(הסיבות לגירושין מורכבות הרבה יותר מהעטנות שלך פה.. אל תשאר ברדידות- ולא נדון בזה כרגע)

בני אדם יכולים להבין שצריך להתבגר ולנצל את הזמן להכשרה לבגרות בחיים הגדולים

לנצל את הזמן לחיות בצורה יעילה כבר עכשיו

גם בלי התודעה של נישואין

מה -רק בגלל שמתחתנים- צריך לעבוד את השם? להיות בני אדם יוצרים?!

((בנקודה זו-לבנות עוד יש יתרון כלשהו-שהן יכולין להשקיע בלימוד תורה ועבודה על אמונה ומידות...)

(אה- וגם הבנים ככה)

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t369596#4474212

אבגדה הייתי חייבת

אנשי לנ"ו היקרים זה בצחוק גמור הכל!

חוץ מהדבר תורה שהוא רציני לגמרי

לקישור רק למה שאבגדה כתב בסדר?

הקישור היה סתם כדי לתת רקע

צריך להיות אחראיים-זו עוד נקודה.

מה שהעלתי זה עוד סיבה לגרושין...

יש עוד, באתי להדגיש ולדבר על נקודה מסוימת, ויתכן שהתמקדתי בה יותר מדי, וטוב שכך.

להבין שחיי זוגיות זה הרבה יותר מורכב מכמה שורות מתומצתות בפורום על חיי זוגיות

אלא שכולנו נזכה להבין זאת עוד לפני החיים של הביחד! כדי להתכונן לזמן הזה..

הכשרה, הכנה נפשית תורנית וכ'

בנוסף לכך אני מצטרפת לצאדיקה!

אשמח להרחיב לך את דעתי באישי

אלא לחיים בכלל.

שנזכה לגרום לעליית הדורות!!

אבל אני רציתי להתמקד דווקא בנושא המסוים הזה...(מכוון גם לצדיקה..., עניתי פה גם לך, גם לאדמין,וגם לדניאלה...)

נמאס לי שמכתיבים לנו את החיים עד גיל 18!!

זה רע, פשוט רע!!!

בנות שרק לומדות תורה-לא מקיימות בזה שום ייעוד-כי לא זה הייעוד שלהן של בנים כן!!

משום מה אנשים התרגלו לחשוב שאנשים יכולים להיות אחראים מגיל 18, התוצאה-אנשים באמת נהיו כאלה שיכולים להיות אחראים רק מגיל 18...

אבל יש כאלו ששרדו את המכה הזו-וכן הבינו שאדם לעמל יולד!!!

רק להזכירכם-יצאתי מאחריות ההורים שלי-כבר בגיל 6...עברו מאז 10 שנים...האם באמת האחריות עברה אלי?

תנו לי אחריות על חיי!!!

אל תגידו שאני צעיר מדי בשביל להיות אחראי-ע"פ התורה כבר מגיל 6 אני צריך לדאוג לעצמי, בסדר?...

ואני יכול גם להנשא!!!

למה צריך עבודת המידות כ"כ קשה לפני החתונה-שפעם לא היה צריך?

א-כי פעם האחריות שהיתה מוטלת על האנשים-גרמה להם לעבוד על מידותיהם..אבל עדין לא היו מושלמים-אז מה הסיבה היותר משמעותית?

ב-כי פעם אנשים ידעו לקחת אחריות גם במציאות שלא מתאימה להם-"לשרוד"-מיומנות שפעם היתה קיימת כתוצאה מכך שאנשים היו צריכים להיות אחראים על עצמם, וכמעט שאבדה מן העולם, בטפשותם של בני האדם...גם אם אשתי תריב איתי-זה לא מה שיגרום לי לרצות להתגרש-כי אני יודע שהנישואין יותר חשובים לי מאיזה ריב טיפשי...לעומת זאת אדם שלא יודע "לשרוד""-ברגע שהמציאות לא בדיוק תתאים לו-כל חייו התערערו.

ואגב, אדמין, דווקא מהסיבה שאתה אומר אני כן יכול להבין דברים שקשורים לחיי נישואים אע"פ שלא נשאתי-כי כל בעיה שהיא-קיימת בכל תחומי החיים...(בווריאציות שונות)

ולחבר'ה נוספים שיבינו את זה בצורה כזאת או בדומה לה.

אשריך, ב"הצלחה

אתה רוצה אחריות לחיים שלך?

קדימה

נראה אותך שם פה 6K (אדמין- זכרתי נכון?) כל חודש- בתור בסיס

בלי זה- אין לך גג, אין לך מכולת, אין לך מיסים, אין לך סוודר לילד

לחץ? לא. עול? אחריות? כןואם בוקר אחד- קמת מאוחר.. כי ישנת מאוחר.. ולא בא לך...

בישיבה\אולפנה\תיכון-- היית נשאר לשיון מאוחר... אז מה?

אם בחיים של אחריות תעשה ככה- יפטרו אותך!!

אתה רוצה אחריות?

איך זה בעינייך- שמשפט אחד שאתה אומר במצב של עייפות או כעס- או משפט שלאאמרת בהיסך דעת-

יכול לגרום לאישה שלך לבכות יומיים!

אתה באמת רוצה עכשיו אחריות כזו?

אתה רוצה אחריות?

אחריות זה קביעות

לא קמים בוקר אחד ומחליטים לטייל- ללכת לגולן או לג'ימייקה או להודו

וגם לא קמים בבוקר ומחליטים לטייל בעולם הנפש או עולם הרוח

היום אני דוס מחר אני חרדי מחרתיים ברסלב ונזרום... מעניין מה יצא ממני

אתה מוכן כבר עכשיו להיות סגור על עצמך ככה?

אתה רוצה נישואין וחיים של לשרוד- או חיים של התממש ולפרוח?

יש אנשים העולם שלנו היום שחיים בהשרדות- התחיל את החיים בלי כלום.. ממשיכים עם הלשון בחוץ... שורדים, ב"ה אין מה להתלונן.. אבל גם לא מעבר לזה

למי יש זמן לחשוב על מימוש עצמי? על מה אני רוצה? על שמחה? על אהבה נפלאה? שורדים

ויש מי שרוצה לחיות את החיים. לפרוח.

לבוא לכל שלב בחיים- עם בסיס יצוק ומסודר לקראת השלב הזה

לבוא עם ארגז כלים מוכן- כלי חיים- כדי לחיות את זה

אתה רוצה אחריות?

הנה נתנו לך!!!

קוראים לזה החופש הגדול מהביצפר.

יש לך חודשיים תמימים שיש לך חופש יותר מכל אדם אחר בעולם, יש לך אופציה לקחת אחריות על חייך יותר מכל אדם

כי בית וכסף וגג ומיסים ואוכל ובגדים וכל הדאגות החומריות- ההורים עושים לך. אתה פטור מהעול הזה עכשיוץ

כי חובות ללימודים אין לך עכשיו

כי החברים שלך עכשיו גם פנויים -לך תלמד איתם איך להיות "חבר טוב אמיתי"

לך תעשה מה שאתה רוצה- לך תייצר לעצמך את החיים. לך תהיה עצמאי!

והקיץ הזה- יהיה אבן בניין לקראת הנישואין שלך.

שהרי ידוע שחתונה זה אירוע- אבל נישואין זה מצב צבירה

צריך לקחת אחריות על החיים, אבל אני יכול להגיד לך שבכל מקום ונקודה שאני יודע שצריך להיות אחראי-אני אחראי!!

הייתי כבר פעמיים חולה בישיבה-פעם אחת זה היה יום חמישי-ולא הספקתי להחליט לחזור הביתה, נשארתי בישיבה והבראתי שם...

פעם שנייה-היו לי כאבים חזקים מאוד בחזה, שגם עשו לי בחילות...ולא מיהרתי הביתה (באותו יום השתחררנו בערב-והשתחררתי עם כולם)

ואגב בשתי הפעמים -לא הברזתי משום שיעור/תפילה וגם לא איחרתי (למרות שבפעם הראשונה רה"י ראה אותי והבין שאני מרגיש רע ונתן לי שחרור-והשתמשתי בו רק ל-2 שיעורים..., ובפעם השניה-גם היה לי שחרור-ולקחתי רק משיעור אחד(ולמרות שהיה בו מבחן, והרב שלי שממש ממש אוהב אותי בטוח היה מוותר לי, עשיתי אותו)ומספורט-כי אם הייתי מתחיל לרוץ ולהתאמץ הבחילות היו מתחזקות...).

נשאלת השאלה:"למה לא הלכתי הביתה? מה עבר עלי?"(אני קצת משוגע כנראה, נכון?)

כי טוב לי במצב שבו אני נמצא-גם אם זה לא הכי נעים!! אני עושה את מה שאני צריך לעשות-לא משנה באיזה מצב אני-ולזה צריך לחנך את כל האנשים-כל המציאות המעוותת הזאת-של" המצב לא מתאים לי-אז אני אצעק על אשתי"/"בעלי צעק עלי-אני לא יכולה לחיות איתו יותר"-הוא מעוות!!

אני באמת משתדל לקחת אחריות על החופש שלי!!

אני אמנם לא סיימתי לקחת אחריות-אבל יום יבוא...!!

על זה נאמר:"תורה מביאה לידי זהירות, זהירות מביאה לידי זריזות"-והר"ם שלימד אותי השנה מסל"ש הסביר-תורה=הפרק של חובת האדם בעולמו (שמת לב פעם שהפרק הזה לא קשור לסולם, בעוד התורה חסרה מן הספר?), כי אחרי שאני יודע את חובתי, ולומד אותה, ומציב לעצמי יעדים,  אני גם מתחיל להזדרז-לעשות-לקחת אחריות!!

(אמנם אני מודה שבעוונותי הרבים, בשנה האחרונה לא כ"כ שמתי לב לזריזות-כך שלא התמדתי בה...אבל בתחילת החופש שמתי לב, אבל-גם פה-היא היתה חסרה לי רק בזמני הפנוי-אבל בזכות החינוך הטוב לו זכיתי-כל עוד אני בתוך מסגרת-אני כן זריז (ולא רק כי מכריחים אותי...))

אם יחנכו ילדים שגם נישואים זה חלק מהחיים-הם יתמודדו עם זה יפה מאוד!!

(אם יחנכו אותם גם ללקיחת אחריות...)

ולא די לי בהתמודדות הקטנה עם עצמי-כי אלו לא החיים האמיתיים!!-הרי אדה"ר וגם בניו-מרגע היווצרותם-כבר היו עם נשותיהם...-אלו חיים אמיתיים-ובחטאו של אדם הראשון-נוצר מושג חדש-"ילדות" (לא המצאתי את זה-ראיתי את זה ב"דרך ה'"-אולי פירשנתי לא נכון, אבל נראלי זה היה די ברור...).

אני רוצה לחיות באמת-כראוי!

נסיים בגמ' בלחית...(קידושין כ"ט בסוף-תחילת ל'):

"רב הונא לטעמיה דאמר בן עשרים שנה ולא נשא אשה כל ימיו בעבירה בעבירה סלקא דעתך אלא אימא כל ימיו בהרהור עבירה אמר רבא וכן תנא דבי ר' ישמעאל עד כ' שנה יושב הקב"ה ומצפה לאדם מתי ישא אשה כיון שהגיע כ' ולא נשא אומר תיפח עצמותיו אמר רב חסדא האי דעדיפנא מחבראי דנסיבנא בשיתסר ואי הוה נסיבנא בארביסר הוה אמינא לשטן גירא בעיניך.
א"ל רבא לר' נתן בר אמי: אדידך על צוארי דבריך משיתסר ועד עשרים ותרתי. ואמרי לה: מתמני סרי עד עשרים וארבעה.
כתנאי: (משלי כב, ו) "חנ(ו)ך לנער על פי דרכו"
ר' יהודה ורבי נחמיה. חד אמר: משיתסר ועד עשרים ותרתין. וחד אמר: מתמני סרי ועד עשרים וארבעה:

 

(אם אתה לא יודע שצריך להשאיר תרגום לגמרא- בשביל רוב בנות העולם- סימן שאתה עדיין לא בשל ולא לוקח אחריות)

תרשה לי בתור פולניה- לצעוק עלייך קצת

למה אתה חולה ולא הולך לרופא ולא נכנס למיטה?????

למה אתה לא שומר על הגוף שלך?

חסר אחריות!! (ועוד באיצטלא דוסית של זריזות... נו באמת)

בא נדבר על זה שוב בעוד חודש וחצי- אוקי?

נראה מה החופש-הגדול יביא לך בכנפיו?

וזה היה בסך הכל ווירוס שאמור לעבור תוך כמה זמן (אני לא באמת משוגע!!)

לכן לא היה לי כ"כ אכפת...

טוב, נדבר עוד חודש וחצי.

אני מאמין שעד אז אני אהיה אדם טוב יותר, אני עובד מספיק קשה בשביל שאשתנה...

מלבד זאת אמרתי-שרק כשנותנים לי להתמודד לבד, אז זה קצת יותר קשה, כשיש לך בית ואחריות-עם עול-ברור שאתה תעשה משהו!!

כשאומרים לי לעשות משו-אני עושה.

אם לא-לפעמים כן, ולפעמים לא...

שכשתהיה בשלב בחייך שבו הדברים רלוונטיים, תצחק גם אתה כשתקרא דברים כאלה

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי