של שי עגנון. 

אם אתה לא מכיר כדאי לך לקרוא. 

בסיפור הירשל אוהב את בלומה , הוא לא מתחתן איתה אלא עם אחרת, לאחר מצב של שיגעון אליו הוא נכנס אחרי החתונה כתוצאה מחוסר נאמנות לרצון האמיתי שלו , הוא עובר מעין טיפול וחוזר הביתה . הסיפור מסתיים באופן קורע לב , הוא לומד לחיות לצד האהבה הגדולה הלא ממומשת וחי את חייו עם אישתו וילדיו . 

מומלץ בחום!

לפעמים צריך ללמוד לחיות לצד , פיספוס , כאב , כמו אדם שמאבד את בת זוגתו הראשונה אשר אהב ומתחתן שוב, הוא לעולם לא יפסיק לאהוב את בת זוגתו הראשונה אך גם אל השניה הוא יצליח לפתח רגשות, וכל פעם שהוא יזכר בה , ייכאב לו . 

תשלים עם זה שהכאב לא יעבוד, אבל חוץ מהרגעים האלה אפשר לבנות חיים שלמים. 

ואולי , בעתיד גם הכאב הזה יחלש בהדרגה .

בהצלחה!

וגם לא אקרא בעזרת ה'

לא מרומנים נלמד להתמודד עם הקשיים שלנו..

אחי היקר לביא אני ממש מבין אותך ומכיר את זה לגמרי

התובנה שלי בעניין:

זה נכון זה כואב, תלשו ממך חלק, מהבשר החי ממש, וזה כואב.

אז תכאב ותצעק ותבכה

אבל תזכור בסוף שמזומן לך החלק הטוב שלך והוא טוב גמור

לא, לא ולא. אל תתפתה לחשוב את המחשבות האלו שהכאב הזה הוא נצחי וצריך ללמוד לחיות איתו. ח"ו!!

ולחיות כמו ש"מתייעצת" כתבה כמו בסיפור הזה, מה פתאום? אין דבר כזה! 

זה שהכאב הוא אמיתי זה נכון אבל הוא לא נצחי.

הנצחי זה הטוב הפשוט והגמור שה' רוצה לתת לנו

והוא רק מעביר אותנו זיכוכים ותיקונים הכרחיים עד לטוב הזה

אבל אסור לנו לעולם לחשוב שנועדנו לחיים כאובים ומפוספסים כאלה

יש לי עוד הרבה מה לומר אבל אין לי זמן

החשוב בעיני שחלילה לנו למצוא את התרופה לכאב בספרים שהם לא מהקדושה והפך מזה הם נובעים ממקור של מרה שחורה וחוסר אמונה לא להם ולנו

קיצור חפרתי העיקר תן לכאב לעבור ותפתח את עצמך לכך שה' עוד יכול להביא אותך לאושר כזה עמוק וכזה מלא שאתה עוד לא מדמיין בכלל

מנסיון

בהצלחה

זה נשמע זוועה להתמודד עם החיים בצורה שהירשל חי אותם [וקראתי את הסיפור]

ולא מגיע לאף אחד!

ביהדות אנחנו מאמינים בשינויים עמוקים ואמיתיים שיכולים גם להתרחש מהר.

לביא יקירי-

עוד יבוא היום ותמצא מישהי שתגרום לך אושר הרבה יותר מקודמתה

שתמלא אותך שמחה והערצה - ורק תרומם את רוחך!

ישועה קרובה לבוא!!

והיא תבוא!!

אם אתה מרגיש פגוע, כנראה שהיא זו שסגרה את הקשר.

אתה סגרת גם את הקשר מצידך?

ועוד משהו, אני ממש מזדהה איתך.

לי היה קשר רציני (+ החלטה..) עד לפני שנה וקצת.

ופתאום, אחרי פגישה שלנו, הבחור שולח sms "תקשיבי, קיבלתי תשובה משני רבנים מקובלים שאמרו שאנחנו לא יכולים להמשיך..".

כך נגמר קשר של 10 חודשים די רציניים.

הייתי מאד מאד פגועה ושבורה. איזה חוסר רגישות.

עד שהחלטתי לשנות כיוון מחשבה, ובמקום לרחם על עצמי עברתי לרחם על הבחור, שהיה לא בוגר (וגם תלוי  וצמוד מאד לאמא שלו, מה שגרם לו לסגור- אבל זה כבר נושא אחר..).

וזה באמת עוזר לי. השתקמתי ב"ה. אני לא חושבת שאני לא שווה מספיק רק בגלל שהוא לא רצה להמשיך. זו בעיה שלו.

אני בהחלט חושבת שיש מקומות שאדם צריך להעריך את עצמו מאד, אפילו אם זה מגיע לקצת גאווה.

אני לא יודעת מה היה הסיפור שלך.

אבל אם אתה פגוע, כנראה שלו השלמת עם סיום הקשר (גם אם בתכל'ס כן..). אני טועה?

רק טוב שיהיה לך. שה' יתן לך הרבה סיבות טובות לשמח. אמן.

ו.. אני מאחלת לך שתזכה בקרוב, בע"ה, למצא את הזיווג שלך, שבשבילה היה שווה לעבור את הכל. אמן.

הדרך שהיא סגרה/ עצם זה שהיא סיימה וכעת "אין לך אותה"/  הסיבה שהיא סיימה?

בס"ד

שלום לביא!

אני ממש מבין אותך גם לי זה היה.

על אף שבשכל זה נגמר הרגש המשיך...

אבל צריך לדעת שהרגש אמור להמשיך "גג" עד שנה לא יותר מזה! כמו בדיני אבלות.

אם הרגש לא נעלם זה אומר שאתה לא נותן לו להעלם, אתה כנראה כל הזמן מזכיר לעצמך אותה ואת התחושות שהיו לך איתה.

לכאורה למה שתזכיר לעצמך אותה ? למה שתגרום לעצמך סבל?

ובכן כנראה אתה מרוויח מזה משהו! אולי תקווה- העלת הזיכרון נותנת תחושות טובות ומשמחת(עד שאתה נזכר שהפסדת את זה ואז מתבאסים..)

אולי בסתר ליבך אתה עוד חולם שתחזרו- ואתה מפחד שאם תשכח אותה כך גם היא תעלם.

אולי אתה במעין הלקייה עצמית ע"מ להשקיט את המצפון שאומר לך שזה היה פספוס ( הסבל  בעצם מפצה על תחושת הפספוס ואם תרצה אפרט לך איך זה עובד...).

חפירות.. חפירות... אבל אין ברירה משהו מסתתר מאחורה.

אתה יכול אולי יותר לפרט מה קרה: מי עזב את מי? כמה זמן הייתם בקשר? האם היא היום נשואה? האם אתה נשויהאם יש רצון שלה/ך לחזור לקשר וכו'...

עכ"פ ברגע שתסכים לשחרר לגמרי. ותסיט את המחשבה שלך ממנה לגמרי (כן זה אפשרי, בכל זאת יש לנו קצת בחירה...) אז גג תוך שנה לא יותר "יש גזרה על המת שישתכח מן הלב".

נכון שללב יש כללים משלו ולא תמיד הוא עובד בתיאום עם השכל אבל יש גבול לכל תעלול.

מקווה שעזרתי...

אתה מוזמן להגיד עוד פרטים..

בהצלחה! 

וברור שצריך בשכל קודם,

אבל כל עוד אתה מרגיש קשור אליה-

יהיה לך יותר קשה לצאת מזה.

ואם חופרים יותר עמוק כמו שכבר אמרו כאן-

אז תגלה שזה ממקום שאפשר לפתור את זה,

זה עניין של המון המון עבודה-

וככל שהקשר היה עמוק זה יותר קשה,

אני מכירה את זה מנסיון,

אבל אתה יכול לגלות, למשל, שאתה לא משתחרר מזה כי אתה "תפסיד" משהו,

איזה רגש שהיית רגיל אליו במשך תק' מסויימת,

וכשתשתחרר מזה ,

ירד  לך מסע כבד ביותר...

בהצלחה!

בס"ד
אבל להתקע על הנקודה הזו 3 שנים זה קצת לא סביר..אם אתה מרגיש שזה חוסם אותך ומונע ממך להקים בית, כדאי לשקול פניה לאיש מקצוע.

זה באמת לא פשוט..אבל אתה חייב להמשיך הלאה.

אתה יוצא עם בנות אחרות?

אחחח כמה שאני מבינה אותך.

קשרים שהיו בעינינו משמעותיים, ולא משנה כמה זמן הם נמשכו או אפילו אם הצד השני הוא בן/בת, עלולים על פי רוב להיחרט בזכרוננו.

העניין הוא שלא די בכך שהם שם, אופן ההתמודדות שלנו איתם כשהם צפים מעידה על כך האם נשארו שם דברים לא פטורים. וזה בהחלט לא מחייב שהדברים האלו בהכרח שכליים או רגשיים באופן חד משמעי. מספיק שאולי נשארו לך כמה דברים שמאוד היית רוצה לומר לה לפני כן, או אחרי כן..ופשוט לא יצא, מהסיבה הברורה.

מנסיוני הן האישי והן ה.....הגעתי למסקנה כי דברים לא פטורים הם אלו שגורמים לנו להתרסקות בעת ההיא שקורה לנו דבר בעצם כ"כ טבעי-שזכרונות צפים.

אני מניחה כי ישנן דרכים רבות לשחרור מאותם דברים אלו, אשתף אותך באחת כזאת שאני מאוד מאמינה ואף השתמשתי ומשתמשת. 

קח דף חלק (או פתח קובץ וורד אם אתה יותר בקטעים) ועיפרון. תיצור לעצמך סביבה שקטה ונינוחה. ותכתוב לאותה בחורה מכתב. מכתב פרידה. במכתב אתה יכול לרשום לה כל שעולה ברוחך. כל מה שהיית רוצה להגיד לה ולא הספקת או דברים אחרים שעלו לך עם הזמן. ממש הכל. תרגיש בנוח זה רק שלך.

אחרי שסיימת לשפוך, אתה מוזמן לעצור דקה, לקחת נשימה. ורק אז לקרוא את מה שכתבת.

האם אתה שלם עם כל זה? האם באמת זהו מכתב פרידה בעבורך שסוגר את העניינים בניכם או יותר מכתב סיכום? איך אתה מרגיש עכשיו?....

אני הרגשתי הקלה וממש עזר לי להשתחרר מהכל ולפרוק. מאחלת לך המון ב"הצלחה, ואם תרצה לשתף יותר בפרטי,אני פה..

אני אנסה לתאר את זה במילים פשוטות

כתבת שרצונך למחוק כמה תאים מהמוח

מפתיע אבל יש דרך לעשות זאת או לפחות להגיע לתתואצה דומה

אם כרגע אתה נזכר בגברת הזו היא עולה בדמיונך עם הקשרים מסוימים של תמונה - בהירות, צבעוניות גודל וכו

הטכניקה היא לשנות את המאפינים ואת התוכן כלומר לגרום לכל פעם שתיזכר בה - להיזכר במשהו מאד דוחה , ואפילו עם סממנים מגיעילים

אם הצלחתי להבהיר מה טוב- אם לא אז נסה אותי באישי או בטלפון 0526070887

בס"ד

אגב, בהקשר הספצפי לענ"ד לא כדאי להפוך את המאפיינים למשהו ממש מגעיל, בנוגע להרגלים רעים ופחדים זה עשוי להיות יעיל אבל במקרה של קשר זה יותר רגיש וגם אם התוצאה תושג אני בספק אם זו הדרך הרצויה.

אולי להשאיר את הזכרון כתמונה מטושטשת, בהירה יותר, רחוקה יותר או להזכר במשהו די נייטרלי .

העקרון הוא כזה: אנו בוחרים כיצד לזכור דברים. כשנעלה את הדבר בדמיון נראה מעין סרט/ תמונה/ רק קול. התמונה יכולה להיות קרובה או רחוקה, מטושטשת או חדה, זה יכול להיות תמונה דוממת או סרט נע, צבעוני או שחור לבן, עם פס קול או לא, לאורך או לרוחב, ניתן לצפות בה מכיוונים שונים (מלמעלה, מהצד, מתוך הדמות, מחוצה לה), אילו ריחות טעמים וכו' וכו'. ממש כמו בעריכת סרט.

חוויה מהנה לדוג' נטה לדמיין כסרט ברור וחד, קרוב יותר (לא מדי, קרוב מדי גורם לפחד/ אירוניה), לעיתים עם קולות רקע, ריחות צבעים ותחושות פיזיות (למשל הרוק שעולה כשחושבים על גלידה טובה..)וכו וכו'. אם נשנה חלק מהמאפיינים אנו עלולים לזכור אותה באופן פחות מהנה.

על מנת לשנות נקודת מבט על סיטואציות מסויימות ניתן לבחון את עצמינו מתוך עצמינו ומתוך מצלמה על הקיר (נסו לדמיין ותבחינו בשינוי בו אתם רואים את עצמכם ובתחושות הנלוות לכך)

הזכרון הוא סוביקטיבי וע"י בחירה מודעת ניתן למקם את החוויה באופן יותר נכון בעבורנו ע"י שינוי חלק מהמאפיינים.

ישנם אובייקטים/ סיטואציות וכדו' שזכורים אצלינו בהקשרים מסויימים שלעיתים אדם אחר כלל לא היה מבין את הקשר, אנו רואים את האובייקט ומיד נזכרים במשהו אחר. באותה מידה, ניתן באופן מודע לצור הקשר מכוון בין זכרונות, להזכר במקום מסויים בהקשר למשהו אחר לדוג' וכך להמנע מזכרון מסויים.

ואם זה מעניין משהו ברצינות אז הספר הכח הטמון במח של ריצ'רד בנדלר הוא כתובת טובה.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי