי שיש לפני הזדמנות ומבחן אם אדע לברור עיקר מעיקר. אני לא אומר עיקר מתפל כי התורה היא חלילה לא תפל בחיים. כלומר ראיתי שיש לו דרך ארץ עם תורה קטנה מאוד, באותו רגע. התייעצתי עם אנשים קרובים לי כדי שישקפו לי את המציאות כמו שהיא ולא רק בעיניים הלא אובייקטיביות שלי, כי אני זו שבתוך הקשר. והחלטתי ללכת על זה.

ואני לא מצטערת לרגע. אני יודעת שזה הזיווג שלי והתיקון שלי משמיים. ושאם השם זימן לי דווקא אותו אז כנראה שזה מי שהכי טוב לי, גם אם חשבתי עד אז שאני ראוייה לתלמיד חכם. וברוך השם גדלים יחד. גם בתורה, גם בעבודה - ברמה דתית, תורנית, רוחנית וגם בגמילות חסדים.

וצריך להיות בקשר צמוד לרב קבוע. גם לפני ההחלטה, כדי להחליט אם כן או לא מתחתנים, ועם עוד אנשים קרובים, שישימו לכם מראה מול הפנים ויעזרו לכם להחליט. וגם אחרי החתונה בעזרת השם, ותחליטו יחד מי יהיה הרב הזה. וכדאי לקבל את הרב שלו, גם אם זה לא רבו המובהק, כי זה יעזור לך לגדל אותו ולו לגדול בתורה ובעבודת השם. ורק אם אין לו שום רב מובהק בכלל, אז ללכת על הרב שלך.

בהצלחה רבה בכל החלטה, אושר ועושר, רוחני וגשמי!

ברור שהמידות זה הדבר הבסיסי בבן אדם ובנישואים בטח,אבל אם יש עיקרון שמאוד מאוד חשוב לך,אז צריך לשקול,האם זה משהוא שימשיך להפריע לך במשך החיים ,האם זה יכול לפגוע בהערכה וביחס שלך אליו אח"כ,כבעל,כראש משפחה ואבא.

את הרי  הולכת להשקיע את כל כולך בבית ,במשפחה וצריכה להרגיש שאת בונה בית לפי הערכים שאת מאמינה בהם,אני ב"ה מאוד אוהבת את בעלי ,אבל עד היום (10 שנים) כואב לי מאוד מאוד על הנושא הזה.ואני עדיין חולמת ומתפללת לבית יותר מלא בלימוד תורה.

תחשבי עם עצמך ותדברי גם איתו על זה וגם עם ה',מה שבטוח, תתפללי על כל מה שאת רוצה כבר מעכשיו.

נשמה ,העיקר  שיהיה הרבה ברכה והצלחה ויתגשמו כל משאלות ליבנו לטובה,אמן.

מסכימה עם כל מילה של נחשונית מהסיבה הפשוטה שגם בעלי ממשפחת לא תורנית ואמנם הוא למד בהסדר
אבל האריך כיוון שיצא לקצונה ולכן לא ממש הספיק ללמוד אבל הוא מעולה במידות ויש לו יראת שמיים
וב"ה אני שמחה מאוד שהתחתנתי איתו. וכמו שאמרו לך כבר - אחרי החתונה יוצאים לעבוד וללמוד בד"כ ולכן
זה כבר לא ממש משנה. זה נמדד אח"כ כמה אתה לומד. אצלנו בישוב יש כולל ערב ומי שרוצה משלים את החסר...
 

בקיצור - אם את מרגישה קשר נפשי והוא בעל מידות טובות ויראת שמיים תלכי על זה!!!
לדעתי המידות ממש חשובות!!!

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!