באתי עם רגליים תפוסות בטירוף שכואבות עד עכשיו,
עייפה, כמעט נרדמתי על 174
בכלל תכננתי ללכת לישון כמו שצריך,
עד שחברה התקשרה אליי ושכנעה אותי לבוא.
באתי ופגשתי עוד חברה בדרך,
עכשיו אני יודעת מי הפרצופים
מאחורי החברות התומכות בשיחה אישית
מתה עליכן בנות!
וידוי, אף פעם לא הייתי בגן הוורדים
אני לא טורחת לבקר במקומות שתמיד שורצי דוסים
או מלאי דייטים, חוץ מגן סאקר
שבזמנו היה שנייה מהשירות הלאומי
הקטנטן מאוד שעשיתי.
כאב לי הרגליים לשבת ולקום
אז הסלע למעלה הייתה הברקה של "עם אחד"
(מקווה שאני לא טועה בניק)
דאגתי לילדים שמה שהתרוצצו ליד המים
כי מה לעשות אנ י דואגת לכל ילד בערך
זה רגישות היתר שלי
(פעם מצאתי תינוק קטן לבוש, משוטט
לבד בשבת ואז התקרב זוג צעיר ומקסים
שעזר לי למצוא את ההורים שלו,
כי הייתי עם אח שלי הקטן
ולא יכלתי לדפוק בכל הבתים בסביבה.)
ובעקרון לא היה לי כוח להשתתף
בכלום כולל המשחק
מצטערת על הסנוביות שלי
אני מרגישה שיצאתי קצת מגעילה
לפחות בהתחלה.
בסביבות 9 חתכתי עם יעל א
ועם אחד לבינייני האומה
ואכשהו הלכתי עם עם אחד
והובלתי אותנו חזרה בדיוק
לבנייני האומה
למרות שאני לא מכירה את הדרך.
היה לי טרמפ תוך דקה,
רק חשבתי על טרמפ מהיר והוא הגיע
הגעתי הביתה ואח שלי בן ה3
רץ אליי לתת לי חיבוק כפרה עליו!

וכל המשפחה שלי הייתה בבית
כי חגגו לדוד שלי יומולדת
כולם התקפלו בסביבות 11