ונפתח באיחול המסורתי - יהי רצון שתרד פורום אחד מטה במהרה.

דבר שני, לא יודע באילו פורומים הסתובבת אבל זכית עכשיו להיכנס לפורום מיוחד במינו שכל חבריו (ולא בתור גוזמה) הם אנשים איכותיים וישרים הכותבים בכנות את מה שהם חושבים ללא חשש מה האחרים יגידו.

(יש פה לא מעט ניקים המכירים אחד את השני במציאות ובכל זאת מסוגלים לנהל פה דיון ענייני ורציני)

ולשאלתך - אין לנו הגברים סיכוי להבין אי פעם את נפש האשה באמת אז תסתפק בללמוד איך מצופה ממך כגבר להתנהג כלפי אשתך.

אפילו הלימוד הקטן הזה עשוי לתפוס לא מעט שנים של חיים משותפים עם אשתך.

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

והיו לי קשרים עמוקים לצערי עוד לפני..

רק מה?..

הוא אומר דברים נכונים על הציבור הגברי והנשי בכללו.

אצל כל אחד מהאנשים הפרטיים- הדברים מתבטאים אחרת..

אבל הכלים שהוא נותן, עוזרים מאוד בקשר..

ואם לומדים אותו יחד- כבני זוג.. כל אחד יכול לומר איפה הכללים האלו מתבטאים אצלו בפרטי

וככה מכירים אחד את השני יותר לעומק ולומדים לנהוג בשני כפי רצונו!

הוא כלי אדיר!! וצודק!

והוא לא שולל את האינדוודואל.

נגעתי בנקודה רגישה?

תוצאה של כמה ימים שהציניות מרוסנת (ועדיין מרוסנת)

רק היה חשוב לי להדגיש שהוא לא תורה מסיני

סליחה אם זה היה בדרך חריפה מידי או אישית מידי

פשוט מומלץ.

עדיף לינוק ממקורת של קדושה אפע"פ שנאמר "חכמה בגויים תאמין"

ליגה אחרת לגמרי של ספר.

אל תשווה. בגן השלום וחכמת נשים - לא נוגעים בשורש!!

חכמה בגויים תאמין.

חכמה בגויים נאמר על איך לבנות גשרים

לא על הבנת נפש האדם!

אני מעדיפה להישאר בכדור הארץ ...

טבע האיש והאישה.

זה מחקר טכני לחלוטין של אירוע ותגובה.

ולא הבנתי איך מתקשר העניין של "להשאר בכדור הארץ"

אני על הקרקע.. לגמרי.

בנאדם לא יכול להיות טכני מאה אחוז

כל מחקר הוא סוביקטיבי- השאלה היא עד כמה

אפילו מחקרים בגנטיקה אוביקטיבים נתקעו חמישים שנה

כי המדען פשוט לא ראה דברים שהיו לו מול העיניים

(וגם לא ידעו לי שהארוע תגובה נערך על יהודים- אבל זה כבר וויכוח פילוספי אחר..)

והתכוונתי בלי מאדים ונוגה- לא לרחפנות

ושם שכחו את ההבדלים ביניהם

בכל אופן - הגוי הזה חכם מאוד.

חבל להמנע מדבריו.

לק"י.

אממ.. אז ככה..

דיי ידוע שבנות זה עם סתום קצת.. עם הפרעות קשות ובלתי מובנות, אפשר להטיל את זה על כל מיני דברים. אבל בסופו של דבר זו התוצאה.

אני בהחלט לא מסכימה עם אותה אחת שלא מעלה דברים שמפריעים לה ונותנת לבחור להבין כאילו הכל בסדר..

גם את החששות צריך לחלוק..

זה אומר שאם את רואה שהבחור כבר חושב רחוק, ומבחינתך את עדיין בכלל לא בטוחה, אמרי את זה בצורה שלא משתמעת לשתי פנים, שאת עדיין חושבת...

אבל, זה לא תמיד העניין של הנסיך על הסוס, או המדומיין מהשישית.

יכול להיות שזה משהו שהפריע לה, אבל חשבה שאולי זה ישתנה אולי זה יתפתח עם הקשר, וכשראתה שזה לא הולך.. אז.. 

אני לא יודעת מה בדיוק היה בניכם, אבל אולי אפילו הצורה הערה שלך, וגם אחרי זה שדיברתם על זה.. אולי זה באמת לא מתאים לה.. ההודעה שלך שקצת הפחידה אותה... או הדרך שפתאום לא נראה לה שהיא מתכוונת להיות בה..

היא פתאום קלטה שכמה שנחמד לה איתך, זה לא זה.. כי קשה לה עדיין עם דבר מסויים, דבר שאולי חשבה שישתנה או לא יפריע לה כלכך.

עד כאן לעכשיו, אני לא מצליחה לחשוב יותר. 

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

על אף שמצד שני היום כתבתי הודעה בפורום אחרי כמעט 4 שנים שלא נגעתי בכלי מהסוג הזה, כאשר הצד החיובי בזה הוא שעל אף הנתון ועל אף דעתי הכוזבת מפורומים כן ראיתי בחברי הפורום הזה כאלה שיש לי סיכוי לבטוח בהם. לכן ההודעה עלתה מלכתחילה.

מעבר לכך בהקשר לנושא, העניין הוא לא לזרום, הוא אפילו לא הכאב. עיקר מסקנתי הייתה מהפרידה הזאת הייתה האכזבה על כל כוחות הנפש שבאמת השקעתי בתקופה הזאת ועצם העובדה של הנה צריך להתחיל הכל מהתחלה. 

הרעיון אליו חתרתי מהודעה זו הוא ליצור "אינדוקציה" כדי שבפעם הבאה באמת אוכל להבין הרבה יותר טוב איך לבחון את האדם העומד מולי.

כך שאתה לא ממש יכול לקבל 'מתכון' איך לבחון ומתי להסיק מסקנות ואיזה ...

מהצד הנשי-

מסכימה עם עין הקורא...

היא ניסתה, היא חיכתה, היא בטוח שקלה את זה עם עצמה והתייעצה עם לא יודעת מי..

ואז היא הגיעה למסקנה שלא. אין לה כח להתמודד עם זה כל החיים.. ואולי היא חיכתה לרגש שיתפתח והוא לא הגיע ואולי היא ראתה דברים מזווית ראיה של חודש וחצי שפתאום הבינה וזה לא בשבילה.

חודש וחצי זה לא הרבה..

סליחה ממש.

אולי זה הרגיש..

אבל זה כלום זמן... הם עוברים וחולפים ביעף!

ובשביל הכרות זה מממש לא הרבה.

שהיא פשוט נבהלה.

(אני לא חדשה בפורום, החלפתי כינוי).

לפעמים הקשר זורם, השיחות מתפתחות מצוין, מגיעים למקומות רגישים וכמעט מתאהבים (או לא כמעט)

ואז פתאום היא מגלה שכל הפרפרים והריחופים גרמו לה להדחיק דברים שהיא חשבה עליהם אבל ביטלה אותם מתוך

הרצון שהכל יסתדר ויתאים, כי זה באמת נראה כ"כ טוב! אבל בתכל'ס או שהדברים המודחקים האלה נורא הפריעו לה

כל הזמן ועכשיו פתאום הם התפרצו והיא קולטת שזה בכלל לא זה, למרות שהיא באמת רצתה, או שהיא פשוט נבהלה מעצמה בגלל שדברים שהיו מאוד חשובים לה מראש לא מספיק נלקחו בחשבון...

ועצה- לא לאכול אותי, אני לא מספיק מכירה את המקרה, זה לשיקולו של אינדוקציה בלבד-

יכול להיות שאם הקשר היה מאוד פתוח וזורם שווה לך לשלוח איזה סמס בסגנון:

אני מבין ומכבד את החלטתך אבל הייתה מאוד שמח אם היית יכולה לשתף אותי מעט בשיקולים (ואולי אם שיחה בלתי אמצעית קשה לה אז לתת לה אופציה של גורם שלישי, מייל או כל דבר אחר שיקל). זה נראה לי הגיוני ולגיטימי אם זה יעזור לך להסיק וללמוד מזה, אבל זה כבר לשיקולך...

המון בהצלחה

שתזכה להקים בית נאמן בישראל

ושנזכה כולנו להקים את היכלו של הקב"ה במהרה בימינו!

אבל אני (בתור בת..) דווקא רואה את הצד השני של הבחורים שהם לא יציבים, לא בטוחים בעצמם, אומרים משהו אחד ומרגישים משהו שונה..

אז... סליחה על הקטנוניות... אבל.. אם אפשר להעלות את השאלה לרמה של שני הצדדים... באופן כללי מה גורם לאנשים אחרי קשר שנראה טוב מאוד ומתפתח פתאום להגיד לא.... אם תשאלו אותי זה בד"כ פיק ברכיים...... אלא אם כן פתאום התגלה משהו ...

בהצלחה לכולנו  שה' יהפוך לנו את הימים הללו לששון ולשמחה!!!!!!! בקרוב בעזהי"ת!!!!!!!!!!

לשיחה ש(כפי שאני מבינה) היתה לכם כמה ימים קודם.

אם הבנתי נכון, היה לך משהו שהפריע לך. ניסית לדבר על זה איתה (ואני חושבת שזה לזכותך) אבל כפי הנראה בצורה בה זה התנהל הרתיע אותה.

אך תיקח אותי כגורם מוסמך - אני בעצמי עדיין רווקה. אבל נראה לי שאני במקומך, הייתי מנסה לספר את כל הפרטים ליועץ מוסמך וירא שמיים(! חשוב מאד!!!!), ואולי לשמוע ממנו אם לגבי הצורה שהתנהלה אותה שיחה, יכולת לעשות את זה יותר טוב, ואז,

1. ייתכן שישנה דרך לחזור ולהיפגש (בכל זאת 20 פגישות) או-

2. לפחות תדע איך להתנהל בקשר הבא כדי שזה לא יקרה, או

3. שלפחות תדע שאתה היית בסדר גמור.

מה שכן חשוב(!!!!!!!!!!!) ללכת ליועץ טוב וירא שמיים!

הערה: כל הנאמר הוא מדעתי האישית בלבד והבנתי את המצב והשאלה. הכל בע"מ. וסליחה אם אני אומרת משהו שלא שייך.

אז נכון אמרת, הראש של בנות לא ברור. רוצה פרט טריוויה נוסף- גם לנו הבנות בעצמנו הוא לא תמיד ברור! אז בטח תשאל פה- אם אנחנו לא מבינות למה שאתה תבין, והתשובה נמצאת בתגובה של עקיבא ויעל- אתה אמור להבין בסופו של דבר את אשתך, עד כמה שאפשר, לא את כל האחרות. כל השאר זה הקשבה וסבלנות הדדית.

אתה שאלת למה היא המשיכה אם היא ידעה שיש דברים שמפריעים לה. אבל שאלה לי אליך: מי אמר שהיא ידעה את זה? אולי זה לא הפריע לה קודם כי היו דברים אחרים בדרך? אולי היא לא ראתה את זה עד עכשיו? דווקא בגלל שהקשר היה טוב והלך לכיוון רציני היא לא רצתה להחליט בצורה חותכת. אולי היא רצתה לברר לעצמה עד כמה זה נכון, וכן, יש דברים שלוקח זמן לברר ואפילו הרבה.

למה היא לא אמרה כלום תוך כדי? יש דברים שאם מדברים עליהם זה משפיע על המציאות, או לפחות על המציאות שלך כפי שהיא מוצגת כלפיה. יש דברים שאי אפשר לראות כשהשני מודע להם, ועד כמה שקשר זוגי צריך להיות הכי פתוח, מקשיב ומשתף, התלבטות משותפת לגבי המשך הקשר לפעמים פשוט לא שייכת, ולא רק זאת אלא עלולה לבלבל גם את הצד השני..

והשאלה האחרונה שראיתי אצלך- למה היא לא אמרה כלום כששאלת מה הסיבה שלה? או! פה זה באמת עניין של בנות לדעתי. העניין ההוא של לא לפגוע עד כמה שאפשר. מישהי שמנתקת קשר אחרי פגישה ראשונה כמו שאמרת אולי לא תגיד דברים כאלה, אבל מישהי שכבר מכירה אותך והקשר חזק, מן הסתם גם הסיבה משמעותית יותר, ועל כן יכולה לפגוע יותר.

יש כאלה שיגידו "טוב, אז שתגיד משהו אחר", ולפעמים זה נכון להציג סיבה אחת גם כשיש בעצם עוד כמה סיבות יותר מהותיות, אבל אני לא מכירה אותך. אולי היא חשבה שיותר יפגע בך להגיד את האמת או להגיד משהו שהוא חלק מהאמת.

אולי אתה צודק והיא לא הייתה בסדר. אני לא יודעת. אבל לחפש אשמים זה מה שיעזור? זה בונה לעתיד? זה מעודד אותך?

עד כאן דעתי.

שנזכה לתקן את עצמנו עד שנגיע לגאולה שלמה, במישור הפרטי והכללי.

זעקתך נשמעת למרחוק עד כדי כך שקראתי הכל מריש ועד גמירא

אתה מבקש נוסחא איך לבחון את האדם העומד מולך ולדעת אם זו אשתך לעתיד או לא

לו יצויר שיש תשובה לשאלתך ואפילו תשובה המסתעפת לכמה סעיפים...

אז פשוט:

זה השירשור האחרון של הפורום הזה (אחרונים נא לאשר השתתפות במפגש סיום)

אבל כנראה זה לא כך

צריך לבוא לכל קשר עם אמון, כנות והרבה כח ונכונות להשקיע על אף משקעי העבר

עיין בכל התגובות שלפני וגם אלו שיבואו אחרי ותראה שכל אחד ואחת רואים אחרת את התמונה

אבל כולם מסכימים שהיא מורכבת יותר ממה שאתה מרגיש

אחי תתאושש ותמשיך הלאה! רק כך מתקדמים!!!!

בציפיה לישועות הכלל והפרט בב"א

אינני מנסה להבין את כל הראש הנשי... לזה אני לא אייחל גם לאחר עשרות שנות נישואים...

אבל אני כן מנסה להבין את הנקודה הזאת שלצערי כבר שמעתי אותה כבר כ"כ הרבה פעמים ועכשיו לצערי זה קרה גם לי לראשונה... (לצורך העניין יש לי חבר שחטף "לא" להצעת נישואין אחרי כמעט שלושה חודשים של קשר...)

בעיני - בתמצות מהיר - השאלה שעומדת כאן על הפרק היא: גברת יקרה עד מאוד, למה למען ה' בחודש וחצי לא יכלת לגייס לך טיפה כנות ולשתף גם אותי בלבטים שלך?

(צמד מילים שמעולם לא חשבתי שיחברו)

כאחד שיצא לו ללוות כמה זוגות או יותר נכון הרבה מדויטות (עיין מילון פורום) שמתלבטות אצלנו במיטבחון מה השלב הבא... אני יכול לאמר שיש אלפי סיבות אפשריות שחלקן הגיוניות וחלקן לא חלקן כבר נאמרו פה וחלקן לעולם לא תאמרנה...

העניין בשלב שלך הוא לימוד זכות ולא לנסות להבין מה עובר בראש שלה.

כי אותה כנראה שלא תזכה לחנך (וגם אחרות)

רק בגדול הכיוון הוא שעל כל פשעים תכסה אהבה וכל עוד היא רוצה שהקשר יצליח היא לא תראה את "הבעיות" כעניין מרכזי אלא במקרה הטוב היא תראה ותיחס חשיבות שולית לעניין ובמקרים אחרים היא לא תראה את ה"בעיות" בכלל

עד ש... הבועה אצלה בראש מתפוצצת ומכאן אפשר להעביר שיעור כללי למה הוא לא מתאים

(אם היא מחונכת אז למה אתה לא מתאים ואם לא אז למה אתה רע)

בשלב הבא לפי הבנתה ולפי עומק סביכות הסיטואציה היא מדברת מה שיוצא ולא מה שהיא מתכננת (ככה רובינו מתנהגים במצבי לחץ)

בקיצור לא יצא לך מכאן תובנה להבא אז חבל על הזמן והכאב

יהי רצון שלא תיטוש ולא תינטש אלא תזכה לחופתך בקרוב אכי"ר

א. אינני מחפש את העולה הבא לגרדום. להיפך ממש, אני מחפש את הבאה שאוכל להעניק לה כתר... מהות השאלות כאן הן אך ורק במטרה להבין יותר טוב איך להתנהג בפעם הבאה.

ב. אני לא הייתי תולה את זה בשיחה... כי בתור אחד שהיה שם אני באמת לא חושב שהייתה דרך יותר עדינה ומתוקה ולהגיד שמשהו מפריע לי... ואם מה שהפריע לה הייתה ההודעה שאמרה בקיצור "ממש ממש אהבתי את התשובה שלך ואני בהחלט אצפה לראותה מתממשת בהמשך" זה לא משהו שהיא יכלה לעמוד בו... אז ב"ה באמת שלא התחתנו... כי את האמת לדעתי הכנה משום מה פשוט היה נח לה לנצל את "כעין נקודת משבר" שממנה היא יכלה לפתוח פתח כך שהיא תוכל להרגיש יותר טוב עם עצמה... (וכן, זה מובן, יש המון רגשות אשם אחרי שחותכים מישהו...)

ג. אולי זה קצת יהיר מצידי לומר את זה אבל אם תשאלי אותי היום אני בטוח בלמעלה מ 90% שאני יודע מה הפריע לה. הבעייה היא שאם אני צודק זה משהו שהיא ידעה עוד מהדייט הראשון. וע"ג זה באה באמת שאלה אמיתית: ידעת שיש משהו שלא תואם לחלומותיך הוורודים, ואפילו ממש יפה שהחלטת לתת לזה קצת זמן ולראות אם את מעכלת את זה, אבל כמה זמן? ולמה למען ה' לא לרמוז לפחות, לצנן את הקשר, משהו...

ד. לגבי טענת הלא לפגוע. אני כל כך שונא את הטענה הזאת. כי בואי באמת רגע נשים דברים על השולחן... ונדמיין מישהו שהוא לא אני (עם הבטחון העצמי הגבוה שלי, ועצם העובדה שהרמה בה אני שלם עם מי שאני נמצאת די גבוה בסולם) אלא ניקח מישהו עם טיפה פחות בטחון עצמי... יש לך מושג כמה קונספירציות / אסוציאציות / פחדים / רעיונות / רגשות נחיתות / שנאה עצמית פרידה כזאת "ללא הסבר מנומק" יכולה לגרום לו? יש לך מושג כמה כאב יכול להחסך לכזה בנאדם אם בת זוגתו לשעבר שנייה לפני שהיא מנתקת את הקשר תטרח להגיד לו שיש נקודה בו שהיא לא רעה אלא פשוט לא מתאימה לה? . 

אז- א. אני שמחה לשמוע

ב. לא הבנתי איפה התייחסתי לשיחה, מה גם שלא ממש ברור לי על איזו שיחה מדובר. מצטערת. אם תוכל להבהיר...?

ג. זו בדיוק הנקודה שבה הבעתי את דעתי האישית, בלי לדעת מה הפרטים. ואנחנו לא יכולים לומר אם אתה יהיר באמירה שלך, מפני שרק אתה פה יודע מה היה ביניכם, וכנראה זה היה ברמה שאתה יכול לדעת מזה.

רק עניין אחד- אמרת שהיא ידעה מההתחלה את הנקודה הזו, אבל האם מההתחלה זה הפריע לה? לא בהכרח, לפחות לא ברמה של לנתק קשר. קיימות לא רק נקודות שמפריעות בהתחלה ויורדות עם הזמן, אלא גם להיפך לפעמים. ויכול להיות שהיא שמה לב לכך רק אחרי שנקודות אחרות התבהרו לה...אני רק זורקת רעיונות.

ד. אתה צודק. זה הרבה פחות נעים לא לדעת באופן ודאי מה הסיבה, וזה אפילו לא חייב להיות קשור לביטחון עצמי. אנחנו רוצים ללמוד מכל קשר ומכל ניסיון שהיה לנו בחיים, וזה קשה להתקדם כשאתה לא יודע איפה לתקן. א-ב-ל, יכול להיות מצב שלהגיד מה הסיבה יפגע יותר מיעזור, ואני מתפללת שכל אחד שמסיים קשר ידע להבחין מי מולו לעניין הזה, ולדעת מה לעשות. אבל אנחנו לא מושלמים (אני בטוח לא...), ולא תמיד צודקים או יודעים מה נכון, וחבל. פשוט אתה שאלת לגבי הראש של נשים, אז אני מנסה להציע אפשרויות בתור שכזו...לא נורא, לא תמיד צודקים...

ב"הצלחה בהמשך!

אני חושב שיש למקד על נקודה שנאמרה כאן.

לאותה בחורה לא היה קל, להחזיק קשר של חוש וחצ י ואז לנתק, היה כפי שתואר בשיחה- קשה, אך גם בקשר כנראה שהיה לה קשה.

לגבי נתונים חיצוניים, שמעתי מהרב עזרא שיינברג שליט"א שאין להתעלם מנתונים חויצוניים, כלומר, אם משהו חיצוני ממש מפריע לך אל תתן לזה להמשך, אם אינך מסתדר עם הנתונים הפיזיים, אז אל תצפה שבעתיד תסתדר/י!!

כפי שנאמר לפניי, הנקודה של השיחה הייתה נשמעת די משמעותית, כנראה שפלטת משהו שגרם לה לחשוב פעם שניה, ושלישית, ואז היא אמרה לעצמה- בחור כזה אינני רוצה...

מבחינתך זו הייתה בדיחה/פליטה, מבחינתה זה היה משהו שהעיד על האדם שנמצא מולה!!

הבהרה: אני לא בדכאון / עצוב / שבור / מאוכזב / מנסה להתגבר ולא מצליח. לצורך העניין 24 שעות אחרי הפרידה כבר שמעתי הצעה ואמרתי כן... שמח שסגרנו את נקודה הזאת.

הערה: התגובות שלכם ממש לעניין תודה...

אבל לענ"ד מנסיון אישי, כדאי לקחת אחרי קשר ארוך ועמוק, במיוחד אם אתה הנזרק ולך היה מצויין- קצת פסק זמן, לא רק בשביל להרגע, שזה גם דבר חשוב.

אלא בשביל לתת לנפש מנוחה, הנפד היא משו צאד עמוק בתוך האדם, שבעצם היא זה הוא(מה???).

כלומר, בגלל שהקשר בדייטים הוא בעיקר נפשי ורגשי, ולא קשר שכלי- אז זה לא יעזור שנכניס לנו (בעיקר הגברים שבנינו) ש'מה שהיה היה', יאללה ממשיכים', 'זה לא מה שישבור אותי' וכו'. כי הנפש אחרי שהיא נקשרה במשו, זה היא, ולוקח לה זמן לעכל, שמה שהיה היה.

לענ"ד, אפשר אחרי 'קרב' ארוך להתחיל שוב רק אחרי שעושים שומה עמוקה מאד, ובודקים שגם הנפש סיימה את הקשר.

זכרונות תמיד יהיו, אי אפשר לשכוח קשר טוב, אירועים וכו'. אבל בנפש צריך להתנתק.

בלי ההתנתקות של הנפש לא פרקטי לצאת שוב. הנפש תעשה השוואות, תחרויוית וכו'.

הנפש צריכה להיות פניוה לגמרי לפני הפגישות, ולא מלאה במישהי אחרת.

אולי הדברים לא נוגעים אליך, כי אתה ממש, אבל ממש חזק.

אני כותב את זה מנסיון של מישו שחשב שהוא ממש חזק, ואחרי הזריקה מייד יצא לבית קפה עם חבר. אבל גילה שגם לו לוקח קצת זמן... 

השערות לגמרי- לא בטוח שזב מה שהיה

נראלי שכשהיא נפרדה ממך ולא אמרה למה זה היה באמת ממקום של לא לפגוע...

אולי זה משהו שהיא לא חושבת שישתנה בך גם אם היא תגיד...

אם זה משהו טכני כגון- מראה, משפחה, אורח חיים וכדומה או שזה משהו באופי הבסיסי שלך שלא תשנה

גם אם מאד תרצה...

ולכן אין עניין לומר את זה- כי מה יש לך לעשות עם המידע??

ברור שזה לא נעים וזה מאכזב ממממש! כשנגמר קשר זה ממש קשה ,

לא בטוח שאם היא הייתה אומרת את הסיבה זה היה קל יותר.

אופציה שניה- היא פשוט הרגישה שנחמד לה והכל אבל זה לא זה, היא לא מצליחה אפילו לנסח למה,

עד עכשיו היא לא קלטה שהקשר רציני ויש מצב לחתונה באופק,

עכשיו היא קלטה שאם היא אומרת לא- אז "עכשיו או לעולם לא"...

עד עכשיו היא הדחיקה את הקושי שלה בלב להתמסר לקשר הזה- כי איך היא תפרד בלי אפילו להסביר לעצמה למה??

אבל עכשיו היא קלטה שגם אם אין לה הסבר חייבים להפסיק, כי כבר חודש העניין מציק לה, ודי היא לא יכולה יותר למרוח,

או שפתאום היא הצליחה לנסח לעצמה את הסיבה.. אבל לא לגמרי

ולכן אין לה מה לענות למה לא להמשיך, כי היא בעצמה מבולבלת ביחס לקשר, שהיה לה גם טוב בו , אבל היא פשוט יודעת שלא- ולכן זה הדבר היחידי שהיא אמרה לך...

זה די מבולגן, אני יודעת, כי זה ממקום של רגש... פחות בשכל ... מקווה שזה יעזור במשהו

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

שעל אף ששאלתי לכאורה באה מהמקום הכי לוגי בעולם, ותשובתך מהמקום הכי אמוציונאלי בעולם, בהתחשב בנסיבות היא נשמעת הכי הגיונית. תודה.

בנוגע לכוחות הנפש... לא ממש לא... זה שריר שאני אשמח לאמץ ולפתח אחרי החתונה, לפני אני פשוט אשמח לקבל מישהי ממש מתוקה, שנצא ל15-20 דייטים, שנינו נרגיש שזה זה, היא תקבל הצעה רומנטית ונתחיל בטיול אל עבר ה120 שנה...

ובנוגע לדמות הווירטואלית... היא היא שאני שונא... למרות שב"ה כפי שכבר ציינתי באחת ההודעות הקודמות מאוד התרשמתי מהרמה אליה אתם מגיעים כפורום.

רוב האנשים חושבים (או מקווים) שברגע שהיא סוף סוף תגיע- נגיע יחד אל המנוחה ואל הנחלה. ולא באמת מפנימים שטוב משותף זה לא דבר שהולך ברגל, וצריך לעבוד עליו.

ואתה אומר- עכשיו אני לא מוכן לעבוד (או לפתח כוחות נפש, שבעיני זה זה), אחרי שתגיע הבחורה- אני מוכן להשקיע.

ונראה לי שזה לא עובד ככה. אי אפשר לדעת מה ה' מתכנן לנו, ולא כדאי להציב תנאים. אני מקווה בשבילך שהיא תגיע ככה, חמודה ומוכנה. אבל קח בחשבון שיכולות להיות גם לפני מהמורות, ודווקא אחרי הכל ילך חלק, או להפך, או בכלל לא, או גם וגם. אל תחליט לך מראש ש'אם זה דורש עבודה מראש- זה לא בשבילי'. יכול להיות שדווקא הגברת המקסימה שלך מתחבאת בתוך קופסה קצת קשה לפתיחה, וחבל שתפספס אותה רק בגלל זה.

שאני לא מוכן לעבוד גם לפני הקשר. להיפך אני הבנאדם האחרון בעולם שיגיד את זה. 

אבל אני גם לא רוצה שזה יקרה...

באמת זה אולי נשמע קצת  ומגעיל מצידי אבל ב24 שעות אחרי שהקשר הזה נסגר, כשכל הסביבה הקרובה כבר התחילה את הנאום הדבילי על כך שיש הרבה דגים בים, לי בראש עברה מחשבה אחת:

אווף ! הכל מהתחלה? הטלפון הראשון, הדייט הראשון, להתחיל להכיר לחקור, להבין את הראש, לספר על עצמך. וכו' וכו' וכו'. לא יודע יש כאלה שטוענים שחודש וחצי זה לא הרבה... במושגים שלי זה המון... ובאמת מאכזב לדעת שהכל היה לשב...

תני לי מישהי שיודעת שאני אוהב אותה ושאני אדע שהיא אוהבת אותי ובאמת שאהיה מוכן לתת את כל כולי למען האושר שלה והאושר המשותף של שנינו, אבל עכשיו כשאט אט אני מתחיל להפנים שהגיע הזמן להעלות את רמת הכבדהו וחשדהו בקשר זה פשוט מטיס לי את כל הרוח מהמפרשים... איך אני אמור לבטוח ביצור האמוציונאלי בעל פני המלאך שעומד מולי כשאני יודע שיתכן וממש חמש דקות אחרי שאעלה על האוטובוס בחזרה לישיבה היא שוב תחשוב על כך שיש כמה נקודות שמפריעות לה (אבל הוא לא מחלק נכון את כמות השעות שלו בין הרב זצ"ל ללימודי הגמרא אז אולי הוא לא מספיק ביינ"ש ונפשי כמו שסיפרו לי) וערב אח"כ היא תתקשר לספר לי שהיא חשבה על זה וזה לא זה. למה דווקא אני מרגיש מחויבות כ"כ אמיתית באמת לספר ולשתף בדברים שמפריעים לי מתוך נקודת הנחה שמולי באמת עומד בנאדם טוב וערכי שידע שעם קצת מאמץ אפשר לפתור הכל?????

וואו... סוף סוף הצלחתי לבטא את תסכולי העמוק במילים המתאימות.

תודה שיר פשוט... הבאת לי את המוזה  

זה מתחיל להשפיע גם עלייך...

נראה לי שאם תבין שזהמ ה שכולנ"ו עושים פה בעצם- תסכים למידת הכנות שאכן יש פה

ביקשת שנתרגם לך מנוגהית למאדימית- הלא כן?

אז התשובה שלי באמוציונאלית- זה הכי טוב שיכולתי.... ב"ה שזה יצא "דברים הנשמעים" (ותדה על השכוייח)

"מתוך נקודת הנחה שמולי באמת עומד בנאדם טוב וערכי שידע שעם קצת מאמץ אפשר לפתור הכל?????"

נראה לי שפה ההנחה שלך קצת צריכה עבודה

יש 2 גישות להגיע לפגישה-

רמת הסתברות גבוהה שזה היא- אבל צריך לפתור כמה דברים בדרך

או- אם ואם ואם ואם- אז זה היא. כל קושי- מוריד "נקודות"

(ביסוד מאחורי זה יש הבדלי גישה של היחס ל"אידיאל הרצון שלי לבתזוג") |מפריחת סיסמאות שכמוני|

אתה מרגיש מחוייבות לקשר- שהצד השני לא כ"כ מרגיש.... הצד השני יותר בוחן, פחות מרגיש מחוייב.

עם כל הכבוד- זה שאתה מוכן להפתח ולדבר על דברים ודי סגור שזה זה- לא  אומר שגם היא..

כל המאמצים הכי כבירים לא יבטיחו לך שהיא תצעד בקצב  שלך.

בכל אופן,  אולי הקצב היה מהיר מדיבשבילה, אולי משהו קרה מסביבה שהשפיע עליה-- שמעה  ספור, ראתה משהו וכדומה,  גם אם זה לא  קשור אליך או  אליה- אולי היא  קישרה בין  הדברים..

ואגב--  לנשים יש זכרון ארוך.  מאוד.. שלא  תצפה  שעל כל  דבר  היא תשתפך  מיד..... הרבה דברים הם בבשול איטי עד שהתבשיל מוכן.

בשורות טובות במהרה! חזק  ואמץ!

עכשיו  אתה  מבין  מעט מקריעת  ים סוף והקושי בכך....

מהמפרשים.השלבים הראשונים בהיכרות הם באמת מלאכותיים עד בלתי נסבלים ולחזור לשם שוב אחרי שהגעת לפתיחות ואינטימיות יחסית בקשר זה בהחלט לא קל.

לדעתי,למרות שזה מעמיד אותך בסיכון יותר גדול להפגע,תבוא לקשר עם כל הלב שלך.אז

מאידך,אל תרוץ מהר מדי. אם בע"ה זה יהיה נכון לך להציע נישואין אחרי 20 דייטים-תציע.אם זה עדיין לא מרגיש לך-"זה",אין מה למהר.

כן לבוא עם נכונות לתת את הכל,להתקרב ולוותר ולשתף.מצד שני,לא להקשר מהר מדי וחזק מדי.ולשים כל הזמן אצבע על הדופק איפה בן\בת הזוג שלי נמצא\ת ביחס לקשר.

כולנו רוצים את מה שאתה רוצה-אדם שאנחנו יודעים שיש שם אהבה הדדית,ושנהיה מוכנים לתת את הכל למען האושר שלו והאושר המשותף שלנו.

להגיע לקשר ממקום של חשדנות לא נותן לו מקום להתפתח (לעניות דעתי) בצורה אמיתית. למרות שזה מה שכולנו עושים אחרי שאנחנו נפגשים-עוטים עוד שכבה על עצמנו.

אל תלך לשם,החיים אמיתיים יותר כשבאים עם כל הלב.במיוחד שחסרים גברים כאלה.

הרבה בהצלחה!

למה תמונה של סכין? 

היא חתכה ורידים?

היא חתכה את המדויט בסכין?

או סתם כי נהיה אופנתי להשתמש בסכין כשמשהו לא מווצא חן?

תעשו טובה תחליפו תמונה.

התמונה מזעזעת.

ריבוע ליד ידיעה על רצח רבי אלעזר.

אסוציאציה נוראית.

במסר לאדמין (ADMINׂ) מנהל-על של הפורומים

לכתוב את זה בתוך השירשור- לא יועיל.

תודה

שלום לך!

מה שלומך ?

קראת את דבריך ובאמת ההרגשה היא ממש לא נעימה להישאר עם שאלה פתוחה ומהותית.

יחד עם זאת קראתי כמה מתגובותיך לאחרים פה בפורום ולא כל כך הבנתי מה הבעיה .

האם היא ריגשית או שיכלית.

היית בקשר עם מישהי חודש וחצי ואופס היא הפכה את הקערה על פיה.

איפה אתה היית ? האם היית קשוב ? האם בחנת את הדברים באמת? האם לא שמת לב להסתייגויות שלה?

האם הכל זרם? האם מבחינתך באמת הכל היה בסדר ?

לדעתי הבעיה שלך היא עם הרגש ולא עם השכל.

עם השכל מה הבעיה לדוג' פתחת שותפות עם מישהו ולאחר חודש וחצי הוא אמר לך "לא מתאים" והלך האם אתה תתחיל להתלבט מה לא היה בסדר אצלך/מה גרם לו ללכת?

לדעתי מה שמפריע לך פה זה הרגש יש פה איזו אמירה(לא טובה) שאתה אומר לעצמך או על עצמך.(למרות שבאחת התגובות (אם אני לא טועה)כתבת שאתה באמת בוחן רק את הצד השיכלי)

אם אתה בסדר או לא רק אתה תענה על תשובה זו.

גם אם הבחורה תענה לך ותגיד לך למשל (ממש רק לצורך דוגמא)"שמתי לך שאתה קמצן" מה תעשה אם תגובה כזו תתוכח איתה ?תוכיח לה שאתה לא ?תעבוד על עצמך?

אלו דברים שאתה צריך לעשות עם עצמך .זה שהיא בחרה לא להמשיך בקשר זו הבעיה שלה ולא שלך.(ושלא נדבר בכלל אם הטענה שלה בכלל חיצונית כמו יופי וכד')

אתה עומד לפני הקב"ה בלבד ולו תתן חשבון איפה ומי אתה.

אתה תמצא את בחירת ליבך בגלל מי שאתה ולא בגלל מי שלא מתאים לה משהו בהתנהגות שלך.

ניכר מדבריך שאתה עושה ורוצה לעבוד על עצמך ולהתקדם.

ולכן באמת חשוב לך איך אתה נראה מהצד אז תשאל חברים.תבחן את עצמך בהתבוננות עמוקה .

מה שאני מנסה להגיד לך זה.

שהסיפור של הבחורה הוא לא משהו שאתה אמור לעשות ממנו סיפור והתחיל לבדוק מה בדיוק לא מצא חן בעיניה זה בסך הכל טוב קצת לסקרנות לא יותר מזה.

ועוד משהו לסיום הכרתי גם גברים ודגם נשים שמשכו קשר רק בגלל שהיה נחמד להם או בגלל שלא היה להם נעים לסיים.

בהצלחה

שהקב"ה יהיה בעזרך

ותמצא מהר את השידוך שלך.

כאשה נשואה ולצערי בעלת ניסיון רב אישי בדייטים, אני רוצה להמליץ:

אחרי הפסקה (שבוע/שבועיים או כמה שתרגיש) כדי לשכוח מהסערה שעברת, אני ממליצה שבפעמים הקרובות שתיפגש אל תחסום את עצמך רגשית בגלל המקרה (מכירה אחת שנישאה לבחור שזכר שהרגיש בפגישות שהיא עם רגל אחת בחוץ- ולא ידע שכמה חודשים קודם היא נפגעה מבחור וב"ה שהוא התייחס לרגל האחת שכן בפנים והמשיך עד לחתונה).

כמו כן, אם אתה בספק אבל יש לך ולבחורה בסיס טוב (רקע מתאים, נושאי שיחה משותפים, רמה דתית דומה,... כפי שודאי כבר יעצו לך), תן צ'אנס ל2-3 פגישות נוספות גם אם משהו מסויים מפריע.

אבל, לאחר כ4-3 פגישות (תלוי בעומק הפגישות ובאורכן) או כשאתה מרגיש שיתכן שיש כאן בסיס מתאים, כדאי לפנות ל"שדכן/ית" (חבר/אח/דוד או מי שהציע את הבחורה). כדאי מאד לערב גורם נוסף ולברר קצת מה הבחורה חושבת על הקשר. אם יש ספקות במקרים מסויימים (לפעמים רק בגלל ההבדל בין החשיבה הנשית והגברית) אפשר לפתור אותם כאן ועכשיו.

ב ה צ ל ח ה  !

בדייט אתה בונה בסיס לקשר זוגי.

וקשר זוגי שעוד בהתחלה אתה הולך מאחורי הגב שלה ומברר מה היא חושבת זה בניה של בית עקום.

בית ישר נבנה ששני בני הזוג משתפים אחד את השני במה הם חושבים ומרגישים.

וזה לא בושה להגיד אחרי דייט ש'מאוד כיף לי איתך' או ש' אני צריך לחשוב על זה' או משהו בסגנון.

אם לא תתחילו עכשיו לשתף אחד את השני במה שעובר עליכם בקשר איך זה יתקדם בהמשך?

גם שתתחתנו תשאל את חברות שלה איך היא מרגישה?

לדעתי חובה לשתף בכל, איך היה הפגישה ואיך אתה מרגיש בקשר ואיך אתה מרגיש כלפיה, כן, שלא יהיה צפיות ולא יהיה אכזבות ולודא שאתה מתחיל להרגיש ב'HIGH' אז היא איתך ביחד.

מדברים פה במילים גבוהות מידי!!

רק רציתי לומר מילה

מכל החפירות והמלל דליתי את הרלוונטי ביותר

כי אתה צריך מיקוד. לא להתפזר (זיהיתי נטיה קטנה לזה)

יש כאן 2 תגובות חכמות בוגרות ונראות לי הכי מדוייקות לך שגם נותנות לך פיתרון והכוונה- איך להמשיך ..

 של גברת בשם אחת2  ושל כלנית הנשואה

מנסיוני רב השנים בשידוכים (גרושה כמה שנים לא הכי טובות), נראה שדבריהן אכן יעזרו לך.

ואם יותר לי להוסיף עיצה קטנה: אל תשתדל ותתאמץ כ"כ .

20 פגישות בחדש וחצי זה המון וזה מעיק לדעתי.

וזה ב-א-מ-ת אמור להעיד על רצינות דו צדדית. אחרת עושים פסק זמן לחשיבה

או סתם שבוע כזה בלי פגישות.

מקווה שעזרתי....

בשביל זה יש את הפגישה

שואלים מה שלום הצד השני ומתי ואיפה נפגשים

זה מאוד תלוי בצד השני..

פצל"פ כתב שבשביל זה יש את הפגישה.. נכון.

ועדיין יש משהו יותר כיף וזורם בשיחה שהיא יותר מכמה דקות טכניות.

הכלל שלי הוא ברגע שהבן אדם מעניין: השיחה מעניינת.

לשאול מה שלומה, מה היא עשתה היום ועל זה מתפתחים קצת.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצרה, שבו רק מתאמים פגישה.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצת יותר מעמיקה.

אי אפשר לדעת מראש מה הצד השני מצפה.

לכן לדעתי, נכון לשאול - ולהשאיר את הדלת פתוחה.

וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -

לשאול על ההעדפות של הצד השני.

על מה לא הייתי מדברת -

שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.

אקטואליה.

דברים שקורים בעולם.

למה?

בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?

מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -

ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?

שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.

אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??

בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.

אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.

אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?

אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?

משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.

בעיקר - לא לבוא עם רשימת שאלות מוכנה.

אם זה נשמע קשה, מורכב, מסובך -

אפשר להתאמן על בני משפחה\חברים.

בהצלחה!

בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.

הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.

ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.

דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.

אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו

בהצלחה בחיפוש

שם גם שדכנים שמשדכים מסורתיים. (התגובה בראש הפורום של "מדריך עדכני לפורום שלנ"ו" ושם בקישור "רשימת שדכנים מתעדכנת")

אני רואה שם ברשימה נגיד את השדכניות רחל בן דוד וחבצלת מורי ונאווה תמר, תסכלי יש שם מספרי טלפון.

(ונראה לי גם באתר שליש גן עדן יש).

בהצלחה רבה

א. הפלטפורמה פה לא נועדה לזה

ב. רוב האנשים פה כנראה לא מסורתיים

ג. איפה כן? אתרים, אפליקציות, שדכנים, אירועי פו"פ וכו'...

בהצלחה!

אולי @מוקי_2020 יכול לסייע

אם מישהו רואה ומרגיש בנוח והוא נזהר בהתאם, למה לא?

אני חושבת שקודם כול צריך להפריד בין הקושי שמייצרות הנסיבות לבין קושי שנובע מהקשר עצמו.

חודשיים שבהם נפגשים פעם בשבועיים הם לא חודשיים של היכרות כמו בקשר שבו נפגשים פעמיים בשבוע.

קשר בתנאים מורכבים מצריך יצירתיות וגמישות משני הצדדים. אפשר לייצר חוויות משותפות גם מרחוק, בשיחות וידאו, משחקים משותפים, ואולי גם למצוא הזדמנויות לנסוע אליו ולהיפגש מעבר ליציאות הרגילות.

חשוב גם לשים לב שההתקדמות הרגשית ( וגם הטכנית) לא נשענת בעיקר על שיחות טלפון, כי קרבה שנוצרת משיחות ארוכות לא תמיד משקפת את עומק ההיכרות במציאות.

וכשכבר נפגשים, צריך להבין את המגבלות של שני הצדדים. הוא מגיע מותש פיזית ונפשית מהצבא, אבל גם עבורה ההמתנה וההתמודדות עם המרחק אינן פשוטות. כדאי להתאים את הציפיות מהמפגשים למציאות הזו.

לא כל מחשבה, חשש או התלבטות צריכים להפוך לשיחה זוגית. בשביל זה כדאי שיהיו אנשים נוספים שאפשר להתייעץ איתם, שאפשר לעבד איתם מחשבות בלי להעמיס הכול על הצד השני.

ובעיקר, לא כל שיחה צריכה להיות עמוקה ולא כל דייט צריך להסתיים במסקנות. צריך להשאיר מקום גם לצחוק, ליהנות ופשוט להיות יחד. בטח באינטנסיביות כזו של קשר.

ביטחון בקשר לא מחייב ודאות לגבי סופו וגם לא ממש אפשר להיות מושקעים כל כולך בקשר אם סדר הפעולות מתהפך. הוא יכול להיבנות גם מתוך התחושה שיש מספיק טוב כדי לרצות להמשיך להכיר. לא צריך לצפות שהקשר יהיה כולו שמחה ונטול ספקות, אבל כן חשוב שהספקות לא יתפסו את רוב המקום. כי אם כל הזמן עסוקים בלברר האם טוב לנו יחד, לא משאירים מספיק מקום לחוויות שיאפשרו לנו באמת לדעת את זה. חלק משמעותי מהבירור הוא לא רק לדבר על הקשר, אלא גם לחוות אותו.

בהצלחה לזוג ושיחזור לשלום בעזרת ד'.

אעביר להם.

אשמח לעוד תגובות...

עם מישהו או מישהי שמתעסקים בל'קראת זוגיות',

לא כל כך יודעת איך זה נקרא היום,

אבל זוכרת שיש הדרכה לקראת, לייעוץ והכוונה וכל זה.

תודה 🩷

צאו להליכה

לכו לעשות קניות

לכי איתו לקנות טלפון/מחשב

לך איתה לקנות משהו שהיא אוהבת

לכו ביחד אפילו לתחנת דלק וניפוח צמיגים.

לא יושבים על ספסל ומדברים.

אבל הפוך. זה מה שגורם לקשר להיות לא מספיק נקי ונעים.

כי הם מדברים על דברים מעיקים גם, כמו התלבטויות בקשר וכזה,

וזה לא במקום של דייטים רישמיים ולכל אין את ההכנה למפגש בינהם כמו לדייט ואין את הניסיון לדבר בצורה ספציפית שץעשה אוירה נעימה וכזה.

וזה טבעי, כי באמת השלב הוא שהקשר כבר לא דייטים רישמי, ולכן השאלה היא איך שם שומרים על הקשר מרגש ונעים ולא מייצר מועקה.

בעולם החילוני יש לא מעט רעיונות לאיך לשדרג דייטים. התוכן הזה לא מתאים לפה לפורום אבל אם זה שייך אני יכול לשלוח לינקים לא רעים בכלל לרעיונות.

יצא לי לשלוח לא מעט חומרים כאלה לגברים ברמות הקפדה דתיות שונות אחרי אזהרה מתאימה. כולם הפיקו תועלת. אבל אני בטח לא עושה את זה לפני קבלת רשות ואני לא חושב שזה מתאים לפה.

בדיוק הזכרת לי מישהו שביקש ממני אתמול ולא הספקתי לשלוח לו בגלל הלחץ של העבודה והבחירות אתמול.

אז הנה זה קרה. וזה בסדר שלאנשים אחרים זה לא מתאים.

קלילות זה אופי.

אני זוכרת מדוייט שכל דייט איתו היה נורא כבד, עמוק וכבד, התחרפנו בכל נושא, חזרתי עם מועקה למרות שעל פניו הכל התאים.

משהו בחיבור של שנינו (גם לי יש צד כבד) יצר תסבוכת מכל דבר קטן.

אם אחרים צדדים אחרים שלי גם יוצאים.

החיים לא כאלה כבדים בטח לא בגיל הזה.

אם כל דייט יוצר מועקה, אולי כדאי להעלות את השאלה האם זה מתאים ברגש ולא על הדף.

ועוד עצה

אולי שלא ידברו על התלבטויות בקשר ופשוט ינכחו בקשר?

לסכם שלא מדברים על זה מספר דייטים ושכל אחד ימצא מישהו אחר לפרוק לו על ההתלבטות בזמן הזה.

הם גם מאד יודעים להנות יחד.

כשהם כן מצליחים לעבור את המוזיקה הם ממש נהנים יחד.

רק שכל הקשר בשיחות למשך שבועיים מייצר שמעלים נושאים כבדים לשיחה, וגם שעיפים מותשים נפשית ופיזית כשהן נפגשים כבר.

והם באמת מבינים שהחיים לא אמורים להיות כבדים,

רק לא מבינים איך לשנות את זה.

לא לשתף אחד את השני בלבטים מחשבות?

לשים לב על מה מדברים? זה לא מייצר קשר פלסטיקי?

גם ההבנה שהתלבטות על הקשר עדיף לספר למורה/מתווכת/ חברה ולא לבן זוג, נותנת תחושה קצת של קשר לא מספיק פתוח וכנה. לא?

וממש תודה על התגובה 🩷

לא נראה לי שנכון להעלות כל התלבטות כל הזמן.

זאת תקופה של רכבת הרים והרבה רגשות וחששות

אם נשתף כל רגש חולף זה יכול ליצור בלבול וחוסר ביטחון אחד אצל השניה.

אולי לסכם זמן של כמה דייטים להנאה בלי חפירה על הנושא.

זה לא אומר להסתיר, זה אומר לשתף מאוחר יותר כשהדעה מגובשת.

בזוגיות אחרי חתונה זה שונה, יש כבר ביטחון בקשר ושיתופים של רגשות לא מערערים את הביטחון.

אעביר להם.

ממש שמחה על כל תגובה פה.

כי אני מרגישה שממש אין לי מושג בנושא כי לא הייתי שם,

ואין להם יותר מידי עם מי להתייעץ מעבר אלי.

לפעמים גברים חושבים שכנות מחייבת לשתף בכל ספק והתלבטות, אבל חשוב להבחין בין פתיחות בריאה לשיתוף יתר.

התלבטויות הן חלק טבעי מהיכרות, אך לא כל ספק צריך להעלות מול הבחורה. לפעמים נכון לקחת זמן עם עצמך להבין מה מפריע ולהתייעץ עם אדם שאתה מעריך.

היה גבר שמאוד הערכתי שידע לומר לי ,אני צריך קצת זמן עם עצמי, וחזר אליי אחרי שעיבד את הדברים. בעיניי זו בגרות ואחריות רגשית.

לעומת זאת גבר אחר שגם היה כמה אבל אובר שיתוף חוזר של :רוצה, לא רוצה, מתלבט" עלול לערער את תחושת הביטחון של הבחורה בקשר!

המסר הוא לא להסתיר רגשות או להימנע מכנות. להפך, כנות היא בסיס לקשר בריא. אבל יש הבדל בין לשתף את הצד השני באמת שלך, לבין להפוך אותו לשותף לכל סערה פנימית שעוברת עליך... ולזרוק את זה עליו.

בעיניי, גבריות בוגרת היא לדעת להיות כן ופגיע, ובו בזמן לגלות אחריות רגשית ושיקול דעת לגבי מה משתפים, מתי ואיך.

לא מעט קשרים עלולים להסתיים דווקא בגלל התנהלות כזו, ולא בהכרח בגלל חוסר התאמה. שימו לב לזה.

תאמת שאצלם זה דווקא הבחורה שיותר מעלה הכל מאשר הבחור.

הוא מדבר איתי ומעלה הרבה מולי ומשתדל מולה פחות. אבל היא כל התלבטות מעלה בפניו.

אעביר להם את דעתך.

תודה!

זה הגיוני

אישה מטבעה יותר משתפת .. הדעה שלה גמישה יותר .

בסוף, תחושת ביטחון היא דבר בסיסי בקשר.

ולא צריך להרגיש באופן כרוני התשה

אין עניין לייצר שמחה בכוח כשהיא לא קיימת גם אם בהתחלה היה מאוד טוב.

אם כשהם נפגשים אין תחושת הקלה ורוגע, זה משהו שצריך לתת עליו את הדעת.

ואם יש אפשרות לקחת קצת הפסקה מהמילואים לטובת הדייטים, אני חושבת שזה יכול לעשות טוב ולאפשר לבחון את הקשר בצורה רגועה יותר.

מסיים עוד חצי שנה.

הם מאד יודעים לשמוח ולבנות יחד,

רק שהרבה פעמים זה לוקח להם זמן כי קודם יש מועקות ורק אחרי זה נרגעים ושמחים.

מרגיש לי קצת שהיא מחפשת אצלו ביטחון מעבר לרגיל, משהו שעובר כבר לתלות קצת אולי.

איפה הגבול?

אני חושבת שחשוב לא למהר לפרש את הצורך שלה בביטחון כתלות. לקבל תחושת ביטחון מהבחור שאיתו היא בונה קשר זה צורך בסיסי וטבעי(:

לפעמים אנשים חושבים שנשים מחפשות בעיקר ביטחון חומרי אבל בעיניי, מה שאישה באמת מחפשת הוא קודם כל יחס יציבות אכפתיות ותחושה שיש לה על מי להישען.

במקום לשאול אם היא זקוקה ליותר מדי ביטחון, הייתי שואלת מה עוד לא ניסינו לעשות כדי שהיא כן תרגיש בטוחה בקשר?

אולי לדבר איתה יותר, ובעיקר להקשיב לה באמת. לא רק הקשבה פסיבית, אלא הקשבה פעילה, מתוך רצון להבין את עולמה הפנימי.

אפשר לשאול מאה שאלות שלא נוגעות בנקודה, ואפשר לשאול שאלה אחת מדויקת שפותחת את הלב.

והשאלה החשובה בעיניי היא: מה פותח לה את הלב? 🩵

זה באמת מאד מורכב.

כי יש כביכול חורים בדרך של בנית הקשר. ושיחת טלפון לא יכולות להחליף נוכחות אנושית.

מה שהייתי מציעה זה לדבר על זה- כלומר על מה שאת שואלת אותנו, שישטחו אחד בפני השני את עצם המורכבות הזו. שיחה כזו כנה, של לפגוש את האמת של המציאות יכולה דוקא לייצר העמקה בקשר וקירבה. וגם אם לא - זאת האמת ומאמינה שכדאי לפגוש אותה. ביחד.זה חשוב.

ועוד משהו לא כדאי לתת לזה כותרת של מועקה, אלא זו התמודדות מאתגרת, כי באמת גם המציאות של המילואים והמלחמה הקיומית היא מאתגרת בלי קשר, ואין דרך יותר יפה להציג את זה. זה אמיתי.

שיקבלו את השמחה כל אחד לחוד ושניהם ביחד- מכך שהם עושים את התנועה הנכונה, פוגשים מבררים משוחחים, מסכימים להרגיש לחשוב לתקשר את כל מה שעובר... בלי הלקאה עצמית. אדרבה הם הם הגיבורים שמתמודדים ושואפים לבניית בית בתוך כל הכאוס. ועוד דבר- אולי אחרי שיחה כזו ילכו שניהם לכותל להתפלל על זה... שיכניסו את רבונו של עולם איתם... שיעלו את הכאב לתפילה ... וההליכה הזו ביחד לשם ההתכווננות הזו היא תנועה נכונה במאמצים..

אני מקווה שכל אלו יכולים להרפות את המתיחות ולהוסיף נינוחות. העיקר לא להיאבק עם המצב. אלא לפגוש אותו בענווה ולהתמודד. בשכל ישר ברגש ישר בישרות.

הייתי מציעה אולי שילכו כזוג לשוחח עם רב מסוים או דמות רוחנית שתחבר אותם לאמונה ולרצון השם בנקודה הזו, לגודל, שתתן מאור פנים, הארה של תורה , שתתן כוחות להמשיך ולבחון את הקשר.. בנחת...ותסייע ב"ה לנקות מהמרחב את מה ש"מיותר"..

מקווה שהובנתי

בהצלחה

אפשר ל משיך לצאת, קשר טוב קשה לייצר ככה. שיורידו את מימד הזמן והלחץ. ויתנו לזמן לעשות את שלו. לפי מה שאת מתארת זה יכול לקחת הרבה זמן. אם טוב להם ככה. שיהיה. לא להילחץ.

אם זה קשר שחשוב ויקר להם,

והם מוכנים לעשות עבודה כדי לממש את הפוטנציאל -

לדעתי נכון לפנות לאיש מקצוע,

אחד (או אחת) עם ניסיון,

בדגש על קשרים וצבא

שידריך אותם וייתן להם כלים.

לדעתי אין לזה תחליף.

כן, להוציא על זה כסף.

וזה לא זול.

אבל אם זה חשוב להם -

זה יכול להביא את הקשר הזה לרמות אחרות.

(אני כותבת את הדברים כמישהי שעברה מסע, כתבתי על זה מעט כאן:

פגשתי מישהו. - לקראת נישואין וזוגיות

וכדאי אולי גם לקרוא את התגובה הזאת בשרשור ההוא: להלן דבריו: - לקראת נישואין וזוגיות

לא כ"כ רוצה לשתף בבמה ציבורית זו את הדרך שלנו, אבל אולי באישי אוכל לפרט יותר.)

אין לי משהו חכם לומר

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

בחיים שלנו יש הרבה הזדמנויות,

ולא תמיד אנחנו מזהים אותם בזמן אמת,

או פועלים כפי שהיינו רוצים באידיאל.

את העבר אנחנו לא יכולים לשנות.

אנחנו יכולים לשנות את נקודת ההסתכלות שלנו על העבר.

היתה סיבה שלא אמרת לה אז שאתה אוהב אותה, נכון? שקלת, והחלטת שלא.

אבל מעבר לזה, הקטע בזוגיות, זה שיש בה שני אנשים.

וכשאחד הצדדים מעוניין, והשני לא -

זה מבאס, זה כואב, זה עצוב.

היה כאן פוטנציאל, והוא איננו.

איך מתמודדים?

לפי חמשת שלבי האבל.

מההודעה שכתבת נראה שכבר עברת כמה שלבים בתהליך.

אם אתה מרגיש שאתה שוקע בזה כבר זמן,

ולא מצליח להשתחרר מהתחושות הקשות, ממה היה קורה אילו, מחוסר יכולת להיפתח לקשרים אחרים -

זה הזמן בעיני לפנות לאיש מקצוע.

ויש ב"ה הרבה מאוד בחורות טובות ומקסימות, ואני מקווה שתמצא אחת שהבחירה תהיה הדדית, שתוכלו לצמוח ולהתקדם יחד.

לכן אני בספק ביחס למשמעות של אמירה כזאת ביחס לשלב בו פותח השרשור נמצא.

העמידה מול הכאב, היא קודם כל השהיה איתו ורק אח"כ לדעת איפה זה בשלב וכו'

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

תיקח את החברים או המשפחה תחלק אותם כל אחד או 2 ביום אחר.

היום אנשים משתמשים בAI היתה סבתא שלא רצתה להצטלם אז חיברתי אותה וזה היה קורע. והם אהבו ממש

א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא

ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני

ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף

ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה

ה. תלוי באיזה תחום:

• פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.

  • כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי

• פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.

• פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד

א. לא, לא אוהב להתווכח

ב. עד גבול מסוים, מותר שתהיינה דעות ולא אוהב לריב סביב זה

ג. לא ממש, ב' וג' בתנאי שזה לא משהו שתופש אצלם את כל היום והשיח

ד. לא מעניין אותי כל־כך

ה. כל פער שלא נוגע למרחב הבין־אישי, או למרחב ההלכתי, לא רלוונטי. בשני אלה, כל עניין לגופו.

הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.

והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).

האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.

א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.

ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.

ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.

אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.

יום נעים

האפיקורסים המומרים נקראים זדים בלשון חכמים,

ועליהם נכתבה התפילה בשמונה עשרה מכניע זדים,

הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.

במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.

יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.

דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.

ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!

ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...

ואם בחרת להתחתן עם שמאלני אז הבעיה אצלך.

זה כבר לא מובן מאליו

א. אם מרגישה שיש לי השפעה עליו - אני אנסה לשכנע.

ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו

ג. כן

ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי

ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי

לא בגלל עצם המפלגה, אלא מברר מה מוביל אותו לבחור במפלגה הזו. זה יכול להיות שורש פגום מאוד שגם יכתיב את אורחות חייו. אולי בלבול ותעייה במה צריך להיות עבודת ה'. או מה חשוב בחיים. או האם עובדים מהשכל או מהרגש. או עד כמה הוא מושפע מחיצוניות. יש עמוק בפנים המון גורמים שיכולים להיות מקולקלים מאוד. וזה לא נדיר בכלל. אדם שמצביע למפלגה באמת איומה, יכול להיות אדם שכל חייו הולכים להיות טעות אחת גדולה. עם אדם כזה לא הייתי מקים את ביתי. אבל זה כמובן דורש בירור וייעוץ, לא שליפה מהמותן

כמו כל פער, השאלה היא אינדיבידואלית. אני אדם דייקן ולא הייתי מסתדר יום אחד עם מאחרת כרונית, אבל יש לי חבר דייקן שכן מסתדר. השאלה כמה קריטי לכם הפער הזה

ר' שרשור תובנות:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

וזה פחות או יותר מה שרציתי להגיד כאן.

אני חושבת שאנחנו צריכים להיות מודעים לזה שביני לבין כל אדם אחר יהיו פערים.

פער פוליטי ייתכן, אבל גם סביר להניח שיהיו דברים שאולי פחות מדוברים, ואפשר לחשוב על מיליון דברים יומיומיים ופשוטים כמו מה שהדגמת, וגם על דברים גדולים יותר, כמו גישות רוחניות והלכתיות.

והשאלה היא איך אנחנו - הכוונה היא למי שיוצאים איתו כרגע - מתמודדים עם פערים.

האם אני מסוגלת לכבד את דעתו של האחר, לא להסכים איתה, ובכל זאת לרצות בזוגיות הזאת?

מתי כן ומתי לא? האם אני מרגישה את ההפך - כאשר הוא לא מסכים איתי, הוא הוא מסוגל להבין\להעריך\לכבד ולא להסכים ולרצות להמשיך?

איך הוא מציג את הטיעונים שלו, ואיך הוא מתייחס לשלי?

האם הוא מנסה לכפות עליי את דעתו?

האם זה משהו שיש לו השלכות גם על חינוך ילדים?

מה שאני מנסה להגיד -

בכל קשר יהיו פערים.

כדאי לדעתי לא לברוח מהם, אלא להתמודד איתם, ולראות איך אתם מבחינה זוגית מתמודדים איתם.

הכוונה היא לא לחפש מישהו ששונה ממך במאה אחוז, לא לחפש דווקא את השוני, אלא מתוך הנחה שיצאתם עם מישהו שיש בינכם פוטנציאל כלשהו שבגללו הסכמתם לצאת - גם שם יהיו פערים.

בחיים לא הייתי יוצאת עם מישהו שמאלני קיצוני ..

אמרת 180

אבל אם הוא מצביע לבנט בסדר שיהיה מה נעשה

זה יצור הרבה התנגשויות בחינוך הילדים ובערכים שעליהם מקימים את הבית

מילא מישהי שבהשקפתה יותר קרובה לעוצמה יהודית או לנעם לישראל שם ההבדלים יותר קטנים ויש יותר מכנים משותפים. אבל שהיא מגיעה לגמרי מגישה אחרת? ממש לא אין הרבה מכנים משותפים. ויהיו יכולות להווצר הרבה מחלוקות

אתה רואה את זה בתור אידיאה כללית שמתפרטת למעשה בצורה מאוד מסויימת.

הרבה אוהבים את ארץ ישראל באופן כללי, ופחות רואים איך האהבה שלהם מתפרטת ביחס לערכים אחרים.

גם הרב עובדיה זצ"ל אהב את ארץ ישראל לא פחות ומסר שיעור במרכז הרב על כך שעקרונית על פי דין תורה אפשר למסור חלקים מא"י תמורת שלום.

לכן כל הדיון הפוליטי הוא לא בהכרח ערכי במובן הכללי אלא במובן יותר פרטני שהרבה מאוד אנשים פשוטים שלא גדלו ביו"ש או שכן גדלו ביו"ש רואים את זה.

עד פה..

מי שרוצה לחלק שטחים לא נסתדר

אני דווקא כן אסתדר, אבל זה בסדר גמור, כל אחד הגבולות האדומים שלו.

אולי בעיניהם זה דומה להשקפה אחרת,

זה שמישהו בוחר מסיבות אידיאולוגיות להימנע ממוצרים מן החי וכו'.

יש צמחונים שחשוב להם להקים בית צמחוני ולחנך הלאה את ילדיהם,

ויש כאלו שמוכנים להרים בית שאיננו צמחוני, אך מכבד את בחירתו.

אישית זה לא משהו שפסלתי עליו - אבל זכור לי מקרה שמישהו שתריע בפני מראש שהוא צמחוני.

מי יודע, אולי היה לו קשר לפני זה שנפל סביב הסוגיה הזו, ולכן הוא רצה לוודא שמי שהוא יוצא איתה מסוגלת להכיל ולכבד את זה.

אני שאלתי אותו אם הוא צופה שביתו העתידי יהיה כזה - כלומר, האם הוא מצפה ממני להיות צמחונית ולגדל ככה ילדים,

והוא אמר שלא, אז יצאנו.

סיפורים כאלו לדעתי בעיקר מחלישים. על רוב מקרים שבהם הסגולות לא עובדות, לא כותבים סיפורים מרגשים, ואז אנשים תולים תקוות ונופלים לייאוש יותר חזק.

גם לא אהבתי את המסגור שאסור שהבת הצעירה תתחתן לפני הגדולות. כידוע, במקורות מי שהקפיד על זה במיוחד היה לבן הארמי. לא בדיוק דמות להערצה. מקרים של נישואי אח צעיר לפני הבכור הם מורכבים וצריכים להתנהל ברגישות, אבל אין עניין שהצעיר יסבול רק כי האח הגדול עוד לא מצא.

(ומסכן הבא בסיפור הזה, שכיאה לציבור החרדי, צריך לממן 4 חתונות במחירי עתק כולל דירה ומחייה לשנה לכל בת. היה עדיף לבקש מהחתן המהולל להתפלל ברווחים גדולים יותר כדי שהאבא יוכל לחסוך...)

במיוחד שאצל כל אחד יש קושי אחר.

כל הסגולות הן גורנישט, נאדה, כלום ושום דבר. כל סיפורי המופתים מתבססים על חומר פלצבו שבמקרה עזר, פעם אחת מתוך טריליון, ואז הכריזו עליו כעל תרופת פלא. להבדיל, גם לנוצרים ולמוסלמים יש סגולות, קמעות, קברי צדיקים ושאר האמצעים למשוך לקב"ה בזקן שאין לו.

אך נימת הזלזול שלך בעניינים שרבים מחכמי ישראל ייחסו להם משמעות גם אם שולית, מקוממת ויש בה טעם לפגם. חוץ מזה, אתה בהחלט מוזמן להחזיק בעמדתך, אך דע לך שאין כמעט דרך לחקור בכלים אמפיריים את אמיתות הצלחת סגולות ואמיתות מופתים, וכנראה שגם לו היתה כזו, רובן לא מעולם לא נחקרו וכנראה שלעולם לא ייחקרו.

אתה יכול לטעון שאין שום סיבה להאמין שדברים כאלה עובדים, אך קביעה נחרצת שהכל שקר ושטויות היא לא מדעית, לא רצינית, ולדעת רבים וחכמים - גם לא נכונה.

וזה הולך ככה:

אם גדולי ישראל הם כאלה גדולים, ובעלי המופתים מחוללים ניסים בסיטונות, והסגולות עובדות, אז איך זה שבעיתות משבר עם ישראל אוכל אותה? איך זה שאותם ה"גדוילים" על עצותיהם וסגולותיהם לא היו מסוגלים להתמודד לא עם תנועת ההשכלה, לא עם עזיבת הדת, לא עם המשטר הסובייטי ולא, להבדיל, עם "גזירת הגיוס"? איפה אסטרטגיות מבריקות (חוץ מהפגנות חד-גוניות ועצרות משמימות), איפה פולסא דנורא, איפה פיטום הקטורת שפועל את פעולתו, מה עם קמעות, לחשים וקברי צדיקים? מה יש לרבי נחמן לומר על המלחמה באוקראינה (כשבוע לפני הפלישה אורגן אירוע רב-משתתפים על הציון שלו באומן)? האם רבי מגור ביטל את הקורונה כפי שהאדמו"ר מוויז'ניץ ביקש ממנו?

אם מישהו טוען שהוא ברווז, אך בשעת השי"ן מתברר שהוא לא יודע לשחות כמו ברווז ולגעגע כמוהו, ברווזיותו מוטלת בספק רב.

אני מראש מתנצל על התקיפוּת, אני לא אוהב להתבטא כפי שאתבטא כאן, אך הזלזול שלך בחכמי ישראל חייב לקבל תגובה הולמת, אל נא תעלב:

טענתך משולה לטענה שחץ וקשת הוא כלי נשק דמיוני שלא עובד, מכח העובדה שהתברר שמישהו ירה חץ פעם לכיוון מטרה ולא היה פיצוץ בקנה מידה של נשק גרעיני. וכמו כן, התברר שפעם מישהו ירה והחטיא.

אפילו המופתים הכי עוצמתיים, כמו ירידות האש של אליהו הנביא - לא היתה לגביהן וודאות ברמה שאפילו צדיק כמותו היה יכול לסמוך עליהן, ולכן אליהו נס על נפשו מפני איזבל.

"וַיַּעֲנֶ֣ה אֵלִיָּ֗הוּ וַיְדַבֵּר֮ אֶל־שַׂ֣ר הַחֲמִשִּׁים֒ וְאִם־אִ֤ישׁ אֱלֹהִים֙ אָ֔נִי תֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וְתֹאכַ֥ל אֹתְךָ֖ וְאֶת־חֲמִשֶּׁ֑יךָ וַתֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַתֹּ֥אכַל אֹת֖וֹ וְאֶת־חֲמִשָּֽׁיו"׃ - מלכים ב, פרק א

"וַתִּשְׁלַ֤ח אִיזֶ֙בֶל֙ מַלְאָ֔ךְ אֶל־אֵלִיָּ֖הוּ לֵאמֹ֑ר כֹּֽה־יַעֲשׂ֤וּן אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יֽוֹסִפ֔וּן כִּֽי־כָעֵ֤ת מָחָר֙ אָשִׂ֣ים אֶֽת־נַפְשְׁךָ֔ כְּנֶ֖פֶשׁ אַחַ֥ד מֵהֶֽם׃ וַיַּ֗רְא וַיָּ֙קׇם֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־נַפְשׁ֔וֹ" - מלכים א, פרק יט.

כמובן שאין בכלל מה להשוות בין נסי הנביאים לסגולות של אדמו"רים, אך קל וחומר בריבוע - יש כאן.

גם הדוגלים בסגולות מבינים שאין הבטחה שהן תעבודנה, וגם כשעובדות - השפעתן מוגבלת ומצומצמת מאד. אבל למה לנו לדבר על סגולות, הרי ברור (לי לפחות) שתפילות יש להן פעולה חזקה הרבה יותר מאשר סגולות, וגם התפילות הכי עמוקות ונשגבות אין לגביהן שום וודאות שתישאנה פירות כפי שהמתפלל קיווה.

בקיצור, ה"הוכחה האמפירית שלך על דרך השלילה" לא פחות ממגוחכת, לא הוכחה ולא אמפירית, אך שלילה של הנחת מוצא שיש לך הבנה כלשהי בנדון - בהחלט יש כאן.

יאללה, שאדמו"רים והבאבות יגזרו על שופטי בג"ץ להפסיק את המרדף אחרי החרדים. כל כך פשוט, לא?

היא הנותנת: בתנ"ך הניסים היו גלויים, עוצמתיים, ובמשורה, ואילו בחומש הסגולה היחידה היא נחש הנחושת. החל מתקופת הגמרא התחיל מעין פס ייצור של ניסים וסגולות.

לחשוב שצדיק גוזר והקב"ה מקיים זה איזהו חוק פיזיקלי, שפשוט עובד כך, זו הבנה שגויה מאד שהופכת את יחס העובד והנעבד ביהדות למעין עבודה זרה. ה' ירחם. לא לזאת היתה כוונת חז"ל.

תיארת מקרים שבהם אדם עשה מעשה (סגולות עם מקור מאוחר מאוד-אם בכלל יש לזה מקור- לא מצוות של ממש) ומיד מה שהוא רצה קורה בדיוק ברגע הנכון, מקסימום עם טיפה שינוי. ממש כספומט ברור שלוחצים על כפתור, ומיד הקב"ה עובד אצלך ונותן לך תוצאה ברורה.

מעבר לכך שזה ממש לא מציאותי, זה גם לא נכון מבחינה רעיונית.

וגם כן חולקת על כך שזוגיות זו איזו סגולה רוחנית שנופלת על מי שצדיק, ולא קשר אנושי שדורש עבודה והשתדלות מעשית, שיש לו ערך רוחני בשמיים. יש המון אנשים לא צדיקים בלי מידות ובלי כלום שנשואים. זה הכל שאלה האם מצאת מישהו שמוכן לקחת אותך ואתה מוכן לקחת אותו. כמובן שמידות טובות וכו מעלות את הסיכוי ומשפרות את איכות הקשר. אבל בתכלס, שני טיפוסים בעייתים בכל הבחינות, כל הם מחליטים שמתאים להם ביחד, יכולים לקיים חיי נשואים ארוכים יציבים. אין לזה קשר לסגולות.

אני לא מבין איך הסקת את שהסקת מתוך דבריי, אך נניח לכך.

כאמור, אני רחוק מלחבב סגולות, וחושב שגם לקיים מצוות של ממש מתוך גישה של 'כספומט' כפי שתיארת, זה בעייתי מאד, וסגולות לא שונות מזה.

בעיניי, סגולות לגיטימיות הן כאלה שעומדות ב3 תנאים, (הגיוני שיש עוד תנאים שטרם חשבתי עליהם):

• שהן נכנסות תחת קטגוריה רחבה של 'מעשים טובים', כגון עניינים שיש בהם חיבוב מצווה או כיו"ב.

• שהאדם יעשה זאת שלא מתוך מחשבה בעייתית שיש באפשרותו 'להפעיל' את הקב"ה בסגולה שהוא עושה.

• שהעיסוק בסגולה או באכזבה כשהיא לא פועלת כפי הרצוי לא גורם לזלזול או פקפוק ביסודות האמונה, ולא מביאים את האדם להרהר אחר מידותיו של הקב"ה.

אני חושב שקיימת גישה לפיה הסגולות פועלות לפי חוקי טבע רוחניים, ולכן גם שימוש בסגולות בתור דבר מנותק לחלוטין מעבודת ה' הוא דבר לגיטימי, כי זו כמו השתדלות טבעית, פשוט במישור המטא-פיזי. ייתכן שיש גם מחכמי ישראל שנקטו כך, אינני בטוח. בין כך ובין כך - אני מסתייג מאד מגישה זו. וסבור שיש בכך חשש 'דרכי האמורי'.

ראשית, התורה מבטיחה עושר, אושר וביטחון לעם ישראל כולו בתור קולקטיב, בתמורה לקיום מצוות קולקטיבי. השכר האישי שמור לעולם הבא. מאז ומעולם לא היו חסרים צדיקים שרע להם, ולא רק צדיקים.

שנית, אנחנו חיים בתקופה של היעדר הנבואה ושל העלם והסתר. אמפירית, זוג של הומואים הייטקיסטים אוכלי שרצים יהיה עשיר ומאושר הרבה מאברך משי, אשתו הגננת ושבעת ילדיו.

ככה יש רוחניקים, א-רוחניקים, ואנטי-רוחניקים. התגובה הפבלובית נגד כל אמירה רוחנית היא לא א-רוחניקית אלא אנטי-רוחניקית. נוקשות שאינה רציונלית אלא רציונליסטית. שלילה מראש מבלי לבדוק או לאפשר בדיקה.

לפני עלייתם של מדעי המוח זילזלו בכל מיני טכניקות מנטליות כפסיכוחוגיה בגרוש או פסאודו-מדע, והיום "פסיכולוגיה חיובית" למשל מתגלה כדבר מאוד ממשי, למרות שבשמיעה ראשונה זה נשמע כמו הבלים ניו-אייג'יים.

אתה מתגנדר במשפט "מתאם אינו סיבתיות" אבל אתה מתכוון לומר "אין שום סיכוי בעולם שיצליחו לגלות בכלל איזו סיבתיות". אמר בליבו ולא הוציא בשפתיו.

במבחן התוצאה, התרופה עדיפה. לפסיכולוגיה חיובית יש השפעה קטנה מאוד. העולם שלנו מאוד, אבל מאוד חומרי וגשמי.

לא, אין שום סיבתיות בין חזרה על טקסט/טקס בואכה הפרשת חלה כלשהו לרצונו של ה' להיעתר או לא להיעתר לבקשה. אחרת המגזר החרדי היה המצליח, הבריא והעשיר ביותר בין כל המגזרים, והוא לא, בלשון המעטה.

תרופה היא אלמנט תומך בלבד, בהקשר הנפשי. פיגום, או קביים, אם תרצה. טכניקות מנטליות, כאשר מבוצעות נאון ובהתמדה, משיגות אפקטים יציבים יותר. יותר מזה, יש פעולות שאדם יכול לעשות ששוות בערכן, מבחינה מחקרית נכון להיום, לתרופות ברמות מסויימות - כמו כושר ברמת מאמץ בינונית באופן קבוע. אפילו אכילה מודעת, כלומר ללא טלפונים ועם מעט דיבורים ועם ניסיון להרגיש את תהליך האכילה בשרירים וכו', התגלתה כאירוע/טכניקה שמחזק מערכות מוחיות. זה שמעתי מד"ר טרייסי מרקס.

והפיסקה השנייה שלך נהדרת, היא הודאה מפורשת בכך שאתה אנטי-רוחני. אתה שולל מראש ומניח שאין היתכנות לקשר כזה, גם אם קשר מורכב. יש תרופות שעוזרות ב40% ועדיין אתה תקבל אותן, אבל סגולה של 40% אתה תטען שזה רק מתאם מקרי. זה לא היגיון, לא רציונליות, ולא כלום. זה אמונה הפוכה; דוגמטיזם מהצד השני.

לאירוע בעל אופי רוחני בהחלט תיתכן השפעה משמעותית (נניח, לפלוני היה דייט מדהים שבעקבותיו הוא לא הצליח להירדם, קיבל אנרגיות והשלים את העבודה הסמינריונית שהיה צריך להגיש מזמן). מאידך, אם פלמוני יטען שדייטים הם סגולה להגשת עבודות סמינריוניות, זאת הכללה והטעיה.

אזי הייתי מייחס אפילו לסגולות המפוקפקות ביותר סיכוי גדול יותר להביא לריפוי על פני התרופות הנ"ל לאחר ניכוי אפקט הפלצבו...

כמובן שאם מדד היעילות הוא לא יעילות בריפוי, אלא יעילות בתחומים אחרים, למשל בגרימת תופעות לוואי - התרופות לוקחות ללא ספק.

*הבהרה - אני לא טוען שלא תיתכן השפעה חיובית לתרופות הנ"ל, אך לא בתור גורם ישיר לריפוי. (כמובן שמדבור בתחום רחב ויש הבדלים גדולים בין סוגי ההפרעות וסוגי התרופות, ואין לראות בדברים ייעוץ רפואי וכו'...)

"וְרֵאשִׁית עֲרִסוֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַכֹּהֵן לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ" - יחזקאל מד, ל

שואף לאפס, לא מחזקים אף אחד, רק גורמים לאנשים לפקפק בסיפורים אמתיים ופחות גרנדיוזיים על השגחת ה'.

לפני שבוע חבר קרוב שלי התארס, הבחור הכי מבוגר בישיבה כמעט. שאלתי אותו במה הוא תולה שפתאום השידוך הצליח?

הוא אמר שארוסתו הלכה 40 יום לכותל. ביום ה-41 הם נפגשו, ובפגישה השביעית הם סגרו.

אנחנו יהודים מאמינים. כפי המצוות והעברות - כך יהיה לנו טוב או רע בחיים (גם אם יש דיליי בעונש או בשכר). מי שלא מאמין בזה, חסר לו יסוד עצום בעבודת ה'. זה העיקר ה-11 ביג' עיקרים.

כנראה אתם חושבים שמועיל לשידוך זה להתקשר לעוד שדכנים ואתרים ולשפר מיומנות תקשרות. "כוחי ועוצם ידי". לא. לשידוך צריך זכויות רוחניות. ההשתדלות זה לצאת ידי חובה.

וכן, יש מצוות מסויימות שמועילות לשפע כזה או אחר ספציפי. והצדיקים מגלים זאת.

ואם זה מחליש - זו הסתכלות לא נכונה, אנחנו לא מכריחים את ה' לתת לנו כמו כספומט. צריך לבוא בענווה ולתת את המתנה הזו לה', ואם יהיה טוב בעיניו, הוא יתן לנו את מבוקשנו. ואם לא, העבודה הרוחנית שלנו תישאר לזכותנו לנצח בכל מקרה. "האומר סלע זו תהא לצדקה בשביל שיחיה בני, הרי זה צדיק גמור". (פסחים)

ומה שאמרו במסכת אבות [א ג] "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס", דהיינו, באופן שהוא מתחרט על הצדקה שעשה, אם לא יקבל את השכר שהוא מצפה לו. אבל אם הוא מתכוין רק שהצדקה תועיל לו, ואם לא תועיל, גם לא יתחרט על הצדקה, הרי זה צדיק גמור. (תוספות)

מאיפה הבאת את זה? מה הקשר?

וכי יש לנו איזו שהיא הבטחה לקשר ישיר כזה?

או שהכותב מעולם לא למד אף מקור תורני שעוסק בשאלות 'צדיק ורע לו, רשע וטוב לו', שהתנ"ך, דברי חז"ל, הראושנים, והאחרונים כל כך גדושים בהם.

"חייבים אנחנו לקבוע בדעתנו שאם יחטא שמעון ילקה ויעני וימותו בניו וכיוצא בזה. ואם שב ראובן ותקן דרכיו וחפש במעשיו והלך בדרך ישרה, יעשיר ויצליח בכל דרכיו ויראה זרע ויאריך ימים זה הוא עיקר הדת.

ואל יאמר אדם והרי רבים עשו כן ולא הצליחו? אין זה ראיה כי היה להם עון הגורם או יסורים לנחול דבר שהוא טוב מזה. כללו של דבר אין דעתנו משגת דיני הבורא ית' בבני אדם היאך הם בזה העולם ובעולם הבא".

תקרא אותה להרחבה.

"צדיק ורע לו, רשע וטוב לו" ומסביר: "ואל יאמר אדם והרי רבים עשו כן ולא הצליחו – אין זה ראיה, כי היה להם עוון הגורם, או ייסורים לנחול דבר שהוא טוב מזה". כלומר, העובדה שאיננו רואים תמיד צדק גלוי בעין אינה סותרת את העיקרון, שכן "אין דעתנו משגת דיני הבורא".

ולכן, כפי שכולנו יודעים ורואים וחשופים יום יום הן בחדשות ואירועים אקטואליים והן באירועים היסטוריים מהעבר הלא רחוק, מהתקופות של הורינו והסבים והסבתות, לא רואים שום קשר ישיר בין קיום מצוות ושכר ועונש.

לא אומר שלא מאמינים ב'תועלת עבודה רוחנית לזוגיות' כלשונך. (ולמען האמת, לא רק לזוגיות, אלא לכל עניין).

לסיעתא דשמיא למציאת זיווג.

לזה התכוונתי אתם לא מאמינים בתועלת עבודה רוחנית.

אתם בגדול מאמינים שיש שכר על מצוות, אבל שאי אפשר להקדיש אותו.

אחרת לא הייתם מזלזלים בדבריי.

וזה טעות, "הנותן צדקה כדי שיחיה בנו הר''ז צדיק גמור" (גמרא)

לפיו יש להאמין שהקדשת שיר השירים מועילה למציאת זוגיות. בניגוד למה שכתוב בגמרא לגבי צדקה עליה נאמר במשלי: "וּ֝צְדָקָ֗ה תַּצִּ֥יל מִמָּֽוֶת".

עם זאת, אני לא שולל את האפשרות הזו. וגם לא זלזלתי בדבריך.

חייבת לשתף. שלפני כמה שנים קראנו 3 חברות 40 יום שיר השירים על חברה, לאו דווקא אחרי חצות, כל אחת מתי שהסתדר לה, וביום ה40 היא התארסה והיינו בהלם...

ועוד דבר לפני 3 שנים החלטתי לסיים 40 יום תהילים ופרק פד כל יום למציאת דירה וביום ה40 חתמנו אצל העורך דין.. בחסדי ה'

אם X אנשים במשך Y ימים יקראו טקסט כלשהו, בין אם מדובר במזמורי תהילים, בשיר השירים או בטורים של יאיר יעקבי, למישהו מהם יקרה משהו חיובי.

זה לא סותר את זה שמי שחווה 'על בשרו', צירוף מקרים משמעותי שבעקבותיו לתחושתו קיבל את בקשתו, או לחילופין נענש, עשוי מאד לזכות לתובנות בעניין השגחה פרטית. בוודאי כשאדם גם ככה מאמין בהשגחה פרטית, והחוייה רק ממחישה לו את אותה האמונה. ומחזקת אותה בליבו, ולא רק בשכלו.

אני למשל חוויתי נסים מטורפים כשהכרתי את אשתי. ה אם אני מודע לכך שאפשר להסביר את הדברים בכל מיני אופים ולצנן בכך את ההתרגשות - בהחלט כן.

האם אני בכל זאת מתחזקת אצלי בלב תודעת האמונה בכל פעם שאני חושב על הסיפור שלי? גם כן. אין סתירה.

כמו שהידיעה שקיימת היתכנות סטטיסטית להיפגע מברק (לא פגיעה ישירה) ולשרוד עם פציעות קלות בלבד לא תאפיל על התפעלותו של השורד (המאמין) מה'נס' שקרה לו.

מקור: ילקוט יוסף, הלכות פסח, כרך ג, עמ' תשמז — מובא שם בשם יש אומרים שקריאת שיר השירים ארבעים יום היא סגולה לזיווג. (מביא שברוקח כתוב שעל ים סוף המלאכים אמרו את שיר השירים. וזיווג דומה לקריעת ים סוף)

ו40 יום ע"פ הגמ' שכותבת "יש תפילה שנענית לאחר 40 יום". וכן משה שהתפלל 40 יום לאחר חטא העגל ונענה.

והסברה: כשאתה מעורר את האהבה הזוגית בינך לבין ה' יתברך, שזו מהות שיר השירים, מידה כנגד מידה ה' יתן לך לחוות אהבה זוגית על אשתך אי''ה.

בפרט שאחרי הקריאה מתפללים ישירות על הזווג.

מעתיקה - לקראת נישואין וזוגיות

אני הכרתי את מי שאני יוצא איתה עכשיו דרך אפליקציה,וזו ההכרות הכי טובה שהיתה לי יותר מכל היכרות ששדכנים שידכו לי

כל האמצעים כשרים, אנחנו עושים את כל ההשתדלות והקב"ה מכוון לכל אחד את מה שמגיע לו בדרך הנכונה לו

אני אותנטי ככל שאני יכול להיות אבל במסגרת של עבודה בית מכולת לישון זה לא שקורה משהו מעצמו.

במקרה אני קצת מתפרנס מזה אז אני מכיר איך זה פועל. וזה נכון שרוב האפליקציות מיועדות להתפרנס מכם ולא לגרום לכם להצליח. יחד עם עוד כמה דברים בפנים שהופכים את המקומות האלה לאיומים ונוראים לרוב הגברים ולדעתי גם לאחוז גבוה מהנשים.

סתם להשוואה, היחס במקומות כמו טינדר זה 1 ל3. כלומר 3 גברים על כל אישה.

מילים. כולל מילים בטקסט עצמו.

וכך קל יותר במקום לעבור אחד אחד.

לכתוב מילות מפתח.

נגיד מישהי מחפשת בחור חכם, אמפתי, אסרטיבי ומסודר.

אז היא יכולה לכתוב את זה וזה יתן לה את אלו שזה מופיע אצלם, במקום לעבור על קריאה של אלף בחורים.

אולי גם ב7 ברכות יש, לא זוכר

לא הייתי נתפסת לתכונות אותו בנאדם ניסח בכרטיס של עצמו..לרוב הניסוחים הם חזרתיים ולא מעידים על משהוא

אני לא מדבר על : "בחור מקסים, תורני, ואכפתי" או כל תיאור נדוש.

אלא תיאורים ספציפים שמדברים על סוג האופי הספציפי.

אני מקפיד לכתוב על עצמי את האופי הספציפי שלי בצורה קצרה וממצה ופחות ל"שווק" את עצמי.

כי רק ככה מי שבאמת מחפשת אופי כמו שלי תמצא אותי ולא סתם אהיה מוצף בהצעות לא רלוונטיות, וכן ההפך. וגם בשביל להקל על הצד השני וגם ליידע אם אני הוא המציע.

והאמת ככה מצאתי את מי שאני יוצא איתה כרגע, כתבתי מילות חיפוש על אופי ספציפי וזה נתן לי, ואכן יש לה את האופי הזה, ויש לנו קשר מעולה כרגע (בין השאר כי שנינו באופי הזה וזה מה שחיפשנו בצד השני) במקום לעבור ולקרוא אלף בנות ולהיות מותש מקריאה (שחלקה באמת "שיווקית" ורק בפנים בין השורות מובלע תיאור האופי הייחודי).

בכל מקרה גם אם לא מסתמכים על זה, זה כלי להתחיל דרכו.

אבל לא כולם כמוך, ויכול להיות שככה מישהוא יפספס דווקא את בחירת ליבו

אבל זה מסוג הדברים שפשוט בודקים בפגישות עצמן, לא הייתי מסתמכת על מה שכתוב/לא כתוב.

יש אנשים שהבעה בכתב זה לא הצד החזק שלהם או סתם לא משקיעים בכרטיסים שלהם

אבל יש אנשים שנרשמים לאתרי היכרויות בלי להשקיע הרבה בכרטיס..שוב, או אנשים שלא מתחברים לכתיבה של הדברים ומעדיפים לפרט בפרטי או בשיחה.

אני אפספס אותם. מסכים, זה פספוס של שני הצדדים.

אבל לפחות ארוויח את אלה שידעו לכתוב טוב

אפשר יותר להנות ממנה.

מי שזה לא מתאים לא אז לא מתאים אבל לא מבין את הצורך למה את זה בצורה כוללת

למשל, אני לא כמוך. אני פחות מצליח בהיכרות טבעית ויותר מצליח בהיכרות מלאכותית דרך אפליקציות או שדכנים. זה לא דבר רע בכלל. זה גם לא טוב. זה ניטרלי.

בהצלחה לכולם ולכל אחד בדרך שלו

נפגשנו דרך אתר היכרויות (של הידברות) אחרי 10 שנות דייטים, התחתנו ואנחנו עם 4 ילדים ב"ה.

אחרי שנפגשנו מהאתר גילינו שכבר הציעו את ההצעה בעבר שני שדכנים

לבחור או לבחורה שלא נפגשים ביום-יום שלהם עם בנו המין השני ובנוסף לזה הם גם ביישניים ולא כאלה שהאופי שלהם מודגש לעיני כול?

בעלי ואני הכרנו בעזרת ארגון שדכנות (שכינה ביניהם, מעניין אם זה עדיין קיים). בדרך אחרת לא היינו יכולים להכיר.

אחי ואשתו הכירו באפליקציית היכרויות (לא זוכרת את שמה כרגע). הם אולי יכלו להכיר בעוד דרכים, אבל למה לא לנסות גם את הדרך הזו?

בקיצור, זה אישי מאוד. לכל אחד מתאים משהו אחר...

כמו בעבר, פנים מול פנים מבלי שישפטו אותו בקשר למניעים שלו, אז דברים היו אחרת. אבל אפליקציות של היכרויות מנקזות לתוכן את כל אלה שממילא אין להם מה להציע ופונים לכל אחת באשר היא. גם "בחוץ" וגם באפליקציה מסתכלים עליך בחשדנות (בעיקר על המראה שלך כמדד לרצון לקשר) ולרוב לא תקבל תגובה. ככה שזה לא גרם לנזק משמעותי. הרחוב נשאר נקי מכל אלה שלא יודעים מה הם מחפשים ונהנים מהריגוש.