לא תמיד היחס עם ההורים מראה על האישיות של האדם, למרות שאפשר ללמוד מזה. בכל מקרה נסי לבחון אותו על פי אישיותו שאת מכירה ולא על פי זה שלא יהיה לך נעים אם תבקרי את ההורים שלו.

גם המערכת יחסים שלי אישית עם ההורים שלי רחוקה מלהיות מושלמת. אבל זה מושפע מכל כך הרבה גורמים שלא קשורים דווקא לאישיות שלי. (למרות שאני כביכול לא אובייקטיבי בעניין הזה)

אני דווקא הייתי מתייחס לחוסר עניין שלו בכסף כעניין חיובי, אם הוא אדם רציני שיפרנס אותך בכבוד, אז מה רע בזה?

לגבי הפרפרים בבטן, חצי שנה זה זמן סביר שהפרפרים ימותו, כמה זמן הם כבר יכולים לחיות שם? סתם... אני משער שההתרגשות הראשונית עברה, ועכשיו את יכולה לבחון את המערכת יחסים איתו יותר בשכל, אם יש ביניכם אהבה גדולה, אז זה יותר חשוב מכסף או מההורים שלו. 

לדעתי תדברי איתו על הדברים שמפריעים או מפחידים אותך, אולי תוכלי למוד עוד קצת. בהצלחה.

ממה שנשע ממך- זה עדיין לא רציני

זה כמות יפה של הכירות- נכון

אתם הולכים לקראת משו חשוב ולא מבזבזים את הזמן על שטויות- גם נכון

הקשר שלכם ממש לא בשל להקרא "רציני"

גם אם בעיני מדד חיצוני- זה אולי נראה ככה (חצי שנה... וזה...)

לגבי הקשר עם המשפחה שלו-

תבררי אצל חברים טובים שלו איך הוא איתם- למשל עם חברים לנשק עם חברים שותפים לדירה עם חברים שהוא בקשר איתם כבר שנים...

זה יתן לך תמונה של איך הוא חם ואוהב בסביבה שטובה לו

(וכן- אחרי חתונה סביר שהוא יצטרך יעוץ.)

לגבי כסף-

היום תואר הוא לא ערובה להצלחה עיסקית, רק לפעמים עוזר בדרך....

אם הוא יהיה עובד מסור ואחראי - ויש לו יחס רציני לעבודה (ולא מנסה להכנס למשו ול"עשות מכה" בלי להשקיע... כי זה חלום באספמיה) -אז הוא יוכל לפרנס בכבוד

תזכרי- חזל לא סתם אמרו- שאישה רוצה קב ותיפלות מעשרה קבין ופרישות (תרגום לישראלית: אישה רוצה יחס ואהבה ולא המון כסף)

איפה כתוב שצריך להיות פרפרים ?

זה נשמע ממה שכתבת שיש לך המון שיחות עם עצמך עליכם ולא ממש איתו...

נסי את זה כמובן ברגישות רבה...

לא שמעתי על מישהו שהתחרט כשהוא עשה שיחה נעימה שכזו והדרך כלל היא מבהירה ומקרבת

בהצלחה

עם חברים שלו (גם כאלה שהוא מכיר הרבה זמן)הוא לא ממש בקשר טוב ולא נפתח רגשית. לא עם חברים,לא עם ההורים,לא עם אחים,רק איתי בעצם.

אולי זה כן מצדיק את החששות שלי לגבי איזה סוג של אבא הוא יהיה.

ואני מרגישה שאני יכולה להתלהב ולהתאהב הרבה יותר ואיתו אני נמצאת מתוך רשימת יתרונות שאני מונה אצלו, למרות שיש אהבה,אבל רגועה,כמו אצל זוג שנשוי כבר 30 שנה. אולי זה ילדותי ונאיבי מצדי,אבל זה חסר לי.

אמממ..

סיפור הזוי.. כמעט מופרך..

זה כל מה שיש לי לומר.

הוא סיפר לך פעם על הילדות שלו?

איך הוא מדבר על הוריו?

זאת נקודה ששווה לברר.

תראי מה לעשות הורים לא מושלמים והילד גם כן

לפעמים להורה אין הרבה יכולת להכיל את הילד

וזה יוצר נתק וקשיים רגשיים,

כמו שכתבת אין קשר חם ואוהב

זה לא בגלל שהבחור שאת יוצאת איתו דפוק חס וחלילה

זה בגלל שמה לעשות יש הורים שהם פחות אמפתיים

פחות מחבקים, אוהבים יותר בצורה הפיזית

או ביקורתיים באופן לא נורמלי

וזה יוצר כאבים רגשיים אצל הילד

מערכת יחסים קשה מבוססת על משהו טעון

קחי בחשבון שאת צריכה לברר מה באמת הולך שם בעדינות

כי הבן אדם מושפע מזה,

גם ביחסים עם המשפחה וגם עם אחרים.

א]את צריכה לעשות עם עצמך חשבון נפש האם היתרונות עולים על החסרונות

ב] בעסק יש יותר כסף מתואר אם העסק ב"ה מצליח

ג] פרפרים זה סרט יפה החיים לא באמת עבודים ככה!

ד]את יכולה לדבר איתו על הקשר שלו עם המשפחה שלו ולהבין מאיפה הכל נובע

משהו שניתן לתיקון או לא !

ה]אתם בקשר די ארוך אז את יכולה לבדוק איך הוא מתייחס לסביבה ובהתאם לזה להשליך על הילדים גם כן!

ו] אין סיבה שתרגישי לא נעים בארוחות משפחתיות אכלת אצלם כבר לא?

ז] שוב תעשי חשבון נפש יתרונות מול חסרונות ותבדקי מה יותר חזק מה את מחפשת איפה הוא עומד בציפיות ואיפה לא ובהתאם לזה תקבלי החלטה! ! אין מה לעשות בקשר יש נפגעים וגם במערכת זוגיות לאחר חתונה! ועדיף מוקדם מאשר מאוחר והכי חשוב שתיזהרי לא לפגוע בעצמך!

 ההחלטה שלך היא איך לקחת את הדברים [אני נניח החלטתי שלא מזיז לי אני לא נפגע יותר מבנות זה היה אחרי אחד הקשרים שלי מאז אני לוקח הכל בסבבה

אני קוראת את ההודעה שלך, שוב ושוב ושוב...ואני בשוק! פשוט בשוק!...

שיא ההתלבטתי אם לרשום לך פה או בפרטי, אבל החלטתי ...!...

יקרה, את שואלת למה אני בשוק?

כי זה הזכיר לי מקום אחד לא בריא שהייתי בו בעברי, אולי לצערי אפשר להגיד שהוא לא כ"כ רחוק

(למרות שזה עניין סובייקטיבי, אולי)

על אף שכמות הדברים שעברתי מאז והתהליכים הנפשיים שלי עם עצמי נותנים הרגשה כאילו זה היה באיזה אסקלת זמן אחרת לגמרי, משהו הרבה יותר רחוק ממני (ב"ה..)...

אני מסכימה עם דבריה של "צאדיקה", זה שאתם חצי שנה כביכול ביחד,

לא אומר שהקשר שלכם או איך לומר, בלי לפגוע נשמה, אבל אולי עומק הקשר הוא לא כזה של חצי שנה בד"כ...

אני חושבת שבמיוחד בהשוואה לזמן שאת עומדת בו (או הקשר) כביכול את אמורה להיות עם הרבה יותר תשובות ממה שיש לך

(למרות שאני הכי נגד הלחץ וההשוואות האלה ואני הכי בעד הרעיון שלכל קשר והקצב שלו והאישיות שבו ואסור להלחיץ...אבל חוויתי על בשרי שיש דברים שהם כן אובייקטיביים שצריך לבחון אותם)...

מדהימה אחת,

אני חושבת שאת יכולה לקחת את המקום של הדאגה והדברים שההורים שלך אמרו לל למקום אחר,

למקום בו הם אומרים לך, יקרה, שימי לב כמה זמן את בודקת את הבחור ובאיזה תדר, שימי לב לבעיות שצצות לך ואולי כדאי שתגיעי לשלב של קבלת ההחלטות,מה את אומרת?...

יתרה מכך, את רואה בבחור כ"אבא קר ומנוכר לילדים שלו...",

תראי מתוקה,

יש בנות שירצו מישהו כזה, רק כי זה מתאים לסגנון ההתקשרות שלהן, יש מי שהיא יותר ריאליט או מתוכננת

ויש מי שהיא יותר ריגשית ובלי הענקה מהסוג הזה היא לא תמצא את עצמה בקשר ולא תרצה לגדל ככה את ילדיה.

שוב, את צריכה לבחון לאחר שאיתרת את הסגנון שלו- האם זה מתאים לך? זה לא בהכרח רע ולא בהכרח טוב, זה כבר שאלה של התאמה, אם את מוסגללת להתמודד עם הסגנון הזה..

(לכל החיים, כן? לא רק חצי שנה.).

דבר נוסף, אני מצטערת במחילה מכבודו של "לביא" או אחרים נוספים שמזדהים את נקודה זאת שכתב,

אני חולקת על כך.

לדעתי, הקשר של הבחור עם משפחתו אומר המון אבל המון על הבית שהוא יבנה, ובפרט הקשר שלו עם אמא שלו אומר המון על הקשר שהוא יעניק לאישתו

(שימו לב, זה לא המדד היחידי, זה פשוט עוד מדד/גורם השפעה תהותי ביותר!). כך, שאני חושבת שלא סתם הסימני שאלה הללו עולים לך, וזה טוב ועדיף עכשיו...

מבחינת קריירה, כאמור לעיל זה עניין של סגנון.

מתוקה, אם את בחורה שאפתנית וחשוב לך הישגיות ולהתקדם בחיים וכו'...והוא- לא!...

אז צריך לחשוב האם בא לך להתמודד עם זה? האם את מסוגלת לכבד את המקום שלו?את הרצונות שלו? לאהוב את זה? לא לרצות לשנות אותו? לא לזלזל בו בבחירות שלו? איך את עם המקום הזה?....כן כן, לא לא...

(סורי, כמה שזה קשה אחרי חצי שנה, מי כמוני יודעת...אבל יש לפעמים אסימונים שנופלים לנו מאוחר,ככה זה בחיים..ועדיף מאחר מאשר לעולם לא..)...

פרפרים בבטן?...נסי לשאול את עצמך, היו תקופות שכן היו לך איתו? האם את יכולה להגיד אולי מה יכול לעורר אותם( במידה והם קיימים ויש לך אליו סוג של חיבה אם את איתו חצי שנה)?...

תראי, אני חושבת, וזוהי דעתי בלבד, שהחלטה כזאת של חתונה צריכה לבוא הן ממקום של רגש והן ממקום של שכל.

כלומר, אם היית רק בקטע של להתלהב מהבנאדם, זה גם היה מדליק נורה אדומה. אבל את לא.

אז השאלה הנשאלת בעצם (שאת צריכה כמובן לבחון עם עצמך בלבד) היא למה לא?

ועוד משהו קטן, לעולם אבל לעולם אל תישארי בקשר/במקום/דבר אחר מתוך הפחד הזה לפגוע בצד השני, ולו בשל העובדה כי כך את פוגעת בעצמך!!...

אחחח....אני רוצה לכתוב לך כ"כ הרבה דברים...אבל...אבל.....אני מצטערת על הבלבול בכתיבה,

זה באמת מהמקום האישי שלי ושלי בלבד,

שולחת לך מלא חיבוקים וחיזוקים ואם את רוצה עוד עצות או כל דבר אחר באופן יותר מפורט אשמח לענות לך בפרטי...

סליחה על ה

אבל אם היה יותר אנטרים הייה גם יותר קל לקרוא...

ראשית - זה נשמע בהחלט מורכב. כמו שכבר כתבו לפני - יש כאן ערבוב של דברים

לדעתי יש כאן כמה דברים מאוד מאוד משמעותיים שדורשים ברור (ורצוי שזה לא יהיה רק את אלא עם ההורים שלך אם אפשר או מישהו אחר מבוגר ורציני)

1. קשר עם המשפחה - כדאי מאוד לברר מה קורה שם. זה יכול להיות מאוד משמעותי גם בשבילך - הן אם את רוצה\מוכנה להיכנס למשפחה כזו, וגם מה שזה אומר עליו. מה הוא למד מהם ומה הוא ספג וכתוצאה מזה מה הוא נהיה.

חוץ מזה - איזו משפחה את רוצה שהילדים שלך יקחו כדוגמא.

2. כסף זה דבר מ-א-ו-ד!! משמעותי בחיים!!! ויכולות להיות ה-מ-ו-ן בעיות בחיים בגלל כסף!! ממחלוקת על רמות של בזבוז\חסכון ועד שאלות קיומיות של ממש!! חשוב מאוד שתבררי אם הוא מסוגל ומתכנן לפרנס או לא. אם התשובה היא שהוא יהיה מסוגל לפרנס מהעבודה - השאלה עד כמה משמעותי בשבילך חיים ברווח או בצמצום - וכאן זו באמת שאלה פשוטה של רווח מול הפסד (כאשר הרווח זה הוא וההפסד זה חיים אולי פשוטים יותר ממה שאת היית רוצה לעצמך).

לדעתי גם כדאי לבדוק אם כל המחשבות על עבודה לא נובעות מעצלות - וזה יכול להיות מאוד מאוד קשה בשבילך אם הוא עצלן. זה יכול להתבטא בה-מ-ו-ן דברים מחוץ לעבודה..

3. בנוגע להרגשה שלך כלפיו -

לא חייבים להרגיש פרפרים. כן צריך שיהיה לך טוב איתו נסי לחשוב על הנקודות הבאות:

 - האם את מחכה לפגישות איתו?

 - האם הוא הופך אותך לטובה יותר? (ז"א האם בעקבותיו את רוצה להשתנות לטובה)

 - האם יש לכם בסיס משותף של שאיפות וערכים?

אולי אפילו כדאי שתבקשי לעשות הפסקה קצרה בקשר ולבחון את הקשר משני כיוונים: 1. האם את מתגעגעת אליו? האם הוא חסר לך?   2. אולי ככה תהיי קצת יותר מנותקת ממנו ויותר אובייקטיבית ותוכלי לחשוב על הדברים החשובים שהעלית כאן.

4. אל תפחדי לפגוע בו!! יותר גרוע לשניכם אם תינשאי לו ולא תרצי אותו.

5.  מה שכתבת על החברים שלו קצת מדאיג- לא נשמע לי טוב אדם שאין לו חברים ב-כ-ל-ל. אפילו אם המשפחה גרועה...

דבר שיכול להיות מאוד מאוד משמעותי בעיניי הוא ההורים שלך - חצי שנה זה המון זמן!! לדעתי בהחלט אפשר לבקש ממנו לבוא לפגוש את ההורים שלך ואז הם יוכלו להביע את דעתם. ההורים שלך מבוגרים ממך ובד"כ יותר חכמים וגם מנותקים רגשית מהקשר ויוכלו לתת תשובה אוביקטיבית יותר.

פרט לכך אפשר לנסות (אולי אפילו בנוסף להורים) להיפגש איתו כשאת נמצאת במחיצת עוד אנשים (קרובים אליך או לא) ולראות את היחס שלו כלפיהם.

וכהערת סיכום - אני אמנם לא מכירה אותך ובאמת כדאי להתייעץ עם מישהו שמכיר אותך במציאות

אני אומר זאת בזהירות -  גם לי לא נשמע טוב, הסיפור הזה...

שיהיה ב"הצלחה

והמון המון סיעתא דישמיא!!

אקדים ואומר, שאני לא אוהבת הבעת דיעה נחרצת. אני לא מכירה אותך וגם לא אותו. ולכל דבר יש כמה צדדים. אבל בכל זאת- הפעם זה הדליק לי נורות, ובעיני- במקרה הטוב נראה שאתם לא מתאימים באישיות, ובמקרה הפחות טוב יש משהו לא בריא באישיותו של החבר.. (מתנצלת שוב על הישירות, ומקווה שלא אחטא בדברי)

מההתחלה זה לא כ"כ היה נראה לי מתאים, מכמה סיבות:

קשר עם ההורים- יכול להעיד על קושי עתידי, אבל באמת כמו שאמרו פה זה יכול להיות מכל מיני גורמים, ואם מודעות ועבודה עצמית- אפשר להתגבר.

תעודת בגרות- נשמע מדבריך שנושא ההשכלה חשוב לך.. האם זה ישפיע על יחסך והערכתך כלפיו בעתיד?

זה שהוא רוצה עסק קטן ולא מתחבר ללימודי תואר זה יכול לבוא ממקום אמיתי, שהבנאדם מכיר את עצמו ומה שטוב לו.. אבל- רוצה לפתוח עסק קטן, כסף לא חשוב לו... אחד מהשתיים- או שהוא חושש מזה, ועלול לברוח מאחריות, ובמקרה היותר טוב- הוא אחראי! אבל רמת החיים שאת מחפשת שונה ממה שהוא מחפש...

ובעיני מה שמקצין את הבעיתיות זה שבנוסף לקושי בקשר עם ההורים יש גם קושי עם האחים והחברים. ובשלב הזה כבר אי אפשר לומר שזה גורם חיצוני. יש לו משהו שמקשה עליו בצורה משמעותית! ולעניות דעתי, המתנה הכי גדולה שהוא יכול לתת לעצמו זה איזשהו טיפול\ ייעוץ שיעזור לו להשתחרר.

במצב הנתון כעת- נשמע שאת איזו נק' אור עבורו, ואולי זה גם מחמיא שדווקא אלייך הוא נפתח. אבל זה לא בריא! לא בשבילך.. וגם לא בשבילו...

מתנצלת אם דברי פוגעים, או לא קולעים למצב האמיתי. אני בטוחה שיש בחבר תכונות מאד טובות, פשוט נשמע שיש גם כמה דברים שצריכים ריפוי לפני שיוכל ליצור קשר חיובי.

לא יודעת למה אני חשה צורך לשוב ולהתנצל, הרי ביקשת לשמוע את דעתנו..ובכל זאת- סלחי לי אם דברי חותכים מידי.

מאחלת, שתקבלי את ההחלטה הטובה ביותר עבורך (!) מתוך שלמות.

אם אחרי חצי שנה של קשר שהוא לא אינטנסבי (לא נשואים-אז לא נמצאים יחד כ"כ הרבה) יש אהבה של 30 שנות נישואין- זה לא סימן טוב.

קשר צריך את ההתרגשות שלו!

לי נראה שהבחור שאת יוצאת איתו הוא יבשן, אולי קצת אנטיפט, והוא מונע מהרגש שלך לגדול ולהתפתח.

אני מכירה מספיק זוגות שאחרי 30 שנה האהבה (וגם הפרפרים) רק גדלים...

מנסיון של 5 שנים - לא רק האהבה גדלה אחרי החתונה, גם ההתאהבות

אל תוציאו לכולם פה את החשק להיות נשואים...

קודם כל תודה על ההתייחסות והתגובות המושקעות,זה חשוב לי.

"בשמחה" , כבר קודם כששמעתי על הקשרים הקלוקלים שיש לו עם משפחה וחברים משהו היה נשמע לי טיפה שגוי,זה הפריע לי. אבל האמת שזה לא כל כך מציק לי אם אני יכולה לדעת בוודאות שבהמשך נקים משפחה ויהיה ביננו קשר טוב וגם בין הילדים בבית.(ידוע שאחרי החתונה הקשרים עם החברים מתרופפים) ויש לו מודעות עצמית למצב, הוא יודע שההורים שלו מתנהגים בצורה שאינה נכונה והוא למד מהטעויות ומתכוון לתקן כשיתאפשר לו בבית משלו. הפחד שלי הוא יותר שדיבורים לחוד ומעשים לחוד.

בקשר לקריירה,אם יתברר שחוסר העניין שלו בכסף זה לא איזשהו עקרון שהוא לא מוכן לשנות,אלא נובע מעצלנות או סתם מחוסר חשיבה על העניין וניתן לשנות את זה אז אני אדע שיש מה לעשות בעניין. אבל במידה וזה משהו שתבוע אצלו עמוק באישיות,ההחלטה לוותר תהיה לי הרבה יותר פשוטה.

אתמול ישבתי וחשבתי מתי ואם היו פעמים שהרגשתי התלהבות והתאהבות גדולה לידו. וגיליתי שכן היו מצבים כאלה, בפגישות מסוימות,במקומות מסויימים, זה מין תקופות כאלה שבאות והולכות,לא משהו קבוע.גם כשאני איתו אני מרגישה אדם אחר,לא אותו אדם שאני נמצאת עם חברות או גברים אחרים,ואולי זה לטובה כי זה פותח צד חדש שלי באישיות או שזה לרעה כי זאת פשוט לא אני. אני מתכוונת מעכשיו לבחון כל שיחה ופגישה שלי איתו ישר אחרי ולוודא מה אני מרגישה והאם זה מספיק לי. במידה ואני אראה שזה ממשיך על גל של מין חוסר התלהבות ומונוטוניות אני אשקול הרבה יותר בחיוב את סיום הקשר.

עכשיו שאני קוראת את דבריך.

תראי קשרים דפוקים עם ההורים משפיעים גם על אחרים,

ואת אומרת באמת שזה עם כולם וזה ישפיע בסוף גם עליך.

תראי בתור אחת שהיה לה הורים שהם אנשים טובים והכל

אבל לא ידעו להכיל אותי וצלקו לי את הנפש

ואשת מקצוע כבר אמרה לי שיכלתי להפוך למשוגעת בגלל הילדות שלי,

וכן הקשר שלי איתם לא טוב, יש בו המון המון כאב.

אני ישבתי והפסדתי הרבה מאוד קשרים עם אנשים,

פגעתי בחברה הכי טובה והרחקתי אותה ממני,

אנשים שרצו להתקרב לא יכלתי לקבל אותם

בכלל אפשר לספור את האנשים שקרובים אליי על אצבע אחת.

שנים התחמקתי מטיפול, כי מבחינתי ההורים שלי הם האשמים בהכל

אבל היה לי אנשים שאכפת להם ממני ודאגו שאני אגיע לזה בסוף,

ויקירתי זה ממש מתחיל לשחרר שם.

אני לא מכירה את הבחור, אבל הדברים שאת אומרת

זה סיבה לטיפול הוא לא אנטיפת או רע כמו שיש כאלה שאמרו כאן

אבל המצב הזה לא נורמלי ולא תקין!!

יש לו איזו קושי רגשי, לא יודעת מה הסיפור שלו עם ההורים

בן אדם לא מפתח סתם יחסים קשים כאלה בלי סיבה!

וכן אם היחסים האלה כאלה קשים,

תהיי בטוחה במאה אחוז שהוא יוצא את זה גם

עלייך בנישואים שלכם.

תהיי חכמה ואוהבת  וקחי אותו לטיפול,

קשה מאוד לבנות ככה זוגיות

אבל קודם כל תחשבי אם את באמת רוצה אותו

שלא תפגעי בו עוד יותר

לכי בעדינות ורגישות ושיהיה בהצלחה.

יש אצלו סימנים לקראת המודעות הזו- לקשר טוב

אם יש לו נכונות בסיסית

אחכ הוא יהיה חייב יעוץ זוגי

ולכי לשאול מישו חכם יותר ומכיר יותר מהפורום פה

תואר הוא לא ערובה להצלחה בשום דבר. אפשר ללמוד 3 שנים, "להיקרע" ולהוציא תואר במשפטים + לעבור את בחינות לשכת עורכי עדין, ולקבל שכר מינימום. פשוט בגלל שיש יותר מדי עורכי דין בשוק, וכמו כל שוק מוצף - מחיר בעלי המקצוע יורד.

להערכתי, דבר דומה יקרה גם בקרב רואי החשבון.

אפשר להיות בעל דוכן פלאפל או לפתוח מכולת ולהרוויח הרבה יותר מאשר עורך דין או רואה חשבון שכיר. השאלה היא האם האדם ניחן בתכונות המתאימות להיות עצמאי.

האם יש לו "ידי זהב"? (יודע לתקן, לנגר וכו') - אם כן, ידע לשפץ ולתקן יכול להיות לעזר כפליים - גם כפרנסה (יש המון המון צורך ב"שיפוצניקים", נגרים, רתכים, חשמלאים וכו' והללו כמובן לא צריכים תואר או בגרות), ולחילופין לבניית ושיפוץ הבית הפרטי שלו.

יצא לי להכיר אפילו שמיניסטים שעבדו כחשמלאים בפועל (חשמלאי עם רשיון אחר כך עבר על הכל וחתם על החיבור לחח"י), הרוויחו יפה מאוד ונהנו מכל דקה.

לגיטימי לחלוטין (בעיניי! לא בעיני אמא שלי או הדודה הפולניה) לא להוציא בגרות, אבל צריך להסתכל על החיים בצורה רצינית ולמצוא נישה אחרת שבה הוא יוכל להביא פרנסה הביתה.

בס"ד
 

1. לעניין היחס שלו להורים- זה דבר חשוב וזה בהחלט משפיע על הבית העתידי. ומלמד על האדם.
אני מניחה שראית זאת עוד קודם, ואם נשארת כנראה שיש בו דברים אחרים שמעידים עליו שהוא אדם טוב ומסוגל לכבד את הבריות. 
אני לא מכירה את הצדיק הזה, אבל את יכולה להסתכל על התמונה המלאה. מדוע היחס להורים הוא כזה? מה קרה שם..ואיך את חושבת שזה ישליך עליכם?
אם זה מפריע לך ואת רוצה ללבן את הנקודה הזו- תעלי את זה בפניו. אולי אפילו תדברי עם איש מקצוע שמבין עניין.
תעשי אצלו שבת, תתארחי אצלו בבית..ותוכלי להתרשם איך הם חיים. זה מלמד המון על הבן-אדם.

אל תתביישי. זו נקודה חשובה.

2. בנוגע לתעודה- יקירתי למצוא היום אדם בעל מידות טובות!! ואדם שאת מסתדרת איתו..זה לא כזה פשוט. גם בלי העיסוק בתעודות. זה לא חשוב לבניית בית בלשון המעטה. כל עוד הבן-אדם יצרני, פעיל וחרוץ..זה לא משנה במה הוא עובד. ואני אומרת את זה בתור אחת שיצאה גם עם משכלים וגם עם כאלה שלא...וכל עוד הרמה השכלית מתאימה/זהה זה לא משפיע. (יש אנשים מאוד חכמים שלימודים לא קרצו להם)
את נמצאת כבר בקשר חצי שנה, מכירה אותו וטוב לך איתו. השכלה זה מה שיפיל את העניין?
וכסף? מה זה כסף? זה דבר חולף..יום אחד למעלה יום אחד למטה. ה' מוריש ומעשיר, כל עוד יש ממה לחיות- מודים לקב"ה. זו לא צריכה להיות המטרה בחיים. ולכן זה שבעיניו כסף זה לא הדבר הכי חשוב לא נתפס בעיניי כדבר שלילי אלא כדבר חיובי.
 

3. פרפרים בבטן, ובכן אתם חצי שנה ביחד..היה מוזר לשמוע אם יש לך עדיין פרפרים בבטן ההפך הגדולה זה לדעת להסתדר גם כשההתלהבות הראשונית יורדת. (בנקודה הזו רוב הקשרים מתפרקים)
וכנראה שאתם מתאימים. אהבה לא נמדדת בכמות הפרפרים. טוב לך איתו? הוא חשוב לך? את רוצה לתת לו?
הוא מעניין אותך? את דואגת לו? אכפת לך ממנו? את חושבת שאתם יכולים להיות שופתים?
אם התשובה חיובית, אולי תעשו דברים שוברי שגרה: טיול משותף, תקני לו מתנה חמודה- תעשי דברים שיעוררו את הקשר מחדש.
 

4. יקרה, זה הזמן שלך ללמוד לפעם הבאה. (אני מקווה שלא תהיה בעז"ה) חבל למשוך קשר חצי שנה בלי לברר דברים מהותיים. סתם עוגמת נפש לכל הצדדים.. ואח"כ צריך לאסוף את השברים. וזה כואב. אני אומרת לטובתך.
 מאחלת לך מכל הלב, שתקבלי את ההחלטות הכי נכונות עבורך, שהקב"ה יאיר את דרכך..ותגיעי ליום חתונתך מתוך שמחה ושלמות. אמן.
 

אם את בקטע של "פרפרים בבטן" זה יתעורר אצלך בשלב כזה או אחר בחיי הנישואין

וההמשך ידוע : טרגדיה וכאב ....

מצאתי בחורה עם תכונות טובות, צנועה חסודה ביישנית גומלת חסדים.

אבל היא עניה כבוד הרב.

את יודעת מה ענה לו הרב?

כל התכונות שלה טובות ובתוכן התכונה הטובה ביותר, עניות

והכוונה פה היא לא שהעניות טובה.

אין בעיה להיות עשיר.

רק שכסף משחיט בדרך כלל, והוא משחיט כל מה שמסביבו!

אני חושב שהבחור שלך לא תעב בצע... ויותר מזה אני חושב שאם את אכן תהי איתו את תהי מאושרת!

כי לא העבודה תהיה בראש מעיניו אלה את!

בהצלחה בהמשך דרכך!

סבא

שאלי את עצמך מה היית רוצה שהקשר ביניכם יהיה בעוד 10 שנים?

אחר כך נסי לדסקס איתו כיצד הוא רואה את הקשר ביניכם בעוחודש, חודשיים, שנה שנתיים.

דוני עם אימה , אבא, דודה, מורה או כל מבוגר הרוצה בטובתך.

מן הסתם הן תמצאנה דרך לחפור עליו ולגבש יחד איתך גישה רציונאלית.

מתלבטת יקרה

נורא קשה המעמד והוא אכן דורש כובד ראש ,אחרי הכל זה החלטה לכל החיים

כמה עצות: קשר עם משפחה זה דבר חשוב מאוד. החיבור שלך למשפחה שלו והחיבור שלו למשפחה שלך

יש יותר מדי הזדמנויות בחיים שנפגשים עם המשפחות ואם זה נטל על אחד הצדדים זה פוגם בזוגיות

חשוב במיוחד שיהיה קשר טוב בינו לבין משפחתך (אחרי לידה מבלים הרבה אצל האמא)

אם אין לו חיבור (רצון לחיבור)עם המשפחה שלך זה לא טוב

דבר נוסף: לימודים ופרנסה,אם את תלמדי לתואר כלשהו במכללה או באוני' ויהיה לך תואר ראשון או שני ולו לא יהיה ,איך הוא ירגיש עם זה? אולי נחיתות? עדיף שתישעני עליו ולא הוא עלייך- אם לך יש תואר אז שגם לו יהיה(גם רבנות זה תואר)

דבר שלישי:חצי שנה זה באמת הרבה,  אולי תרגישי פרפרים בבטן מהמחשבה שאת יכולה לפגוש בחור אחר במקומו?

העיקר זה לא להתחתן מתוך לחץ , לחץ של החברות, הסביבה , המשפחה, המגזר...

בהצלחה!

בנתיים החלטתי לא להחליט. אני לא רוצה למהר ולעשות החלטה הרת גורל שאולי אני אתחרט עליה מאוד אח"כ ולא יהיה אפשר לשנות את פני הדברים.

בנתיים החלטתי שאשאר איתו,שזו גם סוג של החלטה ואני הולכת להכנס לקשר עם 7 עיניים על כל מה שקורה: איך אני מרגישה כשאני רואה אותו,ואיך כשאני לא איתו,האם כיף לי,נחמד לי,נעים לי לדבר איתו,האם הוא מעניין אותי או לא והאם אני רואה את עצמי חיה את שארית חיי עם הבנאדם הזה.

אני מתכוונת גם לדבר איתו על דברים שלא עלו בשיחות שלנו עד כה, כמו קריירה-מה הוא מתכנן לעצמו,האם כסף זה דבר שהוא רואה כהכרחי לחיינו המשותפים,איזה בית הוא רוצה להקים ואיזה סוג של אבא הוא מתעתד להיות.

פשוט לעשות עבודת חקר לעומקם של הפרטים הקטנים ולהתייחס לקשר קצת כמו מעבדה. אחרי כל זה, אני מקווה לקבל את ההחלטה הכי נכונה שיש.

דיברת על מה קורה כשאת איתו.

מה קורה כשאת לא איתו?

את מתגעגעת? הוא חסר לך?

אף פעם לא בדקת? אולי תיפרדו לכמה ימים? לא חייבים "להיפרד" רישמית...

את יכולה ליסוע לטיול של כמה ימים ולסגור את הפלאפון...

כשאת בלעדיו תנסי לשים לב.

את חושבת כל הזמן מה הוא היה אומר על זה? אני חייבת לספר לו מה ראיתי! כמה אני מתגעגעת! וכו'

או שנחמד לך איתו אבל נחמד גם בלעדיו?

לענ"ד זאת נקודה חשובה כי חתונה זה לא רק נחמד ביחד...

בכל מקרה אל תתבישי להתיעץ עם מישהו מקצועי ועדיף לפני חתונה מאשר אחרי... (אל תחשבי על הכסף!! זה הרבה יותר חשוב מעוד נגן לתזמורת...ואם את חושבת בכ"ז על הכסף תדעי שאחרי החתונה זה יעלה לך יותר...) 

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥