ותזכרי שהכוח של אישה הוא גם בלדחוף לתורה..

לא לגרום לו לעשות מה שנוגד את הטבע שלו

אלא לגרום לו להתגדל בעבודת ה' שנכונה וטובה לו..

מזל טוב!!

למה כמות שעות זו או אחרת שהוא לומד מגדירה את רמתו הדתית? העיקר הוא שתורתו תהיה קבע ומלאכתו ארעי, דהיינו שמרכז חייו באיכות יהיו בתורה, ולאו דווקא בכמות

הוא היה אומררבי חנניה בן דוסא) 
כל שמעשיו מרובין מחכמתו, חכמתו מתקיימת. 
וכל שחכמתו מרבה ממעשיו, אין חכמתו מתקיימת: 

הוא היה אומר: (רבי אלעזר בן עזריה)
כל שחכמתו מרבה ממעשיו, למה הוא דומה, לאילן שענפיו מרובין ושרשיו מעטין, 
והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו. 
שנאמר (ירמיה יז), והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבוא טוב ושכן חררים במדבר 
ארץ מלחה ולא תשב. 
אבל כל שמעשיו מרובין מחכמתו, למה הוא דומה, לאילן שענפיו מעטין ושורשיו מרובין, שאפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזין אותו ממקומו. 
שנאמר (שם), והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו ולא יראה כי יבא חם, 
והיה עלהו רענן, ובשנת בצרת לא ידאג, ולא ימיש מעשות פרי: 

לימוד תורה "כל היום" לא בהכרח מעלה גדולה!

אם יש לו מעשים טובים ואתם מתאימים שיהיה בעז"ה בהצלחה!

אפשר לענות לה 2 תשובות שונות בתכלית:

1. שזה מסוג הדברים שנכון לקבל עליהם החלטה לפני שיוצאים לעולם הדייטים. שאלות כמו אופי ושאיפה עתידית לבית שאת רוצה להקים זה  דברים יחסית בסיסיים שצריכים להיות מגובשים.
   לא צריך לסגור אופציות אבל צריך לדעת באופן כללי מה היעד ומה השאיפה, על השלכותיה. למשל: אברך יאלץ אותך לעבוד קשה ולחיות בצמצום, עובד הייטק יחזור מאוחר הביתה וכן עוד. זה לא שאפשר לתכנן כל דבר אבל אפשר לקבל כיוון בסיסי.
    
2. לומדים (כך אני מקווה, למעט חריגים) לא ממשיכים ללמוד, אלא יוצאים לעבודה בשלב מסויים של חייהם, כלומר עוברים לצד ה"פועל ועושה".
   השאלה מה היחס האמור להיות למי שמסיבות שונות אינם רוצים או אינם מעוניינים להיות תלמידי ישירה, בה-בעת שהם מקפידים ושומרים על ההלכה, היא שאלה רחבה שלהרבה בנות כנראה יש התלבטויות לגביה.
   
   
   וגם
3. כמו תמיד - לשאול בעיקר על הבן אדם, ופחות על הסביבה שלו, הישיבה שלו, או כל סממן אחר. אנשים מושפעים מסביבה בדרכים שונות ומתנהגים באופן שונה. לא הייתי פוסל (למשל) בגלל שX לומד/ת בישיבה או מדרשה ספציפית.
   להתייחס לבן אדם כבן אדם, ואם צריך גם להתייעץ עליו עם מי שנראה לך קרוב ומתאים

בהצלחה !

בס"ד

לעיתים כשיוצרים תמונה יותר מדי מדוייקת של הרצוי מאבדים מהיכולת לבחון דברים אחרים ממה שדמיינו באופן הוגן וזה תוקע. כמו שחשוב להיות מודעים לרצוי, צריך לבחון כל דבר לגופו ולראות באותה תמונה רק אופציה שנראית מתאימה אך יכול להיות ובשונה ממה שחשבנו נגלה שדווקא אופי אחר יכול להתאים לא פחות ואולי אף יותר.

יש הרבה דרכים בעבודת ד' ולכל אחד יש את המקום המיוחד שלו ע"פ תפקידו בעולם, צריך להגדיל ראש ולא להכניס אנשים לתבניות אחידות. ציפיות זה מצויין אבל צריך לקרקע אותן ולבחון אותן ביחס למציאות. תקשיבי לעצמך ולמה שמתאים לך ותבדקי עם עצמך איפה את ביחס לדברים אבל במקביל תנסי להתנתק ממה שלכאורה ברור לך ותנסי לבחון גם מגישה שונה.

ב"הצלחה!!

וגם "רמת דתית" חיצונית רחוקה מלבטא מה באמת קורה בפנים. במיוחד בדור המורכב שלנו..

מה שכן חשוב זה יותר הרמה הרוחנית שבאמת מתבטאת לאו דווקא במעשים

ובזה יש מקרים שיש התאמה שבן זוג אחד יותר על הקרקע דווקא.

ויש מקרים שה"רוחני" יותר ישאר בודד ברבדים היותר עליונים שלו.

אמנם אני נזהרת מלענות תשובה נחרצת בלי להכיר את המצב

אבל נתקלתי בסיטואציה הזאת והתלבטתי בה ימים ולילות...

בסוף החלטתי לחתוך ואני לא מתחרטת לרגע.

צריך לשים לב שיש הבדל בין רמת דוסיות (אם אפשר בכלל למדוד דבר כזה..) לבין כמה שעות הוא לומד ביום.

אם הוא היה בחור תורני שהתורה חשובה לו והוא מיישם אותה ומחבר אותה לחיים שלו, יש שאיפות ואידיאלים תורניים לא היה אכפת לי אם הוא לא מתחבר ללשבת ללמוד כל היום.

אבל אפילו אם הוא לומד כל היום בישיבה (ובטח אם הוא לא..) אבל התורה שהוא לומד מנותקת מהחיים שלו ואת לא מרגישה שזה חלק ממנו לי אישית זה היה מאוד מפריע.

שוב- מה שלדעתי צריך לבדוק זה לא כמה שעות הוא לומד ביום אלא מה היחס שלו לתורה שהוא לומד ועד כמה היא מתבטאת בחייים שלו. בחור תורני באמת את תרגישי את זה מייד גם אם לא נמצא בישיבה..

בהצלחה רבה!

ההתאמה הדתית חייבת להיות לפני כמעט כל שאר ההתאמות.

ולא, אין כזה דבר שהוא יבטיח להיות דוס וביני"ש.

אם השוני הדתי בולט (בעיניך לפחות) - הייתי אומר להעביר אותו הלאה לחברה שלך.

בגלות היה אפשר רק לשבת וללמוד תורה ולהמציא עוד ועוד הלכות

בא"י מי יכשול לפעול במציאות מתוך תפיסה תורנית הרי שהוא אוצר ממש !

"ולא המדרש הוא העיקר אלא המעשה. ותדע לך שהשתיקה טובה שאפילו המדרש והדרש והדיבור בתורה שאין לך מדה טובה הימנה, אין עיקר קיבול השכר אלא בשביל המעשה, והדורש ואינו מקיים, נוח לו אם היה שותק ולא היה דורש"

"וכבר נמנו פעם אחת בבית עלית ערים בלוד ואמרו מי גדול התלמוד או המעשה, רבי טרפון אומר גדול הוא המעשה, רבי עקיבא אומר גדול הוא התלמוד, נמנו וגמרו גדול הוא התלמוד שמביא לידי מעשה."

אלא שמשאלתך לא ברור מה ההגדרה שלה כאן..

מצד אחד: "הרמה הדתית זה לא מה שרצית לקבל",

מצד שני: "זאת אומרת, אם ציפית..." וכו'.

אך יכול להיות אדם עם רמה דתית טובה, אפילו שהוא "עושה יותר מאשר לומד", אך בעל מידות טובות, מדקדק במצוות, קובע עיתים לתורה (ואלו באמת דברים חשובים ומשמעותיים)..

כלומר, לא חייב להיות שמה שא תיארת זה לא "בעל רמה דתית טובה".. את זה את אמורה לדעת מתוך היכרותך.

אכן, השאיפה שיהיה בעל שלומד תורה היא שאיפה יפה ונאצלה - וכל אחת צריכה להחליט מה חשוב לה יותר.

אך, כנ"ל, זה לא בהכרח מקביל למושג של "רמה דתית".

וכמובן, גם "לב זהב" והתאמת אופי - אינם דברים שאפשר לזלזל בהם..

בקיצור, זה כמובן חוזר בסוף אלייך...  את זאת שצריכה לראות מה רמתו הדתית - יראת שמיים, שייכות לתורה, מידות טובות, זהירות במצוות..  ואם אכן הוא בעל רמה דתית ראויה - את גם זו שתצטרכי להחליט מה עדיף לך: ההתאמה שאת חשה, או ה"תבנית" של אופן העיסוק עליו חשבת מראש.

בהצלחה רבה.

גם אני רציתי תלמיד חכם, בייניש, כוללניק, הסדרניק, לפחות מכיניסט, משהו. אבל ה' זימן לי איש טוב, גומל חסדים, עשה צבא סדיר רגיל, אפילו לא קרבי ולא קצין, למד בישיבה תיכונית מקצועית, לא מהכי הכי. וכל מה שידעתי עליו לגבי עיסוק בתורה זה שהוא לומד בקביעות דף יומי. בשבת. זהו.

אבל ראיתי לפני איש טוב, טוב מאוד, עם ראש זהב, ידי זהב והכי חשוב - לב זהב. והבנתי שיש לפני הזדמנות ומבחן אם אדע לברור עיקר מעיקר. אני לא אומר עיקר מתפל כי התורה היא חלילה לא תפל בחיים. כלומר ראיתי שיש לו דרך ארץ עם תורה קטנה מאוד, באותו רגע. התייעצתי עם אנשים קרובים לי כדי שישקפו לי את המציאות כמו שהיא ולא רק בעיניים הלא אובייקטיביות שלי, כי אני זו שבתוך הקשר. והחלטתי ללכת על זה.

ואני לא מצטערת לרגע. אני יודעת שזה הזיווג שלי והתיקון שלי משמיים. ושאם השם זימן לי דווקא אותו אז כנראה שזה מי שהכי טוב לי, גם אם חשבתי עד אז שאני ראוייה לתלמיד חכם. וברוך השם גדלים יחד. גם בתורה, גם בעבודה - ברמה דתית, תורנית, רוחנית וגם בגמילות חסדים.

וצריך להיות בקשר צמוד לרב קבוע. גם לפני ההחלטה, כדי להחליט אם כן או לא מתחתנים, ועם עוד אנשים קרובים, שישימו לכם מראה מול הפנים ויעזרו לכם להחליט. וגם אחרי החתונה בעזרת השם, ותחליטו יחד מי יהיה הרב הזה. וכדאי לקבל את הרב שלו, גם אם זה לא רבו המובהק, כי זה יעזור לך לגדל אותו ולו לגדול בתורה ובעבודת השם. ורק אם אין לו שום רב מובהק בכלל, אז ללכת על הרב שלך.

בהצלחה רבה בכל החלטה, אושר ועושר, רוחני וגשמי!

ברור שהמידות זה הדבר הבסיסי בבן אדם ובנישואים בטח,אבל אם יש עיקרון שמאוד מאוד חשוב לך,אז צריך לשקול,האם זה משהוא שימשיך להפריע לך במשך החיים ,האם זה יכול לפגוע בהערכה וביחס שלך אליו אח"כ,כבעל,כראש משפחה ואבא.

את הרי  הולכת להשקיע את כל כולך בבית ,במשפחה וצריכה להרגיש שאת בונה בית לפי הערכים שאת מאמינה בהם,אני ב"ה מאוד אוהבת את בעלי ,אבל עד היום (10 שנים) כואב לי מאוד מאוד על הנושא הזה.ואני עדיין חולמת ומתפללת לבית יותר מלא בלימוד תורה.

תחשבי עם עצמך ותדברי גם איתו על זה וגם עם ה',מה שבטוח, תתפללי על כל מה שאת רוצה כבר מעכשיו.

נשמה ,העיקר  שיהיה הרבה ברכה והצלחה ויתגשמו כל משאלות ליבנו לטובה,אמן.

מסכימה עם כל מילה של נחשונית מהסיבה הפשוטה שגם בעלי ממשפחת לא תורנית ואמנם הוא למד בהסדר
אבל האריך כיוון שיצא לקצונה ולכן לא ממש הספיק ללמוד אבל הוא מעולה במידות ויש לו יראת שמיים
וב"ה אני שמחה מאוד שהתחתנתי איתו. וכמו שאמרו לך כבר - אחרי החתונה יוצאים לעבוד וללמוד בד"כ ולכן
זה כבר לא ממש משנה. זה נמדד אח"כ כמה אתה לומד. אצלנו בישוב יש כולל ערב ומי שרוצה משלים את החסר...
 

בקיצור - אם את מרגישה קשר נפשי והוא בעל מידות טובות ויראת שמיים תלכי על זה!!!
לדעתי המידות ממש חשובות!!!

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי