מזכיר לי מקרה שהיה לי לפני כמה שבועות, אמנם לא בהיקף אבל בהפרש השנים שהתברר לי רק אחרי ההיכרות.

ולמרות שהבחורה מאוד מצאה חן בעיני, כשהיא חתכה את העסק ממש בהתחלה [בגלל הפער בגילאים] הבנתי והפנמתי שמדובר בפער משמעותי מאוד.

הרבה פעמים נתקלתי בבנות שהצטערתי שהן לא בגיל המתאים אבל ההבנה הזו, שאין לי אפילו מה לחשוב כי הן פשוט צעירות מדי[או מבוגרות מדי] עזרה מאוד כדי שהמחשבות לא ימשיכו ויפריעו...

אני לא יודע אם את צריכה לנתק איתו את הקשר לגמרי, אבל לדעתי את צריכה להגיע להבנה עם עצמך שהוא  לא מתאים לך ובע"ה תמצאי מישהו אחר, בגיל המתאים ואולי אפילו שיעלה עליו. ובמידת הצורך אפילו לשקול לנתק כל קשר אם הוא מפריע לקשרים עתידיים...

תסלחי לי - החברה המעורבת הזו הרסנית לא פעם.

כעת, שאת כבר במצב שנקלעת אליו פתאום, ואת - באופן מובן לגמרי - מנסה למצוא עזרה:

ממה שכתבת הבנתי שהבחור הוא ילד בסוף כיתה י' ואת מבוגרת ממנו ב4 שנים.

כלומר, שבשלב זה של החיים אי אפשר לעשות עם זה כלום.

גם לסחוב "על אש קטנה" במצב שאת מתארת ובגיל שהוא נמצא - לא שייך.

אז לכאורה, צריך להחליט לנתק את זה, מבחינת הקשר הממשי, טוטאלית עכשיו, וכל השאלה היא האם עדיף לעשות זאת אחרי שיחה ביניכם או לבדך, בעדינות ובהחלטיות. 

ממה שכתבת - וכנראה גם לך עצמך - לא ברור אם הנער בכלל מודע למה שאת חושבת.  נער בגיל הזה יכול להסתכל עלייך ממש בתור "ענקית", ואולי אין לו בכלל "הוה אמינא" בכיוון שאת חושבת. ואם אכן זה כך, דיבור שלך איתו על זה עלול לגרום לו בילבול לגמרי.

לכן, אם אינך בטוחה שהוא אכן מסתכל על היחס מעבר למשהו עם "קומונרית גדולה", מסתבר שאת צריכה להתחשב לא להכניס אותו להלם.. (ובאמת - לפעמים אי אפשר לשער את המרחק בין מה שבגילך, ועוד בתור בת, לבין מה שבגילו ועוד בתור בן..).

דבר שני: נניח שבאופן זה או אחר את, כפי שכתבת, מורידה את האופציה ל3 השנים הקרובות (ואפילו ל2).

אז את צריכה לחשוב ולהחליט: האם את מוכנה כעת לא לחפש מישהו אחר כדי לחכות את פרק הזמן הזה?

ואפילו עם אחת לחודשיים איזו שיחה כדי לשמור לך את זה בראש?

זו החלטה פנימית שלך. אך דומני שאם תתבונני היטב ב"נתונים" הללו בלי לטייח - יהיה לך יותר קל לבחור באיזו דרך את מעוניינת ללכת.

ולשואלת

כל מה שתחליטי ידרוש ממך כוחות עצומים שהקב"ה החליט שיש לך אותם

אני בטוח שאת החשיבה או יותר נכון ההחלטה  עם עצמך לא תוכלי לעשות לפני שתדעי מה הוא חושב

אבל לשאול אותו זה לא שייך בכלל!!!

אם היית קומונרית אז את מכיר שם את הנפשות הפועלות ובטח שתוכלי למצוא מישהו או מישהי שיעירו לו בעדינות על האינטנסיביות של הקשר ביניכם ושינסו לראות מה עובר לו בראש כמובן מבלי שידע שאת שלחת

אם הוא לא בכיוון יהיה לך יותר קל לנתק חד צדדית את הקשר כמו שאמר ד.

אם גם הוא מרגיש כמוך אז תעבדי את הדברים עם עצמך ותחליטי באיזה רמה לפתוח את הדברים

קחי בחשבון שגם קשר כזה הגיע לך כמתנת חינם מבורא העולם שהחליט שהדבר שהכי חשוב לו כרגע בין כל העיסוקים בעולמות זה לנסות אותך ולרומם אותך מתוך ניסיון שאני כנראה לא הייתי עומד בו (הראייה שאותי הוא לא מנסה בזה)

ובקיצור מי שנותן ניסיון נותן גם כח

ואם תשתפי את רצון ה' בהחלטה אז ה' יהיה בעזרך

מה שבטוח הוא שמה שתחליטי לשם שמיים יהיה נדבך חשוב באישיותך לקראת הקמת בית יציב וקדוש עם בן זוגך שיחיה

בהצלחה ובשורות טובות

את יודעת מלאה בשאלות אבל הוא המקור שלך תשובות עכשיו ולכן את צריכה לשבת לדבר איתו ! בצורה רצינית ולראות מה קורה בינכם כן לא למה מתי איך ממשיכים וכו!

אף  על פי שאת וכולנו יודעים מה הפתרון לה...

את יכולה או להחלץ מזה באופן מוחלט ומהיר, או להמשיך ללכת על שפת התהום, מחכה שהסיפור הזה יקלקל לך את החיים. 

בע"ה.

זה ההפרש בין גיל המוות של גברים לגיל המוות של נשים.

וגם אז במיוחד אם זה הפוך.

בחור בכיתה ט' לא יכול להתחתן. גם לא תוך 3 שנים. 

מה אתה ממליץ - שתחכה שלוש שנים?! כדי אולי להתחתן איתו?

וואוו. קודם כל הרשי לי לפתוח ולומר שאני מרגישה כי הסיטואציה שה' שלח לך ואת עומדת בה, היא בהחלט אבל בהחלט לא פשוטה. את שואלת למה כתבתי שאת עומדת בה? אז זה כי בעיניי עצם זה שיצאת לדייט ועצם זה שאת מודעת לבעיה ואת מחפשת עזרה בקבלת ההחלטה, זה נקרא לעמוד בניסיון, בעיניי- ועל כך אני מצדיעה לך מתוקה.

אין ספק שהסיטואציה הזאת בה עומדת כל קומונרית כזאת או אחרת היא לא פשוטה ודורשת לעיתים עבודה רבה על המידות. על זה נאמר "אל תשפוט אדם עד שתגיע למקומו", ולכן בעיניי אני כ"כ מסוגלת להבין את המקום שאת עומדת בו. אין לי ספק כי נק' הפתיחה שלך בהחלט הייתה ממקום מאוד אידיאולוגי, ולא תיארת לעצמך שתבואי לידי התמודדות כזאת. הכוחות האלו והגבולות שתמיד הנחו אותך בכל התהליך הזה של העבודה עם הסניף ואח"כ בשלט רחוק יותר, פתאום היטשטשו להם אולי בלי שבכלל תרגישי. הנחתי היא כי אולי זה קשור להיותנו בנות ואולי יש לזה סיבה אחרת יותר נסתרת מהנפוצות והמוכרות. הצורך והרצון הטיבעי הזה לקשר, למישהו שיקשיב לנו, שיכיל אותנו, שיבין אותנו, שיהיה שם בשבילנו, שנוכל לפתח איתו שיחות ברמה וכו' הוא טבעי וכלל לא תלוי או מוגבל בתפקיד כזה או אחר שאנו ממלאות. ולכן כשהוא פשוט שם קיים, כמו במקרה שלך, לכאורה, לא משנה הגיל ולא משנה הסיטואציה-האפקט הוא אותו אפקט.

אבל חמודה, בתוך כל זה, יש אבל גדול. נראה כי על אף הרמיזות והאמירות סביבכם, בתוך תוכך את הרי יודעת שזה לא ריאלי, כיוון שאיך שלא תחשבי על זה, את לא יכולה לחכות ואת לא יכולה לממש זאת, ואין זה משנה מה הוא חושב/רוצה בתור נער בן 16...הפער הזה בין הרצוי למצוי (דיסוננס) משליך על התחושה הלא נעימה, וגם כמו שאמרת עדיין לא פותר את המחסומים שיש לך לצאת לדייטים. על כן, אני ממליצה מתוקה באמת רק לטובתך שתבחרי לך את הדרך המתאימה ביותר ליצור את השחרור הזה. כמובן שמעבר לדבר שהכי נצטרך ומתבקש- ניתוק הקשר בצורה חד משמעית וכל צורה שהיא איתו. תצטרכי גם לפתור את זה עם עצמך- אם זה לדבר על זה עם חברה/להעלות על הכתב: כמה זה לא ריאלי, לא הגיוני, לא נכון לך ולא נכון לו, וכו' וכו' וכו'.

אם תרצי להרחיב קצת יותר או להתייעץ באישי, אני פה וממש בכייף המון ב"הצלחה יקרה

החושב לתומו שחברה מעורבת תביא את המזור לבעית הרווקות.

ההפך הוא הנכון.

יוכיח פורום 'לא כלה' שרובו ככולו יוצאי בני עקיבא ועיננו הרואות שזה לא כ"כ הולך חלק.. להפך , המון תסבוכים.

מ.ש.ל

כמובן שמאריאל/עזרא יוצא רק טוב.

לא.

אני יוצאת בני עקיבא גאה. חניכה, מדריכה וקומונרית בדימוס. חייתי בחברה מעורבת ולא קרה לי דבר מוזר כמו זה.

היית קומונרית? זה אומר שאת לא גרה שם. תתרחקי מהאזור וזה יעבור.

קשה לי להאמין שזאת אהבה רצינית ובוגרת.

אגב, לטענת רוב הרבנים כיום (לפי מה שראיתי בזווית העין באתרים ברחבי האינטרנט...) הבעיה העיקרית לרווקות המאוחרת היא ההפרדה החזקה.

אז לא זה ולא זה.

צריך לקחת הכל בפרופורציות.

גדלתי בחברה מעורבת, אבל כשהיה צריך עשו את ההפרדה הנכונה. לא צריך להיסחף לשום מקום.

דיי כבר.

רגע אבל גדלת בחברה מעורבת איך לא את נשואה!?

מ.ש.ל

מ.ש.ל

ואני עוד לא נשואה ...

לא בהכרח קשור....

כדאי מאוד להזהר כשקובעים כזו עובדה.

אין שום "משל" במ.ש.ל שלך. אתה כל כך אוהב מתמטיקה? אז זכור שכדי לקבוע מ.ש.ל צריך שזה יגרור ישירות. יש רווקים בכל אחת מהחברות, ונשואים בשתיהן ג"כ, אז מה פה ההוכחה? (ואל תגיד הכמות או השכיחות וכד'...)

אי אפשר לקחת כמה נתונים יבשים, לקבוע ביניהם קשר ועוד להסיק מהם מסקנה. החיים זה לא גויאבה, ואין שום דבר קבוע ומוחלט.

אז אולי כדאי הפעם לחשוב במקום לחשב...

וסליחה על התקיפה. זה צרם לי...

(וודאי לא של האדם עצמו..) וכנ"ל לבחור זה"ב

הרבה זוגות (גם כאלה שעכשיו מתנגדים נחרצות לחברה וסניפים מעורבים)

הכירו כך,

אבל כמדומני שדווקא בחברה הנפרדת גיל הנישואים הממוצע נמוך יותר...

(חרדים ,חרד"ל)

וסטיגריש-

בזווית העין אי אפשר לקבוע מה רב הרבנים טוענים- כנ"ל לא מאתרי אינטרנט,

זה צריך להיות משהו שחושבים עליו ברצינות ובכובד ראש לפני שאומרים זאת.!!!

אני סותרת את עצמי.

אבל אני לדוגמא, לא שמעתי בכל חיי רבנים טוענים זאת,

ובהחלט שמעתי רבנים מדברים בגנות החברה המעורבת,

(בלי קשר לרווקות, פשוט כי זה לא רצון ה'...),

כך שקשה לי להאמין שרב הרבנים חושבים ככה...

זה לא נכון.

מספיק לפתוח קיצור שולחן ערוך.

אין ענין לפתוח דיון בנושא; בוודאי שיכולים להתחתן גם פה וגם פה.

הלכתית - זה לא מתאים לשמירת המרחק הנדרשת - ולא ראיתי רב בעל שיעור קומה שתומך בכך לכתחילה (יש תשובה מפורסמת בשו"ת "שרידי אש" שתמך בכך בחו"ל, בגדרים נאותים, כתריס בפני ההתבוללות). הרב צבי יהודה זצ"ל אמר - פעמים רבות - "אינני מוצא לזה היתר" (בלשון הזאת, בדיוק).

בוודאי גם שיצאו צדיקים וצדיקות גדולים, גם מזה וגם מזה.  מדובר איך ראוי להנחות וללכת לכתחילה.

ובוודאי שמקרה כמו כאן הוא ממש נדיר. אלא שהחברה המעורבת היא מועדת יותר להסתבכות בגיל הזה, טרם הזמן. יש לא מעט נושאי צלקות - גדולות וקטנות - מקשרים בוסריים שהיו יכולים להימנע (כן, אני יודע שיש גם צלקות מסוגים אחרים וכו'. כל בעיה - צריך להשתדל למנוע כמו שהיא).

וה"הפרדה החזקה" כלל אינה בעיה לרווקות המאוחרת. אותו הדבר אפשר להגיד להיפך (ואומרים..) שה"היצע" המוקדם המרובה, יכול להקשות עניינית על התרכזות במישהי הספציפית שבודקים, בגלל ההתרגלות שיש עוד הרבה אופציות אחרות.. (כמובן, לא חייב להיות).

מה שאומרים בנושא של ההפרדה בענין זה, הוא שציבורנו היקר צריך להתרגל, שעם ההתקדמות המבורכת בצניעות הקשר בין בנים לבנות - צריך גם התקדמות מבורכת בשדכנות, לא פחות מציבורים שהורגלו לכך לכתחילה; כי אין לסמוך ש"יכירו לבד".  אבל, "אל דאגה" - גם היכן שכן מכירים, לא מוצאים כ"כ בקלות עם מי להתחתן..

אז זה גם די מובן למה הם חושבים שחברה מעורבת תפתור את הבעיה

לא שמעתי עדיין משום רב, שיש לו תואר '"רב'" שאמר שחברה מעורבת זה אידיאלי וטוב.

לא לכאן ולא לכאן.

אני, בתור אחת שגדלה בחברה נפרדת לחלוטין, ואף פעם לא היו לי בעיות עם בנים- לשום קיצוניות. לא התאהבתי בכל בן שני שראיתי (וגם לא שלישי) ולא התפדחתי מלדבר עם בנים כשהיה צורך.

וכבר ראיתי בכל סוגי החברות, מחרדים ועד חילונים את כל הסוגים.

יש אנשים יותר ביישנים- שקשה להם עם המין השני. שהם מתפדחים, לא מצליחים לדבר בנוכחות המין השני, וקשה להם ליצור קשרים.

ויש כאלו ש"מחפשים" כל הזמן, שמנסים להתחיל עם כל מי שזז (או לא) ומתאהבים תוך שניה 

וכמובן שהלכתי לקיצוניות, ויש את כ-------ל הרבדים שבאמצע. וזה הרבה.

ויש אותם בכל קבוצה ובכל מגזר. וזה לא קשור לסוג החברה, או לנפרד-מעורב אלא לאופי של הבנ"א.

מה כן? יש באופן אישי אנשים שהם "נפגעי" הנפרד/מעורב. אנשים ש(לפחות לטענתם האישית) לו היו בחברה שונה- היה להם קל יותר. האם הם צודקים? אני לא יודעת ולא עלי לשפוט.

ברור שלכל סוג של חברה יש את המעלות והחסרונות שלה, והכל תלוי אופי- וגם הרבה מזל.

אף אחד עדיין לא מצא את הנוסחה המנצחת למציאת הזוגיות המושלמת באופן המושלם.

דבר אחד ברור:

בחברה מעורבת יש יותר סיכוי ליפול באיסורי תורה, וד"ל.

(נכון שיש פה גיבורים שהצליחו לשמור על עצמם, אבל יש גם הרבה שלא)

כשנמצאים בחברה מעורבת (ובעצם, כל חברה שהיא) צריך לשים לב כל הזמן מה עובר עלינו ולמה.

הצעד הנכון הראשון שעשית היה לכתוב פה. לא בגלל שפרסמת כמו בכלל בגלל  שכתבת את זה בצורה מסודרת.

מבין השורות אני מבין שברור לך שהתשובה היא לא. אם לא - אז כדאי שזה יהיה ברור.

הצעד השני הוא לעשות סדר במוח שלך ובהתנהלות שלך. שזה אומר - לשים לב לאיך סדר היום שלך מתנהל, איפה הוא מופיע שם ואיך עוקרים אותו משם. זה קצת מורכב בהתחלה אבל פשוט ממה שנדמה. זה אומר בעיקר שאת עוסקת בפעילות חיובית ודואגת לא לחשוב עליו. נגן MP3 יוכל לסייע.

אני חושב שהגיוני לא לצאת לדייטים עכשיו עד לסגירת הנושא הזה.

1-זוג מקסים ומתוק! קומונרית ומדריך.

היא גדולה ממנו ב3-4 שנים. (הם אומנם בסופו של דבר יצאו רשמית סביבות שיעור ב' של העלם), 

2-קומונרית ומדריך שישיסט שהחליטו שזה זה בסוף השנה של הקומונה והתחתנו כשהעלם היה באמצע שיעור א'.

 מה שאני באה להגיד כאן זה שלדעתי כדאי לך לשים לב שאת לא נכנסת לקיבעון המחשבתי שמצוי אצלנו לעיתים קרובות ורבות.. נכון, זה נשמע מופרח ומוזר ואני לא יודעת מה, אבל זה לא אומר שלא, ממש לא אומר שלא.

בעז"ה שיהיה לך אומץ לכאן או לכאן..

קומונרית ומדריך (פער גילאים של שנתיים לכיוונה, חיים ונשואים באושר)

אני חושבת, שאין לזה סיכוי. לא עכשיו.

בעתיד? סיפור כבר אחר.

את חייבת לשאול את עצמך בכנות -

האם יש לזה סיכוי בעתיד בכלל? הרי הבחור ישתנה מליוני פעמים.

ואולי סתם נחמד לך לדבר איתו, אבל... זה כמובן לא העיקר.

לבנות בית זה הרבה יותר מורכב. תעמידי את עצמך במקום. ואל תתני רק לרגש לנטב אותך.

רגש זה מאוד חשוב, אך אחרי בירור שכלי.

בכלל, עצה... 

המנעי משיחות ארוכות עם גברים שלא למטרת חתונה. זה נגרר למקומות לא נכונות ובריאים.

גם אני הייתי קומונרית, וזה היה משהו שהיה ברור שלי... לא בריא לך ובטח שלא בריא לו...

ב"ה

הבחור הזה התחיל לחשוב עלייך בכיתה ט'!

אוקיי??? הוא היה בן 15!!!!!!!!!!!!

תנסי לחשוב עלייך מגיל 15 ועד היום!

אם תתחילו לצאת אפילו בסוף שנה- זה אבסורד נגיד תתחתנו עוד  שנתיים- יום אחד הוא פשוט יכול לקום (עם כל הכאב והצער שאני צריכה כדי לכתוב את זה) ולומר "ראבק..אני מכירה אותה מאז שאני מכיר את עצמי-זה מה שאני באמת רוצה?"  וכן להפך-את יכולה פתאום לקום ולהבין שהבחור הזה קטן הרבה יותר ממה שחשבת!

חתונה צריכה לבוא מתוך בשלות וא-י-ן מה לעשות! (גם הבנים פה יעידו) ילד בן 15 ל-א בשל בעליל להחלטה כזאת/לקשר כזה!

תעשי טובה לך ולו-נתקו את הקשר-אם זה צריך להיות זה (מה שהסיכויים קלושים) אז עוד תגיעו אחד לשני.

 תשתקמי-אולי יקח זמן (בסה"כ את צעירה) ותתחילי לצאת עם בחורים בגילאים המתאימים.

ממש כואבת את כאבך ומבינה..

אפרת

אני כל כך מבינה אותך.

ומהנסיון האישי שלצערי יש לי (קומונרית בדימוס..),

הייתי שם בקשר כזה.

וזה נגרר ונגרר וכאב וצרב.

אמרו כאן דברים חכמים מאוד, קראתי את חלקם..

רק אוסיף ואומר שתנסי להפריד בין השכל לרגש.

מה את מרגישה כלפיו וכלפי הקשר?

ומה א-ת חושבת עליו ועל הקשר?

לפני שהחלטתי להיפרד סופית מההוא מהסיפור קומונרית-שמיניסט שהיה לי,

אישה שאני מאוד מעריכה אמרה לי-

"צלעו, את רוצה לגדל אותו ואת הילדים שלך?"

שרבש"ע ישלח לך את ההרגשות והמחשבות הנכונות,

ושתצליחי לכוון רצונך לרצונו.

בהצלחה גדולה!!!!

כשבעלי ואני התחתנו הוא היה בן 18 ואני בת 19, ואני ממש לא הייתי צריכה לגדל אותו!!!!!

כמובן שילד בכיתה ט' לא ראוי להתחתן...

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי