אין בעיות הלכתיות דוגמאת ממזרות וכד' - למה לא?

אישית לי חשוב שלא תהיה גיורת, אבל זה אני עם השטויות שלי.

אני מכירה כמה זוגות אתיופים ואשכנזים.... 

מה את רוצה שאני יגיד לדעתי זה מטומטם אבל דם ככה היו לספרדים.. (או פרנקים) גם להם יצא שם ואשכנזים לא הסכימו להתחתן איתם ועכשיו מי ששומע על תופעה כזאת מתחלחל... 

ככה זה תמיד... העולים החדשים תמיד מופלים לרעה... (חוץ מערבים)

השאלה היא מה אנחנו חושבים?

נראה לי שזה נובע מתפיסת עולם שגויה, גלותית שאנחנו (הציבור הד"ל) כמעט השתחררנו ממנה לגמרי. לעומת החרדים שעוד תקועים בה עמוק (דוג' הסיפור פה בפורום, והסיפור בעימנואל).

התפיסה היא- התעלמות מקיבוץ גלויות!

אי הבנה שכולנו עם אחד, בני ישראל, כולנו בא"י, וללא הבדלי גלויות כלשהם!

אז כמה שנפנים שיש גאולה אלוקית וכל עמ"י נגאל, יהיה לנו יותר קל לקבל אנשים שהגיעו לארץ מגלות אחרת מזו שלנו.

ולכן מובן למה אצלינו כבר ב"ה כמעט ואין בעיה להתחתן עם ספרדים. וכמובן כשנפנים את זה יותר- גם לא תהיה בכלל בעיה להתחתן עם אתיופים.

נ.ב. לי אין בעיה בכלל.

חוץ מחלק מהציבור החסידי.

וזה שלא מתחתנים עם אתיופים כמעט, זה בגלל כמה רבנים 'חכמים' שדאגו להסביר לאתיופים שהם יהודים ולכן לא צריכים גיור לחומרא, מצב שהביא לחשש ממזרות לרוב ציבור האתיופים בארץ (אגב העלייות הראשונות עשו גיור לחומרא).

לא עלינו תלונותיכם.

אני לא, אבל לצערי אני מכיר אותם מקרוב מידי.

אצל החסידים אף אחד לא יסכים להתחתן עם ספרדיה.

ואצל הליטווקים אני מסכים להתערב שמי שמסכים הוא פחות מ20%.

אתה יכול לקרוא על זה כאן בפורום. סיפור עצוב מאד.

ועכשיו נזכרתי בעוד זוג חסידי מעורב מהרחוב. יש כל מיני.

וחוץ מזה זה לא תמיד בגלל גזענות, פשוט הבדלי מנטליות עצומים, במיוחד אצל חסידים, ולמה

 להערים קשיים נוספים בדרכם הקשה בלאו הכי, של כל זוג צעיר בתחילת דרכו?

הם התירוץ שלימינו, סליחה על הבוטות.

פשוט נתקלתי בזה יותר מדי פעמים.

אם אכן יש הבדלי מנטליות כל כך רבים במיוחד אצל חסידים, זה אומר דרשני!

כשישבו כולם אצל המגיד ממזריטש ולמדו ממנו את תורת הבעש"ט, היו הבדלי מנטליות עצומים

ומי שמכיר את חיי ר' אלימלך ור' זושא אחיו מכירים גם את הבדלי המנטליות העצומים שהיו ביניהם,

ועם זה מתמודדים!

דוקא זוגות שמגיעים בידיעה שיש הבדלים וצריך להתמודד איתם כדי לבנת בית נאמן בישראל, נראה (לי מהצד) שהם הרבה יותר מצליחים במשימה מאשר זוגות שהתחתנו בידיעה שהמנטליות אמורה להיות אותו דבר... וגילו להפתעתם שאין שני בתים  דומים בישראל, ולפניהם  עבודה קשה לבנית זוגיות. (לצערי אני שוב מדברת על חברות שלי מהמגזר החרדי).

זה אומר שאין לו נכות או מחלהנפשית?

כי אולי רק כך חסיד יתחתן עם ספרדיה.

או שמספיק שהוא רגיל, והיא צריכה להיות נהדרת...

סליחה, קשה לי להתאפק! 

עד כמה שידוע לי-  (וייתכן שהמידע שלי לוקח בחסר)

יש בעדה האתיופית שני חלקים עיקריים-

ביתא ישראל- הם הקהילה היהודית המסורתית מקידמת דנא- עוד מימי בית ראשון

שמרו על עצמם כקהילה כל הימים- במבודדות משאר עמ"י, למול איומי הגויים סביבם....

(חשבתם פעם על זה לשיהודי אתיופיה לא היה את "איגרת תימן" של הרמב"ם? הם נאלצו להסתדר לבד... וזה מצריך המון!! עוצמה אמונית ודבקות בתורה)

(נכון יש חלקים במסורת שלהם שלא תואמים את שלנו- אבל זה אומר שהם לא יהודים?)

(זה^ היה חצי שאלה רטורית חצי שאלה באמת)

ויש את החלק ה"פלאשים"- שעברו כל מיני גילגולים בהסטוריה....

הם עוברים גיור מלא

אישית מהכירות אני יכולה להגיד שהאתיופים הם עדה מקסימה!

אנשים עם מידות טובות, דרך ארץ, אמונה ויראת שמיים, אהבת תורה ואהבת הזולת- שאשרי כל מי שזוכה להשתדך איתם!

ואשרי כל מי שרואה הנחמת ישראל בשיבת ציון מרחוק.

אני מכירה יותר מסיפור אחד שבו השתדכו בת אמריקאית עם בחור אתיופי-

וההורים שלו לא הסכימו!! "מי האמריקאים האלו? מה היוחסין שלהם? מי אמר שהם יהודים?"

היה צריך הרבה שיכנועים של רבנים לקיים את השידוך....

שאין להם יוחסין כ"כ  ועקב כך שהם היו מרוחקים הם שכחו הרבה דברים כולל לסדר כתבות וגיטין כמו שצריך.

עקב כך אפשר להתייחס עליהם כיהודים שאין להם יוחסין ואז יש את הבעיה של ממזרות שקשה להיתר להם לבוא בקהל או להתייחס עליהם כיהודים שהתערבבו בין הגויים ע"פ מנהגים שהם שומרים ואז לעשות להם גיור לחומרא ואין להם שום בעיה של לבוא בקהל.

בהתחלה התייחסו לכולם כמו באפשרות השניה ואחרי זה הגיעו רבנים פוליטקאים ושכנעו אותם שלא צריך ואז התחילה הבעיה.

אגב אפשר לראות בד"כ מי באמת עשה גיור לחומרא ובאופן אישי אני מכיר כמה כאלה והם באמת מקסימים,

ל'הרש' אגב אני חבדני"ק שהנושא העדתי ממש לא תופס מקום אצלי/נו

ואגב סתם מחשבה, יש כאלו שעברו גיור לחומרא למה שלא יתחתנו אחד עם השני? זה יעזור להם מאוד?

למה להיות כמו ספרדים מסוימים שרוצים להדחף בדווקא למוסדות אשכנזים - למרות שלהם יש מוסדות יותר טובים - ואחרי זה להפגע כשלא קיבלו אותם?

אבל אני יודע שיש פסיקה של ר' אברום זצ"ל ויבלח"א הרב עובדיה, וזה מספיק לי.

חבדניק- זה אומר שאתה לא חסיד ולא ליטווק, ואני באמת לא יודע מה ההלך רוח אצלכם (וזה גם לא מעניין אותי).

הדיון הוא לא מה אנחנו ממליצים להם, אלא מה אנחנו חושבים. ואנחנו חושבים שאין בעיה בערבוב בין ה'מינים' (סליחה על הביטוי- אני חושב שאין 'מינים', אלא רק לצורך הדיון).

ואם נתייחס להמלצות, נכון שהספרדים לא צריכים להדחף בכוח בשביל לגרום פרובוקציות, אבל אם זה מוסדות יותר טובים- הייתינ דחף. וזה לא הגיוני להעביר את האשמה אליהם למרות שהיה אפשר אחרת.

ובקשר לאתיופים- מה יעזור שיתחתנו עם עצמם? אתה רוצה לומר שהם עם בפני עצמו, שלא צריך להיות להם קשר נישואין עם עמ"י?

ואם הם עברו גיור לחומרא- אז למה לאשכנזים אתה לא ממליץ להתחתן רק אחד עם השני?

אתה ממש מצדיק את הסברא שלי, שמי שלא שם לב שיש פה גאולה אלוקית- גם לא שם לב שיש פה קיבוץ גלויות.

אם הא יכול להתחתן עם מישהי כמוהו?

לא שמעתי אגב את אותה טענה על בני מנשה משום מה...

כולם כמוהו!!!

צא מזה.

מאשר בני העדה האתיופית בארץ.

ולשאלת הגיור, זה תקף לגבי עולי רוסיה, וכיום (לצערנו) גם עולי ארה"ב ואירופה. בקיצור, כמעט רוב עם ישראל.

רק שלגבי העדה האתיופית נראה שיש הרבה רגשות מעבר לשאלה האם המועמדים צריכים / עברו גיור.

בעז"ה, אם ה' אוהב אותי, אחד מילדי יביא לי חתן / כלה אתיופים.

או שעד שהם יגיעו לגיל הזה, זה כבר ממש לא ישנה לאף אחד... וכשהם יביאו אתיופי/ת אלי הביתה, אף אחד לא יבין ממה אני מתרגשת!!!!

אולי זה גם אסור?

אני אני משבט בנימין אולי אסור לי להתחתן עם לוי??

זה גם ערבוב מינים...

"לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב ויום הכפורים", ואחד מהדברים הטובים שארעו בו שהותרו שבטים לבא זה בזה.

מי שמכיר את המשפחולויה של עצמו לא יודעת כמה דורות אחורה

ומקפיד לא להתחתן עם בנדוד שישי !- כי זה קרוב מידי...

איך אפשר לחשוש לכל דבר?

אני לא מכירה עדה עם יותר הקפדה ותיעוד בדיוק בנושא הזה של ייחוסי משפחות

הבעיה היא לא הייחוס אלא הגיטין.

אם מישהי הייתה נשואה, התגרשה בגט לא כשר והתחתנה שוב- הלידים מהבעל השני הם ממזרים.

בגלל שבן של ממזר הוא אוטומטית ממזר, תחשבי מה זה אומר במשך לא יודע כמה דורות...

בזוגות מעורבים, הוא צוחק על הצד הלא אתיופי שאין לו יחוס להציג כמו האתיופים...

כך ר' אברום והרב אליהו פסקו, וכך עושים, וגם אם כווווווולם שם ממזרים (מבחינה היפותטית...) הגיור לחומרא הופך אותם ליהודים וממילא מבטל את ממזרותם..

שום דבר, כולל גיור, לא יכול לבטל ממזרות, חוץ מדבר אחד: ממזר שנושא שפחה כנענית. במקרה כזה, הבנים יהיו עבדים ושפחות כנעניים, ולכשישוחררו ע"י אדונם, ייעשו ליהודים כשרים. באופן מעשי, כאשר ממזר מעוניין להתחתן ולטהר את זרעו, מחפשים בשבילו אשה שנמצאת בתהליכי גיור, ומציעים לה להיות שפחה כנענית (של הרב המקדש, רב העיר או כל אדם אמין) ולהנשא אל הממזר.

אופן "טיהור" נוסף מוזכר בשו"ע, כשמזר נטמע, כיון שנטמע - נטמע. כלומר, אם במהלך הדורות נשתכח ממשפחת ממזרים שהם ממזרים - הם מותרים (יש דעה בראשונים שמדור עשירי הוא מותר, אבל זה לא להלכה). אבל למעשה, אין לזה שום משמעות, כי כשמנהלים רישום מסודר של הממזרים, לא סביר שזה ישתכח, וגם כי גם אם לא היה את הדין הזה, אם השתכח שם ממזר, ממילא לא נוכל לדעת שהוא ממזר.

הפתרון שיכול להיות לבעיית ממזרות שנובעת מפסול בגיטין בעדה שלמה היא רק שגם הקידושין שלהם אינם קידושין, ואז הם כולם בני פנויות. כך התיר הרב עובדיה לבוא בקראים. במקרה הזה, אני לא יודע איך הם מקדשים, ואשמח לדעת אם מישהו יודע.

אבל זה קשור לזה שזה ספק ממזרות ושהם ספק יהודים, בגלל שהיו שם תקופות של בלאגנים והתבוללויות.

אבל מה לעשות, זו סוגיה מסובכת ולא פשוט להתחיל לתת פה שיעורים בפורום על זה...
 

נראה לי שהוא ידע קצת, אבל רק קצת תורה יותר ממך...

מה נהיה? יש פסיקה של הרה"ר!

לא באנו פה לדון בסוגיות הלכתיות.

אם אתה רוצה יש על זה באחד מה'תחומין'. אני לא זוכר באיזה.

הגבתי רק על מה שכתב האדמו"ר מצנעא "גם אם כווווווולם שם ממזרים (מבחינה היפותטית...) הגיור לחומרא הופך אותם ליהודים וממילא מבטל את ממזרותם..", שזו לא נכון בעליל. לגבי האתיופים, מי לי להכניס ראשי בין ענקים.

יש כאן שלושה ענינים שונים שערבבתם:

א. גם ר' אברום זצ"ל, כמו כל רב פוסק באשר הוא,אינו חולק על כך שגיור ממזר אינו פותר את הבעיה, וגם גיור או גיור לחומרה של ספק ממזר אינו "מטהר" אותו. ביהדות אין דבר כזה לקחת יהודי עם בעיית ייחוס ולפתור אותה ע"י גיור!. גוי - יכול להתגייר. יהודי - אינו יכול להתגייר!.

ב. דיני ספקות וחזקות זה נושא אחר, ועל זה אני לא מדבר, כי אני גם לא מספיק בקיא בנושא. באופן כללי, למיטב ידיעתי, מי שיש ספק ביהדותו - צריך גיור לחומרא. מי שהוא ספק ממזר, כמו שתוקי ואסופי וכו', הענין תלוי בחזקות. מהתורה כולם מותרים, וחכמים אסרו במצבים מסויימים ספק ממזר, ובמצבים שיש לו חזקת כשרות - התירו.

ג. סיפורה של יהדות אתיופיה הוא סיפור ארוך כאורך הגלות (כפשוטו) ולא פשוט. הרבה פוסקים דנו בנושא, וכל אחד פסק כראות עיניו. לצערנו אין לנו סנהדרין, ולכן המצב מסובך כפי שהוא. בכל אופן, לא דיברתי על הנושא הספציפי הזה, אלא באופן כללי על מה שאמר האדמו"ר שליט"א למעלה. עיין שם, שם. לכן, אין מה לקפוץ עלי על ביזוי תלמידי חכמים, גם כי אל על זה דיברתי, וגם כי זה אכן נושא השנוי במחלוקת הפוסקים, שאין לו כרגע, לצערנו הרב, תשובה חד-משמעית.

אם מעמידם מישהו על חזקת ממזרות באמת זה לא יעזור, אם מעמידים על חזקת התערבות בין גויין שייך גיור

"ואגב סתם מחשבה, יש כאלו שעברו גיור לחומרא למה שלא יתחתנו אחד עם השני? זה יעזור להם מאוד?"

דבר ראשון- אף אחד לא אמר שיתחתנו דווקא עם פרנג'ים (לא אתיופים) אבל למה להגביל אותם? למה שלא יתחתנו עם מי שחפץ לבם?

חוצמזה, לאתיופים יש מנהגים שהם לא מתחתנים עם בני-דודים שבע דורות אחורה. מה שגורם להם הרבה פעימים ל"ניפוי" של הרבה בני-זוג פוטנציאלים. (לדוג', חניכה שלי אמרה לי שהיא מכירה את כל האתיופים איפה שהיא גרה, ובכל האיזור מסביב, וכמעט חצי מהם איכשהו בני דודים שלה ואסור לה להתחתן איתם!) כך שהרבה פעמים דווקא הפתרון הוא להתחתן מחוץ לעדה. 

בקיצור- למה השאלה אם הוא אתיופי או פרנג'י משנה משהו? 

ורק לידע כללי- יש גם בעיה מאד גדולה עם עולים מרוסיה. בגלל שהרבה מהם (חוץ מהחב"דניקים אולי) מגיעים ממשפחות שעקב הגזרות לא שמרו בכלל תו"מ, וחלקם התחתנו עם גויות- גם כמה דורות אחורה. שמעתי כבר על לא מעט שחזרו בתשובה ועברו גיור לחומרה. אז בגלל זה לא נתחתן עם עולים מרוסיה? או עם חוזרים בתשובה? או עם כל מי שלא ב-ד-י-ו-ק כמוני? 

לחומרא.

הבעיה היא אם אתה אומר שלא צריך לעשות גיור לחומרא, בגלל נושא הגיטין...
 

הקשר היחיד בין נושא היהדות לנושא הממזרות הוא שאם אתה מצריך גיור, כנראה שאתה סובר שהם גוים ואז אין חשש ממזרות, ואם אתה אומר שהם לא צריכים גיור - הרי שהם יהודים, ויש בהם חשש ממזרות. אם אתה מצריך גיור לחומרא, יש כאן ספק ממזרות!

אבל זה מסובך מדי בשביל להכנס לזה פה.

אלה סוגיות מסובכות מאוד...

אם זה ארוך מדי, שלח לי את המייל שלך בפרטי.

לגופו של ענין - למיטב זכרוני, לא מוזכרת בש"ס ופוסקים אף דעה שמתירה ממזר על-סמך איזשהו גיור. יכול להיות שאפשר ע"י דיני ספיקות להתיר באיזשהו אופן, אבל זה לא קשור לגיור. הגיור לכשעצמו אינו מעלה ואינו מוריד.

כי חוץ מ70 שנה שבקושי היתה דת היו רבנים שידעו מה קורה עם כל אחד פחות  יותר, וגם בטווח של שבעים שנה אשר לעקוב יותר בקלות אחרי ההתבוללות.

האמת שלצערנו עם כל גיורי הרפורמים יש בעיה גם בארץ ולפעמים אפילו אצל החרדים

בכ"א זה סיפור אחר מאשר יהדות אתיופיה ששם מאות שנים לא היה םיקוח על היוחסים (בתימן למשל היה פיקוח ולכן אין את אותה בעיה איתם)

יש צורך גדול לבדוק כמו שצריך

הרבה יותר קל לברר במקרים אלו

מי שמכיר מקרוב- יודע על מה אני מדברת.

ולא רק שם, בעוד המון קהילות יוצאי אירופה של ההשכלה.

זה סתם מחפשים סיבות לגזענות.

אין שום הבדל בין יהודים מאתיופיה לכל יהודי אחר. במיוחד אם עבר גיור לחומרא.

וכמו שיש לי חברות אתיופיות, וחניכות אתיופיות שאני אוהבת מאד, לא היתה לי שום בעיה להתחתן עם אתיופי. הפוך- זה עדה כ"כ כיפית עם אופי חם פתוח ומקבל.

הייתי מורה של בנות אתיופיות, ומאוד אהבתי אותן, היכרתי בעיר מגורי משפחות טובות בני העדה, אבל זו בכלל לא הנקודה.

כפי שאמרו לפני- זה שהיו להם שינויי מסורת- ליהודים שביניהם- גרמו לכתובות ולגיטין שלהם להינתן לא כדין- מה שיכול לגרום לבעיות קשות ביותר וד"ל....

שלא לדבר על אלו מהן שסרבו לעבור גיור לחומרה וסיבכו את העניינים.

ביתא ישראל ופלאשים זה אותו דבר רק ש"פלאשים" זה כינוי שנתנו להם הגויים שפירושו "פולשים". אני סבור שאת מתכוונת לפלשמורה, שהתנצרו/ אולצו להתנצר. הפלשמורה היו מנודים גם מהנוצרים וגם מביתא ישראל כך שהם היו קהילה עם פחות קשר ליהדות...

בס"ד

כאשר היה יהודי שכתב שלא כראוי כתב מרן הרב זצ"ל: "איתמן בלום פיך" על אותו משקל אני כותב: "מושיקו בלום פיך" מאיכן אתה שואב כל כך הרבה חוצפה וטיפשות לדבר כך על גדולי הדור?

אני מדבר על מרן הראי"ה קוק זצ"ל באגרות הראי"ה.

אני מדבר על מועצת הרבנות הראשית כאשר בראשם עמדו גר"א שפירא והגר"מ אליהו זצ"ל.

אני מדבר על יבלחטו"א הגר"ש עמר והגר"ע יוסף.

כשכולם מסתמכים על הרידב"ז.

אז מה המושג הזה רבנים "חכמים" בגרשיים?

אני מציע לך ללכת לבקש סליחה, אל תשכח את הגמ' במס' שבת: כל המבזה ת"ח אין רפואה למכתו!!!!

לא אכפת לי בכלל הזלזול.

כי:

א. ואם מישו היה מזלזל בי שאני מניח תפילין, או קם בבוקר להתפלל בזמן - בשביל זה יש את סימן א' סעיף א' בשו"ע (למרות שכולם מדלגים עליו)- 'יתגבר כארי...ואל יתפחד מן המלעיגים עליו'.

זו ההלכה הראשונה- תעבוד את ה' כמו שצריך, בגבורה- ואל תפחד!!!

או אולי, ואז לא תפחד- כי תהיה במעמד נפשי כזה שלא תפחד ממה שאומרים.

ב. בין כה זה לא היה מפריע לי מה שאומרים, שיגידו, מזה ענינם מה קורה אצלי בתוך הבית. שיפתרו קודם את הבעיות שלהם ואח"כ שיבואו לטפל בשלי...

לא חיים עפ"י 'מה יגידו'.

רובם של האתיופים, עדיין נמצאים בתהליך של הסתגלות לשיבה ארצה.

וגם אם הם כבר צברים לכל דבר, הוריהם הם אתיופים לגמרי, ורובם גם לא יודעים עברית, ובכלל באים ממנטליות שונה לגמרי מכל מה שאנו מכירים.

בדור הבא, כבר יהיו לנו משפחות, שגם ההורים הם צברים, והקשר שלהם עם אפריקה קלוש.

ואז כבר הכל יראה אחרת.

בנתיים, אני מודה שאין לי את האומץ להתחתן עם אתיופית, ולו בשל הכניסה למשפחה כזו, שממש לא הסתגלה עדיין לארץ.

ומה לעשות שאני מגיע ממשפחה מאוד ותיקה בארץ.

אז זה לא תמיד קשור לגזענות.

שהוא כל מה שאני רוצה (כמו בכל בחור אחר)....הייתי מתחתנת איתו בשמחה!!!

ואני מכירה כמה זוגות שצברית התחתנה עם אתיופי...ויש להם ילדים שיא החמודים

אם את שלמה עם הבחירה שלך, תלכי איתה עד הסוף, ואנשים יתרגלו לרעיון,

ויקבלו אותו- את האישיות שלו, ולא בתור "האתיופי" של הסטיגמה...

יש אנשים אתיופים מדהימים!! כ"כ חמים, משפחתיים, מכניסי אורחים ואוהבים.

בעלי חסד ולב טוב באופן יוצא מן הכלל...

אולי כדאי שתחשפי את ההורים שלך גם לאתיופים כאלה....

והרתיעה שלהם תיפחת..

המון הצלחה!!!

פה ביישוב שלי יש אתיופים נשואים לאשכנזיות, תימנים עם אשכנזיות- וההפך,

ספרדים אשכנזים הכל מעורבב חחחח

וטוב שכך:

א] זה מונע בעיות  גנטיות

ב] כל עם ישראל אחים

ג] די לגזענות

ד]עדיף ההגדרה ישראלים ולא כמו שהגדרת פה וחילקת את כולם!

והרבה יותר מזה

מצטערת אם הובנתי לא נכון,

(שנראה שגם הם חוששים בעיקר מהחלק שמזלזלים...)

להתחתן מול התנגדות ההורים זה דבר עדין מאוד,

אני אישית, מאוד מתפעלת מזוגות כאלה, זה פשוט מקסים!!

ואם היו מציעים לי אתיופי שנשמע מתאים,וודאי שהיתי מסכימה.

אבל לעמוד מול התנגדות של ההורים דורש הכוונה של אאדם גדול-

איך לעשות את זה נכון הלי לפגוע בהורים, בחתן ובעצמך

איך לא לעבור על כיבוד הורים

ואיך לא לפגוע בבניין בית המקדש הפרטי שלך בגלל שיקולים זרים

ששניהם רחוקים מרצון ה'

לא הבנתי ממך אם הבעיה תיאורתית, או שיש בחור אתיופי שאת רוצה וההורים לא...

בכל מקרה אם כן, חפשי רב צדיק שינחה אותך

בהצלחה רבה 

למה לפסול ישר ?

מה עם האחוה אנושית ?

ואם הוא ממש בעל מידות ?

לא יפה ככה להתייחס. 

מה, הגויים לא יהודים ?

היית מתחתן עם תימניה?

זכור לי שהייתה תקופה שלא רצו לתת להם לבוא בקהל ואף הטילו ספק ביהדותם.

אכן שמעתי על השאלה אודות האתיופים אם הם חייבים גיור.

אני מכיר את ההיסטוריה של ביתא ישראל (ושאר הקהילות פחות), אבל לא יכול לומר כלום אם יש בעיות הלכתיות בדבר (בעיות ממזרות בגלל בעיות קידושין וגיטין)

אני הייתי בהחלט יוצא עם אתיופית - אבל כמה תנאים לדבר:

א. אינה גיורת

ב. משפחה ותיקה בארץ והיא ילידת הארץ

ג. ואם כבר - עדיף משפחה מיוחסת - שניתן לסמוך עליה יותר

אתה משווה תימני לאתיופי ?

מעולם לא היה איזשהוא ספק אמיתי בנוגע ליהדותם של התימנים.

לידעתך:

יש דעות רבות שהאתיופים אינם יהודים כלל והקביעה החפוזה של הרבנות שהם יהודים נבעה מלחץ כבד של הממסד החילוני בישראל.

אם כבר אתיופית - רק גיורת.

אבל אם זה נוח לך, אז סבבה.

אני דווקא יותר חושש מתימנים.

כי אני סומך על הרבנים בסוגיא ההלכתית, ועם התימנים יש לי בעיה התנהגותית (אבל לא נפתח את זה...).

איפה הם מתחבאים?

יש להם שם?

הם יהודים??!!??

אבל מי אמר שאתה יהודי? או מי אמר שאני יהודי

ולא בדורות קודמים משפחתנו התנצרה! או משהו כזה.

אתה מתיימר להחליף את בורא עולם ולהחליט בשבילו מי כן ומי לא?

ואבותיהם עד משה רבינו

אני ממש לא מתיימר להחליף את רבש"ע אבל הרבנות הראשית כן.

אפילו יותר מאיתנו, וכך גם אבות אבותיהם

ומי אתה שתגיד להם שהם גויים?

כמו שאני יהודי כך גם הם!

ובעז"ה נזכה לקיבוץ הגלויות במהרה בימנו

אבות אבותיהם ודאי שלא.

הם התחילו לשמור על מעט מנהגים רק כששמעו על מדינת ישראל והחליטו להגיע אליה בכל דרך.

על הגבעונים שמעת ? למה הם ניסו להצטרף בכל מחיר לעם ישראל ?

על הסודנים שמעת ? למה הם מנסים בכל מחיר להגיע לישראל ?

לך לחגוג סיגד פעם אחת בחיים שלך

תהיה >קצת< חכם יותר

אחרי זה תפתח את הפה

מה אני עובד אצלך ?

לקרא לצדיקה שלנו חצופה....

נראה לי שעדיף היה שתיוולד אתיופי.

ככה בטוח לא היית שוכח!

אבל לשים באותה נשימה את יהודי אתיופיה עם הסודאנים והגבעונים- זה ביזוי עמ"י!

ונגד זה יצאתי בחריפות

רק מי שלא מכיר טיפה מקרוב או לא ראה פעם- יכול לומר דברים כאלו

וזה שאתה מתנהג כמו יהודי, סליחה, לא הופך אותך ליהודי!

עד שתוכיח שאתה קשור קשר משפחתי לאברהם אבינו- לא נאמין לך!

לק"י.

הרבה מהיהודים הם גרים מכל מיני תקופות....

אנשים טובים שיצא לי להכיר לכן זה יכול להיות חשוב

דווקא חשבתי שאתה תצליח להסביר לי...

לא מסיקים מתוך כאלה שכן ומצאת שנחמדים, על כאלה שלא כלא-נחמדים.

בבקשה תקן אותי שהבנתי לא נכון.

אני רק תוהה לעצמי- למה שלא יגידו את זה עליי או עליך? או אפילו משהו אחר, מה ההבדל בין ילידי חו"ל לילידי חו"ל? לכל דבר אפשר למצוא תירוץ, ולכל מדינה אפשר למצוא תירוץ...(גם לארץ, אגב..)

החלטה שלך.

שבת שלום!

אם יש אתיופית כזו - הרי ששאלה קשה על יהדותה,

ומה זה משפחה מיוחסת?? יש להם ספרי ייחוסין??

בקהילות מסויימות בעם ישראל שמרו ידע על היחוס עד עצם היום הזה.

אני מכיר יהודי פרסי שיש לו שטר מתקופת הגאונים המוכיח את יחוס המשפחה שלו לעזרא הסופר

לגבי גיורת - אישיתי הייתי מעדיף שלא.

גם לא בת גרים.

צריך לברר יותר את הנושא של אתיופים

ק"ו אתיופים שפוסקים בני זמננו שהם יהודים, אך ניתן לפטור אותם מכל מיני בעיות ע"י גיור לחומרא...

ואין שום בעיה להתחתן איתם

אני לא רוצה

הרי אותו אתיופי לא שיייך לגזע אחר מההורים שלך. הוא מאותו עם. 

אז מה יש בזה?

שנאת ישראל צרופה.

עם הילדים במקרה כזה?!?!?!

אבל אחרי ששולחים תגובה אי אפשר לחזור.

ויש תגובות שנכתבות מהר...

את עכשיו מסתכלת על זה בראייה הצרה שלך כאן ועכשיו.

את שוכחת דבר אחד - פעם, לפני 20 שנה ויותר, זה גם לא היה כל כך מקובל להתחתן אשכנזים וספרדים

- לךא רק בקרב החרדים, אלא בכלל הציבור.

ההורים היו מחרימים את הילדים שלהם אם הם היו עושים כזאת!

אבל כיום, חוץ מלחרדים, אין כמעט בכלל לאף אחד בעייה עם זה וזה מקובל היום בציבור, ואף אחד לא חושב שזה לא טוב להתחתן אשכנזיח עם ספרדי וכו'...

למה זה? כי זה תהליך חברתי ברר ומובן היסטורית, בו אנשים מגיעים מגלויות רבות ומשונות, כל אחד עם המטען שלו, עם התרבות וכו' - ולאנשים כאלו יש צורך בזמן הסתגלות.

לא מיידית מקבלים מישהו לחברה - קודם בוחנים אותו וכו'...את לא יכולה להגיד שזה לא קרורה עם כל אחד - בהתחלה אנשי ארץ ישראל הסתכלו בעין צרה על העולים מאירופה,

והם בתגובה הסתכלו בעין צרה על אלו שעלו מארצות המזרח, וכך גם היה עם התימנים, הרוסים וכך הלאה... לוקח זמן להסתגל לאחר.

לכן אני בטוח שעוד 20 שנה, יהיה הרבה יותר מקובל להתחתן אשכנזי עם אתיופית ואתיופי עם מרוקאית

 - פשוט כי אז הם יהיו מעורבים בחברה שלנו הרבה יותר זמן, כולם כבר יכירו אותם וידעו שאין ממה לפחד... תבדקי אפילו בעבר הקרוב -

אני אישית זוכר שלפני 7-8 שנים, האתיופים היו ביחס הרבה יותר גרוע היום בארץ מהיום, הם היו נבדלים, "אחרים" ולא רצו להתקרב אליהם...

(וזה לא רק בגלל שהם לא צברים, גם לאתיופים צברים התייחסו ככה...) -

והיום, המצב שונה ממש. אפילו בכוכב נולד כבר אתיופית זוכה, וזה לא עניין של מה בכך

(למרות שהיא זכתה בגלל הקול שלה, בכל זאת יש בזה הוכחה שהמוצא העדתי כבר פחות משנה לאנשים...)

- אם נקביל את זה למצב דומה שקרה באמריקה

-פעם הייתה שם עבדות לשחורים, והם היו נבדלים. לאחר מכן בוטלה העבדות אך עדיין הייתה רתיעה מהם.

כיום, הם מככבים בהוליווד, ואפילו נכנסים לקונגרס, ומגיעים עד לנשיאות ארה"ב

(תשאלי מישהו מלפני 150 שנה אם הוא היה מאמין ששחור יהיה נשיא, הוא היה מכניס אותך דחוף לבית משוגעים...).

תהליך היסטורי סוציולוגי, זה מה שקורה כאן, ואני לא מפחד ממנו, למרות שאני אישית כן מנסה מההתחלה לקבל אותם, אני מודע לכך שפחדים רדומים אצל אנשים כלפי השונה מתעוררים, והתרופה היחידה האמיתית היא הזמן.

(וחס וחלילה שלא תתפסו ממני גזעני - 2 החברים הכי טובים שלי ב4 השנים האחרונות הם אתיופים וכבר שנתיים שאני גר בחדר עם אתיופים).

מטריף אותך? יכול להיות, כי אותך גידלו על ערכי קבלת האחר והשונה, אבל בראייה היסטורית, תביני שהבעייה האמיתית תפתר רק עם חלוף הזמן...

בס"ד

לא יכולתי לקרוא את התגובות פה ולא להגיב...

קודם כל ברצוני לומר שזאת שאלה שגם אני שאלתי את עצמי בעבר,היום אני כבר לא שואלת..

אני אקדים ואמר שאני בת לעדה הנפלאה הזאת

יהודיה לכל דבר!!

אני אתן קצת הקדמה וכן חשוב לציין שיש הבדל בין "ביתא ישראל"ל"פלשמורה"

 "פלשמורה"-זה יהודים שהתבללו לגמרי באתיופיה(אני לא מרחיבה כי אני בעצמי כרגע לומד על הנושא הזה בהעמקה והרחבה)

"ביתא ישראל"-ככה קראו ליהודים שגרו באתיופיה,אתם יודעים איך זה לגור בגלות,יש שמות לקהילות היהודיות..

אין מקום שהגויים לא עומדים לכלותינו,בכל מקום שנהיה,אני נולדתי באתיופיה,וכשגרנו באתיופיה,קראו לקהלה שלנו
ביתא ישראל קהילת יהודית באתיופיה,היה לנו אזור מיוחד,אזור של בית נכסת,בית ספר שבו למדו עברית,וכמובן תורה,ותפילות!!!

אני אישית וכמובן המשפחה שלי-עברנו הרבה תלאות בדרך לארץ,על זה נאמר"ארץ ישראל נקנית בייסורין"

כן איבדנו קרובי משפחה בדרך לארץ,כמעט רצחו גם אותנו אך בחסדי ה' הצלחנו להימלט מאותם אנשים ארורים שרק רצו להשמיד אותנו בגלל שאנחנו יהודים!!!

בחסדי ה' המרובים-זכינו לעלות לארץ ישראל באחד מהמבצעים החשובים של צה"ל ושל המדינה כולה "מבצע שלמה"ב1991

זכינו לעלות לארץ השמחה כ"כ גדולה,אך ביחד עם השמחה יש גם קשיים לא פשוטים עדיין ארץ חדשה,הרבה דברים חדשים,צריך להתחיל להתרגל למציאות חדשה...

הגענו לארץ,והרב עובדיה פסק שביתא ישראל הם יהודים לכל דבר..

נכון-שביחד עם זאת בכל זאת יש קשיים בחברה הישראלית,אני ב"ה כבר גדלתי והבנתי מלא דברים...

שכן-יש גזענות,ולא צריך להכחיש את זה,אך הכל תלוי באדם ואיך הוא לוקח את הגזענות...במשך חיי ועד היום אני נתקלתי במקרים של גזענות(ולא משנה באיזה ציבור פחות ובאיזה ציבור יותר,חרדי,דתי לאומי,חילונים זה ממש לא משנה)הגזענות קיימת!!!

וכמו שאמרתי זה תלוי באדם איך הוא מקבל את זה-אני אומרת על עצמי שברוך ה',כבר לא כ"כ מעניין אותי שאנשים שמתייחסים אליי בצורה מגעילה כי אני אתיופית,ב"ה אני עומדת על שלי,וב"ה במקום להפגע מהם אני פשוט מתפללת עליהם שיום יבוא והם יבנו שכולנו בני אדם!

וכמובן שאני נאבקת במקרים נגד גזענות,אם זה בבתי ספר,וכל מקום ציבורי שמפעילים כוח והכל בגלל צבע עור או שם מוזר באמהרית..

יש הרבה דוגמאות וסיפורים בלי הפסקה,אך כרגע זאת לא הנקודה...

אני רוצה להתייחס לשאלה של"צדיקה אחותך"..

אני ממש מזדהה איתך!מאוד!

אני אתיופית וזה שאני אתיופית לא אומר שאני מחליטה להתחתן רק עם אתיופי..ממש לא משנה לי להתחתן אם מישו שהוא לא אתיופי..

ואני חייבת לומר שבקטע הזה ב"ה היום כבר יש זוגות מעורבים...וזה פשוט מדהים זה מראה עד כמה העם שלנו מאוחד,ובלי קשר לצבע עור!!!!

ולצערנו כן-יש אנשים שזה מפריע להם בצורה מדהימה,ממש!אנשים שלא מבינים איך אתיופית יוצאת עם אשכנזי וכנ"ל הפוך!

ועוד יותר קשה כשזה מגיע להורים,שההורים לר מקבים את זה זה עוד יותר כואב-אבל אני חושבת שאם הזוג החליט שהוא מתחתן,כמובן שזאת החלטה שלהם-ויהיה מה שיהיה ההורים יאלצו לקבל את זה...בעז"ה אם זה באמת זה אל דאגה ה' מסדר הכל!

מה אני אומר??אנחנו בתקופה של תשעת הימים,אבלים לחורבן בית המקדש,ואחת הסיבות שבגללם הוא נחרב,זה שנאת חינם!חינם!

ח-י-נ-ם!

אני מודעת לכך שיש אנשים ששונאים אותי בגלל צבע העור שלי...

אני מודעת לכך שיש אנשים שיוצא להם העיניים לראות אותי במקומות שהם אפעם לא ציפו לראות אתיופית במקום כזה(וזה קרה לי הרבה פעמיים)

אני מודעת לכך שאת הגזענות אפשר להפסיק זה רק תלוי בנו,בכולם!!!

כולי תפילה שיום יבוא והשאלה הזאת"האם להתחתן אם אתיופי.אשכנזי?"כבר לא תיהיה שאלה!זאת פשוט תיהיה מציאות יפה,של אחדות עם ישראל!!!

ובאמת נזכה לראות את במו עינינו את הברכה שאנחנו אומרים כל יום"וקבץ נדחנו מארבע כנפות הארץ"

ונהיה עם מאוחד,ונבין שיש לנו דבר אחד משותף,דבר אחד גדול,גדול מאוד שמאחד את כולנו,כ-ו-ל-נ-ו...

וזה הקדוש ברוך הוא!!!!אבא של כולנו!

באמת מאחלת שיהיה רק טוב לעם ישראל,ושנזכה להרבות באהבת חינם!

ממש ריגשת אותי איך את לוקחת את הדברים....!!

אז ממש מדהימה... אין את לא מתלוננת את מקבלת את זה ככה... 

איך??

כלומר ברור שהרבה יותר קל התייאש מהמדינה... להתבאס על כול המצב... איך את מקבלת את זה ככה?? 

קצת מתמימות שלך עם הקב"ה קצת מהיושר שלך מהראיה האמתית שלך היית נותנת לי והחיים שלי היו נראים אחרת לגמרי...

אין עלייך עמ"י חי את בחורה מדהימה!! מקווה שעמ"י שלנו יתעורר... שיבינו כמה כולנו משלימים אחד את השני שאנחנו לא יכולים בלי כולם!

בנינו....האמת שלא פעם חלמתי להתחתן עם אתיופי מכמה סיבות:

1) אתיופים הם עדה חמה ואוהבת.

2) יש להם כבוד למבוגרים ובכלל כבוד הדדי

3) תכלס אתיופים הם יפים בעניי! 

(יש לי עוד המון סיבות שאני לא אפרטט כאן....)

אז עמ"י חי אם את מכירה בחור אתיופי דתי לאומי תורני צעיר ברוחו אני אשמח לשמוע ממך

קודם כל תודה

איך אני מקבלת את זה ככה?מה זה יעזור שניפגע?או שרק נרד לרמות של וויכוחים עם אנשים שלא מקבלים אותך?זה בהחלט עצוב שיש אנשים כאלה,אבל אין מה לעשותת אנשים אחרי אי אפשר לשנות,אבל האדם עצמו כן יכול להתשנות!

כן-יש לי הרבה חברות,שתמיד אומרות לי איך אני מוותרת בכזאת קלות למישו באוטובוס שמקלל אותי על כך שאני אתיופית?ואני פשוט אומרת,לא יעזור לרדת לרמה  שלו ובכלל להמשיך את מה שהוא התחיל-זה נראה לי יותר גרוע,הידיעה שהוא טועה,שהוא מסכן,זה באמת רחמים!על אדם ששונא מישו אחר בגלל דעותיו,צבעו,או ליודעת מה-זה לא נתפס לי..

חבל לחיות בהרגשה של סטיגמות שאנשים אומרים עלייך כך וכך,אני מעדיפה לחיות את החיים שלי,להפך דווקא מתוך הקושי הזה,כן לצמוח,לאהוב,למרות שלא כולם מקבלים אותך,העיקר להיות מי שאתה!

יש אנשים שאפעם לא פגשו אתיופים,אז נותנים להם הזדמנות,ואחרי שיחה או שניים הם מבינים שזה לא כזה נורא!

ונכון מסכימה איתך-כולנו בני אדם ומטבע הדברים-יש גם את הצד של הייאש...

אבל אם נלמד להסתכל על הצד החיובי,הצד המשמח,נראה שהוא יותר גדול מהיאוש,שהוא יותר גדול מלא להתייחס לאדם שפוגע בך..

יש הרבה דברים חיובים שבאמת גורמים לא להתייחס...

עצם זה שעלינו למדינת ישראל-זהו!אנחנו בארץ לה ייחלנו!

עצם זה שאנחנו יכולים להקים פה בית נאמן ב-י-ש-ר-א-ל ולגדל את ילדנו בארץ הקודש

עצם זה שפה אנחנו יכולים ללמוד תורה בלב שלם,בלב שקט,בלי רדיפות של גויים ארורים שכל רגע רק מאמיימים על חייך(נכון פה יש את הערבים,אבל עליהם אנחנו מתגברים)

ועוד הרבה דברים-זה זה מה שגורם לשמחה,לחיות..

שרון,אני מאמינה שזה רק עניין של זמן,ובעז"ה באמת עוד מעט זה כבר יהיה מאחורנו...

ולגביי מישו אתיופי(אשלח לך בהודעה אישית אם את רוצה.)

כל טוב ה',שנזכה רק לבשורות טובות ולגאולה שלמה עוד השנה!!!

היה כיף לקרא את התגובה שלך

אבל שאלה-

לך אישית זה לא יפריע להתחתן עם מישו לא אתיופי למרות ההבדלים הרבים שבין העדות?

אני מתחתנת בע"ה עם בחור שלא מהעדה שלי, ולמרות שהעדות יחסית קרובות

ישנם הרבה בעיות וקשיים סביב המנטאליות וכו'...

הבדלי המנטאליות לא מרתיעים אותך?

תכלס', יש הרבה יותר הדבלי מנטאליות בין אתיופים לשאר...

(איך שאני רואה את זה, לא מגזענות... את יכולה לחלוק עלי)

חברים,

בין כל שני בני זוג יש הבדלים עצומים- כן, הבדלי "מנטליות". היום זה עלה התאנה של כל האנשים שמפחדים מהשונה מהם. גם אם תתחתנו עם בן דוד או בת דודה שלכם עדיין יהיו הבדלים עצומים. קודם כל הבדל בין גבר ואשה. אח"כ הבדלים שמושפעים מהאישיות של כל אחד, וכמובן גם ההבדלים בין המשפחות שכל אחד גדל בהם, העיר או היישוב שכל אחד גדל בו, התפיסות הפוליטיות, המקום הרוחני וכו' וכו'.

עבודה על הזוגיות תמיד תהיה. לא צריך לפחד מהשונה.

בכל עדה ובכל קהילה יש אנשים מדהימים. הזדעזעתי לקרוא כמה מהדברים שנכתבו על התימנים ועל עדות נוספות.

לגבי עניין היהדות של יוצאי אתיופיה- אתם יכולים לשאול את הרב אבינר מה דעתו על כך... מי שמעוניין בפרטים יותר לעומק (אני מכירה את הנושא לפניי ולפנים) מוזמן לכתוב לי במייל alemzehay1@yahoo.com

ומי שמפחד מהכניסה למשפחה מהקהילה האתיופית- תדעו לכם שישנה פתיחות גדולה בקהילה האתיופית לקבל אנשים מעדות שונות. פתיחות הרבה יותר גדולה מאשר בעדות הותיקות פה בארץ שרוצים שתהיו בדיוק כמוהם. צריך רק לפתוח את הראש ולהכיר. 

גם להורים שלי לא היה פשוט, לא כך הם דמיינו את הבחור שעמו תצעד בתם לחופה, אבל ברגע שהם הכירו את בעלי הם התאהבו בו, בזכות מי שהוא ובלי קשר לצבע או למוצא שלו. כי הוא באמת בנאדם מדהים.

ולסיום משהו יפה שאמרו באירוסין שלנו - כשבני זוג מתחתנים ובונים יחד בית בישראל, כל אחד מבני הזוג משול לקיר, ויחד הם יוצרים בית. וככל שבני הזוג יותר "רחוקים" אחד מהשני מבחינת המקום, המנטליות, האופי וכו'- ככה הבית שנבנה הוא יותר גדול!!!

שנזכה להרבות אהבת ישראל ואחדות, דווקא בימים האלה של חורבן הבית שקרה בגלל שנאת חינם.

אבל בכ"ז, דווקא בגלל שכולנו כ"כ שונים זה מזה,

צריך להיות מודעים לכך שלהתחתן עם מישו מהקהילה אחרת זה עוד יותר שונה...

ועד כמה שאפעם לא קל בזוגיות, אני חושבת שהרבה יותר לא קל כהשונות יותר גדולה...

אני שמחה לשמוע שהיה לך כיף לקרוא את התגובה

שרבוב-כמו שציינתי ואמרתי,לי לא משנה להתחתן עם מישו שהוא לא אתיופי...

תמיד יהיו הבדלים,ולא רק אצל זוג שהוא מעורב,כל זוג,גם זה שהם מאותה עדה,תמיד יהיו הבדלים!!

נכון שאצל זוג כמו אתיופית ואשנכזי,רואים יש גם את ההבדל בצבע,וגם במנהגים וכו'..

יש כאלה שאומרים לי,אל תכנסי את עצמך לתוך הבלאגן של השוני,זה יוצר סלט מעורבב ומורכב..

ואני אומרת להם ולעצמי:לא משנה אם מי תתחנתו,תמיד יהיו לכם מורכביות,תמיד יהיו הבדלים,תמיד יהיו קשיים....

אז לא להתחתן בגלל מנטליות?

זה היופי,זה העניין להתאחד,העניין הוא להוציא את הפחד,ולהבין שכולנו בני אדם,עם מנהגים שונים,ובעז"ה עוד יבנה בית המקדש ומתוך הקדושה,האחדות,כבר לא נשים לב לצבע עור,תרבות,וכו...

כששני בני אדם אוהבים אחד את השני-הם יכולים להתגבר על כל קושי בעולם,מאחלת לך ולבעלך לעתיד,שהסיבה של שוני בעדות לא יגרום לכם חס וחלילה להשבר,בעז"ה שתזכו להקים בית נאמן בישראל!

אין דבר יותר שמח-מלראות זוג שמשלים אחד את השני...

הרבה הרבה מזל טוב!

באמת,בברכת גאולה שלמה באמת!עוד השנה!!

כי זה כן ממש קשה,

ולפעמים אני כן תוהה שאולי אם הייתי מתחתנת עם מישו אחר

(למרות שעכשיו אחרי שאני מכירה אותו א"א לוותר עליו.. )

אז אולי היה יותר קל עם המשפחה...

אבל כמובן שתמיד ישנם הבדלים..

בע"ה שיהיו לנו את הכוחות לגשר על כל הפערים-

הגדולים והקטנים!

ושנזכה לגאולה השלמה!!

עוד השנה!!!

(העריכה שעשיתי להודעה שלך- היא רק כדי לתת יותר רווח בשורות- שיהיה נוח לקרוא)

לא קראתי את כל התגובות, אז ייתכן שאני חוזר על דברים שכבר כתבו.

ראשית, אני חושב שקבלת השונה איננה דבר פשוט, כן, גם צבע עור הוא שוני, אינני רגיל לכך.

לא, אין לי בעיה עם אתיופים בגלל שהם אתיופים, דווקא אני מכיר כמה, חלק מהם בכפר נוער, ואפילו שהם לא במצב משהו(חלק דווקא כן, אבל גם אלה שלא) הם אנשים מדהימים וחמודים.

לי יפריע בשלב זה להתחתן עם אתיופית מהסיבה הפשוטה, שמצב האתיופים הינו בכי רע, באשמת העם היושב בציון. לא נערכנו לקבל אותם כראוי( בצדק או שלא בצדק, צריך לזכור שהנחיתו כמדומני ביום אחד 14000 איש בארץ, למעשה ב34 שעות, כך כתוב בדברי הרב ויקיפדיה... ) כתוצאה מכך נוצר משבר בעדה האתיופית, כשם שכשעלו ממדינות ערב, היו משברים, והייתה גזענות כלפי הספרדים, כך יש היום כלפי האתיופים, אם כי כאן השוני גדול יותר! ואין להתעלם מכך שאנשים עוד לא רגילים למצב שבו אתיופים הם ישראלים, יהודים, וכו' בדיוק כמוני, הן בגלל צבע העור והן בגלל הבדלי התרבות/מנטליות.

האם אני שולל נישואים עם אתיופית? לא, האם בפועל, אני אתחתן עם אתיופית? ככל הנראה שלא, עד שלא יתייצב מצבם, עד שלא יכנסו למסלול החיים הישראלי הנורמאלי, לי אישית יהיה קשה!1

האם ישנן משפחות אתיופיות שכבר עומדות על הרגליים? וודאי, אם יציעו לי מישהי משם, האם אסרב? אני מקווה שלא.

וזה נורמלי מאד והם נחשבים לחלק מהעם  אז ק"ו שבארץ אנחנו צריכנם לקבל אותם כחלק מאיתנו

אני מבינה אותך-לקבל את השונה זה בהחלט לא פשוט...

אך לרובנו קל להאשים את המדינה-איך הם קלטו את האתיופים???כמות כזאת של עלייה ביום אחד?ועוד ועוד...אין סוף

לתלונות...עזבו שלא נדבר על דברים שקורים ותוך כדי מכללים עדה ש-ל-מ-ה!

"אנשים עוד לא רגילים למצב שבו האתיופים הם ישראלים\יהודים וכו.."אני אישית לא מתעלמת מזה,אלא להפך מתפללת לה' שיבוא יום וכולם יפקחו את העיניים ויבינו שכולנו בריאה מדהימה של הקב"ה!

בלי קשר למנטליות,תרבות,וצבע עור....כולנו יהודים ובני אדם...

חתונה-זה דבר רציני וכל אחד יחליט לעצמו אם להתחתן עם אדם ששונה ממנו לאו דווקא אתיופים..מכל עדה אחרת.

יש לנו משימה לא פשוטה לאחדות עם ישראל(בלי קשר רק לחתונה)

משימה לא פשוטה בכלל,אך אפשרת,אפשרית ביותר!!!

אני מאמינה בלב שלם שזה עוד יקרה!!בעזרת ה' ובהשתדלותינו!

יש המון חבר'ה יוצאי אתיופיה (גם כאלה שנולדו שם וגם ילידי הארץ) אקדמאים, חכמים, מצליחים, עם עבודה מסודרת, בחורים ובחורות תורניים המקפידים על קלה כחמורה. אי אפשר לפסול את האפשרות להתחתן עם אתיופי רק כי "מצב האתיופים הינו בכי רע, באשמת העם היושב בציון". נכון, מצבם של חלק לא מבוטל מהאתיופים הוא בכי רע, אבל דווקא החבר'ה מהחוגים שלנו (ציונים דתיים) נמצאים במצב מצוין (זולת העובדה המצערת שיותר קשה להם למצוא עם מי להתחתן ונוצרה קבוצה די גדולה של רווקים ורווקות שאם רק החברה הישראלית היתה פתוחה יותר להתחתן איתם/ן כולם היו מרוויחים).

אם היו מציעים לך בוגרת מדרשה, סטודנטית או אקדמאית, בחורה תורנית עם כל המעלות- אני מקווה שלא היית פוסל אותה רק בגלל הצבע או ה"מנטליות".

ואם אתה מעוניין לשמוע- יש לי כמה חברות רווקות בדיוק כאלה

ישראל היא מדינה יהודית ולא מדינת כל אזרחייה!

היהדות היגיע לאתיופייה כמו הנצרות.

לא היו אתיופים בממלכת יהודה ולא אפריקאים שחורים.

האתיופים שבחרו ליהייות יהודים וגויירו כהלכה(לא דרך המדינה!) עשו זאת ככל גוי המבקש להיצטרף לעם ישראל.

הם אינם ככלל, יהודים ליפני הגייור. נקודה.

יש פה תגובות שאני בטוחה שזה כנראה נובע מחוסר ידע מוחלט...

אדם שאומר בנחרצות"אינם יהודים"לא יודע על מה הוא מדבר...

על אחת כמה וכמה אדם שמשווה סודנים לאתיופים..

נכון-אולי אנחנו באותו צבע,אבל להגיע לרמות של השוואה שכזאת,זה לא נתפס....

ברוך ה' אני לא כועסת,ואני לא נפגעת,אני מבקשת רק דבר אחד לפני שאתם אומרים אמירות כאלה נקובת ולא נכונות –כדי שתקראו או תלמדו קצת על העדה האתיופית,ואפילו תסתכלו מסביביכם בלימודים האקדאמים,בצבא,בישיבה,במדרשה,בשירות לאומי,ובעוד הרבה מקומות..ותראו שהכל אחרת!

אני מודה לה' יתברך שאני יהודיה אתיופית,וגאה בעדה הנפלאה שלי

*אני ממש לא מתכוונת לפגוע באף אדם  בתגובות שלי,אז אם מישו נפגע-לא לקחת את זה ללב זה ממש לא אישי!!

קבלי חיזוק ממני! את פשוט צודקת...

ואשרייך שאת לא כועסת או נעלבת כי בקלות רבה אפשר להעלב מהתגובות הלא נחמדות שיש כאן...

עשיתי שירות לאומי עם בנות אתיופיות ואם אחלה של עדה!!!!!

אני אוהבת אתיופים

ולא מסמפט כל מי שמנסה לקעקע את הזהת היהודית של עם ישראל באמצעות כל מיני היתרים אלו או אחרים.

עדיין לא הבנתי משהו אחד, לא שאני נגד זה שאתיופים שיהודים ע"פ הלכה יתחתנו עם כל אחד מכל עדה, אך לבן או בת עדה האתיופית יהיה לו קשה -  מסיבות אלו או אחרות ולדעתי לאו דווקא צודקות  אך כך המציאות- למצוא בן/בת זוג מעדה אחרת, למה שלא יעשו את המלאכה יותר קלה ויתחתנו אחד עם השני?

אם אין מספיק מיילא אבל לא נראה שהמצב הוא כך.

לא מיטפים לאדם אחר איך הוא צריך לנהל נכון את חיו

|מחקתי לעצמי משו|

[מה לעשות אני אשכנזיה- אין לי סבלנות ומחילה על כעס כמו שיש לבני העדה האתיופית. אז אני לא יכולה לענות באהבה וסבלנות- רק לצנזר את התשובה החריפה של עצמי.]

[יש לקרוא^^ בנימת הערצה]

יש מושג שאולי חדש לך בעולם הווירטואלי

"טרול"

הכונה- כינוי שכל מה שהוא עושה זה מעצבן, מקלל, מכעיס, משמיץ- עולה על העצבים בקיצר

אי אפשר להחזיר אותו בתשובה, אי אפשר לומר לו להתנצל

אין מה לנסות לענות לו- רק להתעלם ממנו

לא מאכילים טרולים! לא עונים למשמיצים!

(לכינוי Sheva -י )

זה בסדר גמור-כבר ציינתי את זה למעלה...

יש פה הרבה תגובות כאלה,ובכוונה אני לא מגיבה עליהם,תאמינו לי שממזמן הפסקתי להתייחס להערות כאלה,אני מכירה הרבה אנשים שמתייחסים להערות כאלה והחיים שלהם עוד יותר קשים כי הם לוקחים את זה ללב ממש,אבל

מי שיסתכל על חייו עמוק עמוק בתוכו הוא יבין שבתכלאס זה לא שווה ת'עצבים ובטח שלא שווה להוריד את השמחת חיים בגלל אנשים שמעירים הערות כאלה..

אז אני שוב חוזרת ואומרת שברוך ה' אני לא כועסת ואני לא נפגעת מהערות כאלה...

מה שנותר זה להתפלל לה' שבאמת יום יבוא והכל ישתנה,ואנשים יבינו שכולנו יהודים...

שנזכה לאהבת חינם!ולאחדות עמ"י!

בעיסוק והזמינות של הבעל, בדינמיקה הזוגית, בעומס החיים והמשפחה (גילאי הילדים, כמה ילדים). 

אם הבעל הוא זה שאחראי על ארגון הילדים בבוקר, להעיר, להלביש, אוכל, לפזר למוסדות חינוך - פחות זמינות ופנאי לפנק בבוקר במיטה עם אלפחורס את האישה האהובה…

זה עניין של סדרי עדיפויות

לשים אלפחורס ליד הכרית עם פתק זו פעולה של פחות מ5 דק

זה דברים קטנים שעושים שינוי גדול בדינמיקה הזוגית

וההפך אם מכינים ארוחת בוקר לילדים אפשר להכין צלחת נוספת לאישה/ להזמין ארוחת בוקר עם שליח

זה עניין של מה חשוב

אם נהיה אובייקטיבים לאדם שאין זמן גם לא יהיה לו זמן להיות בפון או להתכתב עם אנשים או לעשות דברים שהוא אוהב ורובנו עושים את הדברים הנ"ל

אז שזוגיות זה דבר מספיק חשוב אפשר למצוא זמן למחוות יום יומיות של 5 דק

והקב"ה ידאג שתקבלי מישהו כזה.

את מתחתנת עם אדם, פרטנר, שרוצה לעשות לך טוב ואת לו.
 

להתחתן עם האחד המושלם שבדיוק נותן לך את החיזור המדויק שאת רוצה - אין כזה כנראה.

הסוד הוא תקשורת.

ולא רק בחיזור, בכל ציפיה מסוימת שיש לכם מבן/בת הזוג.

המטרה היא לא חיפוש אחרי שלמות, וגם לא מה שהכי קרוב לשלמות.

המטרה היא אדם שאפשר לתקשר איתו בצורה בריאה, שהוא קולט, שהוא רוצה שיהיה לכם טוב וששניכם מוכנים לעבוד על זה.

רוצה פרחים כל שישי? אפשר להגיד.

גם מתנה, אפילו איזו מתנה ספציפית.

זה לא גורע מאפקט החיזור.

וללמוד עוד לפני החתונה - לא לצפות מאף אחד להבין ללא מילים, בן/בת זוג לא אמור לקרוא מחשבות ולא הבעות פנים עמומות.
 

וזה לא קשור למידות טובות, מכירה אנשים מהממים שלא קולטים את הצורך המדויק של האישה ולא את שפת האהבה שלה.

תקשורת טובה זה הנתון הכי חשוב להצלחה בזוגיות. 

רוצה לענות לך על כמה דברים

חשוב שתביני לא היינו נשואים דקה וחצי

זו זוגיות שנבנתה במשך שנים..כלומר לא התחתנו וישר הכל היה מושלם התחתנו עם הרבה אהבה ורצון להטיב אחד לשניה אבל כמו כל זוג עבדנו על הזוגיות דיברנו הרבה למדנו אחד את השני הסברתי לו בדיוק מה משמח אותי ומה פחות מדבר אלי ולאט לאט הוא הבין איך אני מרגישה אהובה ומחוזרת ומתוך זה שגבר אוהב אישה והוא רוצה לעשות אותה מאושרת אז הוא יעשה את הדברים שהיא הסבירה לו שמשמחים אותה

.אני חושבת כמו שרשמו לך מידות טובות זה הבסיס להכל..זה דבר שאני יכולה להעיד עליו היה לו מידות של בנאדם 1 לדור היינו נשואים כמעט עשור ואני יכולה לספור על יד אחת את מספר הפעמים שראיתי אותו כועס אז תחפשי גבר עם מידות טובות ורגוע

לגבי דייטים אני באמת מאמינה בתחושה פנימית אני יכולה לומר לך שבשניה שראיתי את בעלי ידעתי שהוא יהיה בעלי לא חושבת שכשתרגישי מחוזרת תרגישי שזה גובל באובסיסיביות ההיפך את תרגישי אהובה ושמישהו דואג ואוהב אותך

וגם בדייטים בעיני אפשר לראות הרבה..הוא דואג לבדוק אם הגעת הביתה. מציע לך לשתות/ מביא איתו משהו לפגישה/ יוזם/ בפגישות מתקדמות מביא פרחים או פינוק קטן

אבל זה דברים שעם אדם טוב ניתן גם לבנות יחד

מאחלת לך מכל הלב שתמצאי את שאהבה נפשך

בדברים הקטנים.

רגיש ביחס לזמן שלך, ביחס לנוחות שלך

תסמכי על עצמך שתדעי לזהות אכפתיות

מפה והלאה - תקשורת תקשורת ועוד תקשורת, ואז - השמיים הם הגבול

אם תשנה גישה, אתה תרויח יותר.

מתי מרויחים יותר ? בדרך הקשה.

מהי הדרך הקשה ? תתעלם מכל הקוסמטיקה הזו, מכל הכוכביות האלה.

או במילים אחרות - תהיה גבר.

בסופו של דבר זה גם ירגיש לך נכון יותר וגם תרגיש טוב יותר.

שהבחורה תברר גם עם 8000 כוכביות. זה  לא אמור להזיז לך (קל לדבר קשה לבצע). זה לא העניין שלך. זה העניין שלה בלבד.

תחשוב על זה טוב טוב ותראה שזו האמת.

אותך מעניין דבר אחד : להפגש. לשדר מי שאתה. לא יותר. לא פחות. תפס ? מזל טוב.

לא תפס ? התקדמת עוד צעד בדרך לחתונה כי כל מפגש כזה מחדד אותך.

הכל בהכוונת השם יתברך.

לדעתי גם זה שתתעלם מהכוכביות האלה, זה חלק מהמבחן שהוא  עושה לך.

אגו. גאווה. להעיף את הזה ממך.

תבחר בדרך הקשה. רק תרויח לטווח ארוך.

בהצלחה.

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.

שאתה מרגיש שאתה יותר מדי משקיע וזה לא הדדי. אני טועה?

לא יצא לצאת עם בחורה שאחרי דייט שני שלישי הבחורה מעצמה שלחה הודעה בלי ששלחתי לה.

אולי אני המוזר?

אבל בזמנו, בטח שהיה תקשורת דו כיוונית גם מבחינת יוזמה. וכשאין, זה לגמרי חשוד בתור היא לא מתלהבת אבל "עושה מה שצריך".

יש הבדל ממש גדול בין התרבות כיום של הודעות וואטסאפ

לבין הודעות בש.א בפורום או סמס

אני יוצא כמה שנים ב"ה ולא יודע איך זה אצל בנות..

אחרי 3-4 דייטים, אז אפשר לעשות סוג של שיחת חתך (לא כמו בצבא, אבל יש קווים מקבילים ;) ) שבה בהם עושים תיאום ציפיות.

קודם כל אתה משתף איך אתה מרגיש ביחס לקשר ואז - 

איך את מרגישה ביחס לקשר?

במידה והכל טוב, אז שואל -

איך מפה ממשיכים?

ולאו דווקא שהיא תענה תשובות ברורות, אלא שניכם בונים את זה ביחד.

בגלל שבכל זאת מדובר במישהי מסוג בת, ובקשר קשר שמכוון להקמת בית בישראל, זה קצת שונה מתיאום ציפיות במערכות יחסים אחרות, וגם על זה כדאי לתת את הדעת. 

אני מאמינה שהבסיס לזוגיות תקינה זה תקשורת תקינה.

מפריע לך שהיא לא יוזמת?

תגיד לה את זה.

מצפה שגם היא תתקשר\תשלח הודעה מיוזמתה - תגיד לה את זה.

סביר להניח שיש לכם ציפיות שונות, עמדות שונות על המקום בקשר.

צריך לנהל את השיחה הזאת בחכמה, לא כביקורת על איך שהיא היתה עד כה, אלא -

עד כה היה לי טוב וחיובי, ואני רוצה לקדם את הקשר הזה עוד קצת - ומתוך המקום הזה לדבר. לבדוק אם גם היא נמצאת במקום הזה בכלל, אם גם היא רוצה להצמיח את הקשר, ולבדוק איך כל אחד מכם יכול לעשות את זה.

בהצלחה!

זה לא בהכרח מה שיקרה בפועל כמובן.

אם 5-6 פגישות, אז אם זה לא עולה בראשונה, גג בשניה- לא הייתי ממשיכה.

אם 3-4 חודשים- הייתי מחכה שבועיים- שלושה, עם 2-3 פגישות בשבוע

אם שנה- הייתי מחכה חודש-חודשיים.

תחשוב על עצמך איך אתה מרגיש כשאתה חושב על להיפגש איתה. משהו מעיק לך? טוב לך?

אם היית צריך להיות איתה עכשיו יום שלם. כמה מהר היית ממצה את העניין?

אתה מסוגל להיפתח איתה ולשתף אותה בדברים אישיים? רוצה בזה?

הייתי מעביר איתה יום שלם כי היא מעניינת, יש לה אנרגיות, ונחמד איתה סה"כ. מה שבטוח לא מעיק.

לגבי פתיחות אני פתוח עם הרבה אנשים, אז לא מרגיש שזה משהו מיוחד לספר לה דברים אישיים

אם תוך כמה מפגשים לא מתפתח משהו אחר, ביי.

מבחינת מראה, אתה מתחבר אליה? משהו מפריע?

יש משיכה כלשהי גם אם קטנה? 

דברתם על איפה עומד הקשר? אתה יודע איך היא מרגישה?

לנסות להגיע לקומה הבאה..

יותר לשתף לעומק וברגש.. לספר גם על חולשות, התלבטויות בעבר ובהווה..

וגם להביא אנרגיה אחרת ביניכם..

לאסוף אותה. /ללוות לתחנה

לשאול  אותה מה יעשה לה טוב ויפתח אותה יותר..

להחמיא (ברמה המתאימה)

לארגן פקל/מבשלים יחד משהו שאוהבת. וכו'

דבר זה יכול לאט לאט לפתח את הרגש.

בנוסף, ליצור מפגשים חוויתיים יחד ולא רק ישיבה וכד', אלא ממש דייטים חווייתיים,

לשוחח על חלומות, שאיפות,

וגם על קשיים או כאבים,

זה יכול יותר לחבר.

ובתוך הפגישה עצמה - להיות רק בה.

לא לנסות לחשוב ולנתח תוך כדי הפגישה,

אלא לשהות

להיות ברגע

בנוכחות

ולאחר ובין לבין הפגישה אפשר לחשוב על כך בצורה תחומה ומסודרת.

וגם לא למהר ולרוץ לשום מקום מחד

ומאידך לא סתם "למרוח" אם מבינים בוודאות שלמה שזה לא זה (באופן כללי, לא כהתבטאות לכאן או לכאן על המקרה הספציפי כמובן).

אבל כן, נתינת הזמן גם היא חשובה

והמקום ללב להיפתח

בטח אם יש לו או היו לו מחסומים או כוויות מהעבר

בטח אם הוא נפגע ורוצה לשמור על עצמו חזק

וגם אם לא - עצם הזמן, ההיכרות, העמקת ההיכרות, היצירה של התנאים להשביל להרגיש יציבות בתוך הקשר, רגש בתוך הקשר, ביטחון בתוך הקשר, שייכות בתוך הקשר - אלו דברים שבונים ונבנים ולא באים ב"פוף".

וכמובן הרבה תפילה לקב"ה שיכוון אותך גם תוך כדי וגם בכלל להחלטות הכי נכונות וטובות.

המון ברכה והצלחה ב"ה

דיברתי על נושאים יותר אישיים?

התקדמתם קצת בשיח?

אבל אצלי במבחן התוצאה זה לא עבד כך..

היו בנות שפגשתי והתפתח רגש מהר..

אבל כשפגשתי את אשתי, במשך חודש וחצי זה היה כמו שתיארת.

נעים, נחמד, מעניין וכו', אבל ללא התפתחות של רגשות.

בשלב הזה שנינו המשכנו, רק מפני שלא מצאנו סיבה מספיק טובה להפסיק.

אחרי חודש וחצי החלטנו שאנחנו הולכים לסדנא אצל מישהי שתעזור לנו לפתח את הרגשות.

שבועיים לאחר הסדנא כבר התארסנו (עם הרבה רגש אחד אל השניה).

מה עוזר לייצר רגש מאפס?

לי זה תמיד היה נראה שזה או שיש רגש או שאין. אי אפשר לייצר רגש.

נפגשתי עם אחת 10 פעמים, ועדיין לא היה שום רגש, למרות ששאר הדברים התאימו. שאלתי איזו יועצת בתחום מה לעשות, היא אמרה שאם רגש לא התפתח אחרי זמן כזה, כנראה גם שלא יתפתח ואין טעם להמשיך.

אם אין רגש, כנראה שגם אין משיכה, לא?

נניח שפיתחת רגש כלפיה, מה עם המשיכה? זה גם יכול להתפתח?

ובכלל, כמה זמן מחזיק הרגש שפיתחתם בסדנא? זו מניפולציה שצריך לתחזק כל כמה זמן?

כרגע מה שעולה לי לראש:

עשיית מעשים למען האחר,

חשיפה של נושאים רגישים,

צבירת חווייות משותפות

ויש כמובן עוד..

הסדנא מתחילה בהיכרות,

היא מנסה לאתר את חסם הרגש בקשר, ולתת כלים לזוג להתגבר על החסם.

כשהיא מזהה דפוסים לא טובים, היא גם יכולה לעזור לזוג להיפרד.

אני הגעתי אליה עם 2 בנות.

עם הראשונה הרגש היה לא הדדי (היא הייתה עם רגשות ואני לא).

היא הצליחה לשבור לי מחסום, התפתח לי רגש אבל הוא לא היה יציב.

בהמשך,יחד איתה הבנתי שבת-הזוג 'חונקת' אותי, והיא עזרה לי להיפרד ממנה (כי בת הזוג לחצה עליי להמשיך וזה לא היה לי פשוט).

עם אשתי,

היא נתנה לנו כלים שעזרו לנו להיחשף יותר זה בפני זו.

וגם המליצה לנו לצאת לטייל, להצטלם יחד ולצבור חוויות משותפות.

לגבי אי התפתחות רגש לאחר כ-10 פגישות.

אני מסכים שזה כנראה לא יקרה מעצמו, אבל מניסיון אישי זה יכול לקרות עם עזרה (כפי שהיה אצלנו).

לגבי משיכה, אם אין משהו שממש גורם לדחיה, אז זה יכול לקרות.

אצלנו המשיכה התפתחה יחד עם הרגש.

לגבי כמה זמן זה מחזיק מעמד..

עם הראשונה, זה אכן לא היה יציב.

עם אשתי זה מחזיק כבר כמה שנים ללא צורך בעזרה מאז.

רגש לא מחזיק אם יש שגרה יומיומית שוחקת, אז מדי פעם יוצאים לדייטים, טיולים, חופשות וכד'.

(כל זוג עם מה שטוב לו והתדירות שהוא צריך) 

מה שעולה מכאן שעבדתם על חסימה רגשית. זאת אומרת, הרגש הפוטנציאלי קיים רק שהוא חסום ולכן לא מופיע בפועל.

אבל ייתכן שבאמת אין שום רגש וזה לא עניין של חסימה. צריך פשוט לעבוד בהנחה שיש חסימה רגשית, ואם זה לא עזר אז כנראה שאין שום רגש פוטנציאלי.

הבנתי נכון?

רק אחדד שאם יש התאמה שכלית, *הערכה הדדית, דיבור נעים ואין דחיה מבחינת הנראות.

אז הסבירות לחסם רגשי היא מאד מאד גבוהה.

*לגבי הראשונה שהזכרתי לעיל, לקראת סוף הקשר היא אמרה לי שהיא מרגישה שאני לא מספיק מעריך אותה, עד אז לא שמתי-לב לזה, אבל כשהיא אמרה את זה פתאום הבנתי שזה נכון..

שווה להתייעץ עם איש מקצוע.

זה נשמע לי שאלה שיא הטריוויאלית.

ואולי איש מקצוע זה יהיה מאמן לחתונה.. איזה אנשי מקצוע עוסקים בזה?

@איזו

ויש מגוון עצום של אנשי מקצוע.

וצריך למצוא את הסוג והאדם המתאים לאירוע.

באופן אישי, נעזרתי באנשי מקצוע שונים לדברים שונים. לי חשוב ניסיון החיים של האדם, וגם סוג ההכשרה.

לא דומה בעיניי אדם שעשה קורס של חודשיים אצל מאמן אחר ומגדיר את עצמו כמאמן לחתונה ועוסק בזה שנה, לבין אחרים שלמדו טיפול בצורה רצינית יותר במסגרות אחרות, ועוסקים בזה מספר דו ספרתי של שנים.

יש היום המון גישות טיפוליות. יצא לי ללכת לאנשי מקצוע, להשקיע זמן וכסף, ולא התאים לי. יצא לי ללכת לאנשי מקצוע אחרים, שמאוד עזרו לי. מצאתי שהגישה של האחרים דיברה אליי הרבה יותר מהראשונים, שלא היתה לי מועילה. 

בעיני שווה להשקיע זמן ומאמץ למצוא אדם שיוכל לעזור לך, במיוחד אם מדובר במשהו שיש בו דפוס חוזר. אפשר לפתח מיומנויות וכלים, שלענ"ד יסייעו גם בחלק הבא של המסע הזה.

אורך ההכשרה ושנות הניסיון לאו דווקא מעידים על התאמה ואיכות,

וזה נכון לכל דבר ועניין..

לגבי טיפול, הפרמטרים החשובים הם התאמה בהשקפת עולם וחיבור בין-אישי.

צריך להכיר המלצות אישיות על מאמנים

והשאלה שלו נראת לי שיא הטריוויאלית.

לא בטוח הייתי קופץ דווקא לרעיון הזה.

יכול להיות שכן יש צורך אבל יכולות להיות גם עוד אופציות..

אנחנו לא יודעים אם זה קורה לו באופן חד פעמי או שזה קורה לו לאורך זמן 

ובאופן טבעי אנחנו לא יודעים עוד משנים ביחס לסיטואציה

בעיני, האמירה ללכת לאיש מקצוע היא לא אמירה נטרלית.

היא אמירה שיש לה משמעות מסויימת ולכן הייתי אומר אותה במידה ויש תשתית מסויימת.

יש הרבה עניינים שקשורים לרגש שאפשר במקרים מסויימים לדבר בין חברים או עם דמות חינוכית אפילו...

כמובן, בלי לגרוע כלל וכלל מהצורך והחשיבות והתועלת המרובה שיש באנשי טיפול ומקצועות טיפוליים.

לא הייתי ממליץ להכליל

האם אתה יכול להכיר בחורות נוספות בקלות ? כאלה שסיכוי סביר שתהיה התלהבות כמו שהיתה לך כבר.

אם כן, אז כנראה עדיף לך להמשיך הלאה.

אם לא, אז שווה לבדוק לעומק אם יש משהו לעשות כדי להתניע את הקליק. ברוב המקרים יש מה להתניע.

הרי אם זו היתה הבחורה היחידה בעולם, היית מתנהג אחרת. זה על אותו סרגל.

החלק הקריטי הוא שאין לך משהו שאתה לא אוהב אצלה וזה רק נייטרלי כזה. כל עוד נייטרלי אז הכל פתוח ולפעמים גם משתלם יותר,

כמו תבשיל טוב על אש נמוכה.

בהצלחה.

כשמגיעים הכי למטה -משם אפשר רק לעלות...  

אחי היקר!

לכל אחד יש סיכוי! 

חזק ואחוז עצמך!

כוון עצמך אל מי שאמר - והיה העולם!
בסך הכל הוא יכול והוא בטוח דאג לך כבר...

רק עוד קצת סבלנות...

הישועה כבר מעבר לפינה...

אתה יודע כמה פעמים גיליתי שיש תחתית יותר עמוקה ממה שהייתי?

וברצינות:

התחתית היא לא מציאות אובייקטיבית, של נקודה ספציפית שממנה אפשר רק לעלות.

לרוב בן-אדם יתחיל לעלות, בנקודה שהוא יבין ויפנים שהוא האחראי הבלעדי על האושר שלו ולא לתלות את האושר שלו בגורמים אחרים (כמו מציאת בת-זוג).

בונוס, כשזה יקרה הוא גם ימצא מישהי שמתאימה לאדם מאושר ולא מישהי שמתאימה לאדם מיואש.

תראה, כל כך הרבה שמרימים את ידיהם, עד שזה נראה כמו מוראלים בסניף😉

תהיה חזק בויה. שוק השידוכים קשוח מאוד אבל היעד הנכסף שווה את כל הסבל בדרך.

עוד כמה הרמות והורדות ידיים ותזכה להרים למישהי יד ולהשחיל בה טבעת

אני לא מחפש עזרה, תמיכה או עצה כאן. אני פשוט רוצה להבין איך אפשר להשתיק את הקול הקטן והמכאיב שעדיין מנסה וללמוד להמשיך בחיים בלי תקווה בכלל.

לא יודע למה אלוהים ברא ככה את העולם ולמה כל כך כואב, אבל עד שלא תפצח את זה אתה תגלה שאי אפשר להשתיק את הקול הזה, חרף הבזיונות והכאב. עד שלא תעז ללמוד את חוקי המשחק - החוקיות האכזרית של העולם תמשיך לטגן אותך.

"ודווקא כשרואים את האופק הלב נשבר מן המרחק

כאן לומדים איך לאהוב את זה

ואני עובד בזה

עד שהפחד בי יצחק"

כתב את זה רותם בר אור, אדם שהחיים כנראה פירקו לו את הצורה והוא לומד מחדש את חוקי המשחק

Short קצר ויפה שלו בנושא:

בהצלחה!

אם הציפיות מעמיסות מדי עדיף לוותר עליהן. 

וזה סוג של אתחול. אח"כ מפתחים תקווה טובה עם איזון נכון.

גם לקוות וגם לאזן את זה עם עומסים

ציפיות למשו גבוה יכולים להפריע, אבל זה לא חייב להעסיק אותנו 

אין מצב שאתה מרים ידיים אחי!!

אם אין לך דאודורנט טוב..

אתה לא מרים ידיים, אחי!!

בגללכם הייתי צריך לכתוב את הבדיחה המטופשת הזו.

הכרת הטוב.
להעריך את הקיים.
לא לקחת אותו כמובן מאליו.

עכשיו, יש לך 2 דרכים.
הדרך הארוכה 
תצטרך להגיע לכזו תחתית,
שגם אם תראה פרח ברחוב או תעשה הליכה קצרה בפארק ביום עם שמש טובה,
 הדופמין שלך, התחושה הנעימה, הריגוש,  יעלה כמו שחקן כדורגל שמבקיע גול בדקה 90 מול 50,000 צופים.

או הדרך הקצרה
זה שתתחיל ממחר בבוקר, שינוי בסיסי, סיבוב פרסה, בעזרת צעדים קטנים מאוד,
על מנת שתהיה מאושר ושמח בחלקך, גם במצב הקיים. וברור שזה אפשרי כי מיליונים בעולם עוברים ועושים את זה.

עכשיו למשהו יותר מעשי.
תעשה ניסוי.
נניח אתה בתקופה שאתה לא שולט במחשבות ומרגיש ריקנות. אין לך חשק לכלום. 
תתקין אפלקציה עם מד צעדים.

תתחיל לשים לב כמה אתה זז כל יום.
אם למשל אתה  זז 5000 צעדים ביום ועדיין רצות מחשבות לא נעימות,
אז תנסה לזוז 10,000.
ואם זה לא מספיק אז 25,000 צעדים ביום. פשוט תתחיל ללכת עם מוסיקה נעימה או פודקאסט שמדבר על נושא קליל מאוד.

דבר אחד בטוח :
כשעייפים  ממאמץ בריא במהלך היום, אז  בסוף היום, אין זמן לחשוב על הרמת ידיים נפשית,
פשוט רוצים לנוח בכיף והכל רגוע מאוד.  זה מדע בסיסי ופשוט. 
לאנשים עסוקים אין זמן למחשבות האלה.
אין לך במה להתעסק ? תמצא משימות קטנות ופשוטות שלא דורשות מאמץ מחשבתי ותסיים אותם.

למה חשוב שתעשה השתדלות ללמוד את הדרך הקצרה ?
כי גם אחרי  שתמצא זוגיות יש אתגרים חדשים שגורמים לבן אדם להתעייף וצריך ללמוד איך להתמודד טוב יותר בתקופות האלה.
עדיף כמה שיותר מוקדם.

בהצלחה.