ראשית כל אני אבקש סליחה על המשפט הבא. והמשפט הבא הוא: חפרתם, איבדתם פרופורציה ולצערי אפילו לא עברתם על כל השירשורים, הנה, תזכורת חיה למה נטשתי את עולם הפורומים. ועכשיו לעניינו.
אם לומר את האמת מתוך כלל התגובות (40+) היה בערך 5 שהתייחסו לשאלה כמהותה כאשר מתוכם 2 באמת הועילו לי במשהו (עקיבא וצדיקה אחותך, קבלו ח"ח 
) (אגב, עין הקורא תשובה מעמיקה לחלוטין אבל פחות התחברתי) (עוד נ.ב שיר פשוט, שוב תודה על הזיר שיצא בזכותך . בכל אופן מכיוון שבכללי אני לפחות חושב שלדיון הזה כן הייתה משמעות וחשיבות, הרשו לי קצת לסכם, לתמצת ואולי מתוך כך גם לחדד את השאלה שתוכל להכווין אתכם לכוונתי.
שאלתי בכללי הייתה: חודש וחצי, קשר מעולה, שמח, זורם, כיפי, פתוח, אינטלקטואלי, דוסי, הכל זורם חלק... עד ש.. ערב אחד הגברת מרימה טלפון, חשבתי על זה וזה לא זה. והשאלה המתבקשה היא: למה? - למה בכלל, למה עכשיו ולמה את לא מוכנה לפרט למה?
באופן כללי התשובות שהתקבלו לנושא היו:
1. אין לנו הגברים סיכוי להבין אי פעם את נפש האשה באמת אז תסתפק בללמוד איך מצופה ממך כגבר להתנהג כלפי אשתך.
2. דיי ידוע שבנות זה עם סתום קצת.. עם הפרעות קשות ובלתי מובנות, אפשר להטיל את זה על כל מיני דברים. אבל בסופו של דבר זו התוצאה..... היא פתאום קלטה שכמה שנחמד לה איתך, זה לא זה.. כי קשה לה עדיין עם דבר מסויים, דבר שאולי חשבה שישתנה או לא יפריע לה כלכך.
2.5 כן. היא חכתה שמשהו ישתנה. היא כל כך רצתה שזה יצליח, שהיא אפילו לא רמזה לך שמשהו לא בסדר. ..ובסוף בלית ברירה, כשהיא הרגישה שהיא לא יכולה להמשיך ככה, היא חתכה. והיא מעדיפה לא לדבר על זה. כי זה נשמע כ"כ טפשי כשמסבירים את זה אבל זה אמיתי.
היא פשוט לא שם.
3. מה היא לא אמרה כלום כששאלת מה הסיבה שלה? או! פה זה באמת עניין של בנות לדעתי. העניין ההוא של לא לפגוע עד כמה שאפשר. .."טוב, אז שתגיד משהו אחר" ..אולי היא חשבה שיותר יפגע בך להגיד את האמת או להגיד משהו שהוא חלק מהאמת.
4. זעקתך נשמעת למרחוק עד כדי כך שקראתי הכל מריש ועד גמירא. אתה מבקש נוסחא איך לבחון את האדם העומד מולך ולדעת אם זו אשתך לעתיד או לא.
5. אבל לענ"ד מנסיון אישי, כדאי לקחת אחרי קשר ארוך ועמוק, במיוחד אם אתה הנזרק ולך היה מצויין- קצת פסק זמן, לא רק בשביל להרגע, שזה גם דבר חשוב.
6. פעם הצלחתי לנסח לעצמי את המחשבה- שאני יכולה לספר לבעלי כל דבר- אם אני יכולה קודם לספר אותו לעצמי.
אם אני עדיין לא בשלה לומר לעצמי את הרעיון- אז אני לא אוכל לשתף גם אותו ולבשל רעיונות- זה לוקח זמן. ובדייטים שיש כ"כ הרבה מחשבות ורגשות, וניסיון להיות פתוחים ולא לתת לרושם ראשוני לקלקל הכל, וכן להכיר רובדים עמוקים של הבנאדם- שיתנו פרופורציות לרובדים החיצוניים יותר...לוקח זמן לחשוב, לנסח, להבין, להגיע לכלל אמירה...
7. אי אפשר לדעת מה ה' מתכנן לנו, ולא כדאי להציב תנאים. אני מקווה בשבילך שהיא תגיע ככה, חמודה ומוכנה. אבל קח בחשבון שיכולות להיות גם לפני מהמורות, ודווקא אחרי הכל ילך חלק, או להפך, או בכלל לא, או גם וגם. אל תחליט לך מראש ש'אם זה דורש עבודה מראש- זה לא בשבילי'. יכול להיות שדווקא הגברת המקסימה שלך מתחבאת בתוך קופסה קצת קשה לפתיחה, וחבל שתפספס אותה רק בגלל זה.
תגובתי:
1. הבהרה: אין לא בדיכאון, וגם לא עצוב, אני מאוד שלם עם הפרידה. לאחר מכן כן, הבירור הוא אינטלקטואלי ולא אמוציונאלי. לאחר מכן לא, לא ביקשתי את שיעורי הבסיס באיך לבחון מיהי אישתי.
2. חידוד, מה מפריע לי:
המהר"ל בנצח ישראל א' אומר שכדי להבין דבר צריך להבין את ההיפך שלו. ולצורך העניין תנו לי לספר איך אני רואה בעיני שמערכת דייטים צריכה להתנהל ומשם בעז"ה תוכלו להבין מה לא מובן לי בהתנהגותה של "רננה"...
הקשר עם ההאפי אנד:
בירורים - רמה דתית - יש. אופי חברתי - יש. שקטה / רעשנית / פעלתנית - מתאים. אינטיליגנציה - יש. חינוך תורני - יש. לימודים אקדמאיים - ב"ה עובדים על זה. מ-ע-ו-ל-ה, יצאנו לדרך.
דייט ראשון - נעים לדבר איתה - כן, המראה החיצוני - נראית סבבה עד מהממת בעיניי - ב"ה, רמת שיח - גבוהה, יש כימיה - הכי חשוב. למחרת - שיחה כן כן, לא לא. הלכנו על כן.
דייט שלישי - חמישי - היכרות יותר מעמיקה - יש, הכרת סיטואציות / דילמות / דברים שהיא עשתה - כן, ב"ה גם מוצא חן בעיני. משפחה - נשמעת סבבה. כימיה - עדיין עובדת. מעולה!
דייט 8 - אופס! גיליתי משהו שאני לא אוהב, הוא יכול להפריע לי... מממ... מה עושים? שומרים בבטן? לא. מספרים לחבר - תלוי סיואציה. שואלים אותה? כןןןןן!!!! [ שלום, רננה, מה שלומך, איך עבר היום? ווואי באמת? איזה יופי, שמח לשמוע. מה ואיך הלך עם המבחן בסוף? אה.. לא נורא.. בעז"ה סומך עלייך שתצליחי... - שתיקה - תקשיבי, רציתי לדבר איתך על משהו... את זוכרת שסיפרת לי על הזה והזה / את האמת היה משהו שטיפונת הפריע לי השבוע... / בגל שכבר דיברנו על כנות ואחריות לקשר אני רוצה לשתף אותך במחשבה שהייתה לי השבוע... - שתיקה - וואי, אני ממש מצטערת לא שמתי לב לזה בכלל, אני אשתדל להבא / אויש... ממש לא התכוונתי שתבין את זה ככה, זה בכלל נבע מהמקום הזה והזה.... וואו, תודה על התשובה, ממש שימחת אותי. ]
דייט 12 - 5 דקות אחרי שנפרדים - [SMS - אינדוקציה, היה לי ממש כיף בטיול היום, תודה! .... וואי, ממש משמח לשמוע, גם אני ממש נהנתי - ליל מנוחה, נדבר מחר .... לילה טוב, חלומות מתוקים ]
דיייט 16 - רננה, יש לי שאלה קצת קשה, אבל אני ממש רוצה שתעני לי בכנות... מה את חושבת על הקשר שלנו? אמממ.. שאלה טובה, האמת שסה"כ טוב לי... בלה בלה בלה ... מה איתך? האמת שגם לי ב"ה טוב וכיף... בלה בלה בלה.
דייט 20 - רננה, יש משהו שאני רוצה להגיד לך כבר כמעט שבוע אבל פשוט לא מצאתי את המילים... תראי... אני אוהב אותך.. התנשאי לי? כן!!!!!!!! וואי איזה יופי.
הקשר עם הבאד אנד:
בירורים - רמה דתית - יש. אופי חברתי - יש. שקטה / רעשנית / פעלתנית - מתאים. אינטיליגנציה - יש. חינוך תורני - יש. לימודים אקדמאיים - ב"ה עובדים על זה. מ-ע-ו-ל-ה, יצאנו לדרך.
דייט ראשון - נעים לדבר איתה - כן, המראה החיצוני - נראית סבבה עד מהממת בעיניי - ב"ה, רמת שיח - גבוהה, יש כימיה - הכי חשוב. למחרת - שיחה כן כן, לא לא. הלכנו על כן.
דייט שלישי - חמישי - היכרות יותר מעמיקה - יש, הכרת סיטואציות / דילמות / דברים שהיא עשתה - כן, תכל'ס לא אוהב את המשתמע מבין השורות, אנחנו באמת לא באותה רמה תורנית ושאיפות... אבל אולי צריך לבדוק עוד קצת... לפחות ניסיתי היום ליצר דיון שיחדד לשנינו את ההשקפות התורניות שלנו..
דייט 7 - הדייט כבר יותר קר, הלכנו לפארק ולא לקפה / גלידה ... סה"כ היון די הוכח שכנראה היא באמת נמצאת בקומת חיים שונה משלי.
יום למחר הדייט ה7 - [רננה? היי, יש לי משהו לספר לך, אני חשבתי על זה קצת ואני באמת חושב שהשאיפות שלנו מחיינו ומעתיד ילדנו באמת קצת שונות ולכן נראה לי שזה לא זה... באמת זה לא לרעה, את באמת אישה מקסימה אבל אני חושב שמלכתחילה, עוד לפני שאנחנו מערבים רגש, יהיה לשנינו הרבה יותר חכם ועדיף לפרוש עכשיו ולנסות למצוא בן זוג יותר מתאים... סליחה שזה מגיע רק עכשיו, פשוט באמת רציצי לבחון את זה.
הקשר שאותו אני לא מצליח להבין:
בירורים - רמה דתית - יש. אופי חברתי - יש. שקטה / רעשנית / פעלתנית - מתאים. אינטיליגנציה - יש. חינוך תורני - יש. לימודים אקדמאיים - ב"ה עובדים על זה. מ-ע-ו-ל-ה, יצאנו לדרך.
דייט ראשון - נעים לדבר איתה - כן, המראה החיצוני - נראית סבבה עד מהממת בעיניי - ב"ה, רמת שיח - גבוהה, יש כימיה - הכי חשוב. למחרת - שיחה כן כן, לא לא. הלכנו על כן.
דייט שלישי - חמישי - היכרות יותר מעמיקה - יש, הכרת סיטואציות / דילמות / דברים שהיא עשתה - , תכל'ס לא אוהב את המשתמע מבין השורות, אנחנו באמת לא באותה רמה תורנית ושאיפות...
דייט 8 - אוף! התסמינים האלה עדיין חוזרים כל הבין השורות האלה על החיפופים, והסיטואציות עם הצניעות... מממ... מה עושים? שומרים בבטן? כן, עדיף, אחרת אני סתם יקלקל את האווירה, אולי היא בכל זאת לא כזאת?
דייט 12 - 5 דקות אחרי שנפרדים - [SMS - רננה, היה לי ממש כיף בטיול היום, תודה! .... וואי, ממש משמח לשמוע, גם אני ממש שמחתי באמת שהיה מדהים וכיפי! ליל מנוחה, נדבר מחר .... לילה טוב גם לך, חלומות מתוקים ]
דיייט 16 - הולכים ביחד לסופר, וואו גם בכשרויות היא לא מי יודע מה, טוב ננסה לנווט אותה עם חיוך ומחירי עלות... מכינים יחד ארוחת ערב ואפילו שוטפים כלים יחד... כמה חיוכים רצו בארוחה הזאת.
יום לפני דייט 20 - נו, איך הולך עם רננה? שמע סה"כ היא ממש מקסימה וממש כיף איתה, אבל... בלה בלה בלה...
דייט 20 - יושבים בקפה קפה, היא כבר מספרת לי רכילות על החברות שלה שיוצאות עם החברים שלי, כמה כיף לצחוק על כולם עם התסביכים שלהם... צחוקים ממש, וואו אפילו הקרפ מקסים.
יומיים אחרי הדייט ה20 - רננה, תקשיבי, אני ממש מצטער ואני גם לא כ"כ יודע איך להגיד את זה אבל אני חושב שזה לא זה... מה ??? למה??? ... תראי אני ... אני לא כל כך רוצה לדבר על זה. זה קצת קשור לדיון שהיה לנו.... וואני רננה אני באמת מצטער... ביי...
עכשיו הבנתם את הסיטואציה? מקווה שכן.... ועכשיו שווה לחזור על השאלה:
באמת זה אולי נשמע קצת ומגעיל מצידי אבל ב24 שעות אחרי שהקשר הזה נסגר, כשכל הסביבה הקרובה כבר התחילה את הנאום הדבילי על כך שיש הרבה דגים בים, לי בראש עברה מחשבה אחת:
אווף ! הכל מהתחלה? הטלפון הראשון, הדייט הראשון, להתחיל להכיר לחקור, להבין את הראש, לספר על עצמך. וכו' וכו' וכו'. לא יודע יש כאלה שטוענים שחודש וחצי זה לא הרבה... במושגים שלי זה המון... ובאמת מאכזב לדעת שהכל היה לשב... תני לי מישהי שיודעת שאני אוהב אותה ושאני אדע שהיא אוהבת אותי ובאמת שאהיה מוכן לתת את כל כולי למען האושר שלה והאושר המשותף של שנינו, אבל עכשיו כשאט אט אני מתחיל להפנים שהגיע הזמן להעלות את רמת הכבדהו וחשדהו בקשר זה פשוט מטיס לי את כל הרוח מהמפרשים... איך אני אמור לבטוח ביצור האמוציונאלי בעל פני המלאך שעומד מולי כשאני יודע שיתכן וממש חמש דקות אחרי שאעלה על האוטובוס בחזרה לישיבה היא שוב תחשוב על כך שיש כמה נקודות שמפריעות לה (אבל הוא לא מחלק נכון את כמות השעות שלו בין הרב זצ"ל ללימודי הגמרא אז אולי הוא לא מספיק ביינ"ש ונפשי כמו שסיפרו לי) וערב אח"כ היא תתקשר לספר לי שהיא חשבה על זה וזה לא זה. למה דווקא אני מרגיש מחויבות כ"כ אמיתית באמת לספר ולשתף בדברים שמפריעים לי מתוך נקודת הנחה שמולי באמת עומד בנאדם טוב וערכי שידע שעם קצת מאמץ אפשר לפתור הכל?????
אם יש לכם מה לחדש... זה המקום.. לכן פתחתי שרשור חדש ומסודר.
