האדם והעולם נבראו - משום שהקב"ה כולו טוב , ותכלית הטוב להיטיב .

כלומר מטרתו של הטוב זה להיטיב והקב"ה בעצם ברא את העולם /האדם כדי להיטיב עם הבריאה

אין לו מטרה בעולם.

בטח שיש תכלית לאדם ומטרה!!

אננו פשוט לא יודעים מה היא.

מהי.. "להתענג על זיו השכינה"

"לתקן עולם במלכות שדי"

נשמע מפוצץ-  אני רוצה לנסות לפשט את זה.. בע"ה בל"נ בהזדמנות

אם הקב"ה כל כך רוצה ש"נתקן" את העולם, הוא יכול לעשות את זה גם בעצמו. למה דווקא אנחנו?

למה הוא בכלל ברא אותנו? כי ממש שיעמם לו לבד בעולם, והוא חייב יצורים שיעריצו אותו ויתפללו אליו ויכרעו לכבודו ויקימו לכבודו בעמל כפיהם בתי כנסת מפוארים.

חשבתי- אולי באמת נעשה תכנית כזאת "מתעללים בנו"

ככה נקרא לה! שם יפה לא?!

תראי- תסריט מעולה:

ירדנו לעולם לסבול, לסבול, לסבול ולסבול.. החל מקטנות וכלול בגיל ההתפגרות עד לימי הזקנה

של התרוצצות סביב מיטות החולים לא עלינו ואז- למות?!

אויש התסריט נשמע נורא.. חיים של סבל ואז פשוט למות איזה סוף עצוב!

חייב להיות קצת משו שונה.. אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

למה אנחנו מתכתבים בנוג"ה למה מדברים?

למה חיים? למה לי חיים? זה מיותר!!! למה אני פה בכלל? משחקים בי? מה? אני בבית ברביות?

או אולי ברט נע בשחור לבן? אולי מנסרים את טקסס? סרטי אימה?

מה ההבדל בין מציאות לדימיון? מי עבד עלי שהביא אותי לעולם כזה מטונף?! מי יענה לי על כל זה?

בייני'ש אני לא! אבל אני יענה מה שלמדתי בחיי או לפחות חלקיק מיזה.

נוכחתי לדעת לאחר בירור פנימי עמוק.. ולאחר שאלות והתחבטויות מהי דרכה של אמת.. מה זה בעצם עולם?

ומה אני עושה בבית הבובות הזה?

בטוח לא שרה סיגפו, אני עומלת פה, לא לחינם אף אחד בתכל'ס לא צריך אותי

הנני עפר ואפר.. שלוחה של מישו שדאג להביא אותי פה גם כדי לענות לך ת'תשובה הזאת.

"ילדה איך את כל כך בטוחה בעצמך? מאיפה לך כל כך הרבה על בורא עולם?"

זה התחיל כשהתחלתי לברר, כשהתחלתי לשאול.. כשהכל צף.

כשמישהו זרק את כל התשובות לפני שהספקתי להעלות או רק לחשוב על כל השאלות האפשריות

ואז יצאתי לחקור.

יצאתי- לחקור!

דניאלה חקירות בע"מ.. הלכתי לברר וואלה אנ'לא טיפשה שיעבדו עלי.. יש לי מח.. בואי נחשוב

חשבתי וחשבתי ו.. הכל העיד שהוא לידי הכל העיד שכל מה שלא אומר וכל מה שלא אחשוב

הקב"ה הוא האמת והוא עשה מה שעשה בשבילנו לא כי את החלטת לא כי אני החלטתי.

כי המלך החליט!

את בכלל מסוגלת להבין מזה אינסוף? 8 <---- אני לא, המושג הזה גדול עלי.

כי אני סופית, גם השכל שלי כ"כ סופי.

לכן אין לי מושג בכלל היכן ד' מתחיל 'לחשוב' (במושגים שלנו) והיכן זה 'מפסיק' לחשוב אם בכלל

כי חשיבה זה תהליך של בני אדם

לא של ד'.

למה? כי הוא ד'.. כי הוא אינסוף... אז אם הוא אינסוף איך אפשר לשאול שאלות על אינסוף = משהו שאני לא יכולה

להכיל, להבין עד הסוף.

ובעצם מזה הדבר הזה שבילבלו לי ת'שכל שנים עליו- אמונה!

מזה? זה פשוט שטויות במיץ אה?!

אבל אמונה מתחילה איפה שאני מסיימת להבין דברים.. שאלתי וביררתי מה שיכלתי, קיבלתי תשובות שסיפקו

את השאלות עד שהיה קטע שלא קיבלתי עליו תשובות.

למה? כי שם מתחילה הבחירה אם להאמין או לא. ואם הייתי יודעת הכל בבירור אז זה לא היה אמונה, זה היה ידיעה, הייתי אנסוף כמו ד' אם הייתי מבינה.

אז אני יודעת שאני לא אינסוף ואפילו לא בדרך לזה.. ולכן היום אני יודעת לקבל את ד' גם אם לא הכל אני מבינה

שואלת? עדיין! מבררת? עדיין! מהמקום של באמת להאמין, לראות אמונה ולסמוך על הקב"ה

שאני לא בשיר סיגפו של בית הבובות.

אני בחיים של התמודדות ואם אני מחפשת באמת לדעת אני אשאל כדי לברר באמת

ולא כדי לברוח מהמציאות!!!

תודה!!

א"א רק להבין, יחי ההבדל הקטן!

הבחירה היא לא "אם להאמין או לא", אלא-אם ללכת ע"פ האמת או לא,ז"א-חובה על אדם לידע את קיומו של ה' ולעובדו, עכשיו השאלה היא אם אכפת לו מהחובות שלו...

נ.ב.למדת ספרי מחשבה?

רואים שם די בבירור שאפשר לחקור, מותר לחקור, מצווה לחקור, ואף חובה לחקור.

למען האמת אני בכלל לא בטוחה שהוא האמת, ולכן אני לא ממש מבררת עליו... כי אחרי חודשים של חיפושים כושלים כבר די נמאס לי...

האמת.

מאחר שאני מאמין שיש הוכחה ברורה למציאותו, ואני לא מאמין בזה סתם באופן תיאורטי-אלא גם מכיון שמצאתי את ההוכחה...

(וזו לא הוכחה שבדיתי מלבי-אלא הוכחה שיש לה על מי שתסמוך. ואגב, אני ממש חולק על דניאלה בענין הזה של הוכחות וחקירות, אז אם יש לך שאלות, לחלק ניכר מן הסתם יהיו לי תשובות-וגם מה שלא אני אוכל לברר לך די בקלות)

אני יכול לעזור לך, באישי, אם תרצי...

אני אשתדל להיות פרקטי כמה שניתן.

עצם ההתעסקות בשאלה הזאת, יכולה להוביל את האדם למקומות לא כל כך טובים, ובדיוק כמו שתיארת את זה, למחשבה שה' ברא את האדם כדי שישתחווה לו וכו' וכו'... תראי, מי כמוני וכמוך יודעים שה' לא צריך שום כבוד, ושום אחד שיעריץ אאותו. משמע, אם הוא ברא אותנו, הוא כנראה ברא אותנו בשבילנו. אממה, משום מה אין לנו את יכולת התפיסה של אלוקים, אז אנחנו לא באמת מבינים למה זה ככה, ורואים מציאות עקומה, כי מה לעשות, אנחנו בני אדם (אגב, כאנקדוטה - גם במובן הפיזי זה נכון, שבני האדם רואים מציאות עקומה, פשוט כי כדור הארץ הוא עגול, כך שכל מה שאתה רואה ב"טיפה" מרחק ממך, מבחינה פיזית נמצא במעוגל אליך, בטיפה, ככה שזה לא שאתה מסתכל אליו בקו ישר, אלא במין קשת זעירה ולא מורגשת בכלל... מקווה שהסברתי את עצמי, אבל זה בכלל לא חשוב...)

אז מה לעשות? ישנה תשובה פשוטה שאפשר לענות לך והיא "תמים תהיה עם ה' אלוקיך". אדם צריך להיות תמים ולקיים את מצוות ה' בלי יותר מידי להרהר, כמו שאם רופא יגיד לך ל'קחת תרופה זאת וזאת, או לעשות ככה וככה, אתה תעשה את זה בלי לשאול יותר מידי שאלות, כי אתה יודע שהוא מבין יותר ממך, וגם אם תבקש ממנו להסביר לך, אתה לא באמת תבין, כי הוא למד בשביל זה 7 שנים+, ואתה לא שנייה... אז תשליכי אותו דבר על ה'...יופי.

אבל מה לעשות ואנחנו בדור הגאולה שמברר דברים נוקבים ולא פוחד לשאול שאלות ("חוצפא ישגי"), הכי קשות והכי אמוניות שיש. אז להגיד לך להיות תמימה ולא לשאול זה כנראה לא ילך. במקום זה, אני ממליץ לך שוב לעשות מה שהמצלתי קודם - להשאר עם השאלה הזאת, ולחתור כל חייך להגיע לתשובה אמיתית אליה, אבל מתוך התורה הקדושה, מתוך עשיית המצוות, מתוך הידבקות בו יתברך. אם תעשי את זה באמת ובאמונה, באהבה ובהתמסרות מלאה - בסופו של דבר הלב ידע את התשובה. וזה מה שחשוב, באמת.

יום טוב!

והארכתי בתגובה אחרת פה.

ואפשר ללמוד ספרי מחשבה-ואז להבין דברים.

מותר וטוב לשאול שאלות, וזו אינה חוצפה, השאלה היא איך אתה שואל-

"האם יש אלוקים/האם יש טעם בבריאת העולם/האם מה שאלוקים עשה זה טוב?"

או-

"איך אפשר לדעת שיש אלוקים/מה הטעם בבריאת העולם/איפה הטוב במה שאלוקים עשה?"

יש חקירה ויש ספקנות.

אין דיעה הטוענת שאסור לחקור, יש דיעות שעדיף לא לחקור שמא תגיע למקומות לא טובים,

אבל לחקור כראוי-זה טוב, ולכן אם התחלת כבר לשאול שאלות-חפש תשובות-אבל כמו שצריך, והש אלה פה די ברור שהיא התעניינות ראויה, ולא זלזול.

בואי נעצור רגע ונחשוב- מזה בעצם המילה תכלית? מה המשמעות העמוקה שלה?

מזה אומר לנו?

תכלית- הגדרה: יעוד, מטרה של עצם כלשהו שקיים בעולם.

בואי ניקח לדוגמה את הכסא שאת יושבת עליו עכשיו.. מה היעוד של הכסא?

כסא מעץ- היעוד שלו שאנשים ישבו עליו לנוח או בין עמידה לעמידה.

עיפרון- גוש עץ עם פחם בקצה, מה היעוד שלו?

לרשום על דף דברים כדי לזכור, לקרוא, לתעד.

אם כך אנחנו בעצם מבינים שהיעוד של כל דבר שקיים הוא גבוה יותר מהעצם עצמו.

יש לו מטרה נעלה יותר משל עצמו.. דומם שמטרתו להיטיב עם החי...

תמצאי לי דבר אחד בעולם שלא היה לו יעוד כלשהו.. לא תצליחי!

מכאן מבינים ש..- אנחנו בני האדם יש לנו תכלית, יעוד, מטרה גבוהה יותר מעצמינו!!!

מהי? איך יודעים אותה? אם אנחנו פה בעולם סתם זה לא דבר הגיוני כי הרי יש מטרה כלשהי

אז המטרה צריכה להיות גבוהה ונצחית ולא חולפת.. כי אם היאחולפת אז היא לא אמיתית, היא שיקרית כי לשקר אין רגליים והוא לא עומד.

אז המטרה שלנו היא כן עומדת.. כי יש משהו נצחי מאחורי גוף שמתכלה.. מאחורי עולם מטורף

מאחורי שקר חולף.. מאחורי הנאה רגעית.

יש משהו קיים וניצחי- הנשמה.. חיים שאחרי.

בתוך גלקסיה אינסופית הקב"ה יצר ריק- חלל ריק שאותו ימלא משהו גשמי כמו העולם שלנו

מה שהפך ת'עולם ללא מתוקן.

במילים פשוטות, הקב"ה העיף את כל השלמות הצידה ובנה בחור הריק עולם לא שלם, עולם חסר.

הקב"ה ברא אותנו הבנים שלו ואנחנו בחרנו בתיקון עולם, אנחנו בחרנו בלקבל טוב רק לאחר ניסיונות

תשאלי את אדם וחוה

"הנני נותן לפניך את הטוב והרע, וברחת בחיים" במה אני בוחרת? במה אנחנו בוחרים?!!

פעם, כשרק התחלתי להכיר את הרעיון של אמת אחת אבסולוטית (תעדכנו אותי אם קראתם והלכתם לאיבוד איפשהו), ממש התלהבתי מהרעיון.

אמת אחת, אמת מוחלטת, יחידה, כל השאר שקר, כל מיני מושגים וססמאות מפוצצים...

אחרי שחשבתי על זה קצת, התחלתי להבין שלמרות שאמת אחת מוחלטת זה נשמע יפה, במציאות זה הולך קצת אחרת. כל אחד חושב אחרת - אפילו בין בני אותה דת, אפילו אחים, אפילו תאומים, אפילו רבנים/כמרים/נזירים/כהנים - כולם.

וקצת, קצת קשה לראות איך המושג "אמת אחת מוחלטת" משתלב בכל הסיפור הזה...

הנקודה היא שאם אתה רוצה להאמין באלוקים ובאמת אחת מוחלטת, אתה צריך גם להאמין ב"אחת אמר אלוקים - שתים זו שמעתי"... אחרת אתה פשוט צריך לרדת מהרעיון הנחמד הזה.

ואם כבר חושבים על זה, די קשה להאמין באמת אחת אבסולוטית אם לא מאמינים באלוקים. כי: "אם אין אלוקים, איך יכול להיות שרק דעה אחת צודקת? הרי אין רעיון אחד שמאחד את הכל... ומצד שני, גם לא יכול להיות שכולם צודקים."

בחרתי דווקא את המושג "אמת אחת אבסולוטית" בגלל ששאלת(אני 17) שלוש שאלות שונות, שכל אחת מהן יוצאת מנקודת הנחה שיש תשובה אמיתית אחת. או במילים אחרות, אמת אחת אבסולוטית.

ואני חושב, שבאמת יכול להיות שיש אמת אחת אבסולוטית. אבל היא הרבה יותר גדולה ומורכבת מאשר מה שציפינו למצוא כשרק שמענו את המושג הזה, כי מדובר בעולם גדול, עם הרבה יצורים שונים ובני אדם שכידוע "כשם שפרצופיהם שונים, כך דעותיהם שונות".

הרמח"ל בספר "מסילת ישרים" כותב:"יסוד החסידות ושורש העבודה התמימה הוא שיתבאר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו ולמה צריך שישים מבטו ומגמתו בכל אשר הוא עמל", כלומר שלכל אדם יש מטרה אחרת בעולם.

והוא צריך לגלות מה היא...

מקווה שעניתי.

אם לא, חופשי באישי.

דיעות בלשון חז"ל אלו תכונות הנפש, ולא השקפות עולם.

הרמח"ל אומר שכל אדם צריך לדעת מהי מגמתו, אבל הוא גם אומר מהי המטרה...להתענג על זיו השכינה-משמע יש מטרה מאוחדת לכולם, וגם שכינה בתחתונים-זה משותף לכולנו.

יום נעים לכולם!

אני מניח שאתה מנסה להקשות על הציטוט שהבאתי "כשם שפרצופיהם שונים, כך דעותיהם שונות", ואגיב מתוך הנחה שבאמת באת להקשות על הציטוט.

לא משנה אם תקרא את האימרה:"כשם שפרצופיהם שונים, כך דעותיהם שונות" מתוך הנחה ש"דעות=תכונות נפש" או אם תבין את המושג "דעות" כמו שאנחנו רגילים להשתמש במושג בימינו - כלומר השקפת עולם ואמונה מסוימת לגבי דבר מסוים.

זה לא משנה כי הבאתי את הציטוט כדי לחזק ולהמחיש את זה שהעולם מורכב ומגוון, ושיש בו יותר מאשר דעה אחת(בכל דרך שתרצה לפרש את המילה), או אמירה אחת. אפילו המראה של כמעט כל דבר נראה שונה...

אם כך, יוצא שמה שהוספת לנו (וחידשת לי) בתגבה שלמעלה רק מצטרף ומחזק את מה שאמרתי. לא ההיפך.

תודה רבה!

נפש=רגש  וכדו'.

אבל בהחלט השכל שונה מאדם לאדם. ההוכחה לזה היא שגם בנושא ספציפי לכל אחד תהיה הדעה שלו.

לגבי הרוח, אם התכוונת לנשמה - אז הרב קוק כתב שיש נשמה פרטית ונשמה כלל ישראלית, משמע שיש נשמות שונות מאדם לאדם.

אם התכוונת למשהו אחר, אשמח אם תסביר למה התכוונת...

בכל מקרה, אשמח אם תביא מקורות למה שאתה אומר ותעשיר את ידיעותי.

טעות=חוסר חשיבה על עניין מסוים/חוסר התחשבות בפרט מתוך אות עניין- מוביל לטעות.

זה המקור לכל חילוקי הדיעות באשר הם!

אם תתן לכמה בני אדם בעיה אחת, ואת כל הנתונים הנדרשים לפתירתה, תגלה שברוב הפעמים  לפות חלק מהאנשים פתרו את הבעיה בצורה שונה.

איך זה? הרי הבעיה היא אותה בעיה והנתונים אותם נתונים...

התשובה - כי השכל של כל אחד עובד אחרת. אחד מקורי יותר, שני מקורי פחות, שלישי לא מסוגל לצאת מהריבוע והרביעי חייב לעשות הכל אחרת...

אם כולם יחשבו על אותם דברים-כולם יגיעו לאותן מסקנות!

לכן, בקשר לאמת-אתה צריך להביא לאדם את כל הנתונים החשובים הקשורים...והוא יגיע למסקנה הנכונה...

צורת הפעולה של השכל זהה, הדברים עליהם הוא חושב-אינם זהים,אבל אפשר לעורר אצל אדם נקודות למחשבה.

האדם לא נברא רק להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו......

מקווה שציטטתי נכון , לא בטוחה

ולכן אענה לך כתשובתו של הלל הזקן : "ואהבת לרעך כמוך", וכל השאר פירושא הוא, זיל גמור.

ועכשיו ברצינות יותר - איך אתה מצפה שאנשים יפתחו בדיון בפורום בשרשור כזה תשובה אמיתית שבאמת תכוון למה שאתה מדבר, אם כבר עשרות ספרים נכתבו על זה, ורק הרב קוק מדבר על זה במאמרים רבים כל כך - אם אתה מצפה לתשובה אמיתית, לך ללמוד תורה, ואם תעשה את זה ביגיעה, ברצינות ובהתמדה - מובטח לך שבסופו של דבר גם תגיע לתשובה האמיתית, אם מדברי הרב קוק, אם מדברי רבי נחמן, ואם מתוך הזוהר הקדוש (אחרי גיל ארבעים, נשוי, עם זקן, וגדול בכל שאר חלקי התורה... זה מה שצריך בשביל זוהר, אה, ורב מקובל אחר שיסכים ללמד אותך) - אבל אז גם לא תצטרך באמת את התשובה כי היא כבר תנבע מתוכך, ולמרות שזה קלישאה, זה כל כך נכון - הלב שלך כבר ידע את התשובה, ולא יצריך יותר את השכל בהתעמקות בשאלה הזאת.

אבל כאן בפורום, שכח מהאפשרות לתשובות רציניות ואמיתיתו - אף אחד כאן לא הרב קוק, אף אחד כאן גם לא יודע לקפל תורות שלמות בתוך תגובה שארוכה כמה שתהיה, עדיין תלויה בפורמט המוגבל הזה, ועוד כהנה וכהנה הגבלות וכו' - כך שלמעשה, אתה יכול להתייאש מתשובה אמיתית כאן בפורום כבר בשלב הזה.

אלא אם כן אתה מחפש שטחיות, ואז סבבה, אבל רק שתזכור שזה לא האמת השלמה, ואפילו לא מיליונית ממנה...

וסליחה אם ריסקתי אותך אל הקרקע, גם אם כבר היית עליה...מצטער, זה לא כדי לפגוע, אלא כדי להעמיד דברים על דיוקם.

 "והנה מה שהורונו חכמינו זכרונם לברכה הוא, שהאדם לא נברא אלא להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו שזהו התענוג האמיתי והעידון הגדול מכל העידונים שיכולים להמצא. ומקום העידון הזה באמת הוא העולם הבא, כי הוא הנברא בהכנה המצטרכת לדבר הזה. אך הדרך כדי להגיע אל מחוז חפצנו זה, הוא זה העולם."

-מסל"ש מפורש! בביאור כלל חובת האדם בעולמו-פ"א

או שכמו רוב בני האדם אתה תופס את זה בשכלך הפשוט והרדוד ביותר (גם אני!) ומבין את זה לפי התפיסה הנמוכה שנובעת עקב המצב הנמוך שבו אתה נמצא?

מה זה להתענג על ה'? מה זה להינות מזיו שכינתו?

שום תשובה שתביא לא תספק אותי כי התשובה האמיתית תנבע מבפנים -אדם לא יכול לתאר מה זה להתענג על ה', או מה זה "להינות מזיו שכינתו" לפני שהוא עבר את זה בעצמו... (עשה ניסוי - בקש ממישהו שלא עשה סקי מימיו לתאר לך כמה כיף זה לעשות סקי...) - לכן אני משוכנע שכדי להבין באמת מה זה הדברים האלה, יש שתי דרכים - אחת, פחות מומלצת, היא לקרוא את דברי ענקי התורה שכן זכו להסתופף בצל השכינה וכו' וכו', ולהבין מהם מה זה להתענג ולהינות מזיו השכינה (זה רק ביטויים, בתכל'ס מה זה אומר...) - או הדרך האידיאלית, להגיע לזה בעצמך.

לצטט מסל"ש כולם יכולים פה בלי בעייה - כלומר, מי שיודע קרוא וכתוב - השאלה היא מי יודע להבין אותו...

כל דבר אחר, לעניות דעתי, הוא רדידות ושטחיות.

יום טוב!

לו היו אומרים לך שאתה פה בעולם בשביל שאח"כ תוכל לעשות סקי אינסופי, והיו אומרים לך שזה תענוג אינסופי, היית מבין שיש משמעות לקיומך בעולם?-נראה לי שכן.

מה גם שכתוב שלימוד תורה ושבת הם מעין עולם הבא, אז אפשר קצת להבין.

לא אמרתי שלא מדובר בדבר וב או משהו כזה - ברור לי שמדובר בדבר טוב, וברור לי שרצונו של ה' להיטיב עם ברואיו, זה פשוט, בכלל מעצם המציאות ובכלל מהיותי הבן של אבא שלי שבשמיים. אין אבא שלא רוצה להיטיב לבן שלו (בעצםן, יש, אבל בואו לא נכנס לזה)  - השאלה מתחילה בניסיון להגדיר במדויק מהו הטוב הזה, ומהו התענוג הזה... לאלגורייה שלנו - אם היו אומרים לי שאעשה סקי אינסופי, הייתי מבין כמובן שכנראה מדובר במשהו טוב, אבל לא הייתי מבין מה הטוב הזה, ולא הייתי יודע באמת כמה הוא טוב, פשוט כי אף פעם לא עשיתי סקי... (סבא שלי, למשל, היה מבין...) - כנ"ל במקרה הזה - זה שה' עשה כדי לתת לנו טוב, ברור - אך מהו הטוב, את זה אנחנו לא יכולים להבין סתם ככה. זה רדוד ושטחי מידי.

אני מסכים איתך שזה טוב, זה בבוודאי.

ולגבי שבת ולימוד תורה - שוב, השאלה היא איך האדם עושה את זה, מאיזה לב - אדם שלומד תורה נגיד כדי לכפור, ברור שלא יחשב לו מעין עולם הבא - אבל גם אדם שלומד תורה כי זה הנורמה, או דברים מהסוג הזה - לא בטוח שירגיש את המעין עולם הבא. מעין עולם הבא מרגישים כאשר לומדים לשמה באמת, בלי כל כוונות חיצוניות...

כנ"ל לגבי שבת - אפילו אדם ששומר את השבת, אך לא מקדש אותה בכל רמ"ח איבריו באמת, לא בטוח שירגיש את המעין עולם הבא, ואני מעיד על עצמי שאינני יודע אם אי פעם הרגשתי באמת את המעין עולם הבא...

אז מה?

העיקר שאנחנו יודעים שזה טוב, וזהו!

ולגבי שבת ולימוד תורה-בטווח הרחוק אם מאוד נרצה נגיע לזה.

אז לבנתיים זה באמת רק תיאורטי, אבל רק לבנתיים, וכמו שכתבתי -זה לא דחוף...

לדעתי הוא לא שאל האם העולם נברא לטוב או לרע, כי אני די בטוח שגם הוא יודע את התשובה. הוא רצה עמוק יותר, להבין למה בדיוק בטוב, וכו'...

ולכן לו זה כן משנה, אולי לך לא, ואני הגבתי בשבילו לכן הגבתי שזה מסובך מידי כאן... אתה חושב שזה מספיק לדעת שזה טוב, ולי אולי יש מה לחלוק עליך קצת בעניין, אבל זה לא לשירשור הזה...

בוקר טוב (כנראה...)!

בוא נגיד ככה:
למה אתה לומד? כדי להציח בבגרות (נגיד)

למה להצליח בבגרות? כדי שיהיה עבודה

למה שיהיה עבודה? כדי שיהיה אפשר לחיות

למה לחיות? כדי לעבוד עוד

למה לעבוד עוד? כדי לחיות

עכשיו לאן כל זה הולך?   מן הסתם יש איזה משהו גדול שבישבילו כל זה ואותו אני מחפש

הקב"ה ברא את העולם הזה, שיש בו כ"כ הרבה הסתר פנים, וכל כך לא ברור שה' נמצא בכל דבר, דווקא כדי שאנחנו נגלה אותו כאן בעולם.

הקב"ה נתאווה לכך שדווקא בני אדם שיכולים לבחור בטוב או ברע, דווקא הם ימליכו אותו עליהם, ויגלו בעולם שבעצם ה' מולך ושולט בכך המציאות. והתכלית הסופית היא שתיגלה מלכותו יתברך בכל המציאות, מתוך הבחירה והעבודה העצמית של הנבראים.

זה מדהים לחשוב על זה. יש כאן אור מסוים שבעצם הקב"ה בעצמו כביכול לא יכול להבין אותו. אור ה"ריחוק מה'".

להרחבת הנקודה הזאת מומלץ ללמוד את פרקים לה-לז בספר התניא (ניתן להעזר בפירוש "שיעורים בספר התניא").

דברי המסל"י בפרק א', מיועדים לאדם הניצב בתחילת דרכו. הם נכונים, אבל הם לא תמונה שלמה. בהמשך הספר, הרמח"ל משלים את התמונה ומגלה לנו שתכליתנו היא לעשות נחת רוח לה'.

ובכך להשלים את הבריאה ולקדש שם ה' בעולם

אין לי כ"כ מה להוסיף. באופן כללי לעבוד את ה- לעשות את מצוותיו ולקדש שמו בעולם. שנזכה...

כל התשובות שיגידו לך אנשים ושתקרא בספרים לא תמיד יספקו אותך לגמרי צריך לדעת שה' ברא את העולם ואנחנו צריכים לעשותת מה שהוא אומר ולהנות בחיים ולא כל הזמן לחשוב שאנחנו חיים בשביל להתענד על ה' וכל זה!!!

המסל"ש לא היה טורח להקדיש לזה פרק בספרו!

ושים לב שזהו פרק הבסיס-ממנו מתחילה העבודה-בלעדיו אין כלום!!!

זה אפילו עוד לא "הסולם" של המידות (זהירות, זריזות וכן הלאה...), זו הקרקע שעליה עומד הסולם!!

(מדברי אחד הר"מים אצלנו בישיבה.)

אז למה בכלל יש עולם?

הבנתי את זה. אבל עכשיו בזכות איזה ניסוח שכתבת, הבנתי.

תודה רבה!

את לא צודקת.

כי לקדש את שם ה' זה דבר שצריך להעשות, לכן נברא העולם-שיהיה גם מי שיצטרך לעשות.

אם אפחד לא היה פה.. וגם לא הגויים.. אז לא היה צריך לקדש את שם ה'..

אז אני כן צודקת!!!!!

אני פשוט לא זוכר, ואינלי כח להסתכל עכשיו...

(מסילת ישרים, פרק א'- בביאור כלל חובת האדם בעולמו) 

(בתמצותאדם נברא להתענג מזיו שכינתו של הקב"ה בעולם הבא, וכדי לזכות לכך הוא הוריד אותנו לעולם הזה כדי שנקיים מצוות ונזכה לשכר.

וזה מה שנאמר באבות:"התקן עצצך בפרוזדור כדי שתיכנס לטרקלין".

אין תכלית המיועדת לעולם הזה!! התכלית של העולם הזה היא להתכונן לעולם הבא ..את כל השכר , והתוצאות של מה שעושים בעוה''ז אנחנו נראה רק בעוה''ב התכלית היא להכין את עצמנו , לקיים מצוות ולהתדבק בהשי''ת כדי שבעיה''ב נוכל להנות מזיו השכינה וכו' וכו' .. כאילו החייים האמיתיים הם בעוה''ב והעוה''ז הוא רק הכנה אליהם , הזדמנות לאסוף זכויות .. ולקיים את דבר הקב''ה ..

(מסילת ישרים ..)

(אם באלך פרוט וכו' .. אני באישי ..

יש את התשובה שכמו שאדם שיקבל כל הזמן מתנות ממשהו ירגיש לא נעים ויתבייש... כך גם הנשמה שלנו תתבייש אם תיהיה בעולם הבא ותהנה מהאור האלוקי הגדול כל כך , מבלי להתאמץ ולעשות משהו לשם כך ולקבל זכות זו על ידי המעשים- לכן ה' נותן לנו להיות בעולם הזה ולקנות את חלקנו בעולם הבא.

לעם היהודי יש תפקיד להיות אור לגויים ולהפיץ את שם השם בעולם ואת התורה והמוסר.

ולכל אדם בנפרד יש יעוד לעבוד את ה',  כל אחד בדרך שמתאימה לו על פי התורה  [אחד ילמד הרבה תורה,אחד במעשי חסד אחד ב...] כל אחד צריך לנצל את תכונותיו וכשרונותיו לעבודת ה'....

ועוד משהו שאמרו לפני>>

חשוב מאד כששואלים שאלות באמונה, לשאול מתוך בירור ולא התרסה!! ביהדות לשאול שאלות זה דבר חשוב מאד [פסח...] אבל חשוב שהשאלות יבאו מתוך בירור...

וגם  צריך לשים לב שאמרנו אמונה, בעצם דברים שהם לא לגמרי נראים\מובנים לשכלנו.....  מתישהו נגיע לתשובה:"לא יודעים..זה חשבונות של הקב"ה"
אבל לא יודעים זה לא שאין סיבה אלה שאנחנו לא מבינים אותה!!! וזה הגיוני תחשבו על זה:אנחנו נבראנו, העולם נברא ע"י מישהו\משהו מן הסתם שמישהו\משהו הזה הוא מעלנו ואנחנו קטנים ומוגבלים ולא קולטים הכל.
זה גם כמו שתשאלו:"הרי יש סוף והתחלה לכל דבר, אז מתי התחיל העולם להתקיים??? איפה הקצה של היקום??" ואין לדברים האלה תשובות- כי המח הקטן [יחסית..] לא יכול לקלוט את האין-סופיות הזאת....

כשיוצאים החוצה ומסתכלים לשמים אנחנו לא יכולים לקלוט איפה הסוף של השמים.... אחנו בשכלנו לא יכולים לקלוט אייך אין סוף למספרים... אייך כל דבר יכול להתחלק לדבר עוד יותר קטן... [מתמתיקה וביולגיה...] זה דברים שהשכל לא יכול לתפוס>>>> השכל שלנו מוגבל והוא לא יכול לקלוט כל דבר......
אז צריך לא להבהל מתשובות כאלו....

מקווה שעזרתי אפשר באישי

בואו נגיד ככה:
למה אתה לומד? כדי להציח בבגרות (נגיד)

למה להצליח בבגרות? כדי שיהיה עבודה

למה שיהיה עבודה? כדי שיהיה אפשר לחיות

למה לחיות? כדי לעבוד עוד

למה לעבוד עוד? כדי לחיות

עכשיו לאן כל זה הולך?   מן הסתם יש איזה משהו גדול שבישבילו כל זה, ואותו אני מחפש.

כתבתי את זה כבר אבל נראה לי שלא ראו

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....