ונפתח באיחול המסורתי - יהי רצון שתרד פורום אחד מטה במהרה.

דבר שני, לא יודע באילו פורומים הסתובבת אבל זכית עכשיו להיכנס לפורום מיוחד במינו שכל חבריו (ולא בתור גוזמה) הם אנשים איכותיים וישרים הכותבים בכנות את מה שהם חושבים ללא חשש מה האחרים יגידו.

(יש פה לא מעט ניקים המכירים אחד את השני במציאות ובכל זאת מסוגלים לנהל פה דיון ענייני ורציני)

ולשאלתך - אין לנו הגברים סיכוי להבין אי פעם את נפש האשה באמת אז תסתפק בללמוד איך מצופה ממך כגבר להתנהג כלפי אשתך.

אפילו הלימוד הקטן הזה עשוי לתפוס לא מעט שנים של חיים משותפים עם אשתך.

הוא גורם לחשוב שאת מכירה את הגברים

סתם מומלץ לעבור עליו אבל לא כתורה מסין

והיו לי קשרים עמוקים לצערי עוד לפני..

רק מה?..

הוא אומר דברים נכונים על הציבור הגברי והנשי בכללו.

אצל כל אחד מהאנשים הפרטיים- הדברים מתבטאים אחרת..

אבל הכלים שהוא נותן, עוזרים מאוד בקשר..

ואם לומדים אותו יחד- כבני זוג.. כל אחד יכול לומר איפה הכללים האלו מתבטאים אצלו בפרטי

וככה מכירים אחד את השני יותר לעומק ולומדים לנהוג בשני כפי רצונו!

הוא כלי אדיר!! וצודק!

והוא לא שולל את האינדוודואל.

נגעתי בנקודה רגישה?

תוצאה של כמה ימים שהציניות מרוסנת (ועדיין מרוסנת)

רק היה חשוב לי להדגיש שהוא לא תורה מסיני

סליחה אם זה היה בדרך חריפה מידי או אישית מידי

פשוט מומלץ.

עדיף לינוק ממקורת של קדושה אפע"פ שנאמר "חכמה בגויים תאמין"

ליגה אחרת לגמרי של ספר.

אל תשווה. בגן השלום וחכמת נשים - לא נוגעים בשורש!!

חכמה בגויים תאמין.

חכמה בגויים נאמר על איך לבנות גשרים

לא על הבנת נפש האדם!

אני מעדיפה להישאר בכדור הארץ ...

טבע האיש והאישה.

זה מחקר טכני לחלוטין של אירוע ותגובה.

ולא הבנתי איך מתקשר העניין של "להשאר בכדור הארץ"

אני על הקרקע.. לגמרי.

בנאדם לא יכול להיות טכני מאה אחוז

כל מחקר הוא סוביקטיבי- השאלה היא עד כמה

אפילו מחקרים בגנטיקה אוביקטיבים נתקעו חמישים שנה

כי המדען פשוט לא ראה דברים שהיו לו מול העיניים

(וגם לא ידעו לי שהארוע תגובה נערך על יהודים- אבל זה כבר וויכוח פילוספי אחר..)

והתכוונתי בלי מאדים ונוגה- לא לרחפנות

ושם שכחו את ההבדלים ביניהם

בכל אופן - הגוי הזה חכם מאוד.

חבל להמנע מדבריו.

לק"י.

אממ.. אז ככה..

דיי ידוע שבנות זה עם סתום קצת.. עם הפרעות קשות ובלתי מובנות, אפשר להטיל את זה על כל מיני דברים. אבל בסופו של דבר זו התוצאה.

אני בהחלט לא מסכימה עם אותה אחת שלא מעלה דברים שמפריעים לה ונותנת לבחור להבין כאילו הכל בסדר..

גם את החששות צריך לחלוק..

זה אומר שאם את רואה שהבחור כבר חושב רחוק, ומבחינתך את עדיין בכלל לא בטוחה, אמרי את זה בצורה שלא משתמעת לשתי פנים, שאת עדיין חושבת...

אבל, זה לא תמיד העניין של הנסיך על הסוס, או המדומיין מהשישית.

יכול להיות שזה משהו שהפריע לה, אבל חשבה שאולי זה ישתנה אולי זה יתפתח עם הקשר, וכשראתה שזה לא הולך.. אז.. 

אני לא יודעת מה בדיוק היה בניכם, אבל אולי אפילו הצורה הערה שלך, וגם אחרי זה שדיברתם על זה.. אולי זה באמת לא מתאים לה.. ההודעה שלך שקצת הפחידה אותה... או הדרך שפתאום לא נראה לה שהיא מתכוונת להיות בה..

היא פתאום קלטה שכמה שנחמד לה איתך, זה לא זה.. כי קשה לה עדיין עם דבר מסויים, דבר שאולי חשבה שישתנה או לא יפריע לה כלכך.

עד כאן לעכשיו, אני לא מצליחה לחשוב יותר. 

שאם לא היה היום ט' באב הייתי נכנס בך....

אם אתה מבקש לקבל הסברים מקהל מסוים,

הדבר האחרון שאתה עושה זה מודיע לו שבכללי אתה שונא

את הפורמט שהוא מסתובב בו,

ובנוסף חושד בו בחוסר כנות כרוני.

חוץ מזה, אחרי שחשדת בכולם בהצגת תדמית שקרית,

פתחת פה בבניית תדמית לא רעה בכלל, סיפור יפה יישר כח

ועכשיו לנושא עצמו, סליחה...

כן.

היא חכתה שמשהו ישתנה.

היא חכתה חודש וחצי, כי היא מאוד רצתה שזה יצליח.

היא כל כך רצתה שזה יצליח, שהיא אפילו לא רמזה לך שמשהו לא בסדר.

כי היא לא רצתה להרוס את זה.

ובסוף בלית ברירה, כשהיא הרגישה שהיא לא יכולה להמשיך ככה,

היא חתכה.

והיא מעדיפה לא לדבר על זה.

כי זה נשמע כ"כ טפשי כשמסבירים את זה

אבל זה אמיתי.

היא פשוט לא שם.

זה כואב.

אבל זה עובר.

וחודש וחצי זה לא כ"כ נורא (תאמין לי! כנות וזה...)

זרום!

אל תחשוב על זה.

קח זמן איכות עם עצמך, תתאושש ותמשיך הלאה.

בע"ה יהיה טוב!

בשורות טובות בחודש מנחם אב!

על אף שמצד שני היום כתבתי הודעה בפורום אחרי כמעט 4 שנים שלא נגעתי בכלי מהסוג הזה, כאשר הצד החיובי בזה הוא שעל אף הנתון ועל אף דעתי הכוזבת מפורומים כן ראיתי בחברי הפורום הזה כאלה שיש לי סיכוי לבטוח בהם. לכן ההודעה עלתה מלכתחילה.

מעבר לכך בהקשר לנושא, העניין הוא לא לזרום, הוא אפילו לא הכאב. עיקר מסקנתי הייתה מהפרידה הזאת הייתה האכזבה על כל כוחות הנפש שבאמת השקעתי בתקופה הזאת ועצם העובדה של הנה צריך להתחיל הכל מהתחלה. 

הרעיון אליו חתרתי מהודעה זו הוא ליצור "אינדוקציה" כדי שבפעם הבאה באמת אוכל להבין הרבה יותר טוב איך לבחון את האדם העומד מולי.

כך שאתה לא ממש יכול לקבל 'מתכון' איך לבחון ומתי להסיק מסקנות ואיזה ...

מהצד הנשי-

מסכימה עם עין הקורא...

היא ניסתה, היא חיכתה, היא בטוח שקלה את זה עם עצמה והתייעצה עם לא יודעת מי..

ואז היא הגיעה למסקנה שלא. אין לה כח להתמודד עם זה כל החיים.. ואולי היא חיכתה לרגש שיתפתח והוא לא הגיע ואולי היא ראתה דברים מזווית ראיה של חודש וחצי שפתאום הבינה וזה לא בשבילה.

חודש וחצי זה לא הרבה..

סליחה ממש.

אולי זה הרגיש..

אבל זה כלום זמן... הם עוברים וחולפים ביעף!

ובשביל הכרות זה מממש לא הרבה.

שהיא פשוט נבהלה.

(אני לא חדשה בפורום, החלפתי כינוי).

לפעמים הקשר זורם, השיחות מתפתחות מצוין, מגיעים למקומות רגישים וכמעט מתאהבים (או לא כמעט)

ואז פתאום היא מגלה שכל הפרפרים והריחופים גרמו לה להדחיק דברים שהיא חשבה עליהם אבל ביטלה אותם מתוך

הרצון שהכל יסתדר ויתאים, כי זה באמת נראה כ"כ טוב! אבל בתכל'ס או שהדברים המודחקים האלה נורא הפריעו לה

כל הזמן ועכשיו פתאום הם התפרצו והיא קולטת שזה בכלל לא זה, למרות שהיא באמת רצתה, או שהיא פשוט נבהלה מעצמה בגלל שדברים שהיו מאוד חשובים לה מראש לא מספיק נלקחו בחשבון...

ועצה- לא לאכול אותי, אני לא מספיק מכירה את המקרה, זה לשיקולו של אינדוקציה בלבד-

יכול להיות שאם הקשר היה מאוד פתוח וזורם שווה לך לשלוח איזה סמס בסגנון:

אני מבין ומכבד את החלטתך אבל הייתה מאוד שמח אם היית יכולה לשתף אותי מעט בשיקולים (ואולי אם שיחה בלתי אמצעית קשה לה אז לתת לה אופציה של גורם שלישי, מייל או כל דבר אחר שיקל). זה נראה לי הגיוני ולגיטימי אם זה יעזור לך להסיק וללמוד מזה, אבל זה כבר לשיקולך...

המון בהצלחה

שתזכה להקים בית נאמן בישראל

ושנזכה כולנו להקים את היכלו של הקב"ה במהרה בימינו!

אבל אני (בתור בת..) דווקא רואה את הצד השני של הבחורים שהם לא יציבים, לא בטוחים בעצמם, אומרים משהו אחד ומרגישים משהו שונה..

אז... סליחה על הקטנוניות... אבל.. אם אפשר להעלות את השאלה לרמה של שני הצדדים... באופן כללי מה גורם לאנשים אחרי קשר שנראה טוב מאוד ומתפתח פתאום להגיד לא.... אם תשאלו אותי זה בד"כ פיק ברכיים...... אלא אם כן פתאום התגלה משהו ...

בהצלחה לכולנו  שה' יהפוך לנו את הימים הללו לששון ולשמחה!!!!!!! בקרוב בעזהי"ת!!!!!!!!!!

לשיחה ש(כפי שאני מבינה) היתה לכם כמה ימים קודם.

אם הבנתי נכון, היה לך משהו שהפריע לך. ניסית לדבר על זה איתה (ואני חושבת שזה לזכותך) אבל כפי הנראה בצורה בה זה התנהל הרתיע אותה.

אך תיקח אותי כגורם מוסמך - אני בעצמי עדיין רווקה. אבל נראה לי שאני במקומך, הייתי מנסה לספר את כל הפרטים ליועץ מוסמך וירא שמיים(! חשוב מאד!!!!), ואולי לשמוע ממנו אם לגבי הצורה שהתנהלה אותה שיחה, יכולת לעשות את זה יותר טוב, ואז,

1. ייתכן שישנה דרך לחזור ולהיפגש (בכל זאת 20 פגישות) או-

2. לפחות תדע איך להתנהל בקשר הבא כדי שזה לא יקרה, או

3. שלפחות תדע שאתה היית בסדר גמור.

מה שכן חשוב(!!!!!!!!!!!) ללכת ליועץ טוב וירא שמיים!

הערה: כל הנאמר הוא מדעתי האישית בלבד והבנתי את המצב והשאלה. הכל בע"מ. וסליחה אם אני אומרת משהו שלא שייך.

אז נכון אמרת, הראש של בנות לא ברור. רוצה פרט טריוויה נוסף- גם לנו הבנות בעצמנו הוא לא תמיד ברור! אז בטח תשאל פה- אם אנחנו לא מבינות למה שאתה תבין, והתשובה נמצאת בתגובה של עקיבא ויעל- אתה אמור להבין בסופו של דבר את אשתך, עד כמה שאפשר, לא את כל האחרות. כל השאר זה הקשבה וסבלנות הדדית.

אתה שאלת למה היא המשיכה אם היא ידעה שיש דברים שמפריעים לה. אבל שאלה לי אליך: מי אמר שהיא ידעה את זה? אולי זה לא הפריע לה קודם כי היו דברים אחרים בדרך? אולי היא לא ראתה את זה עד עכשיו? דווקא בגלל שהקשר היה טוב והלך לכיוון רציני היא לא רצתה להחליט בצורה חותכת. אולי היא רצתה לברר לעצמה עד כמה זה נכון, וכן, יש דברים שלוקח זמן לברר ואפילו הרבה.

למה היא לא אמרה כלום תוך כדי? יש דברים שאם מדברים עליהם זה משפיע על המציאות, או לפחות על המציאות שלך כפי שהיא מוצגת כלפיה. יש דברים שאי אפשר לראות כשהשני מודע להם, ועד כמה שקשר זוגי צריך להיות הכי פתוח, מקשיב ומשתף, התלבטות משותפת לגבי המשך הקשר לפעמים פשוט לא שייכת, ולא רק זאת אלא עלולה לבלבל גם את הצד השני..

והשאלה האחרונה שראיתי אצלך- למה היא לא אמרה כלום כששאלת מה הסיבה שלה? או! פה זה באמת עניין של בנות לדעתי. העניין ההוא של לא לפגוע עד כמה שאפשר. מישהי שמנתקת קשר אחרי פגישה ראשונה כמו שאמרת אולי לא תגיד דברים כאלה, אבל מישהי שכבר מכירה אותך והקשר חזק, מן הסתם גם הסיבה משמעותית יותר, ועל כן יכולה לפגוע יותר.

יש כאלה שיגידו "טוב, אז שתגיד משהו אחר", ולפעמים זה נכון להציג סיבה אחת גם כשיש בעצם עוד כמה סיבות יותר מהותיות, אבל אני לא מכירה אותך. אולי היא חשבה שיותר יפגע בך להגיד את האמת או להגיד משהו שהוא חלק מהאמת.

אולי אתה צודק והיא לא הייתה בסדר. אני לא יודעת. אבל לחפש אשמים זה מה שיעזור? זה בונה לעתיד? זה מעודד אותך?

עד כאן דעתי.

שנזכה לתקן את עצמנו עד שנגיע לגאולה שלמה, במישור הפרטי והכללי.

זעקתך נשמעת למרחוק עד כדי כך שקראתי הכל מריש ועד גמירא

אתה מבקש נוסחא איך לבחון את האדם העומד מולך ולדעת אם זו אשתך לעתיד או לא

לו יצויר שיש תשובה לשאלתך ואפילו תשובה המסתעפת לכמה סעיפים...

אז פשוט:

זה השירשור האחרון של הפורום הזה (אחרונים נא לאשר השתתפות במפגש סיום)

אבל כנראה זה לא כך

צריך לבוא לכל קשר עם אמון, כנות והרבה כח ונכונות להשקיע על אף משקעי העבר

עיין בכל התגובות שלפני וגם אלו שיבואו אחרי ותראה שכל אחד ואחת רואים אחרת את התמונה

אבל כולם מסכימים שהיא מורכבת יותר ממה שאתה מרגיש

אחי תתאושש ותמשיך הלאה! רק כך מתקדמים!!!!

בציפיה לישועות הכלל והפרט בב"א

אינני מנסה להבין את כל הראש הנשי... לזה אני לא אייחל גם לאחר עשרות שנות נישואים...

אבל אני כן מנסה להבין את הנקודה הזאת שלצערי כבר שמעתי אותה כבר כ"כ הרבה פעמים ועכשיו לצערי זה קרה גם לי לראשונה... (לצורך העניין יש לי חבר שחטף "לא" להצעת נישואין אחרי כמעט שלושה חודשים של קשר...)

בעיני - בתמצות מהיר - השאלה שעומדת כאן על הפרק היא: גברת יקרה עד מאוד, למה למען ה' בחודש וחצי לא יכלת לגייס לך טיפה כנות ולשתף גם אותי בלבטים שלך?

(צמד מילים שמעולם לא חשבתי שיחברו)

כאחד שיצא לו ללוות כמה זוגות או יותר נכון הרבה מדויטות (עיין מילון פורום) שמתלבטות אצלנו במיטבחון מה השלב הבא... אני יכול לאמר שיש אלפי סיבות אפשריות שחלקן הגיוניות וחלקן לא חלקן כבר נאמרו פה וחלקן לעולם לא תאמרנה...

העניין בשלב שלך הוא לימוד זכות ולא לנסות להבין מה עובר בראש שלה.

כי אותה כנראה שלא תזכה לחנך (וגם אחרות)

רק בגדול הכיוון הוא שעל כל פשעים תכסה אהבה וכל עוד היא רוצה שהקשר יצליח היא לא תראה את "הבעיות" כעניין מרכזי אלא במקרה הטוב היא תראה ותיחס חשיבות שולית לעניין ובמקרים אחרים היא לא תראה את ה"בעיות" בכלל

עד ש... הבועה אצלה בראש מתפוצצת ומכאן אפשר להעביר שיעור כללי למה הוא לא מתאים

(אם היא מחונכת אז למה אתה לא מתאים ואם לא אז למה אתה רע)

בשלב הבא לפי הבנתה ולפי עומק סביכות הסיטואציה היא מדברת מה שיוצא ולא מה שהיא מתכננת (ככה רובינו מתנהגים במצבי לחץ)

בקיצור לא יצא לך מכאן תובנה להבא אז חבל על הזמן והכאב

יהי רצון שלא תיטוש ולא תינטש אלא תזכה לחופתך בקרוב אכי"ר

א. אינני מחפש את העולה הבא לגרדום. להיפך ממש, אני מחפש את הבאה שאוכל להעניק לה כתר... מהות השאלות כאן הן אך ורק במטרה להבין יותר טוב איך להתנהג בפעם הבאה.

ב. אני לא הייתי תולה את זה בשיחה... כי בתור אחד שהיה שם אני באמת לא חושב שהייתה דרך יותר עדינה ומתוקה ולהגיד שמשהו מפריע לי... ואם מה שהפריע לה הייתה ההודעה שאמרה בקיצור "ממש ממש אהבתי את התשובה שלך ואני בהחלט אצפה לראותה מתממשת בהמשך" זה לא משהו שהיא יכלה לעמוד בו... אז ב"ה באמת שלא התחתנו... כי את האמת לדעתי הכנה משום מה פשוט היה נח לה לנצל את "כעין נקודת משבר" שממנה היא יכלה לפתוח פתח כך שהיא תוכל להרגיש יותר טוב עם עצמה... (וכן, זה מובן, יש המון רגשות אשם אחרי שחותכים מישהו...)

ג. אולי זה קצת יהיר מצידי לומר את זה אבל אם תשאלי אותי היום אני בטוח בלמעלה מ 90% שאני יודע מה הפריע לה. הבעייה היא שאם אני צודק זה משהו שהיא ידעה עוד מהדייט הראשון. וע"ג זה באה באמת שאלה אמיתית: ידעת שיש משהו שלא תואם לחלומותיך הוורודים, ואפילו ממש יפה שהחלטת לתת לזה קצת זמן ולראות אם את מעכלת את זה, אבל כמה זמן? ולמה למען ה' לא לרמוז לפחות, לצנן את הקשר, משהו...

ד. לגבי טענת הלא לפגוע. אני כל כך שונא את הטענה הזאת. כי בואי באמת רגע נשים דברים על השולחן... ונדמיין מישהו שהוא לא אני (עם הבטחון העצמי הגבוה שלי, ועצם העובדה שהרמה בה אני שלם עם מי שאני נמצאת די גבוה בסולם) אלא ניקח מישהו עם טיפה פחות בטחון עצמי... יש לך מושג כמה קונספירציות / אסוציאציות / פחדים / רעיונות / רגשות נחיתות / שנאה עצמית פרידה כזאת "ללא הסבר מנומק" יכולה לגרום לו? יש לך מושג כמה כאב יכול להחסך לכזה בנאדם אם בת זוגתו לשעבר שנייה לפני שהיא מנתקת את הקשר תטרח להגיד לו שיש נקודה בו שהיא לא רעה אלא פשוט לא מתאימה לה? . 

אז- א. אני שמחה לשמוע

ב. לא הבנתי איפה התייחסתי לשיחה, מה גם שלא ממש ברור לי על איזו שיחה מדובר. מצטערת. אם תוכל להבהיר...?

ג. זו בדיוק הנקודה שבה הבעתי את דעתי האישית, בלי לדעת מה הפרטים. ואנחנו לא יכולים לומר אם אתה יהיר באמירה שלך, מפני שרק אתה פה יודע מה היה ביניכם, וכנראה זה היה ברמה שאתה יכול לדעת מזה.

רק עניין אחד- אמרת שהיא ידעה מההתחלה את הנקודה הזו, אבל האם מההתחלה זה הפריע לה? לא בהכרח, לפחות לא ברמה של לנתק קשר. קיימות לא רק נקודות שמפריעות בהתחלה ויורדות עם הזמן, אלא גם להיפך לפעמים. ויכול להיות שהיא שמה לב לכך רק אחרי שנקודות אחרות התבהרו לה...אני רק זורקת רעיונות.

ד. אתה צודק. זה הרבה פחות נעים לא לדעת באופן ודאי מה הסיבה, וזה אפילו לא חייב להיות קשור לביטחון עצמי. אנחנו רוצים ללמוד מכל קשר ומכל ניסיון שהיה לנו בחיים, וזה קשה להתקדם כשאתה לא יודע איפה לתקן. א-ב-ל, יכול להיות מצב שלהגיד מה הסיבה יפגע יותר מיעזור, ואני מתפללת שכל אחד שמסיים קשר ידע להבחין מי מולו לעניין הזה, ולדעת מה לעשות. אבל אנחנו לא מושלמים (אני בטוח לא...), ולא תמיד צודקים או יודעים מה נכון, וחבל. פשוט אתה שאלת לגבי הראש של נשים, אז אני מנסה להציע אפשרויות בתור שכזו...לא נורא, לא תמיד צודקים...

ב"הצלחה בהמשך!

אני חושב שיש למקד על נקודה שנאמרה כאן.

לאותה בחורה לא היה קל, להחזיק קשר של חוש וחצ י ואז לנתק, היה כפי שתואר בשיחה- קשה, אך גם בקשר כנראה שהיה לה קשה.

לגבי נתונים חיצוניים, שמעתי מהרב עזרא שיינברג שליט"א שאין להתעלם מנתונים חויצוניים, כלומר, אם משהו חיצוני ממש מפריע לך אל תתן לזה להמשך, אם אינך מסתדר עם הנתונים הפיזיים, אז אל תצפה שבעתיד תסתדר/י!!

כפי שנאמר לפניי, הנקודה של השיחה הייתה נשמעת די משמעותית, כנראה שפלטת משהו שגרם לה לחשוב פעם שניה, ושלישית, ואז היא אמרה לעצמה- בחור כזה אינני רוצה...

מבחינתך זו הייתה בדיחה/פליטה, מבחינתה זה היה משהו שהעיד על האדם שנמצא מולה!!

הבהרה: אני לא בדכאון / עצוב / שבור / מאוכזב / מנסה להתגבר ולא מצליח. לצורך העניין 24 שעות אחרי הפרידה כבר שמעתי הצעה ואמרתי כן... שמח שסגרנו את נקודה הזאת.

הערה: התגובות שלכם ממש לעניין תודה...

אבל לענ"ד מנסיון אישי, כדאי לקחת אחרי קשר ארוך ועמוק, במיוחד אם אתה הנזרק ולך היה מצויין- קצת פסק זמן, לא רק בשביל להרגע, שזה גם דבר חשוב.

אלא בשביל לתת לנפש מנוחה, הנפד היא משו צאד עמוק בתוך האדם, שבעצם היא זה הוא(מה???).

כלומר, בגלל שהקשר בדייטים הוא בעיקר נפשי ורגשי, ולא קשר שכלי- אז זה לא יעזור שנכניס לנו (בעיקר הגברים שבנינו) ש'מה שהיה היה', יאללה ממשיכים', 'זה לא מה שישבור אותי' וכו'. כי הנפש אחרי שהיא נקשרה במשו, זה היא, ולוקח לה זמן לעכל, שמה שהיה היה.

לענ"ד, אפשר אחרי 'קרב' ארוך להתחיל שוב רק אחרי שעושים שומה עמוקה מאד, ובודקים שגם הנפש סיימה את הקשר.

זכרונות תמיד יהיו, אי אפשר לשכוח קשר טוב, אירועים וכו'. אבל בנפש צריך להתנתק.

בלי ההתנתקות של הנפש לא פרקטי לצאת שוב. הנפש תעשה השוואות, תחרויוית וכו'.

הנפש צריכה להיות פניוה לגמרי לפני הפגישות, ולא מלאה במישהי אחרת.

אולי הדברים לא נוגעים אליך, כי אתה ממש, אבל ממש חזק.

אני כותב את זה מנסיון של מישו שחשב שהוא ממש חזק, ואחרי הזריקה מייד יצא לבית קפה עם חבר. אבל גילה שגם לו לוקח קצת זמן... 

השערות לגמרי- לא בטוח שזב מה שהיה

נראלי שכשהיא נפרדה ממך ולא אמרה למה זה היה באמת ממקום של לא לפגוע...

אולי זה משהו שהיא לא חושבת שישתנה בך גם אם היא תגיד...

אם זה משהו טכני כגון- מראה, משפחה, אורח חיים וכדומה או שזה משהו באופי הבסיסי שלך שלא תשנה

גם אם מאד תרצה...

ולכן אין עניין לומר את זה- כי מה יש לך לעשות עם המידע??

ברור שזה לא נעים וזה מאכזב ממממש! כשנגמר קשר זה ממש קשה ,

לא בטוח שאם היא הייתה אומרת את הסיבה זה היה קל יותר.

אופציה שניה- היא פשוט הרגישה שנחמד לה והכל אבל זה לא זה, היא לא מצליחה אפילו לנסח למה,

עד עכשיו היא לא קלטה שהקשר רציני ויש מצב לחתונה באופק,

עכשיו היא קלטה שאם היא אומרת לא- אז "עכשיו או לעולם לא"...

עד עכשיו היא הדחיקה את הקושי שלה בלב להתמסר לקשר הזה- כי איך היא תפרד בלי אפילו להסביר לעצמה למה??

אבל עכשיו היא קלטה שגם אם אין לה הסבר חייבים להפסיק, כי כבר חודש העניין מציק לה, ודי היא לא יכולה יותר למרוח,

או שפתאום היא הצליחה לנסח לעצמה את הסיבה.. אבל לא לגמרי

ולכן אין לה מה לענות למה לא להמשיך, כי היא בעצמה מבולבלת ביחס לקשר, שהיה לה גם טוב בו , אבל היא פשוט יודעת שלא- ולכן זה הדבר היחידי שהיא אמרה לך...

זה די מבולגן, אני יודעת, כי זה ממקום של רגש... פחות בשכל ... מקווה שזה יעזור במשהו

וברוכים הבאים לשבט בחפרנים!!

נא למלא בכרטיס אישי פרטים בסיסיים כמו גיל, מצב אישי, ומוטו

נא למלא בשירשור הכירות הנעוץ בראש הפורום

יהי רצון שתוף מהר פורום אחד למטה.

במענה לשאלה שלא שאלת-

אני רגילה לומר-

אמנם אנשים שמים מסיכה ומציגים- אבל לכל אדם יש את המסיכה שלו!

גם ה"לבושים" של האישיות שלך- הם שלך, הם תואמים אותך

ככה גם בדמות הוירטואלית של עצמנו- יש בנו משו שבוחר מה מתאים לנו להחצין- למה אנחנו "מתחפשים"

יש בזה המון אמת.

(מישי וירטואלית תהתה איך אנחנו כ"כ מושלמות כפורום... עניתי לה לבוא לבקר אצלי חצי שעה לפני שבת- ואז היא תגלה באמת מי אני )

ועכשיו מה ששאלת-

פעם הצלחתי לנסח לעצמי את המחשבה- שאני יכולה לספר לבעלי כל דבר- אם אני יכולה קודם לספר אותו לעצמי.

אם אני עדיין לא בשלה לומר לעצמי את הרעיון- אז אני לא אוכל לשתף גם אותו

ולבשל רעיונות- זה לוקח זמן....

ובדייטים שיש כ"כ הרבה מחשבות ורגשות, וניסיון להיות פתוחים ולא לתת לרושם ראשוני לקלקל הכל, וכן להכיר רובדים עמוקים של הבנאדם- שיתנו פרופורציות לרובדים החיצוניים יותר.....

לוקח זמן לחשוב, לנסח, להבין, להגיע לכלל אמירה

נכון- חבל על הכוכות נפש

אבל נראהל י שאולי יש בזה גם משו טוב- ישי כוחות נפש מסויימים שהם כמו שריר- טוב לאמן אותם...

שעל אף ששאלתי לכאורה באה מהמקום הכי לוגי בעולם, ותשובתך מהמקום הכי אמוציונאלי בעולם, בהתחשב בנסיבות היא נשמעת הכי הגיונית. תודה.

בנוגע לכוחות הנפש... לא ממש לא... זה שריר שאני אשמח לאמץ ולפתח אחרי החתונה, לפני אני פשוט אשמח לקבל מישהי ממש מתוקה, שנצא ל15-20 דייטים, שנינו נרגיש שזה זה, היא תקבל הצעה רומנטית ונתחיל בטיול אל עבר ה120 שנה...

ובנוגע לדמות הווירטואלית... היא היא שאני שונא... למרות שב"ה כפי שכבר ציינתי באחת ההודעות הקודמות מאוד התרשמתי מהרמה אליה אתם מגיעים כפורום.

רוב האנשים חושבים (או מקווים) שברגע שהיא סוף סוף תגיע- נגיע יחד אל המנוחה ואל הנחלה. ולא באמת מפנימים שטוב משותף זה לא דבר שהולך ברגל, וצריך לעבוד עליו.

ואתה אומר- עכשיו אני לא מוכן לעבוד (או לפתח כוחות נפש, שבעיני זה זה), אחרי שתגיע הבחורה- אני מוכן להשקיע.

ונראה לי שזה לא עובד ככה. אי אפשר לדעת מה ה' מתכנן לנו, ולא כדאי להציב תנאים. אני מקווה בשבילך שהיא תגיע ככה, חמודה ומוכנה. אבל קח בחשבון שיכולות להיות גם לפני מהמורות, ודווקא אחרי הכל ילך חלק, או להפך, או בכלל לא, או גם וגם. אל תחליט לך מראש ש'אם זה דורש עבודה מראש- זה לא בשבילי'. יכול להיות שדווקא הגברת המקסימה שלך מתחבאת בתוך קופסה קצת קשה לפתיחה, וחבל שתפספס אותה רק בגלל זה.

שאני לא מוכן לעבוד גם לפני הקשר. להיפך אני הבנאדם האחרון בעולם שיגיד את זה. 

אבל אני גם לא רוצה שזה יקרה...

באמת זה אולי נשמע קצת  ומגעיל מצידי אבל ב24 שעות אחרי שהקשר הזה נסגר, כשכל הסביבה הקרובה כבר התחילה את הנאום הדבילי על כך שיש הרבה דגים בים, לי בראש עברה מחשבה אחת:

אווף ! הכל מהתחלה? הטלפון הראשון, הדייט הראשון, להתחיל להכיר לחקור, להבין את הראש, לספר על עצמך. וכו' וכו' וכו'. לא יודע יש כאלה שטוענים שחודש וחצי זה לא הרבה... במושגים שלי זה המון... ובאמת מאכזב לדעת שהכל היה לשב...

תני לי מישהי שיודעת שאני אוהב אותה ושאני אדע שהיא אוהבת אותי ובאמת שאהיה מוכן לתת את כל כולי למען האושר שלה והאושר המשותף של שנינו, אבל עכשיו כשאט אט אני מתחיל להפנים שהגיע הזמן להעלות את רמת הכבדהו וחשדהו בקשר זה פשוט מטיס לי את כל הרוח מהמפרשים... איך אני אמור לבטוח ביצור האמוציונאלי בעל פני המלאך שעומד מולי כשאני יודע שיתכן וממש חמש דקות אחרי שאעלה על האוטובוס בחזרה לישיבה היא שוב תחשוב על כך שיש כמה נקודות שמפריעות לה (אבל הוא לא מחלק נכון את כמות השעות שלו בין הרב זצ"ל ללימודי הגמרא אז אולי הוא לא מספיק ביינ"ש ונפשי כמו שסיפרו לי) וערב אח"כ היא תתקשר לספר לי שהיא חשבה על זה וזה לא זה. למה דווקא אני מרגיש מחויבות כ"כ אמיתית באמת לספר ולשתף בדברים שמפריעים לי מתוך נקודת הנחה שמולי באמת עומד בנאדם טוב וערכי שידע שעם קצת מאמץ אפשר לפתור הכל?????

וואו... סוף סוף הצלחתי לבטא את תסכולי העמוק במילים המתאימות.

תודה שיר פשוט... הבאת לי את המוזה  

זה מתחיל להשפיע גם עלייך...

נראה לי שאם תבין שזהמ ה שכולנ"ו עושים פה בעצם- תסכים למידת הכנות שאכן יש פה

ביקשת שנתרגם לך מנוגהית למאדימית- הלא כן?

אז התשובה שלי באמוציונאלית- זה הכי טוב שיכולתי.... ב"ה שזה יצא "דברים הנשמעים" (ותדה על השכוייח)

"מתוך נקודת הנחה שמולי באמת עומד בנאדם טוב וערכי שידע שעם קצת מאמץ אפשר לפתור הכל?????"

נראה לי שפה ההנחה שלך קצת צריכה עבודה

יש 2 גישות להגיע לפגישה-

רמת הסתברות גבוהה שזה היא- אבל צריך לפתור כמה דברים בדרך

או- אם ואם ואם ואם- אז זה היא. כל קושי- מוריד "נקודות"

(ביסוד מאחורי זה יש הבדלי גישה של היחס ל"אידיאל הרצון שלי לבתזוג") |מפריחת סיסמאות שכמוני|

אתה מרגיש מחוייבות לקשר- שהצד השני לא כ"כ מרגיש.... הצד השני יותר בוחן, פחות מרגיש מחוייב.

עם כל הכבוד- זה שאתה מוכן להפתח ולדבר על דברים ודי סגור שזה זה- לא  אומר שגם היא..

כל המאמצים הכי כבירים לא יבטיחו לך שהיא תצעד בקצב  שלך.

בכל אופן,  אולי הקצב היה מהיר מדיבשבילה, אולי משהו קרה מסביבה שהשפיע עליה-- שמעה  ספור, ראתה משהו וכדומה,  גם אם זה לא  קשור אליך או  אליה- אולי היא  קישרה בין  הדברים..

ואגב--  לנשים יש זכרון ארוך.  מאוד.. שלא  תצפה  שעל כל  דבר  היא תשתפך  מיד..... הרבה דברים הם בבשול איטי עד שהתבשיל מוכן.

בשורות טובות במהרה! חזק  ואמץ!

עכשיו  אתה  מבין  מעט מקריעת  ים סוף והקושי בכך....

מהמפרשים.השלבים הראשונים בהיכרות הם באמת מלאכותיים עד בלתי נסבלים ולחזור לשם שוב אחרי שהגעת לפתיחות ואינטימיות יחסית בקשר זה בהחלט לא קל.

לדעתי,למרות שזה מעמיד אותך בסיכון יותר גדול להפגע,תבוא לקשר עם כל הלב שלך.אז

מאידך,אל תרוץ מהר מדי. אם בע"ה זה יהיה נכון לך להציע נישואין אחרי 20 דייטים-תציע.אם זה עדיין לא מרגיש לך-"זה",אין מה למהר.

כן לבוא עם נכונות לתת את הכל,להתקרב ולוותר ולשתף.מצד שני,לא להקשר מהר מדי וחזק מדי.ולשים כל הזמן אצבע על הדופק איפה בן\בת הזוג שלי נמצא\ת ביחס לקשר.

כולנו רוצים את מה שאתה רוצה-אדם שאנחנו יודעים שיש שם אהבה הדדית,ושנהיה מוכנים לתת את הכל למען האושר שלו והאושר המשותף שלנו.

להגיע לקשר ממקום של חשדנות לא נותן לו מקום להתפתח (לעניות דעתי) בצורה אמיתית. למרות שזה מה שכולנו עושים אחרי שאנחנו נפגשים-עוטים עוד שכבה על עצמנו.

אל תלך לשם,החיים אמיתיים יותר כשבאים עם כל הלב.במיוחד שחסרים גברים כאלה.

הרבה בהצלחה!

למה תמונה של סכין? 

היא חתכה ורידים?

היא חתכה את המדויט בסכין?

או סתם כי נהיה אופנתי להשתמש בסכין כשמשהו לא מווצא חן?

תעשו טובה תחליפו תמונה.

התמונה מזעזעת.

ריבוע ליד ידיעה על רצח רבי אלעזר.

אסוציאציה נוראית.

במסר לאדמין (ADMINׂ) מנהל-על של הפורומים

לכתוב את זה בתוך השירשור- לא יועיל.

תודה

שלום לך!

מה שלומך ?

קראת את דבריך ובאמת ההרגשה היא ממש לא נעימה להישאר עם שאלה פתוחה ומהותית.

יחד עם זאת קראתי כמה מתגובותיך לאחרים פה בפורום ולא כל כך הבנתי מה הבעיה .

האם היא ריגשית או שיכלית.

היית בקשר עם מישהי חודש וחצי ואופס היא הפכה את הקערה על פיה.

איפה אתה היית ? האם היית קשוב ? האם בחנת את הדברים באמת? האם לא שמת לב להסתייגויות שלה?

האם הכל זרם? האם מבחינתך באמת הכל היה בסדר ?

לדעתי הבעיה שלך היא עם הרגש ולא עם השכל.

עם השכל מה הבעיה לדוג' פתחת שותפות עם מישהו ולאחר חודש וחצי הוא אמר לך "לא מתאים" והלך האם אתה תתחיל להתלבט מה לא היה בסדר אצלך/מה גרם לו ללכת?

לדעתי מה שמפריע לך פה זה הרגש יש פה איזו אמירה(לא טובה) שאתה אומר לעצמך או על עצמך.(למרות שבאחת התגובות (אם אני לא טועה)כתבת שאתה באמת בוחן רק את הצד השיכלי)

אם אתה בסדר או לא רק אתה תענה על תשובה זו.

גם אם הבחורה תענה לך ותגיד לך למשל (ממש רק לצורך דוגמא)"שמתי לך שאתה קמצן" מה תעשה אם תגובה כזו תתוכח איתה ?תוכיח לה שאתה לא ?תעבוד על עצמך?

אלו דברים שאתה צריך לעשות עם עצמך .זה שהיא בחרה לא להמשיך בקשר זו הבעיה שלה ולא שלך.(ושלא נדבר בכלל אם הטענה שלה בכלל חיצונית כמו יופי וכד')

אתה עומד לפני הקב"ה בלבד ולו תתן חשבון איפה ומי אתה.

אתה תמצא את בחירת ליבך בגלל מי שאתה ולא בגלל מי שלא מתאים לה משהו בהתנהגות שלך.

ניכר מדבריך שאתה עושה ורוצה לעבוד על עצמך ולהתקדם.

ולכן באמת חשוב לך איך אתה נראה מהצד אז תשאל חברים.תבחן את עצמך בהתבוננות עמוקה .

מה שאני מנסה להגיד לך זה.

שהסיפור של הבחורה הוא לא משהו שאתה אמור לעשות ממנו סיפור והתחיל לבדוק מה בדיוק לא מצא חן בעיניה זה בסך הכל טוב קצת לסקרנות לא יותר מזה.

ועוד משהו לסיום הכרתי גם גברים ודגם נשים שמשכו קשר רק בגלל שהיה נחמד להם או בגלל שלא היה להם נעים לסיים.

בהצלחה

שהקב"ה יהיה בעזרך

ותמצא מהר את השידוך שלך.

כאשה נשואה ולצערי בעלת ניסיון רב אישי בדייטים, אני רוצה להמליץ:

אחרי הפסקה (שבוע/שבועיים או כמה שתרגיש) כדי לשכוח מהסערה שעברת, אני ממליצה שבפעמים הקרובות שתיפגש אל תחסום את עצמך רגשית בגלל המקרה (מכירה אחת שנישאה לבחור שזכר שהרגיש בפגישות שהיא עם רגל אחת בחוץ- ולא ידע שכמה חודשים קודם היא נפגעה מבחור וב"ה שהוא התייחס לרגל האחת שכן בפנים והמשיך עד לחתונה).

כמו כן, אם אתה בספק אבל יש לך ולבחורה בסיס טוב (רקע מתאים, נושאי שיחה משותפים, רמה דתית דומה,... כפי שודאי כבר יעצו לך), תן צ'אנס ל2-3 פגישות נוספות גם אם משהו מסויים מפריע.

אבל, לאחר כ4-3 פגישות (תלוי בעומק הפגישות ובאורכן) או כשאתה מרגיש שיתכן שיש כאן בסיס מתאים, כדאי לפנות ל"שדכן/ית" (חבר/אח/דוד או מי שהציע את הבחורה). כדאי מאד לערב גורם נוסף ולברר קצת מה הבחורה חושבת על הקשר. אם יש ספקות במקרים מסויימים (לפעמים רק בגלל ההבדל בין החשיבה הנשית והגברית) אפשר לפתור אותם כאן ועכשיו.

ב ה צ ל ח ה  !

בדייט אתה בונה בסיס לקשר זוגי.

וקשר זוגי שעוד בהתחלה אתה הולך מאחורי הגב שלה ומברר מה היא חושבת זה בניה של בית עקום.

בית ישר נבנה ששני בני הזוג משתפים אחד את השני במה הם חושבים ומרגישים.

וזה לא בושה להגיד אחרי דייט ש'מאוד כיף לי איתך' או ש' אני צריך לחשוב על זה' או משהו בסגנון.

אם לא תתחילו עכשיו לשתף אחד את השני במה שעובר עליכם בקשר איך זה יתקדם בהמשך?

גם שתתחתנו תשאל את חברות שלה איך היא מרגישה?

לדעתי חובה לשתף בכל, איך היה הפגישה ואיך אתה מרגיש בקשר ואיך אתה מרגיש כלפיה, כן, שלא יהיה צפיות ולא יהיה אכזבות ולודא שאתה מתחיל להרגיש ב'HIGH' אז היא איתך ביחד.

מדברים פה במילים גבוהות מידי!!

רק רציתי לומר מילה

מכל החפירות והמלל דליתי את הרלוונטי ביותר

כי אתה צריך מיקוד. לא להתפזר (זיהיתי נטיה קטנה לזה)

יש כאן 2 תגובות חכמות בוגרות ונראות לי הכי מדוייקות לך שגם נותנות לך פיתרון והכוונה- איך להמשיך ..

 של גברת בשם אחת2  ושל כלנית הנשואה

מנסיוני רב השנים בשידוכים (גרושה כמה שנים לא הכי טובות), נראה שדבריהן אכן יעזרו לך.

ואם יותר לי להוסיף עיצה קטנה: אל תשתדל ותתאמץ כ"כ .

20 פגישות בחדש וחצי זה המון וזה מעיק לדעתי.

וזה ב-א-מ-ת אמור להעיד על רצינות דו צדדית. אחרת עושים פסק זמן לחשיבה

או סתם שבוע כזה בלי פגישות.

מקווה שעזרתי....

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.

היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.

מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.

כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

גם יש הקרנה, מבלי שנרצה, מהעולם החילוני והגויי; הכל מותר, אפשר להתחתן אפשר גם שלא,

נכון שזה נשמע לא טוב, אבל אין ספק שיש הקרנה והשלכות גם עלינו.

שמה לב, שהבחורים במיוחד חוששים להתחתן. אולי פחד מאחריות, מהעול - היום יש כל

כך הרבה דברים שיכולים "למלא"; מה שפעם לא היה. אפשר לגור לבד ולחוות חיים

מלאים ומספקים.  איני יודעת אם יש תודעה של להוליד ילדים, יהודים, שימשיכו

את עבודת השם.

אצל הבחורות, זה טבעי יותר, מתבקש י ותר. הרי הגברים מצווים, לא הנשים

ואולי יש להם יותר י צר הרע בכיוון של לא למהר להינשא.

וגם יש הרבה בנות. חלקן דעתניות; למדו, חושבות, מעורות.

אולי זה גם מרתיע את הבחור הממוצע.

יש אולי סיבות נוספות. שכל אחד יחשוב פנימה לעצמו ואפילו

יכתוב לעצמו. בכנות; למה אני לא ממהר/ת להתחתן? להתיישב?

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין

אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח

זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..

לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .

אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים

בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח

תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.

בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה

אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.

עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

קשר שמבוסס על כנות, הוא קשר מושלם!

כך האהבה תתפתח, לאט לאט והכי בטוח שיש.

בהצלחה רבה!!

מזל טוב!!!

היית ממליצה לבוא מנקודת מבט כזאת גם לבת 20?

רעות רוט- 'בדרך הכלה' <info@reutrot.co.il‏>

למי אתה מכוון את השאלה?

לחרדים?

לחרד"לים?

למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?

למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?

(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)

אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה. 

משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.  

על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.

משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות). 

לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא

זה אחרת וזה מקובל.

@נחלת ברור לי, לכן סיימתי בכך שזו לא הלכה פסוקה ושיש שיחלקו וכו' 

גם אחרי החתונה ;)

מממ חיצוניות לקראת אירוסין

פנימיות כשהולך טוב

זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו

חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת

האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?

נשמח אם תשתף

לא הבנת את הקונספט של המקום אחי 

מזה הסקרנות הזו המיותרת הזו