זה נכון שלא צריך מסדר צניעות

ולפי דעתי בנות גם לא צריכות ללכת להילחם עם החילים כן להפגנות אבל לא להילחם ולהרביץ וכדומה.

אבל דבר אחד אני לא מבינה היא תולה את היותה חצופה, לא הולכת בצניעות, לא שומרת נגיעה היא תולה בהיותה מתנחלת???

מה נסגר??

אולי זה לא פשוט ויש פה דברים שהם נכונים וגם אני מרגישה אותם (במיוחד לגבי המדריכה ) אבל זה לא נכון שישנאו אותה ולא יקבלו אותה כי היא ירדה קצת מהדרך יקבלו אותה וינסו לקרב אותה.

אבל הדרך שבה היא בחרה הייתה בחירה שלה ואך ורק שלה ואל לה להאשים אף אחד בטעויות שלה!

כולנו כמעט גדלנו כמוה או לפחות הרבה מאיתנו אבל ההבדל הוא שאנחנו בחרנו בדרך שונה דרך שלפי דעתינו היא יותר נכונה.

אני לא יודעת עד כמה זה נכון מה שהיא אומרת לא מתיחסים, התיאשו וכו' לא מתיאשים כל כך מהר מילדה ובטח שלא מתרחקים ממנה סתם כדאי שגם היא תסתכל על עצמה ולא רק תאשים אחרים.

דרך אגב פעם נפתח פה שרשור יחסית דומה עם המתבים של נוער ב' ונוער א' זה השרשור נראה לי כדאי לקוראו אולי נבין דברים והלוואי שנצליח לקבל דברים מהמכתבים של הנוער שתכל'ס נמצא בכל אחד מאיתנו וליד כל אחד מאיתנו.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t354256#4315616

שבוע טוב!!!

שונאת סטיגמות!!

הלוואי ויכולתי תמיד לראות מעבר,את הבנאדם!

בהיותה מתנחלת אלא זה הסיפור רקע...

חוץ מזה שכן יכול להיות שיש לזה איזה שהוא חלק במצב כי כמתנחל/ת נוספים לחיים שלך עוד אי-אלו מורכבויות...

אם היא לא רוצה היא לא חייבת אבל זה לא משנה.

הכי קל לנו להאשים את כל העולם חוץ מאת עצמינו ורוב הפעמים אם לא תמיד אנחנו האשמים העיקריים בסיפור.

תקשיב אני לא מגיעה מהמקום שלה כרגע אבל הייתי בו פעם ואני יודעת שזה תלוי בנקודת מבט אפשר להסתכל על זה כעול אבל אפשר גם כגאווה וכן אני גאה בהיותי שומרת מצוות עם כל זה שלפעמים קשה לי זה גאווה.

אני חושבת שהיא לא ממש צודקת כי בסך הכל היא בחרה בעצמה ואף אחד לא בחר בשבילה.

אם עדיין לא מובן או יש מה להרחיב אתה מוזמן לשאול או לדבר איתי באישי

ז"א-אם היא לא באמת רוצה בדרך אבל היא מבינה-שזו חובתה,וכך ה' רוצה ואין לה ברירה.

אם היא עושה את זה מתוך חובה זה גם טוב נכון שעדיף מתוך רצון אבל גם מתוך חובה זה טוב.

חוץ מזה שלא נראה לי שהיא בחרה בדרך ההפוכה למצוות כי היא חשבה  שזה מה שה' רוצה.

קודם הבנתי לא נכון מה רצית.

.  חחח... סתם

נראלי בכללי, על כל השיר....

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...