המברך מודה על הזכות והאפשרות להיות עם אשה! שהיא היא ה"עשויה כרצונו"- קרובה לרצון הא-לוהי.
נשים, אל תקנאו ב\לעצמכן...
שנוסח הברכה תהיה "שעשני כרצונו" לשני המינים.
כי רצונו של הקב"ה גם בזה וגם בזה.
אני באמת לא מבין למה הברכה הזאת מנוסחת כמו שהיא מנוסחת כיום.
הפירוש הפשטני של מה שאתה אומר לא ככה. והוא יפה מאוד,
אבל אי אפשר להגיד לנשים שזה מפריע להן: "אל תקנאו"
שתחילו את השינויים בחברה על דברים שאפשר וצריך להחיל אותם עליהם, אבל בנוסח הברכות - (ובעוד דברים -) אל תגעו. לא תקנו את הנוסח חבורה של משוגעים ולא באים לשנות אותו בימינו שרפי עליון.
[בולע כמה דברים שצריך לבלוע]
מחילה על ההפרעה.
אבל בתקופה אז, זה היה מקובל שהנשים היו מחוץ לקהילה,
ובכל זאת זה לא מקובל עלי! מה יש דבר שהקב"ה לא עשה כרצונו?
פשוט מאוד לברך "שעשני כרצונו".
היום העולם נהיה קצת יותר מפוקח, ומתקדם לעבר גאולתו בעז"ה.
שבאמת תלויים בנורמה החברתית, ועליהם שינויים חברתיים באמת ישפיעו.
נוסח הברכות אינו מאלה. יתפקח העולם כמה שיתפקח, נוסח הברכות אינו דבר של שטות או טעות ואינו תלוי בנורמה חברתית, וצריך הרבה יותר מכמה אנשים מצויים בימינו כדי לשנות אותו.
אחת מאמות המידה שלי, של "עד כמה לקחת ברצינות מישהו שרוצה לשנות משהו", היא - מה הוא מנסה לשנות, ובשל מה. מי שחושב כך בקלות לגעת בנוסח הברכות - טוב, קצת חבל על הקילובייט שמחזיק את מה שהוא כותב.
מחילה מכם על התקיפות.
ברכה והצלחה!
בא"י, אמ"ה, שלא עשני אשה.
הנשמות בגורל חייהן, מחולקות הן לפועלות ולנפעלות, לרושמות את החיים ואת הויתם בכל מכמניהם, ולנרשמות מהם. וזהו ההבדל העצמי, שיש בין נפש האיש, הפועל, החוקק, הכובש והמדביר, ובין נפש האשה, הנרשמת, הנפעלת, הנחקקת והנכבשת והמתדברת, בהנהגתו של האיש. וכמה מדות עליונות וטובות, וכמה אושר ומרחב יש בחלק הטוב הזה, של היות הנשמה נשמת איש פועל, יוצר, מחדש ומרחיב פעלים והגיונים, שאיפות ומעשים, ע"פ עצמיותו הפנימית במערכי קדושתו, הנעלה מנפש האשה, הנחשבת כחומר לגבי צורה, לעומת נשמת האיש הצורתית, ורבה היא ההודאה המחויבת ליוצר הנשמה, מכל איש ואיש, שלא עשני אשה.
נשים אומרות: בא"י, אמ"ה, שעשני כרצונו.
עם כל היתרון של האיש הפועל והרושם את רשמי השפעתו ומפעלותיו בחיים ובעולם, הנה יש לעומת זה ג"כ יתרון להאשה הנפעלת, שהיא עשויה בתכונה כזאת של קבלת רשמים, בזה שהפעולות והתעוררות המעשה העצמיות ירשם האדם על ידן בצמצום של כחו החמרי והרוחני, ויוכל לפעמים לסור עי"ז מהמגמה האלהית העליונה, מה שא"כ התכונה הנפעלת של האשה כשהיא ישרה, היא עלולה להרשם ולהפעל מתכונת השפע של המעשה אשר עשה האלהים, מהתכונה הישרה, כאשר עשה את האדם ואת העולם, את התכן החמרי והרוחני שבהויה, ישר מכוון לרצונו העליון הפשוט והישר, וע"כ מברכת היא האשה בהודאה על חלקה הטוב : שעשני כרצונו.
ויותר מזה כל מה שגבר יכול ליצור גם אישה יכולה (תאורטית)
והפוך לא! הגבר לא יכול ליצור המשכיות לעולם מה שהאישה כן.
וכמובן אני מכבד את דברי הרב הקדוש!
למה אתם חושבים שהגבר לא רצונו של מקום?
אם הגבר רצונו של מקום צריך לברך "שעשני כרצונו"
ואם הוא לא רצונו של מקום, אז למה הוא מברך שלא עשני אישה?
שיברך שעשני גבר! למה להיות שלילי ולא חיובי?
חברה' אתם מפספסים פה את הדיון.
אתם חושבים לעצמכם שאני כוייפר, במקום ללמוד ולחקור את התורה
בכיף ובהנאה. תפתחו קצת מהבועות שאתם נמצאים בהם.
התורה היא תורת חיים היא כל הזמן חיה בערפנו כדי שנלמד
ונדע איך לחיות ולהתקדם לתיקון העולם לזמן אדה"ר בעז"ה
ודברים שהם לא חוקים (כמו אלה) יכולים להשתנות.
אתה מתחמק!
למה חייבים לומר את הפירוש המקורי?
אם אתם טוענים שגבר, זה לא רצון הבורא יתברך
אז זה יכול להיות פתרון מושלם!
למה להוציא לעז?
מקור בבקשה.
אולי לא לומר להן במילים האלו , אבל אפשר ואף חובה לעבוד על המידות. "הקנאה התאוה והכבוד..."
ולגבי "אל תקנאו" שכתבתי, זה לא מה שאת\ה התכוונת, אלא כהמשך לפירוש המקורי שנשים הן יותר קרובות לרצון הא-לוהי ולא שייך להם לקנא. זוהי זכות וברכהלגבר להיות לצד אשה.
כשאשה תכיר את מעלותיה שלה, לא רק שלא תקנא מכל בחינה אלא תגיע לאמיתיות הכי שלה במיוחדות שלה.
וכתבת פירוש יפה!
אבל לפעמים הפשט מאוד פוגע ומזלזל.
"שלא עשני אישה" זה כמו: וואי איזה מזל שהוא לא עשה אותי אישה
כי אחרת הייתי... כאילו שזה דבר מאוס. זה ממש מזלזל!
הבנת מה אני מנסה לומר?
הרושם הראשוני הרבה פעמים מטעה אותנו ואיננו לטובתנו. "סוד האמונה - המתנה".
אני לא חושב שגם חז"ל ביטאו כאן משהו שלילי, אפילו שהמנטאליות היתה שונה.
פשוט צריך קצת להעמיק. העולם מעלים...
לפעמים יש גם מקומות שכתוב בכוונה בצורה שאפשר אפילו לטעות (כמו "נעשה אדם").
באופי האנושי יש תגובתיות ראשונית של התגוננות וחיצוניות,
החכמה הא-לוהית מביאה אותנו לרבדים פנימיים ושורשיים ויותר אמיתיים
1. "גדול המצווה ועושה" מעלת האיש שהוא מצווה. (אמנם נכון, שאישה פטורה היות ואינה זקוקה לציווי)
2. לא פשוט להיות אישה - מכל הבחינות. או במילים אחרות הרבה יותר קל להתמודד בעולם הזה בתור גברים.
איש ואישה אינם שוים! יש בו מעלות שאין בה, ובה יש מעלות שאין בו.
גילוי נאות:
מקנא בכן. לא יכול לומר שאני מברך ברכה זו באותה קבלה כמו ברוך שלא עשני גוי..
לא צריך יותר מזה!
וברוך הבא!
אז למה לא אומרים "שעשני ישראל" ואומרים "שלא עשני גוי" ??
או למה " שעשני חופשי או חרותי" ואומרים שלא עשני עבד" ???? זה גם שאלה!
אז קדימה תמצאי עכשיו תשובות.
אולי גם את זה צריך לשנות.
מצד שני אולי לא כי אין פה משהו חשוב שנפגע.
מצד שלישי לכל אומה יש גאווה לאומית אז אולי כן צריך לשנות. וכו'
מעניין!![]()
בגלל שבנ"א קשה לתפוס מנה זה אומר להיות ישראלי או/ו לתפוס את המוסג חרותי או חופשי באמת
המוסגים האלה הם כמעט בלתי נתפסים בשכל האנושי וצריך ללמוד את זה טוב טוב.
אז כשאומרים לך "שלא עשני גוי" זה מוסג יותר מופשט ואפשר להבין ע"י השלילה.
לכן גברים מבינים יותר בדרך השלילה מה זה אומר להיות גבר... אך נשים לא צריכות את דרך השלילה כדי להבין את החשיבות להיות אישה
זה מה שאני יודעת!
שעשני יהודי הרבה יותר מוחש מ"לא עשני גוי"
ובחיים לא שמעתי על דבר כזה שגבר שומע רק ב "שלילה"
עובדה שחמשה מהדברות בלוח השני הם בחיוב. וכל מצוות העשה בחיוב.
אז איך את אומרת שגבר לא מבין בחיוב? תמוה בעיני.
קודם כול אני חייבת לציין שאני שונאת לקחת 3 שיעורים שלמדתי במדרשה ולנסות להעביר אותם בפורום זה לא הולך!!
שנית זה פשוט שקשה לנו להבין מה זה המהות של להיות יהודי!! לכן אנחנו משתמשים בניגודיות...כדי להבין מה זה יהודי אנחנו צריכים להסתכל מה זה גוי פשוט מאוד!!
כלומר "שלא עשני גוי..." נותן לנו את המובן מה זה יהודי.
גבר לא יכול להבין את המהות של גבר כי הוא נמצא תמיד במלחמות! גם בימנו הגבר הוא זה שמנהל מלחמות זאת צורת החשיבה שלו הוא חייב לנסות לראות את הניגודיות כדי להבין לאן להמשיך. לכן הוא צריך את "שלא עשני אישה" כדי להבין מה זה אומר גבר...
באוד שאישה לא צריכה את כול הניגודיות כדי להבין את התפקיד שלה לכן היא "שעשני כרצונו" היא יודעת מהר מאוד מה הוא הרצון.
לפחות ככה צריך להיות בעולם זה שתרבות המערב בלבלה אותנו זה כבר משהו אחר...
הטבע האנושי שהאדם מכיר עצמו עפ"י מה שמולו..
כמו שאדם אומר כשחוה מובאת אליו "זאת הפעם עצם מעצמי..."
לכן לא הייתי אומר שזה נוסח שליליות אלא ניגודיות,
כך גם בעניין גוי ועבד - אם לא היתה ניגודיות , לא היינו מכירים בערך העצמי.
לעומת זאת, יתכן והאשה לא צריכה את זה והיא מחוברת יותר ל"רצונו", כיוון שהיא יותר פנימית "בת מלך פנימה"..
מובן?
אם הוא לא עשוי, אז שיברך שעשני גבר! כולם יבינו את משמעות הברכה.
הקב"ה הועיד לכל אדם את תפקידו המיוחד לו, את מנהגיו, את בגדיו, ואין לאחד לנסות להדמות לשני כלל ועיקר. מעשה באדם שעבד כמנקה רחובות שהיה מנהגו לברך ברכת "שלא עשני אשה" בקול רם. יום אחד שמעה אותו אשת הרב מברך בקול רם, וחלשה דעתה. היא פנתה לבעלה ואמרה לו: וכי אותו פועל ניקיון חשוב יותר ממני? אמר לה הרב בנועם, שאותו אדם לא התכוון אליה אלא לאשתו שלו...
ואני אל זוכרת מה אמרת לי במזנו על הפירוש האמיתי לפי הפשט
ככה שאני אשמח שתזכה את הרבים ותחזור על ההסבר שלך
אם מישהו/י חושבים שהפרושים של חז"ל הם שובניסטים אז יש לה/ו בעיה.
יש מספיק מקומות בש"ס כדי לראות את האהדה והוהחיבה הרבה שחז"ל מוקירים לנשים.
ומי שראה משהו של חז"ל שהם אומרים על האישה והוא חושב שזה שובניסטי אז כנראה הוא לא הבין את דעת חז"ל.
ולעניננו: מה רע בפירוש שאני(בתור גבר) מברך שלא עשני אשה בגלל שאשה לא צוותה במצוות שהזמן גרמן?
זה לא הופך את האשה לנחותה. להפך, היא יותר שלמה מהגבר ולכן היא צריכה פחות מצוות.
מה שבעצם אומר שכאשר גבר מברך את הברכה הזאת הוא בעצם מודה בראש חוצות: "האשה יותר איכותית ממני".
זהו. פרקתי.
פשוט הכותרת מאוד מאוד צרמה לי.
אמרו לי בקשר לחתימה שלך (כאילו ידעתי את זה קודם ואז ראיתי והייתי חייבת להגיב )
שבקול התור ואם הבנים שמחה יש אסמכתא למה שכתבת כיוונת לדעת גדולים
תפקידנו לעשות את הבעיטה ....
אל תגיב לי כי אני לא רושמת פה בדר"כ.
(צאדיקה לבעלה- אחרי שהוא אומר משו על נשים....)
ותקראו רמבם הלכות תפילה פרק ז. תהנו 
למי שרוצה, יש הסבר נפלא של הרב יחיאל יעקובזון(באתר קול הלשון) בשיעור על צניעות(כמדומני חלק ב) הסבר מדהים לברכה... מוזמנים...
האמת אני בכלל לא בטוח אם הפורומים פה עדיין פעילים😂
אבל ככה, ביום שני הבעל"ט דייט ראשון בחיים ואני חייב טיפה עזרה
לא מצפה שתגידו לי בדיוק מה לעשות, בסוף העניין הוא להיות אני, אבל קצת...
אז ככה, הרבה אמרו לי ללבוש בגדים שהם 'אני' ושנוחים לי, בדר"כ אני הולך עם חולצות גלופה, אז בגלל שזה חול המועד חולצת לבנה של הישיבה זה סבבה?
מיקום - בפנים? בחוץ? מקום מבודד? עם עוד אנשים?
וטלפון יום אחרי? זה דבר שעדיין עושים?
אה, ולצערי אני נטול רכב, לחכות איתה אח''כ לאוטובוס?
תודה מראש לכולם!!
בתור בחורה שיוצאת לדייטים, אני שמה לב שבאמת מפריע לי מראה חיצוני של רוב הבחורים.
ואיכשהו אני פוסלת את רובם בגלל המראה החיצוני, מצד אחד יש את המשפחה שמייעצת לי לתת צ'אנס ולראות אולי בדייט עצמו לא יפריע לי המראה,
מהצד השני החברות מייעצות לי "תסתכלי במראה ותעלי סטנדרטים"
ואני עצמי לא יודעת מה להחליט, כי אין לי בעיה לחכות בשביל הבחור המושלם, אבל מהצד השני לא רוצה לפספס את הרכבת ולהגיע לגיל מבוגר...
(ולא, אני לא מחפשת את הדוגמן האולטימטיבי, אבל כן בחור שנראה סבבה)
מה אומרים?...
אין לך חברות / קרובי משפחה שאת אוהבת למרות שהן לא הכי מוצלחות?
או בכיוון השני, בעזרת ה' כשיוולדו לך ילדים, כנראה שמאוד תאהבי אותם למרות שאין שום דבר להעריך בהם. חוץ מזה שלילדים אין מה למכור בכללי, הם יותר הצד של הקונים.
בכללי, לעניות דעתי מספיק מידה אחת או הרגל בעייתי אחד בשביל שיהיה לזוג מוקד משמעותי לחיכוך. מהרושם שאני קיבלתי זה מה שקורה בפועל כי בין היתר בשביל זה מתחתנים…
עוד סירוב ועוד התעלמות עוד היעלמות ועוד "גוסטינג".
"מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה"
ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.
אין מה לעשות יש אנשים שמקשים
מורידים את הרמה בשביל כולם.
אין נאמנות.
מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.
בבוקר והנה היא נעלמה.
אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..
אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...
התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...
ואז גיליתי שיש שם לדבר הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...
הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו
לומר פשוט שלא מתאים?
עולים תחושות בדייטים עצמם
עולים תחושות בין דייט לדייט
מה דעתכם המקום שצריך לתת לסוגי התחושות?
מה זה יכול לומר שיש פער בין התחושות בדייטים לתחושות בין הדייטים (לכאן או לכאן)?
שיש פער זה לא אמור להיות ככה..
אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר
בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני
יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..
כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק
כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..
והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .
זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה
ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..
לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה
בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.
אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.
וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.
ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,
שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה
לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר
מחפש שםוהגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,
לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..
לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן
כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים
ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא
ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות
הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)
בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם.
בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב...
השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.
ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון 
להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.
שלום לחברות הפורום היקרות!
כן, זה רק לנשים.
הייתי פעם פה...
עברתי לפני 10 שנים מסע של גירושין
וחג הפסח היה מורכב עבורי באותו זמן.
ב"ה בסוף זכיתי ליציאת מצרים
וקריעת ים סוף
והתחתנתי ב"ה
(לולא המסלול הזה - לא הייתי יודעת שבעלי הוא מה שאני צריכה)
ובסוף - הפכתי לאמא בחול המועד פסח!
כתבתי ספרון על המסע
מילים שה' שלח לי להתמודד
וקיבצתי לקובץ מתנה עבורכן.

מקווה שישמח ויחזק!
20260331102053.pdf (תלחצי על זה)
נרשמתי לשדכנית ואחרי תקופה שהרגשתי ממנה תחושה לא טובה היא אמרה לי שכרגע היא לא מתכננת להשקיע בחיפוש בשבילי. איך אתם הייתם מגיבים לזה?
(אציין שעבר זמן ואני עדיין בהלם מהתגובה)
אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...
לק"י
אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.
(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).
אתה מספר שיש סיבה טובה,
אנחנו לא יודעים מהי.
סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.
למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה.
אבל אם הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה.
לק"י
נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.
אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.
אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.
אני בהלם!!
אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.
אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.
שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.
שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.
והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,
אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.
אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.
בהצלחה.
@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?
אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש
אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד
מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.
אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.
אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.
רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..
אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא
אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה
סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן
אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.
ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).
אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.
אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -
שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.
אם אין לה סיבה ..
תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב
אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור
והיא לא ראויה להיחשף בציבור
זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.
בטח לא אם שילמת מראש.
לק"י
ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.
(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).
הניסוח אכן די פוגע...
ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)
את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)
והאוסידי היה ידוע לשדכן.
הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל
ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.
לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.
ומאושרים. ואשרי השדכן!
אבל אלרגית לחתולים (אמיתי).
מה עושים.
זה זמני
בשם הבחורה
טיפות של אורב. אינם באים בחשבון
ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

מצד אחד, עוגן משפחתי הוא דבר ששומר על אורח חיים יציב, גם בעניין הדתי.. זה הגיוני לחלוטין.
מצד שני, החלטה של אדם לשמור על אורח חיים דתי ועל חיבור לקב"ה לכאורה לא אמורה להיות תלויה במה יקרה או לא יקרה לו. אם הוא יתחתן או לא.
הרהורים בנושא..
ת'אמת שהנושא יותר קשור ב"דתיות" מאשר "רווקות".
דתיות לפעמים נתפסת מאוד טכנית או תלוית הקשר, לכן מובן שאם אדם ממשיך להיות רווק בגיל מבוגר יותר שהגיוני שהוא יהיה פחות דתי.
לעומת זאת, התמסרות לדת, שוב היא לא תלוית הקשר. גם בשלום גם במלחמה, גם באתגר כזה גם באתגר אחר - יש סיבה לשנות את החוזה מול הקב"ה? זה לא הגיוני.
השוני הוא יותר הסטטוס, פחות התכלס של השגרה והמצב הזוגי (כלומר- יש פער תהומי בין לחיות בזוגיות ובאותו הבית ולנהל חיים משותפים- אך ללא נישואין, לבין דתי שאינו נשוי וגם אינו בזוגיות)
לשאלתך הראשונה- לפחות לגבי שמירת נגיעה אני חושבת שיש בזה קושי גדול יותר. לא מחייב כמובן שרווק בגיל מבוגר יותר יפסיק לשמור נגיעה או יחפף או משהו, אבל זה קשה יותר.
בדיוק דיברנו על זה כמה חברות (נשואות ולא נשואות). חברה (שכרגע רווקה) בהרהורים על להפסיק לשמור נגיעה. תקח את אותה חברה, אם היתה מתחתנת בגיל 21-22 היא ככל הנראה היתה שומרת נגיעה כהלכה עד החתונה וכו. תקח אותה היום ויש לה הרהורים. למה? כי קשה, הכמיהה למגע טבעית, וככל שהיא קיימת יותר שנים בלי שיש לה מקום (טרם התחתנה)- זה קשה יותר.
הגיוני? כן.
האם זה בהכרח אומר פחות להקפיד? לא.