בחילות והקאות נו-ר-א-יות...אנונימי (פותח)

שלום לכולן!

אני חדשה פה בפורום.חיוך

(הייתי קוראת סמויה מידי פעם..).

בד"כ אינני אוהבת לכתוב בפורומים, סוג של ביישנות... (למרות שאני יודעת שזה בד"כ אינונימי והכל...), אבל יש לי שאלה שאני מחפשת לה כל פתרון אפשרי, והחלטתי לנסות להיעזר בכן.

אני חייבת לציין שזה פורום מקסים וממש מדהים לראות את העזרה, התמיכה והדאגה פה לכולן, מה שגרם לי לנסות גם...

הבעיה שלי היא נפוצה מוכרת ונדושה, אך אולי המגוון של הנשים פה, עם הניסיון של כל אחת, יוכל לעזור לי לשמוע משהו חדש..

 

לפני שאתחיל, אני יודעת שהבעיה שלי היא בעצם צרות של עשירים, שב"ה שהבעיות שהקושי שלי הוא בהריון, ובאני כמובן מודע לה' ומברכת אותו שזכיתי בהריונות ובילדים מקסימים...

 

אני אשתדל לכתוב מה העניין בתמציתיות, אך ייתכן שזה ייצא קצת ארוך, ואני מתנצלת מראש... קורץ

 

אז כמו שכתוב בנושא, בשליש הראשון של ההריון (בעיקר מחודש שני, שבוע 6-7), אני מקיאה ה-מ-ו-ן, שזה אומר במשך כל שעות היממה, כמעט כל דבר שנכנס לי לפה. אני צריכה להתאמץ מאוד להכניס מינימום נוזלים עמ"נ לא להתייבש, ולעיתים גם את זה אני לא מצליחה... ואז אני צריכה ממש להתאמץ עוד יותר בכח, ופעם גם נזקקתי לעירוי, כשלא הצלחתי בכך.

המצב שתיארתי גורם לכך שאני נחלשת מאוד-מאוד-מאוד, אינני מסוגלת לתפקד, ללכת לעבודה, לטפל בילדים ובבית.

בהריון הראשון שרדנו איכשהו, אך עכשיו ב"ה יש לנו כבר מס' ילדים קטנים, המטלות רבות, ובעצם הכל נופל על בעלי. במשך חודשיים שלמים (ולעיתים קצת יותר) הוא מקלח, מאכיל, מלביש, לוקח לגן, לחברים, עושה כביסה, כלים וכו' וכו'...

המשפחה עוזרת לנו ככל יכולתה, באים כשיכולים להיות עם הילדים, שולחים ארוחות,  עוזרים בנקיון, אך כמובן שלכולם יש גם את העיסוקים שלהם והם לא יכולים להיות פה כל הזמן...

גם חברים עוזרים, אך עדיין העיקר נופל על בעלי שצריך בעצם לשמש כאבא ואמא גם יחד, תוך שהוא ממשיך לעבוד, לפרנס וללמוד..., וגם לטפל בי, כי גם אני ממש על הפנים..

ההרגשה הרעה שלי גם גורמת לי להרגשה נפשית לא קלה, לפעמים קשה לי אפילו לדבר, ולא תמיד יש לי סבלנות לילדים...

בקיצור, אני ממש רוצה למצוא משהו שיקל עלי את הבחילות וההקאות, כי קשה נורא להתמודד ככה, אבל אנחנו מאוד רווצים עוד ילדים ועוד הריונות בע"ה....

ניסיתי מלא פתרונות: כדורי פראמין, תרופות הומאופתיות, מיני מזון שממליצים עליהם(קרקרים, שקדים וכו'), אך דבר לא עוזר. ניסיתי לפנות לטיפול שיאצו, אך אמרו לי שלא עושים זאת בתחילת הריון, וכמובן שאינני רוצה ח"ו לעשות משהו שאינו בטוח בהריון...

 

הלוואי שבע"ה יהיה פה למישהי רעיון / עצה / טיפ שיקלו עליי...

מקווה שהבהרתי את עצמי,

ותודה מראש לכולן!

ברוכה הבאה..יפעת1

קודם כל שמחה שהצטרפת,ומאחלת לך בע"ה המשך הריון קל,ארוך ומשעמם..

ושבסופו תצאי בידיים מלאות.

ניסית לפנות גם לרפלקסולוגיה?דיקור? יש צמידים מיוחדים שכחתי את שמם שנוגעים בדיוק בנק' של רפלקסולוגיה.

ג'ינג'ר או מציצת קרח?

אני רואה שיש לך כבר ניסיון ב"ה ובאמת ניסית המון דברים..אז אולי פשוט להשלים עם העניין ועוד חודש בע"ה זה יעבור,ולקחת בחורה צעירה בתשלום שתעזור בנוסף למשפחה?

חיבוק גדול,אם את מהאיזור שלי אשמח לעזור נשיקה

 

מקווה שאוכל לעזור, לפחות במשהועין האמונה

גם אני סבלתי מהבחילות וההקאות האלה, עד אמצע חודש שישי...אומנם זה הריון ראשון שלי ואני לא מהמנוסות פה, אבל אשתדל להציע את הדברים שעזרו לי

 

כדורי פארמין לא עוזרים לך? כי לי הם עשו פלאים. תבקשי מהרופא- אולי יש כדורים אחרים לאותו עניין?

 

מים: אם כבר את מצליחה לאכול- אל תשתי בסמוך. זה עושה פיכסה בבטן, הערבוב של המים והאוכל ביחד. אני עד עכשיו משתדלת לא לשתות תוך כדי ארוחה וזה מקל מאד.

כשאת שותה- שלוקים קטנטנים, אל תמלאי את כל חלל הפה, גם אם את צמאה מאד מאד מאד. רק טיפ טיפה כל פעם, בתדירות.

האמת היא שהבחילות שלי עברו סופית סופית סופית רק אחרי שקיבלתי אינפוזיה של 2 ליטר- יכול להיות שחלק מהבחילות קשור להתייבשות מתמשכת?

בעניין השתייה ניסיתי לתת לעצמי לשתות דברים חוץ ממים -אייס טי ממש עשה לי טוב, לפעמים קולה. הייתי מציעה לך להימנע כמה שיותר ממיצים טבעיים כמו לימונדה או מיץ תפוזים. גם אייס קפה לפעמים זרם בטוב...

 

בזמן הבחילות גיליתי שמאכל שדווקא די זורם זה פתי-בר. לאכול בביסים פיצים ממש, ממש קצת קצת כל ביס. זה מתוק אז זה גם נעים לאכול סה"כ. או לחילופין- לחמניות בלי כלום. לחם טרי זה טעים לאללה,  זה פחמימות וזה לא מעמיס מדי על הבטן. והכל בקטטטטנה, כמויות קטנות בביסים קטנים. פתי-בר וכד' זה גם טוב לעל-הבוקר כי זה מעלה טיפה את הלחץ דם (אני יודעת שאני סובלת מלחץ דם מאד נמוך וזה בצירוף בחילות הבוקר זה מתכון לאסון).

מרק צח- זורם מבחינתך?

בנוסף- אולי יש דגני בוקר שאת מרגישה טוב איתם? בלי החלב כמובן... דווקא בגלל שדגני בוקר זה יחידות אוכל קטנות (מצחיק לחשוב על זה ככה), לפעמים זה מקל על העיכול. בנוסף, זה גם סוכר וגם פחמימות ואם כבר, אז כבר...הריבועים של קוואקר (אומנם יקרים) עשו לי ממש טוב, אולי קונרפלקס או קוקומן, דברים יחסית פשוטים...

 

לגבי ענייני הבית- עוד לא התנסיתי בהריון כשכבר יש ילדים אבל אני בטוחה שגם שם יש מה לעשות להקל. אולי דברים כמו לקפל כביסה וכאלה, שזה משהו שאפשר לעשות כשיושבים במיטה- תקחי על עצמך. אני מניחה שבעלים יודעים שאין הרבה מה לעשות לגבינו, שיש כמה חודשים שצריך לחזק בטן כי כל אחד עובר עכשיו קשיים משל עצמו. לגבי הילדים- שוב, אני מדברת ממקום לחלוטין לא מנוסה- יכול להיות שתיקחי על עצמך משהו אחד שתעשי איתם במהלך היום אם רוב הזמן אין לך כוח? סיפור לפני השינה, משחק, משהו...ככה תדעי שנתת את היחס כמיטב יכולתך מבלי להגיע לשלב שבו את מאבדת את הסבלנות ואת הכוח הפיזי...

ותסעו לשבתות! לא יודעת כמה ילדים יש לכם וכמה להיות שבת אצל ההורים זורם מבחינתכם אבל אותנו זה הציל בחודשים הראשונים- כי אני בקושי יכולתי להסתכל על אוכל, קל וחומר שלא לבשל אותו...ככה גם יש לך זמן שסבא וסבתא מעסיקים את החבר'ה ואת יכולה טיפה לנוח בנחת...

 

מקווה שעזרתי במשהו, ולו הקטן ביותר...

ואת, יותר טוב ממני, יודעת שזה שווה את זה בסוף!!!

ובע"ה, תרגישי טוב בקרוב..

 

 

 

 

 

 

אין לי איך לנחם אותך רק לידע אותךנעמה ושירה

שב"ה ההורמון של ההריון שלך טוב .....

כן, זה לפחות קצת מעודד...אנונימי (פותח)

 

ממש מזדההאנונימי (פותח)

גם אני ככה בהריונות... הדבר היחיד שעזר לי היה כדורי זופרן (תרופה חזקה נגד הקאות) וגם את  הצלחתי לקבל רק מרופאה פרטית בלי הנחה (וזאת תרופה ממש יקרה). עם התרופה הקאתי בערך פעמיים ביום וזה היה שיפור משמעותי. ופראמין לא עזר לי בכלל. ניסית פראמין? ג'ינג'ר? אם לא עוזר לך תנסי לברר לגבי התרופה.

תודה לכולן על התגובות!!אנונימי (פותח)

זה ממש מחמם את הלב...

(לראות שאני לא לבד, ומנסים לעזור לי בלי שמכירים אותי כלל...)

 

יפעת יקרה -

ממש תודה על העצות והרצון לעזור - אבל לא נראה לי שאת גרה קרוב אלי... קורץ

לגבי דיקור - אמרו לי שזה עלול להיות מסוכן בשליש ראשון, ואני לא רוצה שום טיפול שעלול לסכן אפילו במעט ח"ו...

לגבי רלקסולוגיה - אני צריכה באמת לברר.. אולי זה לא מסוכן?...

את הצמידים ניסיתי דווקא, והם לא עזרו... עצוב

לא נורא, אני באמת לקראת הסוף, כך שאתגבר בע"ה, מה שיותר מלחיץ אותי (ואולי זה מצחיק שאני נלחצת כבר מעכשיו...) זה בע"ה לקראת ההריון הבא...

אבל אני באמת רוצה ומשתדלת להיות אופטימית..

 

עין האמונה -

ממש תודה על התגובה הארוכה והמושקעת. חלק מהדברים כבר ניסיתי, וחלק אולי עוד אנסה...

 

נמלה -

תודה על העצה, מה זה הכדור הזה? ולמה כ"כ קשה להשיג אותו...? הוא לא מסוכן? הוא בטוח בהריון...?

 

אשמח לשמוע אם יש עוד עצות שעוד לא שמעתי...

 

תודה רבה!

יוםטוב ובשורות טובות!

שלום ללי אור ולכולן גם אני קצת חדשה פהאנונימי (פותח)

תגידו לי ברוכה הבאה חיוך גדול

 

אני גם עומדת במקום שלך וממש עוזר לי קולה קרה קרה ממש ברד.

אצלי הבית שלי מאוד !! מגעיל אותי וכל אוכל שנכנס אחרי שהוא פתוח למקרר/ ארון יוצא מגדר אכילה אז בהריון הראשון עזבתי את הבית לחודשיים (מן הסתם את לא יכולה לעשות את זה עכשיו) ובהריון הזה אני אוכלת דברים סגורים שבעלי מביא לי יום יום טרי

ועוד דבראנונימי (פותח)

אם את בעניין, אז יש את הסגולה של האדמור מזעוויל - אחותי שעברה 7 הריונות קשים מנשוא של שכיבה חודשיים במיטה ועם עירוי כל שלושה ימים, עשתה את הסגולה בהריון השמיני ועברה אותו כמו גדולה , רק בחמישי גילינו כשבהריונות הקודמים גילינו כבר בטלפון שהיא הריונית. אפילו אבא שלי שממש לא בענייני סגולות היה בשוק

מוריץאנונימי (פותח)

כל הכבוד לאחותך ששרדה כך 7 הריונות...

לא שמעתי על הסגולה,

ממש מעניין אותי, מה זה?....

אשמח מאוד אם תכתבי!

האדמור מזעווילאנונימי (פותח)

סגולה לעלוןת לקבר שלו בירושלים בימים שני חמישי שני ברצף ולאמר תהילים של השם שלו,

זה נמצא שם מה שצריך להגיד.

להתפלל על בקשה אחת, ואחרי שרואים ישועה- לבוא להודות.

טוב לקבל קבלה בלנ"ד כדי להיןת כלי לקבל את השפע

טוב, תודה...אנונימי (פותח)

אז לעשות את זה לפני ההריון, או מיד בתחילתו, או שלא משנה בעצם...?מבולבל

העיקר שמתפללים...

היא ע שתה ישר כשהיא גילתה שהיא בהריוןאנונימי (פותח)

שניה לפני שכל הבלאגןהיה אמור להתחיל

מצחיק לאמא שלי כרטיס ביקור קבוע אצלו כבר. רק ישועונעמה ושירהאחרונה

ישועות

מוריץ היקרה,ברוכה הבאה!!יפעת1

על איזו סגולה מדובר?המים מהמקווה?

שלום לךיעל -ND

קודם כל, תבדקי, כמה את שותה ואיך את אוכלת.

הבטן שלך צריך להיות כל הזמן תפוס. אף שניה ריקה!

את צריכה לשתות כל הזמן. אם את לא מקיאה - כל חצי שעה - כוס מים. לפחות! אם את מקיאה - לשתות בלי הפסקה בלגימות.

גם לאכול: בשום אופן לא ארוחות. ללעוס כל הזמן משהו. לרוב, אוזר מלוח.

הומאופתיה עוזרת בכ-80% מהמקרים מניסיוני. זה המון. תבדקי, אם לקחת לפי ההוראות.

בכל אופן, את צריכה ה-מ-ו-ן סבלנות. עם הזמן זה יעבור. העיקר - שלא תתייבשי. אם יש סכנה כזאת - פני למיון. ישימו לך איפוזיה להשלמת נוזלים ומינראלים וישחררו.

לדעתי, כל המיחושים בהריון ניתנו לנו כדי לאמן אותנו לסבלנות - התכונה החשובה ביותר בגידול הילדים...

 

בכל אופן, תקראי על ההתייבשות ועל בחילות בהריון, אולי תמצאי משהו חיוני ומועיל עבורך.

לפעמים תוספת ויטמינים וברזל עוזרת פלאיםמה'
שתיית המים לא מועילה, למי שמקיאה, כי זה מה שמריץאנונימי (פותח)

אותך לשרותים להקיא.

 

זה לא משנה אם כל הזמן לגימה בלי הפסקה או כוס אחת. כל טיפת מים שנכנסת מיד יוצאת או אחרי שעה עם כל מה שמסביב.

 

לי-אור, מזדהה עם כל מילה שלך, אצלי הריונות תקינים הם עם הקאות ובחילות נוראיות והריונות שמסתיימים בהפלה לא עלינו הם ללא בחילות והקאות, אז לפחות יש לי נחמה שההריון תקין.

 

אין לי המלצות מרחיקות לכת, טוסטים יבשים, תה פושר עם סוכר וחלב זה בערך הנוזלים היחידים שלי כבר במשך חודשיים. (ואני אחת שרגילה לשתות 3-4 ליטר כל יום בלי הריון וגם בחורף...)

 

בהצלחה וזה בסוף נגמר.

שוב תודה לכולן על העצות והאמפתיה!אנונימי (פותח)
אולי יהיה לכן פיתרון בשבילי כי אני מיואשתסיפור_של_הלב

ב"ה 3 חודשים אחרי לידה

הנקה מלאה

טבלתי 5 שבועות אחרי הלידה, דווקא הלך בקלות הייתי יכולה אפילו לפני לטבול.

אבל כשבוע אחרי התחילו כתמים ודימומים קטנים. חשבתי שזה מחזור אבל זה לא התפתח לשם, לצערי נאסרנו (בטעות).

אחרי כמה ימים עשיתי הפסק וביום של הטבילה (😪) אני קמה בבוקר ושוב כתמים ודימום, שמנענו ממני לטבול ורק אחרי כמה ימים הצלחתי לעשות שוב הפסק ולטבול.

היום, אחרי שבוע וקצת מהטבילה, אני שוב רואה כתמים, דימום קטן. למה?? אני לא מונעת. מה קורה? למה כל הזמן יש לי דימומים וכתמים?

אני לא יודעת אולי הפעם כן יתפתח למחזור אבל אני לא יכולה כבר לדמיין את עצמי שוב פעם אסורה. אולי יש לכן עצה בשבילי איך לעזור לגוף שלי לא להתחרפן הורמונלית ולהפסיק את הדימום הזה?

בלידה אמרו שהוציאו את כל השליה...

כדאי לבדוק אם אין שאריות שילייההשם שלי

גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.

נבדקת אחרי הלידה?

כן נבדקתי הרופא לא אמר כלום..סיפור_של_הלב
איזה לידה זה?חנוקה

מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.

מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%

לידה שלישית, פעם ראשונה ככה..סיפור_של_הלב
וכשהייתי אצל הרופא 6 שבועות אחרי לידה אמר שדןוקא הרירית עבה יחסית לנשים מניקות
ממש כדאי ללכת לרופאת נשיםיראת גאולה

גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם

וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.

גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.

אני אלך אם זה יתחזקסיפור_של_הלב
בינתים כשזה כתמים ואני עדין מותרת אני לא רוצה ללכת לרופאה כי זה בטח יגרום לי להיות אסורה הבדיקה..
לא מחייב שיאסור.לפניו ברננה!
תבקשי הדרכה הלכתית כדי לדעת איך להיבדק באופן שלא יאסור.
אגב בלילות הבייבי פותח לי מרווחים בהנקה יחסית גדולסיפור_של_הלב
הוא יכול לישון 5-6 שעות רצוף, ייתכן וזה גורם לדימומים ההנקה הלא רציפה?
זה קורה לפעמים בהנקה, אבל קודם כל צריך לבדוק שאיןאמהלה

שאריות שליה.

חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה

איך היה בהנקות הקודמות?

הגיוני שהרופא לא ראה כלום בבדיקה של אחרי לידהסיפור_של_הלב
ובכל זאת יש?
כן. לפעמים רואים רק לאחר זמן.אמהלה
יכול להיות מפצע בצוואר הרחםתוהה לעצמי
ממליצה להתייעץ עם בודקת טהרה מומחית
מצטרפת לנמלצה ללכת לבודקת טהרהממתקית

בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...

הייתי אצל בודקת כשהיו עףכתמים ביום הטבילהסיפור_של_הלב
לצערי זה מהרחם
כמה דבריםצמאהאחרונה

תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם

הם טובים ומקצועיים.


דבר שני

יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה

צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור

אפשר לשים תחתונית שחורה

ולא להסתכל בניגוב

ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו


דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן

מתנה לגננות לחנוכה - לצוות רעיונות?אובדת חצות

יש צוות של הבוקר וצוות צהרון בצהריים

סה"כ 7 נשים

מה אפשר לקנות כדי להראות הערכה אישית

כי הילדים ב"ה נהנים ומרוצים אבל שלא יקרע את הכיס?

סליחה על התגובהרק טוב!

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

מסכימה. לא בריא לייצר עוד מוסכמות וציפיותאנונימיות
תודה על התגובה שלך!חנוקה

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

אפשר להביא חפיסת שוקולד/ נר ריחני עם פתק תודהשיפור
אפשר גם להביא מחר או מחרתיים צלחת עוגיות או חפיסה של פינוקים (נגיד סגנון רבע לשבע או אחרי חצות) לכל הצוות.


גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.


אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

הודעת ווטסאפ מכל הלב ממש משמעותיתמתיכון ועד מעון

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

עונה בתור מורה- תביאי חפיסת שוקולד עם פתק מושקעאמהלה

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

גם חושבת ורוצה אבל לא תמיד מגיעה לזהצמאהאחרונה

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

מגש ספינגיםמצפה להריון.
טעים ומחמם את הלב
אשמח לעזרת האלופות בקניית מתנה לחמותיאנונימית בהו"ל
אנונימי כ לא רוצה שיזהו במקרה..


אז חמי וחמותי גרים רחוק מאיתנו ואנחנו לא נפגשים הרבה, משי פעם מגיעים לשבתות ויוצאים עם צידניות מלאות כל טוב, ממש השקעה גדולה של זמן, כסף וטירחה.  אנחנו לא משפחה קטנה בכלל והם נותנים המון ואני מרגישה שאין לנו הזדמנות להחזיר להם. חמי לא ממש בקו הבריאות אז יוצא שהרוב המוחלט נופל על חמותי.


לא נעים לי להגיד שאולי בשנה הראשונה קניתי לה מתנה ומאז לא הבאתי כלום, המעט שקניתי לא ממש קלע לטעמה, חוץ מראנר שאפשר להניח עליו סירים חמים.


אז מחפשת מתנה גדולה ללא הגבלת תקציב, לא משהן אישי כי לא אקלע, לא ניידים אז מלון או ספא גם ירד מהפרק, לא מזכרת מהנכדים כי זה היא כן מקבלת מדי פעם.


מה עוד יכול להיות? 

מכשיר חשמלי כלשהו?לפניו ברננה!

אולי תתייעצו עם חמיך?

עלה לי שואב שוטף ידני או רובוטי..

השאלה אם תשתמש בו..

שואב שוטף זה גם בעיני מתנה מצויינתממשיכה

בטח אם הכל עליה

אולי אלבום דיגיטלי עם תמונות של הנכדים מעוצב יפהנפש חיה.
נראה לי שתמיד נהנים לראות את התמונות האלו
אם נראה לך שהיא כן אוהבת לצאת ולנסוע והבעיה היאקופצת רגעאחרונה
שלא ניידים, אולי חלק מהתקציב יכול ללכת על מונית שתקח אותם לבילוי. נניח יום כיף במלון עם הסעה הלוך חזור. לא כולם נהנים מכזה דבר אבל מי שכן נראה לי שזה מאוד מפנק 
מה עושים בטיפול רגשי?אנונימית בהו"ל

איך זה יכול לעזור לי?

בנושא דיכאון/ דכדוך שלא עובר כמה חודשים אחרי לידה.

ואיך אני אמורה למצוא מטפלת כזאת? מאיפה משלמים?

 

אוף.

אלופה שאת מחפשת טיפול, זה הצעד הראשוןהתייעצות הריון
לצאת מהדיכאון! לשאלתך, כדאי להתחיל אצל רופאת משפחה, שיכולה להפנות אותך לעובדת הסוציאלית של הקופה, ואז זו עלות נמוכה מאוד לטיפול, אם בכלל..
משתפת מנסיוני האישיחנוקה

יש דרך הקופה

אפשר לקבוע פגישה עם העוס, זה ללא עלות בכלל. פשוט לצלצל לשאול מתי היא נמצאת, אמורה לעבור בין מרפאות.

והיא עוזרת למצוא ולהפנות הלאה.

אם הטיפול הוא דרך הקופה זה ממש בחינם, רק לפעמים יש המתנה.

העוס יכולה לסיע בקיצור ההמתנה אם תחשוב שזה דחוף...

יש גם טיפול תרופתי שמאד עוזר. אני הרגשתי שצריכה את העזרה התרופתית כי אחרת לא אתמיד בטיפול, כי לא היה לי באמת כח לטפל בעצמי.

מה קורה בטיפול?

בגדול, נותנים מקום להכל. הרבה פעמים דכאון נובע ממקום בתוכינו שמכל מיני סיבות  אנחנו חונקים בפנים. והחנק הזה מחלחל כמו מוות של איזור מסוים בנפש. וזה מוביל לדכאון המדובר.

כשמגיעים לטיפול ויש מקום להכל, להניח כל רגש כל חויה כל תחושה, עצם האוורור הזה מאד מקל ומסיע לחזור לחיים.

יש גם כלים מעבר שעוזרים להתמודד.

ועוד 2 נקודות חשובות:

ויטמינים- למלא מאגרים של משפחת ויטמיני בי, ברזל, וויטמין די. בשלושתם מצוי מאד מחסור אצל נשים בפרט אחרי לידה והם קריטיים לבריאות הנפש.

ספורט- לא תמיג זה ישים אבל אם כן, כל פעילות גופנית, גם הליכה של 20 דקות בפרט אם נעשית בשמש- מעלה רמות של הורמונים בגוף שאחראיים על מצב רוח חיובי.


ואם יורשה לי לעודד- זה עובר. זה לגמרי יכול לעבור.

ממש כל מילה! ומוסיפהכורסא ירוקה

ספורט התגלה מחקרית כיעיל כמו טיפול תרופתי כשהוא נעשה במינונים מסויימים.

אם אני זוכרת נכון זה משהו כמו 20 דקות של פעילות מאומצת (נגיד הליכה שמתנשפים) 3 פעמים בשבוע, אבל לא זוכרת במדויק.

וממש התגלה שמוחית זה עוזר כמו טיפול.


וויטמינים סופר סופר חשוב.

מצטרפת לכל התגובות פהאיזמרגד1אחרונה

לנסות טיפול דרך הקופה.

ומצטרפת גם לזה שדיכאון מגיע בדרך כלל מסיבה מסוימת, וכשאת מבינה מה הסיבה ומטפלת בה הרבה פעמים הוא פשוט עובר...

ילדה שאוכלת שרוולים בגיל 3.5חנוקה

הבת שלי לאחרונה התחילה לאכול את השרוולים של הבגדים )אולי לכבוד השרוול הארוך(.

אני באמת חושבת שזה רגיש כי היא עוברת תקופה קצת מורכבת אבל אנחנו מטפלים בזה.

הענים הוא שזה גם קצת מגעיל אותי...

וגם באמת עכשיו חורף וקר! וזה לא מוצא חן בעיני.

י ש לכן רעיון למשהו?

שאלתי אותה מה יעזור לה לא לעשות את הז כי היא הורסת את הגדים החדשים והיפים שלה ואכפת לה מאד מזה...והיא אמרה שהיא רוצה מוצץ במקום...

אשמח לכל חוות דעת.

לא מבינה בזהממצולות

אבל ממש חמוד שהיא אומרת לבד שמוצץ יכול לעזור לה

הייתי שוקלת להביא לה

מוסיפהחנוקה
היה לה מוצץ עד גיל שנתיים וחצי, נגמלה ממנו ביצמה כשנאבד
זה עניין תחושתימתואמת

אפשר ללכת לריפוי בעיסוק. ובינתיים לתת לה ללעוס דברים אחרים, כמו חתיכת בד שתחברו לבגד שלה, כפית חד פעמית, מאכלים קשים כמו גזר וגריסיני...

יכול להיות שזה נובע גם ממשהו רגשי, אז יכול להיות שכשזה ייפתר גם הצורך התחושתי ייגמר.

בינתיים תשתדלי כמה שפחות להראות לה את הגועל שלך, כי מן הסתם זה ישפיע על הקושי הרגשי...

❤️

נורא מעניין מה שאת אומרתחנוקה

חשבתי לתומי שתחושתי זה ילגים שנולדו ככה.

זה יכול להווצר ביום בהיר אחד?

התופעות יכולות להגיע ביום בהיר אחדמתואמת

ויכולות להשתנות במהלך השנים.

שלושה מילדיי (אם לא פספסתי נוספים) "אכלו" את החולצה שלהם בשלב מסוים של חייהם, וזה עבר אחר כך. אצל הקטנה (הילדונת שעל הרצף) זה עבר לאחר שבגן ובבית עשינו מה שכתבתי לך (בהתייעצות עם המרפאה בעיסוק). יש לה צורך גדול בתחושה, וזה מתבטא בכל מיני אופנים, וזה אחד מהם.

אבל באמת זה יכול להיות בגלל עניין רגשי, ואז זה יעבור בזכות הטיפול הרגשי... תתייעצו עם המטפלת הרגשית.

רק גבי כפית חד"פ- לקחת את הסוג הגמיש שלא נשבר בפהיעל מהדרום
נכון.מתואמתאחרונה
יש נשכנים לילדיםיעל מהדרום
לק"י


יש כאלה על שרשרת, שגם נראים יפה.

נכון! חפשי באתר די-סטוררוני 1234
ושמעתי שגם מומלץ לתת לאכול מלפפון חמוץ כדי "להעסיק" את הפה
נשמע טובחנוקה

היא ממש אוהבת

אני מרגישה שבימים שאני מצליחה להפנות אליה יותר זמן איכות זה פחות קורה ככה שאולי באמת זה רגשי אצלה ויעבור מהר מעצמו...

שאלה על בחילות בהיריוןהגברת מהירח
מעניין אותי לדעת: יש נשים שיש להן בהיריון בחילות בוקר, ואז זה עובר להן ומרגישות טוב במשך היום? כי לי הבחילות הן בערך 24/7.... עד כמה אני חריגה בנוף?
אצלי היה כל כל הזמןהבוקר יעלה
ילדה יחסית גדולה מוצצת אצבע ורוצה להפסיקממתקית

מאוד מפריע לה שהיא מוצצת (בת 9 וחצי) אבל לא מצליחה להיגמל.
היא כל הזמן אומרת לי בכעס "אמא למה לא קשרת לי את הידיים כשנולדת.." מצחיקה (יש לי גיסה שקשרה לבת שלה את היד בגיל ינקות והיא באמת הפסיקה למצוץ, אני לא העזתי לעשות את זה לבת שלי, אבל עכשיו היא ממש סובלת מזה)

אבל יש לכן טיפים איך לעזור לה להפסיק? ניסינו מרה, לא עזר.
יש לה כבר פצע באגודל מהמציצה וכואב לה.
אציין שהיא לא מוצצת בחוץ, בבית היד שלה דבוקה לפה.

זה עובר לבד בסוף? 

לפעמים עובר לפעמים לאאיכה
אני הפסקתי לבד בגיל 15


אחותי עדיין מוצצת, היא בת 25 🤭

אני מכירה שיש אפשרות לשים בפה איזה התקןכתבתנו

שימנע את היכולת להכניס את האצבע ולמצוץ.

לא יודעת מי מתקין (רופא שיניים? אורתודנט?) אבל כנראה גוגל / AI ידעו להגיד.


חוץ מזה, סתם רעיון, שאולי  יעזור אם היא בעצמה כבר מתלוננת ורוצה להפסיק, שתסתובב עכשיו לתקופה (לא יודעת כמה נחשב שצריך כדי להפסיק את האוטומט של הגוף) עם כפפות. מעריכה שזה לא נוח ונעים למצוץ איתן, וזה יזכיר לה לא להוריד כשהיא בלי לשים לב תקרב את האצבע לפה.

בהצלחה

כפפה?כורסא ירוקהאחרונה

אבל אני חושבת שבכל מקרה הרצון זה הצעד הראשון.

אם כל פעם שהיא מתחילה היא תקלוט ותפסיק לאט לאט זה יהפוך מפעולה שקורית בהיסח דעת לפעולה מודעת ואז היא תוכל לפני זה לחשוב אם היא באמת רוצה, לעצור שניה ולותר

תינוק בן יום שלא מפסיק לינוק, מה עושים?אנונימית בהו"ל

הוא יונק יעיל, ממלא טיטולים יותר ממה שצריך ביממה השניה לחיים, אפילו עלה במשקל מאז הלידה במקום לרדת!

אבל הוא באמת כל היום על השד, וכשלא אז הוא בוכה... ואני עוד לא השלמתי שעות שינה מהלילה של הלידה, והשד שלי רגיש בטירוף (ברוך ה' לא פצוע אבל בקצב הזה זה יגיע גם)

לא רוצה לתת לו תמ"ל (גם אין צורך), מוצץ אומרים רק אחרי שההנקה מבוססת, החלטתי שזה נקרא כבר הנקה מבוססת מספיק אבל הוא פשוט לא מעוניין.


מילא עכשיו בבית חולים, אבל מה אני אעשה מחר כשרני חוזרת לשאר הילדים, הוא ילמד לפתוח פערים בין הנקות מתישהו בקרוב?


(וגם ההנקות כואבות נורא מהתכווצויות של הרחם אז מוסיף לסיוט)

כתבת כבר מזמן... אולי עברמתיכון ועד מעון

אבל זה ממש תקין שתינוק רוצה כמה שיותר ידיים והנקה בימים הראשונים (וגם אח"כ)

אולי יעניין אותך