מאת עלון השבת מעייני הישועה פ' מסעי מפי יחיאל מיכאל יוספי.
נא לקרוא עד הסוף.
קריאה מהנה!!
בפרשת מסעי מתוארים המסעות שעברו בני ישראל מיציאת מצרים
עד להגעתם אל הארץ הטובה.
מסעות אלו אינם רק תיאור היסטורי על אשר עברו אבותינו במדבר, כי אם רמז לדורות,
לכל יהודי באשר הוא, למסעות שעתיד הוא לעבור בחייו שהם ארבעים ושניים מסעות עקריים כפי שמובא בספר דגל מחנה אפרים בשם סבו.
אמנם לעת עתה איננו יודעים לפרש היכן זה נוגע בנפשנו.
לכל מסע מארבעים ושניים מסעות יש פרשנות מדויקת בנפש, אפשר להזכיר את הקלים לפירוש כמו
"קברות התאווה ", מקום בו קוברים את התאווה הקובלת אותנו מחיבור לחיות הפנימית, או "חרדה" שעוצרת אותנו
ותפקידנו להעלותה ליראה,
"ומקהלות" בבחינה של יציאה מהבדידות לעבודה קהילתית - במקהלות ברכו ה', שלוש אלו מוזכרים ברשימת המסעות
לעיתים אנו בחיסרון, שנראה לנו בלתי אפשרי להתקדם, אך ראוי לזכור שהמסעות הם על פי ה', בהשגחה פרטית
ובכל מסע ניתן לראות מה ניתן לתקן ולהוסיף בו.
יהיה מי שיאמר: אם רק הייתי יכול לדלג על המסעות הללו או על חלקם ולהגיע אל התכלית הראויה, היה לי הרבה יותר נעים, אך אנו לומדים גם דבר חשוב מכך: שלא רק סוף המסע חשוב כי אם גם השלבים בדרך.
בכל מקום שעוברים דרכו יש משהו לתקן.
המילה "ויחנו" באה להוסיף שאחרי כל מדרגה שאנו מגיעים אליה בעבודתנו, לא למהר מיד למדרגה הבאה,
כי אם לראות שהמדרגה שזה עתה רכשנו היא כבר מקובעת בנפשנו.
בכל תחנה גילוי.
אמנם היציאה ממצרים הייתה כבר בהתחלה, אך ההגעה אל מחוז חפצנו הארץ הקדושה שהיא מחוז חפצנו האמיתי, יהיה רק לאחר ארבעים ושניים המסעות שכל אחד צריך לעבור.
