ונפתח באיחול המסורתי - יהי רצון שתרד פורום אחד מטה במהרה.

דבר שני, לא יודע באילו פורומים הסתובבת אבל זכית עכשיו להיכנס לפורום מיוחד במינו שכל חבריו (ולא בתור גוזמה) הם אנשים איכותיים וישרים הכותבים בכנות את מה שהם חושבים ללא חשש מה האחרים יגידו.

(יש פה לא מעט ניקים המכירים אחד את השני במציאות ובכל זאת מסוגלים לנהל פה דיון ענייני ורציני)

ולשאלתך - אין לנו הגברים סיכוי להבין אי פעם את נפש האשה באמת אז תסתפק בללמוד איך מצופה ממך כגבר להתנהג כלפי אשתך.

אפילו הלימוד הקטן הזה עשוי לתפוס לא מעט שנים של חיים משותפים עם אשתך.

הוא גורם לחשוב שאת מכירה את הגברים

סתם מומלץ לעבור עליו אבל לא כתורה מסין

והיו לי קשרים עמוקים לצערי עוד לפני..

רק מה?..

הוא אומר דברים נכונים על הציבור הגברי והנשי בכללו.

אצל כל אחד מהאנשים הפרטיים- הדברים מתבטאים אחרת..

אבל הכלים שהוא נותן, עוזרים מאוד בקשר..

ואם לומדים אותו יחד- כבני זוג.. כל אחד יכול לומר איפה הכללים האלו מתבטאים אצלו בפרטי

וככה מכירים אחד את השני יותר לעומק ולומדים לנהוג בשני כפי רצונו!

הוא כלי אדיר!! וצודק!

והוא לא שולל את האינדוודואל.

נגעתי בנקודה רגישה?

תוצאה של כמה ימים שהציניות מרוסנת (ועדיין מרוסנת)

רק היה חשוב לי להדגיש שהוא לא תורה מסיני

סליחה אם זה היה בדרך חריפה מידי או אישית מידי

פשוט מומלץ.

עדיף לינוק ממקורת של קדושה אפע"פ שנאמר "חכמה בגויים תאמין"

ליגה אחרת לגמרי של ספר.

אל תשווה. בגן השלום וחכמת נשים - לא נוגעים בשורש!!

חכמה בגויים תאמין.

חכמה בגויים נאמר על איך לבנות גשרים

לא על הבנת נפש האדם!

אני מעדיפה להישאר בכדור הארץ ...

טבע האיש והאישה.

זה מחקר טכני לחלוטין של אירוע ותגובה.

ולא הבנתי איך מתקשר העניין של "להשאר בכדור הארץ"

אני על הקרקע.. לגמרי.

בנאדם לא יכול להיות טכני מאה אחוז

כל מחקר הוא סוביקטיבי- השאלה היא עד כמה

אפילו מחקרים בגנטיקה אוביקטיבים נתקעו חמישים שנה

כי המדען פשוט לא ראה דברים שהיו לו מול העיניים

(וגם לא ידעו לי שהארוע תגובה נערך על יהודים- אבל זה כבר וויכוח פילוספי אחר..)

והתכוונתי בלי מאדים ונוגה- לא לרחפנות

ושם שכחו את ההבדלים ביניהם

בכל אופן - הגוי הזה חכם מאוד.

חבל להמנע מדבריו.

לק"י.

אממ.. אז ככה..

דיי ידוע שבנות זה עם סתום קצת.. עם הפרעות קשות ובלתי מובנות, אפשר להטיל את זה על כל מיני דברים. אבל בסופו של דבר זו התוצאה.

אני בהחלט לא מסכימה עם אותה אחת שלא מעלה דברים שמפריעים לה ונותנת לבחור להבין כאילו הכל בסדר..

גם את החששות צריך לחלוק..

זה אומר שאם את רואה שהבחור כבר חושב רחוק, ומבחינתך את עדיין בכלל לא בטוחה, אמרי את זה בצורה שלא משתמעת לשתי פנים, שאת עדיין חושבת...

אבל, זה לא תמיד העניין של הנסיך על הסוס, או המדומיין מהשישית.

יכול להיות שזה משהו שהפריע לה, אבל חשבה שאולי זה ישתנה אולי זה יתפתח עם הקשר, וכשראתה שזה לא הולך.. אז.. 

אני לא יודעת מה בדיוק היה בניכם, אבל אולי אפילו הצורה הערה שלך, וגם אחרי זה שדיברתם על זה.. אולי זה באמת לא מתאים לה.. ההודעה שלך שקצת הפחידה אותה... או הדרך שפתאום לא נראה לה שהיא מתכוונת להיות בה..

היא פתאום קלטה שכמה שנחמד לה איתך, זה לא זה.. כי קשה לה עדיין עם דבר מסויים, דבר שאולי חשבה שישתנה או לא יפריע לה כלכך.

עד כאן לעכשיו, אני לא מצליחה לחשוב יותר. 

שאם לא היה היום ט' באב הייתי נכנס בך....

אם אתה מבקש לקבל הסברים מקהל מסוים,

הדבר האחרון שאתה עושה זה מודיע לו שבכללי אתה שונא

את הפורמט שהוא מסתובב בו,

ובנוסף חושד בו בחוסר כנות כרוני.

חוץ מזה, אחרי שחשדת בכולם בהצגת תדמית שקרית,

פתחת פה בבניית תדמית לא רעה בכלל, סיפור יפה יישר כח

ועכשיו לנושא עצמו, סליחה...

כן.

היא חכתה שמשהו ישתנה.

היא חכתה חודש וחצי, כי היא מאוד רצתה שזה יצליח.

היא כל כך רצתה שזה יצליח, שהיא אפילו לא רמזה לך שמשהו לא בסדר.

כי היא לא רצתה להרוס את זה.

ובסוף בלית ברירה, כשהיא הרגישה שהיא לא יכולה להמשיך ככה,

היא חתכה.

והיא מעדיפה לא לדבר על זה.

כי זה נשמע כ"כ טפשי כשמסבירים את זה

אבל זה אמיתי.

היא פשוט לא שם.

זה כואב.

אבל זה עובר.

וחודש וחצי זה לא כ"כ נורא (תאמין לי! כנות וזה...)

זרום!

אל תחשוב על זה.

קח זמן איכות עם עצמך, תתאושש ותמשיך הלאה.

בע"ה יהיה טוב!

בשורות טובות בחודש מנחם אב!

על אף שמצד שני היום כתבתי הודעה בפורום אחרי כמעט 4 שנים שלא נגעתי בכלי מהסוג הזה, כאשר הצד החיובי בזה הוא שעל אף הנתון ועל אף דעתי הכוזבת מפורומים כן ראיתי בחברי הפורום הזה כאלה שיש לי סיכוי לבטוח בהם. לכן ההודעה עלתה מלכתחילה.

מעבר לכך בהקשר לנושא, העניין הוא לא לזרום, הוא אפילו לא הכאב. עיקר מסקנתי הייתה מהפרידה הזאת הייתה האכזבה על כל כוחות הנפש שבאמת השקעתי בתקופה הזאת ועצם העובדה של הנה צריך להתחיל הכל מהתחלה. 

הרעיון אליו חתרתי מהודעה זו הוא ליצור "אינדוקציה" כדי שבפעם הבאה באמת אוכל להבין הרבה יותר טוב איך לבחון את האדם העומד מולי.

כך שאתה לא ממש יכול לקבל 'מתכון' איך לבחון ומתי להסיק מסקנות ואיזה ...

מהצד הנשי-

מסכימה עם עין הקורא...

היא ניסתה, היא חיכתה, היא בטוח שקלה את זה עם עצמה והתייעצה עם לא יודעת מי..

ואז היא הגיעה למסקנה שלא. אין לה כח להתמודד עם זה כל החיים.. ואולי היא חיכתה לרגש שיתפתח והוא לא הגיע ואולי היא ראתה דברים מזווית ראיה של חודש וחצי שפתאום הבינה וזה לא בשבילה.

חודש וחצי זה לא הרבה..

סליחה ממש.

אולי זה הרגיש..

אבל זה כלום זמן... הם עוברים וחולפים ביעף!

ובשביל הכרות זה מממש לא הרבה.

שהיא פשוט נבהלה.

(אני לא חדשה בפורום, החלפתי כינוי).

לפעמים הקשר זורם, השיחות מתפתחות מצוין, מגיעים למקומות רגישים וכמעט מתאהבים (או לא כמעט)

ואז פתאום היא מגלה שכל הפרפרים והריחופים גרמו לה להדחיק דברים שהיא חשבה עליהם אבל ביטלה אותם מתוך

הרצון שהכל יסתדר ויתאים, כי זה באמת נראה כ"כ טוב! אבל בתכל'ס או שהדברים המודחקים האלה נורא הפריעו לה

כל הזמן ועכשיו פתאום הם התפרצו והיא קולטת שזה בכלל לא זה, למרות שהיא באמת רצתה, או שהיא פשוט נבהלה מעצמה בגלל שדברים שהיו מאוד חשובים לה מראש לא מספיק נלקחו בחשבון...

ועצה- לא לאכול אותי, אני לא מספיק מכירה את המקרה, זה לשיקולו של אינדוקציה בלבד-

יכול להיות שאם הקשר היה מאוד פתוח וזורם שווה לך לשלוח איזה סמס בסגנון:

אני מבין ומכבד את החלטתך אבל הייתה מאוד שמח אם היית יכולה לשתף אותי מעט בשיקולים (ואולי אם שיחה בלתי אמצעית קשה לה אז לתת לה אופציה של גורם שלישי, מייל או כל דבר אחר שיקל). זה נראה לי הגיוני ולגיטימי אם זה יעזור לך להסיק וללמוד מזה, אבל זה כבר לשיקולך...

המון בהצלחה

שתזכה להקים בית נאמן בישראל

ושנזכה כולנו להקים את היכלו של הקב"ה במהרה בימינו!

אבל אני (בתור בת..) דווקא רואה את הצד השני של הבחורים שהם לא יציבים, לא בטוחים בעצמם, אומרים משהו אחד ומרגישים משהו שונה..

אז... סליחה על הקטנוניות... אבל.. אם אפשר להעלות את השאלה לרמה של שני הצדדים... באופן כללי מה גורם לאנשים אחרי קשר שנראה טוב מאוד ומתפתח פתאום להגיד לא.... אם תשאלו אותי זה בד"כ פיק ברכיים...... אלא אם כן פתאום התגלה משהו ...

בהצלחה לכולנו  שה' יהפוך לנו את הימים הללו לששון ולשמחה!!!!!!! בקרוב בעזהי"ת!!!!!!!!!!

לשיחה ש(כפי שאני מבינה) היתה לכם כמה ימים קודם.

אם הבנתי נכון, היה לך משהו שהפריע לך. ניסית לדבר על זה איתה (ואני חושבת שזה לזכותך) אבל כפי הנראה בצורה בה זה התנהל הרתיע אותה.

אך תיקח אותי כגורם מוסמך - אני בעצמי עדיין רווקה. אבל נראה לי שאני במקומך, הייתי מנסה לספר את כל הפרטים ליועץ מוסמך וירא שמיים(! חשוב מאד!!!!), ואולי לשמוע ממנו אם לגבי הצורה שהתנהלה אותה שיחה, יכולת לעשות את זה יותר טוב, ואז,

1. ייתכן שישנה דרך לחזור ולהיפגש (בכל זאת 20 פגישות) או-

2. לפחות תדע איך להתנהל בקשר הבא כדי שזה לא יקרה, או

3. שלפחות תדע שאתה היית בסדר גמור.

מה שכן חשוב(!!!!!!!!!!!) ללכת ליועץ טוב וירא שמיים!

הערה: כל הנאמר הוא מדעתי האישית בלבד והבנתי את המצב והשאלה. הכל בע"מ. וסליחה אם אני אומרת משהו שלא שייך.

אז נכון אמרת, הראש של בנות לא ברור. רוצה פרט טריוויה נוסף- גם לנו הבנות בעצמנו הוא לא תמיד ברור! אז בטח תשאל פה- אם אנחנו לא מבינות למה שאתה תבין, והתשובה נמצאת בתגובה של עקיבא ויעל- אתה אמור להבין בסופו של דבר את אשתך, עד כמה שאפשר, לא את כל האחרות. כל השאר זה הקשבה וסבלנות הדדית.

אתה שאלת למה היא המשיכה אם היא ידעה שיש דברים שמפריעים לה. אבל שאלה לי אליך: מי אמר שהיא ידעה את זה? אולי זה לא הפריע לה קודם כי היו דברים אחרים בדרך? אולי היא לא ראתה את זה עד עכשיו? דווקא בגלל שהקשר היה טוב והלך לכיוון רציני היא לא רצתה להחליט בצורה חותכת. אולי היא רצתה לברר לעצמה עד כמה זה נכון, וכן, יש דברים שלוקח זמן לברר ואפילו הרבה.

למה היא לא אמרה כלום תוך כדי? יש דברים שאם מדברים עליהם זה משפיע על המציאות, או לפחות על המציאות שלך כפי שהיא מוצגת כלפיה. יש דברים שאי אפשר לראות כשהשני מודע להם, ועד כמה שקשר זוגי צריך להיות הכי פתוח, מקשיב ומשתף, התלבטות משותפת לגבי המשך הקשר לפעמים פשוט לא שייכת, ולא רק זאת אלא עלולה לבלבל גם את הצד השני..

והשאלה האחרונה שראיתי אצלך- למה היא לא אמרה כלום כששאלת מה הסיבה שלה? או! פה זה באמת עניין של בנות לדעתי. העניין ההוא של לא לפגוע עד כמה שאפשר. מישהי שמנתקת קשר אחרי פגישה ראשונה כמו שאמרת אולי לא תגיד דברים כאלה, אבל מישהי שכבר מכירה אותך והקשר חזק, מן הסתם גם הסיבה משמעותית יותר, ועל כן יכולה לפגוע יותר.

יש כאלה שיגידו "טוב, אז שתגיד משהו אחר", ולפעמים זה נכון להציג סיבה אחת גם כשיש בעצם עוד כמה סיבות יותר מהותיות, אבל אני לא מכירה אותך. אולי היא חשבה שיותר יפגע בך להגיד את האמת או להגיד משהו שהוא חלק מהאמת.

אולי אתה צודק והיא לא הייתה בסדר. אני לא יודעת. אבל לחפש אשמים זה מה שיעזור? זה בונה לעתיד? זה מעודד אותך?

עד כאן דעתי.

שנזכה לתקן את עצמנו עד שנגיע לגאולה שלמה, במישור הפרטי והכללי.

זעקתך נשמעת למרחוק עד כדי כך שקראתי הכל מריש ועד גמירא

אתה מבקש נוסחא איך לבחון את האדם העומד מולך ולדעת אם זו אשתך לעתיד או לא

לו יצויר שיש תשובה לשאלתך ואפילו תשובה המסתעפת לכמה סעיפים...

אז פשוט:

זה השירשור האחרון של הפורום הזה (אחרונים נא לאשר השתתפות במפגש סיום)

אבל כנראה זה לא כך

צריך לבוא לכל קשר עם אמון, כנות והרבה כח ונכונות להשקיע על אף משקעי העבר

עיין בכל התגובות שלפני וגם אלו שיבואו אחרי ותראה שכל אחד ואחת רואים אחרת את התמונה

אבל כולם מסכימים שהיא מורכבת יותר ממה שאתה מרגיש

אחי תתאושש ותמשיך הלאה! רק כך מתקדמים!!!!

בציפיה לישועות הכלל והפרט בב"א

אינני מנסה להבין את כל הראש הנשי... לזה אני לא אייחל גם לאחר עשרות שנות נישואים...

אבל אני כן מנסה להבין את הנקודה הזאת שלצערי כבר שמעתי אותה כבר כ"כ הרבה פעמים ועכשיו לצערי זה קרה גם לי לראשונה... (לצורך העניין יש לי חבר שחטף "לא" להצעת נישואין אחרי כמעט שלושה חודשים של קשר...)

בעיני - בתמצות מהיר - השאלה שעומדת כאן על הפרק היא: גברת יקרה עד מאוד, למה למען ה' בחודש וחצי לא יכלת לגייס לך טיפה כנות ולשתף גם אותי בלבטים שלך?

(צמד מילים שמעולם לא חשבתי שיחברו)

כאחד שיצא לו ללוות כמה זוגות או יותר נכון הרבה מדויטות (עיין מילון פורום) שמתלבטות אצלנו במיטבחון מה השלב הבא... אני יכול לאמר שיש אלפי סיבות אפשריות שחלקן הגיוניות וחלקן לא חלקן כבר נאמרו פה וחלקן לעולם לא תאמרנה...

העניין בשלב שלך הוא לימוד זכות ולא לנסות להבין מה עובר בראש שלה.

כי אותה כנראה שלא תזכה לחנך (וגם אחרות)

רק בגדול הכיוון הוא שעל כל פשעים תכסה אהבה וכל עוד היא רוצה שהקשר יצליח היא לא תראה את "הבעיות" כעניין מרכזי אלא במקרה הטוב היא תראה ותיחס חשיבות שולית לעניין ובמקרים אחרים היא לא תראה את ה"בעיות" בכלל

עד ש... הבועה אצלה בראש מתפוצצת ומכאן אפשר להעביר שיעור כללי למה הוא לא מתאים

(אם היא מחונכת אז למה אתה לא מתאים ואם לא אז למה אתה רע)

בשלב הבא לפי הבנתה ולפי עומק סביכות הסיטואציה היא מדברת מה שיוצא ולא מה שהיא מתכננת (ככה רובינו מתנהגים במצבי לחץ)

בקיצור לא יצא לך מכאן תובנה להבא אז חבל על הזמן והכאב

יהי רצון שלא תיטוש ולא תינטש אלא תזכה לחופתך בקרוב אכי"ר

א. אינני מחפש את העולה הבא לגרדום. להיפך ממש, אני מחפש את הבאה שאוכל להעניק לה כתר... מהות השאלות כאן הן אך ורק במטרה להבין יותר טוב איך להתנהג בפעם הבאה.

ב. אני לא הייתי תולה את זה בשיחה... כי בתור אחד שהיה שם אני באמת לא חושב שהייתה דרך יותר עדינה ומתוקה ולהגיד שמשהו מפריע לי... ואם מה שהפריע לה הייתה ההודעה שאמרה בקיצור "ממש ממש אהבתי את התשובה שלך ואני בהחלט אצפה לראותה מתממשת בהמשך" זה לא משהו שהיא יכלה לעמוד בו... אז ב"ה באמת שלא התחתנו... כי את האמת לדעתי הכנה משום מה פשוט היה נח לה לנצל את "כעין נקודת משבר" שממנה היא יכלה לפתוח פתח כך שהיא תוכל להרגיש יותר טוב עם עצמה... (וכן, זה מובן, יש המון רגשות אשם אחרי שחותכים מישהו...)

ג. אולי זה קצת יהיר מצידי לומר את זה אבל אם תשאלי אותי היום אני בטוח בלמעלה מ 90% שאני יודע מה הפריע לה. הבעייה היא שאם אני צודק זה משהו שהיא ידעה עוד מהדייט הראשון. וע"ג זה באה באמת שאלה אמיתית: ידעת שיש משהו שלא תואם לחלומותיך הוורודים, ואפילו ממש יפה שהחלטת לתת לזה קצת זמן ולראות אם את מעכלת את זה, אבל כמה זמן? ולמה למען ה' לא לרמוז לפחות, לצנן את הקשר, משהו...

ד. לגבי טענת הלא לפגוע. אני כל כך שונא את הטענה הזאת. כי בואי באמת רגע נשים דברים על השולחן... ונדמיין מישהו שהוא לא אני (עם הבטחון העצמי הגבוה שלי, ועצם העובדה שהרמה בה אני שלם עם מי שאני נמצאת די גבוה בסולם) אלא ניקח מישהו עם טיפה פחות בטחון עצמי... יש לך מושג כמה קונספירציות / אסוציאציות / פחדים / רעיונות / רגשות נחיתות / שנאה עצמית פרידה כזאת "ללא הסבר מנומק" יכולה לגרום לו? יש לך מושג כמה כאב יכול להחסך לכזה בנאדם אם בת זוגתו לשעבר שנייה לפני שהיא מנתקת את הקשר תטרח להגיד לו שיש נקודה בו שהיא לא רעה אלא פשוט לא מתאימה לה? . 

אז- א. אני שמחה לשמוע

ב. לא הבנתי איפה התייחסתי לשיחה, מה גם שלא ממש ברור לי על איזו שיחה מדובר. מצטערת. אם תוכל להבהיר...?

ג. זו בדיוק הנקודה שבה הבעתי את דעתי האישית, בלי לדעת מה הפרטים. ואנחנו לא יכולים לומר אם אתה יהיר באמירה שלך, מפני שרק אתה פה יודע מה היה ביניכם, וכנראה זה היה ברמה שאתה יכול לדעת מזה.

רק עניין אחד- אמרת שהיא ידעה מההתחלה את הנקודה הזו, אבל האם מההתחלה זה הפריע לה? לא בהכרח, לפחות לא ברמה של לנתק קשר. קיימות לא רק נקודות שמפריעות בהתחלה ויורדות עם הזמן, אלא גם להיפך לפעמים. ויכול להיות שהיא שמה לב לכך רק אחרי שנקודות אחרות התבהרו לה...אני רק זורקת רעיונות.

ד. אתה צודק. זה הרבה פחות נעים לא לדעת באופן ודאי מה הסיבה, וזה אפילו לא חייב להיות קשור לביטחון עצמי. אנחנו רוצים ללמוד מכל קשר ומכל ניסיון שהיה לנו בחיים, וזה קשה להתקדם כשאתה לא יודע איפה לתקן. א-ב-ל, יכול להיות מצב שלהגיד מה הסיבה יפגע יותר מיעזור, ואני מתפללת שכל אחד שמסיים קשר ידע להבחין מי מולו לעניין הזה, ולדעת מה לעשות. אבל אנחנו לא מושלמים (אני בטוח לא...), ולא תמיד צודקים או יודעים מה נכון, וחבל. פשוט אתה שאלת לגבי הראש של נשים, אז אני מנסה להציע אפשרויות בתור שכזו...לא נורא, לא תמיד צודקים...

ב"הצלחה בהמשך!

אני חושב שיש למקד על נקודה שנאמרה כאן.

לאותה בחורה לא היה קל, להחזיק קשר של חוש וחצ י ואז לנתק, היה כפי שתואר בשיחה- קשה, אך גם בקשר כנראה שהיה לה קשה.

לגבי נתונים חיצוניים, שמעתי מהרב עזרא שיינברג שליט"א שאין להתעלם מנתונים חויצוניים, כלומר, אם משהו חיצוני ממש מפריע לך אל תתן לזה להמשך, אם אינך מסתדר עם הנתונים הפיזיים, אז אל תצפה שבעתיד תסתדר/י!!

כפי שנאמר לפניי, הנקודה של השיחה הייתה נשמעת די משמעותית, כנראה שפלטת משהו שגרם לה לחשוב פעם שניה, ושלישית, ואז היא אמרה לעצמה- בחור כזה אינני רוצה...

מבחינתך זו הייתה בדיחה/פליטה, מבחינתה זה היה משהו שהעיד על האדם שנמצא מולה!!

הבהרה: אני לא בדכאון / עצוב / שבור / מאוכזב / מנסה להתגבר ולא מצליח. לצורך העניין 24 שעות אחרי הפרידה כבר שמעתי הצעה ואמרתי כן... שמח שסגרנו את נקודה הזאת.

הערה: התגובות שלכם ממש לעניין תודה...

אבל לענ"ד מנסיון אישי, כדאי לקחת אחרי קשר ארוך ועמוק, במיוחד אם אתה הנזרק ולך היה מצויין- קצת פסק זמן, לא רק בשביל להרגע, שזה גם דבר חשוב.

אלא בשביל לתת לנפש מנוחה, הנפד היא משו צאד עמוק בתוך האדם, שבעצם היא זה הוא(מה???).

כלומר, בגלל שהקשר בדייטים הוא בעיקר נפשי ורגשי, ולא קשר שכלי- אז זה לא יעזור שנכניס לנו (בעיקר הגברים שבנינו) ש'מה שהיה היה', יאללה ממשיכים', 'זה לא מה שישבור אותי' וכו'. כי הנפש אחרי שהיא נקשרה במשו, זה היא, ולוקח לה זמן לעכל, שמה שהיה היה.

לענ"ד, אפשר אחרי 'קרב' ארוך להתחיל שוב רק אחרי שעושים שומה עמוקה מאד, ובודקים שגם הנפש סיימה את הקשר.

זכרונות תמיד יהיו, אי אפשר לשכוח קשר טוב, אירועים וכו'. אבל בנפש צריך להתנתק.

בלי ההתנתקות של הנפש לא פרקטי לצאת שוב. הנפש תעשה השוואות, תחרויוית וכו'.

הנפש צריכה להיות פניוה לגמרי לפני הפגישות, ולא מלאה במישהי אחרת.

אולי הדברים לא נוגעים אליך, כי אתה ממש, אבל ממש חזק.

אני כותב את זה מנסיון של מישו שחשב שהוא ממש חזק, ואחרי הזריקה מייד יצא לבית קפה עם חבר. אבל גילה שגם לו לוקח קצת זמן... 

השערות לגמרי- לא בטוח שזב מה שהיה

נראלי שכשהיא נפרדה ממך ולא אמרה למה זה היה באמת ממקום של לא לפגוע...

אולי זה משהו שהיא לא חושבת שישתנה בך גם אם היא תגיד...

אם זה משהו טכני כגון- מראה, משפחה, אורח חיים וכדומה או שזה משהו באופי הבסיסי שלך שלא תשנה

גם אם מאד תרצה...

ולכן אין עניין לומר את זה- כי מה יש לך לעשות עם המידע??

ברור שזה לא נעים וזה מאכזב ממממש! כשנגמר קשר זה ממש קשה ,

לא בטוח שאם היא הייתה אומרת את הסיבה זה היה קל יותר.

אופציה שניה- היא פשוט הרגישה שנחמד לה והכל אבל זה לא זה, היא לא מצליחה אפילו לנסח למה,

עד עכשיו היא לא קלטה שהקשר רציני ויש מצב לחתונה באופק,

עכשיו היא קלטה שאם היא אומרת לא- אז "עכשיו או לעולם לא"...

עד עכשיו היא הדחיקה את הקושי שלה בלב להתמסר לקשר הזה- כי איך היא תפרד בלי אפילו להסביר לעצמה למה??

אבל עכשיו היא קלטה שגם אם אין לה הסבר חייבים להפסיק, כי כבר חודש העניין מציק לה, ודי היא לא יכולה יותר למרוח,

או שפתאום היא הצליחה לנסח לעצמה את הסיבה.. אבל לא לגמרי

ולכן אין לה מה לענות למה לא להמשיך, כי היא בעצמה מבולבלת ביחס לקשר, שהיה לה גם טוב בו , אבל היא פשוט יודעת שלא- ולכן זה הדבר היחידי שהיא אמרה לך...

זה די מבולגן, אני יודעת, כי זה ממקום של רגש... פחות בשכל ... מקווה שזה יעזור במשהו

וברוכים הבאים לשבט בחפרנים!!

נא למלא בכרטיס אישי פרטים בסיסיים כמו גיל, מצב אישי, ומוטו

נא למלא בשירשור הכירות הנעוץ בראש הפורום

יהי רצון שתוף מהר פורום אחד למטה.

במענה לשאלה שלא שאלת-

אני רגילה לומר-

אמנם אנשים שמים מסיכה ומציגים- אבל לכל אדם יש את המסיכה שלו!

גם ה"לבושים" של האישיות שלך- הם שלך, הם תואמים אותך

ככה גם בדמות הוירטואלית של עצמנו- יש בנו משו שבוחר מה מתאים לנו להחצין- למה אנחנו "מתחפשים"

יש בזה המון אמת.

(מישי וירטואלית תהתה איך אנחנו כ"כ מושלמות כפורום... עניתי לה לבוא לבקר אצלי חצי שעה לפני שבת- ואז היא תגלה באמת מי אני )

ועכשיו מה ששאלת-

פעם הצלחתי לנסח לעצמי את המחשבה- שאני יכולה לספר לבעלי כל דבר- אם אני יכולה קודם לספר אותו לעצמי.

אם אני עדיין לא בשלה לומר לעצמי את הרעיון- אז אני לא אוכל לשתף גם אותו

ולבשל רעיונות- זה לוקח זמן....

ובדייטים שיש כ"כ הרבה מחשבות ורגשות, וניסיון להיות פתוחים ולא לתת לרושם ראשוני לקלקל הכל, וכן להכיר רובדים עמוקים של הבנאדם- שיתנו פרופורציות לרובדים החיצוניים יותר.....

לוקח זמן לחשוב, לנסח, להבין, להגיע לכלל אמירה

נכון- חבל על הכוכות נפש

אבל נראהל י שאולי יש בזה גם משו טוב- ישי כוחות נפש מסויימים שהם כמו שריר- טוב לאמן אותם...

שעל אף ששאלתי לכאורה באה מהמקום הכי לוגי בעולם, ותשובתך מהמקום הכי אמוציונאלי בעולם, בהתחשב בנסיבות היא נשמעת הכי הגיונית. תודה.

בנוגע לכוחות הנפש... לא ממש לא... זה שריר שאני אשמח לאמץ ולפתח אחרי החתונה, לפני אני פשוט אשמח לקבל מישהי ממש מתוקה, שנצא ל15-20 דייטים, שנינו נרגיש שזה זה, היא תקבל הצעה רומנטית ונתחיל בטיול אל עבר ה120 שנה...

ובנוגע לדמות הווירטואלית... היא היא שאני שונא... למרות שב"ה כפי שכבר ציינתי באחת ההודעות הקודמות מאוד התרשמתי מהרמה אליה אתם מגיעים כפורום.

רוב האנשים חושבים (או מקווים) שברגע שהיא סוף סוף תגיע- נגיע יחד אל המנוחה ואל הנחלה. ולא באמת מפנימים שטוב משותף זה לא דבר שהולך ברגל, וצריך לעבוד עליו.

ואתה אומר- עכשיו אני לא מוכן לעבוד (או לפתח כוחות נפש, שבעיני זה זה), אחרי שתגיע הבחורה- אני מוכן להשקיע.

ונראה לי שזה לא עובד ככה. אי אפשר לדעת מה ה' מתכנן לנו, ולא כדאי להציב תנאים. אני מקווה בשבילך שהיא תגיע ככה, חמודה ומוכנה. אבל קח בחשבון שיכולות להיות גם לפני מהמורות, ודווקא אחרי הכל ילך חלק, או להפך, או בכלל לא, או גם וגם. אל תחליט לך מראש ש'אם זה דורש עבודה מראש- זה לא בשבילי'. יכול להיות שדווקא הגברת המקסימה שלך מתחבאת בתוך קופסה קצת קשה לפתיחה, וחבל שתפספס אותה רק בגלל זה.

שאני לא מוכן לעבוד גם לפני הקשר. להיפך אני הבנאדם האחרון בעולם שיגיד את זה. 

אבל אני גם לא רוצה שזה יקרה...

באמת זה אולי נשמע קצת  ומגעיל מצידי אבל ב24 שעות אחרי שהקשר הזה נסגר, כשכל הסביבה הקרובה כבר התחילה את הנאום הדבילי על כך שיש הרבה דגים בים, לי בראש עברה מחשבה אחת:

אווף ! הכל מהתחלה? הטלפון הראשון, הדייט הראשון, להתחיל להכיר לחקור, להבין את הראש, לספר על עצמך. וכו' וכו' וכו'. לא יודע יש כאלה שטוענים שחודש וחצי זה לא הרבה... במושגים שלי זה המון... ובאמת מאכזב לדעת שהכל היה לשב...

תני לי מישהי שיודעת שאני אוהב אותה ושאני אדע שהיא אוהבת אותי ובאמת שאהיה מוכן לתת את כל כולי למען האושר שלה והאושר המשותף של שנינו, אבל עכשיו כשאט אט אני מתחיל להפנים שהגיע הזמן להעלות את רמת הכבדהו וחשדהו בקשר זה פשוט מטיס לי את כל הרוח מהמפרשים... איך אני אמור לבטוח ביצור האמוציונאלי בעל פני המלאך שעומד מולי כשאני יודע שיתכן וממש חמש דקות אחרי שאעלה על האוטובוס בחזרה לישיבה היא שוב תחשוב על כך שיש כמה נקודות שמפריעות לה (אבל הוא לא מחלק נכון את כמות השעות שלו בין הרב זצ"ל ללימודי הגמרא אז אולי הוא לא מספיק ביינ"ש ונפשי כמו שסיפרו לי) וערב אח"כ היא תתקשר לספר לי שהיא חשבה על זה וזה לא זה. למה דווקא אני מרגיש מחויבות כ"כ אמיתית באמת לספר ולשתף בדברים שמפריעים לי מתוך נקודת הנחה שמולי באמת עומד בנאדם טוב וערכי שידע שעם קצת מאמץ אפשר לפתור הכל?????

וואו... סוף סוף הצלחתי לבטא את תסכולי העמוק במילים המתאימות.

תודה שיר פשוט... הבאת לי את המוזה  

זה מתחיל להשפיע גם עלייך...

נראה לי שאם תבין שזהמ ה שכולנ"ו עושים פה בעצם- תסכים למידת הכנות שאכן יש פה

ביקשת שנתרגם לך מנוגהית למאדימית- הלא כן?

אז התשובה שלי באמוציונאלית- זה הכי טוב שיכולתי.... ב"ה שזה יצא "דברים הנשמעים" (ותדה על השכוייח)

"מתוך נקודת הנחה שמולי באמת עומד בנאדם טוב וערכי שידע שעם קצת מאמץ אפשר לפתור הכל?????"

נראה לי שפה ההנחה שלך קצת צריכה עבודה

יש 2 גישות להגיע לפגישה-

רמת הסתברות גבוהה שזה היא- אבל צריך לפתור כמה דברים בדרך

או- אם ואם ואם ואם- אז זה היא. כל קושי- מוריד "נקודות"

(ביסוד מאחורי זה יש הבדלי גישה של היחס ל"אידיאל הרצון שלי לבתזוג") |מפריחת סיסמאות שכמוני|

אתה מרגיש מחוייבות לקשר- שהצד השני לא כ"כ מרגיש.... הצד השני יותר בוחן, פחות מרגיש מחוייב.

עם כל הכבוד- זה שאתה מוכן להפתח ולדבר על דברים ודי סגור שזה זה- לא  אומר שגם היא..

כל המאמצים הכי כבירים לא יבטיחו לך שהיא תצעד בקצב  שלך.

בכל אופן,  אולי הקצב היה מהיר מדיבשבילה, אולי משהו קרה מסביבה שהשפיע עליה-- שמעה  ספור, ראתה משהו וכדומה,  גם אם זה לא  קשור אליך או  אליה- אולי היא  קישרה בין  הדברים..

ואגב--  לנשים יש זכרון ארוך.  מאוד.. שלא  תצפה  שעל כל  דבר  היא תשתפך  מיד..... הרבה דברים הם בבשול איטי עד שהתבשיל מוכן.

בשורות טובות במהרה! חזק  ואמץ!

עכשיו  אתה  מבין  מעט מקריעת  ים סוף והקושי בכך....

מהמפרשים.השלבים הראשונים בהיכרות הם באמת מלאכותיים עד בלתי נסבלים ולחזור לשם שוב אחרי שהגעת לפתיחות ואינטימיות יחסית בקשר זה בהחלט לא קל.

לדעתי,למרות שזה מעמיד אותך בסיכון יותר גדול להפגע,תבוא לקשר עם כל הלב שלך.אז

מאידך,אל תרוץ מהר מדי. אם בע"ה זה יהיה נכון לך להציע נישואין אחרי 20 דייטים-תציע.אם זה עדיין לא מרגיש לך-"זה",אין מה למהר.

כן לבוא עם נכונות לתת את הכל,להתקרב ולוותר ולשתף.מצד שני,לא להקשר מהר מדי וחזק מדי.ולשים כל הזמן אצבע על הדופק איפה בן\בת הזוג שלי נמצא\ת ביחס לקשר.

כולנו רוצים את מה שאתה רוצה-אדם שאנחנו יודעים שיש שם אהבה הדדית,ושנהיה מוכנים לתת את הכל למען האושר שלו והאושר המשותף שלנו.

להגיע לקשר ממקום של חשדנות לא נותן לו מקום להתפתח (לעניות דעתי) בצורה אמיתית. למרות שזה מה שכולנו עושים אחרי שאנחנו נפגשים-עוטים עוד שכבה על עצמנו.

אל תלך לשם,החיים אמיתיים יותר כשבאים עם כל הלב.במיוחד שחסרים גברים כאלה.

הרבה בהצלחה!

למה תמונה של סכין? 

היא חתכה ורידים?

היא חתכה את המדויט בסכין?

או סתם כי נהיה אופנתי להשתמש בסכין כשמשהו לא מווצא חן?

תעשו טובה תחליפו תמונה.

התמונה מזעזעת.

ריבוע ליד ידיעה על רצח רבי אלעזר.

אסוציאציה נוראית.

במסר לאדמין (ADMINׂ) מנהל-על של הפורומים

לכתוב את זה בתוך השירשור- לא יועיל.

תודה

שלום לך!

מה שלומך ?

קראת את דבריך ובאמת ההרגשה היא ממש לא נעימה להישאר עם שאלה פתוחה ומהותית.

יחד עם זאת קראתי כמה מתגובותיך לאחרים פה בפורום ולא כל כך הבנתי מה הבעיה .

האם היא ריגשית או שיכלית.

היית בקשר עם מישהי חודש וחצי ואופס היא הפכה את הקערה על פיה.

איפה אתה היית ? האם היית קשוב ? האם בחנת את הדברים באמת? האם לא שמת לב להסתייגויות שלה?

האם הכל זרם? האם מבחינתך באמת הכל היה בסדר ?

לדעתי הבעיה שלך היא עם הרגש ולא עם השכל.

עם השכל מה הבעיה לדוג' פתחת שותפות עם מישהו ולאחר חודש וחצי הוא אמר לך "לא מתאים" והלך האם אתה תתחיל להתלבט מה לא היה בסדר אצלך/מה גרם לו ללכת?

לדעתי מה שמפריע לך פה זה הרגש יש פה איזו אמירה(לא טובה) שאתה אומר לעצמך או על עצמך.(למרות שבאחת התגובות (אם אני לא טועה)כתבת שאתה באמת בוחן רק את הצד השיכלי)

אם אתה בסדר או לא רק אתה תענה על תשובה זו.

גם אם הבחורה תענה לך ותגיד לך למשל (ממש רק לצורך דוגמא)"שמתי לך שאתה קמצן" מה תעשה אם תגובה כזו תתוכח איתה ?תוכיח לה שאתה לא ?תעבוד על עצמך?

אלו דברים שאתה צריך לעשות עם עצמך .זה שהיא בחרה לא להמשיך בקשר זו הבעיה שלה ולא שלך.(ושלא נדבר בכלל אם הטענה שלה בכלל חיצונית כמו יופי וכד')

אתה עומד לפני הקב"ה בלבד ולו תתן חשבון איפה ומי אתה.

אתה תמצא את בחירת ליבך בגלל מי שאתה ולא בגלל מי שלא מתאים לה משהו בהתנהגות שלך.

ניכר מדבריך שאתה עושה ורוצה לעבוד על עצמך ולהתקדם.

ולכן באמת חשוב לך איך אתה נראה מהצד אז תשאל חברים.תבחן את עצמך בהתבוננות עמוקה .

מה שאני מנסה להגיד לך זה.

שהסיפור של הבחורה הוא לא משהו שאתה אמור לעשות ממנו סיפור והתחיל לבדוק מה בדיוק לא מצא חן בעיניה זה בסך הכל טוב קצת לסקרנות לא יותר מזה.

ועוד משהו לסיום הכרתי גם גברים ודגם נשים שמשכו קשר רק בגלל שהיה נחמד להם או בגלל שלא היה להם נעים לסיים.

בהצלחה

שהקב"ה יהיה בעזרך

ותמצא מהר את השידוך שלך.

כאשה נשואה ולצערי בעלת ניסיון רב אישי בדייטים, אני רוצה להמליץ:

אחרי הפסקה (שבוע/שבועיים או כמה שתרגיש) כדי לשכוח מהסערה שעברת, אני ממליצה שבפעמים הקרובות שתיפגש אל תחסום את עצמך רגשית בגלל המקרה (מכירה אחת שנישאה לבחור שזכר שהרגיש בפגישות שהיא עם רגל אחת בחוץ- ולא ידע שכמה חודשים קודם היא נפגעה מבחור וב"ה שהוא התייחס לרגל האחת שכן בפנים והמשיך עד לחתונה).

כמו כן, אם אתה בספק אבל יש לך ולבחורה בסיס טוב (רקע מתאים, נושאי שיחה משותפים, רמה דתית דומה,... כפי שודאי כבר יעצו לך), תן צ'אנס ל2-3 פגישות נוספות גם אם משהו מסויים מפריע.

אבל, לאחר כ4-3 פגישות (תלוי בעומק הפגישות ובאורכן) או כשאתה מרגיש שיתכן שיש כאן בסיס מתאים, כדאי לפנות ל"שדכן/ית" (חבר/אח/דוד או מי שהציע את הבחורה). כדאי מאד לערב גורם נוסף ולברר קצת מה הבחורה חושבת על הקשר. אם יש ספקות במקרים מסויימים (לפעמים רק בגלל ההבדל בין החשיבה הנשית והגברית) אפשר לפתור אותם כאן ועכשיו.

ב ה צ ל ח ה  !

בדייט אתה בונה בסיס לקשר זוגי.

וקשר זוגי שעוד בהתחלה אתה הולך מאחורי הגב שלה ומברר מה היא חושבת זה בניה של בית עקום.

בית ישר נבנה ששני בני הזוג משתפים אחד את השני במה הם חושבים ומרגישים.

וזה לא בושה להגיד אחרי דייט ש'מאוד כיף לי איתך' או ש' אני צריך לחשוב על זה' או משהו בסגנון.

אם לא תתחילו עכשיו לשתף אחד את השני במה שעובר עליכם בקשר איך זה יתקדם בהמשך?

גם שתתחתנו תשאל את חברות שלה איך היא מרגישה?

לדעתי חובה לשתף בכל, איך היה הפגישה ואיך אתה מרגיש בקשר ואיך אתה מרגיש כלפיה, כן, שלא יהיה צפיות ולא יהיה אכזבות ולודא שאתה מתחיל להרגיש ב'HIGH' אז היא איתך ביחד.

מדברים פה במילים גבוהות מידי!!

רק רציתי לומר מילה

מכל החפירות והמלל דליתי את הרלוונטי ביותר

כי אתה צריך מיקוד. לא להתפזר (זיהיתי נטיה קטנה לזה)

יש כאן 2 תגובות חכמות בוגרות ונראות לי הכי מדוייקות לך שגם נותנות לך פיתרון והכוונה- איך להמשיך ..

 של גברת בשם אחת2  ושל כלנית הנשואה

מנסיוני רב השנים בשידוכים (גרושה כמה שנים לא הכי טובות), נראה שדבריהן אכן יעזרו לך.

ואם יותר לי להוסיף עיצה קטנה: אל תשתדל ותתאמץ כ"כ .

20 פגישות בחדש וחצי זה המון וזה מעיק לדעתי.

וזה ב-א-מ-ת אמור להעיד על רצינות דו צדדית. אחרת עושים פסק זמן לחשיבה

או סתם שבוע כזה בלי פגישות.

מקווה שעזרתי....

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

השפעה חיובית;)

כתבת בפורום הנכון?

אל תתייאש. בע"ה שלך תבוא כמה שיותר מהר🙏

אוח ישע למתולתל ואני יש דודא אליך 

סליחה @הרמוניה 

בגדת ככה בשירי נשמה? (כן, ככה אני קוראת למזרחית😛) 

אהה אליסיה משהו מה שמה

כן?

נהייתי קצת אובססיבי לשירים שלה ולאחרונה התחלתי לשמוע את כל האלבומים שלה מהעבר, אפילו נרשמתי לTIDAL רק בשבילה.

היא ממש מיוחדת. למען האמת זה בעיקר בגלל הפרסונה... יש לה לב טוב והפרסום לא גרם לה לאבד את זה.

האמת שמאז הנערות לא שמעתי מזרחית קלאסית רק מזרח חסידי חח .. האייל גולן זה היה יותר נוסטלגיה בשבילי אז שמעתי תקופה מסוימת.

מה שאני שומע עכשיו זה בעיקר את אליסיה וחסידי קלאסי. (חח רק אני מסוגל לעשות את השילובים האלה 🤣🤣)

לבריאות

למה, זה הגיוני. אתה גם: יהודי, גם ישראלי, גם מזרחי, גם בן אדם בעולם, גם ילד לשעבר, גם .... הרבה זהויות.

TIDAL זה כמו ספוטייפי רק באיכות גבוהה יותר ...HiFi .. אני משלם רק 20 ומשהו שקל בחודש..

אשכול פריקה חושפני ופוטוגני לא יעזור לך לשחזר את הכבוד האבוד שלך. יש דברים שקשה מאוד לתקן. אפילו הייתי אומר ביזיון...

אני אחזור לי למוזיקה החביבה עלי ואתענג על החברה שאני מארח לעצמי

יום אחד גם אתה תחזור בתשובה

🍿

זה לא יפה אם את אומרת שמזרחית= שירי עגבים...

יש הרבה שירי עגבים וגם סתם שירים מטומטמים שהם לא מזרחיים

ולצערנו רוב המוזיקה היום (בין הפופ הרגיל ובין הפופ המזרחי) היא מטומטמת. בזכותה אתה מעריך יותר מוזיקה איכותית ונהנה ממנה...

השוני שיש בין הפופ המזרחי של היום לבין ימי תחילת ואמצע הז'אנר הזה- לפני עשרים שלושים שנה, בולט מאוד. כבר אין זכר היום למוזיקה שהיו עושים אז.
 

אבל גם היום מדי פעם יש הבלחות, אפילו מדהימות.

נניח פאר טסי הוא מאוד מוכשר, ומי שיסתכל מהצד לא יכול להבין איך מי שכתב והלחין את "מה יהיה מחר" מבזבז את הכשרון שלו על שירים טיפשיים.

אבל שמה הדור נמצא. תרבות רדודה ואנשים שנמצאים בבוץ רגשי, שצמאים לצאת משם ולהגיע לעומקים רגשיים ולקשר אמיתי, אבל הרבה פעמים לא באמת יודעים מה זה כי הם לא חוו את זה או לא מאמינים שיגיעו לזה.

השיר הראשון חסום לי🤭 והשני לא

נכון