אם היא\הוא הגיעו לגיל של להתחיל לצאת ומרגשים מוכנים ובשלים..

אז שיצאו ויכירו=]

אני לא חושבסת שבגלל שהאח\אחות גדולה לא התחתנו אז זה מונע מהאחרים..

כלומר זה לא חייב להיות סדר כזה..

*אין ספק שזה יהיה קשה לאחות\אח גדול שמישהו מתחתיו מתחתן והוא לא..

אבל אם חושבים על זה...עדיף שהוא יתחתן ולא ישאר הרבה זמן בחוץ..

זה בכול אופן דעתי..חח=] 

אבל כשהתחלתי לצאת אחי הגדול עוד לא התחתן, והיה לי מאוד חשוב לדעת שזה לא מפריע לו.

לדעתי חשוב "לקבל רשות" ולדבר על זה לפני שמגיעים עם ההחלטה, זה גורם ליותר רוגע, בלי לחשוב כל הזמן מה יקרה כשזה יקרה..

כמובן שיש מקרים שאין מה לעשות

אז כמו שכתבתי נעקפתי.

איך ההרגשה?

אני לא מאחלת לאף אחד. בכלל.

הוא קטן ממני, ואני בת. אז המצב עוד יותר מורכב..

הוא שאל אם אני מסכימה, אבל השאלה הייתה נשמעת בעיניי רטורית. הרי הוא לא באמת יחכה לי (הם היו חברים הרבה זמן).

זאת תקופה רגישה, עם הרבה (מאוד!!!) עבודת המידות.

עין טובה, לפרגן, לשמוח.

והכי קשה התגובות של כולם מסביב, המבטים והאמירות.

לא תמיד זה נאמר ממקום לפגוע אבל.. כן, זה פוגע.

וגם הוא.

אם הוא היה מציע לי (יש לו חברים גדולים), חושב עלי, קצת מראה שאכפת לו ולא מתעלם ממני בכל התקופה הזאת, אולי זה היה אחרת.

הרבה שמחה לכולם! שבע"ה נמצא את החצי שישלים אותנו בזמן הנכון לנו.

מישהי שאחיה הצעיר ממנה הקדים אותה.

ואח"כ אחותה הצעירה ממנה ב-7 הקדימה אותה.

ואז האחות הצעירה הלכה ללמוד באוניברסיטה והכירה לאחותה הגדולה את המרצה הרווק....

ומאז הם חיים באושר ועושר....

אני מכירה לפחות 5-6 דוגמאות של אחים שעקפו את האחים הגדולים שלהן (אחים = בנים\בנות)

זה קשה

זה בהחלט קשה

ואגב - יש גם "עוקפים" שזה קשה להם...

אבל

זה טבע העולם

ככה זה - ואין בררה!

גם אני כשראיתי שעברתי (מזמן...) את גיל 18 ועוד לא התחתנתי

הודעתי קבל עם ועדה לאחים שלי

שמי שרוצה - מוזמן לעקוף!

בינתיים זה עוד לא קרה

אבל ברור לי שאם זה יהיה

זה יהיה כואב

וקשה

ומקווה שבע"ה זה יהיה גם שמח!

גם לי וגם להם...

(קודם נעקפה ואח"כ עקפה)

היא אמרה שהיה לה יותר קשה לעקוף מאשר להעקף..

אם זה היה קורה לי-

אני חושבת שהייתי מסכימה (כי א"א לתקוע)

אבל זה היה נורא קשה...

(אילה שלוחה- חרצת את דינך...בע"ה זה לא יקרה!!)

אחי הקטן עוד שניה מתחתן..

לא הכי נעים בעולם.. (תכיני את עצמך מראש לכל מיני דודות הזויות שמחפשות לך שידוך..)

אבל נראה לי שבדרך..

אחותי כבר ביקשה את "רשותי" , צחקתי ואני הכי בפרגון שיש...נכון זה קצת מלחיץ אבל המקומות שלנו הם אחרים. ואני אסביר.

אנחנו כבנ"א בעלי אישיות שונות, למשל יש אדם שהוא יותר ריגשי ואדם שהוא יותר שכלתני וכו' וכו', אישיותנו משפיעים על נקודות המוצא השונות שלנו המניעים אותנו לפעולות מסויימות בבחירותנו בחיים- למשל בחירת לימודים כמו גם הנקודה שמגיעים אליה בבחירת בן/בת זוג והחלטת החתונה.

לכן, ההבנה שלי היא כי אני שלמהה עם האישיות שלי והדברים שאני צריכה להגיע אליהם שנקודת מוצא לבחירות שלי בחיים והללו שונות מאוד מאלו שלה, על כן תחושת הפרגון שלי אליה היא עצומה יותר ומחלישה את תחושת הקנאה שכביכול לגיטימית שתתעורר.

דבר אחר, אני מכירה מישהי שכשהייתה בת 28 אחותה בת 26 התחתנה, לאחר חצי שנה אחותה בת ה24 התחתנה ורק לאחר חצי שנה נוספת היא התחתנה...

לק"י

הייתי חיבת להגיב!

|וסליחה מצדיקה על גבנת התפקיד|

לפני הביצוע..

אבל לא מעכבים חתונה עם מישהו מתאים בגלל שהיא עוד לא נישאה.

ולהתפלל/להשתדל גם בשביל האחות הגדולה.

אלא אם מתכוונים באמת מכל הלב לא להתחתן לפניה/ו. זה טפשי, זה גם נקרא "לשקר".

(נעקפתי בממש קצת, כבר הייתי בקשר רציני, כבר לא הייתי ילדה קטנה ולא הייתי "אמורה" להתעצבן, אבל מודה שעדיין היה קשה ומעצבן)

הרי את עצמך אומרת שהיה "קשה ומעצבן".

בקשת הרשות - יש בה  נימוס, הבנה שבאופן טבעי את אמורה להיות לפני, שאינני רוצה בשום אופן שזה יהיה ע"י פגיעה בך.  והדבר הזה באמת גורם לתחושת הקלה, בוודאי יותר מאשר התעלמות.  יש בו גם הדגשת המקום והחשיבות לגבי של האח/ות  הגדול/ה.  כשאדם מרגיש קצת "פחות" כביכול כי עוד לא התחתן - גם אם אין להרגשה זו הצדקה אמיתית - הרי שהדגשת חשיבותו מכיוון משפחתי אחר, וע"י "בעל השמחה", מחזקת אותו.

אגב, יש בעולם הרבה דברים שנעשים מתוך נימוס אנושי, ואינם בגדר "צביעות", אעפ"י שאם נמתחם עד הסוף, נראה שלא ממש מתכוונים כך בפעל. אך הם מבטאים רגש, כיוון, וגם בכך יש הרבה..

ונניח שהיו מתכוונים באמת לא להתחתן אם לא - האם יעלה על הדעת שהאחות הגדולה תגיד לא? בווודאי שלא. יודעים אך בכל זאת - התחשבות.

יסוד המנהג הוא באמת בצורך לרשות מהגדול יותר.  למעשה, הנוהג הזה מקפל בתוכו את הערך המקורי - על אף שיודעים ששני הצדדים יסכימו.  יש לא מעט מנהגים כאלה, שמשמרים בתוכם בצורה תמציתית ערך מסוים.

בעיני ראיתי אחות צעירה שניגשה אל אחותה הגדולה לבקש את הסכמתה כשהביאה את חתנה לפני אירוסיה. זה היה מרגש לשני הצדדים ותרם מאד לגדולה ולהרגשת שותפותה.

גם מעשים שנראים טפשיים, מזיזים את הלב,

קשה למדוד כמותית, קשה לראות מיידית את התרומה,

אבל זה עושה משהו , יותר מאוחר מבינים.

עוקפת אח בן יותר מ30 ואני בת 20.

האח קיבל את זה יפה מאוד ואפילו מציע עזרה מכל הלב. [כפרה על אח שלי!]

אני הולכת להיעקף.

אחותי צעירה ממני בשלוש וחצי שנים והיא מתחתנת בטו באב.

בזמנו כשהיא התארסה (בחנוכה) הייתי שבורה ובכיתי  המון (ממש לא משמחה).

היא לא ביקשה ממני רשות ולא ידעה להודות לי למרות שהיא די הכירה את ארוסה בזכותי.

הייתה תקופה ארוכה מאד שלא דיברנו אחת עם השניה בכלל (כמה חודשים ממש).

אבל באותה התקופה ממש שקיבלתי על עצמי להשלים איתה הקב"ה שלח לי מישהוא מיוחד...

אני לא אבשר עכשיו שהתארסתי כי אנחנו עדין לא שם.

אבל הקב"ה באמת עשה עימי חסד גדול. הרבה יותר קל לי להתמודד עם החתונה שלה בזכות זה שאני נמצאית כרגע בקשר עם מישהו ולא מרגישה "רווקה".

אבל באופן כללי זה חוויה ממש לא נעימה.

כל הכבוד לך שקיבלת על עצמך להשלים..

נשמע קשה =//

בעז''ה בשורות טובות

בס"ד

שלום רב,

אני התחתנתי ועקפתי את אחותי שגדולה ממני ב12 שנה (בערך).

וגם אישתי שתחיה היא האחות הקטנה מעליה יש 3 אחים והיא התחתנה ראשונה.

לדעתי זה גם לא בידיים שלנו יש מישהו מלמעלה שמכוון את הדברים.

שנזכה לבניין בית המקדש במהרה בימינו!

רק שמחות..

נראה לי שעם כמה שזה יכאב לי אני הכי אשמח בשבילה בעולם.

יש לי חברה טובה, גם היא בכורה. התחתנה בגיל 38. 6 אחים מתחתיה התחנו לפניה.

אז נכון... זה כואב, וזה קשה.

אבל לכי תדעי כמה תצטרכי לחכות.

ולמה שאחות גדולה תמנע אושר מאחות רק בגלל שהיא עדיין לא מצאה את האחד?!

יש לי בן שהיה צעיר מאחיו ב-5 שנים, רצה להתחתן וכמובן אני עודדתי אותו מאוד, אני מאמינה שיש בזה לסייע גם לאחיו לנוע לכיוון חתונה (כמובן שלא לחצנו בכלל) ביקשתי מהבן הצעיר לבקש רשות מאחיו הגדול ע"מ שלא יהיה עליו קפידה, כמובן שהאח הגדול ברך אותו ואכן לאחר שנה הגדול התחתן.

אני ממליצה לא לעקב זיווג.

אני הכרתי את בעלי כחודש וחצי לפני שאחותי הכירה את בעלה, אנחנו כבר ידענו שאנחנו רוצים להתארס...

עד היום אני קצת מתחרטת שלא חיכינו ונתנו להם להתחתן קודם, כי כבר בהתחלה ראינו שזה רציני (מבחינתם) אבל ידעתי שהיא תצא תקופה ארוכה לפני שתתארס...

לא ביקשתי רשות-הרגשתי שזה שקר.

אני עדין זוכרת את החוסר שמחה בקול שלה כשהודענו שאנחנו מתארסים...אח"כ שלחה הודעה שהיא באמת שמחה...

זאת הייתה תקופה ממש ממש קשה...

לילה לפני החתונה במקווה התפללתי (בין היתר) שה' יתן לי כוח לדבר איתה לפני החתונה...

ובאמת פתחנו- דיברנו- בכינו....בכינו ובכינו

לא צריך לחכות...אבל כן לדבר מראש... אולי לא לבקש רשות אבל בהחלט לתת מקום...

זה קשה לשני הצדדים...(גם עם הנעקף יודע שהוא בדרך ממש-קל וחומר אם לא)....

לא נראה לי שהיא זוכרת לי את זה....

מזל שאמא שלי התעקשה שה"חבר" יהיה בכל התמונות- הם התארסו ביום שנגמר ה-7 ברכות שלנו

בהצלחה...

שלא יעמידנו לא בידי נסיון ולא בידי ביזיון

יש לי שתי אחיות- האחת בת 26 והשניה בת 21.

לאחותי בת ה-21 היה חבר מגיל 16 והם החליטו להתחתן כשהייתה בת 20, לפני אחותי הגדולה יותר (שהייתה בת 25)

אבא שלי סיפר לנו משל יפה:

כששתי אחיות מגיעות לבית, והבית נעול, ואין לאף אחת מהן מפתח, מחפשות דרך להכנס.

מוצאות חלון קטן וצר, שממנו אפשר להכנס לבית.

ואז כמובן שהאחות שתכנס דרך החלון הקטן תהיה האחות הצעירה, שתוכל לפתוח לאחותה הגדולה את הדלת מבפנים.

אני לא באה לזלזל ולא במעט על מי שנעקף, אני באמת חושבת שזו התמודדות ממש קשה, אבל המשל הוכיח את עצמו במקרה שלנו. האחות הצעירה יותר התחתנה, ואחרי חצי שנה בלבד, האחות הגדולה הודיעה על אירוסיה והתחתנה גם היא, שנה בלבד אחרי אחותה הצעירה.

חיזקתם, והעליתם כמה נקודות למחשבה.

וכמובן- שמחתי לקרוא סיפורים שנגמרו בטוב- הלוואי על כולם

באופן אישי- אני עדיין מתלבטת אם לחכות עוד או להתחיל לצאת, למרות שמקובל שלא מתעכבים. חוששת לפגוע מאוד באחותי היקרה.

אבל בעז"ה, שההתלבטות לא תהיה רלוונטית

מקסים. תודה.

גם אני וגם שני האחים הקטנים שלי עקפנו את אחותי הגדולה (בין אחותי הגדולה לאחותי הקטנה יש 5 שנים)

וגם אשתי נעקפה ע"י אחותה הקטנה.

ולא הפריע / מפריע להן.

כשבאו לאשתי בחתונה של אחותה הקטנה (שעקפה גם את אחיה הבכור) ושאלו אותה מי גדולה יותר, והיא ענתה שהיא עצמה יותר גדולה, וכולם הסתכלו עליה ברחמים ואמרו "אוי, מסכנה" היא רצתה להרביץ להם.

חץ מזה היא היתה בטוחה שאחותה תתחתן לפניה, אז זה לא ממש הזיז לה.

לסיכום,

אנשים שעינם צרה בשמחתם של האחים שלהם, משהו לא בסדר ב-"ואהבת לרעך כמוך" שלהם, במובן הכי בסיסי של המילה.

והוא פשוט שאל אותם-אם שואלים לדעתי זה בסדר!!!

בס"ד

השניה שהיתה אז בת 22 עקפה את הבכורה שהיתה אז בת 23 - שנה אח"כ הבכורה התחתנה ב"ה.

הרביעית שהיתה אז בת 20 עקפה את השלישית שהיתה אז בת 22 שנה אח"כ השלישית התחתנה ב"ה.

רק אחי ואני התחתנה לפי הסדר, ב"ה גם בהפרש של שנה..

ככה שכנראה שזה רק מבורך.. [לא שחייבים לעקוף כמובן, אבל אם עוקפים אז זה לא נורא.. (ולא אמרתי כמובן שזה פשוט לזה שעוקפים אותו..)]

שירבו השמחות בעז"ה!

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי