היה ממש עוצמתי!בעיקר היום האחרון, הרב של המחנה הוא פשוט אדיר, ממש יודע איך לדבר עם חבר בגיל שלנו, פשוט שפיץ! וגם החברה שם, החניכים, המדריכים, הרכזים, בית מדרש, מרפאה, כמעט (מה לעשות, האמת היא שלא כל אחד מהאלף וחמישים חניכים שנמצאים שם היו טובים, או איך שלא תגדירו את זה...) כולם ממש נחמדים ושפיצים ברמות! והמפקד סיום גם כן, בארמון הנציב מול כל ירושלים וגם מול העיר העתיקה, המורלים, תפילת המנחה עם כל המחנה, המפקד סיום עם הרכרז, הרב והמזכ"ל, המפקד עצמו ה"ירושלים של זהב" (מי שלא ראה את השירה הזאת, לא ראה שירת התלהבות מעולם, מפקד של יותר מאלף חניכים בחולצות תנועה מרימים ידים ושרים ביחד "ירושלים של זהב (שתי מחיאות כפים) ושל נחושת ושל אור, הלו לכל לכל שיריך אני אני כינור!") ואח"כ כולם שרים יחד את "יד אחים" ואתה מבין את המשמעות של "על דגלנו כולכם חנו מסביב" ואת כל שאר המילים, את "יאיר לכם כוכב תורה, דרככם סוגה בעבודה" ואת "בלב אמיץ ועזרת ה', עלה נעלה!". ואח"כ כולם שרים בכוונה את "התקווה" ו"אני מאמין". איזה עוצמות!
-סוף פריקה. תודה שקראתם, אולי בעתיד אשתף עוד (מה לעשות שעכשיו צריך לפרוק את התיק, ולשים את כל הבגדים בכביסה לפני שאחי יחזור עם כל הבגדים שלו...
), אשמח מאוד אם גם אתם תשתפו!-

