אני לא יודע איך זה אצל בנות, אבל מה שקורץ בשבט הרא"ה, זה שאפשר לדבר איתם תכל'ס אידיאלים, נכון?

כאילו, להוציא עליהם את כל מה שחשוב לך..

אבל מה ששוכחים בד"כ, זה שלשבט הרא"ה הרבה יותר קשה לקבל. והרבה יותר קשה להביא אותם לזה.

נכון שאם תדברי איתם, הם יבינו.. אבל לפעמים הם רוצים לחשוב בעצמם, והם לפעמים גם מתנגדים לקבל עצה ממבוגרים...

לעומת זאת הצעירים, גם אם בתכל'ס אתה סתם מעביר להם פעולות כאלו קיצ'יות, בדרך ההתנהגות שלך אתה ממש מחנך אותם, וממש אפשר לראות את זה אחרי שאתה איתם שנתיים 3...

אז תחשבי גם על זה..

החלטתי בכל זאת שלדעתי זה מתאים לי..

ואם את מדריכה טובה אפשר לעשות הרבה עבודה..

וראיתי כבר איזה עבודה המדריכה התותחית שלי עשתה איתנו.

למה שלא תיכנסי למעפילים?

זה כמעט כמו הרא"ה, וגם יש לזה יתרונות..

ז"א, הרא"ה את מדריכה שנה אחת, ואז הם בחב"ב, ואני לא יודע איך זה אצלכם...

מעפילים- שנה הבאה יהיו הרא"ה!

נבטים-ניצנים

מעלות-מעפילים

הרא"ה-השבט החדש..

זותומרת שאם אני יהיה מדריכה של הרא"ה אני כן יהיה איתם שנתיים..ואם אני אכנס למעפילים אני אצטרך קודם להיות של מעלות..ולא מתאים לי הגיל האמצעי הזה..

וזה יצא ממש גרוע,

אבל תלוי כמה את חברה של אחותך... 

אם אתם זורמות אז לא נראה לי שיהיה בעיה

אצלנו בסניף המד''שית שלי (לפני שעזבה) הדריכה גם את האחיות שלה - שלישייה!

אני חושב שבנבטים זה יותר קל, כי הרבה פעמים אחים קטנים בכל מקרה מסתכלים על האח הגדול כמקור השראה. מצד שני זה מגדיל את הערך דוגמא אישית אצל המדריך.

אח גדול שגם מחנך יכול להיות כוח ממש חשוב בבניה של האח הקטן (עם או בלי ההדרכה).

אני מדריכה הרא"ה, ומדריכה של אח שלי ,

זה לא כ"כ מפריע , אבל אולי זה בגלל שהוא בן - 

והמצב הוא שונה בין אח לאחות לעומת אחות לאחות ... 

בעקרון זה תלוי בקשר שלכן , אולי אפילו נסי לדבר איתה ולשאול אותה מה היא חושבת על זה ..

בכל מקרה,

שיהיה לך מלא בהצלחה , 

לא משנה איפה תכנסי ואיך ...

בכל גיל יש את ההשפעה וההתקדמות העצומה !

כאן תמיד אם את צריכה ,

שיראל .

כמעט כולם רוצים להדריך הרא"ה וחושבים שזה מתאים להם.

בפועל זה לא ככה.

ברור שזה יותר כיף להדריך חניכים שבאמת אפשר לדבר איתם עמוק וכזה, אבל.. אבל.

וחוצמיזה, אם את נכנסת להרא"ה, את דופקת את אחותך.

היא פשוט תפסיק לבוא, זה יבאס אותה רצח.

אל תעשי אתזה, זה אגואיסטי ברמות.

ואת מחליטה לבד לאיזה שבט להיכנס?

כי בד"כ את אומרת מה את מעדיפה והמדריכים שלך/הוקומונרית/הצוות הקיים מחליטים לפי ההיכרות שלהם איתך ועם השבט.

קחי את זה בחשבון שלא בטוח שתדריכי מה שתרצי..

ואם את רוצה הרא"ה, אין כזה הבדל בין הרא"ה למעפילים.

עוד שנייה גם הם יהיו הרא"ה.

תיכנסי אליהם.

להדריך את אחותך בנבטים יהיה דפוק, כי היא תצפה ליחס קצת יותר מיוחד, יהיה לך קשה לא לעשות אפליות (נגיד היא תריב אם עוד מישי, אוטומטית תחשבי שהיא צודקת, זאת עובדה.), היא תראה בבית צ'ופרים שתעשי להם וכאלה, ויהיה לה יותר קשה לראות בך דמות סמכותית שבאמת צריך להקשיב לה ולעשות מה שהיא אומרת.

אני מציעה לך להיכנס למעפילים..

א. הרצון להיות מדריכה של הרא"ה בא אחרי מחשבות רבות. ואני חייבת להגיד שאני לא מחליטה את זה בלב שלם. באיזה שהוא מקום זה כמו מורה.. אני יודעת שזה לא פשוט אבל אני חושבת שהדרכה כזאת יכולה לא רק לתרום לחניכות אלא גם לי.ב. נכון, בהחלט לא ברור לי שיכניסו אותי להדריך את הרא"ה או כל שבט אחר שאני אבחר.. אבל השאלה היא אם בכלל לבקש,אם כדאי לי, תמיד יש סכוי שאולי כן יבחרו בי.

ג.אני גם לא מסתדרת עם הבנות הספציפיות של שבט מעפילים השנה..

ד. דווקא אני חושבת שעם אחותי הקטנה זה יכול להצליח..

דווקא שם זה הכי לא מורה בעולם!

בנבטים זה הרבה יותר מורה, כי הן לא רגילות למדריכה..

בהרא"ה אפילו לא תמיד ברור אם זה מדריכה או חברה, והרבה יותר קשה כל הקטע של משמעת ולגרום להן להקשיב לך, כי בכמה את גדולה מהן, שנתיים?

וכל הדרכה תתרום לך, אני בטוחה בזה.

עצם ההדרכה תורמת, בלי קשר למודרך.

אני הייתי מציעה לך לא לבקש כלום, אבל כן להסביר למי שמכניס אותך להדרכה את כל מה שכתבת פה (האחות בנבטים והאחות בהרא"ה והבקשה שלהן וכל זה..), ותסמכי עליו שהוא מכיר אותך ואת הסניף וידע מה יהיה הכי טוב לסניף ולך.

ויש סיכוי טוב שלא תסכימי איתו בהתחלה, אבל רוב הסיכויים שהוא יהיה צודק.

תשמעי, נכנסתי בתחילת שנה לשבט נבטים, 14 בנות, מתוכן 6 חדשות בישוב אז לא הכרתי אותן בכלל, 5 שלא הסתדרתי איתן בכלל בכלל בכלל, את באמת לא מבינה כמה לא הסתדרתי איתן, ו3 בנות שאני סבבה איתן.

ועכשיו אני מתה על כולן, כולל על אלה שלא הסתדרתי איתן בכלל בהתחלה.

אז אל תפסלי את מעפילים בגלל זה, אולי יהיה קשה בהתחלה, אבל לומדים לאהוב אותם..

כן, אבל אם שתי בנות יריבו, את אוטומטית תחשבי שאחותך צודקת. ואם לא, היא תשאל אותך בבית למה לא באת לעזור לה כשמישהי רבה איתה ולמה האשמת אותה דווקא?

וכל הקטע של צ'ופרים ושהיא תדע דברים מראש.. זה הורס ממש!

תחשבי על זה טוב, לא בטוח שזה כזה יצליח, הגיוני שיש דברים שלא חשבת עליהם..

כי זה גיל שכבר גיבש לעצמו דעה וממש קשה לשנות אותו לא כמו בשבט נבטים שהחניך עושה כל מה שהמדריך אומר.. אני בעד באמצע=]

שעשיתי כל החיים שלי!!
זה פשוט לעצב להם ת'חיים בתאכלס!!לדבר בגובה העניים ועם זאת אתה משתנה..ועזבו שבני עקיבא ממש משקיעה במדריכי הראה עם כל הסמינריון דרור והמפגשים במחוזות!!

בארור שכל שאר המדריכים של השבטים האחרים זאת עבודת קודש הכי מדהימה בעולםם!!

אבל למי שנכנס להרא"ה שידע-שאם הוא מחליט להשקיע בחניכים שלו העתיד שלהם יראה אחרת..ממש לתקן את העולם במלכות שדי..

ב"הצלחה לכל הנכנסים,איזה התרגשות לכם..

שבת שלום=]

נורא.

אחותה היתה מדריכה שלה כשהיא היתה בהרא"ה..

והיא טוענת שזה גם הרס לה וגם לאחותה.. ולכן היא חושבת שזה ממש לא שייך..

לעומת זאת אני מכירהכ כמה בנות שהיו מדריכות של אחיות שלהן, והן הסתדרו מצוין..

אני קיבלתי מה שרציתי (הרא"ה..) וב"ה זה טוב. אבל חברה שלי, שגם נכנסה למה שהיא רצתה- מעפילים, לא נראלי שממש טוב לה שם.... אני לא בדיוק יודעת, אבל ההתחלה לא הייתה משו....

אז גם אם ייתנו לך את ניצנים או מעלות- זה מעולה! לכל שבט יש את ההתקדמות שלו, ותאמיני לי, שגם אצלם זה לשנות ולהזיז. סתם לידע כללי- המדריכה שאני הכי אוהבת- זאת המדריכה מניצנים

קיצר, אחרי כל החפירות- אל תתפסי לשבט מסויים!

אין על שבט ניצניייים !

אצלנו בסניף בשבט נעלה המדריכה מדריכה את אחות [שהיא התחילה להדריך אותה מהרא"ה] ומדהים, אין בעיות אין סיבוכים.. השאלה איך אחותך תקבל את זה.. אני מדריכה שבט זרעים, וזה פשוט כייף,את מתנהגת מי שאת באמת, והן פשוט לומדות ממך, יש לי חניכה שאמא שלה אמרה לה להתחיל ללכת עם 3/4 בגלל שהיא עוברת לביצפר יותר דתי,וכי היא כבר עולה לכיתה ד' והיא גדולה.ואמא שלה פשוט לקחה אותי כדוגמא ואמרה הינה כמו המשריכה שלך..והילדה פשוט התלהבה וישר באה אליי ואמרה לי אני מחילה ללבוש 3/4 כמוך. כבר בזבר הקטן הזה ראיתי מה חוללתי בילדה.. אבל את באמת צריכה לעשות הכל מתוך רצון אמיתי, כי אם תיכנסי לשבט לא מתוך רצון, לא ניראלי שיהיה לך גם את המוטיבציה לפעול כמו שהיה לך אם היית בשבט שהיית רוצה להיות בו.

שיהיה לך המון ב"הצלחה !! אחלה של לילה (:

אני בשבט נעלה ויש לי את 2 המדריכות הכי מדהימות בעולם!!!.. - הן משקיעות בנו המון, כמו חברות שלנו, מדברים על אידיאלים תכל'ס, שחנש"ים, שטויות..כל השבט מת עליהן... אבל הן לא מעצבות לנו ת'חיים!!  את חיה בסרט שאת חושבת שאת מעצבת לחבורת ילדות בכיתה ט' את החיים!! 

ולאורושקוש- 

זה ממש תלוי בקשר שלך עם אחיות שלך אם להדריך אותן או לא. לי אישית יש אחות בנבטים שאני יודעת שזו תהיה טעות איומה אם אני ייכנס לשבט שלה, ואחות במעלות שממש אין לי בעיה להיות מדריכה שלה. זה ממש תלוי בכן. 

[למרות שנראלי בכיתה ח' בכל מקרה זה גילאים קרובים מדי.. במיוחד אם היא לא רוצה] 

בהצלחה=]

בנטיעות וכזה נראה לי שכן

במחנה יש משהו נפרד

לאיזה גיל, איזה חלק שקשור לתפילה?

כיתה ד..

על החשיבות של להתפלל מנחה בסניף..

אצלנו אחרי המפקד כל שבט מתפלל לבד והרבה חניכות לא ככ שותפות במקרה הטוב יושבות בשקט במקרה הרע גם מדברות ואז יוצא שמי שמתפללת כביכול מפסידה כי היא לא בענינים.

רוצה פעולה מפוצצת כזאתי על תפילה ולמה חשוב שיגרה אותם להתפלל..

חלק ממערך בת מצוה

באמת להעביר להם את ההרגשה שתפילה זה לא עול, זה לא עוד משימה מעיקה שצריך לסמן עליה וי.. 

להלן מערך שיעור של חצי שעה בנושא תפילה, המיועד לנוער דתי בכיתה ו' ומחולק לשלושה חלקים של 10 דקות כל אחד. המערך מותאם לגיל ולרקע הדתי של התלמידים, תוך שימוש בשפה פשוטה ופעילויות קצרות וממוקדות:

חלק ראשון: פתיחה והיכרות עם הנושא (10 דקות)

מטרה: לעורר עניין ולחבר את התלמידים לנושא התפילה.  

דקה 1-2: שאלה פותחת  

שאל את התלמידים: "מה אתם מרגישים כשאתם מתפללים? משהו מיוחד או אולי משהו שקשה לכם בזה?"  

תן ל-2-3 תלמידים לשתף בקצרה (30 שניות לכל אחד).

דקה 3-5: סיפור קצר  

ספר סיפור קצר על חנה מהתנ"ך (שמואל א', פרק א'): "חנה התפללה בלב שלם לבקש בן, והתפילה שלה הייתה כל כך חזקה שהיא ממש דיברה עם ה' כמו עם חבר."  

שאל: "מה אתם חושבים שהפך את התפילה שלה למיוחדת?"

דקה 6-10: דיון קצר  

שאל: "למה לדעתכם חשוב להתפלל? מה זה נותן לנו?"  

עודד תשובות כמו: קשר עם ה', שקט בלב, תחושת תמיכה.

חלק שני: הבנת התפילה דרך פעילות (10 דקות)

מטרה: להמחיש את המשמעות של התפילה בצורה חווייתית.  

דקה 1-2: הסבר קצר  

אמור בצורה פשוטה: "תפילה היא כמו שיחה עם ה'. לפעמים אנחנו מבקשים, לפעמים מודים, ולפעמים סתם רוצים להרגיש קרובים."

דקה 3-8: פעילות קבוצתית  

חלק את הכיתה ל-3 קבוצות קטנות.  

תן לכל קבוצה משימה:  

קבוצה 1: כתבו 3 דברים שהייתם מבקשים בתפילה.  

קבוצה 2: כתבו 3 דברים שהייתם מודים עליהם.  

קבוצה 3: כתבו 3 דברים שמרגישים לכם קרובים ללב בתפילה (למשל: שיר, מילה או רגע).

כל קבוצה מקבלת דף ועט, ויש להם 5 דקות לעבוד יחד.

דקה 9-10: שיתוף מהיר  

נציג מכל קבוצה משתף בקצרה (30 שניות לקבוצה).

חלק שלישי: סיכום וחיבור אישי (10 דקות)

מטרה: לעזור לתלמידים לקחת את הנושא איתם ליום-יום.  

דקה 1-3: דבר תורה קצר  

אמור: "בתפילה אנחנו לא רק מדברים, אלא גם מקשיבים. כמו שכתוב בתהילים 'קרבת אלוקים לי טוב' – כשאנחנו מתפללים, אנחנו מתקרבים לה'."

דקה 4-7: פעילות אישית  

תן לכל תלמיד דף קטן וכתוב עליו: "כתבו משפט אחד שהייתם רוצים להגיד לה' בתפילה שלכם היום."  

תן להם 2-3 דקות לכתוב בשקט.

דקה 8-10: סיום מעודד  

אמור: "כל תפילה חשובה, גם אם היא קצרה או פשוטה. נסו השבוע להתפלל משהו קטן מהלב שלכם."  

סיים בשאלה: "מי רוצה לשתף את המשפט שלו?" (רשות, לא חובה).

הערות למנחה:

שמור על אווירה קלילה ומכבדת.  

התאם את הקצב לפי התגובות של התלמידים – אם חלק אחד מתארך, קצר את הבא.  

הבא דף ועטים לפעילויות.

אם זה בשבת קודש תעביר בעל פה.

בהצלחה!

מחפשת יותר פעולה עם משחקים שבסוף מתקשרים לענין התפילה פחות דיונים ושאלות

מנסיון כל הדיונים וכו לא ככ פועל הם צריכות לזוז חח

אני ממש מסכימה איתך..

לאיזה כיתה?

בסוף עכשיו לא כ"כ מרגישים את זה אבל אם זה ימשך זה יגיע למצב שהיה לפני כן שלא דיברנו המדריכות מלבד מי מכינה את הפעולה. מצב שבטוח לא רוצות להגיע אליו. אף אחת.