אני ממש משתדלת לנהוג כך 
נראה לי שהילדים יצאו בסדר, בינתיים...
שהרגלתי אותה למחמאות ופתאום אני בבוקר בהיר אחד מפסיקה עם זה. את צריכה להבין, הילדה שלי מדובבת אותי כל הזמן. היא מחזירה משהו למקום, היא אומרת לי אמא תגידי "כל הכבוד", היא מקשקשת על הקיר היא אומרת לי "אמא תגידי חבל מיכלי", היא קופצת על המיטה ואומרת "אמא תגידי בזהירות", היא הולכת לחדר השני היא אומרת לי "אמא תגידי מה את עושה מיכלי", נראה לי היא תהיה בשוק אם אני פתאום אשנה כיוון, לא?
נשמעת מתוקה אמיתית, בלי עין הרע! 
בע"ה תמצאו את הדרך הכי נכונה בשבילכן
כמובן, לא צריך כל הזמן להגיד "תיזהרי" וכד', כשזה לא באמת נצרך וענייני.
בגנות השבח:יוקטנהקראתי את המאמר, ולסיכום הייתי מגדירה כך - כן לשבח, אבל בצורה ספציפית, שבחים ממוקדים.
את זה אגב, אומרים היום הרבה, לא צריך שיטה מיוחדת בשביל זה.
ידוע של"כל הכבוד" אין הרבה אפקט.
אבל לא לשבח בכלל? נשמע לי כ"כ לא טבעי, לא אמהי, את באמת חושבת שילד יגדל עם יותר בטחון עצמי כאשר לא יקבל שבחים? כן, אני אוהבת שמשבחים אותי, נראה לי שזה מאד נורמלי . מה הבעיה בזה? למה שאמנע את זה מהילדים שלי?
יותר מכך, באופן אישי נראה לי שאדם שגדל על שבחים (כמוני למשל) יגדל למבוגר שיודע להעריך את עצמו יותר.
ולמה שלא נניע את הילדים שלנו בעזרת שבחים? מזה הם יתקדמו הלאה, לדעת בעצמם מהו טוב ומהו רע.
בטח שמעת על - מתוך שלא לשמה בא לשמה.
דוגמא: הילדים שלי לא היו מברכים לפני האוכל, כמובן שלא שגעתי אותם, אבל כששמעתי אותם מברכים הייתי נורא מתפעלת, ומספרת להם כמה ה' והמלאכים שמחים בבית שלנו ששומעים בו ברכות כאלה יפות.
היום, ב"ה, הם רוצים לברך. הם הפנימו שזה דבר כל כך טוב ונעים.
אז מה רע בעצם?
בקשר ל"אמון" זה נשמע נהדר, אבל איך בתכלס את מישמת את זה? אשמח לשמוע
קראתי אותו לפני שנים!
אני לא כול כך זוכרת למה את מתכוונת בקשר לאמון
אחזור לקרוא אותו בקרוב ואענה לך אם יהיה לי זמן
כל אחד והשיטה שלו.
אם את רואה ששיטת העידוד מתאימה ונכונה לך והילד שלך נבנה מזה
את יכולה להמשיך בזה.
אצל אחרת שיטת האמון מקובלת יותר וזה בסדר.
לכל הורה אופי שונה וכל ילד נבנה בצורה שונה. זו דרך העולם.
גם אי אפשר להגיד באופן גורף ששיטת חינוך מסויימת מצליחה יותר מהשניה
זה ממש אינדיבידואלי.
מה גם שזה לא סותר!!! אפשר לשלב בין אמון לעידוד וגם לתת פרס מידי פעם...
לא מדובר על לא לתת מילים חמות. בכלל לא.
אלא שהמילים החמות לא יהיו "פרס" על עשיה או אי עשיה.
פרסים בכלל (וגם שבחים יכולים להיות פרסים) -
מחנכים את הילד להנעה מאד מאד חיצונית.
הוא לא עושה דברים כי הוא חושב שנכון, או כי הוא אוהב את אמא ורוצה להיות קרוב אליה,
אלא כי הוא יקבל משהו מזה.
הרצון הנגדי שקיים בכל ילד ובכל איש (וברוך ה' שהוא קיים, הוא מגדיל אותנו)
גורם, בסופו של דבר, לילד לעשות בדיוק ההפך ממה שתמרצנו אותו על ידי פרסים.
או - גם אם הוא ממשיך לעשות את זה מיראת העונש (או מאהבת הפרס)
זה בטח לא הופך להיות חלק ממנו.
ובקשר למילים החמות -
ילד צריך להרגיש שהאהבה של ההורים שלו אליו לא תלויה בשום מעשה שלו.
אין שום דבר שירחיק אותו ממנו.
ואין שום מעשה שיגרום לנו לאהוב אותו יותר.
אנחנו אוהבים אותו כי הוא הילד שלנו. נקודה.
זה לא סותר את זה שיש דברים שאנחנו לא מרשים.
אבל - אנחנו לא מרשים את המעשה, ולא מרחיקים מאיתנו את הילד.
גם עם מחמאות אותו דבר.
(זה קצת יותר עדין, אבל אותו עיקרון)
המעשה הטוב של הילד משמח אותנו. ברור. אנחנו שמחים כשהילד שלנו מתנהג טוב.
ואפשר גם להגיד את זה.
א-בל, שום מעשה טוב לא יגרום לנו להיות קרובים אליו יותר.
אנחנו אוהבים אותו תמיד הכי שאפשר בעולם.
לכן - לעודד מעשים טובים ע"י מחמאות,
זה גם הנעה חיצונית (זה נצרך לפעמים, אבל צריך לדעת שזה זה ומה המחיר)
וכשמגזימים בזה זה בעצם להגיד לילד "הקירבה שלי אליך תלויה במעשים שלך".
זה מאד מבהיל ילדים, כי הקרבה של ההורים זה הדבר שהילד הכי רוצה.
ככל שילד בטוח בקרבה של ההורים אליו - כך הוא יגדל בשמחה רבה יותר.
זה צ'ופצ'יק מכל השיטה הזו.
ממליצה לכן ללמוד לעומק,
זה בפירוש לגדל ילדים אחרת.
ולשאלה שלך -
אם זה נעשה נכון -
הילדה שלך לא תתבלבל, אל תדאגי.
היא תגלה קשר עמוק ומשמעותי יותר ותשמח בו.
הקשר שלכם אחת לשניה יגדל,
ותגלי שהיא עושה מעצמה הרבה דברים שבקשת...
יהודיה לא הרחבתי כי לא היה לי הרבה מידע על זה ואתמול זו פעם ראשונה ששמעתי על זה וזה מעניין ומרתיע אותי ביחד, לכן שאלתי אם מישהי יודעת.
תודה יוקטנה ותאנה עכשיו זה נשמע לי יותר טוב. בעלי תמיד אמר שזה נראה לו לא טבעי לשבח ולציין כל גרעפס שהילד עושה. אמשיך לקרוא על זה, תודה
כמובן, הכל בפרופורציה.
וגם אמון יש מקום להביע במילים, מעבר לקיומו.
ואמון בלי שבח יכול לגדל, לדעתי, ילד עם יכולות ובלי שמחה.
"עלינו לשבח"...
יש שלוש רמות של חיזוק.
מוחשי- סוכריה, מדבקה
מילולי- מילה טובה
אמון- מבט , חיוך, הנהון של כל הכבוד (מבט של- אני גאה בך..)
הרמה הגבוהה ביותר היא האמון.
נראה לי שהשיטה אינה גורפת לכל הילדים.
יש ילדים שנהיה חייבים להתחיל איתם בחיזוק מוחשי, ללא חיזוק זה לא יוכלו להתקדם הלאה .
יש ילדים שנתחיל בחיזוק מילולי ובהמשך יספיק מבט מעריך.
המטרה היא שילד יעשה דברים מסויימים לא בשביל לקבל..
לנו נתנו דוגמא בהשתלמות לגננות,
אם הדוגמא מבלבלת, אל תתייחסו..
אנסה להשוות את זה למצב שאת בתוך חדר לבד, ביום כיפור, בחדש יש שולחן מלא אוכל- האם תאכלי?
לא,
למרות שלא תקבלי חיזוק מוחשי או מילולי, זה טמוע בך
תמצתת את זה בצורה מאוד מתקבלת על הדעת. נראה לי שאני אתחיל להוריד את המינון של המילים ואתן יותר הרגשה של אמון. פרסים אני גם ככה לא נותת הרבה ובהתנייה למעשה חיובי.
תודה
שמהכיוון של גננת באמת חייבים לפעמים להתחיל מהמוחשי כי יש ילדים שאחרת לא יעבדו, הם כבר באים עם המטען מהבית.
אבל תאורטית בבית בגיל צעיר כשעוד אין את ההרגלים,
האידיאלי זה זה להתחיל הפוך, שיהיה לילד הרגשה של אמון על דברים שעשה בלי כל המוחשיות
שהרגשת ההצלחה שלו לא תהיה תלויה בדברים חיצוניים ופרסים אלא יחוש אותה מתוכו.
שידע שסומכים עליו שיצליח לבד.
קל לכתוב וקשה לבצע... 
והשימוח שיש בשבח.
אמון הוא דבר שמוקרן,
ושיבוח במילים טובות מדי פעם - משמח, וגם מחזק.
ואין זה אומר להפוך את הילד והתנהגותו לתלותיים בשבחים.
וצריך להיזהר מרוב שיטות חדשניות (שגם מתחלפות כל כמה שנים..) לא לאבד את האוצר היקר של התחושה הטבעית הישרה. זה אחד הדברים הכי בטוחים (אם כי גם הוא כמובן צריך בדיקה מדי פעם בנכונותו).
מישהו פה לא מרגיש דחיפה טבעית להגיד לילד: כל הכבוד. איזה יופי. תודה רבה, כמה שעזרת לי. ?
זה נראה לכם תחושה טבעית "עקומה"? לא חבל להפסיד אותה?
כדאי להתרגל לחשוב על הטוב שבכל מיני רעיונות שמעלים, אך בלי לאבד חושים טבעיים טובים ובריאים.
גם אני בבית מחזקת ולפעמים מבטיחה פרס קבוצתי לכולם.
זה באמת לא כמו בגן
אבל, זה מעמיד בפרופורציות וחלילה שלא נפסיק לאהוב ולחזק ולפרגן , יש ילדים שאני מעודדת באופן בולט ומתוכנן מספר פעמים ביום- הם כל כך זקוקים לזה.
צריך רגש, להסתכל תמיד, להבין את הילד, להיות איתו יחד בהתקדמות שלו ולדעת להרפות ולשנות גישה ולהיות גמישים.
הלוואי ובבית הם היו מקשיבים לי כמו בגן,
ולהפך, יש ילדים בגן שאני נוהגת כמו בבית, הם צריכים יותר ויותר הבנה וחמימות.
שה' יסייע בידנו לחנך נכון ולא לפגוע במלאכים האלו.
מפני שזה עניין של גישה של ההורים. וכן איך האישיות של "הילד/ה"
הרגלת את ילדך לאיזו שיטה ישנם ילדים שמותאמים למצבים יותר "קיצוניים" יש/אין ויש הרגלת הילד באופן "מתון" יותר.
תלוי ב"תחושה הטבעית של ההורים בהתנהגות הילד ובשפעה אחרי המעשה...
אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.
שלום רב,
שמי חוה.
אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.
אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.
אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.
אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.
האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?
אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?
אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.
השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.
קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית
תודה רבה לכם בכל מקרה.
יום טוב ונעים לכולם.
אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!
תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.
תודה רבה. יום טוב.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
