קודם כל, מי שהתחיל את הסיפור אלו מספר רווקות שחשבו שזה יביא להן פתרון כך שזה התחיל מהבנות ולא להיפך.

שנית, רוב הגברים השפויים לא היו מעלים על דעתם אפשרות כזו ואלו שכתבו לטובת העניין היו דמגוגים בגרוש.

אחד מאלו שתמכו בעניין בשרשור ההוא דווקא כן נשוי ואני מאוד מקווה בשבילו שאשתו לא קוראת את הודעותיו בפורום.

ולא ארחיב כאן למרות שיש לי הרבה מה לומר בנושא.

"כלומר ברצינות להתחתן עם 2 נשים במציאות של היום???"

"אבל שיש שניים במציאות של היום..."

את יכולה לתת דוגמא למציאות שיותר מתאים בה להתחתן עם 2 נשים?

ברצינות,

למה את חושבת שאישה בעבר שונה כ"כ מאישה היום. תהיי בטוחה שגם בעבר לא היה פשוט לאישה להיות צרה.

לדעתי, יש תשובה לזה רק אתן מעדיפות לא לשמוע אותה. 

מצטער שאני כותב זאת מעל גבי הפורום אך איני מסוגל לשתוק יותר.

אני מניח (ומקווה) שאתה מידי פעם אומר לאשתך כמה שאתה אוהב אותה. עכשיו דמיין מצב שיש לך שנים כאלו האם את X  אתה אוהב בימים א, ג, ה ואילו את Y אתה אוהב בימים ב, ד, ו? או שזה מתחלק לשעות..

ההבדל בין כיום לפעם זה שפעם האשה הייתה צריכה את הבעל כמשענת כלכלית, היא לא יצאה לעבוד וכו' ואילו היום מציאות של אם חד הורית היא אפשרית וקיימת והן מסתדרות יפה מאוד גם ללא שתפרוס את חסותך עליהן. וזה לא משנה מה דעתי או דעתך על זה - זאת המציאות כיום והיא כנראה לא הולכת להשתנות בקרוב.

גם בעבר האפשרות של לישא שתי נשים הייתה בדיעבד ולא לכתחילה. כמו שכתבת בעצמך שגם בעבר לא היה פשוט לאשה להיות צרה (וזה לא סתם נקרא צרה..)

אגב, איך זה נראה בעיני הילדים? אבא ושתי אמהות? ונניח שאח"כ אתה מתגרש משתיהן (מה שלדעתי צפוי בכל מקרה במצב כזה) אז יש לילדים 2 אמהות? לא רוצה להגיד מה זה מזכיר.

ומצטער שאני נכנס פה לפרטים קצת יותר בעייתיים - אם לשתיהן יש ליל טבילה באותו יום מה אתה עושה אז?

ועוד בעיות רבות ומורכבות שאני לא בטוח שחשבת על כולן.

(אם אני אוהב את X בימים א-ג-ה ואת Z בימים ב-ד-ו את מי אני אוהב בשבת? )

ואני חייבת לכם סיפור יפה

ששמעתי באחד השיעורים אתמול בכנס בניין שלם. (כן כן!)

אחד הרבנים אמר שהוא דיבר עם אשתו על הנושא הזה- ואז היא הסתכלה סביבה על הבית כזה...

ואמרה- כן אני מסכימה

אבל-

שהיא תדע לשטוף כלים היטב, לנקות רצפה, לקפל כביסה פיקס, לסדר בארונות יפה, לבשל את כל מה שאין לי כוח לעשות,...

(בעברית קוראים לזה "אשתך" (בשווא) )

שהוא הוסיף אתמול בשיחה- ואתה שלא תעיז להסתכל עליה...

כן, גם אני הזדעזתי שבכלל דנים על אפשרות כזאת כאן...!!

מה יש לדון על זה? מישהו פה למעשה היה מתחתן עם שתי נשים ??

לכולנו יש לב - אבר מאוד מיוחד שתמיד בפעולה ומחיה את הגוף

הלב אחראי על הזרמת הדם לגוף והחזרתו מהגוף וזאת נעשה בשני צדיו של הלב בו זמנית ובאותה פעימה!

ואפילו בלי מעבר בין צד לצד.

עם ישראל נמשל ללב ("ישראל באומות כלב באברים") ולא במקרה עם ישראל החל מ2 צדדים - רחל ולאה, אשר לכל אחת מהן יש עוד שפחה בבית - כך גם בלב 2 חדרים ו2 עליות כששני הצדדים עם הפרדה מלאה באותו אבר ובכל צד החדר והעליה עם מעבר ביניהם. מופלא!

אז במחשבה שניה אולי אנחנו מסוגלים ליותר ממה שנראה לנו...

עדיף תהיה שמח!

אין אישה בעולם שיכולה לההוות תחליף לאשתי! יותר מכך אני לא אני ללא אשתי!! וכן, כמה שאני אומר לה זה לא מספיק.

אם אני מבין נכון, גם כאשר ההחלטה הנכונה היא לשאת 2 נשים, בפועל הן לא יהיו דוקא בבית אחד.

ב"ה לי שבעה ילדים ואני אוהב את כולם בכל רגע. נכון אני לא יכול לחבק אותם יחד, ולפעמים כאשר אני יושב עם אחד מהם, אני מרוכז בו לגמרי כאילו אין עוד בעולם מלבדו.

פיזית אני מוגבל, ובזמן שאני מנהל שיחה אישית עם אחד הילדים שאר הילדים לא יכולים לנהל איתי שיחה אישית, אולי חלילה אני פוגע בילד הראשון כאשר אני דואג שיהיו לו אחים? נכון שקשר של הורה לילד שונה במהותו מהקשר של איש לאשתו. איש יכול (זה לא פשוט, זה אפשרי) להיות קשור ל2 נשים במקביל, כי כך הקב"ה ברא אותו.

איך זה נראה בעיני הילדים? אם אתה זוכה לממש את זה בצורה בריאה: כנראה שזה יראה להם כמו יעקב אבינו.

לא מקבל כלל את הטיעון של גרושין במקרה הזה, להיפך אם אתה ראוי לשאת 2 יותר סביר שעוד אחת תרצה להצטרף.

לגבי השאלות הטכניות באמת איני יודע, אתה יכול להפנות לשו"ע לרמב"ם ועוד. בטוח יש להם מענה. כנראה שיש פוסקים שחשבו כמוך שישנם בעיות רבות ומורכבות ולכן אסרו מה שהתורה התירה.

אשתדל להזכיר את רעייתך יעל בת אסתר לרפואה שלימה.

והלוואי שגברים יבינו זאת.

כי אתה לא הראשון שהביא את הדוגמא הזו בויכוח הנ"ל.

אהבת אישה, ואהבה לצאצאים  הם שני עולמות שונים בתכלית!

יותר מזה: אהבת איש לאשתו שונה מאהבת אישה לאישה (מפיק ה').

עדיין יש הרבה משותף בכל "אהבות" אלו.

כילד, אין מצב שיהיו לי אחים שאהבת אימם אותם לא יהיה על חשבון אהבתה אותי.

ויש מצב שהשוני נובע באמת מהאישה.

הגיוני מאוד שהאיש ירגיש שהוא יכול ומסוגל להכיל אהבת שתי נשים.

ה"בעיה" היא באישה!

שזקוקה לאהבת הגבר כליפה בשלימותה. אחרת בעיניה הזוגיות אינה זוגיות.

וזה מה שחשוב פה.

לא דבר חדש שאישה צריכה להרגיש שהיא במקום הראשון מבחינת הגבר.

יצירת איום [שמהתחלה נחשבה צרה - ולא דבר חיובי!!] לאישה בביתה-

גורם לה לאבד את כל הבטחון שלה בעצם קיומה!

נסה לחשוב שבעבודה או בכל מקום אחר -

יכניסו גבר נוסף שימלא את התפקיד שלך בדיוק! [כשאין בו צורך בעצם! (יעני לא עו"ד נוסף במשרד עורכי דין.) ]

הוא נכנס לתוך הטריטוריה שלך וגוזל ממך את עצם הצורך בך.

אצל אישה זה הרבה יותר חמור!!

מדובר באהבה, בבית שלה. בסיבה שלה לחיות!

מי שעושה את זה לאשתו כיום - הוא אכזרי!!

שלא נגעתי בשום נקודה עיקרית..

זה באמת הרבה יותר עמוק מלהסביר בכתב..

ואת זה ניתן לתקן,

לא פשוט לספק צרכיה של אישה אחת אבל ניתן.

יותר קשה לספק צרכיהן של 2 נשים, אבל גם זה ניתן!

ועדיין לא הראית הבדל בין צאצא לבן זוג..

חשוב להדגיש את מה שכן אמרת

"הגיוני מאוד שהאיש ירגיש שהוא יכול ומסוגל להכיל אהבת שתי נשים."

הילדים נחשבים חלק- 'ברא כרעא דאבוה', אבל לא ממש אותו גוף.

מי שילמד בצורה אמונית קצת על הקשר בין איש לאישתו לא יעלה בליבו רעיון כזה, בשביל זה צריך להיות אנשים עם כוחות נפש של יעקב אבינו או לפחות תנא או אמורא.

כן, אני יודע שזה קשה מההלכה. קשה לי. אבל כשני אבנה את הבית שלי, אני רוצה שהקשר עם אישתי לא יהיה קשר פרקטי. אלא קשר יותר פנימי, 'והיו לבשר אחד' - שאותו לא נראה לפי הבנתי אפשר לעשות עם שתי נשים.

בדיוק כמו רחל ולאה ו2 שפחותיהן

אולי לא כולנו כמו יעקב שנשא תוך שבוע את רחל ולאה וזה לא נדרש, כמובן שמדובר לכתחילה בנשיאת אשה נוספת לאחר כמה וכמה שנות נישואין.

בשרשור אחר טענו לראות מגדולי ישראל שנהגו כך וכעת כשמדברים על גדולי ישראל אז אנחנו לא שייכים לשם... זה הגיוני?!

בעניין "צורה  אמונית" - זהו מה שאנו מכירים ולומדים במציאות הנוכחית.

מי שילמד בצורה אמונית קצת על הקשר בין איש לאישתו לא יעלה בליבו רעיון כזה.

אבל מי שילמד קצת יותר אולי יבין.

לא כולם מוכרחים להבין את זה. מספיק להבין שיש אנשים שמבינים אחרת.

אבל מה אני אעשה שביהדות תמיד זה יהיה קצת- כי יש 'אינסוף ברוך הוא'!

ונכון, מי שילמד יותר אולי יבין. צריך הרבה מאד בשביל להגיע למדרגה שלהם.

אבל ברור שאני כותב ממה שאני מבין, ולא ממה שאולי יום אחד אבין.

שהתורה מאפשרת את זה כדי לדעת שזה אפשרי.

אני מרשה לעצמי להבין אחר כך.

שי איך שאני מבין את היחס בין איש לאשתו עפ"י הגמ', מדרשים, המהר"ל והרב זצ"ל- אני לא מצליח להבין את זה. אא"כ אגיד שיש מדרגה ויש מדרגה, או שזה מצב של בדיעבד טילים. 

לא עוזר לי לדעת שיעקב אבינו לקח, וגם קין, וגם פולתק רבנים גדולים.

גבר שלוקח אישה נוספת גוזל ממנה את כל חיותה!!

עצם לקיחת האישה השניה מעמיד את האישה הקודמת (או כל אחת מהן) במקום חסר שלעולם לא יתמלא.

ז"א שיש גברים שיש להם "גנים" להצליח בזה וכמובן גם נשים שיצילחו אתם בזה.

כל חוות דעת עכשווית - היא עכשווית בלבד עפ"י מה שיותר מוכר לנו במציאות הנוכחית.

מן הסתם האשה תרגיש שינוי , אבל א"א לדעת עד כמה גדולה הטובה אח"כ, אם אכן זה מרצון הבורא.

אני לא פותחת איתך דיון.

אני עונה רק לאבא שמואל!

כמו שאמרת. הכל תלוי (אצל האישה) בהרגשה.

אם הוא יהיה חכם (ורגיש) מספיק כדי לתת לה את ההרגשה שהיא הראשונה?

יותר מזה, למה בכלל היא צריכה לדעת שהוא נשוי לאחרת?

|מחפש מחסה|

לא זוכר בדיוק משהו על חוסר טקט..

לא הכל צריך לספר, ולא כל מה שלא מספרים מראה על בעיה באמון.

לגבי אישה נוספת, לא התכוונתי ברצינות, גם כי אני באמת לא יודע האם צריך לספר או לא, וגם כי זה לא חכם להסתיר, ממילא היא תדע.

לגבי ההרגשה שלה, ברור שגם כאשר אדם נושא אישה שניה בהיתר הוא לא פטור מלתת לאשתו (לכל אחת מהן) את ההרגשה שהיא הראשונה!!

הלכה למעשה אתה מסכים איתי שכיום זה לא רצוי.

אתה מעדיף להיתלות משום מה בעיקר הדין המתיר נשיאת שתי נשים במקום לדון על ההלכה למעשה שאוסרת את זה ברוב מוחלט של המקרים. (כמדומני שגם אילו יש רב רציני שמעודד את העניין זה יהיה רק בנסיבות מאוד מסויימות ולא כהוראה גורפת)

אתה בהחלט צודק לעניין זה שעדיף ששתי הנשים לא יהיו בבית אחד ואני בדבריי בכוונה הקצנתי את העניין על מנת להבהיר את האבסורדיות שלו.

שבת שלום ויישר כוח.

יש כאן כמה נקודות.

עקרונית אני לא מקבל את הניסוח של "להתיר" במקום שמדובר על דבר המותר מלכתחילה. אפשר לדון האם היה מקום לחרם ועד כמה, עדיין יש להבין שמהדין הוא לשאת יותר מאישה אחת.

יש לזה משמעות להבין בכלל את מערכת היחסים הראוי בין איש לאשתו, ואת זה יש ללמוד מעיקר הדין.

לגבי הלכה למעשה, היות ואני יכול לראות באפשרות של ריבוי נישואין פתרון הולם יותר ממה שקורה בפועל במצבים מסוימים, הייתי מנסה להשפיע לצמצום כמה שיותר את היקף האיסור.

אל תשכח שלא כולם כמוך ולא כולם יעשו הם נשואין של 2 נשים משהו טהור..

אתם שוכחים שאנחנו לא חיים בתקופה של פעם !! וגם בתקופה של פעם חז"ל לא היו מרוצים (עובדה שאישה שניה נקראת צרה) 

מה שיקרה שבסופו של דבר אנחנו נהיה כמו ערבים... מה לעשות המציאות של היום היא ממש לא מציאות שלמה!! ואם חז"ל ראו דברים שהייתה בתקופה הזאת שאנשים היו ב10000 דרגות מעלנו אז מה אנחנו??

לאפשר את זה רק למי שראוי.

איזה כבוד

איזה גאווה לפורום שלנ"ו

הצלחנו להצמיח מפה מגלה מדען שעוד יהיה לו שם עולמי בתחום הפטנטים המגזריים-

דוסומטר שבודק מי ראוי !!!

שאת תתני לו את האישור!

זאת איננה טענה. "וכי ברשעי עסקינן?!" (כלשון חז"ל)

אם כ"כ הרבה נשאו פעם 2 נשים (כפי שכתב הבא"ח)  כנראה שלא היתה בזה בעיה כפי שאנו מציירים

"צרה" זהו נתון אפשרי טבעי שאיננו הכרחי עם עבודת מידות שגם ככה נצרכת ושיתוף פעולה משפחתי (אם רוצים לגור יחד).

וגם הזלזול בדרגות דורנו איננו מתקבל.  אנחנו פשוט לא מודעים...

הדור גדול ונשמתו גדול והמחלה היא בראש בלבד (מאמר הדור למרן הרב קוק זצל) וע"י חזרה לתורה שלמה אפשר גם לדלות את הנשמות הקדושות מנפילות.

כשיש מוכנות ללא פחד, יש גם תשובות. זה לא אומר שחייבים לקבל, כי בסופו של דבר יש אופי שונה.

ולגבי שאלתך האחרונה - מרן הבן איש חי זצל בחידושי בן יהוידע בבא קמא כבר ענה בצורה הרבה יותר חריפה מאשר העלת בדעתך!

אוכל לענות לך באישי וגם לחדש לך שיש כאן ובכלל עוד נשואים ונשואות! מלבד אלו שלא מתבטאים מסיבות שונות

ואולי אף להיפך - חז"ל מכנים אותה "צרה" כדי שנזכור שזו אפשרות ולא נגיע אליה.

מסתבר שרחל ולאה ידעו מה הם עושות בהכניסן עוד 2 נשים מרצונן! לאחר שהן עצמן עברו דבר דומה ביניהן.

ב"ה היום בנות ונשים לא מוותרות על עבודת המידות.

6 נשים בבית בשיתוף פעולה מלא ובת שאומרת בשמחה שרוצה בעל כמו אביה

ואישה דומה יותר ליחס הורים וילדים, (מה שאגב, מאפשר גם פער גילאים גדול), בניגוד למצב היום שהיחס יותר שיוויוני.

ונכון, גם אז זו הייתה מציאות של בדיעבד (למשל כשהאישה הראשונה עקרה) שגורמת לסיבוכים.

כמדומני שכל המידות הנ"ל הם לרשותנו...

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!