גמילה ברגרסיהקרן2

שלום לכולן! לפני כ - 8 ימים התחלנו תהליך של גמילה לבני בן 2.5. הורדתי לו את הטיטול ביום ולפני כמה ימים גם בלילה. בימים הראשונים זה היה נראה כהצלחה מסחררת (למרות שכמעט לא הסכים לעשות בשירותים בקיטנה), בבית הוא היה אומר לפני / תוך כדי / אחרי - לפני מצב רוח, ושמח ומתלהב ללכת לשירותים. עם הזמן הוא פשוט חטף אנטי שהלך וגבר והפסיק בכלל לשתף פעולה. זה הגיע למצב שאתמול עשה במשך כל היום בתחתונים והיום בבוקר, אחרי שנת הלילה, בעלי נאלץ לשים אותו על האסלה כשהוא צורח ומתפתל. יכול להיות שהיתה התעסקות יתר מצידנו, שקצת הלחצנו אותו - גם ההתלהבות הרבה כשהוא עשה בשירותים, שכללה עדכון בקול רם לאמא/אבא על אותו ההישג שלו, וגם הבעת אכזבה (לא כעס) כשפיספס. אחרי שאתמול הייתי צריכה להחליף לו בגדים 8 או 9 פעמים, היום, אחרי הסצינה של הבוקר שמתי עליו טיטול והודעתי לו בעצבים שהוא כנראה עדיין תינוק ובזה נגמרה הגמילה לעת עתה.

מה עושים?

חשבתי לפנות ליועצת גמילה, רק שאני ממש לא מכירה והייתי מעדיפה לא לפנות למישהי סתם מפרסום באינטרנט...

אוף...

מעתיקה לך תשובה בנושא שכתבתי לפני כמה ימים כאן יוקטנה

חושבים שגמילה זה ברגע שהילד מבין שחיתול זה "אאוט" ושירותים זה "אין", אבל למעשה  זהו תהליך שאורך חודשים רבים, לעיתים אפילו שנים, עם הרבה עליות וירידות. אתם כרגע נמצאים בירידה   זה יעבור

מה שכן - ממש לא הייתי שמה אותו על האסלה צורח ומתפתל... פרח

תודה, תוכלי בבקשה לתת כמה טיפים קונקרטייםקרן2

איך אנחנו יוצאים מהמשבר הנוכחי?  הילד לא מוכן לשמוע על שירותים בשום אופן. וגם: הארוע של להושיב בכוח על האסלה היה כתוצאה מיאוש ותסכול מאוד גדולים מצידנו, זאת ממש לא היתה הדרך עד עכשיו...

מכירה את זהיוקטנה

גם אני מוצאת את עצמי מגיעה לתסכול מאוד קשה לפעמים באימהות, ועושה דברים שכבר שאני עושה איתם אני לא מבינה למה... נשיקה

אני לא יודעת עד כמה אתם דתיים - אני הייתי משאירה אותו בלי בגדים בכלל כמה ימים, כדי להקל על עצמי כשהוא מפספס, וככה לא להגיע לתסכול. אולי הוא גם ישמח לראות ולעשות "כמו אבא" אבל אני לא יודעת אם זה דברים ששייך להציע לכם בכלל... 

אז ככהקרן2

1. קשה לנו לתת לו להסתובב ערום לגמרי

2. מכוון שהוא ילד שלא ממש יודע להעסיק את עצמו, הוא זוכה להדגמות מסוג "כמו אבא" על בסיס יומיומי (הוא פשוט נדחף לשירותים כשאבא שם ולא מוכן לצאת בשום אופן), אז כנראה זה כבר לא מרגש אותו.

3. אשמח לדעת מה תגידי את והנשים המנוסות הנוספות כאן לגבי כמה דרכים שחשבתי עליהן:

א. כדי להוריד לחץ - לא להגיד מילה יותר בנושא - לחסום את פינו עד שיבקש לבד ללכת לשירותים.

ב. לתת לו פרס על כל פעם שמצליח.

ג. (בשונה מאופציה א') להושיב אותו כל שעה - שעתים ולהתעקש שישב כמה שיצליח, פשוט לקבוע עובדה שעכשיו הוא הולך לשירותים כמו שאנחנו קובעים לו עובדה שעכשיו הוא הולך לישון והדבר לא נתון לערעור.

ד. לא להחליף לו את בגדים הרטובים כדי לעודד את הרצון שלו להמנע מהרטבות. (כרגע זה לא ממש מפריע לו והוא יכול להסתובב רטוב במשך שעות, לפעמים הוא כן מתבאס מייד אחרי שעשה אבל הוא כאילו מתרגל לזה אחרי כמה דקות).

ה. כן להושיב אותו אחרי שינה או לא? כרגע הוא די באנטי ואני מתלבטת עד איפה עלי למתוח או לשחרר לגמרי לזמן מה...

תודה מראש!

לכל ילד ומשפחה מתאימים דברים אחריםיוקטנה

ואת האוצר שלך אני לא מכירה

תלכי עם הלב שלך, ובעיקר, תזכרי שזה זמני, ולא כל כך חשוב כמו שזה נראה עכשיו נשיקה

לעודד אותו שהוא גדול!!אם הבנים12

כל פעם שעושה בשירותים לחזק ולעודד איזה גדול אתה ולתת פרס קטן - שוקולד צ'יפס, מדבקה וכו'

 

אצלנו זה ממש עזר למקרה מאוד דומה.

 

הכי חשוב זה סבלנות ולדעתי ממש לא טוב להושיב אותו בכוח הוא יותר חזק ועקשן וימשיך לעשות 'דוקא'.

 

בהצלחה!!

תודה רבה על העצה!קרן2

מה שעשינו זה לשחרר את הלחץ לגמרי במשך שבוע וכמעט ולא הזכרנו את הנושא - הבעיה שזה לא גרם לו לבקש ללכת לשירותים אז פשוט היה מתנהג כאילו הוא עם טיטול, מה שנקרא "להיות בלי ולהרגיש עם", בסוף ניסיתי את שיטת הפרסים (מדבקות) ובו ביום הוא הפך לילד גמול (בלי עין הרע, חמסה חמסה). תודה רבה על העצה! יום נפלא!

אם זה עדיין רלוונטי- גם אצלי זה קרהאם היית

שבוע אחרי הגמילה פתאום התחיל לסרב לשבת על השירותים.

 קניתי ספר מעניין.

וסיפרתי אותו אך ורק בשירותים.

הפכתי לו את השירותים לאטרקציה עם אמא.

ואז הוא חזר להסכים שירותים

 

בעקרון אחרי כמה ימים התחלתי להוריד את מינון הסיפורים.

אבל גם עכשיו חודש אחרי - קורה שהבחנתי שהרבה זמן הוא לא הלך לשרותים

והוא לא מעוניין ללכת.

ואז אני שוב סוחבת אותו ב- "תשמע מה קרה לאבי שלא הלך לשירותים בזמן...." ותוך כדי סיפור לשירותים---

לפי דעתיקיווי

בשום אופן לא להפוך למאבק כוח

עדיף בדרך חיובית

זה ממש מה שהיה לי עם הבן שליאודי-ה

התחלנו גמילה בגיל שנתיים ושמונה חודשים ובהתחלה הוא התלהב ואח"כ לא רצה ללכת והיה מפספס כל הזמן.
כל השיטות מחיזוקים חיוביים ועד עצבים לא עזרו!!!
גמלנו אותו במשך שמונה חודשים כשכל יום הוא חזר מהגן עם תחתון מלוכלך בקקי!!!

אני ממש מציעה להחזיר את הטיטול בלב שלם, לחכות חודשיים בערך ולנסות שוב.

אני לא אומרת שאין פיספוסים בהתחלה אבל כשהוא בכלל לא רוצה לשבת אז אין טעם.
ואל תגידי לו שהוא תינוק, אלא הסבירי לו שכל עוד הוא לא הולך לשירותים הוא לא יכול להיות עם תחתונים.

ודרך אגב - כל הילדים שלי נגמלו באותו גיל (3 וארבעה חודשים) כשלאחד זה לקח 8 חודשים, לשני לקח 4 ולשלישי חודשיים...

אולי הבעיה היא בי? אין לי מושג...
אבל נראה לי שבגלל שהיום מתחילים לגמול מאוחר יחסית לפעם, גם הגמילה נמשכת יותר זמן...
ומה גם שאמא עובדת לא יכולה להיות כל הזמן עם הילד ולדאוג לגמילה כמו שצריך...
 

להסיר מכם את האחריותעצמאית בשטח

לא בהכרח עכשיו.

יכול להיות שאתם והוא בסוג של רויה מהנושא.

 

ממליצה בחום על ה DVD "בלי חיתולים". ישן וטוב!

אצלנו עשה יופי חלק גדול מהעבודה אצל כולם.

 

ולגבי האחריות- להעביר אותה אליו לגמרי.

לא לשאול אם הוא צריך, לא להזכיר ולא להילחץ אם מפספס.

 

וכשהוא מרטיב או מלכלך- פשוט להחליף.

ממש מעשה ותוצאה.

 

כשהולך לסיר/ לאסלה לתגמל קלות עם הרבה מילות שבח וגאווה.

 

בהצלחה!

זה בדיוק מה שעשיתי והוא פשוט הפסיק כמעט לבקשקרן2אחרונה

ועשה בתחתונים כל פעם. מה שעבד בסוף זאת שיטת הפרסים. תודה בכל אופן!

השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי?   הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין. 
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות

אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.

לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...

,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?

אפשר לשתף את הגננתמענין

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה
סיר בישול איטיטרכיאדה

בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי. 

שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)

לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.

בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו 

שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.

אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)

בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!

אולי תשאלי בפורום מתכוניםיעל מהדרום
נראה שהיה חסר רוטבחילזון 123אחרונה

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

כשהאיש בעבודה בזמן המלחמהעקרת הבית

בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.

מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?

הוא יודענהג ותיק

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

אם יורשה לי (בתור מי שבעבודה, אמנם מהבית)משה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

משתפים מהלבתהילה 3>אחרונה

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה


אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

שלום מחפשת פסיכיאטר לילדים באיזור מרכזממתקית

או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי

בדרך כלל גם לפסיכיאטרים פרטיים יש מזכירהמתואמת

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

לא נכוןאריק מהדרום
יש לי פסיכיאטר שאני מתכתב איתו בווצאפ ובמייל וזמין בטלפון, הןא מקבל גם באזור המרכז ובזום אבל הוא לא לילדים.
תודה אבל צריכה לילדים.ממתקית

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

זה יפה! ומעניין כמה זה נפוץ...מתואמת
בכל אופן, זה רק אחרי הפגישה הראשונה איתו, לא?
אז זה באמת יפה...מתואמתאחרונה
יש את ד''ר מרים פאסקיןמתיכון ועד מעון

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות

אבל מה הטלפונים? אפשר בפרטי? בבקשה...ממתקית
אין לי בשלוףמתיכון ועד מעון
אבל יש בגוגל, בטוחה שיעלה לך שתכתבי את השמות

אולי יעניין אותך