חכה כמה דקות - ויש להניח ש"להפתעתך" תגלה שלא נשואים חושבים בדיוק אותו דבר...

אלה אם כן כבר נמאס לך...

לא חשבתי שבכלל צריך לכתוב את זה...

מאשר לא נשואים....

הם רואים את הדברים מנק' מבט קצת אחרת...וזה יכול להועיל.

זה לא משנה מהן הסטטוס של מנהל הפורום.

ההגדרות של מה מותר לכתוב, ואת מה יערכו/ ימחקו, לא קשורות למי אתה.

הן אמורות ( ) להיות אובייטיביות.

זה ממש מוסיף ומועיל שיש פה נשואים פעילים שאכפת להם ממנו.

(לא מתוך מסכנות, אלא באמת בתור הכרת תודה שאתם פה.)

אבל גם בעיני בסדר גמור שעקיבא מנהל פה.

(ד"א, זו הזדמנות לתרץ את "היעלמותי" מהפורום בזמן האחרון... לא באמת נעלמתי - אתם פשוט מציגים את דעתי כ"כ טוב. קבלו ח"ח!)

אבל אקבל זאת כמחמאה.

בס"ד

ראשית אציג את עצמי:  אני שייכת לכותבי וקוראי הפורום בכיפה. 
בעבקות הכרות עם אדם שכותב פה, נודע לי עליכם וגם פתחתי ניק לפני חודשיים בערך....
לא התחברתי כ"כ לסגנון (וגם כוח ההרגל הוא חזק, נודה על האמת  )
אז אני ממעטת לבקר פה..אבל אתם נשמעים נחמדים:

אני מאוד מסכימה עם יעקב ורחל שיש באינטרנט מקום לכולם, ושאם מישהו רוצה לומר משהו עליו לעשות זאת בצורה מכובדת.

יכול להיות שדווקא מנקודת מבט חיצונית (חלק מכם אבל לא ממש, ולכן לא אתבייש להגיד מה אני חושבת) אוכל לתרום לשרשור או סתם להאיר/להעיר:

1. לדעתי צריך לדבר עם ההנהלה של שבע: כדאי וראוי לפתוח פורום לרווקים בלבד. שלא תבינו לא נכון- פורום לרווקים לא מגביל כתיבה של אנשים שהם אינם רווקים ח"ו, כולם רצויים פה, נשואים בכיף יכולים לכתוב ולחלק מהעצות החכמות שלהם..אבל הכותרת של הפורום, המהות שלו וקהל היעד שלו צריכה להתרכז ברווקים.
זה יעשה סדר בבלאגן ויתן לכם במה להכיר טוב יותר אחד את השניה.
בכיפה יש הפרדה: "לא כלה דרכנו" ו"לקראת חתונה"..פה יש אי-סדר, בעמוד הראשון יש שאלה על תסרוקת לכלה- דבר נחמד מאוד אבל לא רלוונטי בעליל.
בנוסף אין רע בכך שנשוי מנהל את הפורום- אבל יש בזה טעם לפגם, הרי מי יכול להבין מצוקה של אדם באופן הכי טוב? להזדהות איתו עד עמקי נשמתו?  אדם שנמצא באותה סירה. 
המנהלת בכיפה, מעבר לנעילות, נותנת לאנשים הרגשה טובה, זורקת מילה חמה כשמישהו נמצא במשבר עקב רווקות .  
בנוסף,  יש היום רווקים בוגרים לצערנו, שבהחלט יכולים לנהל פורום..וברווקות שלהם הם צברו כ"כ הרבה ניסיון וחכמה, שהם בקלות יכולים לנהל פורום ולעזור מנסיונם יותר מאשר אדם נשוי.
יש פה מסר סמוי בעייתי: רווק לא יכול לנהל פורום, יש פה פורום של רווקים אבל האחראים צריכים להיות נשואים.
אני חושבת שהאיזון צריך להיות: מנהל נשוי ומנהל רווק. זה הגיוני. כמו שאת פורום נשואים לא ינהל רווק.
ואפחד לא צריך להפגע מזה או להעלב- זו לא הכוונה שלי!! אני בטוחה שהמנהלים פה מקסימים.

2. יש לכם כלי אדיר פה, פלטפורמה מעולה להכרות: צ'אט אישי, אתם בכלות יכולים להגיע ל81 זוגות אז אל תדאגו!
אתם לא נופלים מכיפה ואני בטוחה שזה עניין של זמן כי זהו פורום צעיר.
מבחינה טכנולוגית אתם על הגל.

3. כפי שכתבתי לעיל אין ספק שאחת ויחדה היתה צריכה להתבטא באופן יותר נעים, אבל ברור שלא היתה לה כוונה רעה, אני חייבת לציין שחלק מהתגובות בשרשור ההוא צרמו לי ולדעתי היה מיותר לרדת לפסים אישיים.
לא חכמה לדבר על "צניעות" ולהלבין אדם ברבים באותה נשימה. זה עצוב, במיוחד שלא מזמן עברנו את ט' באב.
ביטויים כגון: 'תלכי לעבוד בירקון' ו'פרוצה' מביישים בעיקר את הכותב. ואני הייתי מזועזעת שאיש לא מחה.
וכמובן למען הסר ספק- אני חושבת שגם לשרשורים שנותנים לגיטימציה לעבור על הלכה אין מקום,
אבל היא הקצינה כדי להעביר נקודה וזה היה די ברור.
 

4.   בעיה נוספת שיש פה- הסגנון של הכותבים הוא הרבה יותר רחב מכיפה, יש פה חרדים, חרד"ל, דת"ל, חוזרים בתשובה..לכולם יש מקום וזה מבורך! אבל הפער הולך וגדל ומי יודע שהכרויות מושפעות מכך (אנשים שואפים להכיר את הדומים להם) :

יש הרגשה שהגישה הפחות ממלכתית שולטת פה. וזה יכול לגרום לאנשים צעירים ודתיים לשמור מרחק.
עצוב שבפורום של דתיים אני צריכה להצדיק את עצמי כשאני חושבת שמישהו צריך להתגייס לצבא, או קוראת ביטויים נגד שירות לאומי בתדירות גבוהה.
גם אני גדלתי בבית דתי וחונכתי באולפנא..ואני בעד צבא וש"ל. וממלכתי זה לא גינוי בשבילי.
אולי בנקודה הזאת מרגישים את החד-ממדיות, את גישת 'הבועה', וכן זה מעיד גם על ילדותיות מסוימת,

כי צריך לצאת  "מעצמך" כדי להבין שיש כמה דרכים להיות דתי.. ויש עוד ערכים ליד ערך הקמת הבית. 
ואפשר ורצוי לכבד את כל הזרמים שיש בציבור שלנו.
דיבור גנאי הוא מיותר ופוגע ולא נותן חשק להיות פה. (מה בכלל תורמים בשירות לאומי?? "צבא זה רק ל.."
ועוד כאלה.,) 

5. ס' 4 לא מפריע לי בכלל כי יש לי פורום חלופי וכמו שיעקב אמר לכולם יש מקום ברחבי האינטרנט..

ואולי קהל היעד פה הוא הציבור החרדי ואני בכלל לא יודעת. 
רק ניסיתי להסביר מה יכול להשפיע על ההכרות ולמה מתקבלת תחושה של חד ממדיות.

6. אני מקווה מאוד שלא פגעתי באיש בהודעתי, זו לא היתה הכוונה. זו רק פרסבפקטיבה חיצונית שאולי תעזור לכם ואולי לא.
אם מישהו נפגע אני מבקשת סליחה.
 

בשורות טובות,



 
 

כפי שנכתב בטעות.

קודם כל, לדעתי מגיע לך כל הכבוד, על שהצלחת להעביר את מה שהיא ניסתה להגיד פה במסננת של דיבור נעים.

לא הגבתי שם, לא כי לא היה לי מה, אלא כי לא הצלחתי לנסח את זה בנעימות בגלל לשון השאלה.

1. הדבר העיקרי שעולה לי מקריאת הנקודה הראשונה שלך, הוא דווקא מושג סוציולוגי.

כן, יש לזה שם מקצועי, קוראים לזה תחושת קיפוח יחסית.

מה זה אומר? שזה שאדם מרגיש מקופח, לא בהכרח אומר שזה נכון. כך גם פה, יש כאלה שמרגישים מקופחים מכך, "רווק לא יכול לנהל פורום" וכד', אבל זו לא בהכרח הכוונה.

כמו שאמרה צאדיקה בשרשור השני לדעתי, שאלו מי רוצה להיות מנהל זכר, אך אף אחד לא נענה עד שבא עקיבא, וכמו שראית, יש הרבה דעות חיוביות בעניין.

**לגבי העניין שמנהל נותן גם חיזוק ועידוד- אני לא מבינה, הם לא נותנים פה? ובואי נגיד שלא המנהלים, יש פה מספיק אנשים מדהימים, נחמדים, תומכים, שיתנו עידוד למי שזקוק. אם מישהו רוצה עידוד דווקא מרווק, אני בטוחה שימצא את מבוקשו.(ותודה לש"א שהביאתני עד הלום, ולאנשים המדהימים שהכרתי דרכה)

**שאלה: מה ההבדל בין "לא כלה" לבין "לקראת חתונה"? אני באמת שואלת. אף פעם לא הייתי באיזור הזה של אתר כיפה..

**הערה: נראה לי מוזר כל העניין של מישהו שכביכול "מומחה" בתחום הרווקות. רווקות זו לא מטרה, ואף אחד לא רוצה להיות מומחה בזה. אם מישהו יקבל את תואר הניהול מתוקף היותו מומחה בתחום, מה נראה לך שזה ישדר לו? זה יעזור להעביר אותו סטטוס?

2. ההערה היחידה שיש לי על זה, זה משהו ששמעתי מפי אדמין בכבודו ובעצמו- אל תאמרי "צ'אט", אלא "שיחה אישית". יש הבדל, מסתבר...

3. הייתי רוצה להשתמש פה בתירוץ ההתגוננות- תוקפים אותך, אתה תוקף חזק יותר, אבל את צודקת. אין תירוץ לדבר ככה או לענות ככה.

"אחת אחרת", אני מבקשת סליחה. לא הגבתי, אבל אילו הייתי, זה לא היה בצורה נעימה.

4. לפי מה שנראה לי, יש פה מגוון די גדול. אולי לא כולם כותבים ומגיבים, אבל תסמכי על זה שיש.

ברור שצריך להגיב לדעות אחרות בכבוד, גם אם לא לקבל אותן, ותמיד יש מקום להשתפר, אבל מי שרוצה להגיב מוסמן בשמחה אם הוא רוצה, ואם לא- לא. כבוד רלוונטי בכל חברה שהיא, מגוונת או לא, אבל יש דעות שאפשר להניח מראש שלא יתקבלו בפורום שבו שואפים לקיים את מצוות ה', ש"ואהבת לרעך כמוך" היא אחת מהן. כמו שייתכנו ולפעמים אף רצוי לענות בחריפות לגבי פגיעה בכבודו של ת"ח, כך גם לגבי עבירות כ"אידיאל" במסווה של ליברליות.

ל-6. כבר הגבתי בהתחלה...

ערב טוב, בשורות טובות ורפו"ש לכל עמ"י.

זה פשוט פורום של ארגון חתונות, צלמים, להקות מאפרת וכו'...

כן, אני דיי הייתי בכל פורום אפשרי

[כתבתי בלא כלה, נשואים, הורות ומשפחה, ואפילו גדלתי במפתח הלב..]

בס"ד

1. ברור שאין פה קיפוח, וברור שאין פה כוונה רעה. אבל זה המסר שמתקבל.
מדוע - מבחינה הגיונית- פורום של רווקים מנוהל ע"י נשואים?

אני לא כותבת פה הרבה ולכן לא דיברתי על איכות התמיכה של המנהלים כי אין לי מושג וזה גם לא ענייני.
כתבתי שתפקיד של מנהל זה גם תמיכה ויעוץ ולא רק נעילות כמו שכתבו אנשים מעלי בשרשור.
רווקות זה לא אידאל, אבל עובדה היא שרווק בין 26 שיצא לאינספור דייטים הוא בעל יותר נסיון בתחום מאדם נשוי שהתמזל מזלו והתחתן בגיל 20 עם הבחורה השניה שיצא איתה. לכן גם הרציונאל של הנסיון מתבטל.
אני יודעת שכשאני צריכה אוזן קשבת, תמיכה ועידוד יותר נח לי שאדם שנמצא במצבי ונותן לי עצות מפרספקטיבה מבינה ולא מפוזיציה שונה. מקרה אמיתי- הציעו לי להתחתן והתלבטתי:  חברה נשואה דיברה איתי על להתפשר..."אני מפחדת שאת בררנית ובסוף לא תתחתני",  
חברה רווקה מאוד הבינה אותי. זה עניין של מיקום בחיים, כשמישהו עובר מיקום הוא שוכח.
 כמו שאני לא מתיימרת לייעץ לאיש איך לנהוג עם אשתו.

קיצר לא קיפוח:  אלא מסר שגוי וחוסר הגיון.(כי היו כאלה שאמרו נשואים יכולים לעזור עם הנסיון שלהם ואני אומרת שאין כ"כ הבדל)
בגלל שאני מבינה שנשואים יכולים לתרום הרבה מנסיונם אני הייתי ממליצה על מנהל רווק ומנהל נשוי.
ד"א- גם בכיפה שם המנהלים רווקים, אנשים נשואים נכנסים ומייעצים.

אבל זה לא מה שחשוב בנקודה 1  ( ממש לא מעניין אותי מי ינהל פה)- הנקודה הכי קריטית היא שזה צריך להיות פורום שקהל היעד שלו זה רווקים.
לקראת חתונה- פורום של מאורסים ומאורסות. נשואים טריים- של נשואים. יש הבחנה- ואת יודעת שכל מי שכותב איתך הוא בחור/ה פוטנציאלי להכרות. הנושא הוא רווקות ויש דיבור על זה 

2. סבב"ה, שיחה אישית.

4.  לא כ"כ הבנתי למה התכוונת. "עבירות כאידאל" "פגיעה בכבודו של ת"ח" ...דיברתי על קבלה של דרך חיים *דתית* ששונה ממך. לא כל פעם שמישהי מזכירה ש"ל היא צריכה לקבל 'קופלימנטים'. (או בייניש)
'צדיק באמונתו יחיה'
 

1. למה פורום של רווקים ינוהל ע"י נשואים? לא כאידיאל, אלא זה מה שיצא. אבל דווקא אני יודעת על עצמי אישית שבהתלבטויות מסוימות אני אעדיף שהמיעצ/ת יהיו נשואים. כן, כהעדפה, כי כמו שאמרה לי פעם חברה (נשואה, כשהתייעצתי איתה): לפעמים אי אפשר להתלבט עם החברות הרווקות, כי כולנו "תקועות" באותו מצב, ואף אחת מאיתנו עוד לא יצאה מזה, ולא יודעת לגמרי איך. המטרה היא לצאת מפה (תרתי משמע), ולכן יש פעמים שעדיף נשואים.

ואם המטרה היא לאו דווקא ייעוץ, אלא עידוד? אז במה שונה רווק מנשוי? בהזדהות במצב? כן, יש בזה משהו, אבל אני מעדיפה נשוי בעל רגישות מאשר רווק בלי. ובשתי הקבוצות יש מי שידע לעודד, ויש מי שלא. אם מישהו לא רוצה תגובה מסוימת או ממישהו מסוים, זה בסדר לא לקרוא אותה.

אני אספר לך שהחברה הכי טובה שלי מזה 13 שנה מתחתנת בקרוב בעז"ה, ומאז שהיא התארסה, הדבר היחיד שמונע ממני להתייעץ איתה לפעמים הוא העובדה שלא תמיד היא עונה לטלפונים, מסיבות ברורות ומובנות. ובעז"ה גם אחרי החתונה אני אמשיך להתייעץ איתה, כי אני יודעת שהיא מכירה אותי טוב ואני סומכת עליה. הסטטוס לא משנה.

החלוקה שאמרת של הפורומים ברורה לי, אבל הסיבה מאחוריה קצת פחות... נכון, יש מקום שאליו ירצו לפנות מי שהם בעלי שאלות להכנות לחתונה, אבל כמה זה כבר מפריע שיהיו שאלות שונות פה? באמת?

דווקא יש בזה צדדים חיוביים שלדעתי גוברים; זה גם שומר על הפורום רץ, פועל, זז וכו', ועוד דבר- הרבה פעמים אם אדם מרגיש שהפורום לא שייך אליו כ"כ, הוא פחות יכנס לשם. כמו שאני לא מרגישה צורך להכנס לפורומים מסוימים פה, ואני לא חושבת שאני היחידה. במקרה כזה אנחנו עלולים לפספס דעות, עצות ותובנות חשובות, וחבל.

4. מצטערת, גלשתי לדוגמאות שראיתי בשרשור של "אחת אחרת". הסכמתי עם מה שאמרת, ולכן גלשתי קצת מעבר (או במילים אחרות, חפרתי....)

למנהלים יש גם תפקיד של שדכנים-לעת-מצוא

ולפעמים זה יותר נעים- כשהשדכנית נשואה

אחד הדברים שלומדים- זה ההבדל בין הזדהות- לאמפתיה

הזדהות זה להרגיש כמוהו... ממש להכנס לתחושות של האדם השני- וזה נותן לו תחושה שהוא לא לבד

אמפתיה זה- להכנס לנעללים של השני על מנת לצאת מהם- כדי לעזור לו

עיצה אמיתית- תבוא מאמפטיה- לא מהזדהות

אדם שיש לו לב אמיתי- יכול להזדהות על כל אדם- לא רק עם מי שבדיוק חווה עכשיו את מה שהוא חווה גם. קצת לב פתוח, קצת דימיון- ואפשר להרגיש אנשים.

בס"ד
 

1. לא הבנתי מדוע הדגשת את ההבדל בין להזדהות/לגלות אמפיה. הרי גם אדם רווק שמייעץ לרווק אחר- יכול להכנס למקום שלו ואז לצאת כדי לייעץ. (לא כל הרווקים חווים אותם חוויות)

2. אמרת יפה, אדם עם לב טוב וקצת דמיון יכול להזדהות עם כל אחד, ועדיין רוב הנשואים לא היו רוצים שאני אייעץ להם. זה תחושה מאוד אנושית..לרצות שמי שחווה את החוויות שאת עובר יתן לך ייעוץ. מישהו שנמצא במקום שלך. כמו שאני לא אלך לנהל פורום נשואים..(וזו כמובן דעתי הבלעדית והלא רלוונטית)

3. בקשר לשדכנים- את צודקת בהחלט, שמתי לב שזו פוק' שאין בכיפה ומאוד התרשמתי.
לכן ההצעה שלי זה איזון. רווקים ונשואים בניהול.
 

4. אני מקווה שברור לך שלא פקפקתי ביכולות הניהול שלכם..ואין לי דבר איתך אישית. אני בטוחה ששניכם מנהלים נפלאים ואנשים טובים. אמרתי את דבריי כי אני יודעת שאנשים שחושבים כך ימנעו מלדבר כי זה לא נעים (הכרות אישית) סליחה אם נפגעת.

בשורות טובות.
 

1. הבנתי שזה מה שקרה. זו המציאות. סבב"ה. יעקב ורחל שאל מה ראוי ונתתי את תגובתי.
שימי לב שבגלל שהתרגלתם למציאות כזו הצעתי רווק אחד ונשוי אחד כדי לשמור על האיזון.
ברור שלדעתך אין הבדל..לדעתי יש הבדל כפי שפרטתי . דווקא בגלל המקום בחיים.
אבל זה לא האישיו- אני עניתי לתומי עניתי ליעקב ויעל, רק כי הנחתי שגם אלה שאוחזים בדעה זו לא יגידו בגלל הכרות טובה עם המנהלים, ובצדק.
מבחינתי שישארו מנהלים נשואים אין לי עניין אישי בנושא זה. ונראה לי מיצינו.

הנקודה השני היא החשובה:
את לא מכירה מציאות אחרת..אבל יש הבדל גדול, בפעם הראשונה שגלשתי פה ראיתי בלגאן..לא הבנתי של מי הפורום ולאיזה פונקציה הוא משמש. ברגע שיש משהו שנועד לרווקים בלבד- ההכרות שלך עם הרווקים גודלת, התחומי עניין המשותפים שלכם בולטים, זו תהיה קרקע יותר פוריה להיכרויות- הרי רק בעלי עניין- רווקים ורווקות יגלשו כאן.
יש משהו גם מנטאלי ומחשבתי (מעבר לצד הפרקטי) שמאפשר סדר. וזה הדבר המהותי.
את הנקודה הזו הוספתי כי הכל התחיל מכך שבכיפה יש המון זוגות יחסית לכאן..סתם נתתי הצעה לייעול..אבל זה קשור להנהלת בשבע לא לכאן.

 

כי נראה לי יודעת מי את....

אבל אודה לך אם לא תחשפי לי ניקים

הצעת אתגר:

מעניין אם תדעי מי אני

[תשובה בפרטי כמובן]

אם אומרים "לא בתוקפנות" לפני דבר תוקפני זה לא הופך אותו ללא תוקפני.
 

זה טוב וחיובי שיש לך דעות והשקפות עולם משלך..באמת.
אבל זה לא נותן לך לגיטימציה לסלק במילים מכובסות אחרים מהפורום רק כי הם לא חושבים כמוך.
וזו יקירתי- בדיוק ההגדרה של תוקפנות.

אחת אחרת נחשפו כאן הרבה פרצופים של אנשים, לצערי לרעה!

אני למשל שיניתי את גישתי לכמה חברה בעיקבות תגובותיהם.

מה ככה, בכזאת קלות מצליחים להדליק אתכם??

   חבל...

אדרבה, זה מראה שהיא לחצה פה על נקודה כואבת באמת.

וכשלמישהו כואב - הוא צועק....

אני בטוח שגם פרצופך יחשף ל(?!?!) כשמישהו יפתח שרשור

בנושא כואב לך ונוגע לך אישית.

זה לא ליגיטימי כלל !

ובטח לא לאנשים עם מידות, אנשים שגדלו על ערכים כמו שרוב חברי הפורום, אני מאמין, גדלו עליהם! 

מה זה ש אתה אומר "זה מראה שהיא לחצה פה על נקודה כואבת באמת.

וכשלמישהו כואב - הוא צועק...."         ???

אתה באמת מאמין בזה ??         אנשים שמתפרצים, שלא שולטים על עצמם

זה חמור מאוד ובטח שמדובר באנשי תורה!!!

למעשה, אתה עושה בדיוק את מה שיצאת נגדו,

רק בלי סימני הקריאה....

בעצם, גם אצלך יש סימיני קריאה!

קשוט עצמך.

אתה מנסה לטהר את השרץ ב- 1000 תירוצים !

אך כולם יודעים את האמת!

   ונקודה למחשבה - אם אתה חושב שמישהו כתב משהו בוטה(הרי אמרת זאת בעצמך!),

ואתה מבין שזו לא צורה,

אז איך אתה יכול להשיב גם כן בצורה לא מתאימה??

זה קצת סותר את הקנספציה שלך!!

ודרך אגב - הקוספציה שלי היא דוקא כן להגיב בצורה בוטה,

וגם כתבתי את זה מקודם....

אולי תשקול לשנות את הניק ל'טל ומטר'.....

והסיגנון.

הסיגנון וה"תכנים" שהגב' הזו הכניסה כאן (ולא פחות צורתם - כאילו אתם רק "צריכים ללמוד" עד כמה זה "אחרת ממה שאתם חושבים"..) - אם לא מקיאים אותם מהר וכד', הארס שלהם מפעפע באיזשהו מקום באטמוספירה שבה הם נכתבו.

יש נושאים, שכאשר הופכים אותם ל"דיון לגיטימי" שכלי, זה עצמו ה"ניצחון" שלהם, זה ה"אשר קרךָ", הקירור.

נניח שמישהו היה פותח שירשור מלגלג על הדוסים פה, הילדותיים, שחושבים שכל דקירה של "בבא" צריך לעשות ממנה ענין.. . וכן על זה הדרך - אפשר להביא עוד דוגמאות, רק חבל..

היית פותח איתו בדיון שכלי מנומס?

אז להיכנס ברשות הרבים, בחוצפה וגסות - ולא כתגובה על משהו - ו"לדרוך" בלגלגנות ואטימות על כל היקר והקדוש, בתיאורים שאמורים לזעזע כל נפש נורמלית ונאמרים ב"אדישות" של אדם שכבר איבד כל רגישות ומה שנשאר לו זה רק להדביק אחרים -

זה לא הרבה פחות.

מי שפותח כך - אל יצפה לתגובה אחרת. ולא רק כלפיו, אלא מתוך אחריות לאוירה הסביבתית, לא פחות מה"אחריות" שהוא ניסה לתפוס כלפי הסביבה כדי לקלקלה ולהעכירה. 

יש להניח שאם אדם היה רואה דבר כזה נכתב, באופן אישי - כלל לא היה מתייחס, לא בזעם ולא שלא בזעם. כי זה לגמרי מתחת לרמה - גם התוכן וגם צורת "הבלחתו". אני אישית הייתי מפסיק לקרוא דבר כזה על השורה הראשונה, אם לא היכן שזה נכתב. 

אף אחד, אני מניח, לא נהנה מכך שבמקום אוירה של דיונים לגופם של נושאים שונים, צריך "להקיא" כך דברים כאלה. אבל בלית ברירה, כשמישהו מתפרץ כך, אינו מותיר ברירה אחרת.

כשאדם מכניס במקום כזה דברים כאלה - ולא כ"שאלות", אלא כ"אמירה" מתייהרת, של "איש העולם הגדול" (הקטן מאד) ה"מנוסה", ובגסות-יאושית, שבאה כל-כולה מאיזו "בִּיצה" ששכחו בה מזמן כל רגש של טוהר וצניעות עדינות ובושה - אז הוא לא אומר "תוכן", הוא מנסה להכניס "אוירה" ולדבק בה. ועל אוירה - עונים באווירה נגטיב.

כדאי לשים לב לנקודה הזו: ב"אוירה" אפשר להדביק "מתחת לחגורה", זה לא דיון אינטלקטואלי. ודחייתה צריכה להיות בהתאם. וזה לגמרי לא נעשה, כמחשבתך, מ"התפרצות בלתי נשלטת", "הידלקות"; אלא מבריאות נשלטת, מתבטאת וטבעית מאד.  מכח"ערכים שגדלו עליהם", כלשונך, וחיים אותם.

זה מלבד מה שכתב "עין הקורא" על מה שכואב למישהו, כדברי ספר החינוך: התורה לא ציותה עלינו שנעמיד עצמנו כקיר..

וזה גם בנוסף לכך שהנ"ל הרשתה לעצמה, על הכניסה, לתקוף אישית אנשים שמוסרים את עצמם בשביל הציבור, ובתור "אורחת" בלתי קרואה. .  אני לא בטוח שהמחילה המושכלת על חשבון אחרים היא מצוה גדולה..

ובכן, יש הבדל בין מתקפה גסה וזולה לבין תגובה; בין רשות היחיד לבין רשות הרבים; בין דיבור לבין לגלגנות; בין דיון לבין נסיון לייצר אוירה שנותנת לגיטימציה לכל תועבה באוירה "אפורה" וחסרת חיים וטוהר, עם המעטפת ה"מתנשאת" וה"מלמדת".., כביכול.  לדברים כאלה - תגובות מהסוג שאתה רוצה (ובאמת - גם אני מעדיף, כמובן) לא יתנו מענה. הם רק יתנו להם את הלגיטמציה של "דיונים-שבאים-בקהל" שכלל אינו מעונין בהם כמובן. וזה בדיוק מה שהם רוצים.

לכן, עדיף באמת שמי שמעוניינים באוירה כ"כ זרה לכאן - יישארו בפורום ממנו באו, ולא יכריחו לענות להם בסגנונות שכנראה רגילים להם משם, ושאין לנו כל ענין להגיע אליהם.

בס"ד

לשלוח מישהי לעבוד בתחנה המרכזית זה ממש לא יותר טוב, אם לא יותר גרוע. מצטערת..עם כל ההזדהות עם מה שכתבת עכשיו.

ואני מצטערת אני לא יודעת איזה אנשים אתה חושב שכותבים בכיפה, אבל ההודעה של רוויה בהתנשאות,
בכיפה יש אנשים תורניים יותר ותורניים פחות בדיוק כמו פה. למה לדבר כך על אנשים שאינך מכיר?
למה לעודד פערים בתוך הציבור הדתי?
לידיעתך!! לפני כחודש נפתח שרשור על שמירת נגיעה בכיפה- שננעל כדי לא לתת לגיטימציה לעבור על ההלכה אחרי שאנשים מחו בצורה עדינה!
באותה מידה הייתי יכול לבקש מהמנהלים שינהלו את ההודעה מפאת חוסר צניעות.

נ.ב-

זה די ברור שהכותבת אינה רווקה "מבוגרת" מהביצה, הדברים לא נאמרו בצורה בוגרת בעליל וכל בר דעת יכול לקלוט את זה. לכן הקצף שלך מוצדק אבל לא יצא בשרשור הנכון.  
דבר נוסף- היא הזכירה את צורת חייה כדי להראות שהיא "בעלת נסיון" והיא היתה יכולה כביכול לייעץ לנשואים..כמו שהם מייעצים לה פה -אבל היא לא עושה זאת.  זו היתה הנקודה:
 היא ניסתה ליצור הקבלה שטותית ולומר: "כמו שאני לא מייעצת לנשוי, אני לא מעוניינת שהוא ייעץ לי".
והיא השתמשה בדוגמא שהכשילה את כל הכוונה שלה. אני בכלל לא בטוחה שזה אמיתי ושהיא דיברה על עצמה.  ודבריה הכשילו בעיקר אותה.

אתה לקחת את דבריה בתור נסיון לשדל אנשים לעבור על ההלכה במסווה של ליבראליות. ברור שאין לזה מקום, לא כאן ולא בכיפה. ולא בכל מקום שמתיימר להיות דתי.
 

א. חס ושלום, לא שלחתי אף אחת "לעבוד" שם... וכבר הסברתי את זה, וחוזר שוב:  היא דיברה על נסיון, כביכול (מתועב), מדבר שקראה לו בשם "יפה" "מערכות זוגיות" - אז בשביל להסביר מה המשמעות המבחילה של מושג כזה שלא בנישואין, ושל ההתיימרות ב"נסיון" שיש ממנו לחיי נישואין..., אמרתי שהיא יכולה למצוא שם כאלו עם יותר "נסיון" ב"מערכות" כאלו..  במילים אחרות, לומר שדבר כזה הוא פריצות, גם אנושית וגם תורנית, בלי יפויים והצגות.  ולא עלה על דעתי לומר שתלך לשם.. אני חושב שזה מובן מאליו. אפשר לקרוא מה שכתבתי.

ב. צר לי - לא הבנת מה שכתבתי ואולי הייתי צריך להבהיר יותר: לא דיברתי בכלליות על "כיפה". וגם זה לא מוזכר בדברי שעליהם את מגיבה. וממילא גם אין בדברי שמץ "התנשאות"..  התכוונתי בדיוק לאותה "חברה" שבשמה היא התיימרה, של אנשים שאיבדו (לצערי הרב מאד באמת, כי הם אנשים מישראל וכואב לי עליהם) את רגשי העדינות הראשוניים והכ"כ בריאים ועושים "אידיאולוגיה" מזה בחוסר תחושה.  בין אם זה - כפי שהיא טענה - ב"כיפה" ובין אם במקום אחר.

אני עצמי שולח קישור למאמרים באתר שלי, לפורום מורים וגננות ב"כיפה", כמו גם לעוד.

כיוון שהיא ציירה (ועוד כותבים) תמונה מאד זוועתית של מה שהולך שם - הנחתי שיש שם איזו פינה שהתנקזו אליה אנשים שאיבדו כנראה כמה תחושות מחמת רווקותם המתמשכת שהצטרפה אל חוסר עמוד שידרה דתי. לא "הכללתי" חלילה. דיברתי בדיוק על מי שהיא הזכירה ואכן אינני יודע כלל איזה אחוז הם. וכמובן, נכונים דברייך שאסור לקבל לשון הרע על כללותם (ומה שכתבת על "נגיעה" - הרי הגב' הזאת טענה ששם לא "מתרגשים מזה"... אני כמובן שמח להאמין לדברייך. כל ידיעה טובה על אנשים מישראל משמחת בלי קשר ל"פורומים"..).

עם זה, עלי לציין שכן נתקלתי ב"כיפה" בתגובות מסויימות מגוונים שכאן לא הייתי פוגש בהם. לא דווקא בנושא פורום זה. ויש שם אכן ציבור מגוון.

ג. גם המושג "ביצה" שהזכרתי אינו קשור לאסוציאציות שזה העלה אצלך (מבוגרת..). התכוונתי למושג כפשוטו, של משהו שמבוססים בו.  ודברי היו בדיוק בשירשור הנכון: היכן שהתפרסמו הדברים, שם נכתבה התגובה.

ד. זה לא משנה בשביל איזו מטרה הזכירה את "צורת חייה" האמיתית או המדומה.  ברגע שהזכירה את זה ובצורה המכוערת שהזכירה - זה הנושא הגורר את עיקר ההתייחסות והגועל.  משל לאדם שכדי להראות שהוא מבין יותר טוב בדולרים, יזכיר שכאשר הוא שדד בנק, הבחין מיד מה מזויף. כמובן שמאותו רגע את אף אחד לא מענין בשביל מה הביא את זה...  קל וחומר כאן, שעצם היכולת להעלות "רעיון" כזה, שע"י נסיון של פריצות ניתן לייעץ לנישואין, מראה גם על שחיתות מוסרית וגם על אי הבנה בסיסית מה זה נישואין.

ואכן, אם מישהי סתם היתה כותבת שהיא לא רוצה שנשוי ייעץ לה כמו שאינה מייעצת לו - זכותה. אף אחד לא היה מתרגש ומן הסתם גם לא היה מגיב. וכי מישהו פה מחפש "לייעץ בכח"?... כמובן העובדה שהרוב המכריע מרוצים, אפילו מאד.

ואכן נכונים דברייך ש"הכשילה את עצמה".  השאלה היא רק בשביל מה העקשנות להתחפר בדברים, במקום לומר: טעיתי, זו היתה הצגה, סיגנון מוטעה או כד'. וזהו.

יש גם לציין, שכמה היא "בוגרת" לא כ"כ רלוונטי ברגע שדבריה יצאו לרשות הרבים. כבר כתבתי שאם זה היה נוגע רק אלי - לא הייתי כלל קורא את הדברים, כבר מתחילתם.

ה. ואני לא "לקחתי את דבריה" בתור ניסיון לשדל וכו', אלא זה בדיוק מה שדברים כאלה מנסים לעשות - ויותר ביצירת אוירה זלזלנית-רדודה -יודעת, שבאה מריקנות, מאשר ע"י "שידול" שכלי. וזה חמור בהרבה כפי שהסברתי. ואת צודקת שאין לזה מקום בשום מקום, ולדעתי לא רק במקום דתי.  לא רק בגלל שמצד האמת אלו לא רק נושאים "הלכתיים" אלא גם סתם נורמליות (ועד לפני לא הרבה שנים היו מקובלים, במידה זו או אחרת, בחלק גדול של האנושות), אלא גם מפני ש"שיטה" כזו של שכנוע ודיבור היא לא לגיטימית ברוב העניינים ואינה דרך של דיון כלל.

היחס בין הנשואים והרווקים בפורום.

חפרו פה הרבה ונראה לי שדלגו על נקודה (פואנטה....).

לא מדובר רק על נשואים אחרי דייט ראשון, מדובר פה על נשואים שיצאו ב"ה מספיק זמן כך שיש להם ידע על התקופה הזו, ובעקבות זה שהם נשואים הידע שלהם תפס יותר עומק.

בשביל שמישו ישב ויבכה איתך, לא צריך נשוי, אפשר גם עם רווק.

אבל לקבל ייעוץ- חייבים מישו שבאמת מבין מזה קשר בין איש לאישה!

רווק עם המון ניסיון שמייעץ זה הרעה הכי חולה!!! כמו מישו שנמצא בתוך הבור ולא מצליח לצאת ממנו- ומייעץ לאחרים איך לצאת. וכמה שהוא יותר עם נסיון בדייטים הוא יותר מסוכן, כי זה אומר שהתפיסת עולם שלו מעוותת ועוד עם קבלות.

לא מדובר על עיצות פרקטיות ואולי אפ' לא על קצת יותר. אני מדבר על עיצות בשאלות עמוקות שנוגעות במהות הקשר 'אני מרגש...'.

למסקנה, לא רואה בעיה במנהיגינו. כמו שכבר נכתב צאדיקה ב"ה היא בעלת נסיון וכמו"כ מר עקיבא (יעקב...).

עוד קצת.

זה שהנשואים מנהלים לא נראה כהבעת אי אמון עקב זה שכולנו יודעים שגם רווקים יכולים (דוג' פורומים אחרים...) וזה יצא כך וזה מאד נוח.

ועוד.

אין עניין ללחוץ על לעשות שידוכים דרך הפורום. והגיוני מאד שיהיו פה פחות חתונות מבכיפה, אין מה לעשות, אנחנו יותר 'דוסים', ושיטת ההיכרות אצלינו פחות חופשית. לא צריך להתבייש בזה.

(הייתי נותן פה קצת מוסר, אבל אין לי כוח לזה)

לילה טוב

לשמוע מגוון של דעות (כמובן בתוך מסגרת מסוימת) ולהחליט לאן ליבי נוטה

אדם ששואל פה שאלה לא מצפה שיענו כולם כאחד בשפה ברורה ובנעימה,

אלא מצפה לשמוע:

את הרווקה שמחכה להצעות

ואת זו שמוצפת

את הבייניש התורן

את זה שהוא לא דוס

את הנשואה הטריה

את הנשוי הוותיק

את האב לילדים בגיל הפגישות

את השביעיסטים שמסתובבים פה

וכן גם אורח או אורחת לרגע שנחתו מכוכב אחר

כי אם הייתי רוצה תשובה אחת ברורה  הייתי מתקשרת לחברה הכי טובה, ואם זה לחוץ לי אז היא תמצא לי זמן גם כשהיא מאורסת וגם אחרי החתונה.

ולפעמים אני רק רוצה לפרוק ושמישהו יקשיב (יקרא)

ואז דרך אגב הגברים לומדים פה איך להביע הזדהות ואמפתיה ולא למצוא פתרונות,

כי הנשים באו מכוכב אחר וזה מה שהן צריכות...

ואם הייתי צריך עזרה מקצועית הייתי נכנס לקישורים בחתימות של חלק מהחברים ששתלו את עצמם פה לש"ש

אבל אני רוצה יעוץ מסוג אחר, מסוג שירחיב לי אפיקים(אופקים)  וישנה דפוסי מחשבה

בקיצור יש כאן מה שלא תמי קיים  בחברה לא וירטואלית

וכמו שיענקלה ורשל אמרו יש מקום ברשת לכולם

ואני הייתי אומר יש מספיק רשתות לכולם (ויש הרבה דגים בים אז קדימה-אבל זה לא קשור)

חפרתי?

לא נורא גם אתם חפרתם

אהבתי

לילה טוייב!

בס"ד
"הוא לא הצליח לצאת בעצמו מהבור"

וכי מדוע.."לא הצליח לצאת מהבור".. ? אף אחד לא יוצא מהבור לבד.. אותו נשוי לא יצא מהבור לבד- הקב"ה הוציא אותו מהרווקות.
וזה בערך ההבדל היחיד.
יש כאלה שה' החליט שיתחתנו בגיל 18 ויש כאלה שה' החליט שיתחתנו בגיל 26..ואתה מייחס תכונות שליליות לאחרון בעודך זונח לחלוטין את עניין ההשגחה בעולם.
יש המון אנשים מצוינים, חכמים, יראי שמיים וטובים, בעלי נסיון ולב טוב שיוכלים לחלוק עצות. ונחש מה? הם עדיין רווקים.


 

רווק- זה אדם שלא יודע באמת מזה מערכת יחסים עם אישה. ולא משנה כמה דייטים הוא עשה!

לעומת נשוי. ההבדל בניהם הוא לא הבדל בטפסים. אלא הוא הבדל משמעותי, כל התפיסה שלהם לגבי הקשר הוא אחרת. במיוחד אם הוא היה בדייטים הרבה זמן- שאז הוא גם מבין את המצב, וגם יודע יותר טוב מה טוב שלב כזה.

זה נכון שלא הייתה מבקשת עיצה ממי שלא הצליח לצאת מהבור? למה פה זה שונה?

כי כך ה' רצה, השגחה.

מזה קשור לנושא? מי דיבר על זה?

נכון, ה' רצה שיתחתן יותר מאוחר, אבל מי אמר שהוא נתן לו 'שכל של נשוי'???

אולי חלק מזה שהקב"ה רוצה שאותו אחד יתחתן מאוחר, הוא נותן לו בכוונה שכל מעוות, שיקח לו הרבה זמן של עבודה ליישר אותו ורק אז להתחתן?

אני לא רוצה להכנס לשיקוליו של קדוש, אבל לא כ"כ הבנתי מה הקשר.

ויש רווקים שיש להם כל מה שצריך כדי להיות בני זוג מעולים,

בדיוק כמו שה' נותן ילדים לאו דווקא להורים הכי טובים.

בס"ד

1. כל נשוי, היה פעם רווק..וראה איזה נס הוא "הצליח" לבוא תחת חופה מבלי שהיה לו נסיון שיש לאדם נשוי.
לכן כל הדיבורים על ניסיון שיש לנשואים לעומת רווקים בתחום הדייטים זה שטויות.
אדם נשוי יודע את אשתו בעיקר..במיוחד אם הוא התחתן בגיל צעיר, וכן הוא מכיר רובד הרבה יותר עמוק של הזוגיות.
אבל זהו רובד שלא צריך לדעת/להכיר בשביל להצליח בעולם הדייטים. קשר בין איש לאשתו הוא שונה בתכלית.
פגישות זה קודם כל אינטרקציה בין ב"א- לא צריך הרבה מלבד כבוד לאחר, רגישות וטאקט.
אם נלך לפי גישתך- נאמר שגם גרוש לא יכול לתת עצות, כי הוא כשל בנסיון- ולכן בטוח שעצותיו הן גרועות. 

2. מה הקשר להשגחה?? זהו תחום שההשגחה גלויה בו באופן מבוהק, רואים את יד ה' בכל צעד ושעל.
יש אנשים שיצאו לדייט 1-2 ומצאו את אבדתם ויש כאלה שבמשך שנים חיפשו... 
זו גזרת ה'-, לא בגלל תכונות נשגבות ונסיון עלום הם באו לידי חופה.
ולכן כל הרציונאל שלך הוא מגוחך.הבט סביבך וד"ל.
אני לא טוענת שנשוי לא יכול לייעץ, אני טוענת שרווק יכול לייעץ באותה מידה.

3. אני מאחלת לך ולכל כל רווקי ישראל שיתחתנו בעז"ה בקרוב- עוד השנה. אבל גם אם זה לא יקרה השנה..תשתדל שהדימוי העצמי שלך לא יפגע. ותבין שנסתרות דרכי ה'.

בשורות טובות.
ושבת שלום.

אני גם מייעץ לחברים שזוטרים בעסק עיצות מועילות.

אבל עיצות שקשורות לדברים יותר עמוקים וייותר מסובכים יש לנשוי נקודת מבט קצת יותר מבינה, לא רק על העולם של הנשוי, אלא גם הרבה על נפש של הבנזוג, איך קשר נבנה. הוא מסתכל אחורה ורואה איך אפשר לעשות את זה יותר טוב.

את חוזרת כל פעם מחדש לאלו שהתחתנו זריז. אני מדבר על כאלו שיצאו הרבה, כך שיש להם תפיסת עולם על הדייטים.

ובאמת אם הייתי נשוי לא הייתי מתייעץ עם גרוש. אא"כ יש לו סיבה מאד מיוחדת.

האמת, גם נשואים לפני 5 שנים- כשיש לי בעיה רצינית אני מעדיף לדלג עליהם. אבל ברור שאני לא הולך לרווק.

שבת שלום.

אבל זה כבר לא משנה. הדיון מיותר... וכנראה שבסופו נשאר חלוקים.

כל טוב.
 

מה שהפריע לי זה שאין החלטה עקרונית של האתר שמנהלי פורום כזה- יהיו רווקים.

אין לי שום בעיה עם הניהול שלך, עקיבא, או של צדיקה.

הטענות על זה שמנהלי הפורום יהיו נשואים. קנטרני ומחפש להתלונן משהו.

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.

אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו

"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!