היום הגיעה לאוזניי שיחה שפשוט טלטלה אותי. איך הדעה של הדור הקודם יכולה לעצב את הדעה שלנו היום, ואיך היא יכולה להשפיע על חיינו באופן ישיר.
זו הייתה אישה שישבה על ידי באוטובוס, ולכן שמעתי רק צד אחד של השיחה, מה שאומר שהכל בעירבון מוגבל. למרות זאת, זה הספיק כדי לזעזע אותי, ולתת לי המון חומר למחשבה...
והנה התמליל שלה בערך:
"שלום, אני מחפשת בחור בשביל הבת שלי. היא בת 20. אבל אני רוצה לדעת עליו כמה שיותר, יותר מדי הציעו לה לאחרונה בחורים שפשוט לא קשורים אליה...
כן, שמעתי שהציעו לה אותו, אבל אני לא הייתי מוכנה לשמוע בכלל.
אני רוצה לדעת בדיוק בן כמה הוא. בן 28?! לא מתאים. בחור בגילו צריך להפסיק לחפש בחורות צעירות כמו הבת שלי!
אני בכלל מזועזעת שבחורים בגילו לא מחפשים רק בנות בגיל שלהם. מה רע במישהי בת 27? לא טוב לו? הבת שלי צעירה עדיין, ולכן היא יכולה לקחת מישו יותר צעיר. זה לא מה שמגיע לה.
הבעיה בחברה שלנו שיש הרבה בנות בגיל 20, אז בנים מרשים לעצמם לקחת מישהי כזו. ומה יעשו הבנות הגדולות יותר?
אני ממש כועסת על זה. זה כמו שבחור גבוה מאוד מתחתן עם מישהי נמוכה. צריך להשאיר את הגבוהים לגבוהות!
בכל מקרה, לבת שלי אני לא מוכנה. בן 26? אני אולי אסכים, אבל 27 זה כבר לא מקובל עליי.
..."
בשלב הזה כבר ירדתי מהאוטובוס, מלאה במחשבות....
מה קרה לנו כחברה?! לאן הגענו שאנחנו קובעים ככה עובדות, פוסלים ככה אנשים טהורים וצדיקים, בגלל מה? דעות, תסלחו לי על המילה, מיושנות?
חשבתי הרבה באותו זמן על בחורים שיצאתי איתם. כמה מתוכם היו גדולים ממני ב7-8 שנים, נוסף על העובדה שהיו נמוכים ממני ב6-7 ס"מ, ועדיין לא הבנתי מה הבעיה עם זה. עד עכשיו לא מבינה, ולא רוצה כל כך להבין.
יש כאלה שזה טוב להם, יש כאלה שלא, ויש כאלה שרק חושבים שזה לא בשבילם ואפילו לא מוכנים לתת הזדמנות!
למה???
למה קשה לנו לתת צ'אנס לדברים טיפה פחות שיגרתיים? למה אנחנו מחפשים "דוס אבל פתוח", אבל לא מוכנים לפתוח בעצמנו את הראש למישהו שנראה שונה, מגיע ממקום שונה, נמצא במקום שונה ממה שציפינו, ועוד אלף ושניים דברים מטופשים?
אשמח לתשובות ודעות אישיות בנושא, ועוד יותר אשמח אם זה לא יהפוך לדיון על הקשבה לשיחות של אחרים באוטובוס בבקשה.

חבר'ה תקראו את זה ותפנימו