אתה היית שואל אותה דוגרי?

אשמח לקבל ממך עיצה איך לברר את זה יפה...

אנשים שמתגרשים כדין,

מותרים אח"כ להתחתן.

ואם נולדים להם ילדים - הם ילדים ככל הילדים.

כמובן - כששניהם התגרשו כדת משה וישראל.

יכולה להיות בעייה אצל הבחור בעקבות הסיפור של הוריו?

אני אסביר למה כוונתי: 

אני לא יודעת מה היה הרקע לגירושים...

השאלה שלי - האם אתם חושבים שהבחור רואה עכשיו (בעקבות הסיפור של הוריו) את הגירושים כפתרון קל או משהו כזה?

היופי בבית שההורים בו נשואים כבר שנים הוא שעל אף שיש מריבות (אני לא מאמינה שבאף בית ההורים לא רבים...) לא מתגרשים בכזו קלות...

האם אני צריכה לחשוש שהוא רגוע שאם לא אמצא חן בעיניו (אם נתחתן) - יוכל פשוט להתגרש ממני?

אני לא מאמינה שצריך מייד להתגרש....

מצטערת שאני כביכול מסבכת את העניינים, אבל באמת חשוב לי לשמוע את דעתם בעניין...

תודה למגיבים

וזה תלוי, לדעתי, אישית באדם.  כמו שיכולה להיות השפעה לכיוון הזה - יכולה גם להיות ההיפך: בבחינת אצלי זה לא יקרה, ונזהר יותר..

במקרה שאת מדברת עליו - זה לכאורה גם לא מישהו שבכלל חווה גירושין. הוא נולד לאלה שהם הוריו בפעל וחי בבית הזה כבר שנים רבות, ויודע מהענין הזה רק "בעקיפין" מההורה הנוסף של אחיו.  ואולי הוא גם רואה את יתרונו על מצבם, ששני הוריו ביחד, וזה נותן לו מוטיבצית - יתר לכך.  לכאורה, הכל תלוי באדם, במידותיו, בכיוונכם הבאמת משותף.

נראה לי שאם יש דבר כזה שנקרא גירושין כנראה הוא היה נזקק.. אין מה לעשות.

ויש נישואין שלא עולים יפה או שלא יודעת מה הסיבה וצריך להתגרש- אף אחד לא רוצה לעשות את זה מלכתחילה, ואף אחד לא מתחתן בשביל האופציה להתגרש. אבל אם צריך - זה מה שעושים. אחרת היינו מתחתנים בחתונה קתולית...ואת זה התורה לא נותנת לנו כאופציה. כנראה שהיא הכירה אותנו.

חוץ מזה- אני חושבת שצריך להשתחרר מהדבר הזה- הפחד להתחתן בגלל הפחד להתגרש...

אני יודעת שאם ההורים שלי ישמעו את הפרט השולי/הלא-שולי הזה - הם ינסו לשכנע אותי לחתוך את הקשר.

מתי אתם מציעים לי לספר להם על ההורים שלו? בתחילת הקשר (יחסית) או כשכבר מחליטים שזהו זה?

[לא לספר בכלל - לא בא בחשבון. אני טועה? אפשר להסתיר לעולם את העובדה שאחיי הבחור הם חצי אחים?] 

בד"כ עפ"י רוב- בעמ"י גיטין וקידושין מסודרים ע"י הרבנות כדת (וכדין)

ואין ממה לחשוש

לגבי קשיים של תפיסת נישואין-

זה לא חייב להיות דווקא אצל בן לגרושים, ויתר על כן- דווקא הוא ירצה לשקוד יותר על הבניה הטובה של הנישואין שלו

לגבי לספר להורים שלך-

אם לבחור יש זוג הורים שאליהם הוא מתייחס "אבא ואמא שלי"- אז כל מה שתספרי עליו ישמע נורמאטיבי- כי החיים שלו באמת לא מוזרים.

תספרי להם את זה- אחרי שהם יפגשו יכירו אותו ואת מעלותיו

זה לדעתי האישית והלא-מקצועית

וככה אני גם עשיתי כשיצאתי עם מישהו שהוריו התגרשו.. זה פשוט לדבר איתו (לא על ההתחלה!!) על הנק' הזו'... לדעת בגדול מה קרה, (לא להיכנס לפרטים!!)  ולראות איך הוא מסתכל על הדברים.. בעקבות מה שעבר..

........... אני אולי הייתי קצת חצופה, אבל שאלתי אותו דוגרי: איך אתה מתכוון להקים משפחה אם אתה לא יודע מהי זוגיות טובה ונכונה......

לגבי המשפט האחרון שלך- אני לא אגיד שהיית חצופה, כי זה רק הוא יכול להגיד, אבל יש לי הצעה לניסוח שונה לאותה שאלה (שאני מסכימה שהיא חשובה, למרות שאותי אף פעם לא שאלו אותה...):

במקום לשאול "איך אתה מתכוון להקים משפחה אם אתה לא יודע מהי זוגיות טובה ונכונה", כי יש פה קביעת עובדה שהוא לא ראה וכו', אפשר לשאול "האם אתה חושב שלא ראית מהי זוגיות טובה ונכונה? ואם לא, איך אתה מתכוון לבנות את הבית שלך?" או "האם אתה מתכוון לעשות משהו בנושא הזה?"

רק רציתי להעיר מהצד השני...סליחה אם פגעתי בניסוח או בתגובה עצמה.

ל-w.w.m.n:

כהמשך למה שכתבתי לעיל, כמעט לא משנה מה תשאלי, כל עוד זה לא חטטנות לשמה ח"ו, וכל עוד את לא קובעת עובדה בשאלה.

אם השאלה באה באמת ממקום של הבנה והיא משמעותית לשניכם, מה שאני מאמינה שנכון לגבייך, אני חושבת שהוא אפילו יעריך את זה, לא רק שלא יפגע.

לגבי לספר להורים- אני משערת שאם תגיעי לשלב שאת מספרת להם פרטים ממש לגביו, זה אומר שאת כבר מכירה אותו יותר מרק פרטים יבשים. לדעתי, לא להסתיר מהם פרטים לגביו, ואין סיבה לשמור על הלשון כדי לא "לפלוט בטעות" שאחים שלו הם חצאי אחים וכו'. לדעתי כן לספר להם, אבל תוך כדי הבהרה שאת יודעת את הפרט הזה, וביררת גם בעניין הזה, ובגלל מי שהוא המשכתם יחד.

זוהי דעתי האישית, וזה גם מה שהייתי עונה לגביי. הגיוני מאוד שזה משתנה מאדם אחד לשני.

שיהיה לך המון ב"הצלחה! ובאמת כל הכבוד על השאלה. זה מראה על רגישות גבוהה לעניין וכבוד לאדם שמולך

לא רק לא נאה, אלא גם לא נכון.

מי אומר שהוא לא ראה? אולי זה היה רק משלב מסוים?

ומכל מקום, זה לא נוגע לנידון הנ"ל. הרי מדובר על בחור שגדל אצל הוריו, שהתגרשו מאחרים עוד לפני שנולד...  

עזרתם לי מאוד!

ותודה לך, דן, על ההבהרה שלך....

ב"הצלחה רבה לכולנו

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי