המטרה (הלב) היא אותה מטרה. השאלה היא איך להגיע אליה..

הרי תסכימי איתי שאם כל האברים של האדם ירצו לעזור לגברת לסחוב סלים, הוא לא יוכל לאכול.

המטרה והעקרונות הבסיסיים אמורים להיות אותו דבר..

וכל אחד מגיע אליהם בדרכו..

יש אחד שמטרתו היא להגדיל תורה, ויש אחד שמטרתו לעבוד בהייטק, וכולם יחד מתקדמים לעבר המטרה.

יוכל גם לסחוב סלים, וגם לאכול.

ומה שאני הבנתי ע"פ ההקשר של איך שאמרו לי את זה פעם שעברה (כאן) ועל זה אני שואל.

אם מה שאתה כתבת אין לי שום בעיה.

בעזהי"ת

כולם ביחד- כתוב במפורש, יחד!

ואעפ"כ הם לא אחידים. אעפ"כ, הם מחולקים ל'שבטי ישראל'.

[הרב נריה אומר את זה]

לב אחד!!!

הם שונים באופי-

אבל לא באידאלים, בעקרונות, במטרה!!

ברגע ששבט אחד חרג-עלו עליו למלחמה-לבער את הרע מקרבם!!(ובנס השבט הזה לא נעלם)

לכולם צריכה להיות מטרה אחת שהיא לעבוד את ה'.

אבל בשביל להגיע למטרה הזאת יש הרבה דרכים יש אחד שחושב שלשבת וללמוד כל היום זו הדרך, יש אחד שחושב דווקא שצריך לעבוד כל היום ויש אחד שחושב צריך גם וגם כל אחד מהם שואף למטרה בדרך שונה.

צריך אנשים שונים כי אם כולנו נהיה אותו הדבר אז מה הטעם? כמו שתמיד עונים לכאלה שאומרים אוף למה אני שונה? תמיד עונים אתה מיוחד אם כולם היו דומים אז מה היה הענין שדווקא אתה תהיה פה.

לא צריך פילוג צריך הקשבה ואהבה אחד לשני לא מה שקורה היום שיש ביננו קרע עמוק לצערינו אבל יש צורך באנשים שיהיו שונים זה מזה ושכל אחד יהיה מיוחד במינו.

נראה לי שלא ממש הצלחתי להסביר אבל נקווה שתבין

בעזהי"ת

יחד- שבטי ישראל.

יענו, יש מסגרת כללית- של עמ"י; בתוך המסגרת מחולקים לשבטים. ואעפ"כ, כל השבטים ביחד.

יש עמ"ישראל, עם מטרה אחת של תורה ועבודת ה'; ולמרות הזרמים השונים צריך להיות ביחד, וכו' וכו'.

וגם אלו שמסכימים-זה ברמות שונות...

האחד חושב שמספיק לקיים את המצוות שרוב האנשים מסביב מקיימים.

השני חושב שגם בזה אפשר לחפף קצת, לא נורא...

השלישי חושב-שצריך לקיים מצוות-אבל לא להיות משועבד להם-התורה היא תורת חיים-לכן צריך לחיות גם מחוץ לתורה (שהרי חיי תורה לא ראויים להיקרא חיים..)

הרביעי חושב שצריך להקפיד במצוות, אבל אם יש איזה סיבה מיוחדת, אז יש דברים יותר חשובים (לא מצווה שהיא יותר חשובה-אלא דברים אחרים)

(יכול להיות שכל האנשים שכללתי פה זה אותם אנשים-באמירות שונות שלהם-אבל מה שבטוח זה-שיש יותר מדי כאלו..

ולא לקפוץ עכשיו ולהגיד:" לשון הרע" "הוצאת שם רע", כי הוצאת שם רע-זה לא -זה אולי מוגזם, אבל לא שקר(ואחרי שאני כותב כאן שזה אולי מוגזם-כבר אפשר להבין שצריך לקחת בפרופורציות-ואז זה כבר לא מוגזם..)

וזה גם לא לה"ר-כי זה לתועלת-לדעת עם מי מתאחדים, ואיך ושאלות דומות הקשורות לנושא.)

תחת אותה מטרה ולהגיע לאותה מטרה מתוך דבקות מלאה במצוות.

בענין המצוות ברור שכולם צריכים להיות דומים למרות ששבעים פנים לתורה ושיש דעות בהלכה.

נגיד חצאית ארוכה יש הסוברים שזו החמרה ().

לא נראה לי שמי שהולכת עם חצאית צנועה אבל פחות ארוכה משלי היא פחות דתיה היא פשוט סוברת אחרת ממני.

אני חושבת שהאחדות זה לאהוב את כולם ולקבל את השונה למרות שהוא שונה.

בעזהי"ת

יש הבדל- עצום- בין אהבה להערכה ובין כבוד להסכמה.

אהבה וכבוד, זה רגשות בסיסיים. [זה רגשות, נתחיל מזה.] אהבה וכבוד צריך לקנות במידה כזאת, שנאהב ונכבד כל אדם מישראל מעצם היותו ישראל.

הערכה? הסכמה? זה דברים שכליים; אתה מעריך דעות של אנשים, מסכים עם דעות של אנשים..

ומה יוצא מזה?

-- שלמשל, אנשים שלא דתיים אני יכולה מאוד לאהוב ומאוד לכבד; את הדרך שלהם, את מה שהם כן עושים, את המידות-שלא-קשורות-לעבודת-ה', וכן, יש גם לא דתיים שהם אנשים מאוד טובים. אני יכולה לכבד, גם את השמאלני הכי קיצוני, מעצם היותו אדם. גם עליו אסור לי לצעוק וגם אותו אסור לי לקלל וגם לדבריו אני צריכה להקשיב, במידה ואני אעמוד מולו ואנהל איתו דו שיח. וכן על זו הדרך..

לא נוכל להיות גוף אחד!!

לענבל-אם תסתכלי בקישור שהבאתי ששם אמרו לי שאחדות אינה אחידות ,ועל מה שכתבו לי שם אני מתלונן-תראי שבאמת מה שכתבתי שם, זה שצריך להביא את כולם לאותה מטרה, ושאנשים לא טורחים מספיק בשביל זה-וגם לא מאמינים מספיק בשיטה הזאת, וגם לא מרגישים תמיד צורך בשיטה הזאת.

באמת מי שהולכת עם חצאית צנועה ולא ארוכה-היא בסדר מבחינת ההלכה.

אבל היא גם צריכה לבדוק את עצמה-שמספיק אכפת לה......יכול להיות שאכפת לה-ולמרות זאת היא הולכת עם חצאית כזאת-ואז היא באמת בסדר גמור.....(למרות שהיא צריכה ללמוד קצת ממידת הפרישות במסל"ש...)

חוץ מעל פרט אחד קטן- להתאחד עם עמ"י לא אומר לחשוב כמוהם אלא לאהוב אותם.

ואני כמעט בטוחה שאתה אוהב כל אחד מעמ"י אא"כ הוא ממש כופר ושונא ישראל.

לגבי משהו שראיתי בקישור שהבאת-

נוגה;14 כתבה שם מה היית עושה אם אחיך היה חילוני?

ענית לה שאתה לא יודע אם היית מסכים לגור איתו ואם היית נותן לילדיך להיות איתו הרבה.

בזה אני מסכימה ולא מסכימה.

אני מסכימה שיש עניין לשמור על הילדים וגם על עצמינו וגם אני בתור ילדה בת 15 אעדיף לא להתקרב לבנות שיכולות לדרדר אותי.

אבל תחשוב על זה רגע בהיגיון אם אף אחד לא יתקרב אליהם אז הם לעולם לא יכירו את דרך התורה ואז לעולם הם לא יהפכו להיות דתיים ואז מה הרוחנו? כלום.

טוב יש לי עוד קצת להגיד בקשר ללהתקרב לחילונים אבל זה דיון חדש ואני אפתח אותו בשרשור חדש.

לאהוב זה משהו אחר לגמרי.......

ואמנם נכון שצריך לקרב אותם-אבל צריך לעשות את זה מאוד בזהירות......

ודווקא החרדים-שמתרחקים מהחילונים-מצליחים מאוד לקרב......

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....