תראי,

אנשים שעובדים עם ציבור, כשהם חוזרים לנישה שלהם, הביתה, אז יש חוסר איזון מסוים

אני לא אומר שזה אידאלי אבל יתכן ואפילו מצוי.

אנחנו רואים זאת היום לא מעט עם הדור הכ"כ עסוק בעניינים מחוץ לבית

אבל לצערנו בתוך הבית לא שקט...

וכבר ניבאו על זה נביאנו וחז"לנו על דור עקבתא דמשיחא

עצה תלמדי בספרות ברסלב על הנושא ותרחמי עליו כמו על כל מזרוחניק

אם אתה רציני- רפו"ש.

מדובר כאן באבא שלה!!!

אבא שלה!!

והיא לא מדברת על אדם רע לב או חסר יראת שמיים

אלה על אבא שקשה לו בבית, וקשה לה איתו...

לא משהו נדיר ,לצערנו (ועם יד על הלב לא רק צד אחד אשם כאן..)

פשוט קשה לה עם הניגוד בין היחס של החברה אליו בחוץ למה שהולך בבית!

בבקשה תרגע..

את מוזמנת לאישי..

[למרות שאני לא יודעת כמה אנחנו קרובות במקרה..

תמיד יש משותף בעקבות התפקידים הדומים..]

אלא לכל נער שמעריכים את הוריו בחוץ ובבית הוא מתנהג אחרת.

עצתי:

תנסי להיכנס ל"סיפור חייו" באמת ולהבין מה הביא אותו להתנהגות זו.

ברגע שתשדרי לו קבלה והכלה, יש מצב שהוא ישתנה. או שלפחות את תשתני.

אולי את לא נוהגת בצביעות כמוהו, אך האם אין צביעות בזה שאת מציגה כאילו את כל כך מוסרית, ומהנקודה המוסרית שלך את מסתכלת על אביך הרב ש"הוא לא בסדר", בעוד את שופטת אותו כאילו אין כל הצדקה והיגיון בהתנהגותו? אולי תשמשי בתכונה המוסרית שלך כדי לרחם עליו ולקרב אותו למרות הקושי שלך?

הקושי שלך קשור רק אליו ולא לאביך. את בוחרת איך להגיב להתנהגות שלו. הבעש"ט אומר שהאדם העומד מולך הוא ראי שלך. אז תחשבי מה אבא שלך משקף לך...

בהצלחה

בס"ד
אנשים לא טיפשים. סביר להניח שעל הדברים שהם מעריכים אותו את יכולה להעריך אותו גם ואולי הם מבינים בזה יותר ממך.
את יכולה לנסות  ליצור הפרדה מסוימת בין הדברים הללו לדברים שנחשפים יותר במשפחה.
לדבר איתו נישמע לי מוזר אבל כן עם אחד האחים אחיות דודים דודות (אמא?) באווירה מתאימה.

אבא שלי רב...ואני ממש לא מרגישה שהוא מוציא בבית דברים רעים לעומת מה שהוא מראה לסביבה....

למעט זה שהוא מאד עמוס ולא תמיד אני מוצאת זמן לדבר איתו...אני ממש לא חושבת שיש כאן צביעות....

אני לא בן של רב וגם לא בקשר כבר עם אבי

אבל מה שאת מספרת זה לא פשוט

ואבא שמוציא ג'יפה על בני משפחתו בין אם הוא רב ובין אם לא

הוא מאוד מאוד לא מאופס, והוא בעייתי, וצריך לפתור את זה.

אין לי מושג עד כמה זה חמור אבל בתור אחד שמכיר ת' תופעה אני אומר שצריך לפעול ברצינות כדי לתקן את זה

( אבל יש מלא מלא סוגים של בעיות וצריך ייעוץ)

אפשר באישי

אם הוא לא היה רב היית מבינה אותו יותר?

ואם הא לא היה רב עדיין לא הייתי מבינה אותו. אבל קל וחומר בתור רב גדול..

וממש עזרתם לי. צריכה לחשוב על זה... וואו.

בס"ד
זו לא "אשמתו" שאנשים מעריכים אותו וממילא כשהוא בחוץ מולם הוא מתאמץ לחזק אותם כי מישהו צריך לעשות את זה. אם לבן אדם קשה זה טוב שלפחות מול אנשים יעשה טוב וזה מתוך מלחמה/אופי ולא בהכרח צביעות. זה כן חלק מאשיותו שקשה תמיד תמיד לחשוף.
בהצלחה..

זה לא "אשמתו" אבל זה כן בחירה שלו.. איך אומרים? "יותר משהעגל רוצה לינוק הפרה רוצה להניק"

רבנים רוצים את זה. זה באופי שלהם.

ונכון, זה באמת ההתמודדות...

אולי צריך לעשות חושבים ולבדוק

עד כמה אתם בתור ילדים נותנים לו הרגשה מוערכת בבית 

או מסתכלים עליו כאבא טוב ומוערץ..

הפער בין ההערכה בחוץ להערכה פחותה בבית אולי יוצרים אצלו תסכול

שמתפרץ עליכם..

בהצלחה מתוקה!!

איך אפשר להעריך אבא כשזה המצב??

ואת מסתכלת עליו כאילו הוא מכוון בכוונה טהורה לפגוע בך. זה לא נכון.

את מכניסה את עצמך "למשחק" שלו בו את ומשפחתך אשמים במצב , בעוד, הבעייתיות נמצאת בו.

את לוקחת את הדברים אישית. אל תיכנסי למשחק שלו.

ברגע שתחזקי את עצמך שאת בסדר גמור. ברגע שתהיי בסדר גמור, לא תרגישי צורך להאשים אותו בצרות שלך.

תצאי מהמשחק הזה ותנסי לרחם עליו.

את "משחקת" לידיים שלו כשאת נפגעת מההתנהלות שלו.

תנסי להשתחרר מהאשמה. זו הרגשה נפלאה.

אם הכוונה ל- כעסים בלתי נשלטים, השפלות, מצבי רוח קשים - אין שום הצדקה לכך!

הוא צריך עזרה, ועכשיו.

כדאי גם לך לקבל עזרה מקצועית שתקל עלייך את ההתמודדות עם דבר כזה.

אינני יודע כמובן במה מדובר - ולפעמים יכולה באמת להיות בעיה (אם כי גם אז - מי יודע מה עובר האדם בתוכו וכמה קשה לו וכו').

אבל צריך לזכור שהרבה צעירים מלאים ביקורת, לצערנו, על הוריהם. אינם מבינים כלל מה משקיעים בהם, בוודאי אינם יודעים עם מה הם מתמודדים ומה אינם מספרים להם.

ידועה הבדיחה על אותו אחד שאמר שבגיל 18 חשב שאביו טיפש מוחלט, ובגיל 25 התפלא כמה הזקֶן התקדם במשך השנים הללו...

כנ"ל - אינני יודע מה אצלך..

אך הייתי מציע לך לפחות לנסות [הרי ביקשת עצות; אז יש להניח שלא התכוונת רק שיעזרו לך ב"הסכמה" שזה סיוט וצביעות, בפרט בלי שבכלל מכירים, אלא שיעזרו לך להרגיש יותר טוב...]:

קודם כל תחליטי שאת משתדלת מאד לכבד אותו (את יודעת שכיבוד הורים זה אפילו על רשע? יש להניח שהוא לא כזה..).

דבר שני, תחליטי שבמקום לשפוט כמה שזה "סיוט" ו"צביעות" - את מנסה לא רק לתאר מצב אלא להשפיע על מצב:

קבלי אותו כשהוא בא הביתה באהבה ובכבוד, תתענייני מה נשמע וכו'. תשתדלי להסתכל בעין טובה, למצוא כל נקודה של טוב.

אולי תשאלי אותו על דברים שאת חושבת שהוא יודע או יכול לייעץ.

ואחרי שבועות ספורים - תראי האם לדעתך חל שינוי במצב.

ואז תוכלי גם לראות, האם מה שרואים בבית הוא רק "תוצאה" או גם "סיבה". אולי הבית עצמו יכול לעזור.

ושוב - כף זכות. קשה לדעת, קל וחומר ילדים לגבי הוריהם, מה עובר הזולת ומהו עולמו..

נותנים לי הרבה דברים מדהימים לחשוב עליהם. תודה רבה. זה קשה עדיין..

אני רוצה לשמור לעצמי תשרשור הזה כדי לעבוד על העניין באמת. מישו יודע איך אפשר לעשות זאת? שיהיה לי קישור של השרשור?

זה כנראה המפתח לכל....

בהצלחה רבה.

נשמח לשמוע דברים טובים..

הנק' האדומה של ההודעה> קליק ימני> "העתק קיצור דרך" > תעשי הדבק איפה שבא לך

או-

תכנסי לכרטיס אישי שלך- ותראי היסטוריית הודעות שכתבת

וואי כמה אנשים פנו אלי בשיחה אישית. כואב לי לראות עד כמה אנשים טובעים בתוך זה.

יהיה טוב!!! אתם מדהימים!!

בהצלחה ענקית!!!

אני לא יודעת מה את מרגישה,

אבל אולי במקום להילחם או להדחיק אותו

תפני אותו לה'

הוא בכל מקרה יודע

והוא באמת יכול לעזור...

(כמובן רק להיזהר מקטגוריה וקטרוג- אבל סומכת עלייך שלא תגיעי לשם)

שוב בהצלחה!!

אם בבית יוצאת ג'יפה כפי שכתבת - חשוב שתפרידי את עצמך מזה.

זאת אומרת, לאביך יש קשיים שונים, אבל אלו הקשיים שלו. זה לא אומר עלייך כלום. בטח לא שום דבר רע.

ילד הוא רגשי וכל מה שהוא רואה הוא לוקח אליו, על עצמו.

אבל אנחנו צריכים לעשות הפרדה שכלית.

והמקום הכי מרפא זה המקום שמסוגל לרחם על ההורים. (בספירות - רחמים זה קו אמצעי, קו של איזון שמגיע הכי גבוה)

אז באמת, בפשטות - רחמנות על אביך שזה מצבו.

ולעשות הפרדה - שזה המצב שלו, מהסיבות שלו וזה לא אומר עלייך כלום

וחוץ מזה כיבוד הורים זו מצוה מאד רצינית. בעשרת הדיברות הרי יש שני טורים - מצוות של בין אדם למקום ומצוות של בין אדם לחברו. כיבוד הורים נמצא בטור של בן אדם למקום!!! זאת אומרת שחייבים בכבודם כמו בכבוד שמים!!!

אז צריך להיזהר לא לפגוע בכבודם חלילה אפילו לא ברמז, מוסבר בחסידות שפגיעה בהורים, או זלזול בהם אפילו ברמז, או חלילה אם מישהו שונא את הוריו או מאשים אותם בבעיות שלו - הוא ממש חונק את חייו... זה הדבר הכי מזיק לאדם. לכן כדאי לקיים את המצוה הזו בזהירות ובכבוד מירבי....

בכל אופן , גם הורה שעושה טעויות קשות שפוגעות בילד, עדיין צריך לכבד אותו. והבן מצידו - אם ראה תמונות קשות בבית - צריך ללמוד לעשות הפרדה. זה המצב של ההורים, רחמנות עליהם, וזה לא אומר עלייך שום דבר חע חלילה, את בסדר גמור.

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

יש הרבה אנשים שמתנהגים כמו דוקטור ג'ק ומיסטר הייד משום שבחוץ הם מוערכים ומוחמאים. הם מוכנים להשקיע את כל חייהם למען הזולת וגם את כל כספם, נותנים מעצמם מעל ומעבר ובבית הם הופכים לעריצים ולדיקטטורים, מבלי יכולת להבין צורת התנהגות זו.

את לא אשמה, זו לא הבעיה שלך, זו בעיה שלו. נכון שאת מצפה מאדם שומר תורה ומצוות להתנהג  מעל ומעבר לאדם רגיל, אבל לא. תשכחי מזה. בבית הוא לא צריך להעמיד פנים. בבית הוא מתנהג בהתאם לאופי שלו, אין לו לפני מי להציג ולהשמיע את מה שאחרים רוצים לשמוע.

עצתי לך - התעלמי, אל תתייחסי. הנהני בראש כאילו את משתפת פעולה, אך תחשבי באותו רגע על דברים נחמדים שהתרחשו לך. תראי שזה עובד. כשלא יהיה לו על מי לשפוך את הזעם, הוא יפסיק. תדריכי כך גם את יתר בני המשפחה. אם תסבירי לו את הבעיה שלך הוא לא יבין על מה את מדברת כי הוא תמיד צודק, והרי הוא כל כך חשוב בחוץ.

בהצלחה

אני לא יודע בדיוק מה הפרטים, אבל צריך לשים לב לנקודה הבאה: אם מדובר באלימות או פגיעה פיזית (מכל סוג שהוא, ואין צורך לפרט) יש צורך לפנות לגורמים מקצועיים כדי לטפל בעניין. אם מדובר בהתנהגות שמבחינתך היא לא נעימה אז זה נושא לעבודה עצמית. זה דבר שחשוב לשים אליו לב, וזו הסיבה שאני כותב את זה בשרשור הכללי. אם מישהו רוצה רעיונות לגורמים מקצועיים, שיפנה אלי בפרטי.

כדאי לך לעבוד עם באגר. ההצלחה שלך מובטחת.

מניין הבאת את הפילוסופיה בגרוש הזו? התנסית פעם בתופעה הזו? אני הייתי שם.

ואני עדיין שם.

תן לה כלים להתמודד ולא לכתוב סיפורים ללא תכלית.

וחוץ מי זה שיש הלכה לגבי ענין חתונה וזה קודם לכל עניני החסידות. נכון גיל 18 כתוב גם בהלכה אבל יש לגבי הרבה דיונים כמו מי שרוצה לאחר קצת בגלל לימוד תורה. הוא להפך להקדים שכתוב על זה בשו"ע הרי זה משובך. בקיצור תחשוב לפני שאתה כותב.    

נישאוים בגיל 18 הוא הלכה. אם לא, הוא ישחית זרע מדי פעם עד שהוא יתחתן.

ההלכה היא להתחתן מגיל 13 (אבן העזר, הלכ' קידושין ...) .

הרבה החכמים מצעים בגיל 14 כמו בן-איש-חי. שהוא עוקב אחרי רב חסדא (מס' קידושין כט: או ל.)

ההתר ללמוד תורה מתחיל מגיל 13: כונה: אם בגיל 13 או 14 הוא רוצה ללמוד - אזי הוא יכול ללמוד תורה (וכן פרנסה) מבלי להתחתן. אבל בגיל 18 - זה גג. כבר חייב להתחתן (או לחפש בדחיפות להתחתן).

אחרת הוא יזריע וישחית זרע על המיטה ... עד שהוא יתחתן.

החכמים של היום, לפי שיטתם הגרועות, חידשו ההפך: שהמינימום להתחתן הוא בגיל 18, אבל מותר לו להמשיך כריק וכרווק עד גיל 21 או 22 למען התורה. אבל זה רחוק מאמת ושופך חטא כפי שתיארתי. הביולוגיה שלו לא יאפשר אפילו ל"בן-תורה" ללמוד אחרי 18.

התגבות שלכם נגדי לא במקומם ולסיבה זה הקץ הגאולה נדחה ונדחה עד האחרון.

ובמקום שאנחנו אמורים להיות אור לגויים שמתחיל בנושא הזה,

הטילים ימשיכו ליפול אלינו בגלל זה.

העולם ה"דתי לאומי" וחכמיה בנושא הזה מאד נאיבי.

וכן העולם ה"חרדי" מושחת.

אין אמת בעולם הדתי היום, בגלל הכסף והכבוד.
 

אם העולם יעקוב אחרי אורך חיים כפי שמתואר אליבא דרבי יהודה בן תימא (פרקי אבות ה:כא), כל הבעיות כמו שהבת הזאת מתארת + בעיות אחרות יתעלמו.

שבת שלום.

תכף נצא לקראתך בריקודים! (לא אני כמובן, אני רק שולחת את החצי המתאים לעשות את זה.)

אם אתה כבר פה אז כמה שאלות- איך קוראים לבעלי ואיפה הוא גר? (כי מה לעשות 18 חלף עבר ועוד לא מצאתי אותו)

-באיזה שעה בדיוק יבוא המשיח?

-וחנוכת הבית תהיה בט באב או בי"ז בתמוז?

אני פשוט צריכה לדעת כדי להתכונן.

תודה מראש!

(ואגב נביא, בעיות יעלמו ולא יתעלמו, קראוון ולא קאראבן, וכו...)

התגבות שלכם נגדי לא במקומם ולסיבה זה הקץ הגאולה נדחה ונדחה עד האחרון.

ובמקום שאנחנו אמורים להיות אור לגויים שמתחיל בנושא הזה,

הטילים ימשיכו ליפול אלינו בגלל זה.

העולם ה"דתי לאומי" וחכמיה בנושא הזה מאד נאיבי.

וכן העולם ה"חרדי" מושחת.

אין אמת בעולם הדתי היום, בגלל הכסף והכבוד.
 

אם העולם יעקוב אחרי אורך חיים כפי שמתואר אליבא דרבי יהודה בן תימא (פרקי אבות ה:כא), כל הבעיות כמו שהבת הזאת מתארת + בעיות אחרות יתעלמו.

-----

חשבתי שאולי יש לו עוד כמה נבואות שישלוף לנו על הדרך

בס"ד
דעתי בעניין כניראה לא שונה בהרבה משלך אבל חבל להעליב.
יומנעים.

אחת המסכנות היא- פשוט להתרחק!!!

(אולי כשזה מגיע למצבים קיצוניים כבר איין ברירה וזה הפתרון היחדי ואין מה לנסות דברים אחרים...)

להתרחק רק אם זה פוגע בך במידה שאת לא יכולה להמשיך אח"כ ולהאמין בשינוי שלו.

תסמכי על המילה שלי - הוא שונא את עצמו אחרי שהוא כועס ומתפרץ עליכם!

הוא מת לתקן!

רק תאמיני שיש בו אור וטוב ושהוא יכול להיות האבא הכי כיפי בעולם!

ואולי "התרחקויות זמניות" בשעות קשות, כדי שיהיה קל יותר לבנות בשעות אחרות.

שמואלרי- התנצלות.

וגיל 18 על פי ההלכה זה מינימום בשו"ע כתוב המקדים לישא קודם י"ח הרי זה משובח ואסור קודם י"ג לישא. 

ב. לא הרבנים קבעו לא להתחתן קודם י"ח אלא זה חוקי המדינה ונוצר מצב כזה שאנשים לא מתחתנים קודם אבל זה לא הרבנים קבעו.

ג. אין לך שום רב אתה יוצא נגד כולם ולא מסתמך על אף אחד.

ד. שלא תחשוב שחתונה זה אוקוס פוקס התאוה נשארת וכמו שצריך לעבוד לפני צריך לעבוד אחרי ואפילו הרבה פעמים אחרי החתונה הרבה יותר קשה.

ה. אולי העולם שאתה מכיר כולו מושחת תתחיל לראות טוב קצת לא יזיק לך (אולי אצלך החילונים זה שיא הלמות אני כבר לא יודע).

ו. מסכת אבות זה מוסר ולא על זה בונים עולם הלכתי המוסר מאוד חשוב וצריך לתקן את המידות אבל לא על פי זה קובעים הלכות עובדה הפוסקים לא מבאים את המשנה הזאת ואם מבאים זה רק בתור הקדמה ולא לפסיקה אז לא להרבב מוסר והלכה. 

במענה אישי אליי, שלח לי שעד גיל 26 זה סביר, מעבר לכך, ישנה טענה של ת"ח שדיני חברה לא יכולים להיות מועתקים אל היום, מכיוון שהמציאות השתנתה(בנוי על הלבוש במנהגים ועל הבני יששכר בדרך פיקודיך מצוות ל"ת לה, אות ח כמדומני)

כל מילה

מסכימה עם החתונה בגיל מוקדם..

אבל צריך עוד כמה נתונים כדי להתחתן לשם שמיים (מעבר לבגרות מינית!)

ללכת לדבר עם אמא על הנושא

ללכת לדבר עם הרב\ חברותא של אבא- על הקושי הזה

ללכת לרבנית\מחנכת\מוסרניקית\מישי שלך שתתן לך יותר עיצה -מתוך הכירות אישית יותר ממה שיש בפורום

רב/חברותא של אביך, ואם אפשר - גם לא עם אימך (אם לא מדובר בחירום ממש).

קצת קשה לייעץ - גם בגלל שלא ברור מה בדיוק הבעיה שלך איתו; מה זה ה"ג'יפה" כלשונך, שדיברת עליה.  אבל הכי הכי טוב, לענ"ד, אם זה אפשרי במקרה שלך (וגם את זה קשה לדעת מכאן), הוא לדבר עם אבא.   אם זה שייך- תפסי זמן "טוב" ותגידי לו שאת רוצה לדבר איתו. תסבירי בנימוס שקשה לך עם דברים מסויימים, תסבירי מה, תגידי לו שאת רוצה איתו קשר טוב של בת עם אבא שלה, ואם הוא יכול אולי לעשות משהו בענין...  מי יודע? אולי אינו מבחין במה שבעינייך קשה מאד.

ואם זה שייך ויצליח - אז כמו שאומרים "תני לו צ'אנס" וחכי כמה זמן לראות אם "זז" משהו..

בהצלחה רבה.ה' יחזק אתכם.

ב"ה

לברוח.

ועכשיו ברצינות, לברוח למקום אחר. לשמוע שיעורים על דרך ארץ. להיות במקומות אחרים, במיוחד בחופש, לשקוע בעבודה/ התנדבות /שרל"א / חברות אמת/ משפחה מורחבת/ כל דבר שיוביל לתוצאה שתבנה בך מקום אחר ועולם אחר.

מקום שתוכלי להביא את עצמך לידי ביטוי.  מקום שמבוסס על חסד, נשיאה ונתינה באמונה, ויוכיח לך שאין סתירה בין דרך ארץ לתורה.

משהו שיוכל לעזור בתקופה יותר מאוחרת. אולי. לא לאבד אמון בעולם.

אגב, מה שלפעמים עוזר זה מבט כללי כמו "יאללה, עד סוף השנה הבאה אתחיל פנימייה" "עוד חודשיים ואחיל ללמוד" "שרל"א, תתכוננו!"

תהיי חזקה. צריכים אותך.

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

סיפורים כאלו לדעתי בעיקר מחלישים. על רוב מקרים שבהם הסגולות לא עובדות, לא כותבים סיפורים מרגשים, ואז אנשים תולים תקוות ונופלים לייאוש יותר חזק.

גם לא אהבתי את המסגור שאסור שהבת הצעירה תתחתן לפני הגדולות. כידוע, במקורות מי שהקפיד על זה במיוחד היה לבן הארמי. לא בדיוק דמות להערצה. מקרים של נישואי אח צעיר לפני הבכור הם מורכבים וצריכים להתנהל ברגישות, אבל אין עניין שהצעיר יסבול רק כי האח הגדול עוד לא מצא.

(ומסכן הבא בסיפור הזה, שכיאה לציבור החרדי, צריך לממן 4 חתונות במחירי עתק כולל דירה ומחייה לשנה לכל בת. היה עדיף לבקש מהחתן המהולל להתפלל ברווחים גדולים יותר כדי שהאבא יוכל לחסוך...)

במיוחד שאצל כל אחד יש קושי אחר.

כל הסגולות הן גורנישט, נאדה, כלום ושום דבר. כל סיפורי המופתים מתבססים על חומר פלצבו שבמקרה עזר, פעם אחת מתוך טריליון, ואז הכריזו עליו כעל תרופת פלא. להבדיל, גם לנוצרים ולמוסלמים יש סגולות, קמעות, קברי צדיקים ושאר האמצעים למשוך לקב"ה בזקן שאין לו.

אך נימת הזלזול שלך בעניינים שרבים מחכמי ישראל ייחסו להם משמעות גם אם שולית, מקוממת ויש בה טעם לפגם. חוץ מזה, אתה בהחלט מוזמן להחזיק בעמדתך, אך דע לך שאין כמעט דרך לחקור בכלים אמפיריים את אמיתות הצלחת סגולות ואמיתות מופתים, וכנראה שגם לו היתה כזו, רובן לא מעולם לא נחקרו וכנראה שלעולם לא ייחקרו.

אתה יכול לטעון שאין שום סיבה להאמין שדברים כאלה עובדים, אך קביעה נחרצת שהכל שקר ושטויות היא לא מדעית, לא רצינית, ולדעת רבים וחכמים - גם לא נכונה.

וזה הולך ככה:

אם גדולי ישראל הם כאלה גדולים, ובעלי המופתים מחוללים ניסים בסיטונות, והסגולות עובדות, אז איך זה שבעיתות משבר עם ישראל אוכל אותה? איך זה שאותם ה"גדוילים" על עצותיהם וסגולותיהם לא היו מסוגלים להתמודד לא עם תנועת ההשכלה, לא עם עזיבת הדת, לא עם המשטר הסובייטי ולא, להבדיל, עם "גזירת הגיוס"? איפה אסטרטגיות מבריקות (חוץ מהפגנות חד-גוניות ועצרות משמימות), איפה פולסא דנורא, איפה פיטום הקטורת שפועל את פעולתו, מה עם קמעות, לחשים וקברי צדיקים? מה יש לרבי נחמן לומר על המלחמה באוקראינה (כשבוע לפני הפלישה אורגן אירוע רב-משתתפים על הציון שלו באומן)? האם רבי מגור ביטל את הקורונה כפי שהאדמו"ר מוויז'ניץ ביקש ממנו?

אם מישהו טוען שהוא ברווז, אך בשעת השי"ן מתברר שהוא לא יודע לשחות כמו ברווז ולגעגע כמוהו, ברווזיותו מוטלת בספק רב.

שואף לאפס, לא מחזקים אף אחד, רק גורמים לאנשים לפקפק בסיפורים אמתיים ופחות גרנדיוזיים על השגחת ה'.

לפני שבוע חבר קרוב שלי התארס, הבחור הכי מבוגר בישיבה כמעט. שאלתי אותו במה הוא תולה שפתאום השידוך הצליח?

הוא אמר שארוסתו הלכה 40 יום לכותל. ביום ה-41 הם נפגשו, ובפגישה השביעית הם סגרו.

אנחנו יהודים מאמינים. כפי המצוות והעברות - כך יהיה לנו טוב או רע בחיים (גם אם יש דיליי בעונש או בשכר). מי שלא מאמין בזה, חסר לו יסוד עצום בעבודת ה'. זה העיקר ה-11 ביג' עיקרים.

כנראה אתם חושבים שמועיל לשידוך זה להתקשר לעוד שדכנים ואתרים ולשפר מיומנות תקשרות. "כוחי ועוצם ידי". לא. לשידוך צריך זכויות רוחניות. ההשתדלות זה לצאת ידי חובה.

וכן, יש מצוות מסויימות שמועילות לשפע כזה או אחר ספציפי. והצדיקים מגלים זאת.

ואם זה מחליש - זו הסתכלות לא נכונה, אנחנו לא מכריחים את ה' לתת לנו כמו כספומט. צריך לבוא בענווה ולתת את המתנה הזו לה', ואם יהיה טוב בעיניו, הוא יתן לנו את מבוקשנו. ואם לא, העבודה הרוחנית שלנו תישאר לזכותנו לנצח בכל מקרה. "האומר סלע זו תהא לצדקה בשביל שיחיה בני, הרי זה צדיק גמור". (פסחים)

ומה שאמרו במסכת אבות [א ג] "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס", דהיינו, באופן שהוא מתחרט על הצדקה שעשה, אם לא יקבל את השכר שהוא מצפה לו. אבל אם הוא מתכוין רק שהצדקה תועיל לו, ואם לא תועיל, גם לא יתחרט על הצדקה, הרי זה צדיק גמור. (תוספות)

מאיפה הבאת את זה? מה הקשר?

וכי יש לנו איזו שהיא הבטחה לקשר ישיר כזה?

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

אני הכרתי את מי שאני יוצא איתה עכשיו דרך אפליקציה,וזו ההכרות הכי טובה שהיתה לי יותר מכל היכרות ששדכנים שידכו לי

כל האמצעים כשרים, אנחנו עושים את כל ההשתדלות והקב"ה מכוון לכל אחד את מה שמגיע לו בדרך הנכונה לו

אני אותנטי ככל שאני יכול להיות אבל במסגרת של עבודה בית מכולת לישון זה לא שקורה משהו מעצמו.

במקרה אני קצת מתפרנס מזה אז אני מכיר איך זה פועל. וזה נכון שרוב האפליקציות מיועדות להתפרנס מכם ולא לגרום לכם להצליח. יחד עם עוד כמה דברים בפנים שהופכים את המקומות האלה לאיומים ונוראים לרוב הגברים ולדעתי גם לאחוז גבוה מהנשים.

סתם להשוואה, היחס במקומות כמו טינדר זה 1 ל3. כלומר 3 גברים על כל אישה.

מילים. כולל מילים בטקסט עצמו.

וכך קל יותר במקום לעבור אחד אחד.

לכתוב מילות מפתח.

נגיד מישהי מחפשת בחור חכם, אמפתי, אסרטיבי ומסודר.

אז היא יכולה לכתוב את זה וזה יתן לה את אלו שזה מופיע אצלם, במקום לעבור על קריאה של אלף בחורים.

אולי גם ב7 ברכות יש, לא זוכר

לא הייתי נתפסת לתכונות אותו בנאדם ניסח בכרטיס של עצמו..לרוב הניסוחים הם חזרתיים ולא מעידים על משהוא

אני לא מדבר על : "בחור מקסים, תורני, ואכפתי" או כל תיאור נדוש.

אלא תיאורים ספציפים שמדברים על סוג האופי הספציפי.

אני מקפיד לכתוב על עצמי את האופי הספציפי שלי בצורה קצרה וממצה ופחות ל"שווק" את עצמי.

כי רק ככה מי שבאמת מחפשת אופי כמו שלי תמצא אותי ולא סתם אהיה מוצף בהצעות לא רלוונטיות, וכן ההפך. וגם בשביל להקל על הצד השני וגם ליידע אם אני הוא המציע.

והאמת ככה מצאתי את מי שאני יוצא איתה כרגע, כתבתי מילות חיפוש על אופי ספציפי וזה נתן לי, ואכן יש לה את האופי הזה, ויש לנו קשר מעולה כרגע (בין השאר כי שנינו באופי הזה וזה מה שחיפשנו בצד השני) במקום לעבור ולקרוא אלף בנות ולהיות מותש מקריאה (שחלקה באמת "שיווקית" ורק בפנים בין השורות מובלע תיאור האופי הייחודי).

בכל מקרה גם אם לא מסתמכים על זה, זה כלי להתחיל דרכו.

אבל לא כולם כמוך, ויכול להיות שככה מישהוא יפספס דווקא את בחירת ליבו

אבל זה מסוג הדברים שפשוט בודקים בפגישות עצמן, לא הייתי מסתמכת על מה שכתוב/לא כתוב.

יש אנשים שהבעה בכתב זה לא הצד החזק שלהם או סתם לא משקיעים בכרטיסים שלהם

אבל יש אנשים שנרשמים לאתרי היכרויות בלי להשקיע הרבה בכרטיס..שוב, או אנשים שלא מתחברים לכתיבה של הדברים ומעדיפים לפרט בפרטי או בשיחה.

אני אפספס אותם. מסכים, זה פספוס של שני הצדדים.

אבל לפחות ארוויח את אלה שידעו לכתוב טוב

אפשר יותר להנות ממנה.

מי שזה לא מתאים לא אז לא מתאים אבל לא מבין את הצורך למה את זה בצורה כוללת

למשל, אני לא כמוך. אני פחות מצליח בהיכרות טבעית ויותר מצליח בהיכרות מלאכותית דרך אפליקציות או שדכנים. זה לא דבר רע בכלל. זה גם לא טוב. זה ניטרלי.

בהצלחה לכולם ולכל אחד בדרך שלו

נפגשנו דרך אתר היכרויות (של הידברות) אחרי 10 שנות דייטים, התחתנו ואנחנו עם 4 ילדים ב"ה.

אחרי שנפגשנו מהאתר גילינו שכבר הציעו את ההצעה בעבר שני שדכנים

לבחור או לבחורה שלא נפגשים ביום-יום שלהם עם בנו המין השני ובנוסף לזה הם גם ביישניים ולא כאלה שהאופי שלהם מודגש לעיני כול?

בעלי ואני הכרנו בעזרת ארגון שדכנות (שכינה ביניהם, מעניין אם זה עדיין קיים). בדרך אחרת לא היינו יכולים להכיר.

אחי ואשתו הכירו באפליקציית היכרויות (לא זוכרת את שמה כרגע). הם אולי יכלו להכיר בעוד דרכים, אבל למה לא לנסות גם את הדרך הזו?

בקיצור, זה אישי מאוד. לכל אחד מתאים משהו אחר...

..

וזה לא ממש מתחשב שאתה כותב בצורה כזו בפורום של רווקים לדפוק על הלב שלהם.

אז למה זה יפגע בו?

הרי זה הוא בעצמו עשה את זה.

אני מאמין שכולנו קיבלנו הצעות טובות מאוד,

אפילו בנות שמוכנות לעשות שינוי גדול בחייהן,

וויתרנו מהר מדיי.

בגלל כל מיני סיבות (משתנות): משפחה וקהילה, יופי חיצוני, משקל, אישיות, דעות וכו'.

ומיד אחרי חתונה תמיד מתחיל השינוי,

ללמוד לחיות מחדש ולהתרגל למציאות חדשה.

ועוד הרבה שינויים.

לפסול מראש זה דבר טבעי לחלוטין...

אבל אם כבר לוקחים את הדברים ברצינות אז צריך ללכת על זה עד הסוף ולא להתחרט באמצע,

ואז להישאר עם בילבולים וחרטות אם עשיתי טוב או טעיתי.

לא כולנו מקבלים הצעות מעולות. לא כולנו מקבלים מספיק הצעות.

נכון, יש גם הרבה שמקבלים הרבה הצעות ואולי מרגישים בזכות השפע שהם צריכים לחפש תמיד משהו "טוב יותר", אבל יש הרבה אנשים שלא מקבלים את מה שהם ראויים לו וצריכים להיפך - ללמוד לומר "לא" ולהאמין שיהיה טוב יותר אפילו שעל פניו בשטח לא ברור מאיפה יגיע טוב יותר.

זה כמו "אין לי פירות במקרר כי לא רציתי את הפירות שהיה ורציתי פירות שלא היה".

זה תמיד תמיד נכון.

גם אם ארצה את כ-ו-ל-ן, יכול להיות שכ-ו-ל-ן לא ירצו אותי.

וגם אם כולן ירצו אותי יכול להיות שלא ארצה אף אחת.

אבל יש גם אחרות, כמו חוסר מוכנות רגשית / כלכלית / אחר, היעדר טוטלי של הצעות ועוד

שלא הולכים לאימון לזוגיות, ונשארים מקובעים בדפוסים שטותיים

פעם הבאה אעדכן את הבחורה, שכדאי לה להתפשר!

האחד בא לעיר וישפוט שפוט.

שנשמה אחת שהתפצלה לשניים זה רק לשון ציורית ומשלית, ושבאמת לכל אחד ולכל אחת יכולים להתאים יותר מאדם ספציפי אחד אז ייקל עליהם לחפש מה מתאים.

אדם צריך למצוא את מי שמתאימה לו וזה יכול להיות אלף אפשרויות. אחר כך בדיעבד כשיתחתן הוא יגלה שה' זימן לו את החצי השני כפשוטו. אבל זה מיסטיקה, ולא מערבים מיסטיקה בפסיכולוגיה.

פסיכולוגית -שאדם ידע שיש הרבה אפשרויות, כמו דבריך שכתבת, וכך באמת צריך לתנהל המציאות היומיומית (ובאמת לא לנסות לחפש את ה"אחת" מתוך מליון, אלא את מי שהוא רוצה להתחתן איתה פשוט)

לפני שיכולתי לומר מילה על זה, הרגשתי שצריך לקרוא במקור ולהבין את ההקשר. אז הלכתי לקרוא את כל הסיפור כולו, מתחילה ועד סוף, וגם את אחד הפירושים עליו, והאמת, שראיתי שם משהו אחר.

השמטתי מכאן את ההרחבה בעיון, כי עולות לי מחשבות לפרסם את זה במקום אחר.

אם יעניין מישהו/י, תשלחו בקשה באישי ואשתף בשמחה.

השורה התחתונה-

אם אני לומדת ממכלול הסיפור שצריך להתפשר?

לא בטוחה.

לבקש רפואה, כן.

לעשות עבודה של דיוק פנימי, כן.

ללכת עם אמונה בלתי מתפשרת שהאבידה תמצא בבוא היום, ושתהיה הרגשת שייכות וחיבור אמיתי, כן.

א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא

ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני

ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף

ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה

ה. תלוי באיזה תחום:

• פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.

  • כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי

• פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.

• פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד

א. לא, לא אוהב להתווכח

ב. עד גבול מסוים, מותר שתהיינה דעות ולא אוהב לריב סביב זה

ג. לא ממש, ב' וג' בתנאי שזה לא משהו שתופש אצלם את כל היום והשיח

ד. לא מעניין אותי כל־כך

ה. כל פער שלא נוגע למרחב הבין־אישי, או למרחב ההלכתי, לא רלוונטי. בשני אלה, כל עניין לגופו.

הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.

והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).

האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.

א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.

ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.

ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.

אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.

יום נעים

האפיקורסים המומרים נקראים זדים בלשון חכמים,

ועליהם נכתבה התפילה בשמונה עשרה מכניע זדים,

הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.

במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.

יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.

דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.

ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!

ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...

ואם בחרת להתחתן עם שמאלני אז הבעיה אצלך.

זה כבר לא מובן מאליו

א. אם מרגישה שיש לי השפעה עליו - אני אנסה לשכנע.

ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו

ג. כן

ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי

ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי

לק"י

בדרך כלל זה היה לי נחמד.

תמיד היו נותנים לי גילאי 15-16.

עד שב"ה התחתנתי ואז המטפחת חסכה לי את הבושות

חושבים שאני בן 27 נשוי +3 או משהו כזה... ואני סך הכל בן 21 אוטוטו..

וגם אני באופן עקבי במשך השנים נראה כ5-6 שנים מתחת לגיל שלי

פעם אחת בשיעור ה' עליתי על טרמפ וחשבו שאני שמיניסט חח

בגיל 27, מלא חשבו שאני בן 18. לקחתי את זה כמחמאה.

הרבה סיטואציות סביב זה

בעיקר כשהסתובבתי עם הילדים הגדולים

פעם אחת מישהי חשבה שהילד הוא בעלי

הורידה לי 20 שנה

ולגבר להפך

שאלו אותי בפורים אם התחפשתי לחייל. אז היה לי חוגר.

בגיל צעיר זה היה מעיק כי אני ילדון וזה. אבל כשמתבגרים קצת ונראים עדיין בני 18 זה נהיה מחמאה.

של מישהו שאפילו לא יכול להיות בגיל שיכולתי לעשות עליו בייביסיטר

בעלי כבר אבא ל2

לא מוכרים לו אלכוהול בלי תז

מכיר גם בחורה כזאת, שהרושם שלה באופן עקבי הוא שהיא מבוגרת יותר.

לק"י

אולי אולי יש בודדות.

סיבת מחיקה: קעלימבאר חמוד מדיי

תתחיל בלשאול במתנ"ס המקומי אילו פעילויות יש.

לא בטוח שתמצא בת זוג, אבל בוודאי תמצא אנשים ונשים סביב הגיל שלך. חיי חברה זה משמעותי מאוד.

ואם יש חוגים קבועים זה מעולה להכניס לשגרה שלך.

לצאת מהבית ולהכיר ולפגוש חברים.

בהצלחה!

(ואכן, כאן בפורום אין, או כמעט ואין, נשים בגילאים האלו)

לק"י

אבל לא הייתי בונה על זה. זה לא פורום היכרויות מלכתחילה.

אשמח להכיר אישה דתיה מעל גיל 40.

אני בן 48 גרוש.

על השאר אפשר להתכתב