ממ..
יש פה מישו בן של רב או מישי בת של רב?
איך לכם עם זה?
תקשיבו ביוט לי עם זה.. קשה לי עם אבא שלי ולראות שכולם מעריצים אוו מבחוץ אבל כשהוא בא הבייתה כל הג'יפה שלו יוצאת עלינו.. ושכולם כל היום אומרים או... את הבת של.. ואפחד לא יודע כמה זה סיוט. וכמה יש בזה צביעות.
ואוף .. יש למיש עצות? כתבתי גם בנוה"ג.. אבל אני בגילכם פשוט.. ועדיין זה בוער בי.
תראי,
אנשים שעובדים עם ציבור, כשהם חוזרים לנישה שלהם, הביתה, אז יש חוסר איזון מסוים
אני לא אומר שזה אידאלי אבל יתכן ואפילו מצוי.
אנחנו רואים זאת היום לא מעט עם הדור הכ"כ עסוק בעניינים מחוץ לבית
אבל לצערנו בתוך הבית לא שקט...
וכבר ניבאו על זה נביאנו וחז"לנו על דור עקבתא דמשיחא
עצה תלמדי בספרות ברסלב על הנושא ותרחמי עליו כמו על כל מזרוחניק
אם אתה רציני- רפו"ש.
מדובר כאן באבא שלה!!!
אבא שלה!!
והיא לא מדברת על אדם רע לב או חסר יראת שמיים
אלה על אבא שקשה לו בבית, וקשה לה איתו...
לא משהו נדיר ,לצערנו (ועם יד על הלב לא רק צד אחד אשם כאן..)
פשוט קשה לה עם הניגוד בין היחס של החברה אליו בחוץ למה שהולך בבית!
בבקשה תרגע..
את מוזמנת לאישי..
[למרות שאני לא יודעת כמה אנחנו קרובות במקרה..
תמיד יש משותף בעקבות התפקידים הדומים..]
אלא לכל נער שמעריכים את הוריו בחוץ ובבית הוא מתנהג אחרת.
עצתי:
תנסי להיכנס ל"סיפור חייו" באמת ולהבין מה הביא אותו להתנהגות זו.
ברגע שתשדרי לו קבלה והכלה, יש מצב שהוא ישתנה. או שלפחות את תשתני.
אולי את לא נוהגת בצביעות כמוהו, אך האם אין צביעות בזה שאת מציגה כאילו את כל כך מוסרית, ומהנקודה המוסרית שלך את מסתכלת על אביך הרב ש"הוא לא בסדר", בעוד את שופטת אותו כאילו אין כל הצדקה והיגיון בהתנהגותו? אולי תשמשי בתכונה המוסרית שלך כדי לרחם עליו ולקרב אותו למרות הקושי שלך?
הקושי שלך קשור רק אליו ולא לאביך. את בוחרת איך להגיב להתנהגות שלו. הבעש"ט אומר שהאדם העומד מולך הוא ראי שלך. אז תחשבי מה אבא שלך משקף לך...
בהצלחה
בס"ד
אנשים לא טיפשים. סביר להניח שעל הדברים שהם מעריכים אותו את יכולה להעריך אותו גם ואולי הם מבינים בזה יותר ממך.
את יכולה לנסות ליצור הפרדה מסוימת בין הדברים הללו לדברים שנחשפים יותר במשפחה.
לדבר איתו נישמע לי מוזר אבל כן עם אחד האחים אחיות דודים דודות (אמא?) באווירה מתאימה.
אבא שלי רב...ואני ממש לא מרגישה שהוא מוציא בבית דברים רעים לעומת מה שהוא מראה לסביבה....
למעט זה שהוא מאד עמוס ולא תמיד אני מוצאת זמן לדבר איתו...אני ממש לא חושבת שיש כאן צביעות....
אני לא בן של רב וגם לא בקשר כבר עם אבי
אבל מה שאת מספרת זה לא פשוט
ואבא שמוציא ג'יפה על בני משפחתו בין אם הוא רב ובין אם לא
הוא מאוד מאוד לא מאופס, והוא בעייתי, וצריך לפתור את זה.
אין לי מושג עד כמה זה חמור אבל בתור אחד שמכיר ת' תופעה אני אומר שצריך לפעול ברצינות כדי לתקן את זה
( אבל יש מלא מלא סוגים של בעיות וצריך ייעוץ)
אפשר באישי
אם הוא לא היה רב היית מבינה אותו יותר?
בס"ד
זו לא "אשמתו" שאנשים מעריכים אותו וממילא כשהוא בחוץ מולם הוא מתאמץ לחזק אותם כי מישהו צריך לעשות את זה. אם לבן אדם קשה זה טוב שלפחות מול אנשים יעשה טוב וזה מתוך מלחמה/אופי ולא בהכרח צביעות. זה כן חלק מאשיותו שקשה תמיד תמיד לחשוף.
בהצלחה..
אולי צריך לעשות חושבים ולבדוק
עד כמה אתם בתור ילדים נותנים לו הרגשה מוערכת בבית
או מסתכלים עליו כאבא טוב ומוערץ..
הפער בין ההערכה בחוץ להערכה פחותה בבית אולי יוצרים אצלו תסכול
שמתפרץ עליכם..
בהצלחה מתוקה!!
ואת מסתכלת עליו כאילו הוא מכוון בכוונה טהורה לפגוע בך. זה לא נכון.
את מכניסה את עצמך "למשחק" שלו בו את ומשפחתך אשמים במצב , בעוד, הבעייתיות נמצאת בו.
את לוקחת את הדברים אישית. אל תיכנסי למשחק שלו.
ברגע שתחזקי את עצמך שאת בסדר גמור. ברגע שתהיי בסדר גמור, לא תרגישי צורך להאשים אותו בצרות שלך.
תצאי מהמשחק הזה ותנסי לרחם עליו.
את "משחקת" לידיים שלו כשאת נפגעת מההתנהלות שלו.
תנסי להשתחרר מהאשמה. זו הרגשה נפלאה.
אינני יודע כמובן במה מדובר - ולפעמים יכולה באמת להיות בעיה (אם כי גם אז - מי יודע מה עובר האדם בתוכו וכמה קשה לו וכו').
אבל צריך לזכור שהרבה צעירים מלאים ביקורת, לצערנו, על הוריהם. אינם מבינים כלל מה משקיעים בהם, בוודאי אינם יודעים עם מה הם מתמודדים ומה אינם מספרים להם.
ידועה הבדיחה על אותו אחד שאמר שבגיל 18 חשב שאביו טיפש מוחלט, ובגיל 25 התפלא כמה הזקֶן התקדם במשך השנים הללו...
כנ"ל - אינני יודע מה אצלך..
אך הייתי מציע לך לפחות לנסות [הרי ביקשת עצות; אז יש להניח שלא התכוונת רק שיעזרו לך ב"הסכמה" שזה סיוט וצביעות, בפרט בלי שבכלל מכירים, אלא שיעזרו לך להרגיש יותר טוב...]:
קודם כל תחליטי שאת משתדלת מאד לכבד אותו (את יודעת שכיבוד הורים זה אפילו על רשע? יש להניח שהוא לא כזה..).
דבר שני, תחליטי שבמקום לשפוט כמה שזה "סיוט" ו"צביעות" - את מנסה לא רק לתאר מצב אלא להשפיע על מצב:
קבלי אותו כשהוא בא הביתה באהבה ובכבוד, תתענייני מה נשמע וכו'. תשתדלי להסתכל בעין טובה, למצוא כל נקודה של טוב.
אולי תשאלי אותו על דברים שאת חושבת שהוא יודע או יכול לייעץ.
ואחרי שבועות ספורים - תראי האם לדעתך חל שינוי במצב.
ואז תוכלי גם לראות, האם מה שרואים בבית הוא רק "תוצאה" או גם "סיבה". אולי הבית עצמו יכול לעזור.
ושוב - כף זכות. קשה לדעת, קל וחומר ילדים לגבי הוריהם, מה עובר הזולת ומהו עולמו..
זה כנראה המפתח לכל....
בהצלחה רבה.
נשמח לשמוע דברים טובים..
הנק' האדומה של ההודעה> קליק ימני> "העתק קיצור דרך" > תעשי הדבק איפה שבא לך
או-
תכנסי לכרטיס אישי שלך- ותראי היסטוריית הודעות שכתבת
בהצלחה ענקית!!!
אני לא יודעת מה את מרגישה,
אבל אולי במקום להילחם או להדחיק אותו
תפני אותו לה'
הוא בכל מקרה יודע
והוא באמת יכול לעזור...
(כמובן רק להיזהר מקטגוריה וקטרוג- אבל סומכת עלייך שלא תגיעי לשם)
שוב בהצלחה!!
אם בבית יוצאת ג'יפה כפי שכתבת - חשוב שתפרידי את עצמך מזה.
זאת אומרת, לאביך יש קשיים שונים, אבל אלו הקשיים שלו. זה לא אומר עלייך כלום. בטח לא שום דבר רע.
ילד הוא רגשי וכל מה שהוא רואה הוא לוקח אליו, על עצמו.
אבל אנחנו צריכים לעשות הפרדה שכלית.
והמקום הכי מרפא זה המקום שמסוגל לרחם על ההורים. (בספירות - רחמים זה קו אמצעי, קו של איזון שמגיע הכי גבוה)
אז באמת, בפשטות - רחמנות על אביך שזה מצבו.
ולעשות הפרדה - שזה המצב שלו, מהסיבות שלו וזה לא אומר עלייך כלום
וחוץ מזה כיבוד הורים זו מצוה מאד רצינית. בעשרת הדיברות הרי יש שני טורים - מצוות של בין אדם למקום ומצוות של בין אדם לחברו. כיבוד הורים נמצא בטור של בן אדם למקום!!! זאת אומרת שחייבים בכבודם כמו בכבוד שמים!!!
אז צריך להיזהר לא לפגוע בכבודם חלילה אפילו לא ברמז, מוסבר בחסידות שפגיעה בהורים, או זלזול בהם אפילו ברמז, או חלילה אם מישהו שונא את הוריו או מאשים אותם בבעיות שלו - הוא ממש חונק את חייו... זה הדבר הכי מזיק לאדם. לכן כדאי לקיים את המצוה הזו בזהירות ובכבוד מירבי....
בכל אופן , גם הורה שעושה טעויות קשות שפוגעות בילד, עדיין צריך לכבד אותו. והבן מצידו - אם ראה תמונות קשות בבית - צריך ללמוד לעשות הפרדה. זה המצב של ההורים, רחמנות עליהם, וזה לא אומר עלייך שום דבר חע חלילה, את בסדר גמור.
הבדיחה הולכת ככה.. בגיל 18 ידעתי פי שתיים מאבא שלי, בגיל 23 הוא ידע פי שתיים ממני, ולא הבנתי אף פעם איך הוא הספיק ללמוד כל כך הרבה בכל כך קצת זמן
יש הרבה אנשים שמתנהגים כמו דוקטור ג'ק ומיסטר הייד משום שבחוץ הם מוערכים ומוחמאים. הם מוכנים להשקיע את כל חייהם למען הזולת וגם את כל כספם, נותנים מעצמם מעל ומעבר ובבית הם הופכים לעריצים ולדיקטטורים, מבלי יכולת להבין צורת התנהגות זו.
את לא אשמה, זו לא הבעיה שלך, זו בעיה שלו. נכון שאת מצפה מאדם שומר תורה ומצוות להתנהג מעל ומעבר לאדם רגיל, אבל לא. תשכחי מזה. בבית הוא לא צריך להעמיד פנים. בבית הוא מתנהג בהתאם לאופי שלו, אין לו לפני מי להציג ולהשמיע את מה שאחרים רוצים לשמוע.
עצתי לך - התעלמי, אל תתייחסי. הנהני בראש כאילו את משתפת פעולה, אך תחשבי באותו רגע על דברים נחמדים שהתרחשו לך. תראי שזה עובד. כשלא יהיה לו על מי לשפוך את הזעם, הוא יפסיק. תדריכי כך גם את יתר בני המשפחה. אם תסבירי לו את הבעיה שלך הוא לא יבין על מה את מדברת כי הוא תמיד צודק, והרי הוא כל כך חשוב בחוץ.
בהצלחה
אני לא יודע בדיוק מה הפרטים, אבל צריך לשים לב לנקודה הבאה: אם מדובר באלימות או פגיעה פיזית (מכל סוג שהוא, ואין צורך לפרט) יש צורך לפנות לגורמים מקצועיים כדי לטפל בעניין. אם מדובר בהתנהגות שמבחינתך היא לא נעימה אז זה נושא לעבודה עצמית. זה דבר שחשוב לשים אליו לב, וזו הסיבה שאני כותב את זה בשרשור הכללי. אם מישהו רוצה רעיונות לגורמים מקצועיים, שיפנה אלי בפרטי.
וחוץ מי זה שיש הלכה לגבי ענין חתונה וזה קודם לכל עניני החסידות. נכון גיל 18 כתוב גם בהלכה אבל יש לגבי הרבה דיונים כמו מי שרוצה לאחר קצת בגלל לימוד תורה. הוא להפך להקדים שכתוב על זה בשו"ע הרי זה משובך. בקיצור תחשוב לפני שאתה כותב.
נישאוים בגיל 18 הוא הלכה. אם לא, הוא ישחית זרע מדי פעם עד שהוא יתחתן.
ההלכה היא להתחתן מגיל 13 (אבן העזר, הלכ' קידושין ...) .
הרבה החכמים מצעים בגיל 14 כמו בן-איש-חי. שהוא עוקב אחרי רב חסדא (מס' קידושין כט: או ל.)
ההתר ללמוד תורה מתחיל מגיל 13: כונה: אם בגיל 13 או 14 הוא רוצה ללמוד - אזי הוא יכול ללמוד תורה (וכן פרנסה) מבלי להתחתן. אבל בגיל 18 - זה גג. כבר חייב להתחתן (או לחפש בדחיפות להתחתן).
אחרת הוא יזריע וישחית זרע על המיטה ... עד שהוא יתחתן.
החכמים של היום, לפי שיטתם הגרועות, חידשו ההפך: שהמינימום להתחתן הוא בגיל 18, אבל מותר לו להמשיך כריק וכרווק עד גיל 21 או 22 למען התורה. אבל זה רחוק מאמת ושופך חטא כפי שתיארתי. הביולוגיה שלו לא יאפשר אפילו ל"בן-תורה" ללמוד אחרי 18.
התגבות שלכם נגדי לא במקומם ולסיבה זה הקץ הגאולה נדחה ונדחה עד האחרון.
ובמקום שאנחנו אמורים להיות אור לגויים שמתחיל בנושא הזה,
הטילים ימשיכו ליפול אלינו בגלל זה.
העולם ה"דתי לאומי" וחכמיה בנושא הזה מאד נאיבי.
וכן העולם ה"חרדי" מושחת.
אין אמת בעולם הדתי היום, בגלל הכסף והכבוד.
אם העולם יעקוב אחרי אורך חיים כפי שמתואר אליבא דרבי יהודה בן תימא (פרקי אבות ה:כא), כל הבעיות כמו שהבת הזאת מתארת + בעיות אחרות יתעלמו.
שבת שלום.
תכף נצא לקראתך בריקודים! (לא אני כמובן, אני רק שולחת את החצי המתאים לעשות את זה.)
אם אתה כבר פה אז כמה שאלות- איך קוראים לבעלי ואיפה הוא גר? (כי מה לעשות 18 חלף עבר ועוד לא מצאתי אותו)
-באיזה שעה בדיוק יבוא המשיח?
-וחנוכת הבית תהיה בט באב או בי"ז בתמוז?
אני פשוט צריכה לדעת כדי להתכונן.
תודה מראש!
(ואגב נביא, בעיות יעלמו ולא יתעלמו, קראוון ולא קאראבן, וכו...)
התגבות שלכם נגדי לא במקומם ולסיבה זה הקץ הגאולה נדחה ונדחה עד האחרון.
ובמקום שאנחנו אמורים להיות אור לגויים שמתחיל בנושא הזה,
הטילים ימשיכו ליפול אלינו בגלל זה.
העולם ה"דתי לאומי" וחכמיה בנושא הזה מאד נאיבי.
וכן העולם ה"חרדי" מושחת.
אין אמת בעולם הדתי היום, בגלל הכסף והכבוד.
אם העולם יעקוב אחרי אורך חיים כפי שמתואר אליבא דרבי יהודה בן תימא (פרקי אבות ה:כא), כל הבעיות כמו שהבת הזאת מתארת + בעיות אחרות יתעלמו.
-----
חשבתי שאולי יש לו עוד כמה נבואות שישלוף לנו על הדרך
בס"ד
דעתי בעניין כניראה לא שונה בהרבה משלך אבל חבל להעליב.
יומנעים.
להתרחק רק אם זה פוגע בך במידה שאת לא יכולה להמשיך אח"כ ולהאמין בשינוי שלו.
תסמכי על המילה שלי - הוא שונא את עצמו אחרי שהוא כועס ומתפרץ עליכם!
הוא מת לתקן!
רק תאמיני שיש בו אור וטוב ושהוא יכול להיות האבא הכי כיפי בעולם!
ואולי "התרחקויות זמניות" בשעות קשות, כדי שיהיה קל יותר לבנות בשעות אחרות.
וגיל 18 על פי ההלכה זה מינימום בשו"ע כתוב המקדים לישא קודם י"ח הרי זה משובח ואסור קודם י"ג לישא.
ב. לא הרבנים קבעו לא להתחתן קודם י"ח אלא זה חוקי המדינה ונוצר מצב כזה שאנשים לא מתחתנים קודם אבל זה לא הרבנים קבעו.
ג. אין לך שום רב אתה יוצא נגד כולם ולא מסתמך על אף אחד.
ד. שלא תחשוב שחתונה זה אוקוס פוקס התאוה נשארת וכמו שצריך לעבוד לפני צריך לעבוד אחרי ואפילו הרבה פעמים אחרי החתונה הרבה יותר קשה.
ה. אולי העולם שאתה מכיר כולו מושחת תתחיל לראות טוב קצת לא יזיק לך (אולי אצלך החילונים זה שיא הלמות אני כבר לא יודע).
ו. מסכת אבות זה מוסר ולא על זה בונים עולם הלכתי המוסר מאוד חשוב וצריך לתקן את המידות אבל לא על פי זה קובעים הלכות עובדה הפוסקים לא מבאים את המשנה הזאת ואם מבאים זה רק בתור הקדמה ולא לפסיקה אז לא להרבב מוסר והלכה.
במענה אישי אליי, שלח לי שעד גיל 26 זה סביר, מעבר לכך, ישנה טענה של ת"ח שדיני חברה לא יכולים להיות מועתקים אל היום, מכיוון שהמציאות השתנתה(בנוי על הלבוש במנהגים ועל הבני יששכר בדרך פיקודיך מצוות ל"ת לה, אות ח כמדומני)
כל מילה
מסכימה עם החתונה בגיל מוקדם..
אבל צריך עוד כמה נתונים כדי להתחתן לשם שמיים (מעבר לבגרות מינית!)
ללכת לדבר עם אמא על הנושא
ללכת לדבר עם הרב\ חברותא של אבא- על הקושי הזה
ללכת לרבנית\מחנכת\מוסרניקית\מישי שלך שתתן לך יותר עיצה -מתוך הכירות אישית יותר ממה שיש בפורום
רב/חברותא של אביך, ואם אפשר - גם לא עם אימך (אם לא מדובר בחירום ממש).
קצת קשה לייעץ - גם בגלל שלא ברור מה בדיוק הבעיה שלך איתו; מה זה ה"ג'יפה" כלשונך, שדיברת עליה. אבל הכי הכי טוב, לענ"ד, אם זה אפשרי במקרה שלך (וגם את זה קשה לדעת מכאן), הוא לדבר עם אבא. אם זה שייך- תפסי זמן "טוב" ותגידי לו שאת רוצה לדבר איתו. תסבירי בנימוס שקשה לך עם דברים מסויימים, תסבירי מה, תגידי לו שאת רוצה איתו קשר טוב של בת עם אבא שלה, ואם הוא יכול אולי לעשות משהו בענין... מי יודע? אולי אינו מבחין במה שבעינייך קשה מאד.
ואם זה שייך ויצליח - אז כמו שאומרים "תני לו צ'אנס" וחכי כמה זמן לראות אם "זז" משהו..
בהצלחה רבה.ה' יחזק אתכם.
ב"ה
לברוח.
ועכשיו ברצינות, לברוח למקום אחר. לשמוע שיעורים על דרך ארץ. להיות במקומות אחרים, במיוחד בחופש, לשקוע בעבודה/ התנדבות /שרל"א / חברות אמת/ משפחה מורחבת/ כל דבר שיוביל לתוצאה שתבנה בך מקום אחר ועולם אחר.
מקום שתוכלי להביא את עצמך לידי ביטוי. מקום שמבוסס על חסד, נשיאה ונתינה באמונה, ויוכיח לך שאין סתירה בין דרך ארץ לתורה.
משהו שיוכל לעזור בתקופה יותר מאוחרת. אולי. לא לאבד אמון בעולם.
אגב, מה שלפעמים עוזר זה מבט כללי כמו "יאללה, עד סוף השנה הבאה אתחיל פנימייה" "עוד חודשיים ואחיל ללמוד" "שרל"א, תתכוננו!"
תהיי חזקה. צריכים אותך.
אין מילים........
....
לדעתכם, האם יש לרמת הצניעות והשמירה של בני הזוג השפעה על איכות הזוגיות שלהם?
היא גזירת מלך.
ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים
לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו
כי זה מעבר למוסר טבעי
לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.
ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]
למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה
אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲
מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל
אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה
שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.
לא נדלקו אורות מיוחדים.
לא חשבתי שזה זה.
לא הרגשתי שאני מכירה אותו עידן ועידנים.
עוד אחד, זר, שהחיים שלו משיקים לשלי.
משיקים, כי הוא לא בדיוק הטייפקאסט של מי שיצאתי איתו עד עכשיו. אבל לא היה משהו אחר רלוונטי באופק, אז למה לא לנסות משהו קצת אחר?
עוד דייט ראשון. ושני. ושלישי.
וזה עדיין לא השתנה.
טוב, לא באמת ציפיתי למשהו אחר.
כן, התקרבנו. כן, יצרנו מרחב של כנות. של הקשבה. של כבוד לשוני ביננו. ויש שוני. ויש פערים.
אבל לא רע. אפילו נחמד.
ועוד דייט.
ועוד אחד.
וזה מתחיל להיות רציני, ואני רואה שאני לא שם. לא במקום שהוא נמצא. מסרבת לקבל את זה שיש כאן צעד שצריך לעשות אותו - או לחדול.
פונה לאשת מקצוע. ולעוד אחת. ולעוד אחת. ולעוד אחד. ולעוד אחת. ולעוד אחת. חלקם עזרו יותר, חלקם פחות.
עוברת תהליך עם עצמי, ומולו.
ומחליטה ללכת על זה. לבחור בו כשותף שלי.
מה אני באה להגיד לכם?
לא נפלה עליי איזשהו משהו פתאום. זה בהחלט היה דומה לקשרים רבים אחרים. אבל עבדנו יחד. ועשינו תהליך משמעותי, לבד וביחד. ובחרנו.
כשהוא הגיע, לא הרגשתי בשום צורה שזה זה, שזה שונה מקשרים אחרים.
האם הוא מושלם (ברור שאני לא מושלמת..)? האם הקשר שלנו מושלם? לא. אבל יש בו הרבה כנות ואותנטיות, וזה נראה לי בסיס טוב לצמיחה.
מה עוד?
תיזהרו במה שאתם אומרים. כן, הוא גם נמצא כאן. (וגם אחרים שיצאתי איתם). תחשבו טוב טוב לפני שאתם מפרסמים משהו עם דברים שיכולים לזהות אדם ספציפי - ייתכן שהוא או היא קוראים כאן.
ובשולי הדברים,
אני רוצה להודות לאנשים כאן, שמלווים אותי במסע שלי בשנים האחרונות. הפורום עזר לי בהיבטים רבים, בקשרים רבים, ואני מודה לכם. חושבת שיש לנו הרבה מה ללמוד אחד מהשני, מנקודות מבט אחרות וכו'.
ב"ה אני ממשיכה לפרק הבא במסע החיים, אבל אולי עוד תמצאו אותי פה מידי פעם..
מאחלת לכולם כאן להגיע לזוגיות טובה ומצמיחה, בקצב ובדרך שמתאימים להם.
(איך מגיעים לשם? מה זה זוגיות כזו? יש לכם תובנה, מחשבה וכו' בעניין - אשמח לקרוא כאן).
המון מזל טוב אם הבנתי נכון
ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.
קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.
תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.
מזל טוב🎉🎊
תזרוק אתה את השכל מהחלון
ויהיו כאלה שישתמשו בשכל
מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)
ככה הקב"ה ברא בעולמו
למה?
תזרוק ת'שכל ;)
אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.
השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.
גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.
ובנימה אופטימית זו
וכו'
לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.
תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.
בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)
הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!
מזל טוב גדול
שתזכו להקים בית נאמן בישראל
מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה
מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה
בהערכה גדולה!
התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה
ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..
האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..
אז נשארו רק השטויות.
משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...
משהו שולי × 2
אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)
בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁
מזל טוב ענקי!
שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️
איזה טוב ה' ❤️🏠🩷
תודה על השיתוף הכנה
מלמד דברים חשובים..
שתזכו לבנין עדי עד!
הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..
אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)
ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.
איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.
ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.
ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.
שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.
מזל טוב
נשמע ששניכם מיוחדים.
איזה יופי
יש למה שכתבת רוח נעימה.
של יישוב הדעת.
מסדר את הראש
זה יכול לעזור לך הרבה.
האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,
ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק
הרבה אושר ועושר!
היו לי כמה דייטים בחיי עם אנשים שונים -
רובם היו ב"ה נחמדים וטובים. אבל מידי פעם קרה שמי שנפגשתי איתו - נראה שמשהו התפספס מהפן של המודעות לחיצוניות ולגוף. ולי לא היה נעים להגיד שזה (כמובן תלוי כמה הדבר היה קיצוני) היה סיבה מרכזית בשבילי לא לרצות להמשיך.
ותהיתי לעצמי - מי שלא למד את זה בגיל ההתבגרות (ולא ברור לי מי מלמד שם - משפחה? חברים בפנימייה?), מתי משלים את הפער?
לכן חשוב לי להביא את זה כאן - יש אנשים שמוכנים להקים זוגיות ומשפחה, אבל נראה שהם דילגו על שלב בדרך לשם.
לא כולם, לא הרוב, אבל קיים. בעיני, אם יש לכם חבר כזה - זה חסד גדול להאיר לו ולעזור לו בנדון.
זה הטקסט שהתפרסם היום:
בואו נדבר על הפיל שבחדר, או יותר נכון, על הריח שבחדר:
יש איזה קטע במגזר שלנו, נטייה לחשוב שאם אנחנו בחורים עמוקים, רוחניים ומלאים במידות טובות, אז הצד הפיזי ובפרט ההיגיינה הבסיסית , הוא משהו שולי שאפשר להחליק עליו.
ואל תשאלו אותי אם לומדים את הדברים האלו בכיתה י"ב או כמה לומדים ואם בכלל.
וואלה, לא יודע.
העניין הוא שיש בחורים שבטוחים שאם הם סיימו עכשיו מסכת קידושין, הזיעה שלהם מריחה כמו מי ורדים.
אז זהו, שלא.
אבל ממש ממש לא.
לפני שניגש לפרקטיקה, קחו קצת מדע:
מחקרים כבר מזמן מוכיחים שיש קשר אקוטי וקריטי בין חוש הריח לבין תהליך הבחירה הזוגית בין שני המינים.
מדובר במנגנון ביולוגי טהור:
חוש הריח משדר למוח מסרים שקובעים בתוך שניות אם יש כאן פוטנציאל למשיכה או אינסטינקט של בריחה.
אז עם כל הכבוד ללב הטוב שלך ולכוונות הטהורות, אם המעטפת החיצונית לא משדרת ניקיון, הדרך לחופה מתארכת משמעותית:
כדי לעשות לכם סדר, ריכזתי 10 כללי ברזל פשוטים לגבר, רגע לפני שהוא יוצא לדייט:
1.תסתכל במראה.
צעד ראשון ובסיסי.
רגע לפני שאתה טורק את הדלת ויוצא מהבית, פשוט תעיף מבט.
אז מה אתה אומר?
אתה אוהב את מה שאתה רואה?
פחות?
השיער מסודר?
כי זה בערך הדבר הקרוב ביותר למה שהבחורה שאתה הולך להיפגש איתה הולכת לראות.
כן כן, ברור שהיא תראה קודם את הנשמה שלך.
אבל אתה יודע...בכל זאת יש גם את העניין של ההשתדלות והוא מתחיל ממש כאן.
2. איך הריח שלך?
עזוב אותך עכשיו מהדימוי המצחיק של עולם הכלבים, אבל ברצינות... פשוט תיסגר על הריח שלך.
אל תנחש, תבדוק.
תסתכל אם אין לך כתמי זיעה. אמיתי. זה אחד מהדברים הדוחים ביותר שיש.
כלומר גם אם אתה מתכוון להטביע את הבחורה בכתבי הרב שג"ר ולבזוק עליהם קצת הרב זקס מלמעלה, ברגע שהיא תבחין בכתמי הזיעה האלו, הקשב שלה ישאיר לך פתק:
'הלכתי ותיכף אשוב' וכנראה שבזה הרגע הדייט שלכם נגמר באופן רשמי.
כיף הא? אז פשוט, תדאג להימנע מכתמי זיעה.
ואם כבר אתה מרגיש שמתחילים להיווצר לך כאלו תוך כדי דייט כי אתה נכנס פתאום למתח או ווט אבר, תשמור על הידיים שלך לעצמך.
בכלל, תמיד טוב שכל עוד אתה לא בטוח בקריאת המפה ובכוונות שלה, תשמור על הידיים שלך לעצמך.
3. אם יש ספק – אין ספק.
תמיד טוב להשפריץ לתוך הפה משהו שנותן ריח טוב, כולל מסטיק.
בחיים אל תוותרו על מסטיק בדרך לדייט.
זה לא מעניין עכשיו אם זה הולך להיות בטעם מנטה אוכמניות או אפרסק ביישן.
פשוט תהיה במודעות לריח שיוצא לך מהפה. תמיד.
4.שים דיאודורנט.
חובה. קו אדום. אי אפשר לזוז בלי זה.
כיפה יש לך?
גם ציצית?
אחלה.
תכניס גם את הדיאודורנט לסיפור.
5.תחשוב מראש איך אתה הולך להופיע מול הצד השני.
גלינג גילינג.
אנחנו בישראל.
לא שבדיה.
לא קנדה.
ישראל.
ואם חם עכשיו בחוץ אז תביא חולצה נוספת בתיק.
אם אתם הולכים להיפגש בבית קפה, תדאג להגיע קודם:
תיכנס לשירותים.
תחליף חולצה.
תשטוף את מה שאתה צריך לשטוף ותבוא אליה רענן.
6. אל תיצמד ואל תפלוש למרחב הפרטי של הבחורה.
מעבר לסיבות הברורות שבאמת אין צורך להרחיב בהן מטעמים מובנים, יש גם את עניין הריח.
אם אתה לא סגור במאת האחוזים על איך שהבחורה חווה אותך באותו רגע, פשוט תשמור מרחק.
7. עיקרון ההדדיות.
תחשוב שכמו שאתה רוצה שיהיה לך נעים להסתכל עליה, ככה גם תדאג שיהיה לה נעים להסתכל עליך. מאוד פשוט.
אין שום סיבה הגיונית שבעולם שבחורה תשרוף שעה וחצי על הכנה לדייט וברור יגיע אליה היישר מתפילת מנחה בשטיבעלך של איצקוביץ' כי בעצם הדייט הזה מבחינתו הוא על הדרך ובמקום להשקיע קצת בהופעה שלו הוא עסק בבניין עולם.
'בין אדם לחברו' חשוב לא פחות ואם ביאסת וציערת את הבחורה, טוב, אני לא הדובר של אלוהים אבל, כנראה שיסתכלו על הדברים החשובים שעשית בצורה סקפטית יותר במקום בצורה שקיווית שיסתכלו עליהם.
8.מותר לך גם להשקיע בבגדים.
אתה לא חייב להוציא חצי משכורת על מותגים, אבל אם בא לך לעוף, תדע שיש חנויות שמוכרות את המותגים השווים ביותר ('טומי', 'ראלף לורן', 'גאנט', 'אמריקן איגל' ועוד) ממש בזול יחסית.
לא תאמין איך בחירת בגדים נכונה יכולה לשנות את כל הלוק שלך מבחוץ.
9. המסר שמאחורי הלבוש.
תזכור שמעבר להופעה הנעימה, כשבחור מגיע לדייט מושקע, הוא בעצם משדר אמירה ברורה לבחורה:
'השקעתי עבור הדייט הזה! אני יודע שגם את השקעת ואני מעריך את ההשקעה והזמן שלך ולכן גם אני על זה'.
10.זהירות, 'מביכים'.
כשאתה אוכל כל מיני דברים בדייט, תדאג מראש שלא יישארו לך סימנים של 'מביכים' (מביכים למי שחי בלה-לה-לנד ולא ממש יודע, אלו הדברים האלו שנתקעים לכם בין השיניים והם... פשוט מביכים).
קיצר, בחורים!
הגיע הזמן לצאת מהעולמות של האופנים וחיות הקודש ולנחות בעולם הדיאודורנטים והאפטרשייבים.
או אם תרצו לסכם את הכול במשפט אחד:
"ניחוח טוב הוא שפה ללא מילים, העוטפת את הנוכחות בקסם ומדברת ישירות אל הלב."
כן, גם אל הלב של הבחורה שאמורה לשבת הערב, ממש מולך.
(אבינועם הרש, נראה לי שבעקבות הפרסום הזה)
לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?
ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?
למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?
איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏
בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?
הלוואי הייתי שומע את זה אז
אתם צריכים ללמוד איך להיישיר מבט
בשיחה עם בחורה? בחברותא? בשולחן שבת כשאתה מדבר עם אחותך? סתם בהליכה ברחוב?
אני אמנם לא מיישיר מבט
אבל אני שם לב שאני חריג בזה..
שאר הגברים שאני מכיר נורמלים בהיבט הזה.
לכן הפנייה לגברים כאילו שאת תופעה הפתיעה אותי..
"מוטב שתסתכל עליה ולא תחשוב עליה, מאשר שלא תסתכל עליה ותחשוב עליה בלי הרף"
זו שאלה שכדאי להרחיב יותר מה מטרתה.
בינתיים זה נשמע מהחלל הפנוי..
אני ואשתי מגיעים ממקום יחסית פתוח וליברלי והתחלנו לצאת בגיל צעיר
במהלך התקופה הזו הייתי מחמיא לה הרבה (וגם מהצד שלה היא החמיאה)
על דברים פנימיים (חכמה, רגישה, …) אבל גם חיצוניים (למשל יופי, היא באמת יפהפיה)
מה נהוג אצלכם? מה אתם חושבים בנושא?
שאלה יחסית כללית שואל מתוך סקרנות
למי אתה מכוון את השאלה?
לחרדים?
לחרד"לים?
למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?
למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?
(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)
אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה.
משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.
על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.
משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות).
לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא
זה אחרת וזה מקובל.
גם אחרי החתונה ;)
מממ חיצוניות לקראת אירוסין
פנימיות כשהולך טוב
זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו
חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת
האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?
נשמח אם תשתף
כשנושקים ל30 ויש כל מיני מחסומים מלהתחיל לצאת, ופונים לטיפול ועדיין לא עוזר..
תמיד יש את העצה הככ פשוטה (שנאמרה לי גם לפני 5,6,7 שנים) פשוט תצא לדייט אחד.
כך אומרים רבים ומוסיפים להצעה כל מיני ניסוחים זהים או קרובים - אתה לא אמור וצריך לחשוב על חתונה, זה רק דייט.. אתה לא מתחייב לאף אחת. עד שלא תנסה דייט אחד אתה לא תצא מהלוף הזה. אין הבדל בין לנסות דייט בגיל 20 ללנסות בגיל 30. הרבה התחילו ככה. תמיד יש סיכוי קטן שאולי מכח הדייט תופתע לטובה ואולי המחשבות על מסוגלות לחתונה ישתנו..
ואני , שרחוק שנות אור מלהיות במקום רוחני טוב... מרגיש בכל זאת מין תחושה לא נעימה שיש צד שני בתמונה - ולא באלי לעשות צעד שייתכן ויהיה משמעותי על חשבון הזמן והכוחות שלה..
לא יודע אם זו עצת היצר או שאולי לפחות בזה אני צודק?
יש לי חברה שהתארסה עכשיו והיא רחוקה מלהיות בשלה אבל ה' עוזר ויעזור.
אחרת באמת חבל בשביל שניכם.
להגיד "תצא" מהצד זה הכי קל וזה ממש שיטחי.
אפילו שמעתי ת"ח שאומר ש"דייטים מיותרים" זה בין הגורמים המשמעותיים לרווקות מאוחרת.
ככה אנשים נשחקים ואז שמגיע דייט עם בחורה מתאימה הם באים פחות בטוב.
לכל אחד יש את הכלים שלו שהוא בוחן בהם הצעות אם היא ההצעה מתאימה או לא.
כדאי מאוד לשכלל את הארגז כלים הזה שבוחן הצעות. זה מאוד משמעותי כדי לצלוח את הדרך.
נשמע שגם הכל מתערבב לך.. זה טבעי ונורמלי אבל כדאי לעשות סדר.
מצב רוחני לא טוב? יכול להיות. פעם ת"ח רציני (אחר) כתב לי שצדיקות היא לא תנאי לחתונה. הקב"ה לא התנה את העניין של הקמת משפחה ברמה רוחנית כזו אחרת. אבל אם באמת אתה לא מרוצה מהמצב הרוחני שלך - תגדל מזה. תעבוד על זה. קודם כל בשבילך. ממילא שתהיה יותר שלם עם עצמך זה בודאי ישפיע גם על מערכות יחסים ופיתוח קשר זוגי בע"ה.
צריך הרבה חיבור לרגש והרבה שכל כדי לבצע התבוננות עצמית ולראות מה כדאי.
ולא רק מה הכדאי לתווך הקרוב, אלא מה כדאי לפתח בתור שיטת עבודה עם העולם הזה של הפגישות.
אומר בתור אחד שדחה כמה שנים עד שיצא לדייטים
ופנית לטיפול ועדיין לא עזר, אני מקווה שאתה לפחות מבין למה אתה לא רוצה וכדאי לשקול לחפש טיפול שיעזור.
נשמע קצת קיצוני שאין רצון בגיל 30
פחד שחולף ברגע שקופצים
כתבתי שאני נמצא במקום רוחני לא טוב ונשמע שזאת הסיבה המרכזית בגינה אני לא יוצא. ובגללה אני מרגיש לא בנח מהבחורה.
אבל יותר התכונתי לומר שעל אף שאני לא צדיק בכל מיני תחומים, כאן ספציפית אני כן מרגיש שמתעורר בי הצד המוסרי/הצדיק שאומר אל תצא כדי לנסות/לחוות כי זה לא דרך ארץ לעשות זאת על חשבון הבחורה/הבחורות שתפגש איתם..
(וכאמור מאידך יש הרבה קולות שאומרים לי אין בזה משהו לא מוסרי... כפי שכתבי בהודעה המקורית..).
כל אדם שתפגוש יוביל אותך למשהו שתסיק שתלמד ותהפוך את עצמך לטוה יותר
בין אם זה פגישה עם בחורה או או עובר אורח ברחוב
לפעמים יש שיעורים שאתנ צריך ללמוד וזה שאתה מנסה להתחמק מהם לא פותר את זה...
אתה לא יידע מה בורא עולם מנסה ללמד אותך בזה עד שאתה עובר את זה
מה שאני מתכוינת זה שנו אז מה אם כרגע אתנה לא חזק כמו שדמיינת
מי אמר שהיא בככל גם כזאת
אני גם מצטיירת לאנשים כדוסית ואני לא
אבל אני נותנת להם את הזכות לגלות את זה
אולי גם הם כאלה יש להם מין עטיפה מבויימת ובסוף הם כמוני?? ויש כאלה
וחטץ מזה בכללי
מלא מחפשים לאו דווקא מישהו כמוהם בדיוק באותה רמה רוחנית בול
יש שיעדיפו חזק יותר חזק פחות
וגם לכל אחד והיצרים/ נסיונות שלו
אז בכלל אין לך מה לשפוט את עצמך
לעבוד על עצמך תמיד צריך אם זה בא ממקום של הבנה ורצון להתקדמות
אם זה בא רק כי זה לא דייך ומה יגידו זה לא יחזיק
ועוד דבר אל תתן לפחדים שלך לנהל אותך
נכון אתה אומר יש םה משהו שהוא לא ואהבת לרעך וכו
אבל אתה צריך לצאת וזה חלק מהתטכנית שבורא עולם תכנן לך אז תבקש מננו לפני כל דייט
בורא עולם שלא יצא חס וחלילה שפגעתי בה בכלל זה
וגם אם זה רצון ה' ורין מה לעשות לא כל מי שכנחנו יוצאים איתו תואם לנו או בא ממקום נקי
מה תגיד על אלה דיוצאים שניה אחרי שנפרדו רק כדי לעזור לעצמם לשכוח את אותו אחד אחת??
מקווה שאני הבנתי אותך ולא סטיתי מן הנושא...
אם זה לא קשור אז מחילה...
שבזכות זה שאתה בוחר לצאת מהמעגל ולעשות צעד שונה ולעבור דרך הלא נודע, בזכות זה בע''ה ימשך התהליך שיביא בסופו של דבר אל אשתך.
אז אולי בדרך יפגעו כמה, אולי גם לא, וגם אם כן הם יזכו לפגוש נשמה מיוחדת שאכפת לה כל כך.
(היום שמעתי שחלק אינטגרלי מזוגיות זאת פגיעות, יש כל כך הרבה מצבים שזה יכול לקרות, למשל - אם אני יוצאת אם בחור שהתמונה שלו לא מספיק מדויקת לי זה אומר שאני פוגעת בו? ברצון שלי להיות פתוחה ולנסות?, למשל - אם אני יוצאת ואני בתקופה עייפה ולא רעננה ועוד...)
נשמע מראייה חיצונית, שהסיבה הזאת של לצאת לא בסדר לצאת עם מישהי במצב כזה, זה גם עוד דרך של המוח הרציונלי ''לעזור'' להישאר באותו מצב ולא להתמודד עם החסימות.
אם יש בך רצון לנסות להתחיל לצעוד, ולעשות מעשה מעבר ללחשוב על הדברים. מציעה להגיד לעצמך, שהכל נכון, אולי זה לא בסדר ככה וככה, זה אולי לא יועיל וכו' וכו' ועם כל זה אני בוחר לצאת לדייט, כי זה הצעד שבו אני רוצה לצעוד על מנת להתקדם.
וכל פעם שמחשבה כזאת עולה, להזכיר לעצמך מה המטרה הקטנה שלך - שעכשיו היא הדבר הגדול - לצאת לדייט
וזה אפילו יכול להיות נחמד, במיוחד שזאת המטרה, מבלי לחשוב על חתונה..ותראה שבורא עולם יהיה בעזרך
אני חושב שנשתל לכולנו במח שבשביל לצאת צריך להיות "ראוי" או כל מיני שטויות והבלים כאלו, וגם אם נניח שהם נכונים ואמיתיים וצודקים, מי קובע מתי אני ראוי או מה הופך אותי לראוי? אגב אני מדבר על ראוי בכל גווניו(נפשית, פיזית, רוחנית, כלכלית).
זה קצת כמו מחסום מנטלי כזה שצריך לשבור, לא כמו שאמרו לך "פשוט תצא ויהיה בסדר" , אלא תבין שאין ראוי או לא ראוי יש מציאות והיא x y z, למה אתה מצמצם את בורא עולם לרמת ה"כרגע אני לא מרגיש ראוי" ? בלי לזלזל ברגש שלך חלילה, אבל אין איתנו יודע עד מה..
בזה שאתה בוחר לא לבזבז לבחורה את הזמן כי אתה מרגיש לא ראוי או לא במקום הנכון, אתה מבזבז לאשתך את הזמן, היא מחכה לך שתבוא לקחת אותה למה הזמן שלה לא חשוב ושל אחרות שעלולות להסתכל עליך עקום כן? כי אתה החלטת? כי מישהו אמר לך? יש בורא עולם שמנהל הכל, הוא לא ציווה עליך להיות מוכן הוא ציווה עליך להשתדל לנסות ולפעול..נפלת או התרסקת? נו נו..תקום ותמשיך הלאה, עצת היצר היא להתמרמר בייאוש ובדיכאון של "איך אני מתקדם אחרי שאני כזה גרוע" המחשבה הזאת שחרוטה לך בראש לגבי "אני מפחד לבזבז לה את הזמן" היא שקר וכזב והיא היא עצמה הסטרא אחרא בכבודו ובעצמו, אנחנו עושים את שמוטל עלינו..אם הצלחנו או לא זה לא משנה, משנה שפעלנו ואני מבין את המקום שממנו אתה מדבר פשוט אני מנסה שתבין שאין לו חשיבות והוא לא נצרך..לא כי מה שאתה מרגיש לא חשוב אלא אני חושב שאתה *חי* את מה שאתה מרגיש וזה מה שתוקע אותך ויש הבדל עצום.
לא סתם נאמר על צדיקים שליבם ברשותם-הכוונה שהרגש שמתבטא בלב, נמצא בידיים שלהם, כלומר גם אם חלילה הוא מרגיש עצבות, הוא לא "חי" אותה, הוא פשוט נמצא לידה, ומביט מלמעלה, זה מאוד עמוק אבל יש בזה המון אמת.
בטוח שמעת על המון סיפורי צדיקים שפגעו בהם וחס ושלום ביזו אותם והם היו בשלוות נפש, איך? כי ליבם ברשותם, ברגע שאתה נותן לרגש לנהל אותך כלומר "אני מרגיש לא נעים לבזבז לה את הזמן" זה עצת היצר גמורה. לדוגמא-אני מרגיש לא נעים להניח תפילין כי אני חוטא בחטאים חמורים-לאף אחד לא אכפת, קום תניח תפילין. אותו כנ"ל פה..אתה לא רוצה לבזבז לה את הזמן-לאף אחד לא אכפת, קום תתחתן.
מחילה על התקיפות בתשובה היא לא כלפיך חלילה היא כלפי התפיסה.
ובנימה אופטימית זו, לי נשמע באופן אישי שזה יושב על משהו אחר, והטיעון של "אני לא רוצה לבזבז לה את הזמן כי אני לא במקום רוחני טוב" הוא לא מה שמפריע, וגם אם כלפי חוץ נראה שכן, ממליץ בחום לבצע בירור פנימי עמוק למה ועל מה זה יושב אולי תופתע לגלות המון על עצמך וזה רק יקדם אותך
מלא בהצלחה דוד🙏
איזה פיל זה בחדר, איך אפשר להתקדם ככה?
נפגשים כדי להכיר בת ישראל נחמדה, ששמעת עליה דברים טובים ובאמת מסקרן אותך להכיר את הדמות המיוחדת הזו.
זו לענ"ד גם התועלת הכי גדולה בבירורים. לשמוע עליה פרטים טכניים וקצת על האישיות זה נחמד. אל תעצור! תן לחברה שלה לשפוך עליה שבחים, כמה היא טובה, נדיבת לב, שמחה לעזור ואידאליסטית באמת! תן לה לספר על ההשקעה שלה במהלך שהיא מאמינה בו, על המאמץ שלה לעזור לחברה שזקוקה לכך, על האווירה הטובה שהיא משרה סביבה.
אם לא קיבלת מספיק חשק להכיר, תבקש מספר של חברה אחרת.
לא נפגשים בלי רצון להכיר. אבל רק להכיר. חתונה זה רחוק, זה לא צריך להיות ברקע בפגישה ראשונה.
אתה לא מבזבז לאף אחת את הזמן. כל אחת שיוצאת לפגישה, יוצאת לנסות ליצור קשר. זה לא לבדוק אם. הקשר קיים, אלא ליצור אותו (בעומק זה לזהות אם זו הנשמה שיועדה לי 40 יום קודם יצירת הוולד, אבל הדרך לבדוק את זה היא לראות אם נוצר קשר).
בקיצור, אני מציע לקפוץ למים. גם לי זה לקח זמן. זה לא פשוט, היו הרבה פחדים, אבל אחרי בירור ודיוק הפחדים ובניית תוכנית עבודה (בסיסית מאד) התחלתי ונרגעתי (אם כתבתי על זה פה בפורום. תוכל לקרוא כאן: דייט ראשון בחיים, חייב קצת עזרה, בעיקר בנות... | ערוץ 7 )
ה' יברך אותך. בהצלחה גדולה!
אתה לא במצב רוחני טוב, סבבה
מי שאתה לא תתאים לה אז לא תתאים לה
מן הסתם יש מישהי שאתה כן תתאים לה
אם לא תחפש אתה לא תמצא אותה
אתה מחפש מישהי שכן במצב רוחני "טוב"?
אם כן לא חושב שמה שרלוונטי זה הלא נעים
אלא פשוט להצליח למצוא מישהי כזאת שתרצה להמשיך איתך למרות המצב
אם אתה מחפש מישהי שבאותו מצב כמוך, שהבפועל קשה אבל כן יש רצון לתיקון ושיפור
אז מה הבעייה?
חוץ מזה שזה קשה למצוא הצעות כאלה
איך אתה בכללי עם אנשים?
אתה בכללי מפחד להרגיש עול או להפריע לאנשים?
יכול להיות שזה בעיה כללית שלא קשורה לדיירים בכלל
יש לי כמה מחשבות קצת יותר עמוקות על מה שאתה מתאר
אבל זה לא לפורום
אם זה מעניין אותך שלח מסר
לדעתי, אם אתה מרגיש שזה נטו בשביל לעבור טיפול פסיכולוגי על חשבוני לא כדאי.
אבל אם במקום מסויים בליבך אתה פתוח לאופציה שזה יתפתח, תעצים את המקום הזה ולך לפגישה.
מה שכתבת שאתה רחוק שנות אור...
אתה נשמע אדם עם לב טוב. זה מה שחשוב.
אם אתה איש טוב ממילא תעשה טוב לאנשים ובסוף זה יגיע גם לרוחניות.
חברה הכי טובה שלי מתחתנת
ואני כבר לא יכולה
אני עדיין רווקה נכון לרגע זה..
אני לא יודעת מה הולך להיות אחרי החתונה שלה
עד כמה הקשר ישתנה
האם אני עדיין ירגיש קרובה אליה? או שכבר לא יהיה לנו את הביחד שלנו?
אולי כדאי פשוט לעזוב את החברות כי זה יהיה מידיי כואב??
האם היא עדיין צריכה אותי אחרי החתונה ? עדיין אני חשובה לה? היא עדיין חושבת עלי?
איך זה מרגיש מהצד השני ,מהצד של מי שמתחתנת?
אני מרגישה אבודה לגמרי בעניין
עבר עריכה על ידי Shandy בתאריך ט"ו בסיוון תשפ"ו 13:44
אני אענה לך ממבט של רווקה שחברות טובות שלה נשואות פלוס ילדה כל אחת
שתדעי שאני המקום הבטוח שלהן איתי הן מדברות על כל נושא כן גם על הזוגיות והילדה שלהן
זה כמה את באה פתוחה לשיחה איתן
זה שהיא אישה נשואה לא משנה אותה למישהי אחרת
היא אוהבת עדיין את אותו אוכל אותה מוזיקה ואותם בגדים
ושתדעי כן אולי בהתחלה היא תהיה עסוקה בבניה של הבית שלה אז פחות תהיה פנויה אבל היא רוצה אותך בחייה היא אוהבת אותך ותאהב תמיד תמיד יהיה לכן על מה לדבר תשתפו אחת את השניה בכל מני דברים לא חייב רק בחורים שנפגשת איתם או שיחות על הבעל יש מלא נושאים
תצאו לדייטים גם אתן
אל תשכחי שגם לה חדש הכל ואת העוגן השפוי והמוכר שלה
אם תעזבי אותה אז בכלל היא תהיה אבודה
נכון שיש כאלה שנעלמות לפעמים אבל הן חוזרות כי בעל הוא לא תחליף לחברה
וכמה שהוא אוהב אותה
הוא לא יבין כמוך ויקשיב 100 אחוז כמוך הוא לא אישה הוא בנוי אחרת
יש לו חסרונות שהם יתרונות גם
חח
קיצר אל תלחצי תשארי את
תתענייני בה אל תתרחקי מדי אבל גם אל תתאמצי יותר מדי גם
היא לא תוותר עלייך
אני אומרת לך מנסיון.
כל אישה צריכה חברה טובה בכל זמן
אם את תלכי ותעלמי ברור שהיא תמצא אחרת אבל זה מחוסר בררה כי ויתרת עליה
קיצר תנשמי עמוק תשמחי בחתונה שלה תחגגי כי את באמת שמחה בשבילה
ותמיד תשארי לצידה
תשלחי לה הודעות מדי פעם תגיבי על פוסטים שלה או משהו
אפילו תתקשרי אחרי השבע ברכות או מתי שנח לכן
אני נגיד חגגתי לה שבע ברכות ראשון יחד עם עוד חברה וכן אני רווקה והיינו בקשר כל הזמן כאילו אנחנו כדיין רווקות חח
ויאפ אני איתה בקשר מצויין ואני כמו דודה לבת שלה ( של כל אחת מהן יש לי 3 נשואות פלוס ילד.ה) ואני יוצאת איתן לאכול ולטייל ובאה אליהן חופשי שמסתדר לשנינו... או ישנתי אצלה שבעלה במילואים כי פחדה לישון לבד.
תמיד בחיים יהיה זמן שמתרחקים ומתקרבים
זה לא חייב להיות חתונה זה יכול להיות מעבר דירה או לימודים או מציאת עבודה
תמיד יש משהו משתנה זה שאתן לא באותו סטטוס לא משנה את האופי והחיבור שלכן
ונ.ב הזאת שהכי קרובה אלי כמו אחותי (טוב נו 8 שנים זה כבר יותר מחברה חח )אפילו התקשרה אליי שהיחתה בחדר לידה לעדכן אותי שהיא הולכת ללדת
כי זה היה חשוב לי.
שמשהו חשוב לך ואת אוהבת את לא מוותרת😊
ותמיד תמצאי דרך להיות בסביבה.
וכנל גם עליהם
אני לא היחידה שמבקשת את הקשר
הן שואולות אם אפשר לצאת להליכה
לקפוץ אליהן לארוחת ערב כי הבעל באירוע או בעבודה
שאת פתוחה ונגישה אז גם הן מחזירות ככה בחזרה
תודה לה' עליהן
ושתדעי שהקשר הכי טוב וחזק שלי זה עם החברות הטובות שהתחתנו כי הוא נשאר כמעט אותו דבר כמעט.
הרווקות כמוני זה סבבה והכל אבל גם הן בעולם שלהן של הלימודים השירות או מה שזה לא יהיה
כמו שכבר אמרתי לא רק חתונה מנתקת קשרים חח
זה כל דבר בחיים השאלה כמה את נלחמת ורוצה בקשר
תודה על התשובה שלך,
כן אשמח לשמוע איך עברת את התקופה שמבחינתי הכי מאתגרת -החודש הראשון אחרי החתונה.
אני יודעת שבסוף נתרגל לחברות קצת שונה
אבל איך עוברים את ההר הזה?
אני צריכה כלים.
כן היה לי מוזר בשבוע הראשון טיפה
למרות שהן הפתיעו והתקשרו בעצמן שהבעל היה בתפילה - את יודעת להיות לבד בבית לא תמיד נעים וגם הן עדיין נבוכות מכל הקטע וצריכות לפכמים תמיכה ..
אל תצפי שלא תתאכזבי אבל לי זה קרה
הן אפילו שלחו תמונות מהנסיעה לשבע ברכות שלהן ביחד.
אז זה עזר לי מעט
הייתה אחת שנעלמה לי לתקופה של חודש חודש וחצי כזה אבל אני כתבתי לה הודעות בוואצפ
שאלתי לשלומם
התעניינתי בכללי איפה היא עושה שבת
וגם מה היא הכינה לו חח ואיך היא מסתדרת בכללי במטבח כביסה וכו ( נגיד אני טובה בכביסה אז אחת מהן שיודעת את זה הרגישה בנח לשאול אותי במקום את אמא שלה)
מה עוד ?
יצאתי עם אחרות גם לא תליתי את כל הקשר החברתי בה.ן אני שמרתי על קשר גם עם רווקות / נשואות אחרות אז בזמן הזה שרציתי לדבר/ אוזן קשבת או לצאת למסעדה, הליכה היה לי עם מי
וגם זה ביה זמן לעצמי כי פתאום מיום שאת עוזרת לה בקניות/ בפלאפון איתה/ עוזרת לה בדירה לארגן נביה לך יום ריק
אז חזרתי לקרוא מלא
לטייל לבדי בים
לעשות איפוס בחדר
להשקיע בדברים שטיפה נדחקו הצידה כי החברות הייתה ממש במרכז
ותמיד תמיד תשנני ותדמייני אותה חוזרת
אל תוותרתי
אם תוותרי היא תרגיש והקשר לא יחזור כמו קודם או יחזור בכלל
באמת תקחי לכצמך את הזמן הזה
תפתחי את עצמך תעשי דברים שאת בעצמך אוהבת לשם שינוי
העולן שלך ענק ומלא בדברים שלא קשורים רק אליה
והיא תחזור והקשר יהיה יותר מעניין כי יהיה לכן על מה לספר ותאמיני לי שהיא תספר
ותאמר שהיית חסרה לה
אגב הן מקבלות בהדרכה שהבעל במקום הראשון
וזה נכון אז לא נח להן לחייג למרות שרוצות
) לא מכבד חדבר עם חברה לפחות בהתחלה שהבעל בבית. כאילו זה התעלמות ממנו😅... איר כך זה עובר מעט אבל כן נשאר כי אחרי הכל זה הזמן הזוגי שלהם והזמן לבנות את הבית אבל אל תדאגי תמיד יהיה דרך אם לא שיחה אז הודעות או םגישה באיזה בוקר)
אני כן יגיד שהמינון יורד וזה לא שיחה כל יום
אבל הקשר נמשך ומתחזק ודווקא עם יותר אמון
יש עוד שאלה או משהו
לא יודעת אם נגעתי בהכל
אבלזה בערך
וכן גם אני פחדתי ואפילו בכיתי
אבל לא וויתקתי אמרתי לעצמי אין סיכוי שהן נעלמות לי
אז השארתי עקבות וסימנים שאני פה והן חזרו ובגדול🥰
וכן תדברי איתה על זה שחשוב לך שהיא תחזור ותגידי לה שאת תמיד בשבילה בכל נושא ובכל זמן שמתאםשר גם אותה זה ירגיע
ותאמיני לי שהיא תודה בזה בעצמה
ומצטרפת לכל מילה שאמרת
דווקא מהצד של הנשואה עם החברה הרווקה
יש לי חברה ואנחנו בקשר מצויין
ממש כמו שתיארת
וזו מתנה ענקית
כן יש תקופות שפחות בקשר אבל לא רק בגללי
גם לה יש תקופות עמוסות ואין זמן
אבל בגדול בעל לא מספק את הצורך בחברה
תני לה את הזמן שלה, תנסי לשקוע בינתיים בדברים אחרים. היא עוד תחזור בענק.
וכשאת תבני את ביתך - בכלל הקשר ייתעצם לרמות שלא היו לפני זה.
את תראי שהנתק יהיה לטובה.
השייכות שאתם מוצאות אחת בשניה לא ייעלמו.
רק משהו חשוב מאוד:
בשבילך, בשביל שכשהיא תרצה לחזור את תהיי שם, מוכנה לקבל אותה ולא צריכה להתחיל תהליך שלם של חזרה, פיוס, מחיקת כאבים ומחשבות בלי סוף של נטישה, ואכזבות - תנסי כמה שפחות להתחרבש עם המקום הזה של 'אנחנו חברות/לא/' היא חושבת עליי/היא שכחה ממני...
תנסי כמה שיותר להתנתק [לפעמים זה מה שצריך] ולחכות בסבלנות.
אבל וואו, זה קשה קשה קשה קשה...
אבל בסוף היא חוזרת, בגדול.
וגם זה קשה,
לסלוח
לאהוב מחדש
לפתוח את הלב שוב
לתת אמון מחדש.
אני נזכר איך זה היה אצלי, אני רוצה לחזור בי ממה שכתבתי לך להתנתק.
זה לא יצליח
הולכת לעבור עלייך תקופה קשה
מאתגרת.
וואו
שהשם יעזור לך לעבור אותה בשלום...
אוח, כמה שזה קשה
שורף את הלב...
עד היום לא התאוששתי מזה.
וואו,
תהיי חזקה
ממה שאני חוותי (רווקה כרגע) זה תלןי בשתיכן.
לרוב הקשר חוזר אחרי תקופה
ואם זה יברןת ממש טובוצ אז הגיוני שימשיך ישר ולא תהיה את ההפסקה הזו.
אגב כמו כל דבר גם על זה אפשר לדבר..
לדעתי חבל לוותר מראש.
לרוב הצורך הוא הדדי.
זה לא כיף,
תזכרי שחברות אמיתית היא כזו שיכולה לשרוד שינויים.
בחיים יש כל מיני שינויים
החברות לא נשארת אותה חברות כמו שהיה בימי התיכון למשל.
תזכרי שהאיש שלה יהיה במקום הראשון.
זה ממש לא סותר שהיא צריכה ותשמח גם בחברות שלה.
רק שני הצדדים צריכים לזכור שהקשר מקבל גוון אחר..
ממליצה לך למצוא עוגנים שיעזרו לך קצת להרגיע את התקופה
ובעזרת ה' היא תשמח בשמחתך גם בקרוב
אם יש משהו שאמא שלי לימדה אותי לשמוח באמת בשמחת האחר .. ותאמיני לי שה' ניסה אותי
תשמחי במה שיש לך
את בריאה? תודי על זה
את רווקה? נכון כואב לך במקום מסויים אבל תודי גם על זה .
גם אם הלב לא מרגיש שצריך להודות על זה תודי על זה
את יכולה לתת מקום לכל רגש אבל לקנאה.. לא אחותי זה רגש שקרן
כמובן הכל זה המלצה .. כותבת לך כאילו את חברה
זה לא שאני מקנאה,
תאמת שאני הכי שמחה בשבילה, וגאה בה שהגיע לשלב הזה
העניין שמאתגר לי זה פתאום הלבד פתאום לא בטוחה בקשר,אני מרגישה שזה רועד
פתאום אני לא בטוחה שהיא רוצה אותי ,לא בטוחה עד כמה אני חשובה ,מאתגר שאני לא יכולה להתקשר או לצאת איתה סתם (כי היא צריכה להיות עם בעלה)
הבנת?
ואני לא באמת יעזוב
רק השאלה איך להתמודד
הגיוני שאם היא התארסה אז יהיה לה יותר מאתגר למצוא זמן אבל גם שם.. דווקא חברות שלי היו צריכות יותר עזרה ועידוד הזמן הזה של חתונה לא פשוט בכלל.. מה שכן את צריכה לשים לב לא להיות בזה מאה אחוז מושקעת יש גם את החיים שלך .. תעשי לעצמך טוב .
נניח קניתי לחברה מתנה האירוסין קניתי גם לי מתנה (: חח
דווקא שם הקשר שלנו התחזק והם העריכו את הקשר שלנו יותר
..
תראי יש בנות שלוקחות את זה למאה אחוז עם הבעל .. ולא משאירות זמן לקשר עם שאר העולם ..
להגיד לך שזה בריא בכלל לא אבל זה שלהן..
עם בנות כאלה את לא רוצה להיות בקשר
האם זה מאכזב? כן
האם זה אומר שהיא תהיה כזו?? ממש לא
לי זה קרה כשהחברה הכי טובה ואחות קרובה התחתנו באותו חודש..
זה לגמרי מייצר ריק בלב וחוסר ביטחון בקשר,
אבל קודם כל טוב שאת מודעת..
מה שלי עזר-לחזק קשרים אחרים,להיות בעשייה,כן להמשיך להשקיע בקשר ולהראות שהיא חשובה לך.
וגם להתבאס אבל להבין שהקשר לא נעלם פשוט השתנה,ואחרי כמה זמן יווצר יותר איזון והיא תצליח לתת ולהשקיע גם היא בקשר בע"ה.
בהצלחה!
נראה לך שיש ביניכם קשר שמאפשר לדבר על הנושא?
נשמע שאת חוששת בעיקר על הקשר, פחות הראת בהודעה מוטיב של קנאה (שגם הוא הכי לגיטימי שבעולם).. זה העניין?
כן, זה באמת פחות הקנאה
זה יותר שמאתגר לי שמשתנה קשר שהיה מאווד חלק מחיי היום יום שלי וחלק גדול בחיים שלי ושאני לא יודעת איך הוא ישתנה
ברור שדיברתי איתה על זה . אבל תכלס זה לא עוזר כי תכלס המציאות מאתגרת...
אין יותר מדי מה להגיד לך..
בתחילת הדרך בגיל 20 היה לי חבר טוב שהתחתן וזה היה משבר מאוד חזק אצלי.
מיישרים קו למציאות הלא נעימה וממשיכים הלאה. נראה לי העיקר לפתח תקווה שיהיו עוד מערכות יחסים משמעותיות. להכנס לקבוצת שווים אם אפשר, זה מאוד חשוב.
.. יש לך שם יפהה🥰
ונדיר. אני לא נתקלת בו כמעט ואני עובדת עם קהל גדול של בנות בטווח גילאים גדול מ6 עד 60
יכולה לספור על כף יד אחת את האיילת השחר שאני מכירה.
חינוך.
אני עובדת עם מורות וילדות אז זה הטווח
חשבתי על זה רגע
ולא חסר
יכול להיות רפואה. שירות לקוחות. ביגוד. פסיכולוגיה.
אילת השחרתודה על הפרגון, זה באמת שם נדיר ביופיו.
בחרתי בו בעצמי כשהחלפתי את שם הניק הראשון שהיה לי פה לפני אי אלו שנים...
נדירים האנשים שבוחרים כניק לפורום אנונימי את שמם הפרטי.
אני לא מהנדירים האלו (:
יש רצון לזוגיות ואהבה זה טבוע בבנו מאז ומתמיד ואצל בנות רואים את זה כבר מגיל 12 אנחנו חולמות על חתונה ועל הבעל
מעבירות בראש שמות ומשוות מה הכי מתחרז ואיזה שם משפחה היא מקווה בחיים לא לקבל🤣😂
קיצר אנחנו גדלים עם זה ושמגיע הרגע לצאת אז בכלל הרגש בשמיים וכו
יש כאלה שפשוט הרצון הזה מודחק להם הצידה בגלל עבודה ולימודים זה לא שהם לא רוצים פשוט כרגע לא מתאים.
יש כאלה שזה מפחיד אותם ומלחיץ וחושבים שהם לא בשלים אבל עדין הם רוצים.
אבל מה עם כאלה שפשוט לא מרגישים את זה
הם לא מפחדים. הם לא דוחקים. הם אפילו מנסים.
הם יוצאים. אבל זה לא מתקדם כי הם גילו שאין בהם רצון לזה...
איך מעוררים רצון להתחתן אצל מישהו
הם הכי שמחים שאחרים סוגרים ווארט אלא שרוקדים הכי הרבה ועושים הכי שמח בחתונות של אחרים
אבל לא מצליחים לדמיין את עצמם בשלהם...
לשלוח אותם למאמן.ת לחתונה זה רעיון שישבו עליו אבל מה עוד
איך אפשר לעודד לרצות את זה.
ו
