תראי,

אנשים שעובדים עם ציבור, כשהם חוזרים לנישה שלהם, הביתה, אז יש חוסר איזון מסוים

אני לא אומר שזה אידאלי אבל יתכן ואפילו מצוי.

אנחנו רואים זאת היום לא מעט עם הדור הכ"כ עסוק בעניינים מחוץ לבית

אבל לצערנו בתוך הבית לא שקט...

וכבר ניבאו על זה נביאנו וחז"לנו על דור עקבתא דמשיחא

עצה תלמדי בספרות ברסלב על הנושא ותרחמי עליו כמו על כל מזרוחניק

אם אתה רציני- רפו"ש.

מדובר כאן באבא שלה!!!

אבא שלה!!

והיא לא מדברת על אדם רע לב או חסר יראת שמיים

אלה על אבא שקשה לו בבית, וקשה לה איתו...

לא משהו נדיר ,לצערנו (ועם יד על הלב לא רק צד אחד אשם כאן..)

פשוט קשה לה עם הניגוד בין היחס של החברה אליו בחוץ למה שהולך בבית!

בבקשה תרגע..

את מוזמנת לאישי..

[למרות שאני לא יודעת כמה אנחנו קרובות במקרה..

תמיד יש משותף בעקבות התפקידים הדומים..]

אלא לכל נער שמעריכים את הוריו בחוץ ובבית הוא מתנהג אחרת.

עצתי:

תנסי להיכנס ל"סיפור חייו" באמת ולהבין מה הביא אותו להתנהגות זו.

ברגע שתשדרי לו קבלה והכלה, יש מצב שהוא ישתנה. או שלפחות את תשתני.

אולי את לא נוהגת בצביעות כמוהו, אך האם אין צביעות בזה שאת מציגה כאילו את כל כך מוסרית, ומהנקודה המוסרית שלך את מסתכלת על אביך הרב ש"הוא לא בסדר", בעוד את שופטת אותו כאילו אין כל הצדקה והיגיון בהתנהגותו? אולי תשמשי בתכונה המוסרית שלך כדי לרחם עליו ולקרב אותו למרות הקושי שלך?

הקושי שלך קשור רק אליו ולא לאביך. את בוחרת איך להגיב להתנהגות שלו. הבעש"ט אומר שהאדם העומד מולך הוא ראי שלך. אז תחשבי מה אבא שלך משקף לך...

בהצלחה

בס"ד
אנשים לא טיפשים. סביר להניח שעל הדברים שהם מעריכים אותו את יכולה להעריך אותו גם ואולי הם מבינים בזה יותר ממך.
את יכולה לנסות  ליצור הפרדה מסוימת בין הדברים הללו לדברים שנחשפים יותר במשפחה.
לדבר איתו נישמע לי מוזר אבל כן עם אחד האחים אחיות דודים דודות (אמא?) באווירה מתאימה.

אבא שלי רב...ואני ממש לא מרגישה שהוא מוציא בבית דברים רעים לעומת מה שהוא מראה לסביבה....

למעט זה שהוא מאד עמוס ולא תמיד אני מוצאת זמן לדבר איתו...אני ממש לא חושבת שיש כאן צביעות....

אני לא בן של רב וגם לא בקשר כבר עם אבי

אבל מה שאת מספרת זה לא פשוט

ואבא שמוציא ג'יפה על בני משפחתו בין אם הוא רב ובין אם לא

הוא מאוד מאוד לא מאופס, והוא בעייתי, וצריך לפתור את זה.

אין לי מושג עד כמה זה חמור אבל בתור אחד שמכיר ת' תופעה אני אומר שצריך לפעול ברצינות כדי לתקן את זה

( אבל יש מלא מלא סוגים של בעיות וצריך ייעוץ)

אפשר באישי

אם הוא לא היה רב היית מבינה אותו יותר?

ואם הא לא היה רב עדיין לא הייתי מבינה אותו. אבל קל וחומר בתור רב גדול..

וממש עזרתם לי. צריכה לחשוב על זה... וואו.

בס"ד
זו לא "אשמתו" שאנשים מעריכים אותו וממילא כשהוא בחוץ מולם הוא מתאמץ לחזק אותם כי מישהו צריך לעשות את זה. אם לבן אדם קשה זה טוב שלפחות מול אנשים יעשה טוב וזה מתוך מלחמה/אופי ולא בהכרח צביעות. זה כן חלק מאשיותו שקשה תמיד תמיד לחשוף.
בהצלחה..

זה לא "אשמתו" אבל זה כן בחירה שלו.. איך אומרים? "יותר משהעגל רוצה לינוק הפרה רוצה להניק"

רבנים רוצים את זה. זה באופי שלהם.

ונכון, זה באמת ההתמודדות...

אולי צריך לעשות חושבים ולבדוק

עד כמה אתם בתור ילדים נותנים לו הרגשה מוערכת בבית 

או מסתכלים עליו כאבא טוב ומוערץ..

הפער בין ההערכה בחוץ להערכה פחותה בבית אולי יוצרים אצלו תסכול

שמתפרץ עליכם..

בהצלחה מתוקה!!

איך אפשר להעריך אבא כשזה המצב??

ואת מסתכלת עליו כאילו הוא מכוון בכוונה טהורה לפגוע בך. זה לא נכון.

את מכניסה את עצמך "למשחק" שלו בו את ומשפחתך אשמים במצב , בעוד, הבעייתיות נמצאת בו.

את לוקחת את הדברים אישית. אל תיכנסי למשחק שלו.

ברגע שתחזקי את עצמך שאת בסדר גמור. ברגע שתהיי בסדר גמור, לא תרגישי צורך להאשים אותו בצרות שלך.

תצאי מהמשחק הזה ותנסי לרחם עליו.

את "משחקת" לידיים שלו כשאת נפגעת מההתנהלות שלו.

תנסי להשתחרר מהאשמה. זו הרגשה נפלאה.

אם הכוונה ל- כעסים בלתי נשלטים, השפלות, מצבי רוח קשים - אין שום הצדקה לכך!

הוא צריך עזרה, ועכשיו.

כדאי גם לך לקבל עזרה מקצועית שתקל עלייך את ההתמודדות עם דבר כזה.

אינני יודע כמובן במה מדובר - ולפעמים יכולה באמת להיות בעיה (אם כי גם אז - מי יודע מה עובר האדם בתוכו וכמה קשה לו וכו').

אבל צריך לזכור שהרבה צעירים מלאים ביקורת, לצערנו, על הוריהם. אינם מבינים כלל מה משקיעים בהם, בוודאי אינם יודעים עם מה הם מתמודדים ומה אינם מספרים להם.

ידועה הבדיחה על אותו אחד שאמר שבגיל 18 חשב שאביו טיפש מוחלט, ובגיל 25 התפלא כמה הזקֶן התקדם במשך השנים הללו...

כנ"ל - אינני יודע מה אצלך..

אך הייתי מציע לך לפחות לנסות [הרי ביקשת עצות; אז יש להניח שלא התכוונת רק שיעזרו לך ב"הסכמה" שזה סיוט וצביעות, בפרט בלי שבכלל מכירים, אלא שיעזרו לך להרגיש יותר טוב...]:

קודם כל תחליטי שאת משתדלת מאד לכבד אותו (את יודעת שכיבוד הורים זה אפילו על רשע? יש להניח שהוא לא כזה..).

דבר שני, תחליטי שבמקום לשפוט כמה שזה "סיוט" ו"צביעות" - את מנסה לא רק לתאר מצב אלא להשפיע על מצב:

קבלי אותו כשהוא בא הביתה באהבה ובכבוד, תתענייני מה נשמע וכו'. תשתדלי להסתכל בעין טובה, למצוא כל נקודה של טוב.

אולי תשאלי אותו על דברים שאת חושבת שהוא יודע או יכול לייעץ.

ואחרי שבועות ספורים - תראי האם לדעתך חל שינוי במצב.

ואז תוכלי גם לראות, האם מה שרואים בבית הוא רק "תוצאה" או גם "סיבה". אולי הבית עצמו יכול לעזור.

ושוב - כף זכות. קשה לדעת, קל וחומר ילדים לגבי הוריהם, מה עובר הזולת ומהו עולמו..

נותנים לי הרבה דברים מדהימים לחשוב עליהם. תודה רבה. זה קשה עדיין..

אני רוצה לשמור לעצמי תשרשור הזה כדי לעבוד על העניין באמת. מישו יודע איך אפשר לעשות זאת? שיהיה לי קישור של השרשור?

זה כנראה המפתח לכל....

בהצלחה רבה.

נשמח לשמוע דברים טובים..

הנק' האדומה של ההודעה> קליק ימני> "העתק קיצור דרך" > תעשי הדבק איפה שבא לך

או-

תכנסי לכרטיס אישי שלך- ותראי היסטוריית הודעות שכתבת

וואי כמה אנשים פנו אלי בשיחה אישית. כואב לי לראות עד כמה אנשים טובעים בתוך זה.

יהיה טוב!!! אתם מדהימים!!

בהצלחה ענקית!!!

אני לא יודעת מה את מרגישה,

אבל אולי במקום להילחם או להדחיק אותו

תפני אותו לה'

הוא בכל מקרה יודע

והוא באמת יכול לעזור...

(כמובן רק להיזהר מקטגוריה וקטרוג- אבל סומכת עלייך שלא תגיעי לשם)

שוב בהצלחה!!

אם בבית יוצאת ג'יפה כפי שכתבת - חשוב שתפרידי את עצמך מזה.

זאת אומרת, לאביך יש קשיים שונים, אבל אלו הקשיים שלו. זה לא אומר עלייך כלום. בטח לא שום דבר רע.

ילד הוא רגשי וכל מה שהוא רואה הוא לוקח אליו, על עצמו.

אבל אנחנו צריכים לעשות הפרדה שכלית.

והמקום הכי מרפא זה המקום שמסוגל לרחם על ההורים. (בספירות - רחמים זה קו אמצעי, קו של איזון שמגיע הכי גבוה)

אז באמת, בפשטות - רחמנות על אביך שזה מצבו.

ולעשות הפרדה - שזה המצב שלו, מהסיבות שלו וזה לא אומר עלייך כלום

וחוץ מזה כיבוד הורים זו מצוה מאד רצינית. בעשרת הדיברות הרי יש שני טורים - מצוות של בין אדם למקום ומצוות של בין אדם לחברו. כיבוד הורים נמצא בטור של בן אדם למקום!!! זאת אומרת שחייבים בכבודם כמו בכבוד שמים!!!

אז צריך להיזהר לא לפגוע בכבודם חלילה אפילו לא ברמז, מוסבר בחסידות שפגיעה בהורים, או זלזול בהם אפילו ברמז, או חלילה אם מישהו שונא את הוריו או מאשים אותם בבעיות שלו - הוא ממש חונק את חייו... זה הדבר הכי מזיק לאדם. לכן כדאי לקיים את המצוה הזו בזהירות ובכבוד מירבי....

בכל אופן , גם הורה שעושה טעויות קשות שפוגעות בילד, עדיין צריך לכבד אותו. והבן מצידו - אם ראה תמונות קשות בבית - צריך ללמוד לעשות הפרדה. זה המצב של ההורים, רחמנות עליהם, וזה לא אומר עלייך שום דבר חע חלילה, את בסדר גמור.

הבדיחה הולכת ככה.. בגיל 18 ידעתי פי שתיים מאבא שלי, בגיל 23 הוא ידע פי שתיים ממני, ולא הבנתי אף פעם איך הוא הספיק ללמוד כל כך הרבה בכל כך קצת זמן

יש הרבה אנשים שמתנהגים כמו דוקטור ג'ק ומיסטר הייד משום שבחוץ הם מוערכים ומוחמאים. הם מוכנים להשקיע את כל חייהם למען הזולת וגם את כל כספם, נותנים מעצמם מעל ומעבר ובבית הם הופכים לעריצים ולדיקטטורים, מבלי יכולת להבין צורת התנהגות זו.

את לא אשמה, זו לא הבעיה שלך, זו בעיה שלו. נכון שאת מצפה מאדם שומר תורה ומצוות להתנהג  מעל ומעבר לאדם רגיל, אבל לא. תשכחי מזה. בבית הוא לא צריך להעמיד פנים. בבית הוא מתנהג בהתאם לאופי שלו, אין לו לפני מי להציג ולהשמיע את מה שאחרים רוצים לשמוע.

עצתי לך - התעלמי, אל תתייחסי. הנהני בראש כאילו את משתפת פעולה, אך תחשבי באותו רגע על דברים נחמדים שהתרחשו לך. תראי שזה עובד. כשלא יהיה לו על מי לשפוך את הזעם, הוא יפסיק. תדריכי כך גם את יתר בני המשפחה. אם תסבירי לו את הבעיה שלך הוא לא יבין על מה את מדברת כי הוא תמיד צודק, והרי הוא כל כך חשוב בחוץ.

בהצלחה

אני לא יודע בדיוק מה הפרטים, אבל צריך לשים לב לנקודה הבאה: אם מדובר באלימות או פגיעה פיזית (מכל סוג שהוא, ואין צורך לפרט) יש צורך לפנות לגורמים מקצועיים כדי לטפל בעניין. אם מדובר בהתנהגות שמבחינתך היא לא נעימה אז זה נושא לעבודה עצמית. זה דבר שחשוב לשים אליו לב, וזו הסיבה שאני כותב את זה בשרשור הכללי. אם מישהו רוצה רעיונות לגורמים מקצועיים, שיפנה אלי בפרטי.

כדאי לך לעבוד עם באגר. ההצלחה שלך מובטחת.

מניין הבאת את הפילוסופיה בגרוש הזו? התנסית פעם בתופעה הזו? אני הייתי שם.

ואני עדיין שם.

תן לה כלים להתמודד ולא לכתוב סיפורים ללא תכלית.

וחוץ מי זה שיש הלכה לגבי ענין חתונה וזה קודם לכל עניני החסידות. נכון גיל 18 כתוב גם בהלכה אבל יש לגבי הרבה דיונים כמו מי שרוצה לאחר קצת בגלל לימוד תורה. הוא להפך להקדים שכתוב על זה בשו"ע הרי זה משובך. בקיצור תחשוב לפני שאתה כותב.    

נישאוים בגיל 18 הוא הלכה. אם לא, הוא ישחית זרע מדי פעם עד שהוא יתחתן.

ההלכה היא להתחתן מגיל 13 (אבן העזר, הלכ' קידושין ...) .

הרבה החכמים מצעים בגיל 14 כמו בן-איש-חי. שהוא עוקב אחרי רב חסדא (מס' קידושין כט: או ל.)

ההתר ללמוד תורה מתחיל מגיל 13: כונה: אם בגיל 13 או 14 הוא רוצה ללמוד - אזי הוא יכול ללמוד תורה (וכן פרנסה) מבלי להתחתן. אבל בגיל 18 - זה גג. כבר חייב להתחתן (או לחפש בדחיפות להתחתן).

אחרת הוא יזריע וישחית זרע על המיטה ... עד שהוא יתחתן.

החכמים של היום, לפי שיטתם הגרועות, חידשו ההפך: שהמינימום להתחתן הוא בגיל 18, אבל מותר לו להמשיך כריק וכרווק עד גיל 21 או 22 למען התורה. אבל זה רחוק מאמת ושופך חטא כפי שתיארתי. הביולוגיה שלו לא יאפשר אפילו ל"בן-תורה" ללמוד אחרי 18.

התגבות שלכם נגדי לא במקומם ולסיבה זה הקץ הגאולה נדחה ונדחה עד האחרון.

ובמקום שאנחנו אמורים להיות אור לגויים שמתחיל בנושא הזה,

הטילים ימשיכו ליפול אלינו בגלל זה.

העולם ה"דתי לאומי" וחכמיה בנושא הזה מאד נאיבי.

וכן העולם ה"חרדי" מושחת.

אין אמת בעולם הדתי היום, בגלל הכסף והכבוד.
 

אם העולם יעקוב אחרי אורך חיים כפי שמתואר אליבא דרבי יהודה בן תימא (פרקי אבות ה:כא), כל הבעיות כמו שהבת הזאת מתארת + בעיות אחרות יתעלמו.

שבת שלום.

תכף נצא לקראתך בריקודים! (לא אני כמובן, אני רק שולחת את החצי המתאים לעשות את זה.)

אם אתה כבר פה אז כמה שאלות- איך קוראים לבעלי ואיפה הוא גר? (כי מה לעשות 18 חלף עבר ועוד לא מצאתי אותו)

-באיזה שעה בדיוק יבוא המשיח?

-וחנוכת הבית תהיה בט באב או בי"ז בתמוז?

אני פשוט צריכה לדעת כדי להתכונן.

תודה מראש!

(ואגב נביא, בעיות יעלמו ולא יתעלמו, קראוון ולא קאראבן, וכו...)

התגבות שלכם נגדי לא במקומם ולסיבה זה הקץ הגאולה נדחה ונדחה עד האחרון.

ובמקום שאנחנו אמורים להיות אור לגויים שמתחיל בנושא הזה,

הטילים ימשיכו ליפול אלינו בגלל זה.

העולם ה"דתי לאומי" וחכמיה בנושא הזה מאד נאיבי.

וכן העולם ה"חרדי" מושחת.

אין אמת בעולם הדתי היום, בגלל הכסף והכבוד.
 

אם העולם יעקוב אחרי אורך חיים כפי שמתואר אליבא דרבי יהודה בן תימא (פרקי אבות ה:כא), כל הבעיות כמו שהבת הזאת מתארת + בעיות אחרות יתעלמו.

-----

חשבתי שאולי יש לו עוד כמה נבואות שישלוף לנו על הדרך

בס"ד
דעתי בעניין כניראה לא שונה בהרבה משלך אבל חבל להעליב.
יומנעים.

אחת המסכנות היא- פשוט להתרחק!!!

(אולי כשזה מגיע למצבים קיצוניים כבר איין ברירה וזה הפתרון היחדי ואין מה לנסות דברים אחרים...)

להתרחק רק אם זה פוגע בך במידה שאת לא יכולה להמשיך אח"כ ולהאמין בשינוי שלו.

תסמכי על המילה שלי - הוא שונא את עצמו אחרי שהוא כועס ומתפרץ עליכם!

הוא מת לתקן!

רק תאמיני שיש בו אור וטוב ושהוא יכול להיות האבא הכי כיפי בעולם!

ואולי "התרחקויות זמניות" בשעות קשות, כדי שיהיה קל יותר לבנות בשעות אחרות.

שמואלרי- התנצלות.

וגיל 18 על פי ההלכה זה מינימום בשו"ע כתוב המקדים לישא קודם י"ח הרי זה משובח ואסור קודם י"ג לישא. 

ב. לא הרבנים קבעו לא להתחתן קודם י"ח אלא זה חוקי המדינה ונוצר מצב כזה שאנשים לא מתחתנים קודם אבל זה לא הרבנים קבעו.

ג. אין לך שום רב אתה יוצא נגד כולם ולא מסתמך על אף אחד.

ד. שלא תחשוב שחתונה זה אוקוס פוקס התאוה נשארת וכמו שצריך לעבוד לפני צריך לעבוד אחרי ואפילו הרבה פעמים אחרי החתונה הרבה יותר קשה.

ה. אולי העולם שאתה מכיר כולו מושחת תתחיל לראות טוב קצת לא יזיק לך (אולי אצלך החילונים זה שיא הלמות אני כבר לא יודע).

ו. מסכת אבות זה מוסר ולא על זה בונים עולם הלכתי המוסר מאוד חשוב וצריך לתקן את המידות אבל לא על פי זה קובעים הלכות עובדה הפוסקים לא מבאים את המשנה הזאת ואם מבאים זה רק בתור הקדמה ולא לפסיקה אז לא להרבב מוסר והלכה. 

במענה אישי אליי, שלח לי שעד גיל 26 זה סביר, מעבר לכך, ישנה טענה של ת"ח שדיני חברה לא יכולים להיות מועתקים אל היום, מכיוון שהמציאות השתנתה(בנוי על הלבוש במנהגים ועל הבני יששכר בדרך פיקודיך מצוות ל"ת לה, אות ח כמדומני)

כל מילה

מסכימה עם החתונה בגיל מוקדם..

אבל צריך עוד כמה נתונים כדי להתחתן לשם שמיים (מעבר לבגרות מינית!)

ללכת לדבר עם אמא על הנושא

ללכת לדבר עם הרב\ חברותא של אבא- על הקושי הזה

ללכת לרבנית\מחנכת\מוסרניקית\מישי שלך שתתן לך יותר עיצה -מתוך הכירות אישית יותר ממה שיש בפורום

רב/חברותא של אביך, ואם אפשר - גם לא עם אימך (אם לא מדובר בחירום ממש).

קצת קשה לייעץ - גם בגלל שלא ברור מה בדיוק הבעיה שלך איתו; מה זה ה"ג'יפה" כלשונך, שדיברת עליה.  אבל הכי הכי טוב, לענ"ד, אם זה אפשרי במקרה שלך (וגם את זה קשה לדעת מכאן), הוא לדבר עם אבא.   אם זה שייך- תפסי זמן "טוב" ותגידי לו שאת רוצה לדבר איתו. תסבירי בנימוס שקשה לך עם דברים מסויימים, תסבירי מה, תגידי לו שאת רוצה איתו קשר טוב של בת עם אבא שלה, ואם הוא יכול אולי לעשות משהו בענין...  מי יודע? אולי אינו מבחין במה שבעינייך קשה מאד.

ואם זה שייך ויצליח - אז כמו שאומרים "תני לו צ'אנס" וחכי כמה זמן לראות אם "זז" משהו..

בהצלחה רבה.ה' יחזק אתכם.

ב"ה

לברוח.

ועכשיו ברצינות, לברוח למקום אחר. לשמוע שיעורים על דרך ארץ. להיות במקומות אחרים, במיוחד בחופש, לשקוע בעבודה/ התנדבות /שרל"א / חברות אמת/ משפחה מורחבת/ כל דבר שיוביל לתוצאה שתבנה בך מקום אחר ועולם אחר.

מקום שתוכלי להביא את עצמך לידי ביטוי.  מקום שמבוסס על חסד, נשיאה ונתינה באמונה, ויוכיח לך שאין סתירה בין דרך ארץ לתורה.

משהו שיוכל לעזור בתקופה יותר מאוחרת. אולי. לא לאבד אמון בעולם.

אגב, מה שלפעמים עוזר זה מבט כללי כמו "יאללה, עד סוף השנה הבאה אתחיל פנימייה" "עוד חודשיים ואחיל ללמוד" "שרל"א, תתכוננו!"

תהיי חזקה. צריכים אותך.

אין מילים........

....

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי