אני מסכימה איתך שהסיבות האלה מוזרות,

למשל אני נמוכה מטר 60 בערך ואני לא יכולה מישהו נמוך ממני

יצא לי לצאת עם מישהו נמוך ממני זה לא היה טוב.

אבל ספציפית אני סבבה עם גברים נמוכים

לא חושבת שזה שבחור מטר 90

הופך אותו יותר טוב מבחור מטר 65.

נראה לי בסופו של דבר חלק מהאנשים

מחפשים את האופציה הכי מושלמת,

הכי צעיר, הכי יפה, הכי חכם,

וזאת זכותם, אני לא חושבת שזאת הדרך הנכונה

אבל זכותם לחפש ככה אולי להם זה טוב.

כמה שזה רדוד ואנשים מפספסים דברים טובים,

ודוגרי כולם יכולים ללקות בזה גם אני.

בס"ד

היה נכון!

בחורים היום חושבים שהם יכולים להתמהמה ולחכות עד גיל 27 כדי למצוא מישהי ולהתחתן! כאילו אם לכם אין "שעות ביולוגי" שמתקתק אז מותר לכם לקחת את הזמן ועוד להתחתן עם בחורות צעירות אח"כ?!?

בנים-ת-ת-ע-ו-ר-ר-ו! תכינו את עצמם לחתונה בגיל 22-3 ולא החל מ- 25 - אולי בגלל זה יש כל כך הרבה רווקים ורווקות?!?

בקשר לשאר השיחה שלה-לא הסכמתי...

אז לא נגמור להיפגש לריק.

מה לעשות, שצריך גם לחשוב באופן לוגי קריר, בחור בן 28 בדרך כלל יהיה מבוגר מדיי, בראשו ובמה שהוא עבר, מילדה בת עשרים שבקושי התחילה לצאת מהקונכיה של התיכון, שרות לאומי וכו'.

לרוב זה לא יתאים וזה דיי נדיר.

למה להתעקש סתם?

דבר שני, בחור אמור לשדר בדרך כלל "את הגבר", וכאשר אשתו גבוהה ממנו, זה לא נראה טוב, וגם ממש מבעאס לפעמים.

ולכן אני לא יוצא עם בחורות גבוהות ממני.

למה להתעקש סתם?

תכלס, אני מסכים עם כל מילה של האמא הזו, צריך להיות ראליים.

נכון שבחור בדר"כ צריך לשדר את הגבר, אבל זה לא צריך לבוא לידי ביטוי דווקא בגובה שלו-

מצטערת, אבל גובה של בנ"א לא יגרום לי להרגיש מוגנת יותר. ולא, לא אכפת לי איך זה נראה.

אני מבינה שבתור אמא היא מחפשת את הטוב ביותר לבת שלה, וגם אם הסכמתי עם חלק מהדברים שום דבר שבעולם לא מצדיק צורת ביטוי בוטה כזו וחלוקת החברה באופן שרירותי וחצוני.

שככה אנשים חושבים! לדעתי הרבה יותר טוב להתחתן בהפרש של כמה שנים. וככל שהבחור גדול יותר הוא יותר בוגר (כמו יין משתבח עם השנים... ) תלוי כמובן עד איזה הפרש... יש לי חברה שהתחתנה עם מישהו בהפרש של 21 שנה... זה כבר ממש הגזמה!!!

שאנשים יוצאים לדייטים סתם, בלי שום סינון מוקדם, ומכאיבים לעצמם פעם אחר פעם על בזבוז אנרגיות מיותרות פול גז בניוטרל.

אחרי שנה- בחורה כבר הופכת לכ"כ מיואשת- למרות שהיא רק בת 20 וקצת, כי היא בזבזה כ"כ הרבה זמן על דברים שלא היה להם שום סיכוי.

תנו למישהו מבוגר שקצת יסנן וינסה להתאים את ההצעות, ודי ללכת בעיוורון לדייטים ולהמתין למזל.

זןהי בדיוק חובת ההשתדלות- להשתדל להמעיט במפגשי סרק, ולצאת עם כאלה שהכי קרוב לוודאי שעונים על הדרישות.

(ואולי האמא הזו- לא ממש מצאה חן בעיניכם עם הדרישות שלה- אבל לדעתי, כאמא, היא לא ממש הזויה כמו שזה נראה לכם.....)

אך אני לא חושב שמה שהיא אומרת זה דעה מיושנת.

אם אני מסתכל על סבי וסבתותי אז לרוב אפשר למצוא 

הפרשי גיליים של 10+ שנים בין הבן לבת, זה מה שהיה פעם.

אני חושב שזה קורה בגלל שאנשים כאלה מפחדים להתמודד עם קשיים!

מטרתם היא להוריד כמה שיותר דברים שיכולים להיראות מפחידים

אנשים כאלה, הם חסרי בטחון חיים, רוצים חיים קלים(פיקניק).

ולא מוכנים להשקיע.

אי אפשר להאשים אותם!

כמו שאמרה אפוש לא מחנכים היום ללקיחת אחריות,

מאכילים אנשים עד גיל מאוחר עם כפית.

בעז"ה שנזכה...

לא לצאת עם סתם אנשים,

ויכול ליות שהיא לא רוצה את זה ואמא שלה יודעת,

וכל הכבוד לה.

ואולי האנשים בצד השני הם כאלה שמציעים לה הצעות הזויות,

אז היא מסננת!

אני יכולה לומר, שיש לי דברים עקרוניים שאמא שלי יודעת עליהם,

ואני אמרתי פעם שאני לא יוצאת עם כאלה ברצינות אמיתית כי זה בזבוז זמן,

ואמא שלי סיננה  לי פם מישו כזה שהציעו דרכה,

ואז היא הרגישה אולי אני ירצה בכל זאת.. ונשאל אותם...

ואני פשוט הודתי לה!

ואמרתי לה תודה רבה וכל הכבוד!

לי נמאס כבר לסנן כלך מיני דברים הזויים! נמאס לשמוע את זה!

ןמאוד שמחתי שהיא חסכ  ממני את הטלפון הזה- כי ממש לא התכוונתי להסכים!

וכל הכבוד לאמהות שיש להם אומץ לחסוך מהבנות שלהן אנרגיות מיותרות!

בישיבת צוות של שדכנים- לא פעם זה נשמע ככה בדיוק

בן כמה הוא? לא הוא צעיר מידי בשבילה... בת כמה היא? הוא זקן מידי בשבילה...

זה נחמד... אבל הוא נמוך ממנה!

דברים קטנים- אבל משמעותיים

שבאמת משנים לרוב האנשים בעולם

שצריך להתחשב בהם

יש שני דברים שאפשר להגיב לשטויות האנושות-

 או להלחם בהם- וזה די אבוד....

או להשלים איתם- ולעשות טוב במסגרת  הקיים

הוא נדפק, כי אפילו לא תחשבו לו על האופציות האלה?

גם טורח לעדכן את השדכנים מה אכפת לו ומה לא..

זה ממש אבסורד שלבחורה מצטמצמות האופציות ככל שגילה עולה, לעומת בחור שהאופציות שלו מתרחבות .

מצד שני - עדיף להיות חכם...

ראשית, ממש לא נראה לי שייך להיות מזועזע משיחה כזו.

היות וממילא הכל בעירבון מוגבל..

בלי להכנס למניעים שלה, הרעיון הכללי, מיטיב עם החברה ובכללה ביתה יותר מאשר פוגע בה.

עוד, אני מעריך שהיחס שלה לפער הגילים הוא רק, כמו שציינו כאן אחרים, בשלב הסינון, אבל אם ביתה היתה רוצה להנשא למשהו מבוגר, לא מאמין שהיא היתה מתנגדת.

יש הרבה מאוד דברים שאחרי שכבר מכירים, לא מפריעים/אפשר להתגבר עליהם.

אבל בשלב ה"ברורים"/הצעות/וכו' הרבה פעמים חבל לנסות בכח...

באופן אישי, הרבה מההצעות שקיבלתי עד היום דחיתי בגלל פרטים שנראים לכאורה שוליים אבל  לא רציתי להכנס לזה מראש..

הסהר האיתן- מסכימה איתך "כולם יכולים ללקות בזה, אפילו אני", גם אני יכולה...אבל מקווה שלא...כל אחד מה שטוב לו, אבל השאלה היא מה אנחנו מרשים לעצמנו להאמין שטוב לנו? ולגבי הגובה, לדעתי נכון לכל גובה. גם אם את יחסית נמוכה, יש יותר נמוכים, וגם אם אני יחסית גבוהה יש יותר גבוהים ממני. אבל חבל, חבל לפסול על משהו שכזה מבחינתי (הכוונה היא בלי לנסות. וזה לא גורף מאדם אחד לשני, כי אדם לא מורכב רק ממס' הס"מ שלו.)

אפוש- אני לא מסכימה איתך בענין הגיל. רק תראי כמה בחורים יש שבאמת מחפשים כבר מגיל 19 אפילו, ולא מצאו עד גיל 27. אני לא חושבת שכל מי שרווק בגיל מאוחר סימן שהוא לא לוקח אחריות על חייו או לא התחיל לחפש "בזמן", אפילו לא בטוח שאלה הרוב...

מושי- אחת מהסיבות שאני לא חוששת לצאת עם בחורים גדולים ממני, היא דווקא בגלל שיצא לי לפגוש די הרבה אנשים, בנים ובנות, שהגיל לא ממש מעיד על המצב שלהם, ולא לטובה... בחור בן 24 שמתנהג כמו בן 13, זה מה שאני מחפשת? וזה שהוא גדול ממני ב5 שנים אומר בהכרח שהוא יותר בוגר ממני או בשל לנישואין? דווקא בגלל שיש יוצאי דופן אני לא רוצה לפסול.

צדיקה אחותך- אני מסכימה עם (ר)ציני בעניין הזה. נכון, זה משנה לרוב האנשים (לצערנו...), אבל מה עם מי שלא?? בכל מקרה, אמרת פה שאלו דברים קטנים אך משמעותיים, ואני דווקא טוענת שזה לא בהכרח כל כך משמעותי כמו המשמעות שאנו בעצמנו נותנים לזה. המשקל שאנו מייחסים לעניין הוא גדול מדי לדעתי האישית. גיל לא בהכרח מעיד על בגרות, לשני הכיוונים, וגובה? מי שחושב שהגובה הוא מה שאשתו תעריך אצלו, שיהיה לו ב"הצלחה. אני מקווה להעריך את בעלי בהרבה תחומים אחרים בעיקר, ואם אפשר, אז כאלה שבאמת משפיעים על האישיות שלו, תודה.

ארמי- מישהי "בת 20 שעוד לא יצאה מהקונכיה של התיכון, שירות לאומי וכו"'? נראה לי שכבר מזמן יצאנו מהתקופה שזה היה נכון לגבי כולן. עכשיו זה אפילו לא בהכרח הרוב... ומה עם העובדה שיש בחורים שיוצאים "לחיים" בתקופתנו הרבה יותר מאוחר, אחרי צבא, הסדר, מכינה וכו'? אז נתקלים בבעיה שאחרים מעלים פה, שעכשיו הוא יהיה "גדול מדי" ו"רווק מבוגר" וכו'...

רוחקטנה- זו בדיוק הייתה המטרה...

אז לסיכום (למי שאין כוח לקרוא את כל החפירות שלי...)-

אני מסכימה שצריך לסנן חלק מההצעות שמגיעות, אבל בואו נשב רגע ונארגן מחדש את הרשימה שלנו. אולי חלק מהדברים שאנחנו פוסלים עליהם הם לא כאלה משמעותיים לגבי הבנאדם או הקשר. גיל לא מעיד על בגרות או מוכנות, אפילו לא על גיל "תחילת החיפושים", וגובה לא חייב להשפיע על הערכה הדדית.

ב"הצלחה לכולנ"ו...

...שאני לא יכולה באמת לענות לך, מפני שאני לא מכירה לא אותך, לא אותה ולא את המצב של שניכם (שמשנה מאוד למקרה, וזו בד"כ הסיבה העיקרית לשלול מצב כזה.).

אני לא מדברת וחופרת פה על מקרים פרטיים, אלא על המצב שהגענו אליו כחברה, שאפילו לא מוכנים לשמוע על זה. ולא עוד, אלא שגם פותחים עיניים על מי שכן מוכן...

שיהיה הרבה ב"הצלחה ושבעז"ה תמצא את זיווגך המתאים במהרה!

שבת שלום!

ו.. תודה

ו..שבת שלום גם !

ממש עם כל מילה.

 בואי נתחיל בכך שביתך רק בת 20 עדיין ילדה וצעירה ואין מה להלחיץ אותה להתחתן, וגם הבחור בן 28 לא בטוח שהוא מחפש רק צעירות, ויש לי חברות שהתחתנו עם בחורים בני 28 והן בנות 20 והם מאושרים. אז אולי מדובר בבחור טוב? ועוד לדבר עליו שהוא רוצה רק בנות 20 אולי גם הוא רוצה להתחתן ומחפש את זיווגו כבר 8 שנים.

אני חושבת שרק ביתך היא זאת שצריכה להחליט כל עוד הוא לא פושע או סוטה או כל דבר אחר. אני לא רואה בכך שום בעיה!

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

לא הייתי חושש מזה לשניה

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.