קודם כל, מי שהתחיל את הסיפור אלו מספר רווקות שחשבו שזה יביא להן פתרון כך שזה התחיל מהבנות ולא להיפך.

שנית, רוב הגברים השפויים לא היו מעלים על דעתם אפשרות כזו ואלו שכתבו לטובת העניין היו דמגוגים בגרוש.

אחד מאלו שתמכו בעניין בשרשור ההוא דווקא כן נשוי ואני מאוד מקווה בשבילו שאשתו לא קוראת את הודעותיו בפורום.

ולא ארחיב כאן למרות שיש לי הרבה מה לומר בנושא.

"כלומר ברצינות להתחתן עם 2 נשים במציאות של היום???"

"אבל שיש שניים במציאות של היום..."

את יכולה לתת דוגמא למציאות שיותר מתאים בה להתחתן עם 2 נשים?

ברצינות,

למה את חושבת שאישה בעבר שונה כ"כ מאישה היום. תהיי בטוחה שגם בעבר לא היה פשוט לאישה להיות צרה.

לדעתי, יש תשובה לזה רק אתן מעדיפות לא לשמוע אותה. 

מצטער שאני כותב זאת מעל גבי הפורום אך איני מסוגל לשתוק יותר.

אני מניח (ומקווה) שאתה מידי פעם אומר לאשתך כמה שאתה אוהב אותה. עכשיו דמיין מצב שיש לך שנים כאלו האם את X  אתה אוהב בימים א, ג, ה ואילו את Y אתה אוהב בימים ב, ד, ו? או שזה מתחלק לשעות..

ההבדל בין כיום לפעם זה שפעם האשה הייתה צריכה את הבעל כמשענת כלכלית, היא לא יצאה לעבוד וכו' ואילו היום מציאות של אם חד הורית היא אפשרית וקיימת והן מסתדרות יפה מאוד גם ללא שתפרוס את חסותך עליהן. וזה לא משנה מה דעתי או דעתך על זה - זאת המציאות כיום והיא כנראה לא הולכת להשתנות בקרוב.

גם בעבר האפשרות של לישא שתי נשים הייתה בדיעבד ולא לכתחילה. כמו שכתבת בעצמך שגם בעבר לא היה פשוט לאשה להיות צרה (וזה לא סתם נקרא צרה..)

אגב, איך זה נראה בעיני הילדים? אבא ושתי אמהות? ונניח שאח"כ אתה מתגרש משתיהן (מה שלדעתי צפוי בכל מקרה במצב כזה) אז יש לילדים 2 אמהות? לא רוצה להגיד מה זה מזכיר.

ומצטער שאני נכנס פה לפרטים קצת יותר בעייתיים - אם לשתיהן יש ליל טבילה באותו יום מה אתה עושה אז?

ועוד בעיות רבות ומורכבות שאני לא בטוח שחשבת על כולן.

(אם אני אוהב את X בימים א-ג-ה ואת Z בימים ב-ד-ו את מי אני אוהב בשבת? )

ואני חייבת לכם סיפור יפה

ששמעתי באחד השיעורים אתמול בכנס בניין שלם. (כן כן!)

אחד הרבנים אמר שהוא דיבר עם אשתו על הנושא הזה- ואז היא הסתכלה סביבה על הבית כזה...

ואמרה- כן אני מסכימה

אבל-

שהיא תדע לשטוף כלים היטב, לנקות רצפה, לקפל כביסה פיקס, לסדר בארונות יפה, לבשל את כל מה שאין לי כוח לעשות,...

(בעברית קוראים לזה "אשתך" (בשווא) )

שהוא הוסיף אתמול בשיחה- ואתה שלא תעיז להסתכל עליה...

כן, גם אני הזדעזתי שבכלל דנים על אפשרות כזאת כאן...!!

מה יש לדון על זה? מישהו פה למעשה היה מתחתן עם שתי נשים ??

לכולנו יש לב - אבר מאוד מיוחד שתמיד בפעולה ומחיה את הגוף

הלב אחראי על הזרמת הדם לגוף והחזרתו מהגוף וזאת נעשה בשני צדיו של הלב בו זמנית ובאותה פעימה!

ואפילו בלי מעבר בין צד לצד.

עם ישראל נמשל ללב ("ישראל באומות כלב באברים") ולא במקרה עם ישראל החל מ2 צדדים - רחל ולאה, אשר לכל אחת מהן יש עוד שפחה בבית - כך גם בלב 2 חדרים ו2 עליות כששני הצדדים עם הפרדה מלאה באותו אבר ובכל צד החדר והעליה עם מעבר ביניהם. מופלא!

אז במחשבה שניה אולי אנחנו מסוגלים ליותר ממה שנראה לנו...

עדיף תהיה שמח!

אין אישה בעולם שיכולה לההוות תחליף לאשתי! יותר מכך אני לא אני ללא אשתי!! וכן, כמה שאני אומר לה זה לא מספיק.

אם אני מבין נכון, גם כאשר ההחלטה הנכונה היא לשאת 2 נשים, בפועל הן לא יהיו דוקא בבית אחד.

ב"ה לי שבעה ילדים ואני אוהב את כולם בכל רגע. נכון אני לא יכול לחבק אותם יחד, ולפעמים כאשר אני יושב עם אחד מהם, אני מרוכז בו לגמרי כאילו אין עוד בעולם מלבדו.

פיזית אני מוגבל, ובזמן שאני מנהל שיחה אישית עם אחד הילדים שאר הילדים לא יכולים לנהל איתי שיחה אישית, אולי חלילה אני פוגע בילד הראשון כאשר אני דואג שיהיו לו אחים? נכון שקשר של הורה לילד שונה במהותו מהקשר של איש לאשתו. איש יכול (זה לא פשוט, זה אפשרי) להיות קשור ל2 נשים במקביל, כי כך הקב"ה ברא אותו.

איך זה נראה בעיני הילדים? אם אתה זוכה לממש את זה בצורה בריאה: כנראה שזה יראה להם כמו יעקב אבינו.

לא מקבל כלל את הטיעון של גרושין במקרה הזה, להיפך אם אתה ראוי לשאת 2 יותר סביר שעוד אחת תרצה להצטרף.

לגבי השאלות הטכניות באמת איני יודע, אתה יכול להפנות לשו"ע לרמב"ם ועוד. בטוח יש להם מענה. כנראה שיש פוסקים שחשבו כמוך שישנם בעיות רבות ומורכבות ולכן אסרו מה שהתורה התירה.

אשתדל להזכיר את רעייתך יעל בת אסתר לרפואה שלימה.

והלוואי שגברים יבינו זאת.

כי אתה לא הראשון שהביא את הדוגמא הזו בויכוח הנ"ל.

אהבת אישה, ואהבה לצאצאים  הם שני עולמות שונים בתכלית!

יותר מזה: אהבת איש לאשתו שונה מאהבת אישה לאישה (מפיק ה').

עדיין יש הרבה משותף בכל "אהבות" אלו.

כילד, אין מצב שיהיו לי אחים שאהבת אימם אותם לא יהיה על חשבון אהבתה אותי.

ויש מצב שהשוני נובע באמת מהאישה.

הגיוני מאוד שהאיש ירגיש שהוא יכול ומסוגל להכיל אהבת שתי נשים.

ה"בעיה" היא באישה!

שזקוקה לאהבת הגבר כליפה בשלימותה. אחרת בעיניה הזוגיות אינה זוגיות.

וזה מה שחשוב פה.

לא דבר חדש שאישה צריכה להרגיש שהיא במקום הראשון מבחינת הגבר.

יצירת איום [שמהתחלה נחשבה צרה - ולא דבר חיובי!!] לאישה בביתה-

גורם לה לאבד את כל הבטחון שלה בעצם קיומה!

נסה לחשוב שבעבודה או בכל מקום אחר -

יכניסו גבר נוסף שימלא את התפקיד שלך בדיוק! [כשאין בו צורך בעצם! (יעני לא עו"ד נוסף במשרד עורכי דין.) ]

הוא נכנס לתוך הטריטוריה שלך וגוזל ממך את עצם הצורך בך.

אצל אישה זה הרבה יותר חמור!!

מדובר באהבה, בבית שלה. בסיבה שלה לחיות!

מי שעושה את זה לאשתו כיום - הוא אכזרי!!

שלא נגעתי בשום נקודה עיקרית..

זה באמת הרבה יותר עמוק מלהסביר בכתב..

ואת זה ניתן לתקן,

לא פשוט לספק צרכיה של אישה אחת אבל ניתן.

יותר קשה לספק צרכיהן של 2 נשים, אבל גם זה ניתן!

ועדיין לא הראית הבדל בין צאצא לבן זוג..

חשוב להדגיש את מה שכן אמרת

"הגיוני מאוד שהאיש ירגיש שהוא יכול ומסוגל להכיל אהבת שתי נשים."

הילדים נחשבים חלק- 'ברא כרעא דאבוה', אבל לא ממש אותו גוף.

מי שילמד בצורה אמונית קצת על הקשר בין איש לאישתו לא יעלה בליבו רעיון כזה, בשביל זה צריך להיות אנשים עם כוחות נפש של יעקב אבינו או לפחות תנא או אמורא.

כן, אני יודע שזה קשה מההלכה. קשה לי. אבל כשני אבנה את הבית שלי, אני רוצה שהקשר עם אישתי לא יהיה קשר פרקטי. אלא קשר יותר פנימי, 'והיו לבשר אחד' - שאותו לא נראה לפי הבנתי אפשר לעשות עם שתי נשים.

בדיוק כמו רחל ולאה ו2 שפחותיהן

אולי לא כולנו כמו יעקב שנשא תוך שבוע את רחל ולאה וזה לא נדרש, כמובן שמדובר לכתחילה בנשיאת אשה נוספת לאחר כמה וכמה שנות נישואין.

בשרשור אחר טענו לראות מגדולי ישראל שנהגו כך וכעת כשמדברים על גדולי ישראל אז אנחנו לא שייכים לשם... זה הגיוני?!

בעניין "צורה  אמונית" - זהו מה שאנו מכירים ולומדים במציאות הנוכחית.

מי שילמד בצורה אמונית קצת על הקשר בין איש לאישתו לא יעלה בליבו רעיון כזה.

אבל מי שילמד קצת יותר אולי יבין.

לא כולם מוכרחים להבין את זה. מספיק להבין שיש אנשים שמבינים אחרת.

אבל מה אני אעשה שביהדות תמיד זה יהיה קצת- כי יש 'אינסוף ברוך הוא'!

ונכון, מי שילמד יותר אולי יבין. צריך הרבה מאד בשביל להגיע למדרגה שלהם.

אבל ברור שאני כותב ממה שאני מבין, ולא ממה שאולי יום אחד אבין.

שהתורה מאפשרת את זה כדי לדעת שזה אפשרי.

אני מרשה לעצמי להבין אחר כך.

שי איך שאני מבין את היחס בין איש לאשתו עפ"י הגמ', מדרשים, המהר"ל והרב זצ"ל- אני לא מצליח להבין את זה. אא"כ אגיד שיש מדרגה ויש מדרגה, או שזה מצב של בדיעבד טילים. 

לא עוזר לי לדעת שיעקב אבינו לקח, וגם קין, וגם פולתק רבנים גדולים.

גבר שלוקח אישה נוספת גוזל ממנה את כל חיותה!!

עצם לקיחת האישה השניה מעמיד את האישה הקודמת (או כל אחת מהן) במקום חסר שלעולם לא יתמלא.

ז"א שיש גברים שיש להם "גנים" להצליח בזה וכמובן גם נשים שיצילחו אתם בזה.

כל חוות דעת עכשווית - היא עכשווית בלבד עפ"י מה שיותר מוכר לנו במציאות הנוכחית.

מן הסתם האשה תרגיש שינוי , אבל א"א לדעת עד כמה גדולה הטובה אח"כ, אם אכן זה מרצון הבורא.

אני לא פותחת איתך דיון.

אני עונה רק לאבא שמואל!

כמו שאמרת. הכל תלוי (אצל האישה) בהרגשה.

אם הוא יהיה חכם (ורגיש) מספיק כדי לתת לה את ההרגשה שהיא הראשונה?

יותר מזה, למה בכלל היא צריכה לדעת שהוא נשוי לאחרת?

|מחפש מחסה|

לא זוכר בדיוק משהו על חוסר טקט..

לא הכל צריך לספר, ולא כל מה שלא מספרים מראה על בעיה באמון.

לגבי אישה נוספת, לא התכוונתי ברצינות, גם כי אני באמת לא יודע האם צריך לספר או לא, וגם כי זה לא חכם להסתיר, ממילא היא תדע.

לגבי ההרגשה שלה, ברור שגם כאשר אדם נושא אישה שניה בהיתר הוא לא פטור מלתת לאשתו (לכל אחת מהן) את ההרגשה שהיא הראשונה!!

הלכה למעשה אתה מסכים איתי שכיום זה לא רצוי.

אתה מעדיף להיתלות משום מה בעיקר הדין המתיר נשיאת שתי נשים במקום לדון על ההלכה למעשה שאוסרת את זה ברוב מוחלט של המקרים. (כמדומני שגם אילו יש רב רציני שמעודד את העניין זה יהיה רק בנסיבות מאוד מסויימות ולא כהוראה גורפת)

אתה בהחלט צודק לעניין זה שעדיף ששתי הנשים לא יהיו בבית אחד ואני בדבריי בכוונה הקצנתי את העניין על מנת להבהיר את האבסורדיות שלו.

שבת שלום ויישר כוח.

יש כאן כמה נקודות.

עקרונית אני לא מקבל את הניסוח של "להתיר" במקום שמדובר על דבר המותר מלכתחילה. אפשר לדון האם היה מקום לחרם ועד כמה, עדיין יש להבין שמהדין הוא לשאת יותר מאישה אחת.

יש לזה משמעות להבין בכלל את מערכת היחסים הראוי בין איש לאשתו, ואת זה יש ללמוד מעיקר הדין.

לגבי הלכה למעשה, היות ואני יכול לראות באפשרות של ריבוי נישואין פתרון הולם יותר ממה שקורה בפועל במצבים מסוימים, הייתי מנסה להשפיע לצמצום כמה שיותר את היקף האיסור.

אל תשכח שלא כולם כמוך ולא כולם יעשו הם נשואין של 2 נשים משהו טהור..

אתם שוכחים שאנחנו לא חיים בתקופה של פעם !! וגם בתקופה של פעם חז"ל לא היו מרוצים (עובדה שאישה שניה נקראת צרה) 

מה שיקרה שבסופו של דבר אנחנו נהיה כמו ערבים... מה לעשות המציאות של היום היא ממש לא מציאות שלמה!! ואם חז"ל ראו דברים שהייתה בתקופה הזאת שאנשים היו ב10000 דרגות מעלנו אז מה אנחנו??

לאפשר את זה רק למי שראוי.

איזה כבוד

איזה גאווה לפורום שלנ"ו

הצלחנו להצמיח מפה מגלה מדען שעוד יהיה לו שם עולמי בתחום הפטנטים המגזריים-

דוסומטר שבודק מי ראוי !!!

שאת תתני לו את האישור!

זאת איננה טענה. "וכי ברשעי עסקינן?!" (כלשון חז"ל)

אם כ"כ הרבה נשאו פעם 2 נשים (כפי שכתב הבא"ח)  כנראה שלא היתה בזה בעיה כפי שאנו מציירים

"צרה" זהו נתון אפשרי טבעי שאיננו הכרחי עם עבודת מידות שגם ככה נצרכת ושיתוף פעולה משפחתי (אם רוצים לגור יחד).

וגם הזלזול בדרגות דורנו איננו מתקבל.  אנחנו פשוט לא מודעים...

הדור גדול ונשמתו גדול והמחלה היא בראש בלבד (מאמר הדור למרן הרב קוק זצל) וע"י חזרה לתורה שלמה אפשר גם לדלות את הנשמות הקדושות מנפילות.

כשיש מוכנות ללא פחד, יש גם תשובות. זה לא אומר שחייבים לקבל, כי בסופו של דבר יש אופי שונה.

ולגבי שאלתך האחרונה - מרן הבן איש חי זצל בחידושי בן יהוידע בבא קמא כבר ענה בצורה הרבה יותר חריפה מאשר העלת בדעתך!

אוכל לענות לך באישי וגם לחדש לך שיש כאן ובכלל עוד נשואים ונשואות! מלבד אלו שלא מתבטאים מסיבות שונות

ואולי אף להיפך - חז"ל מכנים אותה "צרה" כדי שנזכור שזו אפשרות ולא נגיע אליה.

מסתבר שרחל ולאה ידעו מה הם עושות בהכניסן עוד 2 נשים מרצונן! לאחר שהן עצמן עברו דבר דומה ביניהן.

ב"ה היום בנות ונשים לא מוותרות על עבודת המידות.

6 נשים בבית בשיתוף פעולה מלא ובת שאומרת בשמחה שרוצה בעל כמו אביה

ואישה דומה יותר ליחס הורים וילדים, (מה שאגב, מאפשר גם פער גילאים גדול), בניגוד למצב היום שהיחס יותר שיוויוני.

ונכון, גם אז זו הייתה מציאות של בדיעבד (למשל כשהאישה הראשונה עקרה) שגורמת לסיבוכים.

כמדומני שכל המידות הנ"ל הם לרשותנו...

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי