טום-בויז?
לאו דוקא בקטע של חוסר טיפוח וסרחון, אלא בקטע של לטפס על עצים.. להשמיד ג'וקים.. וכדומה
בנים?
טום-בויז?
לאו דוקא בקטע של חוסר טיפוח וסרחון, אלא בקטע של לטפס על עצים.. להשמיד ג'וקים.. וכדומה
בנים?
דווקא יהייה נחמד לשבת על בירה יחד...
גלוק17לק"י.
מזכיר לי משום מה את רשימו.
מקום מגניב לצאת בו, אגב.
וזה גם קרוב יחסית, אוטובוס אחד...
![]()
לזולה, לפני שנגיע לרשימו...
(דר"א, את "בית מים" אהבתי יותר).
לק"י
לא הייתי בבית מים, אבל היית ברשימו?
(המקביל של רחוב ריבלין, ברח לי שם הרחוב...).
זה של "מעייני הישועה".
ימים שלמים..
לק"י
לבד זה נחמד..
הספות שם זה משו משו... 
אבל שווה 
לא צריך ללכת כל יום, אבל מדי פעם להתפנק- זה מומלץ ![]()
(הייתי גם בישן, וגם במחודש).
וופל אמריקאי
גלוק17זה ברחוב שיורד מכיכר ציון, לכיוון כיכר החתולות. מקביל לריבלין, פנייה שמאלה באחד הכוכים, באזור של הפאב "שושנה" ששם יש אחלה מוזיקה שחורה דר"א.
לק"י.
עכשיו זה נשמע מקום נחמד... 



אם כי הזולה יותר מענינת...
לפחות בגילי...
באולפנה שלי היו רק נשים..
אז אני רצחתי את הג'וקים במידת הצורך!
ומאז מעולם הקמנו מחנות על עצים ובנינו בביטון..
זה לא אומר על בחורה שהיא טום-בוי..
כשיבוא הבעל - בשמחה אמסור לידיו את הסמכות ולא אתעסק בזה לעולם!
בעיקר כשאת היחידה שנשארת בכתה בגלל הג'וק המאיים......
העם איתך!!! יפה שלי!!!
אפשר גם להיות הכי נשית בעולם ולהרוג ג'וקים ולטפס על עצים
לשים איפור לעשות פן ללבוש שמלה ועדיין לחלוב פרות במושב והחליף פנצ'ר
אישה יכולה לעשות כל מה שגבר יכול חוץ מלנהוג
אישה לא צריכה לעשות כל מה שגבר עושה..
גם אם היא יכולה..
יש לה תפקידים שלה..
שתבשל לו אוכל טעים, תפנק
תכבס ותגהץ לו..
שהוא ינהג ויפרנס! 
ושלום על ישראל..
ומי יעשה כלים ?
תחייך=]בס"ד
מה לגבי התנור? מי יאפה חלות לשבת?! עוגות? עוגיות? וכו'?
אם כן..גם המשבצת שעל-יד הכיור!
יחי השובניזם ![]()
תחי היהדות!
הגישה הדוגלת בחלוקת תפקידים לפי מבנה הנפש הייחודי!
הגישה שלא מזלזת באף אדם!
הגישה שמעריכה את ההשתדלות ולא רק את מבחן התוצאה.
הגישה שדוגלת בתהליך נכון ובריא של זוגיות.
תחי היהדות!
ברוך ה'!
הידד לעם ישראל!
שוביניזם זה העצמת הגבר על חשבון האישה.
זה לא שיויון- זה הררכיה.
זה לא חלוקת תפקידים- זה דיקטטורה.
אם האישה בבית ומגדלת ילדים ועושה את כול העבודות בבית אז למה היא גם מפרנסת???
זה לא כוחות!!!!!!!!!!

האישה- מכינה אוכל.
הגבר- שוטף כלים ומוריד ת'זבל.
חלוקת תפקידים.
(הגבר עושה יותר כי הוא גם אוכל יותר
)
להכין אוכל לוקח פי שתיים זמן מלשטוף כלים ולזרוק זבל.
היום יש fast and junk food and evrything that make you sick
אני מצטרף לקריאה: בוז לשוביניזם!!!!!!!!!!!!!!!
ב"ה
מי רוצה לחזור פה לתקופה שזה באמת היה כך? נשים- לא כדאי לכן, אפילו את זה היה אסור לכן לומר וגברים...תקבלו בראש!![]()
משקיעים את הנשמה, אבל גם לוקח לנו יותר זמן - אין לנו יכולת להתרכז בכמה משימות בו"ז, בניגוד לנשים
לכן אם יש צורך להכין הרבה אוכל, אבל שלאו דווקא כולו יהיה טעים במיוחד - מותר גם לאישה לבשל 
(אני שוב פעם שם קפלס"ט
)
בנדא מצוי!!אני לא רואה בזה מגרעה בנשיות, או כל שטות אחרת.
יש גם בנים הפוכים.. כלומר כאלו שפחות מתלהבים מהשיבוץ הגברי/נשי. אולי זה יכול להתאים...
אבל רוב הגברים יעדיפו אישה ולא אישה-בוי
לא לחינם בורא עולם ברא את הנשים עדינות ושבריריות וזאת במטרה שהגבר ירצה לגונן עליה ולהשפיע עליה טוב.
כשהיא הורגת ג'וקים ללא בעיה (בעע) או מתקנת דברים בבית ומנהלת כמו גבר,
היא בערך משנה את היוצרות בעולם.
ואפשר לראות את זה בתורה בנושא של אישה בשבי.
וכי אפשר לעלות על הדעת שגבר ירצה אישה בשבי מלוכלכת ובזויה??
ועוד כאלו צדיקים שהיו בדור המדבר יחמדו באישה שכזו????
לא, אלא שזו אישה שנמצאת במצב הכי נשי, הכי שברירי
וגבר הוא גבר ואישה כזו היא קלאסה בעיניו, הוא ירצה להעניק
ולהציל אותה כמו סופר על.
כתבתי בקצרה, נקודה למחשבה.
ולשדר נשיות מוחלטת...
![]()
גבר יכול להיות האביר והמושיע גם של בחורה כזו..
ורוב הבנות עושות בדיעבד כיון שאין גבר במקום..
בכולופן נפגעתי!
(ה)*
האשימו אותי כרגע בחילופי תפקידים בין גבר לאישה...
ואני מאמינה במעמדות האלו שחבל"ז!
*(ה) = הומור.. 
קודם, מחילה..
קראתי את ההודעה שלך אחרי שהגבתי והתגנב לליבי החשש שאולי תקחי זאת אישית
אבבל ממש לא!
העניין שאישה מנהלת מצוד ג'וקים נראה לי שווה ערך לאישה שמרכיבה ארון..
בכלל העולם שלנו התהפך בעניין התפקידים כך שזה יותר שרירותי.
אבל אישית המלצה חמה, תלמדי להיגעל מהחומים והמחושים, זה ממש מוזר לראות אישה הורגת ג'וק.. 
הפוך!!
תלמדו כולכן שאין שומדבר מגעיל בג'וקים!
אז כן, זה לא נעים כשהם מטפסים לי על הרגל\עפים עלי\נופלים עלי מהשמיים.
אבל מגעיל?
ולא. אין לבעיה להרכיב ארון.
וגם לא להרוג ג'וקים (סתם, עם זה יש לי בעיה. אני מרחמת עליהם.)
ואני לא חושבת שזה עושה אותי פחות נשית.
הרעיון הוא לא דווקא במה עושים\לא עושים טכנית אלא במצב נפשי.
האם אני במצב נפשי של מקבלת מול האיש שלי? האם אני רואה אותו כנותן? האם אני מעריצה אותו? (כן, כן, מעריצה.)
והפוך- האם אני (כבן) במצב נפשי של נותן מול האישה שלי? האם אני מנסה לתת לה ביטחון? האם אני מעריך אותה ונמראה לה את זה? האם אני מקשיב לה ונותן לה מקום לפרוק בו את הרגשות?
זה חלוקה נכונה! לא תפקידים טכנים. אלא חלוקת תפקידים מהותית.
שירשורזו המלצה ששמעתי מרב שמוסר שיעורים לנשים (מדליפה סודות בפורום פתוח)
שלהיות אישה שפוחדת מג'וקים זה בהחלט התפקיד שלה.
תסכימי איתי שזה יהיה מעורר רחמים לראות גבר שעולה על כסא וצורח כשמקק רץ לו בין הרגליים..
זה בסדר שאישה לא תפחד מזה, זה לא מעלה חשדות לגבי עצם היותה אישה,
אלא הרעיון שעומד מאחורי זה, שאישה היא עדינה ולא הורגת ג'וקים, אישה לא בונה ארון ואישה לא קודחת בקיר.
לא בגלל שהיא לא יכולה , אישה יכולה לעשות כמעט הכל בעצמה.
אלא בגלל הנטיה שלה להיות עדינה ואצילית. (לחיי הפמיניסטיות)
ובינינו, בואו נשאיר לגברים את העבודות כפיים האלו 
הייתי יושבת לחפור לך על זה עכשיו, אבל במקום זה,
הייתי ממליצה לך לקרוא את הספר "בנין שלם" של הר' כהנא.
הוא מדבר על זה באריכות.
אני אפתור לעצמי את הבעיה.. 
ולא.. מאמי לא להיבהל.. לא לקחתי את זה אישית באמת..
בשביל זה שמתי (ה)...
כנראה שיש כאלה שזה מתאים להם
אבל שישאר קצת נשיות. (רק בלי האודם) ![]()
לא לחינם התורה דורשת מהגבר לא לבוש בגד אישה והפוך לאישה..

תקשיבו זה נראה כאילו אתם מפחדים מבנות שיש להם טיפה אומץ, אם הייתי בן הייתי דווקה נהנת מזה כי אז אפשר לעשות המון דברים יחד.
אני ממש לא רוצה להיות אישה רכרוכית שכל היום תלויה בבעלה.
אני מאד רוצה שהוא יכבד את דעתי, אני חושבת שזו ענווה! לא הכול אתם יודעים!
סליחה על הבוטות, אני לא מתכוון לפגוע במה שאני כותב אלה להבהיר נקודה.
אין שום קשר בין לתת כבוד לאישתך האהובה (רק בגלל שהיא בת אדם בפני עצמה), לבין היותה אישה כמו שהיא צריכה להיות - נשית ומיוחדת באופיה הנשי הזה, כמו שאני מיוחד באופי הגברי שלי.
מהטענה שלך אני שומע את הדבר הבא: "יכבדו אותי רק אם אהיה גבר"
א. תודה רבה, לא רוצה להתחתן עם גבר
ב. אני אכבד לאין ערוך יותר אישה שהיא נשית - כי לפחות היא מבינה שהיותה אישה, כל שכן נשית, איננו חסרון כלל.
אני מאד מאמינה שהטוב ביותר בשביל אישה זה להיות - אישה!
רכות, נעימות, יופי, קבלה.
אבל זה לא אומר בעיני לחנוק את מה שאני אוהבת לעשות, את מה שעושה לי ברק בעיניים!
אני אוהבת לרוץ! אוהבת לטפס על עצים!
ואני סומכת על בעלי שיהיה מספיק גבר, כדי שהתחביבים שלי לא יאיימו על תחושת הגבריות שלו.
וכן, אני נורא ישמח שהוא יוציא את הג'וק, גם אם אני לא חשה צורך לצרוח כשאני רואה אותו...
^^^^ מסכים עם כל מילהרוחקטנהאולי הוא לא האחד...
אני חובבת תולעים ונהנית מהחיפוש אחריהם ובעלי לא מסוגל להביט,
ואנחנו אכן שותים בירות ביחד...
אבל זה עניין מאד אישי
בתור בחורה שיוצאת לדייטים, אני שמה לב שבאמת מפריע לי מראה חיצוני של רוב הבחורים.
ואיכשהו אני פוסלת את רובם בגלל המראה החיצוני, מצד אחד יש את המשפחה שמייעצת לי לתת צ'אנס ולראות אולי בדייט עצמו לא יפריע לי המראה,
מהצד השני החברות מייעצות לי "תסתכלי במראה ותעלי סטנדרטים"
ואני עצמי לא יודעת מה להחליט, כי אין לי בעיה לחכות בשביל הבחור המושלם, אבל מהצד השני לא רוצה לפספס את הרכבת ולהגיע לגיל מבוגר...
(ולא, אני לא מחפשת את הדוגמן האולטימטיבי, אבל כן בחור שנראה סבבה)
מה אומרים?...
האמת אני בכלל לא בטוח אם הפורומים פה עדיין פעילים😂
אבל ככה, ביום שני הבעל"ט דייט ראשון בחיים ואני חייב טיפה עזרה
לא מצפה שתגידו לי בדיוק מה לעשות, בסוף העניין הוא להיות אני, אבל קצת...
אז ככה, הרבה אמרו לי ללבוש בגדים שהם 'אני' ושנוחים לי, בדר"כ אני הולך עם חולצות גלופה, אז בגלל שזה חול המועד חולצת לבנה של הישיבה זה סבבה?
מיקום - בפנים? בחוץ? מקום מבודד? עם עוד אנשים?
וטלפון יום אחרי? זה דבר שעדיין עושים?
אה, ולצערי אני נטול רכב, לחכות איתה אח''כ לאוטובוס?
תודה מראש לכולם!!
עוד סירוב ועוד התעלמות עוד היעלמות ועוד "גוסטינג".
"מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה"
ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.
אין מה לעשות יש אנשים שמקשים
מורידים את הרמה בשביל כולם.
אין נאמנות.
מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.
בבוקר והנה היא נעלמה.
אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..
אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...
התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...
ואז גיליתי שיש שם לדבר הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...
הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו
לומר פשוט שלא מתאים?
עולים תחושות בדייטים עצמם
עולים תחושות בין דייט לדייט
מה דעתכם המקום שצריך לתת לסוגי התחושות?
מה זה יכול לומר שיש פער בין התחושות בדייטים לתחושות בין הדייטים (לכאן או לכאן)?
שיש פער זה לא אמור להיות ככה..
אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר
בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני
יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..
כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק
כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..
והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .
זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה
ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..
לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה
בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.
אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.
וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.
ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,
שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה
לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר
מחפש שםוהגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,
לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..
לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן
כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים
ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא
ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות
הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)
בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם.
בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב...
השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.
ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון 
להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.
שלום לחברות הפורום היקרות!
כן, זה רק לנשים.
הייתי פעם פה...
עברתי לפני 10 שנים מסע של גירושין
וחג הפסח היה מורכב עבורי באותו זמן.
ב"ה בסוף זכיתי ליציאת מצרים
וקריעת ים סוף
והתחתנתי ב"ה
(לולא המסלול הזה - לא הייתי יודעת שבעלי הוא מה שאני צריכה)
ובסוף - הפכתי לאמא בחול המועד פסח!
כתבתי ספרון על המסע
מילים שה' שלח לי להתמודד
וקיבצתי לקובץ מתנה עבורכן.

מקווה שישמח ויחזק!
20260331102053.pdf (תלחצי על זה)
נרשמתי לשדכנית ואחרי תקופה שהרגשתי ממנה תחושה לא טובה היא אמרה לי שכרגע היא לא מתכננת להשקיע בחיפוש בשבילי. איך אתם הייתם מגיבים לזה?
(אציין שעבר זמן ואני עדיין בהלם מהתגובה)
אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...
לק"י
אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.
(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).
אתה מספר שיש סיבה טובה,
אנחנו לא יודעים מהי.
סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.
למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה.
אבל אם הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה.
לק"י
נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.
אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.
אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.
אני בהלם!!
אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.
אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.
שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.
שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.
והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,
אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.
אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.
בהצלחה.
@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?
אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש
אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד
מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.
אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.
אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.
רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..
אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא
אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה
סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן
אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.
ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).
אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.
אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -
שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.
אם אין לה סיבה ..
תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב
אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור
והיא לא ראויה להיחשף בציבור
זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.
בטח לא אם שילמת מראש.
לק"י
ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.
(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).
הניסוח אכן די פוגע...
ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)
את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)
והאוסידי היה ידוע לשדכן.
הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל
ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.
לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.
ומאושרים. ואשרי השדכן!
אבל אלרגית לחתולים (אמיתי).
מה עושים.
זה זמני
בשם הבחורה
טיפות של אורב. אינם באים בחשבון
ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

מצד אחד, עוגן משפחתי הוא דבר ששומר על אורח חיים יציב, גם בעניין הדתי.. זה הגיוני לחלוטין.
מצד שני, החלטה של אדם לשמור על אורח חיים דתי ועל חיבור לקב"ה לכאורה לא אמורה להיות תלויה במה יקרה או לא יקרה לו. אם הוא יתחתן או לא.
הרהורים בנושא..
ת'אמת שהנושא יותר קשור ב"דתיות" מאשר "רווקות".
דתיות לפעמים נתפסת מאוד טכנית או תלוית הקשר, לכן מובן שאם אדם ממשיך להיות רווק בגיל מבוגר יותר שהגיוני שהוא יהיה פחות דתי.
לעומת זאת, התמסרות לדת, שוב היא לא תלוית הקשר. גם בשלום גם במלחמה, גם באתגר כזה גם באתגר אחר - יש סיבה לשנות את החוזה מול הקב"ה? זה לא הגיוני.
השוני הוא יותר הסטטוס, פחות התכלס של השגרה והמצב הזוגי (כלומר- יש פער תהומי בין לחיות בזוגיות ובאותו הבית ולנהל חיים משותפים- אך ללא נישואין, לבין דתי שאינו נשוי וגם אינו בזוגיות)
לשאלתך הראשונה- לפחות לגבי שמירת נגיעה אני חושבת שיש בזה קושי גדול יותר. לא מחייב כמובן שרווק בגיל מבוגר יותר יפסיק לשמור נגיעה או יחפף או משהו, אבל זה קשה יותר.
בדיוק דיברנו על זה כמה חברות (נשואות ולא נשואות). חברה (שכרגע רווקה) בהרהורים על להפסיק לשמור נגיעה. תקח את אותה חברה, אם היתה מתחתנת בגיל 21-22 היא ככל הנראה היתה שומרת נגיעה כהלכה עד החתונה וכו. תקח אותה היום ויש לה הרהורים. למה? כי קשה, הכמיהה למגע טבעית, וככל שהיא קיימת יותר שנים בלי שיש לה מקום (טרם התחתנה)- זה קשה יותר.
הגיוני? כן.
האם זה בהכרח אומר פחות להקפיד? לא.