זו הייתה תקופה ארוכה..
ארוכה ממש..כמעט שנה.
שנה של בלבול ביני לבין עצמי,
כן, לא. לא, כן.
(ולא,אף פעם לא היינו יחד..)
ועם הזמן,
למרות שניסיתי להתכחש לזה הכי שבעולם,
הרגשות גדלו
וגדלו
וגדלו..
ועכשיו,
עכשיו הלב שלי מלא.
מאהבה.
מאכזבה.
בתחילה,
אמרת לא מתאים לך עכשיו
ואתה צריך זמן.
ועכשיו
שוב..
אתה צריך זמן.
הרבה יותר ממה שתיארתי לעצמי.
הרבה יותר משאוכל לשאת.
אני אוהבת אותך.
מה אתה לא מבין?!לא מבין?!
בגלל זה החלטתי לנתק כל קשר.
וזה הולך להיות כואב.הולך להיות קשה.
אבל אין לי ברירה.
הלוואי שאוכל לצלוח את הזמן הזה,
בלי ליפול.כי כבר כואב מידי.
רק חשוב שתדע שלא הגענו לשם. כמעט.....
