אני לא כועסת עליך, רק עצוב לי לגלות את זה רק עכשיו.. אחרי 17 שנה.

אוליי תנסי את להיות חברה טובה ואז יהיה דבר כזה...

בהצלחה!

יש כאלה שיש להם רבע חבר או חצי לרוב אנשים אין חבר טוב ( אני מדבר ברמה שאת רוצה )

זה לא אני אומר אלא הבן איש חי

עברתי את זה הרבה פעמים וכמעט התייאשתי

אבל מצאתי את החברות האמיתיות שלי!

תמשיכי לחפש!

פשוט את כנראה נפלת אם אחת דפוקה!

זה לא >> את החברה הטובה ביותר.. כי אם היא עשתה את זה היא לא החברה הטובה ביותר!
היא סתם אחת שמשום מה עד היום הגדרת אותה ככה..
אא"כ היא באמת חברה טובה ואז יבוא הסבר והתנצלות וכו' וכו'

חברים זה בהכרח אנשים שאפשר לסמוך עליהם- אם לא, כמה שנהנים איתם וכמה שהכל נראה טוב הם לא חברים!
 

תבדקי באמת למה הוא עשה את זה יכול להיות שאת לא יודעת הכל גם לי זה קרה שחבר הכי טוב שלי יצא לטיול אם כמה חברה ולא קרה לי בהתחלה התעצבנתי עליו נורא ואז דיבתי איתו והתברר לי למה הוא חשב שאני יהיה עייף ולא יוכל לקום וזה קרה לי אם כמה חברה טובים וסתם דבר טוב לעשות זאת רשימה של כל החברים שלך וליראות מי באמת חבר טוב וכמה אני עשיתי את זה וגם בחיים לא לחסום למישהו את הדרך אם הוא רוצה להיות חבר שלך ולא ללכת רק על סטיגימות

וזה דבר מאוד נצרך גם אז אל תוותרי עליהן אני לא יודעת אם הייתי היום כמו שאני לולא מצאתי חברות טובות.

חברות שאני סומכת עליהן בעינים עצומות ואני יכולה לספר להם כל דבר.

תמשיכי לחפש כנראה שהיא לא באמת חברה טובה או שהיא עשתה את זה בלי כוונה ואז היא תבקש סליחה.

לפני שנתיים ח"חברה" שלי הכי הכי טובה פתאום התרחקה והתחילה להשפיל אותי ממש והיינו חברות מכיתה א'

בערך ואחרי שהיא עזבה אחותי הגדולה אמרה לי שתמיד היה נראה לה שאנחנו לא ממש מתאימות אבל בזכות זה מצאתי באמת את החברות האמיתיות שלי בכלל ואת ה-חברה שבאמת אנחנו עושות הכל אבל פשוט הכל!! אחת בשביל השנייה...

בעז"ה גם את תמצאי...!!!!!!

אולי היא , כנראה לא . אבל אם תחפשי ,בטוח תמצאי .

גם אני עברתי מקרה די דומה ,  אבל  אז הבנתי שזאת לא החברה שאני מחפשת ,והכרתי בנות חדשות ,וחברות נהדרות פי כמה . (:

בס"ד

"אנא!! שכנעו אותי שיש כזה דבר!!!!" -לדעתי עמוק בפנים את יודעת שזאת רק החברה המסויימת הזאת ושכן יש דבר כזה חברים טובים ואנשים עושים טעויות ובלה בלה... זה עצוב עכשיו, אבל יעבור עוד מעט, לא צריך להלחץ...

ניסיתי כמה וזה הצליח....=]

תנסי גם!!מניסיון-עוזר....

מה אני אמורה לחשוב על חברות כאלו..? כאילו- עשית טעות, בסדר, אני מבינה, אני אפילו סולחת.. אבל היא אפילו לא טורחת לבקש סליחה!!  אני לא שווה את הסליחה שלך??

כי אני לא כל כך מבין על מה הדיבור פה...

אני אחרי כמה מקרים אבדתי את האמון שלי באנשים...משהו מזעזע אבל ככה זה...

ומי שכתבה את זה אשמח אם היא תזדהה באישי אני רוצה לספר לך כמה דברים..תודה!!

ובהצלחה בהמשך נשמה!

הזה אין לכם מה להגיב...אתם לא תבינו...וגם אל תנסו להבין אותנו...אנחנו בנות..חח סתם פשוט זה קטע כזה של בנות שאין אותו אצל בנים..אז....

חחח==]

בבקשה צרי איתי קשר

אבל גם יכולות להיות אלה שאת חייבת להן את החיים שלך..

הדבר תלוי במספר דברים, בעיקר בך: באופי שלך, בנוקדת ההסתכלות שלך ובהן.

נקודה למחשבה.

(אגב, אם אני נשמעת רשמית מדי אז סורי!! ממש מזדהה איתך, דוגרי. אבל כמו שאמרתי.. חברות זה או מזל דפוק והן כלבוווות- או שהמזל עומד לצידך והן מדהיימות..

ולדעתי את לא צריכה לאבד את האמון שלך בגלל זה.. אף כלבה לא שווה את זה- את הדמעות שלך, את הצער ואת ההרגשה העמוקה הזו של הכאב שמפילה אותך לתהום. מישהי ששוה את זה לא תגרום לך לכזה דבר!)

צריך למצוא מישהו ששווה את זה:

וקטע נחמד שהסתובב פה ונראה לי מדבר לעניין!!

יש קטע בסרט "שכחו אותי בבית 2" - [ותסלחו לי שאני לא מצטטת חז"ל]

שבו הילד [קווין] פוגש באישה הומלסית שציפורים נצמדות אליה כל הזמן והמראה שלה מרתיע אנשים..

הוא מזמין אותה לשיחה, אחרי שהיא עוזרת לו להיחלץ מפארק מפחיד באמצע הלילה, וכשהכל כביכול "אבוד" לשניהם.

זו השיחה שמתנהלת ביניהם:

.........

אישה: לא הייתי ככה תמיד אתה יודע. [ככה, הכוונה הומלסית]

קווין: איך היית פעם?

אישה: היתה לי עבודה, בית, הייתה לי משפחה..

קווין: יש לך ילדים?

אישה: לא.

         ורציתי שיהיו לי, 

         אבל הגבר שאהבתי הפסיק לאהוב אותי.

         הוא שבר את ליבי.

         ולא הייתה לי את ההזדמנות להיות נאהבת שוב...

         ברחתי מזה. הפסקתי להאמין באנשים.

קווין: אני לא רוצה לפגוע בך אבל אני חושב שזה טיפשי לעשות דבר כזה.

אישה: פחדתי שישברו לי את הלב עוד פעם.

         לפעמים אתה יכול לבטוח במישהו, ואז כשקורים דברים רעים הוא שוכח ממך. 

קווין: אולי הם פשוט עסוקים מדי.

       אולי הם לא שכחו אותך, הם שכחו לזכור אותך.

       אנשים לא מתכוונים לשכוח, זה פשוט קורה.

אישה: אני פוחדת שאם אבטח במישהו עוד פעם, הלב שלי יישבר שוב.

קווין: אני מבין.

       היו לי זוג נעלי רולרבליידס יפים.

       פחדתי שאם אלבש אותם - אהרוס אותם.

       אז שמרתי אותם בקופסא. את יודעת מה קרה?

       אף פעם לא השתמשתי בהם בחוץ. רק כמה פעמים בחדר.

אישה: לבבות ורגשות של אנשים, שונים מאשר רולרבליידס.

קווין: זה בערך אותו הדבר.

       אם לא תשתמשי בלב שלך אז מה זה משנה אם הוא יישבר?

       אם כל הזמן תתחבאי, את תהיי כמו הרולרבליידס...

       כשתרצי להשתמש בו הוא כבר לא יהיה יעיל.

       את צריכה לתת לעצמך הזדמנות, אין לך מה להפסיד.

       ככה אני חושב. אולי ליבך עדיין שבור, אבל הוא עדיין ישנו.

       אם הוא לא היה קיים- את לא היית כזו נחמדה....

שרשור מקור: http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t352787#4301135

ולפותחת השרשור- אני באמת חושבת שאת אדם חכם, ויודעת שכמה שזה קשה- זה באמת טיפשי להתייאש (|בדרך מנסה לשכנע את עצמו גם כן שזה טיפשי להתייאש|).

אז מה שזה לא יהיה, ולכל אלו שמזדהות איתה גם כן...:

זה קשה לתת אמון באנשים, אפילו קשה מאוד, במיוחד אחרי שנתת אותו כבר ושברו לך אותו... אתה מפחד...

אז פה נכנס הקטע שאלירז העתיקה...

אתן יודעות מה נכון לכן באמת, אתן יודעות שצריך להמשיך הלאה ולא לשקוע בדיכאון כל הזמן- כי זה לא מה שיקדם אותך וישמח אותך. אתן יודעות את זה באמת.

אז עכשיו כל מה שנותר לי לאחל לכולכן... בהצלחה!!!

אהה וגיטריסט ונשמה שלי- כן נכון, זה יכול להיות גם לבנים, פשוט עד שזה לא קורה לך/למישהו קרוב אתה כנראה לא יודע...

מאנשים לשכנע אותך.. לא? 

אבל אני ממש מבינה היה לי תקופה בחיים שגם אני לא האמנתי באנשים אחרי שהחברה הכי טובה שלי פשוט (אני לא מוצאת מילה אחרת) בגדה ביי, היא סיפרה לבנות מסויימות מה שאני חושבתי עליהם ליפני חודשים וכאילו בזמן הזה ניסיתי להתקרב עליהן והיא הרסה הכל- קייצר לא דיברנו אפילו לא מילה בערך 7 חודשים אבל עכשיו אנחנו בסדר, ובזכות שנפרדתי (זהנ נשמע כאילו שנפרדתי מחבר לא?!) טוב אז מצאץתי את 4 החברות המדהימות שללללייי נפוליין ראש חודש מיכל וחנה

אז תמשיכי לחשפ מישהיא או שאולי תקחי פווווווס ושלא יהיא לך שומחברה טובה תראי שבעוד קצט זמן תמצאי מישי

וגם         עם לא אז לאנורא

יש לי חברות מדהימות-כ ן מדהימות, נשמות, רגישות וכו' אבל כן לכולנו יש חסרונות, כולנו לא מושלמים.

עכשיו נניח וקרה מקרה שאת בטח מאוד כועסת עליה, תנסי לחשוב- אף פעם את לא עשית לה משהו? היא לא היתה סולחת לך?

לי המריבות האלו כבר היו מלא פעמים עם החברות שלי, ואם זו חברות אמיתית- אז כן אפשר להיתרגז- אבל תמיד תמיד אפשר לסלוח.

טוב בהצלחה לך, ואני חושבת שתיבדקי איתה בכלל מה קרה שם, כי שנאה בלב זה אחד הדברים הלא חביבים במיוחד..

 

יש דבר כזה מנסיון מקווה בע"זה שתמצאי את שלך.......

שאולי את לא רצית לראות אותה בתור החברה ה'לא טובה'..

יכול להיות ששמת לב עוד לפני, אבל בחרת לא להתייחס.

המון בהצלחה!!

טובה שלי מילה וחברות ניסו להשלים ביננו ואני לא הסכמתי אבל עכשיו לפני שאני עוזבת היא כתבה לי מכתב (כל הכיתה כתבה לי משהו אז גם היא) והיא כתבה לי שחבל על כל מה שקרה ושנפתח דף חדש ועכשיו אנחנו פסדר לא כמו מה שהיה פעם אבל מדברות.....

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...