תראי,

אנשים שעובדים עם ציבור, כשהם חוזרים לנישה שלהם, הביתה, אז יש חוסר איזון מסוים

אני לא אומר שזה אידאלי אבל יתכן ואפילו מצוי.

אנחנו רואים זאת היום לא מעט עם הדור הכ"כ עסוק בעניינים מחוץ לבית

אבל לצערנו בתוך הבית לא שקט...

וכבר ניבאו על זה נביאנו וחז"לנו על דור עקבתא דמשיחא

עצה תלמדי בספרות ברסלב על הנושא ותרחמי עליו כמו על כל מזרוחניק

אם אתה רציני- רפו"ש.

מדובר כאן באבא שלה!!!

אבא שלה!!

והיא לא מדברת על אדם רע לב או חסר יראת שמיים

אלה על אבא שקשה לו בבית, וקשה לה איתו...

לא משהו נדיר ,לצערנו (ועם יד על הלב לא רק צד אחד אשם כאן..)

פשוט קשה לה עם הניגוד בין היחס של החברה אליו בחוץ למה שהולך בבית!

בבקשה תרגע..

את מוזמנת לאישי..

[למרות שאני לא יודעת כמה אנחנו קרובות במקרה..

תמיד יש משותף בעקבות התפקידים הדומים..]

אלא לכל נער שמעריכים את הוריו בחוץ ובבית הוא מתנהג אחרת.

עצתי:

תנסי להיכנס ל"סיפור חייו" באמת ולהבין מה הביא אותו להתנהגות זו.

ברגע שתשדרי לו קבלה והכלה, יש מצב שהוא ישתנה. או שלפחות את תשתני.

אולי את לא נוהגת בצביעות כמוהו, אך האם אין צביעות בזה שאת מציגה כאילו את כל כך מוסרית, ומהנקודה המוסרית שלך את מסתכלת על אביך הרב ש"הוא לא בסדר", בעוד את שופטת אותו כאילו אין כל הצדקה והיגיון בהתנהגותו? אולי תשמשי בתכונה המוסרית שלך כדי לרחם עליו ולקרב אותו למרות הקושי שלך?

הקושי שלך קשור רק אליו ולא לאביך. את בוחרת איך להגיב להתנהגות שלו. הבעש"ט אומר שהאדם העומד מולך הוא ראי שלך. אז תחשבי מה אבא שלך משקף לך...

בהצלחה

בס"ד
אנשים לא טיפשים. סביר להניח שעל הדברים שהם מעריכים אותו את יכולה להעריך אותו גם ואולי הם מבינים בזה יותר ממך.
את יכולה לנסות  ליצור הפרדה מסוימת בין הדברים הללו לדברים שנחשפים יותר במשפחה.
לדבר איתו נישמע לי מוזר אבל כן עם אחד האחים אחיות דודים דודות (אמא?) באווירה מתאימה.

אבא שלי רב...ואני ממש לא מרגישה שהוא מוציא בבית דברים רעים לעומת מה שהוא מראה לסביבה....

למעט זה שהוא מאד עמוס ולא תמיד אני מוצאת זמן לדבר איתו...אני ממש לא חושבת שיש כאן צביעות....

אני לא בן של רב וגם לא בקשר כבר עם אבי

אבל מה שאת מספרת זה לא פשוט

ואבא שמוציא ג'יפה על בני משפחתו בין אם הוא רב ובין אם לא

הוא מאוד מאוד לא מאופס, והוא בעייתי, וצריך לפתור את זה.

אין לי מושג עד כמה זה חמור אבל בתור אחד שמכיר ת' תופעה אני אומר שצריך לפעול ברצינות כדי לתקן את זה

( אבל יש מלא מלא סוגים של בעיות וצריך ייעוץ)

אפשר באישי

אם הוא לא היה רב היית מבינה אותו יותר?

ואם הא לא היה רב עדיין לא הייתי מבינה אותו. אבל קל וחומר בתור רב גדול..

וממש עזרתם לי. צריכה לחשוב על זה... וואו.

בס"ד
זו לא "אשמתו" שאנשים מעריכים אותו וממילא כשהוא בחוץ מולם הוא מתאמץ לחזק אותם כי מישהו צריך לעשות את זה. אם לבן אדם קשה זה טוב שלפחות מול אנשים יעשה טוב וזה מתוך מלחמה/אופי ולא בהכרח צביעות. זה כן חלק מאשיותו שקשה תמיד תמיד לחשוף.
בהצלחה..

זה לא "אשמתו" אבל זה כן בחירה שלו.. איך אומרים? "יותר משהעגל רוצה לינוק הפרה רוצה להניק"

רבנים רוצים את זה. זה באופי שלהם.

ונכון, זה באמת ההתמודדות...

אולי צריך לעשות חושבים ולבדוק

עד כמה אתם בתור ילדים נותנים לו הרגשה מוערכת בבית 

או מסתכלים עליו כאבא טוב ומוערץ..

הפער בין ההערכה בחוץ להערכה פחותה בבית אולי יוצרים אצלו תסכול

שמתפרץ עליכם..

בהצלחה מתוקה!!

איך אפשר להעריך אבא כשזה המצב??

ואת מסתכלת עליו כאילו הוא מכוון בכוונה טהורה לפגוע בך. זה לא נכון.

את מכניסה את עצמך "למשחק" שלו בו את ומשפחתך אשמים במצב , בעוד, הבעייתיות נמצאת בו.

את לוקחת את הדברים אישית. אל תיכנסי למשחק שלו.

ברגע שתחזקי את עצמך שאת בסדר גמור. ברגע שתהיי בסדר גמור, לא תרגישי צורך להאשים אותו בצרות שלך.

תצאי מהמשחק הזה ותנסי לרחם עליו.

את "משחקת" לידיים שלו כשאת נפגעת מההתנהלות שלו.

תנסי להשתחרר מהאשמה. זו הרגשה נפלאה.

אם הכוונה ל- כעסים בלתי נשלטים, השפלות, מצבי רוח קשים - אין שום הצדקה לכך!

הוא צריך עזרה, ועכשיו.

כדאי גם לך לקבל עזרה מקצועית שתקל עלייך את ההתמודדות עם דבר כזה.

אינני יודע כמובן במה מדובר - ולפעמים יכולה באמת להיות בעיה (אם כי גם אז - מי יודע מה עובר האדם בתוכו וכמה קשה לו וכו').

אבל צריך לזכור שהרבה צעירים מלאים ביקורת, לצערנו, על הוריהם. אינם מבינים כלל מה משקיעים בהם, בוודאי אינם יודעים עם מה הם מתמודדים ומה אינם מספרים להם.

ידועה הבדיחה על אותו אחד שאמר שבגיל 18 חשב שאביו טיפש מוחלט, ובגיל 25 התפלא כמה הזקֶן התקדם במשך השנים הללו...

כנ"ל - אינני יודע מה אצלך..

אך הייתי מציע לך לפחות לנסות [הרי ביקשת עצות; אז יש להניח שלא התכוונת רק שיעזרו לך ב"הסכמה" שזה סיוט וצביעות, בפרט בלי שבכלל מכירים, אלא שיעזרו לך להרגיש יותר טוב...]:

קודם כל תחליטי שאת משתדלת מאד לכבד אותו (את יודעת שכיבוד הורים זה אפילו על רשע? יש להניח שהוא לא כזה..).

דבר שני, תחליטי שבמקום לשפוט כמה שזה "סיוט" ו"צביעות" - את מנסה לא רק לתאר מצב אלא להשפיע על מצב:

קבלי אותו כשהוא בא הביתה באהבה ובכבוד, תתענייני מה נשמע וכו'. תשתדלי להסתכל בעין טובה, למצוא כל נקודה של טוב.

אולי תשאלי אותו על דברים שאת חושבת שהוא יודע או יכול לייעץ.

ואחרי שבועות ספורים - תראי האם לדעתך חל שינוי במצב.

ואז תוכלי גם לראות, האם מה שרואים בבית הוא רק "תוצאה" או גם "סיבה". אולי הבית עצמו יכול לעזור.

ושוב - כף זכות. קשה לדעת, קל וחומר ילדים לגבי הוריהם, מה עובר הזולת ומהו עולמו..

נותנים לי הרבה דברים מדהימים לחשוב עליהם. תודה רבה. זה קשה עדיין..

אני רוצה לשמור לעצמי תשרשור הזה כדי לעבוד על העניין באמת. מישו יודע איך אפשר לעשות זאת? שיהיה לי קישור של השרשור?

זה כנראה המפתח לכל....

בהצלחה רבה.

נשמח לשמוע דברים טובים..

הנק' האדומה של ההודעה> קליק ימני> "העתק קיצור דרך" > תעשי הדבק איפה שבא לך

או-

תכנסי לכרטיס אישי שלך- ותראי היסטוריית הודעות שכתבת

וואי כמה אנשים פנו אלי בשיחה אישית. כואב לי לראות עד כמה אנשים טובעים בתוך זה.

יהיה טוב!!! אתם מדהימים!!

בהצלחה ענקית!!!

אני לא יודעת מה את מרגישה,

אבל אולי במקום להילחם או להדחיק אותו

תפני אותו לה'

הוא בכל מקרה יודע

והוא באמת יכול לעזור...

(כמובן רק להיזהר מקטגוריה וקטרוג- אבל סומכת עלייך שלא תגיעי לשם)

שוב בהצלחה!!

אם בבית יוצאת ג'יפה כפי שכתבת - חשוב שתפרידי את עצמך מזה.

זאת אומרת, לאביך יש קשיים שונים, אבל אלו הקשיים שלו. זה לא אומר עלייך כלום. בטח לא שום דבר רע.

ילד הוא רגשי וכל מה שהוא רואה הוא לוקח אליו, על עצמו.

אבל אנחנו צריכים לעשות הפרדה שכלית.

והמקום הכי מרפא זה המקום שמסוגל לרחם על ההורים. (בספירות - רחמים זה קו אמצעי, קו של איזון שמגיע הכי גבוה)

אז באמת, בפשטות - רחמנות על אביך שזה מצבו.

ולעשות הפרדה - שזה המצב שלו, מהסיבות שלו וזה לא אומר עלייך כלום

וחוץ מזה כיבוד הורים זו מצוה מאד רצינית. בעשרת הדיברות הרי יש שני טורים - מצוות של בין אדם למקום ומצוות של בין אדם לחברו. כיבוד הורים נמצא בטור של בן אדם למקום!!! זאת אומרת שחייבים בכבודם כמו בכבוד שמים!!!

אז צריך להיזהר לא לפגוע בכבודם חלילה אפילו לא ברמז, מוסבר בחסידות שפגיעה בהורים, או זלזול בהם אפילו ברמז, או חלילה אם מישהו שונא את הוריו או מאשים אותם בבעיות שלו - הוא ממש חונק את חייו... זה הדבר הכי מזיק לאדם. לכן כדאי לקיים את המצוה הזו בזהירות ובכבוד מירבי....

בכל אופן , גם הורה שעושה טעויות קשות שפוגעות בילד, עדיין צריך לכבד אותו. והבן מצידו - אם ראה תמונות קשות בבית - צריך ללמוד לעשות הפרדה. זה המצב של ההורים, רחמנות עליהם, וזה לא אומר עלייך שום דבר חע חלילה, את בסדר גמור.

הבדיחה הולכת ככה.. בגיל 18 ידעתי פי שתיים מאבא שלי, בגיל 23 הוא ידע פי שתיים ממני, ולא הבנתי אף פעם איך הוא הספיק ללמוד כל כך הרבה בכל כך קצת זמן

יש הרבה אנשים שמתנהגים כמו דוקטור ג'ק ומיסטר הייד משום שבחוץ הם מוערכים ומוחמאים. הם מוכנים להשקיע את כל חייהם למען הזולת וגם את כל כספם, נותנים מעצמם מעל ומעבר ובבית הם הופכים לעריצים ולדיקטטורים, מבלי יכולת להבין צורת התנהגות זו.

את לא אשמה, זו לא הבעיה שלך, זו בעיה שלו. נכון שאת מצפה מאדם שומר תורה ומצוות להתנהג  מעל ומעבר לאדם רגיל, אבל לא. תשכחי מזה. בבית הוא לא צריך להעמיד פנים. בבית הוא מתנהג בהתאם לאופי שלו, אין לו לפני מי להציג ולהשמיע את מה שאחרים רוצים לשמוע.

עצתי לך - התעלמי, אל תתייחסי. הנהני בראש כאילו את משתפת פעולה, אך תחשבי באותו רגע על דברים נחמדים שהתרחשו לך. תראי שזה עובד. כשלא יהיה לו על מי לשפוך את הזעם, הוא יפסיק. תדריכי כך גם את יתר בני המשפחה. אם תסבירי לו את הבעיה שלך הוא לא יבין על מה את מדברת כי הוא תמיד צודק, והרי הוא כל כך חשוב בחוץ.

בהצלחה

אני לא יודע בדיוק מה הפרטים, אבל צריך לשים לב לנקודה הבאה: אם מדובר באלימות או פגיעה פיזית (מכל סוג שהוא, ואין צורך לפרט) יש צורך לפנות לגורמים מקצועיים כדי לטפל בעניין. אם מדובר בהתנהגות שמבחינתך היא לא נעימה אז זה נושא לעבודה עצמית. זה דבר שחשוב לשים אליו לב, וזו הסיבה שאני כותב את זה בשרשור הכללי. אם מישהו רוצה רעיונות לגורמים מקצועיים, שיפנה אלי בפרטי.

כדאי לך לעבוד עם באגר. ההצלחה שלך מובטחת.

מניין הבאת את הפילוסופיה בגרוש הזו? התנסית פעם בתופעה הזו? אני הייתי שם.

ואני עדיין שם.

תן לה כלים להתמודד ולא לכתוב סיפורים ללא תכלית.

וחוץ מי זה שיש הלכה לגבי ענין חתונה וזה קודם לכל עניני החסידות. נכון גיל 18 כתוב גם בהלכה אבל יש לגבי הרבה דיונים כמו מי שרוצה לאחר קצת בגלל לימוד תורה. הוא להפך להקדים שכתוב על זה בשו"ע הרי זה משובך. בקיצור תחשוב לפני שאתה כותב.    

נישאוים בגיל 18 הוא הלכה. אם לא, הוא ישחית זרע מדי פעם עד שהוא יתחתן.

ההלכה היא להתחתן מגיל 13 (אבן העזר, הלכ' קידושין ...) .

הרבה החכמים מצעים בגיל 14 כמו בן-איש-חי. שהוא עוקב אחרי רב חסדא (מס' קידושין כט: או ל.)

ההתר ללמוד תורה מתחיל מגיל 13: כונה: אם בגיל 13 או 14 הוא רוצה ללמוד - אזי הוא יכול ללמוד תורה (וכן פרנסה) מבלי להתחתן. אבל בגיל 18 - זה גג. כבר חייב להתחתן (או לחפש בדחיפות להתחתן).

אחרת הוא יזריע וישחית זרע על המיטה ... עד שהוא יתחתן.

החכמים של היום, לפי שיטתם הגרועות, חידשו ההפך: שהמינימום להתחתן הוא בגיל 18, אבל מותר לו להמשיך כריק וכרווק עד גיל 21 או 22 למען התורה. אבל זה רחוק מאמת ושופך חטא כפי שתיארתי. הביולוגיה שלו לא יאפשר אפילו ל"בן-תורה" ללמוד אחרי 18.

התגבות שלכם נגדי לא במקומם ולסיבה זה הקץ הגאולה נדחה ונדחה עד האחרון.

ובמקום שאנחנו אמורים להיות אור לגויים שמתחיל בנושא הזה,

הטילים ימשיכו ליפול אלינו בגלל זה.

העולם ה"דתי לאומי" וחכמיה בנושא הזה מאד נאיבי.

וכן העולם ה"חרדי" מושחת.

אין אמת בעולם הדתי היום, בגלל הכסף והכבוד.
 

אם העולם יעקוב אחרי אורך חיים כפי שמתואר אליבא דרבי יהודה בן תימא (פרקי אבות ה:כא), כל הבעיות כמו שהבת הזאת מתארת + בעיות אחרות יתעלמו.

שבת שלום.

תכף נצא לקראתך בריקודים! (לא אני כמובן, אני רק שולחת את החצי המתאים לעשות את זה.)

אם אתה כבר פה אז כמה שאלות- איך קוראים לבעלי ואיפה הוא גר? (כי מה לעשות 18 חלף עבר ועוד לא מצאתי אותו)

-באיזה שעה בדיוק יבוא המשיח?

-וחנוכת הבית תהיה בט באב או בי"ז בתמוז?

אני פשוט צריכה לדעת כדי להתכונן.

תודה מראש!

(ואגב נביא, בעיות יעלמו ולא יתעלמו, קראוון ולא קאראבן, וכו...)

התגבות שלכם נגדי לא במקומם ולסיבה זה הקץ הגאולה נדחה ונדחה עד האחרון.

ובמקום שאנחנו אמורים להיות אור לגויים שמתחיל בנושא הזה,

הטילים ימשיכו ליפול אלינו בגלל זה.

העולם ה"דתי לאומי" וחכמיה בנושא הזה מאד נאיבי.

וכן העולם ה"חרדי" מושחת.

אין אמת בעולם הדתי היום, בגלל הכסף והכבוד.
 

אם העולם יעקוב אחרי אורך חיים כפי שמתואר אליבא דרבי יהודה בן תימא (פרקי אבות ה:כא), כל הבעיות כמו שהבת הזאת מתארת + בעיות אחרות יתעלמו.

-----

חשבתי שאולי יש לו עוד כמה נבואות שישלוף לנו על הדרך

בס"ד
דעתי בעניין כניראה לא שונה בהרבה משלך אבל חבל להעליב.
יומנעים.

אחת המסכנות היא- פשוט להתרחק!!!

(אולי כשזה מגיע למצבים קיצוניים כבר איין ברירה וזה הפתרון היחדי ואין מה לנסות דברים אחרים...)

להתרחק רק אם זה פוגע בך במידה שאת לא יכולה להמשיך אח"כ ולהאמין בשינוי שלו.

תסמכי על המילה שלי - הוא שונא את עצמו אחרי שהוא כועס ומתפרץ עליכם!

הוא מת לתקן!

רק תאמיני שיש בו אור וטוב ושהוא יכול להיות האבא הכי כיפי בעולם!

ואולי "התרחקויות זמניות" בשעות קשות, כדי שיהיה קל יותר לבנות בשעות אחרות.

שמואלרי- התנצלות.

וגיל 18 על פי ההלכה זה מינימום בשו"ע כתוב המקדים לישא קודם י"ח הרי זה משובח ואסור קודם י"ג לישא. 

ב. לא הרבנים קבעו לא להתחתן קודם י"ח אלא זה חוקי המדינה ונוצר מצב כזה שאנשים לא מתחתנים קודם אבל זה לא הרבנים קבעו.

ג. אין לך שום רב אתה יוצא נגד כולם ולא מסתמך על אף אחד.

ד. שלא תחשוב שחתונה זה אוקוס פוקס התאוה נשארת וכמו שצריך לעבוד לפני צריך לעבוד אחרי ואפילו הרבה פעמים אחרי החתונה הרבה יותר קשה.

ה. אולי העולם שאתה מכיר כולו מושחת תתחיל לראות טוב קצת לא יזיק לך (אולי אצלך החילונים זה שיא הלמות אני כבר לא יודע).

ו. מסכת אבות זה מוסר ולא על זה בונים עולם הלכתי המוסר מאוד חשוב וצריך לתקן את המידות אבל לא על פי זה קובעים הלכות עובדה הפוסקים לא מבאים את המשנה הזאת ואם מבאים זה רק בתור הקדמה ולא לפסיקה אז לא להרבב מוסר והלכה. 

במענה אישי אליי, שלח לי שעד גיל 26 זה סביר, מעבר לכך, ישנה טענה של ת"ח שדיני חברה לא יכולים להיות מועתקים אל היום, מכיוון שהמציאות השתנתה(בנוי על הלבוש במנהגים ועל הבני יששכר בדרך פיקודיך מצוות ל"ת לה, אות ח כמדומני)

כל מילה

מסכימה עם החתונה בגיל מוקדם..

אבל צריך עוד כמה נתונים כדי להתחתן לשם שמיים (מעבר לבגרות מינית!)

ללכת לדבר עם אמא על הנושא

ללכת לדבר עם הרב\ חברותא של אבא- על הקושי הזה

ללכת לרבנית\מחנכת\מוסרניקית\מישי שלך שתתן לך יותר עיצה -מתוך הכירות אישית יותר ממה שיש בפורום

רב/חברותא של אביך, ואם אפשר - גם לא עם אימך (אם לא מדובר בחירום ממש).

קצת קשה לייעץ - גם בגלל שלא ברור מה בדיוק הבעיה שלך איתו; מה זה ה"ג'יפה" כלשונך, שדיברת עליה.  אבל הכי הכי טוב, לענ"ד, אם זה אפשרי במקרה שלך (וגם את זה קשה לדעת מכאן), הוא לדבר עם אבא.   אם זה שייך- תפסי זמן "טוב" ותגידי לו שאת רוצה לדבר איתו. תסבירי בנימוס שקשה לך עם דברים מסויימים, תסבירי מה, תגידי לו שאת רוצה איתו קשר טוב של בת עם אבא שלה, ואם הוא יכול אולי לעשות משהו בענין...  מי יודע? אולי אינו מבחין במה שבעינייך קשה מאד.

ואם זה שייך ויצליח - אז כמו שאומרים "תני לו צ'אנס" וחכי כמה זמן לראות אם "זז" משהו..

בהצלחה רבה.ה' יחזק אתכם.

ב"ה

לברוח.

ועכשיו ברצינות, לברוח למקום אחר. לשמוע שיעורים על דרך ארץ. להיות במקומות אחרים, במיוחד בחופש, לשקוע בעבודה/ התנדבות /שרל"א / חברות אמת/ משפחה מורחבת/ כל דבר שיוביל לתוצאה שתבנה בך מקום אחר ועולם אחר.

מקום שתוכלי להביא את עצמך לידי ביטוי.  מקום שמבוסס על חסד, נשיאה ונתינה באמונה, ויוכיח לך שאין סתירה בין דרך ארץ לתורה.

משהו שיוכל לעזור בתקופה יותר מאוחרת. אולי. לא לאבד אמון בעולם.

אגב, מה שלפעמים עוזר זה מבט כללי כמו "יאללה, עד סוף השנה הבאה אתחיל פנימייה" "עוד חודשיים ואחיל ללמוד" "שרל"א, תתכוננו!"

תהיי חזקה. צריכים אותך.

אין מילים........

....

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

השפעה חיובית;)

כתבת בפורום הנכון?

אל תתייאש. בע"ה שלך תבוא כמה שיותר מהר🙏

אוח ישע למתולתל ואני יש דודא אליך 

סליחה @הרמוניה 

בגדת ככה בשירי נשמה? (כן, ככה אני קוראת למזרחית😛) 

אהה אליסיה משהו מה שמה

כן?

נהייתי קצת אובססיבי לשירים שלה ולאחרונה התחלתי לשמוע את כל האלבומים שלה מהעבר, אפילו נרשמתי לTIDAL רק בשבילה.

היא ממש מיוחדת. למען האמת זה בעיקר בגלל הפרסונה... יש לה לב טוב והפרסום לא גרם לה לאבד את זה.

האמת שמאז הנערות לא שמעתי מזרחית קלאסית רק מזרח חסידי חח .. האייל גולן זה היה יותר נוסטלגיה בשבילי אז שמעתי תקופה מסוימת.

מה שאני שומע עכשיו זה בעיקר את אליסיה וחסידי קלאסי. (חח רק אני מסוגל לעשות את השילובים האלה 🤣🤣)

לבריאות

למה, זה הגיוני. אתה גם: יהודי, גם ישראלי, גם מזרחי, גם בן אדם בעולם, גם ילד לשעבר, גם .... הרבה זהויות.

TIDAL זה כמו ספוטייפי רק באיכות גבוהה יותר ...HiFi .. אני משלם רק 20 ומשהו שקל בחודש..

אשכול פריקה חושפני ופוטוגני לא יעזור לך לשחזר את הכבוד האבוד שלך. יש דברים שקשה מאוד לתקן. אפילו הייתי אומר ביזיון...

אני אחזור לי למוזיקה החביבה עלי ואתענג על החברה שאני מארח לעצמי

יום אחד גם אתה תחזור בתשובה

🍿

זה לא יפה אם את אומרת שמזרחית= שירי עגבים...

יש הרבה שירי עגבים וגם סתם שירים מטומטמים שהם לא מזרחיים

ולצערנו רוב המוזיקה היום (בין הפופ הרגיל ובין הפופ המזרחי) היא מטומטמת. בזכותה אתה מעריך יותר מוזיקה איכותית ונהנה ממנה...

השוני שיש בין הפופ המזרחי של היום לבין ימי תחילת ואמצע הז'אנר הזה- לפני עשרים שלושים שנה, בולט מאוד. כבר אין זכר היום למוזיקה שהיו עושים אז.
 

אבל גם היום מדי פעם יש הבלחות, אפילו מדהימות.

נניח פאר טסי הוא מאוד מוכשר, ומי שיסתכל מהצד לא יכול להבין איך מי שכתב והלחין את "מה יהיה מחר" מבזבז את הכשרון שלו על שירים טיפשיים.

אבל שמה הדור נמצא. תרבות רדודה ואנשים שנמצאים בבוץ רגשי, שצמאים לצאת משם ולהגיע לעומקים רגשיים ולקשר אמיתי, אבל הרבה פעמים לא באמת יודעים מה זה כי הם לא חוו את זה או לא מאמינים שיגיעו לזה.

השיר הראשון חסום לי🤭 והשני לא

נכון