בס"ד
דבר תורה לפרשת מסעי
פרשתנו חותמת את ספר במדבר. ספר במדבר מתאר את המסע של העם ממצרים עד גבול ארץ ישראל.
בניגוד למלאכים העומדים, בני אדם הם הולכים. התנועה אינה סתמית אלא מאפשרת לבן אדם להגיע ממקום מסוים למקום אחר, לא רק בצורה גאוגרפית אלא גם ובמיוחד במהלך החיים: האדם מתקדם. בזכות הניסיונות שה' שולח לנו ומשברים שאנחנו פוגשים, אנחנו בונים את עצמנו, מתחזקים ומתקדמים, כמו שכתוב במסכת גיטין (מג.): “אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהם”. ומה שנכון לבן אדם פרטי, נכון גם לאומה כולה: לא דומה העם היוצא ממצרים לעם הנכנס לארץ ישראל.
מקום המסעות הוא המדבר. מדבר המבדיל בין מצרים המסמלת את הגלות לארץ ישראל המסמלת את הגאולה. בפרשה הקודמת, ביחס לנדרים, מתוארת החשיבות שיש לדיבור. הדיבור הוא תכונה המאפיינת את הבן אדם הנקרא "המדבר", אומנם אצל היהודי יש לדיבור כח נוסף המהווה מעין מעשה: דוגמא לכך זה הקידושין. אצל הגויים רק הביאה עצמה קובעת שאשה היא אשת איש. אצלנו בזכות מוצא פיו האדם ותמורה מעשה קניין שווה פרוטה אישה מתקדשת. יש לעם ישראל מסר לאומות העולם, תפקידנו להיות "ממלכת כוהנים וגוי קדוש". ולכן במדבר אנחנו לומדים איך לדבר.
ולכן כשבפרשתנו התורה מתארת את מ"ב המסעות, המטרה אינה רק לתת תיאור גאוגרפי של הנסיעה של עם ישראל במדבר, אלא קודם כל למנות את מ"ב המהלכים שעליהם הזהות היהודית נבנית לדורות.
ידוע שיש שמות רבים להקב"ה, וכל שם מייצג התגלות אלוקית בעולם. שם הויה הוא גילוי מידת הרחמים ושם אלוקים הוא גילוי מידת הדין. יש גם שם בעל מ"ב אותיות (רשאי תיבות של מילות המזמור "אנא בכח") שהוא הגילוי של הגבורה האלוקית. במדבר היו מסעות נפלאים ועליונים וגם משברים ונפילות אבל כולם מהווים גילוי של גבורת ה'. אפשר לחשוב שכל מסע הוא עניין בפני עצמו, לכאורה אין קשר בין קריעת ים סוף לקברות התאווה, אבל פרשתנו באה למנות את כל המסעות מחדש ברצף כך שנוכל להבין שכולם שייכים למסע אחד "על פי ה'", ה' מסובב את הכל מלמעלה, ה' מסובב את ההיסטוריה שלנו, למרות שמלמטה לא תמיד רואים את זה.
וגם ככה היא דרך הגאולה. מי היה חושב שממעשה זנות של יהודה יצאו דוד והמשיח?
וגם בדורנו, בתהליך אל הגאולה השלמה, אנחנו לא תמיד מבינים מה קורה, מה הקשר בין המאורעות: רואים דברים שסותרים אחד את השני. עם ישראל חוזר לארצו אבל רוב המנהיגים היו חילונים ואפילו שונאי תורת ישראל! רואים התחזקות של התורה, אנשים חוזרים בתשובה מהמקומות הכי לא צפויים, אנחנו בדור של צדקה, בצד השני, רואים פריצה חמורה בצניעות, בקלי קלות האדם יכול להיתקע עם כוחות הטומאה. עם ה' חוזר לארצו ומקים את מדינתו, ומצד שני אנחנו מוותרים על ארצנו הקדושה.
הקב"ה מסובב את הכל מלמעלה.
שנזכה לגאולה שלמה,
שבת שלום!

